תביעה לתשלום מזונות ילדים על הרצף האוטיסטי עבורם משולמות קצבאות נכות

לפניי תביעה לחיוב אב בתשלום מזונות ילדיהם של הצדדים, תאומים בני כ-8.5 שנים אשר אובחנו על הרצף האוטיסטי עבורם משולמות קצבאות נכות.

א. רקע עובדתי:

1. הצדדים הם יהודים, בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 19.9.2010. מנישואים אלה נולדו ביום x.x.2011 התאומים א' ו-ב' (להלן יחד: הקטינים).

2. הבן ב' מאובחן כסובל מאוטיזם ברמת תפקוד נמוכה ובנוסף הוא סובל מאפילפסיה וממערכת חיסונית ירודה (סעיף 18 לכתב התביעה, סעיף 15 לכתב ההגנה). ב' לומד בחינוך מיוחד, הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 188% ומשולמת עבורו קצבת נכות בסך של 7,136 ₪ לחודש.

הבן א' מאובחן כסובל מאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה, ובנוסף הוא סובל מטונוס שרירים נמוך (סעיף 21 לכתב התביעה, סעיף 17 לכתב ההגנה). א' לומד בחינוך רגיל ומקבל סיוע של סייעת וסל שילוב, הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 150% ומשולמת עבורו קצבת נכות בסך של 3,900 ₪ לחודש.

3. היחסים בין הצדדים לא עלו יפה ובחודש יוני 2018 עזב האב את דירת המגורים. כיום מתגוררת האם עם הקטינים וכן עם בתה הקטינה מנישואים קודמים בדירה הנמצאת ב--- ואשר הזכויות בה רשומות על שם הצדדים. האב מתגורר בדירה שכורה ב---.

4. האב הגיש לבית הדין הרבני בקשה לישוב סכסוך, ולאחר מכן הגיש תביעת גירושין כרוכה ולחילופין עתר לשלום בית. בתביעת הגירושין ביקש האב, בין היתר, שייקבע כי המשמורת על הקטינים תהיה בידי האם, כי הבן א' ישהה עמו פעם בשבוע ובכל סוף שבוע שני, והבן ב' ייפגש עמו תחת פיקוח. ביום 10.2.2019 הוגש לבית הדין הרבני תסקיר בו הומלץ כי לאם תינתן משמורת קבועה על הקטינים, כי א' ישהה עם האב פעם בשבוע ישירות מהמסגרת החינוכית ועד שעה 19:00 ויחודש הקשר בין האב לבין ב' במסגרת ובסיוע צוות בית הספר בו מתחנך ב'. על פי טענות הצדדים בהליך שלפניי, כיום א' שוהה עם האב בימי שלישי מתום המסגרת החינוכית ועד שעה 18:00 ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בשעות אחר הצהריים ועד מוצאי שבת; ו-ב' שוהה עם האב בימי שלישי משעה 18:00 עד שעה 19:00.

5. ביום 16.12.2018 הגישה האם לבית המשפט תביעה לחיוב האב בתשלום מזונות הקטינים ומדורם, היא התביעה שלפניי.

6. בהחלטה שניתנה בתום קדם המשפט שהתקיים ביום 15.4.2019 חויב האב בתשלום מזונותיהם הזמניים של הקטינים בסך של 3,500 ₪ לחודש, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהאב נושא במלוא החזרי ההלוואה המובטחת במשכנתה הרובצת על הדירה בה מתגוררים האם, הקטינים ובתה של האם. כן נקבע כי ההורים יישאו בחלקים שווים בעלות צהרונים, מחזור אחד של קייטנה לכל ילד בחופשת הקיץ וחוג אחד לכל ילד. לאור הקצבאות המשולמות עבור הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי, לא חויב האב להשתתף בהוצאות רפואה והוצאות חינוך מעבר לאמור. עוד באותה החלטה נקבע מועד להוכחות ונקצבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית. בקשת רשות ערעור שהגיש האב על ההחלטה הנ"ל נדחתה (רמ"ש 38660-05-19).

7. ערב דיון ההוכחות הגישה האם בקשה לצירוף מסמכים בעניין צרכי הקטינים ומצבם הרפואי. בהסכמת האב, הוגשו המסמכים לתיק. האם נחקרה בחקירה נגדית ונקבע מועד נוסף לחקירת האב. ימים ספורים לפני המועד שנקבע לחקירת האב הגישה האם בקשה לצירוף ראיות לתיק בה עתרה כי יותר לה להגיש קבלות על טיפול רגשי שקיבלו הקטינים מחודש מאי 2019 ועד חודש אוקטובר 2019. בהחלטה שניתנה בדיון הותר לאם להגיש את המסמכים הנוספים תוך שניתנה לב"כ האב אפשרות להשלים את חקירתה הנגדית ביחס למסמכים אלה. עוד באותה החלטה, התקבלה בקשת האב שהועלתה בפתח הדיון להגיש מסמכים נוספים מטעמו. בתום הדיון נקצבו מועדים להגשת סיכומים.

ב. טענות הצדדים:

8. תמצית טענות האם:

• האם מטפלת בקטינים באופן מלא למעט שעות בודדות ביום בהן היא עובדת כמוכרת בחנות נעליים. האם משתכרת מעבודתה סך של 3,500 ₪ לחודש. בנוסף מקבלת האם סך של 1,700 ₪ לחודש עבור מזונות בתה מנישואיה הקודמים. האם נטלה הלוואה לשם רכישת רכב לשימוש הקטינים, אשר היתרה לסילוקה עומדת כיום על סך של 50,000 ₪ והיא משולמת בהחזרים חודשיים בסך של 1,700 ₪ לחודש.

• האב עובד כנהג ב--- והוא משתכר סך של 17,000 ₪ ברוטו לחודש. לאב זכויות רבות ממקום עבודתו ושתי נקודות זיכוי שנתיות ממס הכנסה.

• הבן ב' סובל מפיגור קשה, מבעיות מוטוריות קשות, הוא לא יכול להושיט את ידיו ולאחוז בחפצים, אינו אוכל לבדו, אינו מדבר, סובל מבעיות שינה, סובל מקשיים בהליכה, נעזר בטיטולים ומהווה סכנה לעצמו. לבן א' קושי להחזיק חפצים זמן ממושך, הוא סובל מעיכוב שפתי וסובל מחרדה, מהתפרצויות ומפאניקה. לאור מצבם הרפואי של הקטינים, הם זקוקים לטיפולים רבים ואין בקצבאות המשולמות עבורם מהמוסד לביטוח הלאומי כדי לכסות את כל צורכיהם.

9. תמצית טענות האב:

• האם עובדת בחנות נעליים השייכת לאביה והיא משתכרת סך של 6,000 ₪ לחודש. בעבר למדה האם איפור מקצועי ועיצוב שיער, וכן הכנה וייצור של מדרסים ומוצרים אורתופדים. האם עבדה בעבר כמזכירה משפטית במשרד עורכי דין ויש לה פוטנציאל השתכרות לא ממומש. לאם חסכונות בסך של 200,000 ₪.

• האב עובד כנהג ב---, בעבר הוא השתכר סך של 13,000 ₪ לחודש וכיום חלה ירידה בהכנסתו לאור צמצום שעות עבודתו בשל זמני השהות והוא משתכר סך של 10,000 ₪ לחודש. האב משלם את החזרי ההלוואה המובטחת במשכנתה הרובצת על דירת הצדדים בסך 1,700 ₪ לחודש. האב שוכר דירה בת חדר אחד והוא משלם שכר דירה בסך של 3,000 ₪ לחודש.

• מצבם של הקטינים טוב. אחוזי הנכות שנקבעו לכל אחד מהילדים כוללים 50% בגין היותו אח תאום לילד הסובל מאוטיזם. הבן ב' שולט בצרכיו, נדרש לטיטולים רק במהלך שנת הלילה, אינו מתקשה בהליכה, רץ, קופץ, עולה בעצמו למגלשה וכן מתקשר עם סביבתו. הבן א' יכול להחזיק חפצים זמן ממושך והוא מדבר באופן רהוט. הוצאות הקטינים נמוכות מאוד. האם מקבלת את הקצבאות המשולמות מהמוסד לביטוח לאומי עבור הילדים ויש בהן כדי לכסות את מלוא הוצאות הילדים ולהותיר בידי האם סכומים של "אלפי שקלים בחודש" (סעיף 31 לכתב ההגנה). הקטינים זכאים לשלל הטבות וזכויות אותן האם אינה מנצלת.

ג. דיון:

10. סעיף 3(א) חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטינים ושיעורו ייבחן לפי הדין העברי כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון. הקטינים נולדו ביום 6.9.2011, והם בני כ- 8.5 שנים כיום. לפיכך, לפי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15  פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: בע"מ 919/15), שני ההורים חבים במזונות הקטינים מדין צדקה, כאשר חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. 

11. ייחודו של המקרה שלפניי הוא בכך ששני הקטינים שאת מזונותיהם יש לפסוק הוכרו כסובלים מאוטיזם וכבעלי צרכים מיוחדים בדרגות שונות. על פי הפסיקה, במצב בו לקטין צרכים מיוחדים וגידולו כרוך בהשקעת משאבים מיוחדים החורגים מגדר הרגיל, והשקעה זו נעשית בפועל בעיקרה על ידי אחד ההורים, הרי יש לתת לכך ביטוי בעת פסיקת מזונות וקביעת שיעור חיובו של ההורה השני. אין המדובר בענישה חלילה, אלא בחלוקת נטל הנשיאה בצרכי הקטין בין ההורים, המביאה בחשבון, בין היתר, את צרכיו של הקטין המסוים העומד לפני בית המשפט, את המשאבים הדרושים לשם הטיפול בו ואת חלוקת הנשיאה בטיפול בקטין בפועל בין הוריו. ר' בעניין זה דברי כב' השופט י' מלץ בע"א 732/88 קמחי נ' קמחי, פ''ד מג(2) 251, 254: "במקרה שלפנינו, ניהול המשפחה וגידול הילד החריג מצריכים משאבים רבים, מעל המקובל והנורמאלי, ובאלה צריך לשאת המערער. מאחר שאין הוא מקדיש הרבה מזמנו וממסירותו לטיפוח ילדיו, חובתו היא להקדיש חלק נכבד מהכנסתו כדי לאפשר לילדים ולאשתו לזכות ברווחה החומרית המינימאלית שמצבם מצדיק".

12. בפסיקה גישות שונות לגבי האופן בו יש להביא בחשבון את גמלת הנכות המשולמת עבור קטין בעל צרכים מיוחדים בעת פסיקת מזונותיו. יש הסוברים כי מקום בו לא הוכח שצרכיו של הקטין עולים על גמלת הנכות המשולמת עבורו, אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ"ש (טב') 7112-01-10 ט.ח. ואח' נ' י.ח (14.1.2011)). מנגד יש הסוברים כי קצבת נכות היא קצבה אישית הניתנת לזכאי בשל נכותו, מטרתה לסייע במימון ההוצאות הרפואיות להן הוא נזקק והשירותים הנלווים, ככל שישנם, הנובעים מנכותו, לרבות של אלה המטפלים בו (רמ"ש (ת"א) 4484-02-13 פ.ל. נ' פ.א. (13.4.2018)). נקבע, כי קצבת הנכות אינה מיועדת למימון צרכיו ההכרחיים של הקטין כמו עלות מזון וביגוד, אלא למימון טיפולים שיקומיים מיוחדים (תלה"מ (פ"ת) 35401-11-16 פלונית נ' פלוני (28.8.2018); תמ"ש (כ"ס) 24690-04 פלוני נ' פלונית (22.2.2006); תמ"ש (ראשל"צ) 28167-06-13 א.כ. נ' א.כ (23.2.2015); תמש (חד') 34740-03-16 מ.מ.ב נ' י.ב (24.10.2017)). עוד נכתב, כי קצבת הנכות והתוספת לה בגובה 50% (במשפחה עם שני קטינים הסובלים מאותה נכות), משולמת רק לאור הנכות ושיעורה, בהתבסס על בדיקה של וועדה רפואית וחוות דעת רפואיות, והיא לא מושפעת מהכנסות ההורים; כי קצבת הנכות המשולמת בעבור קטין עם מוגבלות נועדה לכסות את הוצאות הקטין בגין צרכים מיוחדים; וכי מטרת הקצבה היא הקלה על גידול הילדים לאור העומס הטיפולי הכרוך בכך, והחורג מהעומס המוטל על הורים לילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים (עמ"ש (חי') 11101-12-17‏ ב' נ' ב'‏ (20.11.2018)).

13. לטעמי, קצבת נכות המשולמת עבור קטין נועדה בראש ובראשונה למימון צרכיו המיוחדים של הקטין הנובעים מנכותו. אין בעצם תשלום קצבת נכות לקטין כדי לפטור את הוריו מהחובה לממן את צרכיו מעבר לאלו שעבורם משולמת הקצבה ואין לצאת מנקודת הנחה שעל קצבת הנכות לכסות את כל צרכיו של הקטין מכל סוג. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. מקום בו לאחר כיסוי כל הצרכים המיוחדים של הקטין בגינם משולמת קצבת הנכות נותרת מהקצבה יתרה, יש מקום לבחון האם במקרה הנתון לאור נסיבותיו ראוי כי הקצבה תשולם לידי ההורה הנושא בפועל בגידול הקטין כ"פיצוי" על ההשקעה העודפת ועל מנת לסייע בשגרת חייו, האם נכון לחסוך את הקצבה עבור הקטין על מנת שתשמש לטובתו בעת הצורך או האם ראוי להשתמש בקצבה כדי לכסות את צרכיו הרגילים של הקטין או חלקם תוך שההורים יהיו פטורים משתלום זה. ההכרעה תהיה על פי נסיבות המקרה שעל הפרק ובכלל זה – מידת נכותו של הקטין, צרכיו המיוחדים, חלוקת נטל הטיפול בקטין בין ההורים ומצבו הכלכלי של כל אחד מההורים.

14. אפנה לבחון את המשתנים השונים במקרה שלפניי על פיהם יש לקבוע את החיוב במזונות הקטינים.

צרכי הקטינים:

15. בכתב התביעה טענה האם כי צרכיו החודשיים של כל אחד מהקטינים הם כדלקמן:

צרכיו של הבן ב':

מזון                                                                       1,200 ₪

ביגוד והנעלה                                                       1,000 ₪

ביטוח רפואי                                                        62 ₪

תרופות                                                                 200 ₪

צעצועים                                                               400 ₪

טיטולים                                                               200 ₪

אחזקת רכב דלק וכו'                                         600 ₪

שונות, הוצאות חריגות                                      500 ₪

מספרה                                                                 60 ₪

מוצרי היגיינה                                                     200 ₪

מסעדות                                                               200 ₪

נופש                                                                      500 ₪

סך הכל                                                                 5,122 ₪

צרכיו של הבן א':

מזון                                                                       1,200 ₪

ביגוד והנעלה                                                       1,000 ₪

ביטוח רפואי                                                        62 ₪

תרופות                                                                 100 ₪

צעצועים                                                               400 ₪

אחזקת רכב דלק וכו'                                         600 ₪

שונות, הוצאות חריגות                                      500 ₪

מספרה                                                                 60 ₪

מוצרי היגיינה                                                     200 ₪

מסעדות                                                               200 ₪

נופש                                                                      500 ₪

סך הכל                                                                 4,822 ₪

בנוסף עתרה האם לחיוב האב ב- 40% מהוצאות המדור ואחזקתו (סעיף 39 לסיכומי האם). בכתב התביעה טענה האם כי כלל הוצאות המדור ואחזקתו מסתכמות בסך של 3,620 ₪ לחודש, על פי הפירוט הבא:

משכנתה                                                               1,600 ₪

חשמל                                                                   200 ₪

ארנונה                                                                  350 ₪

מים                                                                       80 ₪

טלפון                                                                    140 ₪

כבלים ואינטרנט                                                 370 ₪

גז                                                                           50 ₪

מוצרי ניקיון                                                        500 ₪

ועד בית                                                                330 ₪

לטענת האם, מעבר לצרכים האמורים, לקטינים צרכים חריגים אשר עלותם מסתכמת בסך של 18,160 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא:

פיזיותרפיה                                                          2,000 ₪

קלינאית תקשורת                                              2,160 ₪

הידרותרפיה                                                        1,200 ₪

טיפול רגשי                                                          2,000 ₪

תרפיסט                                                               2,400 ₪

מנחת התנהגות                                                   8,400 ₪

האם עתרה לחיוב האב ב- 70% מהוצאות הקטינים בגין רפואה וחינוך, מעבר להוצאות המכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

עוד ובנוסף עתרה האם לחיוב האב בתשלום דמי טיפול בסך של 2,000 ₪ לכל קטין.

16. לעניין הצרכים השוטפים של כל אחד מהקטינים, לאחר בחינת טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו וכן העדויות, אני מוצאת שטענות האם נטענו בהפרזה. האם צרפה לתצהיר עדותה הראשית מסמכים רבים מאוד, אולם לא מצאתי בהם תמיכה לטענתה בעניין עלות צרכיהם השוטפים של הקטינים. האם צרפה תדפיס כרטיס אשראי, אולם לא ניתן ללמוד ממנו מהם צרכי הקטינים להבדיל מצרכי האם וצרכי בתה. האם טענה להוצאה עבור צעצועים לכל אחד מהקטינים בסך של 400 ₪ לחודש, אך לא צרפה אסמכתה להוצאה בסכום זה. האם טענה להוצאה עבור תרופות ל-א' בסך של 100 ₪ לחודש, אך על פי עדותה בחקירתה הנגדית א' לא נוטל תרופות באופן קבוע (פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2019, עמ' 24 ש' 7). האם טענה כל לכל אחד מהקטינים הוצאות עבור "היגיינה" בסך של 200 ₪ לחודש, וזאת נוסף לרכיב "טיטולים" לבן ב' בעלות של 200 ₪ לחודש, אולם לא צירפה אסמכתאות להוצאות אלה ואף לא ידעה להשיב בחקירתה הנגדית לאילו מוצרי היגיינה נזקקים הקטינים למעט מגבונים (עמ' 24 ש' 19-14). האם טענה להוצאה בגין ביטוח רפואי לכל אחד מהקטינים בסך של 62 ₪, אך בחקירתה הנגדית העידה שהיא משלמת סך של 62 ₪ לחודש עבור שני הילדים, עבורה ועבור בתה יחד (עמ' 24 ש' 5-3). האם טענה להוצאה בגין נופש בסך של 500 ₪ לכל קטין, אך בחקירתה הנגדית העידה שאינה לוקחת את הקטינים לנופשים בשל מצבם התפקודי וההתנהגותי (עמ' 22 ש' 15-9).

17. האם צרפה לתצהיר עדותה הראשית אסמכתאות לטענותיה בעניין הוצאות אחזקת הבית. האם העידה כי היא מקבלת הטבות שונות - פטור מתשלום אגרת רישוי רכב, הנחה בתשלומי ארנונה והנחה בתשלומי חשמל (פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2019, עמ' 21). הנחות אלה מגולמות באסמכתאות שצרפה האם.

18. אשר לשיעור חלקיהם של הקטינים בהוצאות המדור ואחזקתו – משעה שיחד עם האם והקטינים מתגוררת גם בתה של האם מנישואים קודמים, ובזיקה לפסקי הדין בהם הוערך חלקם של שני קטינים בהוצאות המדור כאשר הם מתגוררים עם אחד מהוריהם בשיעור של 40% לערך מכלל הוצאות אלה (ע"א 52/87 הראל נ' הראל, מג(4) 201), אני מעריכה שחלקם של שני הקטינים בהוצאות המדור ואחזקתו הוא בשיעור של כ- 30%.

19. משמצאתי כי צרכיהם השוטפים של הקטינים פורטו על ידי האם על דרך ההפרזה; ובשים לב לטענות הצדדים, לעדויותיהם ולמסמכים אשר צורפו; וכן בהתאם לסמכות בית המשפט לאמוד את צרכי הקטינים כשופט היושב בקרב עמו, לאור ניסיון החיים ובשים לב ליכולת הכלכלית של ההורים (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822); וכן בשים לב להלכה לפיה מזונות שני ילדים אינם שווים למכפלה של מזונות ילד אחד (ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599) – אני מעריכה את צרכיהם השוטפים של שני הקטינים כולל חלקם בהוצאות אחזקת המדור בסך של 4,500 ₪ לחודש. מתוך סכום זה, אני מעריכה שצרכיו תלויי השהות של א' (מזון ומוצרי היגיינה) הם בסך של 1,000 ₪ לחודש. נוכח זמני השהות במקרה זה, כפי שיפורט להלן, אין מקום לערוך אבחנה בין הצרכים תלויי השהות של הבן ב' לבין צרכיו שאינם תלויי שהות שהרי במלוא הצרכים נושאת האם והנשיאה הישירה של האב זניחה.

אשר להוצאות המדור – הואיל וכיום מתגוררים הקטינים בדירה שבבעלות הוריהם, לא קיימת הוצאה בפועל. אמנם על הדירה רובצת משכנתה אשר החזריה החודשיים (כולל ביטוח) הם בסך של 1,700 ₪ לחודש, אולם מדובר בתשלום הוני של הצדדים ומכל מקום החזרי ההלוואה משולמים בפועל במלואם על ידי האב. ככל שהאם תעבור להתגורר עם הקטינים ועם בתה בדירה שכורה, אני מעריכה את חלקם של שני הקטינים בעלות שכר הדירה בשיעור של 30%, כאמור.

20. לעניין מצבו התפקודי של כל אחד מהקטינים והצרכים המיוחדים הנובעים מכך, בין ההורים מחלוקת.

לטענת האם, ב' אובחן על הרצף האוטיסטי ברמת תפקוד נמוכה, הוא סובל מאפילפסיה וממערכת חיסונית מוחלשת מאוד אשר גורמת לו למחלות רבות וביקורים מרובים בבית החולים, הוא נעזר בטיטולים כי אינו שולט על צרכיו, אינו מדבר או מתקשר, מתקשה בהליכה, מהווה סכנה לעצמו שכן אין לו אומדן לסכנות. לעומת זאת, לטענת האב, ב' שולט בצרכיו, נדרש לטיטולים רק במהלך שנת הלילה, אינו מתקשה בהליכה, רץ, קופץ, עולה בעצמו למגלשה ומתקשר עם סביבתו.

לטענת האם, א' אובחן על הרצף האוטיסטי ברמת תפקוד גבוהה, יש לו קושי להחזיק חפצים זמן ממושך, הליכתו פגומה, הוא סובל מעיכוב שפתי ויש קושי להבינו, הוא סובל מחרדה ומהתפרצויות כאשר נמצא בסביבת קהל רב, ורעשים וריחות חזקים מביאים אותו לכדי פאניקה, יש לו בעיות התנהגות חברתית והוא נוטה לאלימות בבית הספר. לעומת זאת, לטענת האב, א' מסוגל להחזיק חפצים זמן ממושך והוא לא סובל מקושי שפתי.

21. אין מחלוקת כי המוסד לביטוח לאומי הכיר ב-ב' כבעל 188% נכות וב-א' כבעל 150% נכות. לטענת האב 50% מתוך אחוזי הנכות שנקבעו לכל אחד מהקטינים הם בשל היותו אח תאום לילד שהוכר כאוטיסט ולא משום מגבלה ממנה אותו ילד סובל. מכל מקום, אף אם אלמלא אחיו היה כל אחד מהקטינים מוכר כבעל 50% נכות פחות מאחוזי הנכות שנקבעו לו בפועל, היה ב' מוכר כבעל 138% נכות ו-א' היה מוכר כבעל 100% נכות. גם בכך יש כדי לתמוך בטענות האם כי כל אחד מהילדים סובל מבעיות רפואיות ותפקודיות, וכי לא מדובר בילדים אשר תפקודם רגיל או הסובלים מבעיות קלות בלבד, כטענת האב.

22. האם צרפה לתצהיר עדותה הראשית תסקיר מיום 10.2.2019, בו פורט מצבו של כל אחד מהקטינים.

לעניין מצבו של ב' נכתבו בתסקיר הדברים הבאים: "ב' אח תאום ל-א', מאובחן על הרצף האוטיזם בתפקוד נמוך עם קשיים מורכבים נוספים ומשולב כאמור בחינוך המיוחד. מצבו של ב' מדיווח של ד"ר איה שילון מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד בית חולים שיבא, תאריך 2.10.2018: ב' נמצא במעקב המכון להתפתחות הילד בשל לקות בספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך ומחלה אפליפטית. תלוי בסביבה בכל פעולות היום יום; הלבשה, אכילה, ניקיון והגיינה אישית, כאשר אינו גמול ואינו מודע לעשיית צרכיו. ל-ב' אין כל יכולת שפה דבורה ומשכך אינו יכול להביע את צרכיו ומצוקותיו. אין לו מודעות לסכנה, הוא מנותק מהעולם וחי בעולם פנימי של עצמו כך שאינו מסוגל לקבל החלטות או לנתח מצב סכנה. כל הליכה במקום הומה אדם או בסמוך לכביש מהווה סכנת חיים של ממש. מדובר בילד בעל 188% נכות על רקע אוטיזם בתפקוד נמוך. בנוסף חולה בנויטרפניה מחלה המגבירה את הרגישות לזיהומים. מדיווח של ד"ר היימר גלי מחלקת אפליפסיה- נוירולוגיה, בית החולים שיבא מתאריך 13.1.2019, ב' סובל מפיגור קשה, אוטיזם, הפרעת התנהגות, הפרעת שינה ואפילפסיה. בנוסף בשל חוסר מודעתו לסכנות מלווה בהיפר אקטיביות הוא זקוק להשגחה צמודה של מבוגר. מביקור שערכנו בבית האם מצאנו שהילד אינו מתקשר באופן וורבאלי אלא בסימנים. ראינו שהאם מצליחה ליצור עבורו מרחב רגוע ובטוח, האם מצליחה לתקשר עימו ולהיענות לצרכיו בנועם וברוגע".

לעניין מצבו של א' נכתבו בתסקיר הדברים הבאים: "א' ילד בכיתה א', אח תאום ל-ב'. אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. לומד בחינוך הרגיל עם סיוע של סייעת וסל שילוב. א' נמצא במעקב במכון להתפתחות הילד בשל לקות תקשורת כאשר כיום לומד בכיתה רגילה עם סייעת וסל שילוב. א' מראה התקדמות ביכולות הדידקטיות כאשר עדיין זקוק לתיווך לימודי וחברתי ונתרם מטיפולים פרה רפואיים. היום ללא קריטריונים להפרעת קשב וריכוז לפי המורה, אמנם כן מדווח בבית. קרוב לוודאי מרכיב רגשי התנהגותי יותר משפיע על ההתנהלות בבית וכעת ללא אינדיקציה לטיפול לקשב אלא מעקב ותמיכה פרה רפואית. במסגרת חינוכית עדיין זקוק לתיווך בעיקר בסיטואציות חברתיות. הומלצו המשך טיפולים פרה רפואיים לפי סל אוטיזם. חשיבות לטיפול רגשי/פסיכולוגי והדרכת הורים, קבוצה למיומנויות תקשורת. מעקב ראיה ושמיעה תקופתי, המשך לימודים בכיתה א' רגילה בליווי סייעת צמודה עם סל שילוב, הוראה מתקנת, המשך מעקב התפתחות הילד ...".

23. עוד צרפה האם לתצהיר עדותה הראשית מכתב מיום 26.2.2019 חתום על ידי ד"ר גלי היימר מהמחלקה לאפילפסיה ונוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר ממוען למוסד לביטוח לאומי, בו נכתב כי: "ב' סובל מפיגור קשה, אוטיזם, הפרעת התנהגות, הפרעת שינה ואפילפסיה. ב' אינו גמול, אינו מדבר וזקוק לסיוע מלא בכל תפקודי היום יום, רחצה, הלבשה צרכים ופיקוח באכילה. בנוסף בשל חוסר מודעות מוחלט לסכנות אשר מלווה בהיפראקטיביות הוא זקוק להשגחה צמודה של מבוגר. לפיכך הוא זכאי לקצבת נכות מלאה של 188% כולל תלות בזולת".

24. כן צרפה האם לתצהירה סיכום ביקור מיום 17.4.2018 חתום על ידי ד"ר היימר, בו נכתב כי א' סובל "מהפרעת תקשורת, הפרעה בויסות חושי והפרעת התנהגות...".

25. האם צרפה לתצהיר עדות הראשית מכתב מיום 2.10.2018 חתום על ידי ד"ר איה שילון הדס, מומחית בנוירולוגית ילדים מהמכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי על שם שיבא, בו נכתב: "ב' בן השבע נמצא במעקב המכון בשל לקות בספקטרום האוטיזם ומחלה אפילפטית (מאוזן תרופתית). ב' כיום לומד במסגרת בית ספר חינוך מיוחד תקשורת, על רקע לקות תקשורת (אוטיזם בתפקוד נמוך)- AUTISM הינו מוכר בביטוח לאומי עם 188% נכות עם תלות בזולת. ב' סובל מאוטיזם בתפקוד נמוך כאשר תלוי בהוריו, מטפלים ומורים בכל פעילויות היום יום – הלבשה, אכילה, ניקיון והיגיינה אישית כאשר עדיין אינו גמול, אינו מודע לעשיית צרכים. ל-ב' אין כל יכולות שפה דבורה ומשכך אינו יכול להביע את צרכיו או מצוקותיו. כמו כן אין מודעות לסכנה, הינו מנותק מהעולם וחי בעולם פנימי של עצמו כך שאינו מסוגל לקבל החלטות או לנתח מצב סכנה. כל הליכה במקום הומה אדם או בסמוך לכביש מהווה סכנת חיים של ממש. לסיכום- מדובר בילד בעל 188% נכות על רקע אוטיזם בתפקוד נמוך, אינו עצמאי כלל, אינו מודע לסכנות והתלוי בהורה או מלווה לביצוע כל פעילויות היום יום. על רקע תלות מוחלטת בזולת וללא שינוי מביקור קודם יש מקום להמשך תמיכה."

26. בחקירתה הנגדית הוצגו לאם תמונות בהם נראו הקטינים במצבים שונים מהם ביקש האב ללמוד לעניין מצבם התפקודי. לא מצאתי כי בתשובות האם יש כדי לערער את גרסתה (פרוטוקול מיום 1.7.2019 עמ' 27). זאת בפרט שעה שגרסתה נתמכת במסמכים רפואיים וסוציאליים.

27. עת עומת האב בחקירתו הנגדית עם המסמכים שהוגשו ועם התרשמות הגורמים השונים ממצבם של הקטינים, טען כי לפני הביקור אצל ד"ר שילון וכן לפני ביקורה של העו"ס לסדרי לצורך עריכת התסקיר, נתנה האם ל-ב' כדורי שינה על מנת להשפיע על הערכת תפקודו (פרוטוקול הדיון מיום 14.11.2019 עמ' 34 ש' 6 וש' 15-14; עמ' 37 ש' 6-3). כן טען האב ש"כל הרופאים מתנהלים תחת פקודת האם" (עמ' 36 ש' 10). טענות אלה של האב נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. האב לא ביקש לזמן את ד"ר שילון, את ד"ר היימר או את העו"ס עורכת התסקיר לחקירה על מנת לנסות ולהוכיח את טענותיו המנוגדות לרישומיהן.

28. האב לא הגיש כל מסמך התומך בטענותיו בעניין מצבם של הקטינים. על פי טענות הצדדים, במסגרת ההליכים המתנהלים בבית הדין הרבני ביקש האב כי ב' יובא לבדיקה חוזרת אצל ד"ר שילון אך האם לא הביאה אותו לביקורים אליהם זומן. בעניין זה העידה האם כי הדבר נעשה בהמלצת רופא שאמר לה "שאין מקום לאבחון כי זה עינוי, והוא מוכר לצמיתות" (פרוטוקול הדיון מיום 14.11.2019 עמ' 33). כמו כן, לטענת האם, בהחלטת בית הדין הרבני מיום 31.10.2019 נדחתה בקשת האב בעניין זה ונקבע כי על האב להמציא חוות דעת מהרופא המטפל לפיה אבחון כדרישתו נחוץ (סעיף 14 לסיכומים). האב נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית ועל פי עדותו אין בנמצא חוות דעת התומכת בטענתו (עמ' 37 ש' 30-29). האב לא הגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לשם מתן חוות דעת בשאלת מצבו הרפואי-תפקודי של כל אחד מהקטינים והטיפולים לו הוא זקוק.

29. האב לא ידע להסביר בחקירתו הנגדית כיצד תיאורו את מצב הקטינים עולה בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים והתסקיר בהם צוין כי ב' זקוק להשגחת מבוגר, תלוי בסביבה לצרכיו, מסוכן לעצמו, לא מבחין בסכנה ולא גמול מחיתולים (עמ' 34, ש' 29-20). האב לא ידע לתת הסבר מניח את הדעת לעמדתו, עת הוצג לו פרוטוקול וועדה שנערכה ל-ב' במוסד לביטוח לאומי ביום 25.7.2019 בעניין מצבו התפקודי. עדותו של האב בחקירתו הנגדית התאפיינה באמוציונליות החורגת מהרגיל אף בדיונים בין בני משפחה וניכר כי האב היה נסער מאוד. האב נותר איתן בדעתו באשר למצבם של הקטינים אותו הגדיר כ"טוב", נותר בעמדתו כי ל-ב' אין בעיות תקשורת אף כאשר עומת עם מסמכים מהם עולה היפוכו של דבר ואף כאשר מתיאורו שלו בחקירתו הנגדית עלה של-ב' יש בעיות תקשורת. ר' לעניין זה חקירתו הנגדית בדיון מיום 14.11.2019 עמ' 36:

"ש. אתה כותב כי היה לו עיכוב שפתי וזה שנים מדבר באופן רהוט. אני מפנה אותך לאבחון הרפואי שבסופו נקבעה לו הנכות. בעמוד הראשון כתוב "לא רכש שפה".

ת. אם הילד היה יום קודם ישן אצלי אני מבטיח שהאבחון היה נראה אחרת, האמא נותנת לו כדורי שינה לפני האבחון.

ש. אני רוצה להפנות אותך לעמוד 3 זקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת תקשורת מילולית מוגבלת בקרב בני גילו.

ת. אם הוא רוצה משהו הוא לוקח לבד.

ש. מדובר פה על תקשורת.

ת. אם הוא רוצה מים הוא אומר מים מים, אם הוא רוצה אוכל הוא אומר אמ אמ עוף .. הוא בן שמונה וכל הזמן מתקדם".

הינה כי כן, אף מעדות האב עצמו עולה כי ל-ב' בעיות תקשורת קשות. אף על פי כן, סרב האב להכיר בכך.

לעניין מצבו של א' טען האב כי הוא קיבל תעודת הצטיינות בלימודים ובכך יש כדי לסתור את טענות האם בעניין תפקודו. האם העידה בעניין זה כי מדובר בתעודת הערכה שקיבל א' עבור השקעתו והתמדתו בלימודים ואין בה כדי להעיד על מצבו התפקודי או ההתנהגותי (עמ' 16 ש' 34-31). מכל מקום, אף אם א' קיבל תעודת הצטיינות בבית הספר, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לסתור את טענת האם בעניין הבעיות מהן סובל א', אשר נתמכו באסמכתאות כאמור.

30. בטרם סיום פרק זה, אדרש לטענת האב כי לאורך ההליך נמנעה ממנו האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין מצבם התפקודי של הקטינים, לאור ההחלטה מיום 24.1.2019 בה נדחתה בקשתו לצירוף דיסקים בהם לטענתו הוסרטו הקטינים מבצעים פעולות שונות. איני מקבלת טענה זו. בהחלטה מיום 24.1.2019, מתוך ראיית טובת הקטינים ועל מנת שלא לערבם בסכסוך בין הוריהם וכדי לא לעודד את ההורים להסריטם במצבים שונים לשם הצגת הדברים בבית המשפט, לא התרתי הגשת דיסקים בהם הם מצולמים. עוד נכתב באותה החלטה, כי לכל אחד מההורים אפשרות להוכיח את טענותיו בעניין מצבו התפקודי של כל אחד מהקטינים וצרכיו במסגרת בירור ההליך שלא באמצעות סרטונים בהם נראים הקטינים. אף שההחלטה ניתנה עוד בראשית ההליך, ואף שלאב היתה אפשרות לנסות ולהוכיח את טענותיו בדרכים אחרות, הוא לא עשה כן. בהקשר זה יוער כי, כפי שפורט לעיל, שני הצדדים הגישו מסמכים רבים אף בשלבים מתקדמים של ההליך על מנת לנסות ולהוכיח את טענותיהם, ובשים לב למהותו של ההליך בעניין זה ננקטה גישה ליברלית. עוד יוער כי האב לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 24.1.2019. האב הגיש מסמכים רבים מאוד לבית המשפט ולא מצאתי בהם תמיכה לטענותיו.

31. לסיכום ביניים: טענת האם בעניין מצבו הרפואי והתפקודי של כל אחד מהקטינים נתמכה במסמכים רפואיים, בתסקיר עו"ס לסדרי דין וכן היא עולה בקנה אחד עם החלטת המוסד לביטוח לאומי להכיר בכל אחד מהקטינים כנכה בשיעור בו הוכר. טענת האב בעניין מצבו הרפואי והתפקודי של כל אחד מהקטינים לא נתמכה בכל ראיה אף שהיה באפשרות האב לנסות ולהוכיח את טענותיו וחלק מטענותיו אף נסתרו בחקירתו הנגדית. על כן אני מקבלת את גרסת האם בעניין זה.

32. אשר לטיפולים הניתנים לקטינים ועלותם – האם צרפה חשבוניות עבור טיפולים לחודשים מאי 2019 עד אוקטובר 2019, הכוללים טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, וטיפול התנהגותי. בחינת הסכומים ששולמו מעלה כי בחודש יוני 2019 שולם לטיפולים השונים סך של 12,209 ₪. סכום קצבאות הנכות המשולמות עבור הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי הוא 11,036 ₪.

33. לטענת האב, הקטינים אינם זקוקים לטיפולים הניתנים להם כיום, הטיפולים לא ניתנו להם בתקופה שמשנת 2015 ועד למועד בו החלו ההליכים המשפטיים, והאם החלה לקחת את הקטינים לטיפולים אך לצורך ההליך המשפטי. לטענת האם, לקטינים ניתנו טיפולים פרטיים בעבר אולם אלה הופסקו נוכח סירוב האב לשלם מזונות לקטינים והיא שבה לקחת את הקטינים לטיפולים לאחר חיוב האב בתשלום מזונות זמניים (לתמיכה בטענתה צרפה האם צילומי שיקים מהשנים 2015-2014). לא שוכנעתי כי האם לוקחת את הקטינים לטיפולים כיום רק לצורך ההליך המשפטי ובמנותק מצרכיהם. אף אם בעבר לא ניתנו לקטינים טיפולים שונים הניתנים להם כיום, אין בכך כדי לשלול מהקטינים את הטיפולים הניתנים להם התואמים את צרכיהם ואשר יש בהם כדי להטיב עמם. מקום בו ניתנים לקטינים טיפולים רפואיים או התנהגותיים התורמים לרווחתם והממומנים מקצבת הנכות המשולמת עבורם, איני רואה כל הצדקה לשלול זאת מהם.

34. עוד לטענת האב, הקטינים מקבלים את הטיפולים להם הם זקוקים במסגרת בית הספר, ואין להם צורך בטיפולים פרטיים מעבר לכך. אין מחלוקת כי ב' מקבל טיפולים במסגרת החינוכית, הניתנים במתכונת קבוצתית לכל הכיתה המונה 4 תלמידים (ר' מכתב מיום 11.11.2019 מבית הספר אשר הוגש על ידי האב לפיו ל-ב' ניתן טיפול רגשי קבוצתי שלוש פעמים בשבוע, ריפוי בעיסוק קבוצתי פעמיים בשבוע, וקלינאית תקשורת כיתתית פעמיים בשבוע). עם זאת, לדברי האם, הטיפולים הניתנים במסגרת בית הספר מוגבלים ואין בהם כדי לייתר את הטיפולים הפרטניים המוענקים ל-ב'. האם העידה כי מנהלת בית הספר ביקשה של-ב' יינתנו גם טיפולים פרה-רפואיים פרטניים לאחר תום שעות הלימודים (עמ' 32 ש' 8-1). האם צרפה מכתב ממחנכת הכיתה לפיו נוכח יציאת המטפלת הרגשית הכיתתית לחופשת לידה לא מתקיימים בפועל טיפולים משך תקופה (נספח 5 לתצהיר עדות הראשית של האם). האם צרפה מכתב מיום 13.8.2018 חתום על ידי ד"ר שילון לפיו לאור המורכבות הרפואית והתפקודית של ב', הוא זקוק לטיפולים מעבר לאלו הניתנים במסגרת החינוכית ומוטב כי "טיפולים אלו יינתנו במסגרת ביתית ככל הניתן. כיום זקוק לתיגבור טיפולים התנהגותיים – ABA, קלינאית, פיזיו וריפוי בעיסוק". אשר ל-א' נכתב במכתבה של ד"ר שילון כי קיימת חשיבות לטיפול קלינאית תקשורת ולטיפול רגשי. אף בתסקיר נכתב כי א' נתרם מהטיפולים הפרה-רפואיים. האב לא הכחיש בחקירתו הנגדית ש-א מקבל בבית הספר הוראה מתקנת בלבד (עמ' 41 ש' 7-5).

לעניין זהות המטפלים ואופן מתן הטיפולים העידה האם כך: "מכיוון שהם תאומים בגיל 8 ו-ב' לא מודע לסכנה עם מחלה נוטרפניה ואפילפסיה, ו-א' מאובחן על רצף אוטיסטי, אני לא יכולה להוציא את שניהם החוצה אני חייבת להביא צוות הביתה והאפשרות היחידה שהיתה לי להביא צוות שהם מתחברים בחמימות ובאהבה ואני מצאתי אותם, והם מגיעים אלי הביתה כי ב' לא מודע לסכנה. והוא לא ימתין בתור לטיפולים ... היו אצלי מלא מטפלים ומטפלות ובחרתי בפינצטה ולא כל אחד יכול להתאים ל-ב', הוא מאוד קשה הוא יכול להרביץ, להרביץ לעצמו, הוא שורט את עצמו" (פרוטוקול הדיון מיום 14.11.2019 עמ' 32 ש' 20-10). 

לא עלה בידי האב להוכיח כי הקטינים זכאים לקבל את הטיפולים המיוחדים הניתנים להם באופן מסובסד וכי האם לא מנצלת הטבות להן הקטינים זכאיים (ר' חקירתה הנגדית של האם בדיון מיום 1.7.2019 עמ' 20 ש' 24-18).

הינה כי כן, שוכנעתי שאין בטיפולים המוענקים לכל אחד מהקטינים במסגרת החינוכית כדי לייתר את הטיפולים הנוספים הניתנים לו באופן פרטני מחוץ למסגרת החינוכית. לאור מצבם המיוחד של הקטינים, שעה שמדובר בתאומים אשר שניהם זקוקים לטיפולים ולאור מצבו התפקודי הקשה של הבן ב' והבעיות הרבות מהן הוא סובל, איני מוצאת פסול בכך שהקטינים יטופלו על ידי גורמים פרטיים שאינם מסובסדים, כאשר העלות מכוסה על ידי קצבאות הנכות המשולמות עבורם. כל עוד מדובר בטיפולים המטיבים עם הקטינים, הרי יש לפעול על מנת להעניק אותם לקטינים מקום בו הדבר מתאפשר. לאור האמור, שוכנעתי כי יש לעשות שימוש בקצבת הנכות המשולמת עבור כל אחד מהקטינים למימון צרכיו המיוחדים הנובעים מנכותו. ככל שבחודש מסוים תיוותר יתרה מקצבתו של מי מהקטינים, הרי לאור נסיבותיו של מקרה זה כפי המפורט לעיל ולהלן, היתרה תיוותר לאם היא המגדלת את הקטינים בפועל ונושאת בעול הטיפול בשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים. חזקה על האם כי תמשיך לפעול לרווחת הקטינים ותעשה בקצבאות שימוש לטובתם. כך עולה הן מתיאור האם בתסקיר והן מהתרשמותי הבלתי אמצעית מהאם בדיונים שהתקיימו לפניי.

המשמורת הפיזית על הקטינים:

35. סוגית המשמורת וחלוקת זמני השהות נכרכה על ידי האב לתביעת הגירושין שהגיש ומשכך היא מתבררת בבית הדין הרבני ולא לפניי. על פי טענות הצדדים והמסמכים שהוצגו, בהתאם להחלטת בית הדין הרבני, המשמורת על הקטינים בידי האם; א' ואב שוהה עם האב בכל יום ג' מתום המסגרת החינוכית ועד שעה 18:00 ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בשעות אחר הצהריים ועד למוצאי שבת; ו-ב' שוהה עם האב בכל יום ג' משעה 18:00 עד שעה 19:00 (טענת האם בסעיף 34 לסיכומיה, עדות האב בפרוטוקול הדיון מיום 14.11.2019 עמ' 38 ש' 36-35).

מכאן, ש-א' שוהה עם האב כ-20% מזמנו – יום אחד באמצע השבוע משך כ-4.5 שעות משעות הצהריים ועד שעה 18:00 ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בשעות אחר הצהריים ועד מוצאי שבת.

במצב דברים זה, בו כמעט כל נטל הטיפול בקטינים מוטל על שכם האם, כאשר מדובר בתאומים אשר אחד מהם סובל מאוטיזם ברמת תפקוד נמוכה והשני סובל מאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה, בעת בחינת המשמורת הפיזית על הקטינים אין די בבחינה כמותית של יחס זמני השהות. מעבר למיקומים הפיזי של הקטינים בכל רגע נתון, לעצם השהות העודפת עם האם בפער כה ניכר משמעות עצמאית. האם היא הנושאת בטיפול בילדים באופן שוטף, האם היא הדואגת לצרכיהם היומיומיים של הקטינים, האם היא הדואגת כי יינתנו לקטינים הטיפולים המיוחדים להם הם זקוקים ויסופקו להם צרכיהם הרגילים והמיוחדים. לכך משמעות נכבדה. על פי התסקיר מיום 10.2.2019 "האם כמטפלת היחידה היום של הילדים, כורעת תחת הנטל ומבקשת את מעורבותו של האב בטיפול בילדים...". בהמשך הדברים נכתב כי: "האם בפועל כיום מתפקדת כהורה יחידני לשני בניה. התרשמותנו מאם מסורה לילדה באופן מיוחד, קרובה אליהם ומקדישה את חייה לטיפול בהם. האם כורעת תחת הנטל של אם המטפלת בשלושה ילדים, כששנים מהם בעלי צרכים מיוחדים, וזקוקים להשגחה מתמדת ומשאבים עצומים רגשיים פיזיים וכלכליים". נשיאה עודפת זו של האם בגידול הקטינים לא באה לידי ביטוי רק בזמן העודף בו הקטינים שוהים עמה, אלא בכל רגע במהלך חיי הצדדים. אף ש-א' שוהה עם האב משך כ-20% מזמנו, לא ניתן לומר שהאב נושא באופן ישיר ב-20% מהוצאותיו וכי העלות עבור האם פוחתת ב-20% בעקבות זמני השהות. מקום בו מדובר בזמני בפער כה גדול בין נשיאת כל אחד מההורים בהוצאות הקטינים, לא ניתן לתת ביטוי אריתמטי לפער. הדברים נכונים מקל וחומר באשר לזמני השהות של ב' עם האב שהם מצומצמים ביותר ומסתכמים בשעה אחת בשבוע. הפער בין ההורים בנשיאה בגידול הילדים אף מתעצם שלא בזמני שגרה ובייחוד כאשר המסגרות החינוכיות אינן פעילות. לטעמי, במקרה זה נכון לתת ביטוי לפער בנשיאה בגידול הקטינים באמצעות חיוב האב בדמי טיפול.

יכולתו הכלכלית של האב:

36. בעת הערכת יכולתו הכלכלית של הנתבע לצורך בחינת שיעור חיובו במזונות הקטינים יש להביא בחשבון את הכנסתו מכלל המקורות וכן את זכויותיו מכל סוג שהוא (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147; בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית(23.6.2009); בע"מ 919/15).

37. האב עובד כנהג ב---. בחקירתו הנגדית העיד האב שהוא עובד למעלה מ-300 שעות חודשיות (עמ' 40 ש' 5). האב העיד כי בעבר עבד בימי שישי עד שעה 18:00 וכי כעת אחת לשבועיים בימי שישי הוא עובד 3 שעות פחות לאור שהות א' עמו. עוד העיד האב כי במוצאי שבת הוא עובד משעה 18:00 עד שעה 2:00 וכי בשאר ימי השבוע הוא עובד משעה 12:30 עד חצות, למעט ימי ג' בהם חדל לדבריו לעבוד (עמ' 39 ש' 26-24). בסיכומיו טען האב כי לאור זמני השהות, הצטמצמו שעות עבודתו והכנסתו החודשית פחתה לסך של כ- 10,000 ₪. על פי תלושי השכר שצורפו לתצהיר עדותו הראשית, הכנסתו החודשית הממוצעת של האב בחודשים מאי 2018 - מאי 2019 היתה בסך של כ- 15,870 ₪ נטו לאחר ניכויי חובה, ובסך של כ- 13,500 ₪ נטו לתשלום לאחר ניכויי רשות. טענת האב בעניין גובה הכנסתו החודשית נכון להיום לא גובתה בכל ראיה, והאב אף לא ידע להשיב לעניין זה בחקירתו הנגדית ובעדותו נפלו סתירות. תחילה השיב האב כי אינו יודע כמה הוא משתכר כיום בעקבות זמני השהות, וכדבריו "לא יודע, אין לי מושג" (עמ' 42 ש' 14), לאחר מכן העיד "אם אני מוריד שבתות ושישי. 4 נקודות זיכוי זה 1,200 ₪, אז כבר תורידי 1,200 ₪" (ש' 17-16), ובהמשך העיד "ארבע ימי שישי אני כבר לא עובד, זה תורידי 2,000 ₪" (ש' 19). נמצא, כי האב לא הוכיח מה גובה הכנסתו כיום, לאור צמצום שעות עבודתו לפי טענתו בעקבות זמני השהות. אף אם היה מקום לקבל איזו מטענות האב בחקירתו הנגדית כי הכנסתו פחתה בסך של 1,200 ₪ לחודש או בסך של 2,000 ₪ לחודש, לא היה בכך כדי להביא למסקנה כי הוא משתכר סך של 10,000 ₪ לחודש כטענתו בסיכומים.

האב מתגורר בדירה שכורה והוא משלם שכר דירה בסך של 3,000 ₪ לחודש.

כמו כן, האב נושא בהחזרי ההלוואה המובטחת במשכנתה הרובצת על דירת הצדדים בסך של 1,700 ₪ לחודש.

מכאן, כי הכנסתו החודשית הפנויה של האב, לאחר ניכויי רשות, לאחר תשלום שכר דירה ולאחר תשלום החזרי ההלוואה המובטחת במשכנתה, היא בסך של כ- 8,800 ₪ לחודש.

בנוסף לאב חלק מהזכויות בדירה בה מתגוררים האם, הקטינים ובתה של האם.

יכולתה הכלכלית של האם:

38. האם עובדת כמוכרת בחנות נעליים השייכת לאביה ולאחיה, ומעבודה זו היא משתכרת סך של 3,500 ₪ לחודש, כעולה מתלושי השכר שצורפו לתצהיר עדותה הראשית. לטענת האב, הכנסת האם בפועל עומדת על סך של 6,000 ₪ לחודש. טענה זו לא הוכחה. האם שבה בחקירתה הנגדית על גרסתה בעניין גובה הכנסתה. אמנם, האם לא ידעה להשיב מדוע לא שולמו לה דמי הבראה ושכר על יום בחירות (עמ' 17 ש' 31-28), אולם בכך אין כדי להוביל למסקנה שתלושי השכר שצירפה אינם משקפים את הכנסתה החודשית. האב לא ביקש לזמן את אחיה או אביה של האם לשם הוכחת טענותיו בעניין זה. טענת האב שהאם לא מנצלת את כל יכולת השתכרותה לא הוכחה. אמנם, כטענת האב, בעבר עבדה האם כמזכירה במשרד עורכי דין, אולם זאת לפני שנים רבות ומאז שנולדו הקטינים ולאור הצורך לטפל בהם היא עזבה עבודה זו (חקירתה הנגדית של האם, עמ' 15). האם העידה כי כיום היא עובדת משך כ-4 שעות ביום במהלך 5 ימים בשבוע (עמ' 17 ש' 15) ולא עלה בידי האב להוכיח את טענתו שהאם יכולה להגדיל את היקף המשרה או להשתכר סכום גבוה יותר מעבודה כספרית או כמאפרת. לפי עדות האם, הבן א' שהה בעבר בצהרון אולם היא נאלצה להפסיק את שהותו שם לאור בעיות התנהגות. אין מחלוקת כי כיום שב א' מבית הספר בשעה 13:30 (עדות האם בעמ' 16; עדות האב בעמ' 38 ש' 35). הבן ב' אמנם שוהה בבית הספר עד שעות אחר הצהריים (לטענת האם הוא מגיע הביתה עד שעה 17:00- פרוטוקול מיום 1.7.2019 עמ' 17 ש' 4-3, בעוד לטענת האב הוא מגיע הבית בשעה 17:45- פרוטוקול מיום 14.11.2019 עמ' 39 ש' 5), אולם בחקירתה הנגדית הסבירה האם כי עליה לשוב הביתה מספר שעות לפני שובו מהמסגרת בה הוא שוהה ור' דבריה בעניין זה: "עקב הבעיות של ב' עם 188% נכות אני לא יכולה ליד ב' לא לבשל לא לנקות לא להתקלח לא לאכול אלא נטו להיות לידו, אני חייבת להגיע הביתה מוקדם ולארגן הכל כדי שהכל יהיה מאורגן שהוא מגיע, גם אסור לי להיות חולי כי יש לו מחלה שהוא נדבק מהר, אז חשוב לי לשמור על סביבה סטרילית ..." (עמ' 18 ש' 6-3).

בנוסף, האם מקבלת לידיה את הקצבאות המשולמות עבור הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי – קצבת הילדים בסך של 352 ₪ לחודש וקצבאות הנכות בסך של 11,200 ₪ לחודש. משעה שקצבת הנכות משמשת למימון הצרכים המיוחדים של הקטינים הנובעים מנכותם, אין לזקוף אותה לטובת האם כחלק מהכנסה חודשית.

האם מקבלת לידיה דמי מזונות עבור בתה מנישואים קודמים בסך של 1,700 ₪ לחודש, אולם חזקה שסכום זה משמש למימון צרכי בתה.

מכאן כי הכנסתה הפנויה של האם היא בסך של כ- 3,850 ₪ לחודש.

לאם חלק מהזכויות בדירה בה היא מתגוררת עם הקטינים ועם בתה. בנוסף, לאם זכויות ברכב אשר על פי טענתה לשם רכישתו ניטלה הלוואה שיתרתה עומדת על סך של 50,000 ₪. טענה זו של האם גובתה באסמכתה ולא מצאתי ממש בטענת האב אשר הכחיש את קיום ההלוואה וטען בכתב הגנתו "למיטב ידיעתי התשלום נעשה במלואו במעמד רכישת הרכב" (סעיף 30). עוד ובנוסף, על פי טענת האב אשר לא הוכחשה על ידי האם, לאם חסכון בסך של 200,000 ₪.

יחס הנשיאה במזונות הקטינים:

39. לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לאופן תשלום המזונות והמדור בפועל ובאשר לקביעת אופן חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על בית המשפט למצוא את הפתרון הראוי והמתאים למשפחה שלפניו בהתאם לנסיבותיה.

לצורך הערכת חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים הוצעו נוסחאות שונות המביאות בחשבון את המשתנים הרלבנטיים (ר' למשל עמ"ש (ת"א) 59072-02-15 ע' מ' נ' ע' ג' (3.7.2016); עמ"ש (חי') 17309-05-17 ג.ט. נ' א.ק. (15.6.2018); עמ"ש (ת"א) 8680-01-19 ע' נ' ב' (6.2.2020)).

עם זאת, נפסק כי "אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים" (בע"מ 919/15, סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן).

40. במקרה שלפניי – יחס ההכנסות הפנויות של ההורים הוא כ- 70% - 30% לטובת האב. יחס זמני השהות של הבן א' הוא כ- 80% - 20% לטובת האם. הבן ב' שוהה עם האב שעה אחת בשבוע ואין בכך כדי להשפיע על החיוב במזונותיו.

לאור ההערכה כי ההוצאות הקבועות עבור שני הקטינים (ללא ההוצאות המיוחדות המכוסות על ידי הקצבאות) הן בסך של כ-4,500 ₪ לחודש כולל הוצאות אחזקת מדור, ומתוך סכום זה הוצאותיו תלויות השהות של הבן א' הן בסך של כ-1,000 ₪ לחודש:

עבור הוצאותיו תלויות השהות של א' על האב לשלם לאם סך של 500 ₪ לחודש (על האם לשאת ב- 300 ₪ לחודש שהם 30% מתוך 1,000 ובפועל היא נושאת ב-800 ₪ לחודש שהם 80% מתוך 1,000 לכן על האב לשלם לה את ההפרש).

עבור הוצאותיהם שאינן תלויות שהות של הילדים על האב לשלם לאם סך של 2,450 ₪ לחודש (70% מתוך 3,500 ₪).

סך הכל, על פי נוסחה זו, על האב לשלם לאם סך של 2,950 ₪ לחודש.

אולם, כמפורט לעיל, אין בנוסחה זו כדי להביא לביטוי את חלוקת הנטל האמתית בין ההורים בגידול הילדים, כאשר רובו המכריע של הנטל מוטל על שכמי האם. לעובדה שהאם מטפלת כמעט לבדה בשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים ברמות שונות יש משמעות עצמאית. לא מדובר בילדים המחלקים את זמנם בין ההורים באופן שווה או באופן המתקרב לשווה. האם היא הנושאת בעיקר גידול הילדים, בצורה ניכרת, וחישוב אריתמטי על בסיס חלוקת זמני השהות לא ישקף נאמנה את העלות האמתית של חלוקת הנשיאה בגידול הילדים בין ההורים. האיזון הנכון לטעמי, במקרה זה לאור נסיבותיו, הוא חיוב האב בתשלום דמי טיפול לאם, מעבר לחיובו במזונות בהתאם ליחס זמני השהות והיכולות הכלכליות (לעניין חיוב בדמי טיפול בעת פסיקת מזונות לאחר בע"מ 919/15 ר' גם עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו. נ' א.ו. (11.6.2019)). לפיכך, בכוונתי לחייב את האב לשלם לידי האם עבור מזונותיהם הקבועים של הקטינים סך של 3,500 ₪ לחודש.

בנוסף, ככל שהאם תשכור דירה למגוריה עם הקטינים ועם בתה, בשים לב לחלוקת זמני השהות בין ההורים ולכך ש-ב' כמעט שאינו נמצא עם האב ואף א' נמצא עמו זמן מועט בלבד, בכוונתי להורות כי האב יישא במלוא חלקם של הקטינים בשכר הדירה, בשיעור של 30%, ועד לסכום של 1,700 ₪ לחודש.

עוד ובנוסף, יישאו ההורים ביחס של 70% האב ו- 30% האם בעלות צהרון עד כיתה ג', מחזור אחד של קייטנה לכל אחד מהקטינים בחופשת הקיץ וחוג אחד לכל ילד בעלות ציבורית – הכל בכפוף לאישור בדבר קיום הוצאה בפועל.

לאור גובה הקצבאות המשולמות עבור הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי ומכלול נסיבותיו של המקרה, לרבות העובדה ש-ב' מקבל גם טיפולים במסגרת בית הספר אף אם אין בהם כדי למצות את צרכיו, העובדה שההורים אינם נדרשים לממן את הסייעת המלווה את א' (חקירתה הנגדית של האם, עמ' 22 ש' 35-24), ומצבו הכלכלי של כל אחד מההורים, אין בכוונתי לחייב את ההורים לממן את הוצאות הרפואה והחינוך החריגות של הקטינים מעבר לאמור. 

איני מקבלת את עתירת האם כי חיוב האב במזונות בהתאם לפסק דין זה יהיה גם בבגרותם ו"כל עוד תימשך נכותם ו/או היזקקותם" (סעיף 42 לסיכומי האם). מקור החיוב במזונות קטין ובמזונות בן בגיר שונה והכללים לפיהם יש לבחון את החיוב ואת שיעורו שונים (ר' סעיף 3(א) לעומת סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959).

ד. לסיכום:

41. לאור כל המפורט לעיל:

• האב ישלם לידי האם עבור מזונות הילדים סך של 3,500 ₪ לחודש.

בנוסף לסכום האמור, ככל שהאם תשכור דירה למגוריה ולמגורי הקטינים ובתה, האב ישלם עבור חלקם של הקטינים 30% מגובה שכר הדירה ועד לסך של 1,700 ₪ לחודש.

עוד ובנוסף, ישאו ההורים ביחס של 70% האב ו-30% האם בעלות צהרון עד כיתה ג', מחזור אחד של קייטנה לכל אחד מהקטינים בחופשת הקיץ וחוג אחד לכל ילד בעלות ציבורית – וזאת בכפוף לאישור בדבר קיום הוצאה בפועל.

• הסך האמור ישולם החל מיום 16.12.2018 (מועד הגשת התביעה) ובכל 10 לחודש עבור אותו חודש. סכום ששילם האב לידי האם על חשבון דמי המזונות יקוזז מחיובו.
• הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ויעודכן אחת ל-3 חודשים ללא חיוב בהפרשים למפרע. המדד הבסיסי לצורך חישוב דמי המזונות יהיה המדד הידוע היום.
• הקצבאות המשולמות עבור הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי תשולמנה לידי האם.
• דמי המזונות עבור הקטינים ישולמו עד הגיעם לגיל 18 או סיום הלימודים בבית הספר התיכון על פי המאוחר ביניהם. ממועד תום תקופת החיוב ועד לתום שירות צבאי חובה או שירות לאומי יישא האב ב-1/3 מדמי המזונות המשולמים עבור אותו ילד.
• בשים לב למהות ההליך ועל מנת שלא להעצים את גובה הלהבות ותוך תקווה שהצדדים ישכילו לשתף פעולה לטובת ילדיהם המשותפים, איני מחייבת בהוצאות.
• המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום,  י"ט ניסן תש"פ, 13 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.