פ' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החייב והנאמן הגיעו להסדר שלפיו הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר יחולקו בין "הנושים הרגילים" והחייב יקבל הפטר; ואילו תביעת החוב שהגישה אם גרושתו של החייב, שהיא חסויה, תוחרג מהליך הפש"ר וכן, לא תיכלל בהפטר. עוד לפי הסדר זה, אם בית המשפט לא יאשר את האמור, הליך הפש"ר יבוטל והכספים שבקופה יחולקו בין הנושים, לרבות החסויה, לפי הדין, בהתאם להכרעה בתביעות החוב.

לבקשת החייב, התקיים דיון בבקשתו להפטר ומכאן החלטה זו.

כללי

1. צו כינוס לנכסי החייב ניתן, לבקשתו, ביום 20/6/12 והושת עלו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח. החייב הוכרז פושט רגל ביום 1/5/13 ומונה נאמן לנכסיו.

    

2. הנאמן הגיש תסקיר מיום 20/12/17 (התסקיר) בעניינו של החייב. לקראת הדיון, שהתקיים ביום 17/1/19 הגיש הנאמן הודעת עדכון, שלפיה אין בידו מידע או עדכון נוספים ביחס לחייב למעט ההליכים והבקשות שבתיק; ובכלל זה, ההכרעה בתביעת החוב של החסויה, שתפורט בהמשך, וההסדר שאליו הגיע עם החייב (כפוף לאישור בית המשפט).

    

3. מהפרטים שציין הנאמן בתסקיר עולה, כי החייב יליד 1973, הוא גרוש ואב לילדה מגרושתו. כמצוין בתסקיר, החייב עובד במרכז פסנתרים כאיש מכירות ומשתכר סך של כ- 4,500 ש"ח. לאורך ההליך שב הנאמן וטען, ובצדק, כי החייב אינו ממצה את כושר השתכרותו (ראו גם החלטת בית המשפט מיום 10/3/16).

    

4. לפי האמור בתסקיר, החייב מתגורר בחולון אצל הגב' בראי שהייתה ידועה בציבור של החייב, בנכס שגם בעטיו התקיימו הליכים בתיק זה, ברחוב הקוקיה 3 בחולון (בקשות 9 ו- 25). אעיר כי בשלב מסוים עלו ככל הנראה יחסיהם של החייב והגב' בראי על שרטון. לפי בקשותיו של החייב והדיווחים שמסר במסגרתן, בתקופה האחרונה, עזב את הנכס והוא מתגורר בשכירות עם בתו (ראו המידע שמסר החייב לפי החלטות בית המשפט במסגרת בקשה 127).

    

5. אציין כבר עתה, כי ידיעותיו של הנאמן ביחס לחייב מוגבלות, שכן החייב לא מגיש דו"חות וכך גם המידע לפני בית המשפט. תסקיר הנאמן האחרון הוא, כאמור, מיום 20/12/17 וגם המידע שלפיו מוגבל שכן כאמור בתסקיר, החייב לא מגיש דו"חות. ובכלל, התנהלותו של החייב ודיווחיו אינם מאופיינים במהימנות רבה או בשקיפות מלאה, בלשון המעטה, כפי שעוד יבואר בהמשך.

    

6. אשר לחובות - בבקשתו לצו כינוס ופשיטת רגל הצהיר החייב על 23 נושים בסכום כולל של 3,310,455 ₪ ועל 24 הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו. בפועל, הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בסך של כ- 37.8 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה הוגשה תביעה אחת משמעותית ביותר בסך של כ- 28.4 מיליון ₪, ע"י נושה חסויה, באמצעות האפוטרופוס לדין. התביעה מעלה טענות למרמה מצד החייב בקשר לנכסי מקרקעין של החסויה. החסויה היא אמה של גרושתו של החייב (להלן: החסויה ותביעת החסויה, לפי העניין). לבדיקת תביעת החסויה מונתה בעלת תפקיד אחרת, המנהלת המיוחדת, עו"ד דלית קלמן. תביעת החסויה אושרה ע"י המנהלת המיוחדת ע"ס של כ- 26.6 מיליון ₪ (הכרעה מיום 14/8/18). יתר תביעות החוב הוכרעו ע"י הנאמן ואושרו בסך של כ- 3 מיליון ש"ח, מתוכם סך של כ- 52,000 ש"ח בדין קדימה וסך של כ- 13,200 בדין נדחה. תביעת החסויה מהווה, אפוא, כ- 90 אחוזים מכלל תביעות החוב המאושרות.

    

7. בקופת הכינוס הצטבר סך של כ- 2 מיליון ₪ שמקורם בכספים שהתקבלו כתוצאה מבקשות שהגיש הנאמן לביטול הענקה, כדלקמן: - במסגרת בקשה 72 - סך של 755,000 ₪ עקב מכירת נכס ברח' ההסתדרות 6 חולון; - במסגרת בקשות 9 ו- 25 - סך של 1 מיליון ₪ ששילמה גב' בראי בקשר לנכס ברח' הקוקיה 3 חולון; - במסגרת בקשה 44 - סך של 275,000 ₪ ב- 24 תשלומים שישלם מר חיון לפי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בדיון מיום 26/5/19, בקשר להעברת סך של 830,000 ₪ מהחייב למר חיון.

    

8. מתשלומי החייב מצוי בקופה סך של כ- 24,000 ₪ ₪ בלבד.

    

    

   התנהלות החייב בהליך

9. בתסקיר ציין הנאמן כי מיום כניסתו של החייב להליך הוא נוהג בחוסר תום לב קיצוני וממאן להפנים את חובותיו בהליך, צובר פיגורים ולא הגיש דו"חות תקופה ארוכה ובכך מונע מהנאמן להתחקות אחר התנהלותו, הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף, החייב אינו משתף פעולה וכשנחקר ביום 18/4/17 התחמק מלהשיב לשאלות שנשאלו (ס' 12-13 לתסקיר). התנהלות החייב כאמור הצדיקה את ביטולו של ההליך אלא שכפי שציין הנאמן, לא אחת, החייב נותר בהליך במטרה לתפוס את נכסיו שהוברחו עובר לכניסתו להליך ולממשם לטובת נושיו.

    

10. קצרה היריעה מלפרט את כל קורותיו של ההליך שמתנהל מראשית שנת 2012. על מנת לסבר את האוזן אציין כי הנאמן נאלץ לעתור מספר פעמים בבקשות להורות על מאסרו של החייב. בעקבות בקשות אלה העביר החייב תשלומים על חשבון חוב הפיגורים (ראו למשל, בקשה 42 ובקשה 51; והחלטה בדיון מיום 10/3/16 בבקשה למאסרו של החייב, בפרט). אך בהמשך, חזר החייב לסורו והמשיך במחדליו. בקשה אחרונה להורות על מאסרו של החייב הוגשה במסגרת בקשה 75 מיום 11/5/17 ולפיה, החייב אינו משלם את צו התשלומים החל מאפריל 2016 והדו"ח האחרון הוגש בפברואר 2016. דיון בבקשת המאסר נקבע ליום 24/1/18, לא לפני שניתנה לחייב הזדמנות להסיר את מחדליו (ראו למשל החלטה מיום 31/10/17).

     

11. הריטואל האמור חזר על עצמו. ערב הדיון, ביום 23/1/18, הוגשה הודעת הנאמן כי החייב פנה אליו וכי הגיעו להסכמות דיוניות שלפיהן, בין היתר, יידחה הדיון בבקשה למאסר החייב למשך 60 ימים שבמהלכם יסלק החייב את מחדליו, יגיש את הדו"חות וישלם את חוב הפיגורים. כמו כן, יסיר את התנגדותו לבדיקת תביעת החוב של החסויה ע"י המנהלת המיוחדת ולאחר ההכרעה בה, יציע הסדר נושים. להסדר זה ניתן תוקף של החלטה (החלטה מיום 23/1/18 בבקשה 75, להלן: ההסדר מיום 23/1/18).

     

12. אלא שהחייב לא הסיר את מחדליו, לא סילק את חוב הפיגורים ואף צבר חוב נוסף ולא הגיש דו"חות. לפיכך, בהמשך להודעת העדכון של הנאמן קבעתי כי הדיון הקבוע בבקשת המאסר ליום 15/4/18, יתקיים כסדרו (ראו הודעת עדכון של הנאמן מיום 27/3/18 בבקשה 75).

     

13. ושוב, ערב הדיון הוגשה הודעת עדכון נוספת בדבר הסדר נוסף עם החייב ולפיו הדיון בבקשת המאסר ייקבע לתזכורת בעוד 60 ימים. כמו כן הוסכם, כי הערעורים שהגיש החייב כנגד הכרעות הנאמן בתביעות החוב, יידחו ללא צו להוצאות; והובהר עוד, כי התחייבויות החייב לפי ההסדר מיום 23/1/18 בעינן עומדות. ניתנה החלטה כמבוקש (החלטה מיום 15/4/18 בבקשה 75, להלן: ההסדר מיום 15/4/18). גם זו הפעם, לפי הודעת עדכון מיום 17/6/18, לא הסיר החייב את מחדליו. יחד עם זאת, צוין כי המנהלת המיוחדת טרם הכריעה בתביעת החוב של החסויה (שנדרשה לצורך הצעה להסדר נושים לפי ההסדר מיום 23/1/18) ולפיכך, התבקש בית המשפט לקבוע את בקשת המאסר לתזכורת נוספת בעוד 60 ימים.

     

14. הודעת המנהלת המיוחדת על הכרעה בתביעת החוב של החסויה, הוגשה לתיק ביום 27/8/18 (בקשה 97). ביום 28/8/18 הודיע הנאמן כי הגיש כנגד החייב תלונה על איומים ששלח לו החייב בכתב (בקשה 98). ביום 2/9/18 הגיש הנאמן בקשה לחדש את הדיון בבקשת המאסר נוכח אי הסרת המחדלים ע"י החייב והעמקת המחדלים, תוך שהחייב ממשיך שלא להגיש דו"חות ולא לשלם את צו התשלומים (בקשה 99).

     

15. ביום 12/9/18 הגיש הנאמן הודעה על הסדר עם החייב בנוגע לתביעות החוב הרגילות ובקשה לקביעת דיון בבקשת החייב להפטר (בקשה 100) (ההסדר מספטמבר 2018). דיון בבקשתו של החייב להפטר ולאישור ההסדר עם הנאמן נקבע ליום 17/1/19 (לפי החלטתי מיום 13/9/18).

     

16. הדיון התקיים ומכאן החלטה זו.

     

17. על מנת שניתן יהיה להבין את טענות הצדדים בדיון ואת מכלול נסיבות העניין, אביא תחילה על קצה המזלג, את עיקרי הבקשות לביטול הענקה שהגיש הנאמן כנגד הגב' בראי וכנגד ה"ה חיון.

     

    הבקשה לביטול הענקה כנגד הגב' בראי בנכס ברח' הקוקיה 3 בחולון והבקשות הנוספות בעניין

18. כאמור, החייב גרוש מאם בתו היחידה (הגרושה). בעת פתיחת ההליך ועד שלב מסוים, היה החייב ידוע בציבור או בן זוג של הגב' בראי (הגב' בראי). הנכס ברח' הקוקיה (הנכס) רשום ע"ש החייב. בין החייב לבין הגב' בראי נחתם הסכם מכר מקרקעין מיום 21/12/09 בקשר לנכס זה (הסכם המכר) ולפיו, רכשה את זכויותיו בנכס בתמורה לסך של 2.5 מיליון ₪. לטובת הגב' בראי רשומה הערת אזהרה מיום 22/12/09 מכוח הסכם המכר. להערת האזהרה קדם עיקול מיום 28/2/08 שנרשם לטובת הגרושה על פי צו בית הדין הרבני האזורי תל-אביב, במסגרת סכסוך רכושי בהליך גירושין שבין החייב לגרושתו (לפי פסק הדין שאישר את הסכם הגירושין "העיקול שהוטל ע"י האשה על הבית שבבעלות הבעל ברח' הקוקיה ישאר על כנו עד לתום בירור המחלוקת הרכושית שבין הצדדים").

     

19. הסכם המכר נערך, אפוא, כשנתיים לאחר שנרשם העיקול לטובת הגרושה. אעיר עוד כי מעיון בהסכם המכר (וגם במסמכים אחרים) אין ספק, שהגב' בראי היתה מודעת לכך שרשום עיקול על זכויות החייב בנכס לטובת הגרושה והסכם המכר נערך מתוך מודעות שלמה ומלאה לכך (נקבע למשל, בין היתר, כי החייב מתחייב להסיר את העיקולים על המקרקעין עד ליום 22/10/10).

     

20. הנאמן הגיש כנגד הגב' בראי בקשה מיום 4/11/12 לביטול הענקה, בטענה שהעברת זכויות החייב בנכס לבעלותה היא הענקה פסולה ומדובר בעסקה פיקטיבית להברחת הנכס מנושי החייב (בקשה 9). בתגובת החייב לבקשה זו מיום 17/1/13 טען החייב, כי הנכס הוא של הגב' בראי, אשר רכשה את הנכס כדין ואין מדובר בעסקה פיקטיבית (סעיף 1 לתגובה, מצויה בבקשה 10). עוד ציין שם כי לנכס מונה כונס נכסים, במסגרת הליך משפטי בין החייב לגב' בראי. בתגובה זו לא העלה החייב טענות בעניין זכויות גרושתו בנכס. בדיון הוכחות שהתקיים בבקשה לביטול הענקה, חזרו החייב והגב' בראי על הטענה שהזכויות בנכס הועברו לה כדין. כחודש לאחר הדיון הגישו הצדדים הודעה בדבר הסכם פשרה. הסכם הפשרה לא כלל כל התייחסות לעיקול הרשום לטובת הגרושה. מעיון בתיק עולה, כי הצדדים היו מודעים היטב לקיומו של העיקול ולכך שלא הוסר ולא הוסדרה המחלוקת בין החייב לגרושתו (ראו פרוטוקול חקירת החייב). ההסכם קיבל תוקף של החלטה שיפוטית (החלטת כב' השופטת נחליאלי-חיאט, החלטה מיום 8/7/13 בבקשה 25). לאחר מכן אף אושרה פסיקתא להסרת העיקולים הרובצים על הנכס, אשר לא כללה את העיקול לטובת הגרושה (החלטת כב' השופטת לושי-עבודי מיום 18/5/14).

     

21. כארבע וחצי שנים לאחר אישור הפסיקתא הנ"ל, הגישה הגב' בראי פסיקתא נוספת לחתימה להסרת העיקולים על הנכס, שבה כללה את העיקול לטובת הגרושה (בקשה מיום 30/7/18, במסגרת בקשה 25). אציין כי העיקול בוטל תחילה, אך הושב על כנו כאילו לא בוטל כמפורט בהחלטתי מיום 14/1/19 בבקשה 101. במקביל, הוגשה גם בקשת הגרושה שלא לאשר כל פעולה בנכס עד לבירור זכויותיה (בקשה 101).

     

22. משכך, התעוררה שאלת זכותה של הגרושה בנכס וכן התעוררה השאלה היכן יתברר סכסוך זה.

     

23. לטענת הגב' בראי מקומו של הסכסוך במסגרת הליך הפש"ר בתוקף הסמכות לדון בבקשה למתן הוראות לפי סעיף 178 לפקודה לצורך קיום בירור זריז ויעיל. לטענתה, המחלוקת אינה מורכבת וסבוכה ולא ייגרם עיוות דין בגין דיון בה במסגרת בקשה למתן הוראות. כמו כן, מדובר בעניינים שהם בתחום המומחיות של בית משפט זה ולא של בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, סמכות השיפוט הבלעדית נתונה לבית המשפט של פש"ר מכוח סעיף 18 להסכם הפשרה שנחתם בין הגב' בראי לבין הנאמן וקיבל תוקף של החלטה בתאריך 8/7/13. לטענתה, אין מקום שהמחלוקת תוכרע בהתדיינות נפרדת בין גב' בראי לגרושה בבית המשפט לענייני משפחה לאחר ששילמה את מלוא התמורה עבור רכישת מלוא הזכויות בנכס ולרישומו על שמה. הגב' בראי גם הגישה בקשה לעיכוב חלוקת הדיבידנד עד להכרעה במחלוקת זו, שכן לטענתה, התשלום שביצעה הוא להשלמת רכישת הזכויות בנכס ורישומו על שמה (בקשה 104).

     

24. בניגוד לטענות החייב במסגרת הדיון בבקשה 9 כמפורט לעיל, טענת החייב במסגרת בקשה זו (ובקשות אחרות שקשורות לכך) היא, כי מחצית הנכס שייכת לגרושתו ואילו הגב' בראי רכשה את מחציתו בלבד (ראו למשל תגובתו מיום 8/10/18 בבקשה 101). החייב מבקש, כפי שגם מעוגן בהסדר מספטמבר 2018, כי סכסוך זה יתברר מחוץ להליך הפש"ר. אעיר, כי בתביעה שהגיש החייב לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה כנגד הגב' בראי, הוא טוען כי הסכם המכר הוא הסכם פיקטיבי שנעשה לצורך חילוץ הדירה מן הנושים ויש לבטלו ולמחוק את הערת האזהרה לזכותה של הגב' בראי. בנוסף, וללא קשר, ביקש החייב לקבוע, כי מחצית הזכויות בנכס שייכת לגרושתו מכוח הלכת השיתוף ולפי הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין (התביעה מצויה במסגרת בקשה 130 בתיק). החייב טען שם עוד, כי ממילא גם אם הסכם המכר תקף, הגב' בראי הפרה אותו, שכן שילמה רק 1 מיליון ₪ (לנאמן) ולא שילמה את מלוא התמורה לפי ההסכם, בסך של 2.5 מיליון ₪. כמו כן, הפרה את הסכם הפשרה עם הנאמן והבנק, משלא נטלה את המשכנתא על שמה והחייב המשיך לשלם את המשכנתא שנותרה על שמו והגיע להסדר עם הבנק. עוד עולה מהאמור בכתב התביעה, כי החייב וגרושתו הגיעו להסכמות רכושיות בהסכם מיום 27/8/17 שאושר על ידי בית הדין הרבני, ולפיו מוקנות לה מחצית מן הזכויות בנכס.

     

25. עמדת הנאמן היא, כי אין לו עניין בסכסוך האמור בנוגע לנכס. הגב' בראי מילאה אחר הסכם הפשרה ולאחר זאת, סילק הנאמן את טענותיו ביחס לנכס שיצא מכלל נכסי החייב, ו"יצא מהתמונה". הטענות בקשר לנכס צריך שתתבררנה בבית המשפט לענייני משפחה ולא במסגרת הליך הפש"ר, שאין להעמיס עליו סכסוכים שאינם קשורים כלל לתיק הפש"ר. עוד הוא סבור כי לא עומדת לגב' בראי כל עילה לעיכוב חלוקת דיבידנד לנושים שאינם יכולים להיות מוחזקים כבני ערובה עד לפתרון הסכסוך האמור.

     

26. הכנ"ר סבור אף הוא כי הכספים ששילמה הגב' בראי לקופת הכינוס הם כנגד ויתור טענות הנאמן במסגרת הבקשה לביטול הענקה (בקשה 9) וללא קשר לזכויות הגרושה. הנאמן לא יכול היה להקנות לגב' בראי זכויות מעבר לאלו שהוקנו לה בהסכם המכר מיום 21/12/09, כאשר בהסכם צוין במפורש שקיימים עיקולים, ומשעה שהעיקול לטובת הגרושה קדם להסכם המכר ולהערת האזהרה לטובת הגב' בראי. לפיכך, אין מקום לקבל את בקשת הגב' בראי לביטול העיקול במסגרת הליך הפש"ר ועליה לפנות לבית המשפט המוסמך. הכנ"ר אינו רואה עילה לעיכוב כספי חלוקת הדיבידנד, שכן כאמור דין המחלוקת בין הצדדים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, והיא אינה משליכה על כספי קופת הכינוס.

     

27. לא ארחיב עוד בעניין. החלטה בבקשה לעיכוב חלוקת התשלום בסך של 1 מיליון ₪ ששילמה הגב' בראי לקופת הכינוס, תינתן בהחלטה נפרדת.

     

28. אעיר עוד, כי הכנ"ר סבר שאין מקום לדון בבקשה להפטר עד שתוכרע המחלוקת בעניין בקשות הגבק בראי. שכן טענותיו של החייב כפי שבאו לאחרונה בעניין בקשת הגב' בראי לביטול העיקול לטובת הגרושה סותרות את טענותיו במסגרת הבקשה לביטול הענקה כנגד הגב' בראי; ומשכך, משליכות על תום ליבו של החייב בהליך. הן החייב והן הנאמן ביקשו לקיים את הדיון במועד כסדרו. הנאמן חזר על הטענות האמורות לפיהן אין מקומו של הסכסוך בהליך משעה שהנכס יצא ממסת נכסי החייב לאחר שהגב' בראי שילמה סך של 1 מיליון ₪ (כפי שגם סבור הכנ"ר); והוסיף כי גם כחלק מההסדר עם החייב, מחלוקות אלה יידונו מחוץ להליך. הנאמן ציין עוד כי יש להביא את ההליך שמתנהל כשבע שנים לסיומו בדרך זה או אחרת. נוכח עמדתם, הוריתי כי הדיון יתקיים כסדרו מבלי שיש בכך משום הכרעה כלשהי לגופו של עניין.

     

    הבקשה לביטול הענקה כנגד חיון

29. הנאמן הגיש גם בקשה לביטול הענקה כנגד המשיבים חיון (בקשה 44 מיום 6/10/14. ראו גם בקשה 94). ביום 26/5/19, לאחר הדיון בבקשת החייב להפטר ולאישור ההסדר, התקיים דיון בבקשה זו. החייב העיד ונחקר בדיון. נוכח הקושי שהציבה עדותו של החייב ובשים לב לכלל הראיות, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, שלפיה המשיב לבקשה (חיון) ישלם לקופת הכינוס סך של 227,000 ₪ כמפורט לעיל. לא ארחי בעניין. אציין רק לצורך העניין כאן, כי גרסתו של החייב לא הייתה קוהרנטית. גרסת החייב בעדותו לא עלתה בקנה אחד עם גרסתו בחקירתו לפני הנאמן, שם טען החייב כי לא קיבל מחיון תמורה כלשהי בגין הסך של 830,000 ₪ שהעביר לחשבונו (ראו פרוטוקול החקירה אצל הנאמן, שעליו חתום החייב, נספח 4 לבקשת לביטול הענקה: "אם כך ומאחר והוא [חיון - י' ב'] רכש ממך נכסים מדוע העברת לו סך של 830,000 ₪ בערך בדצמבר 2009: אין סיבה לא קיבלתי כלום. לא קיבלתי תמורה כלשהי"). ואילו בעדותו בבית המשפט טען החייב שלקח מחיון הלוואה של 1 מיליון ₪ והחזיר את ההלוואה. ההסבר שנתן החייב לסתירה, כאילו הפרוטוקול אינו משקף את מה שנאמר, היה רחוק מלשכנע (ראו עמ' 5 לפרוטוקול ש' 25-33. ראו גם עמ' 1 ש' 13-16, שם אישר החייב, בפתח עדותו, את נכונות פרוטוקול החקירה). אוסיף, כי במקום אחר ציין הנאמן שבמסגרת הפגישה עם החייב בעניין ההסדר, נשאל החייב אודות העברת הכספים למשיבים והמסמכים שהמציאו המשיבים בעניין הלוואה; והחייב השיב כי אינו זוכר את העסקה שבגינה הועברו הכספים ואינו זוכר במה דברים אמורים (ראו הודעת הנאמן מיום 4/10/18 בבקשה 94). כאמור, בעדותו נזכר החייב בדברים הנ"ל.

     

30. גרסאותיו המשתנות של החייב עלו ובאו גם בהקשרים אחרים. כאמור לעיל, הכנ"ר עמד על הסתירה בגרסאותיו בקשר עם הנכס ברח' הקוקיה 3, כמפורט לעיל.

     

31. טרם הדיון בבקשת החייב להפטר ובהסדר מספטמבר 2018 יש גם להתייחס גם להכרעה בתביעת החסויה.

     

    תביעת החוב שהגישה החסויה

32. בקיצור נמרץ אציין כי תביעת החוב הוגשה לתשלום שווי נכסי המקרקעין של החסויה אשר לטענת האפוטרופוס הממונה על רכושה, הוצאו מידי החסויה ונמכרו על ידי החייב כשהחסויה לא הייתה כשירה לבצע פעולות משפטיות ולא הבינה את משמעות החתימה, תוך ניצול מצבה הנפשי, השכלי והפיזי. זאת, לאחר עברה אירוע מוחי קשה בשנת 2002 שגרם לפגיעה קוגניטיבית. גם אמה של החסויה, שהייתה מבוגרת מאוד, חרשת ונעזרה בכסא גלגלים, סבלה מירידה חמורה בזיכרון משנת 2001. גם בתה של החסויה סובלת מבעיות בריאות ואושפזה מספר פעמים משנת 1999. החסויה ואמה ירשו נכסים רבים מבעלה ז"ל של החסויה. החייב, חתנה לשעבר של החסויה (נישא לבתה בשנת 1996), פרש חסותו על שלושת הנשים הללו, ניצל את מצבן הקוגניטיבי, החתימן על יפויי כוח למכירת הנכסים ועל מסמכי שיעבוד עבור הלוואות שנטל. בכלל הנכסים האמורים העביר החייב לרשותו את הזכויות בדירה ברח' הקוקיה שמכר לגב' בראי בשנת 2010 (ס' 29 להכרעת החוב). זאת בנוסף ל- 4 דירות שהיו בבעלות החסויה ואמה ונמכרו ע"י החייב בשנת 2005. נכסים נוספים שועבדו להבטחת החזר הלוואה ומומשו לצורך סילוקה.

     

33. המנהלת המיוחדת מצאה לקבל את התביעה ברובה. לפי הכרעתה, על אף ראיות למצב הרפואי הלא תקין, לא ניתן לקבוע כי החסויה ואמה לא היו בעלות כשירות משפטית לחתום על המסמכים. יחד עם זאת קבעה, כי התקיימו יחסי שליחות ונאמנות, שעה שהחייב טיפל בנכסיהן וחלה עליו חובה מכוח התנהלותו ולפי דין, לשמור על נכסיהן; ואף חובה שלא להעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים בין חובתו האפשרית כנאמן לבין טובתו הפרטית. חלה עליו גם חובת גילוי ושקיפות. החייב טען כי הכספים היו נחוצים לטיפול בבני המשפחה למשך 10 שנים בעלות חודשית של 50,000 ₪ (6 מיליון ש"ח) אך לא הציג כל תשתית או תחשיב מפורטים בעניין ההוצאות ולא נתן דו"ח המפרט את ההכנסות לעומת ההוצאות. בנוסף, בחישוב מהיר, סך תמורות מכירת הנכסים (להוציא 2 החנויות) נאמד בסך של 12 מיליון ₪, יותר מפי 2 מסל ההוצאות שעליו דיווח החייב לטובת בני המשפחה למשך 10 שנים. אף לא ברור כיצד זה מהשכרת 4 דירות בתל אביב ו-2 חנויות בחולון התקבלו דמי שכירות בסך של 15,000 ₪ בחודש בלבד. אם לא די בכך, כספי התמורה ממכירת הנכסים וכספי ההלוואות הועברו לחשבונותיו של החייב שעשה בנכסיהן כרצונו, תוך עירוב בין כספי החסויה ואמה לענייניו האישיים. החייב ניצל לרעה את החסויה ואמה, גזל את נכסיהן באמצעות שימוש ביפויי הכוח והחתמתן על שטרי משכנתא וכתבי ערבות לטובת ענייניו האישיים, מתוך כוונה להפיק רווח אישי. עוד סברה כי לא היה מקום כלל למכירת הנכסים ולנטילת הלוואות שהובטחו במשכנתא לצורך כיסוי הוצאות המחיה. המנהלת המיוחדת מצאה להכיר בתביעה תוך ניכוי סל ההוצאות של בני המשפחה בסך של כ- 1.75 מיליון ₪, כך שתביעת החוב אושרה על סך של כ- 26.6 מיליון ₪ (26,634,724 ₪ ליתר דיוק).

     

34. עוד הערה אחרונה טרם הדיון בהסדר ובגורלו של ההליך - לאורך ההליך חזר החייב והעלה טענות כנגד בית המשפט (מותב אחר), כנגד הנאמן ואף ביקש להחליף את ב"כ הכנ"ר המטפלת בתיק. קצרה היריעה מלפרט עניין זה. טענות החייב נבחנו ונדחו (לרבות בפסק דין של בית המשפט העליון). כדי להפיס את דעתו של החייב שטען בין היתר לקנוניה בעניין תביעת החוב של החסויה (טרם בדיקתה), מונתה לצורך בדיקת המנהלת המיוחדת, כמפורט לעיל.

     

35. על רקע כל האמור, אפנה כעת לדיון בהסדר מספטמבר 2018 שהתבקש אישורו.

     

    פרטי ההסדר מספטמבר 2018

36. זוהי לשון ההסדר מיום 12/9/18:

     

    • כנגד הכספים המצויים בקופת הפש"ר, וכן כל כסף שייכנס מבקשת הנאמן לביטול הענקה כנגד שמואל ושוקי חיון, ככל שיתקבל (בקשה מס' 44), החייב יקבל הפטר מהחובות "הרגילים" שלו;

    • החוב לחסויה [...] נשוא תביעת החוב שהוגשה מטעמה, מוחרג מהליך הפש"ר כאמור בסעיף 69(א)(2) לפקודה; החייב יהיה רשאי להגיש ערעור על ההכרעה בתביעת החוב במועדים הקבועים ע"פ הדין, במטרה להביא לשינוי ההכרעה בתביעת החוב, אולם אין בכך כדי להביא לפגיעה כלשהי בקופת הפש"ר או בנושים הרגילים, אשר הגישו תביעות חוב במסגרת הליך פש"ר זה;

    • במידה ותהיה פגיעה כלשהי בקופת הפש"ר או בנושים הרגילים, או במידה ובית המשפט הנכבד לא יקבל את בקשת החייב למתן הפטר על בסיס ההסדר דנן, הליך הפש"ר כולו יבוטל, והכספים המצויים בקופת הפש"ר יחולקו לנושים בהתאם להכרעות בתביעות החוב;

    • אשר לטענות החייב כנגד הדירה ברח' הקוקיה 3, חולון, ובכלל זה טענותיו כנגד הגב' מירב בראי (להלן בהתאמה - הדירה ברח' הקוקיה; גב' בראי), אין לנאמן כל עניין בסכסוך שבין החייב או מי מטעמו בכל הקשור לדירה ברח' הקוקיה או בכל הנוגע לגב' בראי. החייב רשאי לנהל את כל ההליכים כנגד הנ"ל בבית המשפט לענייני משפחה, אולם אין באמור לעיל כדי להביע כל עמדה של הנאמן בקשר לכך;

    • החייב יסלק את כל הפיגורים שצבר, וכן יגיש דו"חות חודשיים חסרים בתוך 45 יום מיום החתימה על הסדר זה;

    • מובהר שאין לחייב כל טענות כנגד הנאמן או מי מטעמו וכנגד הכנ"ר, מכל מין או סוג שהוא.

       

37. ההסדר מספטמבר 2018 מתייחס לשני מסלולים לסיום ההליך: האחד, מסלול של הפטר - לפי ההסדר, יקבל החייב הפטר מ"חובותיו הרגילים", דהיינו: כל החובות שאינם החוב לחסויה, כנגד כל הכספים המצויים בקופת הפש"ר וכספים שייכנסו כתוצאה מבקשת הנאמן לביטול הענקה שהגיש הנאמן כנגד חיון (בקשה 44). החוב לחסויה יוחרג מהליך הפש"ר והחייב יתמודד מול החסויה בגין חוב זה מחוץ להליך. החסויה לא תקבל דיבידנד בהליך (להלן: ההסדר במסלול של הפטר). השני, מסלול של פיזור התיק על דרך ביטול ההליך - נקבע, כי ככל שההסדר לא יאושר ע"י בית המשפט במסלול ההפטר, יבוטל הליך הפש"ר והכספים יחולקו בין הנושים. במקרה כזה, יחולקו הכספים שהצטברו בקופה לפי דין, בהתאם להכרעות בתביעות החוב (להלן: ההסדר במסלול של ביטול ההליך).

     

    טענות הצדדים בדיון

38. לדיון בבקשת החייב להפטר התייצבו, בנוסף לב"כ הכנ"ר ולנאמן, האפוטרופסית של החסויה, עו"ד נח מרגלית וכן, התייצבו הגב' בראי ושני נושים של החייב, ה"ה גואטה (נושים לפי פסק דין של בית משפט השלום בראשל"צ).

     

39. הנאמן ציין, כי החייב חסר תום לב, הוא חייב מתוחכם שהקשה על ניהול ההליך, צבר מחדלים רבים בכך שלא הגיש דו"חות ולא שילם את צו התשלומים ואינו ממצה את כושר השתכרותו. הנאמן סבור כי ככל שאין בית המשפט מקבל את ההסדר, יש להורות על ביטול ההליך. אין ההליך צריך להימשך בגלל המחלוקת בין החייב וגרושתו והגב' בראי בקשר לנכס ברח' הקוקיה, שצריכה להתברר בבימ"ש למשפחה. אופציה זו של ביטול ההליך, מוסכמת על החייב כחלק מההסדר. עוד ציין הנאמן, כי מרגע החתימה של החייב על ההסדר וכחלק מהתחייבויות החייב לפיו, היה עליו לשלם תוך 45 ימים את חובה פיגורים. חלפו הרבה יותר מ- 45 ימים. הפיגורים לא הוסרו. בקופה יש 24,000 ₪ שעה שבתוך 7 שנים צ"ל לפחות 42,000 ₪.

     

40. ב"כ הגב' בראי טען כי התיק אינו יכול להסתיים בשלב זה שכן לדידו, מקומה של המחלוקת בעניין זכויות הגרושה בנכס, הוא במסגרת תיק הפש"ר. לכל הפחות, ביקש כי תעוכב חלוקת הסך של 1 מיליון ₪ ששילמה הגב' בראי והנאמן גם לא יקבל שכ"ט בגין כך עד להכרעה במחלוקת. לא ארחיב כעת בעניין זה, שיידון בנפרד.

     

41. האפוטרופסית לחסויה התנגדה להסדר במסלול של מתן הפטר לחייב. הטעם העיקרי להתנגדותה נעוץ בכך שלפי ההסדר החסויה אינה משתתפת בחלוקת הדיבידנד, אלא עליה להתמודד עם החייב מחוץ לפש"ר. זאת, כאשר למעשה, הכספים שהגיעו מהבקשות לביטול הענקה, מקורם בנכסים שגזל החייב מהחסויה, כפי שנקבע בהכרעה בתביעת החוב ובכלל זה, הנכס ברח' הקוקיה. אשר לביטול ההליך, הותירה החסויה עניין זה לשיקול דעת בית המשפט.

42. הנושה מר גואטה ביקש לאשר את ההסדר בדרך של מתן הפטר לחייב לפיו וחלוקת הכספים לנושים, למעט החסויה.

     

43. החייב ביקש לדחות את התנגדות החסויה (באמצעות האפוטרופוס). לטענתו, תביעתה נופחה לסך של 28 מיליון ₪ בעוד שסכום החוב הוא 2 מיליון ₪. בגין ההכרעה בתביעת החוב לא יקבלו הנושים האחרים דבר, ככל שתשתתף החסויה בחלוקת הכספים. לטענתו, הוא פועל לטובת הנושים אחרים, שכן באופן אישי בתו שהיא היורשת של אמה (שהיא היורשת של החסויה) תזכה לרשת את הכספים.

     

44. ב"כ הכנ"ר שטענה לאחר שמיעת הצדדים כאמור, סברה כי יש להורות על ביטול ההליך וכי דינו של הסכסוך בין החייב וגרושתו והגב' בראי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לגישת הכנ"ר, החייב אינו זכאי להפטר נוכח התנהלותו לפני ההליך ובמסגרת ההליך. החייב אינו משלם את צו התשלומים, אינו מגיש דו"חות ואינו ממצה את כושר השתכרותו.

     

    בקשות החייב לאחר הדיון

45. מייד לאחר הדיון, ביום 20/1/19, הגיש החייב בקשה לעיכוב ההחלטה בעניין הפטרו (בקשה 112). החייב טען כי "מסתבר שהנושים לא היו מודעים לאישורה של תביעת החוב [של החסויה - י' ב'] והנסיבות בהן אושרה ללא ראיות והם מתנגדים לכך" והם מסרו לו שהם מכינים בקשה מטעם כל הנושים. הנאמן התנגד לכך וציין כי נראה שהטעם האמיתי לפניה היא חששו של החייב שבית המשפט לא יכבד את ההסדר בדבר הפטר ואז בהתאם לאותו הסדר הליך הפש"ר יבוטל. כן ציין כי קשה לקבל את טענתו של החייב בשמם של הנושים לאחר שפגע בהם והבריח נכסים (תשובה מיום 28/1/19). בתגובתו חזר החייב וביקש את בית המשפט להמתין עם החלטתו בעניין ההפטר, עד שיגישו הנושים בקשותיהם. כן ציין שהוא מרגיש כי נעשה לו עוול וכי חתם על ההסכם כשחרב המאסר על ראשו ואף הסכים לוותר על טענותיו (הטובות לשיטתו), כלפי הכנ"ר והנאמן. הכל מתוך מטרה לקבל את ההפטר המיוחל בעוד שהכנ"ר הפר את ההסכם. בקשותיו חוזרות שוב על טענות לקנוניה וכיוצ"ב שנדחו בבקשות קודמות להחליף מותב קודם שטיפל בתיק, את הנאמן ואת נציג הכנ"ר. כן חזר וטען כי תביעת החסויה מנופחת ולא נבדקה כראוי.

     

46. בהמשך, הוגשו מספר בקשות מטעם נושים שונים, שחלקם לפחות, ככל הנראה קיבלו מידע מהחייב. כך עולה למשל מפניית הנושה קודן טרסט מיום 10/2/19 שהוכתרה כ"תגובת חברת קודן טרסט בע"מ למכתבו של החייב א' פ'" (בקשה 119) שלפיה למדו כי יש אפשרות שקופת הפש"ר תפוזר. הנושה טענה עוד, כי נראה שתביעת החוב של החסויה היא שקרית ואין לקחת אותה בחשבון לצורך חלוקת כספי הכינוס. לכן, היא מתנגדת לחלופה השנייה של ההסדר, שלפיה יבוטל ההליך והכספים יחולקו בין כלל הנושים שהגישו תביעות חוב. כן דרשה הנושה, כי תיבדק ההכרעה בתביעת החוב של החסויה. כיוון שהמסמך לא היה חתום הוריתי כי לא ניתן לטפל בו. בהמשך הוגשה בקשה נוספת חתומה (120) והוריתי כי לפי הצורך יש לפעול בדרכים הנתונות לפי דין לתקיפת הכרעת המנהלת המיוחדת. בהמשך הוגשו בקשות של שני נושים אחרים, עוה"ד זקס (בקשה 123) שאישר כי קיבל זימן לדיון (שאליו לא התייצב), וביקש להביע התנגדותו לכל הסדר אשר משמעותו הטבה עם נושה יחיד ע"ח כלל הנושים. קבעתי, בין היתר, כי דיון בבקשת ההפטר לרבות ההסדר, התקיים ביום 17/1/19 ובמועד זה נשמעו טענות הצדדים (החלטה מיום 14/3/19). נושה אחר, מוזגרשוילי משה, הגיש בקשה מיום 18/2/19 (בקשה 121) לאשר את ההסדר במסלול של הפטר תוך שציין, בין היתר, כי הוא ממתין שנים לכספו וכי הכללת תביעת החסויה בסכום אסטרונומי תגרום נזק לכלל הנושים. עוד הודיע כי בימים אלה בדעתו ליתן השגותיו לתביעת החוב. בהחלטה מיום 18/2/19 קבעתי כי התקיים דיון מיום 17/1/19 בבקשה לאשר את ההסדר ונשמעו טענות הצדדים שהתייצבו לדיון וכי רשמתי לפניי גם את עמדת הנושה המצדדת באישור ההסדר. הוגשה גם בקשת החייב מיום 11/3/19, להורות לנושים לתת את עמדתם לבקשתו "לעניין התביעה הגדולה וההסדר הסופי" (בקשה 124). בהחלטתי קבעתי כי התקיים דיון כדין ביום 17/1/19 וכי מעבר לכך, לא ראיתי מקום ליתן הוראה לקבל את עמדת הנושים (החלטה מיום 11/3/19). אציין כי לעת הזו, בחלוף מספר חודשים מהדיון וכן מההודעות הנ"ל לא הוגש כל ערעור מצד הנושים על הכרעת החוב.

     

47. יתר על כן, לאחר שהכנ"ר השיב לבקשת החייב לעיכוב ההחלטה בעניין ההפטר (באיחור ניכר, בתשובה מיום 14/5/19) וציין כי ככל שהחייב אינו עומד על בקשתו להפטר שנדונה בדיון הרי הוא רשאי למחוק את בקשתו להפטר ושאלת סיומו של ההליך בין בהפטר ובין בפיזורו בדרך של ביטול תדון לאחר מכן. החייב השיב כי הוא עומד על בקשתו להפטר ואף ביקש ליתן החלטות בבקשות השונות העומדות לפני בית המשפט, תוך טרוניה על כך שלא ניתנו החלטות עד כה (ראו בקשה והחלטה מיום 27/5/19 בבקשה 112).

     

48. עוד אציין, כי בין לבין, ובמקביל לבקשתו הנ"ל של החייב לעכב את ההחלטה בעניין הפטרו, הגיש החייב בקשות למתן החלטה בדבר "הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה" לניהול תביעה בעניין הסכסוך שבין הגב' בראי לגרושתו בעניין הדירה ברח' הקוקיה 3 חולון (ראו למשל בקשה מיום 19/2/19 בבקשה 122). בהחלטה מיום 10/4/19 (בקשה 127) ציינתי, כי "בתיק מספר בקשות, אשר ראיתי, לפחות בשלב זה, להידרש להן יחדיו לצורך תמונה רחבה ומלאה של הדברים (גם אם בסופו של יום לא יינתנו החלטות במאוחד ומבלי שיש בכך קביעה כי הדברים תלויים זה בזה או כדי לכבול את שיקול הדעת של בית המשפט בדרך כלשהי). יתר על כן, לא ברורות הבקשות החוזרות והנשנות של החייב בעניין זה, שעה שהמחלוקת שעומדת לברור בבקשה שלפני בית המשפט אינה נוגעת לזכויות החייב כי אם לזכויות הגב' בראי והגב' נחום [גרושתו של החייב - י' ב']".

     

49. מעם החלטה זו ובהקשר זה של שאלתי האחרונה, החלה שרשרת הבהרות והחלטות נוספות שבמסגרתן ביקש בית המשפט לקבל מהחייב מידע נוסף, כשכל תשובה גררה צורך בהבהרות נוספות (ראו בקשה 127). כפי שציינתי הדו"ח האחרון שהוגש ע"י החייב הוא מפברואר 2016 ובניגוד למקובל ולמצופה בתיקי פש"ר, אין בידי הנאמן וכך גם בידי בית המשפט, כל מידע עדכני בענייניו של החייב, בשל התנהלותו כמגולל לעיל.

     

50. מבקשותיו של החייב שנאלץ להשיב לשאלות בית המשפט על מנת שניתן יהיה להידרש לבקשתו, מצטיירת התמונה הבאה: לטענת החייב בשל ההתנהלות בתיק עלו יחסיו עם הגב' בראי על שרטון. הוא נאלץ לעזוב את הנכס ברח' הקוקיה שבו מתגוררת הגב' בראי ובו התגורר עם בתו, ומתגורר בשכירות עם בתו, בדמי שכירות בסך של 4,200 ₪ וכן הוא ממשיך ומשלם את המשכנתא על הדירה בסך של 4,000 ₪ בחודש. לשאלת בית המשפט כיצד בידי החייב לשלם את כל הסכומים הללו בעודו משתכר לפי הטענה והמידע שמסר לנאמן, סך של 4,900 ₪ ברוטו (4,500 נטו), השיב החייב כי אמו משלמת את דמי השכירות; כי לקח מפרעות ע"ח שכרו מהמעביד; וכי לאחרונה עלה שכרו לסך של 8,000 ₪. מעיון בתלושי השכר שצירף נמצא כי נטל הלוואות מהמעסיק בעודו בהליך תוך שצוין כי ההחזר יקוזז משכרו. כמו כן, שכרו עלה לסך של כ- 10,250 ברוטו והתקבל בידו סך של כ- 8,463 ₪ נטו. למותר לציין כי כל הפרטים הללו לא גולו לנאמן (ולבית המשפט), אלא רק בנסיבות כאמור. להזכיר, החייב אינו משלם את צו התשלומים ע"ס של 500 ₪ מזה שנים.

     

51. עוד עולה כי החייב כבר הגיש תביעה מיום 3/10/18 לבית המשפט לענייני משפחה כנגד הגב' בראי ובעניין גרושתו (כשהוא מיוצג ע"י עו"ד פרטי). להבהיר, תביעה זו הומצאה לתיק בית המשפט ע"י האפוטרופוס לחוסה, גרושתו של החייב, ביום 7/5/19 (בקשה 130). החייב התבקש להבהיר מדוע הוגשה התביעה ללא אישור בית המשפט ואיך מתיישב הדבר עם בקשותיו החוזרות ונשנות למתן החלטה בעניין זה; שבהן, יש להדגיש, לא צוין כי התביעה כבר הוגשה ללא היתר, במועד שהוגשה (ראו למשל הבקשה מיום 10/4/19 בבקשה 127 בס' ו' "עורכי הדין של גרושת החייב ממתינים להחלטת בית המשפט בדבר פנייה לבית המשפט למשפחה על מנת לעשות סדר" (ראו גם ס' ח' שם). החייב השיב, כי הודיע כבר בתגובות קודמות על הגשת התביעה לאחר ההסכם עם הנאמן. לטענתו, אינו עו"ד ואינו בעל מקצוע בתחום ולפיכך לאחר ההסדר הגיש את התביעה ולאחר מכן אמרו לו שצריך להמתין להחלטה. החייב התבקש להפנות את בית המשפט להודעה שאליה הוא מתכוון, אך לא עשה כן עד כה (החלטה מיום 13/5/19).

     

    דיון והכרעה

52. לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים סבורני כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך וכך אני מורה.

     

53. תחילה אתייחס להסדר שבין החייב לנאמן מספטמבר 2018. כאמור, הסדר זה קובע שני מסלולים לסיום ההליך. מסלול של הפטר שלפיו יקבל החייב הפטר מכל חובותיו בני ההפטר, למעט החוב לחסויה, כנגד כל הכספים המצויים בקופת הפש"ר. החוב לחסויה יוחרג מהליך הפש"ר והחסויה גם לא תקבל דיבידנד. המסלול השני, ככל שההסדר במסלול ההפטר לא יאושר על ידי בית המשפט, הוא פיזור התיק על דרך ביטול ההליך. במקרה כזה "הליך הפש"ר כולו יבוטל, והכספים המצויים בקופת הפש"ר יחולקו לנושים בהתאם להכרעות בתביעות החוב" (ס' ג להסדר).

     

54. אינני סבורה, כי יש מקום לאשר את ההסדר במסלול ההפטר, אשר מקפח שלא כדין את זכויות החסויה. אין כל יסוד שבדין לחייב את החסויה להחריג את תביעת החוב מתיק הפש"ר במובן זה שלא תקבל דיבידנד, גם אם נשמרת זכותה להתנהל מול החייב בנפרד מחוץ להליך. שעה שהחסויה לא הסכימה לכך ברי כי היא זכאית לזכות בכספי הדיבידנד לפי הוראות הדין ככל נושה אחר של החייב. אין תוקף להסכמה שכזו בין הנאמן לחייב גם אם נעשה הדבר לטובת כלל הנושים האחרים, אשר לאור גובה תביעת החוב והסכומים בקופה, יקבלו סכומים שאינם משמעותיים. אציין כי על פניו, לאור הכרעת המנהלת המיוחדת בתביעת החוב, ניכר כי מדובר בחוב שאינו בר הפטר מחמת שנוצר במרמה. יחד עם זאת, העובדה שהחוב אינו חוב בר הפטר, אינה גורעת מזכותה להשתתף בחלוקת הדיבידנד בהליך (אא"כ ויתרה על כך). די בכך שהחסויה לא הסכימה להחרגת חובה מההליך כדי לדחות את הבקשה לאשר את ההסדר במסלול ההפטר. אוסיף כי יש לטעם לפגם בדבר גם בהיבט זה שנכסי החסויה עומדים ביסוד חלק מהכספים שהצטברו בקופה במסגרת הבקשות לביטול הענקה. אני מקבלת, אפוא, את התנגדותה של החסויה באמצעות האפוטרופוס בעניין זה. כבר מטעם זה לא ניתן לאשר את ההסדר במסלול ההפטר.

     

55. לנוכח מסקנתי האמורה, הוסכם על החייב בחתימתו, כי ככל שבית המשפט לא יאשר את ההסדר במסלול של הפטר, ההליך יבוטל. אעיר, כי סעיף זה בהסדר תקף על אף שבית המשפט לא אישר את ההסדר במסלול של הפטר, שהרי הוא נועד בדיוק להסדרו של מצב זה שבו לא יאשר בית המשפט את ההסדר במסלול ההפטר. מכאן שיש להורות על ביטול ההליך מכוחו של ההסדר.

     

56. אך לא רק מטעמים לעיל, יש להורות על ביטול ההליך. מקובלת עליי עמדת הכנ"ר, שלפיה לאור התנהלות החייב טרם ההליך ובמהלכו ולנוכח מחדליו, אין מקום להפטר ויש להורות על ביטול ההליך.

     

57. לא ניתן להסכים עם התנהלותו חסרת תום הלב של החייב בהליך. מחדליו של החייב, בהם התמיד לאורך שנים, יורדים לשורש ההליך. אין לתת יד לעשיית דין עצמית כפי שעשה בכך שלא שילם את צו התשלומים; ולא הגיש דו"חות מזה שנים, כך שמנע מהנאמן מלהתחקות אחר מצבו הכלכלי והתנהלותו. למותר לציין, כי כעולה מן המגולל לעיל, ניתנו בידי החייב אינספור הזדמנויות לתקן דרכיו ולהסיר את מחדליו, ללא הועיל. אוסיף כי גם לפי ההסדר מספטמבר 2018 התחייב החייב לסלק את חוב הפיגורים ולהגיש דו"חות חודשיים חסרים בתוך 45 ימים מיום חתימתו עליו (ס' ו' להסדר), והדבר לא נעשה. בנוסף, כאמור, החייב גם לא פעל כנדרש וכמצופה מחייב בהליך פש"ר, להשאת כושר ההשתכרות.

     

58. אין לקבל גם את דרכו של החייב למסור גרסאות סותרות כעולה על רוחו ולפי הנכון בעיניו והמשרת אותו לעת מתן עדותו (ראו למשל המובא לעיל בעניין חיון ובעניין הגב' בראי), בניגוד לחובתו להתנהל בתום לב בהליך זה שנפתח לבקשתו, תוך מסירת מידע מפורט ונכון. אין לקבל את הסתרת המידע מבית המשפט ומהנאמן. לא בכדי פירטתי באריכות-מה את קורות ההליך. התמונה עולה מאליה. אכן, כפי שציין הנאמן התמונה המצטיירת היא של חייב שאינו מקבל על עצמו את מרות ההליך ועושה בו כבתוך שלו, חייב מתוחכם ומניפולטיבי, שאינו מוסר מידע מלא כנדרש, אינו משתף פעולה עם ההליך ואף מהתל בו.

     

59. אכן, לא רבים המקרים שבהם מורה בית המשפט על ביטול ההליך בעניינו של חייב ששהה בו כשבע שנים וכאשר נגבו כספים במסגרת בקשות לביטול הענקה. הדבר אינו נעשה כדבר שבשגרה ולא נעשה, גם במקרה זה, ביד קלה. אלא שנסיבותיו של המקרה חריגות ביותר ומצדיקות זאת, נוכח חוסר תום הלב המובהק שדבק בהתנהלות החייב. אדגיש כי החייב מצוי בהליך כשבע שנים, אך בפועל מזה שנים ארוכות, בעזות מצח יש לומר, אינו מקיים את חיוביו בהליך (כאמור, אינו משלם את צו התשלומים החל מאפריל 2016 והדו"ח האחרון הוגש בפברואר 2016, ואינו ממצה את כושר ההשתכרות); ולמעשה, זוכה להגנותיו של ההליך בלבד.

     

60. גם העובדה שנגבו כספים לקופת הפש"ר במסגרת הבקשות לביטול הענקה, אין בה בנסיבות העניין, כדי להקהות את עוצמת חוסר תום הלב שבהתנהלות החייב. גביית הכספים בהליך לטובת הנושים, אינה חזות הכל; ואין בה כדי למחוק את חובתו של החייב להתנהל בהליך בתום לב. כפי שנקבע בפסיקה, התנהלות החייב בתקופת פשיטת הרגל, היא שיקול מכריע בבחינת בקשתו של החייב להפטר או בביטול ההליך. יפים הדברים שנקבעו בע"א 602/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (כב' הש' פרוקצ'יה, ניתן ביום 9/8/09):

    "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת רגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב'כרטיס כניסה' להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב'כרטיס יציאה' מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים". (ההדגשה שלי - י' ב')

     

61. החייב בענייננו, אינו זכאי ל"כרטיס יציאה". התנהלותו רחוקה עד מאוד מזו הנדרשת מחייב בהליך (לחשיבות חובת תום הלב בהליך ובכלל זה, דיווח ושקיפות מלאים מצד החייב, ראו גם החלטתי בפש"ר (ת"א) 1264-08-11 פשדצקי נ' עו"ד ישראלי מיום 24/8/17).

     

62. ודוק: הכספים הצטברו בקופה לא מחמת תשלומיו של החייב או מחמת שחשף את נכסיו והעמידם למימוש לטובת נושיו. הכספים שולמו על ידי צדדים שלישיים והצטברו נוכח בקשות לביטול הענקה שהגיש הנאמן (שבמסגרתן, כמתואר לעיל, גם קשה לומר, כי זכה לקבל מידע מלא ונכון מצד החייב). אוסיף עוד כי הגם שבקופת הכינוס סך של כ- 2 מיליון ₪, הרי שמצבת החובות עומדת על סך של כ- 29.6 מיליון ₪. יתר על כן, גם אילו היה מדובר בסכום משמעותי יותר לא היה בכך כדי לסייע לחייב נוכח חוסר תום ליבו כאמור (ראו גם החלטת כב' הש' מאור בפש"ר (ת"א) 37495-09-14 מסילתי נ' עו"ד שוורץ מיום 27/11/17).

     

63. אוסיף כי החוב העיקרי הרובץ לפתחו של החייב לפי הכרעת החוב בתביעת החסויה, נוצר בחוסר תום לב ואף אילו ניתן הפטר, אין הוא יכול לחול עליו. על פניו, לא רק חוב זה נוצר בחוסר תום לב. אזכיר גם את תביעת החוב של הנושים ה"ה גואטה, שיסודה בפסק דין שניתן כנגד החייב במסגרת ת"א (שלום ראשל"צ) 48007-05-10 מיום 5/11/12 שבו נקבע כי התעשר שלא כדין ע"ח התובע וקיבל לידיו סך של 900,000 ₪ שאותם לא העביר לתובעים. ספק רב מאוד, אפוא, אם גם יש בהליך תועלת לחייב בנסיבות אלה, כשעיקר חובותיו נוצרו במרמה ואין ההפטר חל עליהם.

     

64. לבסוף אציין כי לא נעלמו מעיני פניות הנושים, שביקשו לאשר את ההסדר במסלול ההפטר שכלל, כאמור, סילוק של תביעת החסויה מחלוקת הדיבידנד. אלא שאין בידי לסייע בידם על חשבון זכויותיה של החסויה. ככל שיש בכך כדי להקהות את הנזק, בידי הנושים להמשיך ולפעול כלפי החייב לגביית החובות כדין, שעה שאין הוא מופטר מחובותיו.

     

65. סוף דבר: אני מורה על ביטול ההליך. צו הכינוס מבוטל. צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך חודשיים נוספים ואז יבוטל.

     

66. נוכח החלטתי זו, התייתר הצורך במתן היתר לחייב לנהל הליך כזה או אחר.

     

67. אשר לבקשתה של הגב' בראי כי המחלוקת מול הגרושה בעניין זכויותיה בנכס תתברר בבית משפט זה, אני דוחה את הבקשה. ודאי שאין לכך מקום נוכח ביטול ההליך. יתר על כן, גם אילולא בוטל ההליך, מקומו של סכסוך זה בבית המשפט המוסמך לכך, מחוץ להליך הפש"ר. ראשית, בשל טיבו של הסכסוך, הנעוץ כל כולו בעניינים המשפחתיים של הצדדים, לנוכח המומחיות הדרושה ועל פניו, גם אופן בירורו הדורש לכאורה פרישת מסכת ראייתית סבוכה. שנית, אינני סבורה כי סעיף 18 להסכם הפשרה שאושר בבקשה לביטול הענקה, מקנה לבית משפט זה סמכות לדון במחלוקת שבין הגב' בראי לבין הגרושה, בעניין זכויות הגרושה בנכס (ואף אם החייב צד לסכסוך זה). הגרושה אינה צד להסכם הפשרה בבקשה לביטול הענקה, זכויותיה לא נדונו ולא הוכרעו בהסכם זה או בהחלטה שנתנה לו תוקף שיפוטי. בעניין בקשתה של הגב' בראי לעכב את חלוקת הדיבידנד עד להכרעה במחלוקת, תינתן החלטה בנפרד.

     

    המזכירות תדוור לצדדים.

    ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.