פלוני נ' עיריית כרמיאל

לפני תביעה לנזקי גוף בגין תאונה שאירעה לתובע, עת ביקר ביחד עם משפחתו, ב"פארק המשפחה" בכרמיאל. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק. פסק הדין ידון במחלוקות אלו ויכריע בהן.

רקע וטענות הצדדים:

1.התובע יליד X.X.1984, נשוי ואב לשלושה ילדים, היה בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, איש מכירות בתחום ההייטק. ביום 11.10.2019 עת הגיע ל"פארק המשפחה" (להלן: "הפארק") בכרמיאל ביחד עם בני משפחתו (רעייתו, ילדיהם, אחותו, גיסו וילדיהם), הלך לאורכו של מתקן "גשר קוביות עץ" (להלן: "המתקן"), איבד שיווי משקלו, נפל ונחבל בכתף שמאל (להלן: "התאונה"). אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע נפגע עת השתמש במתקן, שכן, אירוע התאונה מתועד בסרטון וידאו שרעייתו של התובע צילמה בזמן אמת.

2.על פי הנטען בתביעה, ובחוות דעת שצירף התובע לכתב תביעתו, ונערכה על ידי המומחה ד"ר אליעזר אייל ביקלס (להלן: "מומחה התביעה"), המתקן מיועד לשימושם של קטינים בלבד, זאת למרות שבפתח הפארק נתלו שלטים, לפיהם הוא מיועד לכל המשפחה ולכל הגילאים. עוד קבע מומחה התביעה, כי המתקן מסוכן לשימושו של אדם בוגר, שכן מבנה המתקן מונע ממנו לייצב את גופו. עוד נטען במסגרת אותה חוות דעת, כי על המתקן לא נתלה שילוט מתאים המזהיר את המשתמשים בו מפני הסכנות הטמונות בו.

3.בעקבות התאונה, פונה התובע למרפאה לרפואה דחופה "טר"ם" בכרמיאל, ובבדיקתו שכללה צילומי הדמיה, הודגם שבר פריקה מרוסק עם תזוזה מלאה בחלק החיצוני של עצם הבריח בכתף שמאל. בהמשך, נזקק התובע ביום 16.10.2019 לניתוח, שבוצע במרכז רפואי "הרצליה מדיקל סנטר", לצורך שחזור מפרק כתף שמאל וקיבוע שבר על ידי פלטה ייעודית. בנוסף ובשל פריקה של המיניסקוס, והרס הסחוס המפרקי, עבר התובע הליך ניתוחי נוסף לצורך כריתת הסחוס הקלויקולרי. התובע טוען, כי היה באי כושר מוחלט מיום התאונה ועד ליום 27.12.2019. לאחר שהתובע התאושש מפציעתו, והחל לקבל טיפולי פיזורתפיה, התחיל לסבול מכאבים בעמוד השדרה הצווארי עם הקרנה ליד ימין ובבדיקת הדמיה התברר, כי הוא סובל מבלטי דיסק בגובה C3 –C5.

התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר צבי גורן, מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר קבע, כי בעקבות התאונה נותרו לתובע נכויות רפואיות בשיעור של 15% בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל, 15% בגין מגבלה בעמוד שדרה הצווארי, ו- 5% בגין צלקת ניתוחית מכערת ורגישה.

4.הנתבעת, עיריית כרמיאל (להלן: "העירייה") הבעלים והמפעילה של הפארק, כפרה בכתב הגנתה באירוע התאונה ובנסיבותיה, ושללה כל אחריות מצידה לאירוע התאונה. בנוסף כפרה העירייה בנזקים הנטענים על ידי התובע, תוך שהיא טוענת שהתובע עשה שימוש לא נכון וראוי במתקן. בנושא הרפואי העירייה הגישה חוות דעת נגדית, שנערכה על ידי ד"ר מרדכי קליגמן, מומחה רפואי בתחום האורטופדי, לפיה נותרו לתובע נכות בשיעור 5% בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל ו- 5% בגין צלקת.

בנוסף, הגישה העיריה חוות דעת של מר סלים סעדי, מומחה להנדסה אזרחית (להלן: "מומחה העירייה"), אשר קבע כי מדובר במתקן שזכה לאישור מכון התקנים. לדידו, המתקן מתאים לשימוש כל הגילאים, ושלל את הטענה כי מדובר במתקן המסוכן לשימוש אנשים בגירים.

5.למרות הצעת פשרה שניתנה על ידי בית המשפט, הצדדים לא השכילו לסיים את התיק, והם ניהלו את התובענה עד תום. מטעם התביעה העידו התובע, רעייתו ומומחה התביעה. ומטעם העירייה, העידו מר שמואל אמייב וכן מומחה העירייה. בנוסף, ולעניין הנזק, מונה ד"ר מרואן חדאד כמומחה רפואי בשטח האורטופדי שקבע, כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 15%, בגין כאבים והגבלה בתנועות כתף שמאל, וכן נכות בשיעור 5% בגין צלקת בכתף. ד"ר חדאד לא נחקר על חוות דעתו והצדדים מקבלים את קביעותיו.

הכרעה ודיון:

6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן אנמק ואפרט.