נהיר ואח' נ' אלמוני ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, במסגרתו נתקבלה תביעת המנהלת המיוחדת להורות על ביטול עסקת מכר דירה וכן על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המבקש.

הצדדים והרקע לבקשה

1.המשיב 2, מר פלוני (להלן: החייב), הוא החייב בהליך פשיטת רגל המתנהל בבית המשפט המחוזי (פש"ר (מחוזי מר') 1277-03-17 פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב; להלן: הליך פשיטת הרגל). החייב הוא הבעלים הרשום של מחצית הזכויות בדירה בXXX, הידועה כגוש XXX, חלקה XXX, תת חלקה XXX (להלן: הדירה). גרושתו של החייב היא בעלת הזכויות במחצית השנייה של הדירה ומתגוררת בה עד היום.

2.המבקש, מר אלמוני (להלן: אלמוני) עסק במועדים הרלוונטיים, בין השאר, במתן הלוואות חוץ בנקאיות.

3.ביום 1.8.2007 נחתם הסכם בין החייב לבין אלמוני למכירת זכויותיו של החייב בדירה תמורת סך של 120,000 ₪ (להלן: ההסכם). בנוסף, חתם החייב באותו מועד על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת אלמוני וכן על דיווח לרשויות המס על העסקה. ביום 2.8.2007 נרשמה הערת אזהרה על הנכס לטובת אלמוני. אין חולק כי החייב לא היה מיוצג באותה עת וכי ההסכם והמסמכים הנלווים נערכו על ידי בא כוחו של אלמוני באותה עת, עו"ד דוד חשן (להלן: עו"ד חשן).

4.מאחר שיש קשר הדוק בין הליך פשיטת הרגל לבין ההליך דנן, תובא להלן סקירה של האירועים הרלוונטיים בשני ההליכים בסדר כרונולוגי, זאת על מנת שתונח התמונה במלואה לצורך הדיון בבקשה שלפניי.

5.ביום 1.3.2017 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל בשל חובות בסכום של כ-687,000 ₪. בבקשתו פירט החייב כי הוא בן 66 (כיום החייב בן כ-74), גרוש מזה 19 שנה, מטופל במערכת בריאות הנפש משנת 1992 לרבות אשפוזים חוזרים ונשנים, מאובחן כבעל הפרעה דו קוטבית, הפרעה אפקטיבית ודכאון, מתקיים מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ונתמך על ידי עמותות בקבלת סלי מזון וסיוע ברכישת תרופות. החייב ציין כי בשנת 2007 הוא מכר למבקש את זכויותיו במחצית מהדירה שבבעלותו ובבעלות גרושתו, עבור סך של 120,000 ₪. החייב הצהיר כי מצבו הנפשי לא היה תקין באותה התקופה, כי הוא היה במצוקה קשה, לא היה מודע למשמעות הכלכלית של המכירה והיה נתון תחת תרופות ואשפוזים. כן ציין הוא כי רשומה על שם אלמוני הערת אזהרה על מחצית הדירה, אולם עד היום לא שולמה לו מלוא התמורה, אלא בסך הכל שולם לו סכום של 90,000 ₪.

6.ביום 30.3.2017 ניתן צו כינוס, המשיבה 1 מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב (להלן: המנהלת המיוחדת) ונקבע דיון בבקשת פשיטת הרגל ליום 4.10.2018.

7.ביום 14.6.2017 הגישה המנהלת המיוחדת בתיק פשיטת הרגל בקשה לביטול הענקה (להלן: הבקשה לביטול הענקה) ולמתן צו איסור דיספוזיציה בדירה. בבקשה צוין כי החייב רשום כבעלים של מחצית מהזכויות בדירה; כי הוא לוקה בנפשו מזה שנים, מאושפז במחלקה פסיכיאטרית חדשות לבקרים ומאחוריו ניסיונות התאבדות; וכי באוגוסט 2007, עת מצבו הנפשי היה בכי רע ובעודו מטופל בכדורים פסיכיאטריים, העביר החייב על שם אלמוני את זכויותיו במחצית הדירה תמורת סך של 85,000 ₪ בלבד, למרות ששווי הדירה באותה עת היה כ-500,000 ₪. נטען כי ההסכם נוסח על ידי בא-כוחו של אלמוני, עו"ד חשן, וכי החייב הוחתם על ההסכם תוך הטעייה ועושק; כי למרות שנרשם בהסכם כי מלוא התמורה (120,000 ₪) שולמה לחייב במעמד החתימה, בפועל שולמה לחייב רק חלק מהתמורה, אף זאת לשיעורין: סך של 45,000 ₪ שולם בהעברה בנקאית מספר ימים לאחר חתימת ההסכם וסכומים של 30,000 ₪ ושל 10,000 ₪ שולמו במזומן בהמשך. עוד צוין כי גרושתו של החייב, שמתגוררת בדירה, לא ידעה כלל על ההסכם ואלמוני לא פנה אליה במשך כל השנים. על רקע זה, נתבקש בית המשפט להורות על ביטול ההענקה וכן נתבקש הוא ליתן צו איסור דיספוזיציה בדירה. ביום 26.6.2017 ניתן צו לאיסור דיספוזיציה בנכס והבקשה הועברה לתשובתו של אלמוני.

8.ביום 7.3.2018 הגיש עו"ד חשן הודעה על ייצוגו של אלמוני. בהמשך לכך, ביום 21.5.2018 הוגשה התנגדותו של אלמוני לבקשה לביטול הענקה (להלן: ההתנגדות לבקשה לביטול הענקה), בה נטען, בין השאר, כי בין הצדדים נערך הסכם כדת וכדין, כי החייב היה כשיר באותה עת וכי אלמוני שילם לו עבור הדירה תמורה מלאה. צוין כי מספר ימים לאחר חתימת ההסכם אלמוני העביר לחייב בהעברה בנקאית סך של 45,000 ₪, שילם לו במזומן סכומים של 30,000 ₪, 10,000 ₪ ו-35,000 ₪ ו"נערך הסכם ובהסכם נאמר... [ש]כל התמורה שולמה במעמד הסכם זה". עוד צוין כי הדירה לא הועברה מיד על שמו של אלמוני שכן היו לו "נושים רבים ובת זוגתו גם היא לטשה עיניה לדירה".

9.ביום 29.7.2018 הגישה המנהלת המיוחדת תגובה לתשובתו של אלמוני לבקשה לביטול ההענקה. בית המשפט קבע בהחלטה מאותו יום כי "הבקשה תידון במועד הדיון הקרוב שנקבע" [הדיון נקבע ליום 4.10.2018]. עו"ד חשן, בא כוחו של אלמוני, צפה בהחלטה.

10.ביום 30.8.2018 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות בהמשך לבקשה לביטול הענקה. המנהלת המיוחדת ציינה כי מהמסמכים עולה ברורות שאלמוני, שהיה מיוצג על ידי עורך דין ברכישת חלקו של החייב בדירה במחיר לא ריאלי, לא התייחס לעסקה כאל עסקת מקרקעין, והראיה לכך היא שלמרות שההסכם נחתם בשנת 2007, אלמוני לא דיווח על העסקה – בעצמו או באמצעות בא כוחו – במשך שנים רבות. המנהלת המיוחדת הוסיפה וציינה כי ימים ספורים לפני הגשת הבקשה, דיווח לה החייב שקיבל מרשויות המס הודעה שלא הבין את פִּשרה. משהומצאה ההודעה למנהלת המיוחדת, הסתבר לה כי אלמוני, שגילה במשך השנים אדישות לדירה ולגורלה ולא נהג בה מנהג בעלים, דיווח רק עתה על העסקה לרשויות המס. כפועל יוצא, הוטל עיקול על נכסיו של אלמוני בגין חוב בסכום של 200,164 ₪ שנובע מאי תשלום מס בגין עסקת המכר הנטענת, לרבות קנסות בשל הדיווח המאוחר. המנהלת המיוחדת ציינה כי לא די בכך שאלמוני עשק את החייב, אלא שהוא גם גרם לו ולנושיו נזקים בשל מחדליו מול רשויות המס והיא תשקול הגשת תביעה נגדו.

11.ביום 5.9.2018 קבע בית המשפט כי "הבקשה תידון במועד הדיון הקרוב שנקבע". בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה.

12.ביום 21.9.2018 הגישה המנהלת המיוחדת השלמת טיעון לבקשה לביטול הענקה ובית המשפט קבע כי "העניין ידון, כאמור, בדיון הקרוב שנקבע". בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה.

13.ביום 4.10.2018 התקיים דיון ראשון בהליך פשיטת הרגל, שבמסגרתו אמורה הייתה להתברר הבקשה לביטול הענקה. אלמוני ובא כוחו לא התייצבו לדיון. המנהלת המיוחדת ציינה כי אלמוני "הגיב ולא התייצב לדיון. הוא מודע לדיון", אך אישרה שלא זימנה אותו לדיון. בית המשפט לא דן ולא הכריע בבקשה לביטול הענקה וקבע כי "תינתן החלטה נוספת".

14.ביום 1.11.2018 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה דחופה ליתן החלטה בבקשתה לביטול ההענקה, הן בשל אי התייצבותו של אלמוני לדיון, הן מהטעמים שפירטה לגופו של עניין.

15.ביום 2.11.2018 קבע בית המשפט כי בטרם מתן החלטה יש להתייחס לשאלת זימונו של אלמוני לדיון ולהתנגדות לבקשה לביטול הענקה שהוגשה לתיק. בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה ביום 4.11.2018 ובו ביום הגיש בקשה לביטול ההחלטה שניתנה בדיון מיום 4.10.2018. נטען כי אלמוני ובא כוחו לא קיבלו זימון לדיון, למרות שהיו בקשר עם בית המשפט מדי חודש בחודשו, והם מבקשים לקיים דיון מלא בבקשה לביטול הענקה. ביום 5.11.2018 הגיש בא כוחו של אלמוני בקשה נוספת, ממנה עלה כי הוא סבר שניתן פסק דין בדיון בהעדר התייצבות ולפיכך עתר לביטולו. בא כוחו של אלמוני שב וציין כי לא קיבל כל הודעה על מועד הדיון, לא מצא כל אישור מסירה ועל כן הוא "חוזר ואומר, יש לנהל משפט כדת וכדין, לחקור את העדים. לא יתכן שיתקבל פסק דין מבלי שיזומנו הצדדים".

16.ביום 8.11.2018 הגישה המנהלת המיוחדת את תגובתה, במסגרתה ציינה כי בא כוחו של אלמוני ייצגו החל מיום 7.3.2018, הוא קוּשר למערכת נט המשפט ומאותו מועד יש צפיות מטעמו בתיק. מועד הדיון, כך נטען, היה קבוע ליום 4.10.2018 לאורך כל אותה תקופה. המנהלת המיוחדת ביקשה כי בית המשפט יעתר לבקשה לביטול הענקה ולחלופין, יזמן דיון דחוף בבקשה. לאור האמור, מצא בית המשפט לנכון לקבוע דיון נוסף בבקשה.

17.בימים 3.1.2019, 6.1.2019 ו-7.1.2019 הוגשו בקשה של עו"ד חשן להתפטרות מייצוגו של אלמוני והודעה מטעם עו"ד גד ויספלד (להלן: עו"ד ויספלד) על החלפת הייצוג. בית המשפט אישר את הבקשות ועו"ד ויספלד נרשם כמייצגו של אלמוני ממועד זה ואילך.

18.ביום 14.1.2019 הגיש עו"ד חשן בקשה להמצאת תצהיר לבית המשפט. עו"ד חשן, שסבר בטעות שניתן פסק דין בבקשה לביטול הענקה בהעדר התייצבות, פירט כי אמנם התפטר מייצוגו של אלמוני, "אבל היה תנאי, שאני אטפל בביטול פסק הדין שניתן בהיעדרי" (סעיף 2 לבקשה. הדגשה הוספה). לפיכך, הגיש עו"ד חשן תצהיר מטעמו בעניין זה, לצורך תמיכה בבקשתו לביטול פסק הדין.

ביום 23.5.2019 הגיש עו"ד חשן בקשה להקדמת שעת הדיון שאליו זומן כעד. עו"ד חשן הבהיר כי עדותו תימשך "לא יותר מחמש דקות" שכן הוא "לא מעיד בנושא הסכסוך, אלא אך ורק בנושא הזמנה לדיון, שאני לא קיבלתי ולא נשלחה אלי, ולא מופיעה בתיק ההחלטות בתיק זה" (סעיפים 4 ו-5 לבקשה. הדגשה הוספה).

19.ביום 30.5.2019 הגיש אלמוני תצהיר מטעמו, לתמיכה בהתנגדותו לבקשה לביטול הענקה, במסגרתו שטח את גרסתו (להלן: תצהיר אלמוני). אלמוני הצהיר כי רכש את זכויותיו של החייב בדירה ושילם את מלוא התמורה וכי במעמד החתימה על ההסכם, החייב חתם על המסמכים הנדרשים לשם העברת הזכויות, לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר וטופס דיווח לרשויות המס על עסקת המקרקעין. אלמוני פירט כי שילם לחייב את מלוא התמורה בתשלומים כדלקמן:

"7.א. סך של 75,000 ₪ שולמו ב-2 שיקים בנקאיים אשר תמורתם וקבלתם אושרה לי בחתימת המוכר [החייב]...

ב. סך נוסף של 30,000 ₪ שילמתי במזומן ביום העסקה 1.8.2007 ואין על כך מחלוקת.

ג. סך של 15,000 ₪ נוספים בחתימתו ובאישורו של המוכר [החייב]...".

אלמוני צירף לתצהירו צילום של שני שיקים, על סך 45,000 ₪ ו-30,000 ₪ ואישור קבלה בכתב יד של תמורתם שנרשם על ידי החייב ובחתימתו. בנוסף צורף מסמך בכתב יד הנושא את הכותרת "קבלה ואישור" מיום 6.5.2008 (ת/2) בו נרשם:

"אני החתום פלוני... מאשר שקיבלתי סך של 15,000 ₪ חמש עשרה אלף ₪ במזומן ממר אלמוני... וחתימה על מסמך זה מהווה אישור קבלת הסך הנ"ל.

כמו כן אני מאשר שקיבלתי את כל סכום התמורה בגין מכירת מחצית הדירה בסך של 120,000 ₪... במלואם המצויה בXXX... ואין לי כל טענות".

בשולי המסמך מופיעים שמו של החייב, מספר תעודת הזהות שלו וחתימתו.

בנוסף, צירף אלמוני לתצהירו מכתב ששלח עו"ד חשן, על פי הנטען, לחייב ביום 10.10.2007, כחודשיים לאחר חתימת ההסכם (ת/3), בו נרשם:

"1. קיבלתי מכתבך. צר לי שאני לא יכול להיענות למכתבך.

2. ברור לי שאם תרצה לבטל את עניין המכר – עליך בראש ובראשונה להחזיר את הקרן והריבית, וריבית שקיבלת על חשבון הדירה.

3. דרישתך שאערוך חוזה חדש – אין לה כל בסיס. הכנו חוזה, קראת את החוזה, הסברתי לך את החוזה, הסכמת לו, חתמת, ועכשיו אתה שר שיר חדש. זה לא יתכן".

אלמוני הוסיף ופירט בתצהירו כי רכש את זכויותיו של החייב בדירה כהשקעה לטווח ארוך; כי בשל סכסוכים עם בת זוגו לא היה לו כל עניין לקדם את רישום הזכויות על שמו ולאחר מכן, היה טרוד בבעיות בריאותיות שונות; כי "בשוגג בגלל השיהוי שחל בעצם הכוונה לרישום הזכויות, התחוור לי כי העסקה לא דווחה במועד למיסוי מקרקעין אלא מאוחר יותר"; וכי טענותיו של החייב נגועות בהתיישנות (סעיפים 9, 13-12, 16 ו-19 לתצהיר אלמוני). עוד צוין כי התמורה ששולמה שיקפה את שווי הנכס בשוק החופשי באותה תקופה (סעיפים 22-21 לתצהיר אלמוני).

20.ביום 10.6.2019, סמוך לדיון שנקבע, הגישה המנהלת המיוחדת בקשה דחופה למתן צו המורה לבנק הפועלים למסור לידיה מסמכים הקשורים לחשבונו של החייב. בבקשה פירטה המנהלת המיוחדת כי נודע לה מהחייב שאלמוני היה בכל הזמנים הרלוונטיים בעל עסק להלוואות חוץ בנקאיות; כי החייב נטל מאלמוני הלוואה והלה החתימו במרמה על "הסכם מכר" בגין חלקו בדירה במקום הסכם הלוואה; כי החייב פרע את ההלוואה בשיקים שנמשכו מחשבונו בשנים 2007, 2008 ו-2009 – בסך של 90,000 ₪; כי השיקים נפרעו לחשבונו של אלמוני; וכי אלמוני אוחז בידו שמונה שיקים נוספים על סך 2,500 ₪ כל אחד, שאותם לא פרע בכוונה כדי שיוכל לגזול את דירתו של החייב. המנהלת המיוחדת עתרה למתן צו לקבלת כל צילומי השיקים על סך 2,500 ₪ שנמשכו מחשבונו של החייב בשנים הרלוונטיות וכן את דפי החשבון לשנים אלה.

21.ביום 11.6.2019 נערך דיון שני בהליך פשיטת הרגל. המנהלת המיוחדת הסבירה בדיון כי סברה תחילה שמדובר בהענקה של דירה במחיר מופחת, על כן הגישה את הבקשה לביטול ההענקה, אך כיום היא מבינה שמדובר היה בעסקת הלוואה (עמוד 4 לפרוטוקול). בית המשפט שאל את עו"ד ויספלד אם אלמוני "עוסק בתחום החוץ בנקאי ובמתן הלוואות" והלה השיב "שלא, הוא עוסק בתחום הנדל"ן... אני לא יודע מה היה בתקופה הרלוונטית" (עמוד 5 לפרוטוקול). בית המשפט שאל את אלמוני לגבי עיסוקו, והלה השיב כי: "אני בעיקר מתעסק בנדל"ן, בהיבט של קנייה, מכירה, בניין. אני לא קבלן רשום, אבל אני בונה. בין היתר הוצעה לי העסקה הזו ורציתי אותה. לא היה פרסום של העסקה, אבל הייתה אשת קשר ששמה דינה, שהיא הפנתה אותי לחייב ואמרה לי שיש אפשרות לרכישת הנכס. ביצעתי את העסקה לגבי מחצית הדירה..." (שם. הדגשה הוספה). בית המשפט הוסיף ושאל את אלמוני אם הוא "צפוי לגלות בעקבות הצו לבנק הפועלים שדווקא החייב הוא זה ששילם [לו] כספים". או אז השיב אלמוני כי הוא "לא זוכר את הכל, אם הוא שילם לי, זה כסף שנתתי לו הלוואות נוספות שהוא ביקש אבל ללא קשר לדירה. אני אמרתי שאני עוסק בנדל"ן, אבל בין היתר בתקופה ההיא עסקתי מעט גם במתן הלוואות" (שם. הדגשה הוספה).

בתום הדיון, הורה בית המשפט למנהלת המיוחדת להגיש בקשה חדשה – למימוש נכס ולא לביטול הענקה – אשר תכלול פירוט של כל המידע המעודכן שהצטבר בידיה בנוגע להסכם. בית המשפט הבהיר כי "יש צורך בגרסה מפורטת בתצהיר מצד החייב בנוסף על גרסתו של מר אלמוני ועו"ד חשן בנוגע להשתלשלות העניינים" (סעיף 1 להחלטה מפרוטוקול הדיון. הדגשה הוספה). כמו כן, ניתן צו לבנק הפועלים וכן הומלץ לצדדים – "נוכח סימני השאלה הרבים המרחפים מעל לעסקה הנדונה" לבוא בדברים ביניהם, תוך קניית סיכונים וסיכויים.

22.ביום 24.12.2019 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למימוש הדירה, בצירוף תצהירו של החייב (להלן: הבקשה למימוש הדירה). בבקשה צוין כי בשנת 2007 החייב התקשר למספר טלפון שפורסם במודעה המציעה הלוואות לכל דורש; כי החייב קיבל מאלמוני הלוואה בסכום כולל של 85,000 ₪ בשלושה תשלומים: 45,000 ₪ בשיק בנקאי; 30,000 ₪ בשיק לפקודת צוראל דוד שהופקד בחשבון החייב ביום 13.5.2008; ו-10,000 ₪ במזומן ביום 6.5.2008; כי החייב הוחתם על ההסכם ועל המסמכים על ידי בא כוחו של אלמוני מבלי שהוסברו לו תוכנם; כי הדירה שימשה כבטוחה להחזר סכום ההלוואה; כי ת/2 ("כתב הקבלה והאישור") שהוצג לא נכתב בכתב ידו וחתימתו עליו זויפה; וכי פרע את ההלוואה בתשלומים של 2,500 ₪ בשנים 2009-2007 (נספח ג' לתצהיר החייב). המנהלת המיוחדת עתרה לקבל את גרסת החייב לפיה הוא הוחתם על ההסכם תוך עושק, מרמה והטעייה ולהורות על ביטול עסקת המכר והערת האזהרה. עוד ציינה המנהלת המיוחדת כי אלמוני יוכל להגיש בקשה למתן אורכה להגשת תביעת חוב.

23.ביום 18.2.2020 הגיש אלמוני את תגובתו לבקשה, בפִתחה טען כי "ייאמר מייד, אין מקום למימוש נכס שאינו שייך לחייב וככל שהחייב בדיעבד חולק על מכירת זכויותיו בדירה, עליו לפעול בדרכים משפטיות נכונות לבירור טענותיו כנגד המכר וזאת בין היתר בהגשת תביעה מתאימה" (סעיף 4 לתגובה. הדגשה הוספה).

24.ביום 19.5.2020 הגיש החייב תשובתו בה חזר וטען כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית במעטה של הסכם מכר לכאורה, שנחתם בעושק, בחוסר תום לב ובתמורה לא סבירה, תוך ניצול מצוקתו הכלכלית הקשה של החייב ומצבו הנפשי.

25.ביום 4.5.2021 נערך דיון שלישי בהליך פשיטת הרגל. בא כוחו של אלמוני חזר בהרחבה על טענתו לפיה על המנהלת המיוחדת להגיש תביעה מסודרת, לא במסגרת תיק פשיטת הרגל (עמודים 10-9 לפרוטוקול). בסופו של יום, הגיע בית המשפט למסקנה כי אינו האכסניה המתאימה לבירור טענות הצדדים בנוגע לתוקפו של ההסכם, שכן לא ניתן להכריע בסוגיות במסגרת אגבית של הליך פשיטת הרגל. בית המשפט הורה, אפוא, על מחיקת הבקשה למימוש הדירה והתיר למנהלת המיוחדת לפתוח בהליך אזרחי נפרד.

26.ביום 11.10.2021 הגישה המנהלת המיוחדת את התביעה דנן, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על ביטול עסקת המכר שעליה דיווח אלמוני לרשויות מיסוי מקרקעין (דיווח בגינו הוטל קנס במאות אלפי שקלים על הדירה); להורות על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת אלמוני על זכויות החייב בדירה; להתיר למנהלת המיוחדת לממש את זכויות החייב בדירה במסגרת הליך פשיטת הרגל; ולאפשר לאלמוני להגיש בקשה למתן אורכה להגשת תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל.

27.ביום 17.10.2021 הגישה המנהלת המיוחדת הודעת עדכון לבית המשפט של פשיטת הרגל בדבר הגשת התביעה ובית המשפט אישר בהחלטה מיום 19.10.2021 כי ההודעה הובאה לעיונו. עו"ד ויספלד צפה בהחלטה באותו היום.

28.ביום 24.10.2021 הומצא כתב התביעה לאלמוני באמצעות בן משפחה. בתצהיר השליח נרשם כי המסירה בוצעה "לאחר שיחה עם [אלמוני] בטלפון ואישר למסור לאדי... שהינו בן משפחה".

29.ביום 26.1.2022 עתרה המנהלת המיוחדת למתן פסק דין בהעדר הגנה.

30.ביום 28.1.2022 ניתנה החלטה לפיה, הגם שכתב התביעה הומצא לאלמוני, "בטרם הכרעה בבקשה [למתן פסק דין בהעדר הגנה] ובשים לב לסעדים המבוקשים בתביעה, ניתנת לנתבע [אלמוני] ארכה להגשת כתב הגנה בתוך 14 יום ממסירת החלטה זו" (להלן: ההחלטה על מתן הארכה).

31.ביום 14.2.2022 הומצאו הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וההחלטה על מתן הארכה במסירה אישית לאלמוני. בתצהיר השליח נרשם כי "במקום נכח [אלמוני] אשר קיבל לידיו את המסמכים וסרב לחתום על אישור המסירה" (הדגשה הוספה). אישור המסירה נתמך בתצהיר השליח ובצילום של אלמוני מקבל את המסמכים לידיו.

32.ביום 24.2.2022 הגיש עו"ד ויספלד, בא כוחו של אלמוני בהליך פשיטת הרגל, ייפוי כוח לתיק זה. ייפוי הכוח נחתם על ידי אלמוני ביום הגשתו.

33.ביום 10.3.2022 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה חוזרת ודחופה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

34.ביום 14.3.2022 בחלוף כחמישה חודשים ממועד המצאת כתב התביעה וחודש ממועד המצאת ההחלטה על מתן הארכה, נעתר בית המשפט לבקשה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן: פסק הדין) ונחתמה פסיקתה.

35.ביום 13.6.2022 הגישה המנהלת המיוחדת במסגרת הליך פשיטת הרגל בקשה דחופה למינוי שמאי להערכת שווי הדירה טרם הגשת בקשה למימוש הנכס כפנוי. במסגרת הבקשה פירטה המנהלת המיוחדת כי בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה, הורה על ביטול ההסכם ומחיקת הערת האזהרה וחתם על הפסיקתה. המנהלת המיוחדת צירפה את הפסיקתה כנספח א' לבקשה. עו"ד ויספלד, בא כוחו של אלמוני, צפה בבקשה ביום 16.6.2022.

36.ביום 29.8.2022 הגישה המנהלת המיוחדת במסגרת הליך פשיטת הרגל בקשה לפירוק שיתוף ומכירה של הדירה. לבקשה צורפה חוות דעת שמאי לפיה שווי הדירה הוא כ-1,200,000 ₪. בבקשה שבה המנהלת המיוחדת וציינה כי הגישה את התביעה לבית המשפט המחוזי וכי תביעתה התקבלה במלואה (סעיפים 8-6 לבקשה). עו"ד ויספלד, בא כוחו של אלמוני, צפה בבקשה ביום 30.8.2022.

37.ביום 18.9.2022 הגיש אלמוני את הבקשה שלפניי, לביטול פסד הדין שניתן בהעדר הגנה (להלן: בקשת הביטול) במסגרתה עתר גם להורות לרשם המקרקעין לרשום מחדש את הערת האזהרה שנמחקה על הדירה וליתן לו ארכה בת 30 יום להגשת כתב הגנה. המנהלת המיוחדת וכונס הכנסים הרשמי הגישו תשובותיהם והתנגדו מכל וכל לבקשה. ביום 6.2.2024 נערך דיון בבקשה. משלא עלה בידי בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות, נידונה הבקשה לגופה, אלמוני נחקר על תצהירו והצדדים הגישו סיכומיהם.

טענות הצדדים

38.אלמוני מאשר כי כתב התביעה הומצא לו (סעיף 16 לתצהיר שצורף לבקשת הביטול, סעיף 35 לסיכומיו), אך סבור כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה מכוח שיקול דעתו של בית המשפט, שכן מצבו הבריאותי ונסיבותיו הקשות מצדיקים את אי הגשת כתב ההגנה במועד ובנוסף, סיכויי הגנתו "מוצקים ואיתנים כברזל יצוק". אלמוני טוען כי המנהלת המיוחדת לא המציאה לו את פסק הדין, אלא נודע לו עליו רק באקראי ובעקיפין, עת בא כוחו קיבל במסגרת הליך פשיטת הרגל, ביום 28.8.2022, את בקשת המנהלת המיוחדת לפירוק השיתוף בדירה. אלמוני מוסיף וטוען כי לא היה מיוצג בתיק זה, כי היה נתון במצב בריאותי קשה שהפך אותו לנכה סיעודי 100% חסר יכולת תפקוד כמעט לחלוטין ובשל כך לא היה מסוגל לנהל מערכה משפטית, לא מינה עורך דין ולא התגונן. לתמיכה בטענותיו, צירף אלמוני "תעודת מקבל סיעוד" ומסמכים רפואיים (נספחים 8 ו-9 לבקשת הביטול; להלן: המסמכים הרפואיים). לעניין סיכויי הגנתו, טוען אלמוני כי יש לו טענות הגנה טובות המצדיקות את ביטול פסק הדין ובירור התביעה. בין השאר, נטען כי החייב חתם על ההסכם ועל המסמכים הנלווים וקיבל את מלוא התמורה; כי בעת החתימה על ההסכם החייב עבד כנהג מונית, תִפקד היטב וידע מה קורה איתו; כי הטענות נגד העסקה מועלות בדיעבד על ידי המנהלת המיוחדת ואינן מבוססות; כי עסקת המכר בתוקף ושלטונות המס עומדים על תשלום מלוא המס; כי אין באי תשלום המס כדי לשנות זכויות מהותיות בקניין או לגרוע מתוקפן; וכי מכוח עסקת המכר נרשמה הערת אזהרה ולא במחי יד תבוטל זכות קניינית.

39.המנהלת המיוחדת טוענת כי בקשת הביטול הוגשה באיחור ניכר, מעל ל-30 יום מהמועד שבו נודע לבא כוחו של אלמוני על פסק הדין וללא בקשה להארכת מועד, על כן דינה להידחות על הסף. למען הזהירות, מוסיפה המנהלת המיוחדת וטוענת כי אין מקום לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט, שכן אלמוני נהג תוך זלזול בוטה בהליכים, בזכויות החייב והנושים, תוך ניצול לרעה של ההליך ובניסיון לסחוט את קופת הכינוס.

נטען כי לא הובא טעם מיוחד לאי הגשת כתב ההגנה וכי עיון במסמכים הרפואיים שצורפו מעלה כי אלמוני אושפז ביום 14.7.2021 לצורך צינתור והחלפת מסתם, כמו אנשים רבים בגילו, כי הניתוח עבר ללא סיבוכים והוא שוחרר לביתו במצב כללי טוב ביום 30.7.2021, לחופשת מחלה עד ליום 7.9.2021. לאחר מכן, הגיע אלמוני עצמאית לבדיקות מעקב ולרפואה מייעצת ומכל מקום, אירועים אלה כולם היו לפני הגשת התביעה בחודש אוקטובר 2021. באשר לליקוי הראיה, טוענת המנהלת המיוחדת כי אלמוני נמצא במעקב בשל בעיות עיניים, אך איננו עיוור, אין לו תעודת עיוור והוא מתנייד, רואה וקורא בכוחות עצמו. לגבי הצורך בסיעוד, נטען כי אלמוני זכאי לשעות סיעוד מצומצמות מהמוסד לביטוח לאומי ולא בכדי לא צורפו אישורים על מספר השעות והמוגבלות.

לעניין סיכויי ההגנה, טוענת המנהלת המיוחדת כי אלמוני הסתפק בהפניה להסכם ולמסמכים הנלווים ולא פירט בבקשתו את טענות הגנתו, לא הגיב לסעיפי התביעה ולא התמודד עם הראיות שהביאה, המצביעות, לטענתה, על כך שמדובר בעסקת הלוואה ולא במכר. עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי הבקשה לביטול פסק הדין נולדה רק בשלב שבו היא הגישה בהליך פשיטת הרגל בקשה לפירוק השיתוף בדירה, זאת לצורכי מיקוח ומתוך טקטיקה פסולה שביסודה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. המנהלת המיוחדת מפרטת לעניין זה כי אלמוני דיווח על העסקה לרשויות המס רק במהלך הליך פשיטת הרגל, באיחור של 10 שנים, מבלי לקבל היתר של בית המשפט של פשיטת הרגל ובניגוד לצו איסור הדיספוזיציה שניתן ביחס לדירה. משהובהר לאלמוני כי כתוצאה מהדיווח המאוחר לרשויות המס, רובה המכריע של התמורה יעבור לרשויות המס, הוא זנח את טענותיו ונמנע מהשקעת הזמן והמשאבים הכרוכים בהגשת כתב הגנה, למרות שכתב התביעה הומצא לו. אלמוני, כך נטען, צבר חובות של מיליוני שקלים ולפיכך אין לו יכולת או כוונה לשלם את חוב המסים. רק כשנודע לו שהמנהלת המיוחדת מקדמת בקשה לפירוק שיתוף וביטול שומת המס, ביקש אלמוני "לחזור לזירה" מתוך סחטנות – "או ש[המנהלת המיוחדת] תשלם לו את הסכום שביקש 120,000 ₪ או שתעמוד בפני סיכון בביטול פסק הדין שיחזיר לכנן את שומות המס שהוצאו בגין דיווח על העסקה באיחור של 10 שנים, כך שאף אחד לא יקבל אגורה ממכירת הדירה" (סעיף 43 לסיכומי המנהלת המיוחדת). המנהלת המיוחדת מבקשת כי בית המשפט לא ייתן יד להתנהגות מסוג זה, הנוגדת את הדין ואת תקנת הציבור.

לתמיכה בטענותיה, הפנתה המנהלת המיוחדת לשורה של פסקי דין והחלטות שניתנו בעניינו של אלמוני, המפרטים, כך על פי הנטען "חלק ממעלליו, משקריו וניצול בוטה ושיטתי של הליכי בית משפט" ואשר עולה מהם כי אלמוני "למוד קרבות משפטיים, ערמומי, עוסק בפעילות עסקית שלא על פי החוק, לא אמין, מבזה את הליכי בית המשפט... לא בוחל בכל שקר בעניינים שבליבת המחלוקת כדי לגזול את חלקו של החייב בדירתו היחידה" (סעיף 54 לסיכומי המנהלת המיוחדת). בין היתר, צירפה המנהלת המיוחדת את פסקי הדין וההחלטות הבאות:

החלטת בית המשפט העליון ברע"א 4740/22 אלמוני נ' פיינרו (18.12.2022) במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה את בקשת אלמוני לביטול שני פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, בימים 28.10.2021 ו-27.1.2022. באותו עניין עתר אלמוני לסעד הצהרתי המכיר בתוקפו של הסכם למכירת דירה שנערך, לטענתו, בשנת 2003 בינו לבין המשיבה, ואילו המשיבה עתרה להורות על ביטולו של ההסכם ושל ייפוי הכוח שניתן על פיו. אלמוני לא התייצב לדיונים שנקבעו, ולפיכך ניתנו פסקי הדין בהעדר התייצבות: בראשון נדחתה תביעתו ובשני נתקבלה תביעת המשיבה. מקץ כחודשיים הגיש אלמוני בקשה לביטול פסקי הדין וטען כי בשל קשיים בריאותיים, הוא לא היה מסוגל לנהל את ההליך כיאות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בין השאר משום שטענות אלמוני לגבי מצבו הבריאותי היו כוללניות. בית המשפט העליון אישר את ההחלטה;

החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול הענקה בפש"ר (מחוזי חי') 403/08 עו"ד כהנא, מנהל עזבון שטרן ז"ל נ' אלמוני (3.12.2009), במסגרתה הגיע בית המשפט למסקנה כי הסכם מכר שנכרת בין המנוח לבין אלמוני הוא הסכם למראית עין וכי בין הצדדים נכרתה עסקת הלוואה. באותו עניין, נדונה בקשת מנהל העזבון בפשיטת רגל להצהיר כי עסקת המכר בין המנוח ובין אלמוני בטלה וחסרת תוקף ולמחוק את הערת האזהרה הרשומה לטובת אלמוני. לאחר שמיעת ראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי "לאור נסיבות עריכת ההסכם וביצועו, עדותו של המשיב 1 [אלמוני] והערכת אמינותה, איני מאמין שהסכם המכר שהציג המשיב 1 [אלמוני] ועליו רשם הערת אזהרה, הוא הסכם אמיתי, המשקף קנייה אמיתית ומתן תמורה באמת, אלא המסקנה היא שכנראה המשיב 1 [אלמוני], שהלווה למנוח כספים, ביקש לקבל ממנו בטחון לכספי ההלוואות. לכן, החתים אותו על הסכם כאילו הוא מוכר למשיב 1 [אלמוני] מחצית הדירה, בתמורה שננקבה בהסכם, שאינה משקפת את הסכומים שבאמת ניתנו למנוח, אף כהלוואה. המשיב 1 [אלמוני] רשם הערת אזהרה כדי להבטיח את החובות, והחזיק את ההסכם בידו, על מנת שאם יפרע החוב, יבטל את הערת האזהרה. כאשר שמע על פטירת המנוח, הצהיר עליו למס שבח מקרקעין כעסקה אמיתית, אבל זו אינה עסקה אמיתית אלא הסכם למראית עין";

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי ת"א) 2438/07 הופמן נ' אלמוני (19.4.2010) ממנה עולה, כך לטענת המנהלת המיוחדת, כי בשנים הרלוונטיות עסק אלמוני במתן הלוואות חוץ בנקאיות וכי הסכמיו בוטלו שכן לא עמדו בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993. באותו עניין עתרה התובעת להצהיר על בטלות שני הסכמי הלוואה שנחתמו בינה ובין אלמוני, ושתי משכנתאות שנרשמו מכוח הסכמי ההלוואה. בית המשפט קיבל את התביעה, קבע כי אלמוני, שהלווה הלוואות חוץ בנקאיות, הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח חוק הלוואות חוץ בנקאיות והורה על בטלות הסכם ההלוואה ועל השבה;

ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בעש"א (מחוזי ת"א) 67471-03-16 אלמוני נ' עו"ד אינסל, נאמן (29.10.2017) במסגרתו נדחה ערעור שהגיש אלמוני על החלטת הנאמן לדחות תביעת חוב שהגיש בגין הלוואה וריבית בסך 200,000 ₪, בין היתר משום שתביעת החוב הוגשה באיחור ניכר וללא ארכה ואלמוני לא הגיש אסמכתאות ומסמכים המעידים על העברת הכספים בפועל לחייבת.

40.בסיכומי תשובתו חוזר אלמוני על טענותיו ומדגיש כי "רק מצבו הקשה... שהיה על סף מוות ואושפז לתקופה ארוכה בבית חולים איכילוב, עבר ניתוחים, אינו רואה עד היום ובקושי מתפקד, מנע ממנו התגוננות. לא מדובר בזילות בית המשפט" (סעיף 25 לסיכומי התשובה). אלמוני מוסיף ומדגיש כי פסק הדין ביטל את זכויותיו הקנייניות וכי רק אם יבוטל, יתאפשר בירור ענייני של טענות הצדדים ויינתן לו יומו בבית המשפט. בכל הנוגע להחלטות ולפסקי הדין שצורפו, נטען כי אלה הוצאו מהקשרם, אינם בגדר ראיה למקרה דנן ואין בהם כדי להוות תחליף לשמיעת טענות הצדדים.

דיון והכרעה

41.בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מוסמך בית המשפט להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד "בתנאים שייראו לו". כידוע, קיימות שתי עילות ביטול מוכרות: האחת – ביטול מחובת הצדק, בשל פגם דיוני היורד לשורש ההליך; והשנייה – ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט. בגדרה של עילת ביטול זו, על בית המשפט לשקול ולאזן בין מספר שיקולים. שני השיקולים העיקריים נוגעים לסיבת מחדלו של מבקש הביטול ולסיכויי הגנתו. לצדם, ניתן משקל רב ל'שיקול העל' של זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהעדר הגנתו. זכות זו, כך נפסק, "אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול האינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט ואל מול זכויותיו של בעל הדין שכנגד" (רע"א 7127/22 אלחי נ' מנסור, פסקה 15 (29.1.2023)). עם זאת, מדובר בזכות בעלת משקל רב ובהתאם לגישה הליברלית הנוהגת, "בית המשפט ייעתר, בדרך כלל, לבקשות אלה, וזאת תוך 'ריפוי' הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד או לאינטרס הציבורי באמצעות פסיקת הוצאות, כסנקציה מידתית יותר... מן העבר השני, הכרעה המותירה פסק דין שניתן בהיעדר הגנה על כנו, שמורה למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הפגין בהתנהלותו הדיונית זלזול בוטה בבית המשפט, או כאשר לא הצליח להצביע על סיכויי הגנה כלשהם..." (שם, בפסקה 16).

42.לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים על רקע התשתית הראייתית שהונחה בפניי ונתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, שכן מדובר באחד מאותם מקרים קיצוניים שבהם יש להותיר את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה על כנו.

ארכה להגשת בקשת הביטול

43.המנהלת המיוחדת ובא כוח החייב טענו כי בקשת הביטול הוגשה למעלה מ-30 יום לאחר שנודע לאלמוני על פסק הדין, ולפיכך היה עליו לבקש ארכה להגשת בקשת הביטול. כפי שצוין, ביום 13.6.2022 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה דחופה למינוי שמאי במסגרת הליך פשיטת הרגל, במסגרתה ציינה כי פסק הדין מושא בקשה הביטול ניתן בתביעה דנן ואף צירפה את הפסיקתה. עו"ד ויספלד, בא כוחו של אלמוני, צפה בבקשה ביום 16.6.2022. בקשת הביטול הוגשה ביום 18.9.2022, שלושה חודשים לאחר אותה צפייה, תוך שנטען כי נודע לעו"ד ויספלד באופן מקרי על פסק הדין, עת קיבל בקשה אחרת בהליך פשיטת הרגל (בקשת המנהלת המיוחדת לפירוק שיתוף מיום 28.8.2022).

44.נתתי דעתי לכך שעו"ד ויספלד התעלם בבקשת הביטול מכך שצפה בבקשה ביום 16.6.2022, לא נתן לכך כל הסבר ולא טען דבר בעניין זה. ערה אני גם לפסיקה לפיה "מקום בו מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בקשה הנוגעת לשיקולי צדק ויושר דיוני, קשה להלום מצב בו בעל דין היודע בפועל על קיומו של פסק דין ונמנע מלבצע פעולה כלשהי, יתלה את העיכוב בנימוק פורמלי גרידא של אי-המצאה כדין" (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסקה 15 (21.4.2015)). עם זאת, מאחר שהמנהלת המיוחדת לא המציאה את פסק הדין לאלמוני, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם נוכח אותה צפייה בנט המשפט בבקשה ביוני 2022, יחשב אלמוני כמי שידע על פסק הדין, מצאתי לנכון לדון בבקשה לגופה.

ביטול לפי שיקול דעתו של בית המשפט

45.אלמוני עמד תחילה על חקירת המוסר וטען כי כתב התביעה נמסר לאדם זר ולא בכתובתו וכי עניין המסירה "טעון ליבון ובירור" (תשובה מיום 5.9.2023 לבקשה הדחופה שהגישה המנהלת המיוחדת, על מנת לברר אם אלמוני עומד על זימונו של המוסר לדיון, "הגם שלא יכולה להיות מחלוקת לעניין המסירה..."). לאור האמור, זומן המוסר לדיון, ברם בפִתחו הודיע בא כוחו של אלמוני כי "לאחר שיקול דעת ובחינת המסמכים השונים" הוא מוותר על חקירתו (עמוד 2 לפרוטוקול). בסיכומיו אישר אלמוני כי כתב התביעה הומצא לו, ומשכך אין עילה לביטול פסק הדין מחמת צדק וענייננו בבקשה לביטול לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

סיבת המחדל

46.אלמוני נמנע במשך חמישה חודשים מלהגיש כתב הגנה. בבקשת הביטול, בתגובה לתשובת המנהלת המיוחדת ובסיכומיו, פירט אלמוני כי מחדלו נעוץ בטעם אחד בלבד – "מצב בריאותי קשה שהפך אותו לנכה סיעודי 100% חסר יכולת תפקוד כמעט לחלוטין". נטען שבעטיו של מצב זה הוא "לא היה מסוגל לנהל מערכה משפטית, לא מינה עורך דין ולא התגונן" וכי "רק מצבו הקשה... שהיה על סף מוות ואושפז לתקופה ארוכה בבית חולים איכילוב, עבר ניתוחים, אינו רואה עד היום ובקושי מתפקד, מנע ממנו התגוננות. לא מדובר בזילות בית המשפט". המנהלת המיוחדת טענה מנגד כי נוכח הדיווח המאוחר לרשות המסים ומשהתברר לאלמוני גובה החוב, הוא בחר באופן מושכל שלא להשקיע את המשאבים הדרושים להגשת כתב הגנה בהליך זה וזנח את טענותיו. לשיטתה, רק כשנודע לאלמוני על הבקשה שהגישה באוגוסט 2022 בהליך פשיטת הרגל, לפירוק השיתוף ולביטול שומת המס, הוא בחר להגיש ביום 18.9.2022 את בקשת הביטול, במטרה לסחוט כספים מקופת הכינוס.

47.שקלתי היטב את טענותיו של אלמוני, אך מבלי להקל ראש במצבו הבריאותי, קיים קושי רב לקבלן, שכן אלה לא גובו באסמכתאות מתאימות ואינן מתיישבות עם המסמכים הרפואיים שהוגשו. כזכור, כתב התביעה הוגש ביום 11.10.2021. מן המסמכים הרפואיים שצירף אלמוני עולה כי הוא אושפז במחלקה לכירורגית לב ביום 8.7.2021, עבר ניתוח ללא סיבוכים ושוחרר לביתו ארבעה שבועות לאחר מכן "במצב כללי טוב" (עמודים 51-50 לנספחי בקשת הביטול). עוד צורפו מספר הפניות של רופאת משפחה לבדיקות ולמומחים שונים מחודשים יוני – ספטמבר 2021 (לפני שהוגש כתב התביעה), וכן שתי הפניות של רופאת משפחה מיום 17.11.2021, לנוירולוג ולקרדיולוג. לא צורף כל תיעוד רפואי מעבר לכך. התיעוד האמור אינו מתיישב עם טענות התובע בדבר אשפוז ממושך לאחר הגשת התביעה, לא הוכחה נכות סיעודית של 100% ולא צורפו אישורים על מספר שעות הסיעוד שלהן זכאי אלמוני ומוגבלותו. אלמוני צירף גם אישור על ביקור רפואי במחלקת עיניים מיום 22.3.2022 וטען כי "אינו רואה עד היום", כי "ראייתו מוגבלת" והוא "אינו קורא עצמאית" (סעיפים 31-30 לסיכומים), אך דברים אלה אינם מתיישבים עם התיעוד שצורף ואף לא עם התנהלותו בדיון כפי שתועדה בפרוטוקול (כך, בין השאר, עיין אלמוני בתצהיר שנמסר לו (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 16); צוין בהערת בית המשפט כי במהלך חקירתו "הנתבע [אלמוני] מרכיב משקפיים וקורא את המסמך" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 33); וכן אישר לאחר עיון כי ת/2 נרשם בכתב ידו (שם, שורה 35)).

אין בידי לקבל גם את הטענה לפיה בעטיו של מצבו הרפואי, אלמוני "לא מינה עורך דין ולא התגונן", שכן ביום 24.2.2022 – עשרה ימים לאחר שהומצאו לאלמוני הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וההחלטה ליתן לו ארכה נוספת להגשת הגנתו – הגיש עו"ד ויספלד לנט המשפט ייפוי כוח, שנחתם על ידי אלמוני באותו יום. עו"ד ויספלד מייצג את אלמוני בהליך זה מאותו מועד ואילך.

48.לא למותר להזכיר כי התביעה דנן הוגשה לבקשת אלמוני עצמו: טענות הצדדים אמורות היו להתברר זה מכבר במסגרת הליך פשיטת הרגל, בַדיון שנקבע לצורך בירור הבקשה למימוש הדירה. התביעה הוגשה כהליך חיצוני להליך פשיטת הרגל, תוך גרימת עיכוב ניכר להליך פשיטת הרגל, רק משום שאלמוני עמד על כך שטענותיו תתבררנה "בתביעה מסודרת, לא במסגרת תיק פשיטת הרגל". המנהלת המיוחדת הגישה לתיק פשיטת הרגל הודעה על הגשת תביעה זו בסמוך להגשתה ועו"ד ויספלד צפה בהודעת העדכון כבר ביום 19.10.2021, עוד לפני שכתב התביעה הומצא לאלמוני עצמו. על זאת יש להוסיף כי בית המשפט לא נעתר מלכתחילה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, אלא נתן מיוזמתו ארכה להגשת כתב ההגנה ווידא כי גם החלטה זו הומצאה לאלמוני. במצב דברים זה, מצופה היה מאלמוני להגיש הגנתו ולפעול לבירור מהיר וענייני של טענותיו, או למצער – ליתן הסבר כבד משקל למחדלו לעשות כן.

49.נוכח האמור, אין בידי לקבל את ההסבר שנתן אלמוני למחדלו. יתרה מזאת: הפער בין טענות אלמוני בדבר מצבו הבריאותי לבין המסמכים הרפואיים; העלאת טענות שאינן נכונות בדבר העדר המצאה והעדר ייצוג; וההימנעות מהגשת כתב הגנה בהליך שנפתח לבקשתו, גם לאחר שניתנה ארכה ביוזמת בית המשפט – כל אלה מעלים חשש שהתנהלותו וטענותיו של אלמוני נגועות בחוסר תום לב (רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פסקה 8 (8.10.2015)).

סיכויי ההגנה

50.בחינת סיכויי הגנתו של אלמוני מעלה כי ספק אם ביטול פסק הדין עשוי להצמיח תועלת, ודומה שלא בכדי ציינו שני מותבים שונים שדנו בהליך פשיטת הרגל כי "סימני השאלה הרבים המרחפים מעל לעסקה הנדונה" עשויים להוביל לביטול העסקה (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 11.6.2019) וכי "התנהלות [אלמוני]... מעידה בעד עצמה ותומכת בטענות [המנהלת המיוחדת] בנוגע לתום ליבו ומניעיו... ישנן אינדיקציות לא מבוטלות שיתמכו בטענות [המנהלת המיוחדת], הן לגבי טיב העסקה והן לגבי מצבו של החייב..." (עמודים 13-12 לפרוטוקול מיום 4.5.2021).

51.ואמנם, סימני השאלה שמעוררת העסקה רבים. כך, אין מחלוקת שההסכם על פניו אינו תואם את עסקת המכר הנטענת, את נתוני הדירה ואת התנהלותם של הצדדים בפועל. בין השאר, נרשם בהסכם כי אלמוני שילם לחייב את מלוא התמורה במעמד החתימה על ההסכם וכך טען אלמוני גם בדיון בפניי (עמוד 11 לפרוטוקול), אך הובהר שלא כך היו הדברים ואלמוני עצמו אישר שהתמורה שולמה לשיעורין לאחר מכן (סעיף 5 להתנגדות לבקשה לביטול הענקה). אלמוני אישר גם שלא היה בדירה, לא בדק אותה, לא פגש מעולם את גרושת החייב בעלת המחצית האחרת בזכויות בדירה, לא בדק בעירייה ובכל רשות אחרת את הדירה ואין גם יסוד לאמור בהסכם לפיו מדובר בדירה "לשימור חמור". נראה גם שסכום התמורה שנרשם בהסכם – 120,000 ₪ – אינו תואם את מחיר הדירה בשוק במועד הרלוונטי (בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה בהליך פשיטת הרגל, שווי הדירה בשנת 2022 היה 1,200,000 ₪; אלמוני לא תמך את טענותיו בדבר שווי הדירה, אותן העלה כבר בתשובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל, בכל אסמכתה). נוכח האמור, טענה המנהלת המיוחדת כי מדובר באופן ברור בחוזה למראית עין וכי אלמוני ובא כוחו השתמשו בהסכם אחיד ולא נתנו חשיבות לפרטים, מאחר שהעסקה לא הייתה באמת עסקת מכר, אלא הדירה אמורה הייתה לשמש כבטוחה בלבד.

זאת ועוד, אלמוני גילה במשך השנים אדישות לדירה ולגורלה ולא נהג בה מנהג בעלים. בין השאר, אלמוני לא דיווח על העסקה לרשויות המס במשך למעלה מעשור ועשה כן רק לאחר שהוגשה הבקשה לביטול ההענקה, מעולם לא פנה לגרושתו של החייב, שמתגוררת בדירה עד היום (18 שנה לאחר חתימת ההסכם), לא גבה ממנה דמי שכירות ואף לא ביקש פירוק שיתוף (עמוד 11 לפרוטוקול).

לא זאת אף זאת, המנהלת המיוחדת השיגה, באמצעות הצו השיפוטי שהופנה לבנק, העתקי שיקים ודפי חשבון מהם עולה כי החייב פרע במשך שנים (2009-2007) הלוואה בתשלומים חודשיים של 2,500 ₪ באמצעות שיקים שמסר לאלמוני (נספחים ז' ו-ח' לכתב התביעה). המנהלת המיוחדת טענה כי הדעת אינה נותנת שאלמוני, רוכש הדירה, יקבל כספים מהחייב, מוכר הדירה, ועל כן ברור שאלמוני העביר לחייב את הכספים הנטענים כהלוואה, שנפרעה (לפחות בחלקה) באמצעות השיקים שעלה בידיה להציג.

52.אלמוני נמנע מלתת הסברים לתמיהות הרבות שעלו. ודוקו: טענות הצדדים בקשר לעסקה הנדונה אמורות היו להתברר בהליך פשיטת הרגל – תחילה במסגרת הבקשה לביטול ההענקה ובהמשך במסגרת הבקשה למימוש הדירה. אלמוני הגיש תשובותיו לבקשות, שטח את טענותיו בתצהיר, שאליו צירף את ראיותיו והשיב לשאלות בית המשפט של פשיטת הרגל. אלמוני יכול וצריך היה להתייחס לטענות המנהלת המיוחדת גם בהליך זה, במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין, שכן הוא נדרש להתכבד ולפרט את סיכויי הגנתו והוא אף נחקר בדיון בפניי. ואולם, על אף ההזדמנויות הרבות שניתנו לאלמוני להציג גרסה סדורה ולפזר את התהיות שפורטו – הוא נמנע מלעשות כן. כך, בין השאר: בכל הנוגע לנסיבות החתימה על ההסכם, ניסה אלמוני להרחיק עצמו מהעיסוק במתן הלוואות, והשיב במענה לשאלת בית המשפט של פשיטת הרגל כי הוא "בעיקר מתעסק בנדל"ן, בהיבט של קנייה, מכירה ובניין... בין היתר הוצעה לי העסקה זו ורציתי אותה" (עמוד 5 לפרוטוקול). רק כשנשאל, עוד בטרם שנתקבלו תוצרי הצו, אם יכול שיתברר שדווקא החייב הוא ששילם לו כספים, נאלץ אלמוני לאשר כי הוא עוסק במתן הלוואות והשיב לבית המשפט כי הוא "לא זוכר את הכל, אם הוא שילם לי זה כסף שנתתי לו הלוואות נוספות שהוא ביקש, אבל ללא קשר לדירה. אני אמרתי שאני עוסק בנדל"ן, אבל בין היתר בתקופה ההיא עסקתי מעט גם במתן הלוואות" (שם. הדגשה הוספה); במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, אלמוני בחר שלא להתייחס לשיקים שהוצגו, והטענה שהעלה לפיה מדובר בכספים בגין "הלוואות נוספות" נותרה בעלמא, לא פורטו סכומי ההלוואות הנטענות ומועדי הענקתן, כל שכן שלא צורף ולו הסכם הלוואה אחד; אלמוני לא סיפק הסבר מניח את הדעת לאי הדיווח על העסקה לרשויות המס בזמן אמת, או בסמוך לכך ולאי העברת הדירה על שמו. בהקשר זו הועלו שלל גרסאות, בהן: העובדה שהיו לאלמוני נושים רבים באותה עת וגם בת זוגתו "לטשה עיניה לדירה" (סעיף 3 להתנגדות לבקשה לביטול הענקה), אי דיווח בשל טעות (עמוד 4 לפרוטוקול בהליך פשיטת הרגל) והסברו של אלמוני כי היה "עסוק בקניות אחרות וזו הייתה עסקה קטנה, אז לא יצא לי להגיש את דיווחי המס" (עמוד 5 לפרוטוקול); לבסוף, בחקירתו בדיון בפניי נמנע אלמוני מלהשיב לשאלות רלוונטיות שהוצגו לו ובית המשפט נדרש פעם אחר פעם לבקשו להשיב על השאלות ("ש. תאשר לי שב-2007 בתאריכים הרלוונטיים עסקת גם בהלוואות חוץ בנקאיות בשוק האפור? ת. אני לא מעוניין לענות על השאלה. זה לא קשור לנושא. כאשר בית המשפט מבקש ממני לענות בכן או לא אני משיב שזה לא קשור לנושא... אני לא חייב לענות על השאלה כי היא לא עניינית. כאשר בית המשפט מסביר לי שעליי לענות לשאלות והשאלה היא האם נתתי הלוואות דרך עיסוקי אני משיב שמתחילת הדרך כבר אמרתי שהייתי מתווך כספים... ש. תאשר לי בבקשה שיש לך עוד נדל"ן וחצאי דירות בין על שמך ובין שלא על שמך? ת. זו שאלה פרטית ואני לא מוכן לענות עליה. כאשר בית המשפט מסביר לי שכאשר אני בוחר שלא לענות על שאלות הדבר עשוי לפעול כנגדי אני משיב שאני מבין, אבל עניתי כבר על הרבה דברים ועל הרבה שאלות ואני לא רוצה להשיב..." (עמודים 6-4 וראו גם החלטה מעמוד 8 לפרוטוקול)).

מעבר לנדרש יוער כי אלמוני נמנע מלצרף לתשובתו לבקשה למימוש הדירה תצהיר של עו"ד חשן, שהחתים את החייב על ההסכם ואף צורף מכתב שנטען ששלח (ת/3, המוכחש על ידי החייב). כזכור, בהחלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 11.6.2019 נקבע במפורש כי יש צורך בגרסה מפורטת בתצהיר של עו"ד חשן בנוגע להשתלשלות האירועים, אך למרות שאלמוני התנה את שחרורו של עו"ד חשן מייצוגו בכך שיגיש תצהיר בנוגע לאי התייצבותו לדיון הראשון בהליך פשיטת הרגל, הוא לא הגיש תצהיר מטעם עו"ד חשן ביחס לאירועים מושא התביעה וגם התצהיר שהוגש במסגרת הליך פשיטת הרגל היה ממוקד ומצומצם לנסיבות אי ההתייצבות לדיון.

53.מן המקובץ עולה כי אלמוני, שניהל במרוצת השנים הליכים רבים באמצעות באי כוחו ויש להניח כי הינו בקיא היטב בסדרי הדין ובהתנהלות, ואף היה מיוצג על ידי עורכי דין לכל אורך הדרך, התעלם מההליך, בלא שניתן הסבר מניח את הדעת להתנהלותו. בנוסף, לא עלה בידיו להצביע על סיכויי הגנה טובים, הגם שניתנה לו אפשרות לשטוח את גרסתו, להביא את ראיותיו ולהשיב לטענות המנהלת המיוחדת במסגרת הליך פשיטת הרגל, עוד בטרם הוגשה התובענה שלפני.

54.ולאחר כל אלה – שבתי ונתתי דעתי ל'שיקול העל' של זכות הגישה לערכאות ולאיזון הנדרש בין זכות זו אל מול זכויותיהם של שאר הצדדים המעורבים ומושפעים מההליך (החייב, גרושתו והנושים) והאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט. לעניין זה כבר נפסק כי "אל מול טענות בעל הדין למיצוי זכות גישתו לערכאות, ניצבת הפגיעה שתיגרם ליתר בעלי הדין – הן אלה הנוטלים חלק באותו ההליך, בפרט נוכח רצונם להגיע אל המנוחה ואל הנחלה של סופיות הדיון; הן אלה הממתינים לבירור דינם בהליכים אחרים, אך רואים זמן שיפוטי יקר היוצא על בעלי דין הממרים את הוראות בית המשפט ונוהגים בהליך המשפטי כרצונם. בשים לב לאחריותו של בעל הדין מבקש הביטול, שגרם במו ידיו למצב שנוצר – בהחלט הוא עשוי למצוא עצמו כשידו על התחתונה, במסגרת מאבק זה; זכותו החשובה לגשת לערכאות – אין בה כדי לטרוף את כל הקלפים ולהכריע את כלל המתייצבים נגדה" (רע"א 2406/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 20 (22.6.2023)). והדברים יפים לענייננו.

לא למותר לציין כי, כפי שהבהירה המנהלת המיוחדת פעם אחר פעם, לאלמוני נתונה האפשרות להגיש בקשה למתן אורכה להגשת תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל ביחס לסכומים שנטען כי העביר לחייב במרוצת השנים. נתון זה תומך גם הוא במסקנה ומטה את הכף לעבר דחיית בקשתו של אלמוני לביטול פסק הדין, מהטעם שאין חשש שייגרם לו עיוות דין, שעה שככל שיעלה בידיו להוכיח, במסגרת תביעת חוב שיגיש אם תינתן לו ארכה, כי הוא זכאי להשבת כספים ששילם לחייב, הוא יזכה לקבל את הדיבידנד המגיע לו, ככל יתר נושי החייב, במסגרת הליך פשיטת הרגל.

55.סוף דבר: בנסיבות שפורטו, הגעתי למסקנה כי יש להותיר את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה על כנו. אשר על כן, הבקשה נדחית. אלמוני יישא בהוצאות המנהלת המיוחדת בסכום מתון של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ה, 13 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.