פלוני נ' העמותה לקידום הספורט נצרת עילית ואח'

פסק דין

מבוא:

1. זוהי תביעה, לפיצוי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו ביום 2/11/18, עת החליק במהלך אימון כדורסל, באולם הספורט המצוי בבית הספר אורט בנוף הגליל, ותוצאה מכך, נפגע בברך ימין ובקרסול שמאל.

2.התובע יליד X/X/94, שחקן כדורסל בקבוצת הפועל נצרת עילית בתקופה הרלוונטית לתביעה, כיום סטודנט לרפואה.

3.נתבעת 1, עמותה רשומה, המנהלת את קבוצת הפועל נצרת עילית (להלן: "העמותה"). נתבעת מס' 2, היא רשות מקומית נוף הגליל (להלן: "העירייה"), בעלת הזכות באולם הספורט.

4.העמותה הגישה הודעת צד שלישי כנגד איילון חברה לביטוח, מכוח פוליסה קולקטיבית לביטוח תאונות אישיות שערכה לתובע. העירייה הגישה הודעת צד שלישי כנגד העמותה, מכוח הסכם שנכרת ביניהן.

5.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת האחריות וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובע בעקבות התאונה והפיצוי הראוי בגינו.

6.אקדים ואומר כי טענת התובע להחלת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ולהעברת נטל הראיה נדחית. גרסת התובע כפי שפורטה בתביעתו מעידה כי, הייתה לו ידיעה ברורה באשר לנסיבות שגרמו לתאונה, כעולה מסעיף 4 לכתב התביעה. משכך, התנאים לחלותו של הכלל הקבועבסעיף 41לפקודת הנזיקין[נוסח חדש], שעניינו העברת חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו - אינם מתקיימים.

התרחשות התאונה ונסיבותיה

7.הצדדים אינם חלוקים על עצם התרחשות התאונה, לפיה התובע החליק במהלך משחק אימון כדורסל. המחלוקת קמה בשאלה, האם התובע החליק היות והמגרש מחליק? או שההחלקה של התובע היא בגדר סיכון טבעי ורגיל של משחק כדורסל?.

8.התובע תיאר את נסיבות התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה:

"ביום 2.11.18 בשעה 15:30 או בסמוך לכך, במהלך משחק אימון שהתקיים באולם הספורט יגאל אלון בנצרת עילית אשר השתתף בו התובע יחד עם חברי קבוצת הבוגרים "הפועל נצרת עילית" ניסה התובע לחסום שחקן יריב ותוך כדי כך החליק התובע על רצפת האולם המחליקה, איבד שיווי משקל והתנגד בשחקן אחר מקבוצתו שהיה בסביבתו וכתוצאה מכך, התובע סובב את ברך ימין ועיקם את קרסול שמאל וכתוצאה מכך נפגע התובע בברך ימין ובקרסול שמאל".

9.בעדותו בפני, העיד התובע באשר לנסיבות התאונה, עדות קוהרנטית, אשר מצאתי אותה אמינה (פרוטוקול מיום 1.3.23 בעמוד 6 שורות 9-23):

"אני הייתי בשלישייה שבהתקפה, תוקפת. ז"א התחלנו מהאזור החצי. מהחצי הם עומדים בקו ה-3. שוב, התחלנו, שבי היה מוביל, הוא עם הכדור. אני באתי לחסום לשבי. לחסימה בכדורסל יש לזה כמה פירושים לחסימה. אם אני חסימה יש לזה כמה פירושים. יכול להיות גם לחסום כדור באוויר, זה יכול גם לעמוד עם הגוף ולחסום לו שהוא יהיה לבד פשוט. וזה מה שבאתי לבצע. הייתי באזור העונשין, שבי היה עם הכדור באמצע. התקרבתי אליו בהליכה, שוב לא במהירות, כי מה הנוהל שמפורש של המאמן שלנו היה. לחסום לו, באתי לחסום לו. שבי עשה הטעיה והלך לצד השני ממני. אני תוך כדי התנועה קדימה ושבי, הרגל שלי החליקה על הפרקט, באזור שכאילו יודעים שהוא מחליק ואין פה. כאילו כולם ידעו את זה. אבל שוב כמובן שחקנים אמרו כאילו יאללה אחד נפל, עוד אחד החליק, הוא יקום עוד שנייה. אבל לא קמתי והיו צריכים לעזור לי לקום. שבי עזר לי לקום ודגן עזר לי לקום. השחקן שנתקע לי ברגל, כאילו. אני באתי לחסום, הרגל שלי החליקה ודגן נכנס לי ברגל מצד החיצוני של הברך שלי ועיקם לי את הברך וסובב לי את הקרסול ונפלתי".

10.בסיכומיה, הפנתה העמותה להבדל בין גרסאות שנתן התובע בפני המוסד לביטוח לאומי לגרסה בפני בית המשפט. בטופס ב"ל 250 "תוך כדי משחק, ניסיתי לחסום שחקן אחר ופגעתי בשחקן עם הברך, סובבתי ומעדתי ואז סובבתי קרסול שמאל". התובע נשאל על כך והשיב בעדותו כי, ייתכן שיש שוני במילה בין הגרסאות, אולם, אי אפשר לברוח מכך שהוא החליק באולם (ראו עדותו בעמוד 11 שורות 6-9). וכן תשובתו "לגבי זה. לגבי ב"ל/250 שאני הגשתי לביטוח לאומי, לא חשבתי בכלל שאני צריך להזכיר להם שהמגרש מחליק, שיש שם מחדל. מה הם קשורים" (ראה עדותו בעמוד 14 שורת 25-26).

11.התובע נשאל בחקירתו על תעודה רפואית מיום 04/11/2018 (נספח ב' למוצגי התובע מיום 6.11.22) שם נרשם בנסיבות "באימון כדורסל מעד עם הקרסול" ולא מוזכרת כלל החלקה. תשובת התובע היא, שבשלב זה הוא לא חשב לתבוע ולא ידע מה סיבות הנזק שלו. אני מוצאת לקבל את הסבר התובע לאי ההתאמה בין הגרסאות, אי התאמה, שאין בה כדי לקבוע מהו גורם ההחלקה, סיכון טבעי ורגיל או בשל מצב המגרש.

12.הנתבעות טענו כי, התאונה אירעה בשל התנגשות עם שחקן אחר ולא בשל החלקה על המגרש. התובע הכחיש זאת נמרצות והסביר כך בעמוד 12 שורות 3-9: "לא זה לא נכון, כי יש משהו בין לבין, ההחלקה שלי זה בין לבין, אני לא הייתי אמור להגיע לאזור של דגן. שבי היה באזור הזה, דגן שמר עליו, הוא לא באזור שלי. אני עשיתי שני צעדים קדימה, שני צעדים והחלקתי עם הברך קדימה. שבי ברח לצד השני שלי, הוא ברח ממני ... ודגן לא ראה אותי פשוט, ונכנסתי בברך אחרי שהחלקתי...אם לא הייתי מחליק הוא לא היה נתקע בי". (הדגשה של הח"מ).

13.חיזוק לגרסת התובע מצאתי בעדותו של מר שי מנשרוב (להלן: "שי"), שחקן ששיחק עם התובע בקבוצה ובאימון שמהלכו התרחשה התאונה. כך הוא העיד בעמוד 33 שורות 5-25:

"אז אני קראתי ל** לפיק אנד רול. הוא בא בריצה אלי, כאילו. בזמן שהוא בא אלי, אני רציתי ללכת לכיוון השני והוא החליק כזה עם הרגל קדימה, נפל נתקל בשחקן שגם שמר אותי, הוא נפצע, יצא הצידה. ראיתי שהוא נפצע, שהוא לא יכול להמשיך. יצא הצידה...

ש: תתאר לי את צורת ההחלקה

ת: אני זוכר שאני...אני פשוט הייתי ככה. אני זוכר את זה כי הוא בא עם הפנים אלי. אני עם הכדור ואני צריך ממש לחכות לו כי נגיד, אם אני לא מחכה לו והוא חוסם בתנועה, זה נחשב פאול וזה כדור עובר. זה לא מהלך חוקי. אז אני צריך ממש לחכות לו שהוא יגיע אלי. אז אני ראיתי אותו, אז אמרתי הוא מגיע אלי בריצה קלה כזאת. הוא מגיע אלי ואז הוא החליק. הוא החליק כאילו קדימה כזה, איבד שיווי-משקל, החליק ונפל. איך נפל, נפל על הצד, נפל על צד ימין, שמאל, אני לא באמת זוכר. אבל זה שהוא החליק כזה עם הרגל קדימה ואז נתקל גם בשחקן, אני עשיתי הטעיה השחקן ואז נתקל גם בשחקן השני, זה מה היה, זה מה אני זוכר.

ש: הוא נתקל או ששחקן נתקל בו?

ת: לא, הוא החליק לתוך השחקן השני. זה לא היה כאילו איזה כף רגל, אף אחד לא נגע בו...".

ובעמוד 34 ברישא לעדותו הוא העיד כך:

"בסופו של דבר הוא החליק ונפצע והמגרש היה מחליק. כל הזמן היינו מחליקים. אז אני לא רופא. אני לא יודע מה אופי הפציעה שלו, אני לא יודע אם הוא החליק ונפצע ומה שקרה לו שם זה בגלל ההחלקה, בגלל הנפילה. אבל אם המגרש לא היה מחליק אני חושב שהוא לא היה נופל בסיטואציה הזאת. זה לא דבר רגיל שבאים אליך לפיק אנד רול והשחקן שבא אליך לפיק אנד רול הוא מחליק. זה לא דבר רגיל". (הדגשות של הח"מ).

14.בחקירתו הנגדית חזר שי על גרסתו לעיל ודבק בה בעמוד 37 שורות 17-28:

"ש. תגיד לי בעולם הספורט התחרותי, כאשר יש אינטראקציה בין שחקנים אחד רץ לכיוון של אחר, ייתכן מצב שהשחקן נתקל במישהו ונופל.

ת. ברור שייתכן בספורט. אנחנו כולנו רואים ספורט. יש פציעות בספורט כל הזמן. גם שהמתקנים תקינים אבל פה לא שיחקתי על מגרש תקין.

ש. אתה אומר את זה מידיעה אישית שלך אתה לא בעל מקצוע לבדיקת פרקט כדורסל אני מניח.

ת. אני מניח שכל בן אדם שתשאל עם זוג עיניים, גם אם הוא לא קשור לכדורסל , שיבוא ויראה את האימונים... יגיד לך האולם לא תקין רואים שמשהו לא תקין .זה לא אני אמרתי, זה כולם הרגישו שהוא לא תקין . גם מי שאיכשהו הצליח לא להחליק. כי אולי היו לו נעליים יותר טובות או שהוא רץ לאט יותר או שיש לו יותר שיווי משקל או לא יודע מה לא הרגיש בטחון".

15. לאור העדויות שאני מוצאת אותן מהימנות, אני דוחה את טענת הנתבעות כי, התאונה ארעה בשל התנגשות התובע בשחקן יריב.

הראיות התומכות בכך שהמגרש מחליק

16.התובע העיד שעד להחלפת הפרקט במגרש, הוא ושחקני הקבוצה לא התלוננו על החלקה. כך הוא תיאר את מצבו של האולם לפני ביצוע השיפוץ והחלפת הפרקט בעמוד 3 שורות 2-6 : "עונת 17/18 זו העונה הראשונה שהיינו בליגה ארצית. התאמנו בבית ספר יגאל אלון, רוב הזמן התאמנו שם חוץ מהאירועים חריגים ממש, שהיה איזה כנס בבית ספר או איזה אירוע, ממש פעמים בודדות, פעם פעמיים. אז התאמנו בבית ספר אחר, בית ספר שרת. שם יושבת העמותה. וחוץ מזה הייתה עונה רגילה, אותו אולם, לא היה משהו חריג באולם". 17.גם שי העיד ביחס למצב האולם לפני החלפת הפרקט במגרש כך: "עד לתקופה שבה הוחלף הפרקט אין לי משה להגיד מיוחד, אחלה מגרש, פרקט, אולם נוח, שיחקתי שם כל השנים בתור ילד. לא היה שם אף פעם שום בעיה בשום צורה ..... לא היה שם משהו מיוחד עד השיפוץ שעשו. היה כאילו הפרקט היה תקין, לא היה שם איזושהי בעיה באולם". (ראו עמוד 30 שורות 32-36 לעדותו).

18.על פי הראיות בתיק, בשנת 2018, לפני תחילת העונה, עבר האולם שיפוץ שכלל החלפת פרקט. הוגשה חשבונית עסקה לתשלום עבור הפרקט על ידי העיריה, מיום 28.6.18, על סך של 260,260 ₪ וכן הסכם קבלני למכרז לאספקת והרכבת פרקט (נספח 11 למוצגי העמותה).

19.כמו כן, מסר עדות בהליך, עד מטעם העמותה, מר סרוסי אמנון, נציג החברה שהתקינה את הפרקט. הוא העיד כי, החברה נתבקשה לספק רצפת פרקט שמתאימה לפעילות ספורט, בעיקר כדורסל. כן העיד כי, העיריה הזמינה פרקט ברמה גבוהה העומד בתקני הספורט (ראה עדותו בעמוד 51 שורות 26-30). הוא הוסיף כי יכול להיות מצב שנשפך משהו או שהתחזוקה שלו לקויה, יכול שיתלוננו על החלקה (עמוד 53 שורות 29-37) וכי החלקה מושפעת מאחזקה ותנאי שטח (עמוד 55 שורות 9-10).

20.מר שמואל רביב, עד מטעם העיריה, העיד כי, העיריה הזמינה את הפרקט ואף פיקחה על ביצוע עבודות ההתקנה (ראו עדותו בעמו 13 שורות 14-19 ): "עיריית נוף הגליל התקשרה עם חברת "מגן לי" שזה חברה די מוכרת יש להם את כל הידע הנרחב, אחראית על המון אולמות ספורט בכל הארץ, ויש לה את התקנים המחמירים ביותר. בגלל שיש לה את התקנים המחמירים ביותר, ביקשנו תקן בינלאומי שזה תקן פיב"א זה תקן בן לאומי למגרשי כדורסל בעקרון. היא זכתה במכרז והיא ביצעה את הפרקט באולם ספורט יגאל אלון".

21.בסיכומיה טענה העמותה כי, לא היה כל מכשול או ליקוי באולם הספורט וברצפת הפרקט אשר היה בהם כדי לגרום לנזק הנטען. היא צירפה למוצגיה דוחות בדיקה תקופתיים של אולם הספורט שלפיהם, מדובר באולם ספורט העומד בקריטריונים המקובלים בענף הכדורסל. (אציין כי דוחות אלה הם גם חלק ממוצגי העיריה על פי הודעתה מיום 13.11.22).

22.כן הציגה העמותה בתיק המוצגים שלה, אישור על תקינות הפרקט שהותקן באולם וכי הרצפה עומדת בדרישות קרן המתקנים וטוטו וינר ובעלת אישור FIBA תקן DIN ו- EN. (ראו נספח 16 – הצהרה של גלובל ישראל כי הפרקט עומד בדרישת התקנים צורפה גם כנספח א' למוצגי העיריה ).

23.בסיכומיו טען התובע לעניין זה כי, מעיון בדו"ח בדיקת הבטיחות עולה כי, הבדיקה הראשונה אינה מתייחסת לרצפת אולם הפרקט, ואינה כוללת בדיקת מקדם החלקה כי אם מתייחסת היא לאולם באופן כללי, וכי הפרקט לא עבר כל בדיקת בטיחות ובמיוחד לא נבדקה עמידת הפרקט בתקן שדן ברמת ההחלקה של הפרקט (מר סרוסי נציג החברה שהתקינה את הפרקט אישר זאת בעמוד 58 שורות 22-26). ובאשר לבדיקה השנייה טען כי זו נערכה לאחר אירוע התאונה, ועל כן היא לא רלוונטית ולא יכולה להחליף בדיקת בטיחות לפרקט שבאולם הספורט.

24.אכן מעיון בנספח 13 לתיק המוצגים של העמותה – בדיקת תקינות לשנת 2018, נראה כי הדוח לא מתייחס לפרקט ולרמת ההחלקה, אלא לסימונים טבעות, בדיקת ציוד, בדיקת סלים וכדומה. נספח 14 למוצגי העמותה הוא, בדיקת יציבות מבנים שאינה רלוונטית לשאלה כאן – האם הפרקט מחליק. באשר לנספח 12 מדובר בבדיקה שנערכה ב- 18.12.19 לאחר התאונה ואינה יכולה להועיל לנתבעות.

25.באשר לנספח 16 – הצהרה של גלובל ישראל כי הפרקט עומד בדרישת התקנים. איני סבורה כי יש בדבר כדי לקבוע מסמרות בשאלת עמידת הפרקט בתקן, זאת מחמת העובדה שגם אם נצא מנקודת הנחה כי הפרקט תקני, הובאו בפניי די ראיות המעידות של כך שהיה חומר/ גורם מחליק כלשהו על הפרקט מיד לאחר החלפתו, שאז החלו תלונות השחקנים, ודי בכך לצורך הדיון בשאלת הרשלנות.

26.ראו לעניין זה עדות התובע בעמוד עמוד 3 שורות 27-39 ובעמוד 4 שורות 1-20:

"הגענו לשמה לשחק ואיך שנכנסנו, אני וכמה חברים שהיו איתי באוטו, מי היה שחקן הקבוצה, משנה להגיד את השם שלו? רמי מרקוב, קפץ עלינו, הוא כאילו הגיע לפנינו לאולם וקפץ אלינו ואמר "תיזהרו המגרש מאוד מחליק". אמרנו בסדר, מה זה מחליק. כאילו כנראה אבק או משהו. התלבשנו בחדר הלבשה, עלינו למגרש ובאמת הרגיש מאוד מחליק. שוב, המאמן הפסיק את האימון. התחלנו להתאמן קצת, לרוץ קצת. המאמן הפסיק את האימון כי שחקנים נפלו ואז שוב, כל אחד אמר מה הוא חושב. אחד אמר אבק, אב הבית ששון אמר זה נסורת כי עבדו פה על העץ, פרקט, כנראה נסורת על העץ, בגלל זה מחליק לכם. אמרנו בסדר. האימון נגמר באימון קליעות לגמרי. לא היה אימון ריצה יותר. היה אמון קליעות. זרקנו לסל, הלכנו לבית. בדרך כלל אימון זה שעתיים שלוש, האימון הזה היה שעה, בסביבות השעה. לאחר מכן הלכנו לבית, שלחו בקבוצת הוואטסאפ של הקבוצה "האולם יסודר, ינוקה ומחר כבר אפשר להתאמן כמו שצריך". הגענו למחרת, שוב אותו דבר, אותו דבר. האימון למחרת היה אותו דבר בדיוק. השחקנים התחילו להחליק, המאמן החליט שאי אפשר להתאמן ככה, תעצרו, קליעות, שוב לבית. ושוב זה היה נוהל חוזר חוזר עד שלבסוף הוחלט שאי אפשר להתאמן בשלב הזה באולם הזה. וחופש אולם חלופי. היה את בית ספר שרת, שם יושבת העמותה, כמו שאמרתי. אבל זה אולם לא תקני לליגה הארצית, זה אולם עם גומי, לא פרקט. אז זה לא תקני עשינו שם אימון אחד ואז הם חיפשו אולם, פנו לכל מיני אנשים, בסוף הגיעו לאולם גורן, במזרע נראה לי , יזרעאל נמצא, לכיוון עפולה. אולם גורן, ושם באמת האימונים התחילו להיות. שוב, נהיה אימונים 2-3 אימונים רצוף באולם הזה, הודיעו שהפרקט תוקן, לא מחליק, חזרנו לאולם. שוב הפרקט מחליק, שוב חזרנו לאולם גורן. ככה עוד הפעם שני אימונים, אימון אחד, היינו כמו שפני ניסיון. כל פעם היינו צריכים לחזור לאולם, לנסות את האולם. כאילו אנחנו אמורים לבדוק. וכל פעם שלחו לנו, נגיד חנן שלך בקבוצה של הוואטסאפ "הנה הפרקט נוקה, הבאתי מכונה מהעירייה, הבאתי מכונה, עברתי אני בעצמי ועכשיו לא מחליק". הגענו עוד הפעם, החליק הפרקט, שוב חזרנו לאולם גורן, שוב הביאו חברת ניקיון, לא זוכר את השם שלה. אבל יש לי סרטון כאילו שחנן שלח, שהוא בעצמו מצלם את החברת ניקיון שמנקה את הפרקט וגם הוא בודק בעצמו את הפרקט שהוא לא מחליק. עושה רעשים עם הרגליים, כאילו, לפרקט, אם את מכירה כדורסל כאילו רעשים. זהו הפרקט עכשיו לא מחליק. שוב הגענו, שוב החליק. וככה זה היה כאילו עד הפציעה".

27.וכן עדותו בעמוד 16 שורות 26-36:

"ניסו לטפל בבעיה כבר מספר חודשים, זה לא חודש ולא חודשיים

ש: מי זה האנשים האלו

ת: אב הבית מבחינת ניקיון. חנן בניאשוילי מבחינת להביא מכונות שטיפה ועוד מכונה ועוד מכונה ולהביא חברות ניקיון ולהביא ייעוץ בחוץ. אני לא יודע, אני לא נכנס לעניינים שלהם, אבל כן הביאו ייעוץ. ככה הם סיפרו לנו.

ש: אני אומר לך כי הפרקט שנבנה הוא עומד בתקן הבין-לאומי של איגוד פיב"א. המגרש עבר בדיקות תקופתיות מאושרות ע"י מכון התקנים הישראלי. מה יש לך לומר על זה.

ת: שהכול טוב ויפה ואני מקבל את זה, אבל בפועל המגרש החליק והיה חלק בצורה לא רגילה. זה לא משהו שאני יכול לשקר או למנוע". (הדגשות של הח"מ).

28.גם שי העיד כי לאחר השיפוץ לא התאפשר לשחקנים להתאמן. כך בעמוד 30 סיפא ובעמ' 31 שורות 1-2:" אחרי ששיפצו, הגענו כל הקבוצה להתאמן ומהתחלה הרגשנו שהאולם לא בסדר, אפשר לרוץ עליו אולי ריצה קלה , בלי להחליק. אתה מנסה לרוץ קצת יותר מ-50% קצב שחקנים נופלים, זה מחליק זה זה. לא היה אפשר להתאמן באולם".

29.הדברים גם עלו בעדות המאמן ראובן שירן בעמוד 43 שורות 24-30:

"תספר על הפרקט לאחר השיפוץ. מה שאתה יודע.

ת: או-קיי, מה שאני יודע ואני לא איש טכני ואני לא מוסמך לשום דבר ואני לא מתיימר להיות גם, אבל מהשנייה הראשונה שהפרקט הונח, יכלו להרגיש ולראות בבירור, כנראה, שוב זה דעה של איש מן הישוב, כנראה שכחו שם לעשות איזשהו פרט טכני, על מנת להכשיר את הפרקט בצורה שבה הוא צריך להגיע. ז"א, וזה רק פרשנות שלי, העצים האלה באים עם וקס, איזשהו חומר סיכה, מאוד מאוד חלק, שלאחר מכן, כשלב אחרון הם צריכים לעבור איזשהו ניקוי, אנטי וקס או כלשהו, כדי להוריד את ההחלקה הזאתי ששומרת על העצים כנראה בזמן ההתקנה ולא עשו את השלב הזה".

ובהמשך בעמוד 43 סיפא :

"אז כבר, כמו שאמרתי, בשנייה הראשונה כבר ראו את הליקוי המאוד מאוד קטסטרופלי של, לא של רמת הפרקט, הפרקט היה תקני, לפי התקן, היה נראה טוב. לא זאת הבעיה. הבעיה הזה המ"מ האחרון שעליו. שאני בתור מאמן הקבוצה, שיש עליי אחריות כזו או אחרת לבריאות השחקנים וכמובן זה שאנחנו רוצים להעמיד קבוצה מוצלחת, שתצליח בליגה, מתקן כזה לא היה ראוי בשום סיטואציה".

30.אציין כי, הודעות הוואטסאפ הנזכרות בעדות המאמן צורפו כנספח 4 לסיכומי התובע (הוזכרו כנספח ח למוצגי התובע מיום 6.11.22 אך לא צורפו). שם דווח המאמן על מצב הפרקט שלא מאפשר לשחקנים לשחק. ששחקנים מתחילים להיפצע , שיש חומר שמנוני על הפרקט, שקיים מפגע בטיחותי, שיש חשש של שחקנים לרוץ שמא יחליקו וכו' .

31.כן ראו את עדות מנהל הקבוצה הבוגרת מר חנן בניאשוילי, עד מטעם העמותה (בעמוד 70 שורות 14-18 ), אשר העיד כי, השחקנים התלוננו שבוע שלא יכלו לבוא לידי ביטוי ובהמשך העיד כי "התלוננו שהפרקט לא ממש נאחז ברגליים".

32.לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכחת נסיבות התאונה. אני מקבלת את גרסת התובע כי החליק על הפרקט ואז נתקל בשחקן אחר, במהלך משחק אימון. כמו כן הוכח ברמה הנדרשת בהליך כי, הפרקט שהותקן במגרש אולם הספורט - היה מחליק, ואין מדובר בהחלקה שהיא בשל סיכון טבעי למשתתף בפעילות ספורט קבוצתית, אלא היא נובעת מקיומו של מפגע במגרש אולם הספורט.

האחריות להתרחשות התאונה

33.אין חולק, כי העירייה היא הבעלים והמחזיקה במקרקעין וככזו מוטלת עליה חובה כללית מכוח סמכותה על פיפקודת העיריות[נוסח חדש] (ראו השוו:ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757 ) אף על פי כן, האחריות בגין נזק נטען תיקבע רק ככל שתופר חובת הזהירות הקונקרטית וקיומו של קשר סיבתי לנזק שנגרם.

34.בהסכם בין העמותה לעירייה, (ראו סעיפי הואיל בהסכם שצורף כנספח 10 למוצגי העמותה) הוסכם כי העירייה, בעלת הזכויות באולם בבית ספר אורט, מעניקה זכות שימוש באולם לעמותה. ומכאן שכבעלים ומחזיקה העיקרית של אולם הספורט היא מחויבת למנוע מפגעים במקום ולדאוג לשלמות גופם של מי שמשתמש באולם.

35.על פי סעיף 2 להסכם, העניקה העירייה רשות לעמותה, להפעיל בנכס חוגי ספורט, לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.24 ועד ליום 31.12.18, פעמיים בשבוע בשעות מסוימות בתיאום עם בית הספר (סעיף 5 להסכם). ניתן לקבוע כי בימים ובשעות הללו ניתן לראות את העמותה כמי שמחזיקה זמנית באולם הספורט ומכן נגזרת חובתה. יתר על כן, העמותה היא גם מעסיקתו של התובע. בכתב הגנתה אישרה העמותה כי התובע שימש כעובד שלה בשנים 2018-2019. הדבר עולה מהסכם העסקה מיום 3.6.18 שנחתם בין הצדדים וצורף כנספח 2 למוצגי העמותה. על פי ההסכם, התובע כפוף להוראות הנהלת העמותה ו/או מי מטעמה (עמוד 2 סעיף 4 להסכם) ומתחייב לבצע את עבודתו בנאמנות, תוך הקפדה על הוראות המעסיק, ולהשתתף באורח פעיל בכל אימוני הקבוצה ובמשחקים בהם יוצב על פי הוראות המאמן או הנהלת הקבוצה.

36.היום אין עוד צורך להיזקק לבחינת שאלת עצם קיומה של חובת זהירות מושגית של המעביד לעובדו. הפסיקה קבעה כי קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם, בתנאי בטיחות אופטימאליים וחובתו להגן על עובדים מפני סיכונים, המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה (ראוע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225).

37.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי קיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעות כלפי התובע, העמותה מכוח היותה מעסיקה של התובע והמחזיקה ומשתמשת באולם הספורט מכוח הסכם, והעירייה מכוח היותה בעלים של אולם הספורט בו התרחשה התאונה, ומשכך אחראית על תחזוקת האולם.

חובת זהירות קונקרטית  

38.לטענת הנתבעות, האירוע הנטען אינו מקים כל אחריות בנזיקין שכן לא מוטלת חובת זהירות קונקרטית, מקום שמדובר בנזק שאירע עקב פעילות ספורט רגילה, והוא בגדר הסתכנות מרצון, ובכלל זה, פגיעה תוך כדי ועקב מגע עם שחקן הקבוצה היריבה.

39.כפי שכבר נקבע לעיל , הטענה כי התובע נפל בשל מגע עם שחקן אחר נדחתה. כמו כן נראה כי שני הצדדים אינם חלוקים בינם לבין עצמם, בכך שעיסוק בספורט הינו עיסוק מסוכן מעצם טיבו וטיבעו, וכי אדם העוסק בתחומי ספורט שונים, וכדורסל בכלל זאת, נוטל על עצמו את הסיכון, כי הוא עלול להיפגע, סיכונים אלה הינם בגדר סיכונים סבירים, כאשר על פי ההלכה הנוהגת בארצנו, לא קיימת חובת זהירות קונקרטית מצד בעל מגרש הספורט, או מפעילי המתקן והמאמן, כלפי השחקנים במקרים כאלה.

40.ההלכה נקבעה בע"א 154/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז' (1) 113 בעמ' 127:

"חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של אם כתוצאה מהפעלת הכוחות והמאמץ הכרוכים במשחק, ובין אם עקב היתקלות בשחקן יריב כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, או אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו.".

41.במקרה דנן, הוכח כי המגרש באולם הספורט היה מחליק. אכן, משחק כדורסל מאופיין בתנועות מהירות, ריצות, ניתורים וכו' היוצרות סיכונים סבירים לשחקנים, אך אלא הופכים להיות סיכונים בלתי סבירים כאשר סכנת ההחלקה מוגברת מקום שהמגרש חלקלק. מקום בו קיים מגרש מחליק ניתן לצפות שהתאונה תתרחש.

42.מהעדויות שהובאו בפניי עולה כי, דבר היותו של הפרקט מחליק, הובא לידיעת העמותה על ידי השחקנים ומאמן הקבוצה וכן ולידי הנהלת העיריה.

ראה בעניין זה את עדות שי בעמוד 35 שורות 28-31 וכן בעמוד 36 שורות 1-19:

"ת: ידע. כן. והוא הציף את זה להנהלה. כל פעם היו אומרים להנהלה וההנהלה אמרו לו "תיכנעו ולכו תנסו". אז היינו מנסים, רואים שאי אפשר ואז היינו עוברים כדי לא לפספס אימון. נראה לי שזה גם בהוראה של ההנהלה היה "טוב תעשו מה שאפשר", קצת קליעות, קצת ריצה קלה.

ש: וגם באותו יום.

ת: המאמן לא ניסה לסכן אותנו. אני לא הרגשתי שהמאמן מכריח אותי לשחק על משהו לא זה. ניסינו לעשות את המקסימום עם מה שיש...

ש: ובמילים אחרות, אם אתה רואה, כפי שתיארת קודם, השחקנים עפו שם לפי התיאור שלך על ימין ועל שמאל.

ת: נכון

ש: בכל זאת עליתם על המגרש

ת: לא לא לא. אתה מבלבל בין שני הדברים. כשניסינו לשחק בקצב מהיר, השחקנים עפו לכל עבר. כשהורדנו קצב, עכשיו אתה יודע, זה סובייקטיבי. אני לא יודע להגיד לך אם היינו צריכים להוריד קצב ל-30% או ל-40%, אבל אנחנו ניסינו לא לסכן את עצמנו. וזה מה שניסינו לעשות. עכשיו, המגרש היה מחליק. אנחנו ניסינו גם בהוראת ההנהלה לבוא ולנסות לעשות את המקסימום מה שאפשר. ככה אני הבנתי את פני הדברים. אני מדבר עכשיו בשם עצמי. אני בתור שחקן מקבל משכורת או-קיי, אני צריך לבוא ולעשות את המקסימום. אני מבחינתי לבוא ולעשות עימות קליעות ולרוץ ריצה קלה, גם אם אתה מחליק בקטנה אתה לא אמור להיפצע".

43.כך העיד המאמן ראובן שירן בעמוד 44 שורות 1-27 :

"מתקן כזה לא היה ראוי בשום סיטואציה. ואני מהשנייה הראשונה, וזה מגובה בעשרות הודעות וואטסאפ לבעל התפקיד שהוא אלי מנדס, שהוא מנכ"ל העמותה, שזה איש הקשר שלי, עשרות שיחות טלפון, הודעות, וואטסאפים "אלי, לא טוב. הפרקט לא טוב. שחקנים מחליקים. האימונים נראים כמו כלום ושום דבר. שחקנים עושים לי שביתות איטלקיות. באים במקום לרוץ במגרש, באים הולכים ככה כמו החלקרח, רק לא ליפול וככה נראים האימונים". מצאנו הרבה חלופות בעזרת קשרים שיש לי ויש לשחקני הקבוצה עם קולגות ברחבי האזור, למצוא אולמות חלופיים, כל פעם להגיע לאיזשהו מקום אחר ובאמת לנסות לקדם. אבל זה לא פתרון, כי בסוף איגוד הכדורסל קבע שמגרש הבית שלנו, לפי מה שהעמותה רשמה, זה באותו אולם מחליק, אז אנחנו חייבים לייעד את עצמנו לשם. וגם כל הזמן שמענו סיפורים מהעמותה שהבעיה סודרה. פעם ניקו את זה עם סבון כלים, במרכאות. פעם ניקו את זה עם סבון SANO-K700.כל הזמן סיפורים סיפורים. בתכלס, אותה סיטואציה, שום דבר לא משתנה. הבעיה נשארת על כנה.

ש: למי פנית חוץ מאלי מנדסי.

ת: אני בתור מאמן, שוב, הגעתי הרבה למשרדי העמותה, כחלק מהחלפת מידע, מרישום שחקנים, כל הפעולות הטכניות שאני צריך לעשות וגם הייתי בקשר...הודעתי לכל אנשי העמותה. הודעתי לכל מי שצריך. זה היה תסכול רב עד כדי כך, אני מאמין שזה כבר עלה פה באיזושהי סיטואציה, עד כדי כך ששופטי איגוד הכדורסל, את 1 המשחקים נאלצו להעביר באמצע משחק. התחלנו משחק, שיחקנו רבע שעה, שחקנים שמה כמו בלרינה שם הנופלים. בלרינה זה לא, דווקא הן טובות בזה. כמו אנשים מהקרח, שבאים מנסים וכולם נופלים. השופטים לקחו באמצע המשחק, אחרי רבע 1, היינו צריכים במקום למצוא אולם חליפי. למזלנו, שוב מהקשרים שיש לנו, מצאנו בעמק יזרעאל, בקיבוץ מזרע, אולם חליפי ששם העברנו את כל הקהל, את כל השופטים, את כל המשחק והעברנו וסיימנו אותו שם. ושם, אני חושב שזה כבר כאב, כי ישב שם מנדסי, שכל זה כבר הם לא יכלו. כבר אמרו עכשיו זה כבר צריך לעשות משהו. עכשיו, אחרי 4 חודשים שאנשים נופלים ונפצעים ומסכנים את עצמם והקבוצה נראית כמו פח אשפה, סליחה על הביטוי, מבחינת הביצועים, כי לא יכולים להתאמן. שזה הגיע לכותרות והגיע לזה והגיע לשופטים וכבר זה תפס תהודה, באמת הם עשו פעולה כל כך פשוטה ותמימה שהיה אפשר לעשות באותו יום שהפרקט הותקן ולסגור את כל הפרשה הזאת בלי פצועים בגוף בנפש ובכל מה שקרה. (הדגשות אינן במקור ב.ל).

44.ובעמוד 39 שורות 1-14 העיד שי מנשרוב כך:

"אתה הצפת את ה דברים בפני ההנהלה

ת: בוודא, כל כך הרבה פעמים

ש: למי אמרת

ת: לכולם. גם חנן, גם ששון, גם אלי מנדסי. לכולם. בפני כולם. כולם ידעו. הם עזרו במאמצים, הם הביאו מכונה במיוחד והם אמרו תוקן פעם, פעמיים, שלוש.

ש: אתה לא יודע באיזה דרך תוקן, אם תוקן, באיזה דרך טופל

ת: אני לא יודע

ש: אתה יודע שאמרו לך שניסו לעשות דברים כדי לתקן.

ת: נכון

ש: וזה לא עזר

ת: אמרו לנו תוקן תחזרו, ואז אנחנו חזרנו ואמרנו להם "חבר'ה לא תוקן, עדיין אי אפשר לשחק". לפעמים זה היה קצת יותר גרוע, לפעמים פחות גרוע. באף מצב זה לא המצב טוב

ש: כל התלונות האלה מול ההנהלה של הקבוצה

ת: נכון. אני מתנהל מול ההנהלה, לא מול העירייה".

45.באשר לעירייה, אני סבורה כי היה עליה לצפות שאי תיקון הליקוי בפרקט עלול לגרום לתאונה. הוכח כי העירייה הייתה מודעת לכך שהפרקט מחליק ולא בטיחותי שכן הוכח בפניי כי, לאחר שהתלונה הגיעה למהנדס העירייה, העירייה התקשרה עם חברת ניקיון לצורך הבאת מכונה מיוחדת לניקיון הפרקט. על פי עדות מר סרוסי, נציג החברה שהתקינה את הפרקט סביר להניח שהפנייה הייתה מהמזמין – העיריה (בעמוד 57 שורה32). מר סרוסי אישר כי קיבל לאחר ההתקנה ( לאחר מספר חודשים) קריאה להגיע למקום בגלל תקלה בפרקט. (בעמוד 55 שורות 11-18).

46.ראו גם עדות מר שמואל רביב, מהנדס ביצוע של העיריה שהעיד בעמוד 14 שורות 1-17 כך:

"התלונה הגיעה אליי, קישרתי את העמותה ישירות ל"מגן לי" כי הם הגורם המקצועי, אין לנו את הידע הנרחב באולמות פרקט מסוג הזה וכמו שהבנתי, עשו שם איזשהו שטיפה עם איזה מכונה ומאז לא היו תלונות" ... "

ש. לפי מה שנטען הבעיה נפתרה?

ת. מאז לא שמענו תלונות אז כנראה שכן.

ש. או קיי כמה תלונות הגיעו אליכם בנושא הזה ?

ת. שכזכור לי היה אחד, תלונה אחת שהגיעה אלינו שמישהו התלונן. זה לא הגיע אלי ישירות, זה הגיע למנהל המחלקה, אבל מה שהבנתי זה היה תלונה אחת על ההחלקות, מקרה של כמה החלקות במגרש.

ש. ולאחר מכן התלונות, התלונות נפסקו ? אתה יודע ?

ת. לאחר השטיפה לא שמענו כלום".

47.לכך יש להוסיף את טענות התובע בסיכומיו, כי על העיריה הייתה חובה לבצע בדיקות בטיחות ביחס למקדם החלקה של המגרש לשם מניעת תאונה כגון זו. אציין כי, כפי שפורט לעיל בדיקות הבטיחות שהוצגו בפניי לא בדקו מקדם החלקה. לא הובאו עדים להוכחת הטענה כי בוצעו בדיקות כאלה לרבות ביקורשל ממונה בטיחות. כמו כן אין בתיק אישור של ממונה בטיחות על תקינות האולם בשנת הלימודים של 2018-2019.

48.מצב שבו מגרש גורם להחלקת שחקנים, הדבר מהווה סיכון בלתי סביר – המגביר את הסכנה הטמונה למשתתפים במשחק הכדורסל, ועל כן חייבות הנתבעות בחובת זהירות קונקרטית, למנוע סיכונים אלה, ולנקוט אמצעי זהירות ראויים לשם כך. מניעת הסיכון אינה כרוכה בהשקעת מאמץ מיוחד, היה על העירייה לדאוג, לניקוי הפרקט על ידי מכונה מיוחדת על ידי חברה המתמחה בכך, עוד קודם, כפי שאכן נעשה בסופו של דבר, שכן על פי הראיות שהובאו בפניי לאחר הטיפול/הניקוי נמצא כי הבעיה נפתרה. הייתה על העירייה החובה, לדאוג לרמת בטיחות גבוהה באולם שבבעלותה ובחזקתה, גם אם זה נמסר לשימוש אחר. באשר לעמותה, יש לזכור כי, במקרה דנן מדובר בשחקנים מקצועיים הרשאים היו לסבור כי, יסופקו להם תנאי אימון הולמים על ידי המעסיק שלהם ולכן האחריות מוטלת גם לפתחה של העמותה שאפשרה אימונים בתנאים שיש בהם סיכון מוגבר ובלתי סביר. אמנם מספר פעמים כפי שהוכח הופסקו אימונים והוחלפו אולמות אך לא די בכך, היה על העמותה לא לאפשר אימונים באולם שבו המגרש מחליק.

קשר סיבתי בין הפגיעה להחלקה

49.בחינה נוספת נוגעת לקשר הסיבתי, בין הפגיעה לבין ההחלקה. כאמור, הטענה כי התובע חסם בשחקן יריב פלוני וכתוצאה מכך החליק נדחתה עובדתית לעיל, בעדותם המהימנה של התובע ושל שי שאימצתי אותן כנכונות. הוכח כי, התובע החליק בשל העובדה שהמגרש היה מחליק, על כן הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לדאוג לבטיחות ולספק תנאי משחק הולמים, ובין הנזק שנגרם לתובע.

50.בנסיבות המקרה, הפרת החובה היא אשר גרמה לנזק ובכך מתמלאים יסודות עוולת הרשלנות, ויש לראות את הנתבעות כאחראיות לאירוע התאונה, הנתבעות הינן מעוולות במשותף, החייבות ביחד ולחוד כלפי התובע.

אשם תורם

51.אני סבורה שאין לייחס לתובע, במקרה דנן, אשם תורם כפי שטענו הנתבעות. ספורטאי אמנם מסתכן מרצון ועלול להיפגע ופגיעתו לא תמיד תחויב באחריות את המוסדות המארגנים או אחראים למתקן הספורט, ברם, בנסיבות התאונה הוכח כי קיימת רשלנות מצד הנתבעות, שאפשרו לקיים משחק במגרש לא תקין, ובכך יצרו סיכון לא טבעי למשחק כדורסל, אין לומר שמדובר בסיכונים הטמונים במשחק כדורסל. כל "אשמו" של התובע שהקשיב להוראות המאמן והמעסיק, משהיה נתון לפיקוחם ולמרותם.

חלוקת האחריות בין העמותה לעירייה

52."חלוקת האחריות בין המעוולים לבין עצמם עניינה ביחסים הפנימיים שביניהם (ע"א 248/86 עיזבון חננשוילי נ' רותם, חברה לביטוח, פ"ד מה(2) 529, 539 (1991)). החלוקה הפנימית בין המעוולים נעשית כאמור בסעיף 84(ב) לפקודה על פי "הצדק והיושר בהתחשב עם מידת-אחריותו" של כל אחד מהמעוולים. בפסיקה נקבע כי החלוקה תיעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהמעוולים... או על פי מבחן האשמה ההדדית הכולל הן את רכיב הסיבתיות והן את רכיב האשמה המוסרית..." (ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ' עבד אל קאדר ואח' (7.9.10).

53.בסעיף 9 להסכם בין העיריה לעמותה, הוסכם כי האחריות לתחזוקה תקינה של הנכס והמתקנים בימים ובשעות בהם היא משתמשת, היא של העמותה, אשר אחראית לכל נזק שייגרם עקב השימוש (סעיף 12א להסכם).

54.מקריאת הסעיף נראה כי, מדובר בתחזוקה שוטפת כלומר, גורמים שיכולים להיווצר עקב שימוש באולם הספורט על ידי העמותה כגון אבק, כתמי מים שנקווים על רצפת הפרקט וכדומה, באופן ארעי, שאז יש חובה על העמותה להסיר את המפגע הנ"ל שנוצר בעת השימוש בנכס.

55.יתר על כן, העמותה אף טענה והוכיחה את טענתה כי אינה אחראית על ניקיון האולם. בסעיף 7 (5) להסכם בין העמותה לעירייה, הוסכם כי כל ההוצאות בגין שימוש באולם, לרבות מים, חשמל וניקיון ישולמו ישירות לבית הספר. הדבר מתיישב עם עדות מנכ"ל העמותה מר ראובן שרייר אשר העיד כי, הוא משלם דמי שכירות לבית הספר סך של 40 ₪ לשעה וכי הם אחראים על הניקיון (ראה עדותו בעמוד 72 שורות 9-11 ). גם אב הבית, עובד העמותה, מר ששון בר נתן, העיד שהתחזוקה והניקיון של האולם מתבצעת על ידי בית הספר (ראה עדותו בעמוד 61 שורות30-31) . הדבר גם עלה בעדותם של מנהל הקבוצה, עד מטעם העמותה מר חנן בנאשווילי (בעמוד 67 22-23 ) ושל גדי מור עובד העמותה (בעמוד 21 שורות 29-39).

56.העיריה גם לא הוכיחה כי היא העבירה את השליטה באולם באופן מלא עת אישרה שימוש לעמותה, עצם מתן רשות לאחר לקיים פעילות ספורטיבית אינה מפקיעה את חובת התחזוקה החלה על העיריה כמי שהיא בעלים ומחזיקה של המקום. ראה ההלכה שנקבעה בעניין ג'אבר הנ"ל, כי על העיריה מוטלת חובה לתחזק מתקנים שבבעלותה גם אם אלו נמסרים על ידה לשימוש גופים אחרים (כשמדובר בליקוי קבוע ולא זמני), וכאן כאמור לא מדובר בליקוי כגון אבק, כתם מים, אלא עסקינן בליקוי קבוע שנוצר מיד לאחר החלפת הפרקט כפי שהוכח לעיל.

57.כמו כן הוכח בעדות נציג העיריה כי, לאחר קבלת תלונה רשמית למהנדס הביצוע של העירייה, מי ששכר חברת ניקיון שהביאה מכונה שטיפה שפתרה את בעיית ההחלקה זו העיריה (עמוד 23 שורות 16-17 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 27.6.23). משמע מי שראה עצמו כאחראי לפתרון הבעיה, זו העיריה עצמה.

58.לכך יש להוסיף את עדות מר ראובן שרייר, מנכ"ל העמותה שהעיד כי העמותה נתמכת על ידי העיריה כספית וכי היא פונה אליה כאשר יש בעיות באולם, וכי היא הכתובת ואלו דברים שבשליטת העיריה (עמוד 74 שורות 29-36 וכן עמוד 75 שורה 5 ).

59.כפי שנקבע לעיל, אחריות העמותה מתבטאת בכך שהיא אפשרה קיומם של משחקים, פעם אחר פעם, למרות שידעה בבירור שהמגרש מחליק, ובכך סיכנה את שחקני הקבוצה, לרבות התובע.

60.אני סבורה כי האשם במקרה זה מוטל בעיקרו על העמותה. אמנם, העירייה היא בעלת המבנה ומשכך אחראית על תחזוקתו במרבית שעות היום, אולם שוכנעתי כי במהלך שעות הפעילות של העמותה, עיקר יכולת הפיקוח ואיתור מפגעים המסכנים את המשתתפים בפעילות, צריכה להיות מוטלת על העמותה, שכן היא בעלת הנגישות לאולם באותן שעות, ובהעדר ראיה מטעמה באשר לפעולות שננקטו קודם לתחילת הפעילות על מנת לוודא את תקינות האולם, על כל חלקיו, אין להטיל את עיקר האחריות על העירייה מכוח בעלותה. משכך אני מחלקת את האחריות בין הנתבעות כך ש-70% תוטל על העמותה ואילו 30% יוטלו על העירייה.

הודעת צד ג' ששלחה העירייה לעמותה

61.לטענת המודיעה – העיריה, היא כופרת בחבות לפצות את התובע, אך במידה ותחויב, והתובע יהיה זכאי לפיצוי כלשהו, המודיעה תהיה זכאית כלפי הצד השלישי – העמותה - לשיפוי בכל סכום שייפסק נגדה.

62.לטענתה, העמותה הייתה ברת רשות והאולם שימש אותה לפעילות. העמותה תחזקה את האולם וטיפלה בו במועדים הרלוונטיים והאולם היה בחזקתה הבלעדית והמלאה. העמותה חתמה עם המודיעה על הסכם התקשרות. במסגרת התחייבויותיה של העמותה היא נטלה עליה את מלוא האחריות לנזקים שיתרחשו תוך כדי הפעילות במגרש וכן התחייבה לבטח את המודיעה בגין כל סיכון בו עשויה המודיעה להיות מחויבת, וככל שהפרה התחייבות זו עליה לפצות או לשפות את המודיעה עקב הימנעות מלבטח אותה. ראה סעיפים 12 (ב) וכן סעיף 12(ג) להסכם (נספח 10 למוצגי העמותה) המחייב את העמותה לרכוש ביטוח ולצרף את העיריה כמבוטחת וכן להמציא לעירייה את אישורי הביטוחים.

63.בכתב הגנתה להודעת צד שלישי, הודתה העמותה כי היא ברת רשות באולם וכי הוא שימש אותה לפעילות, אך הכחישה כי היא תחזקה את האולם וטיפלה בו במועדים הרלוונטיים. לטענתה אולם הספורט נמצא באחריות העיריה ו/או האורגנים הפועלים מטעמה. היא לא הכחישה את החתימה על ההסכם אך טענה כי בנסיבות בהם אירעה התאונה המוכחשת רובצת האחריות ואשם תורם מוחלט על התובע, שלא ניסה למנוע התנגשות ולא נהג באופן זהיר ומקצועי, וכי אין במעשיה משום רשלנות.

64.בסיכומיה טענה כי, שני הגורמים האחראים להתקנת הפרקט הם החברה שהתקינה – חברת "מגן לי" והעיריה. לעמותה אין כל חלק בהתקנת הפרקט באולם והיא אינה אחראית על ניקיון הפרקט. כן טענה כי היא העבירה את התלונה למהנדס העיר (עמוד 23 שורות 16-17).

65. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש בסיס משפטי לטענות העירייה. העמותה לא הכחישה בכתב הגנתה את קיומו ותוקפו של ההסכם בין הצדדים. סעיף 12(א) להסכם מטיל אחריות על העמותה באופן בלעדי לנזק שיגרם לגופו של אדם, תוך כדי או עקב השימוש בנכס מכל סיבה שהיא. סעיף 12(ב) מחייב את העמותה לערוך ביטוח צד ג' ולצרף את העירייה כמבוטחת וסעיף 12(ה) להסכם קובע כך: "בר הרשות ישפה את העיריה על פי דרישתה, על כל הוצאה שתגרם לעירייה עקב נזק וגם/או כל הוצאה שתגרם לעירייה עקב הפרת הסכם זה על ידי בר הרשות. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, בר הרשות לבדו יהיה אחראי לכל תביעה שתוגש נגד העיריה וגם/או לכל נזק שיגרם לעירייה ו/או לצד שלישי עקב בשימוש בנכס על ידי בר הרשות או מטעמו".

66.העמותה הפרה את ההסכם עת לא ערכה ביטוח צד ג' ולא צירפה את העיריה כמבוטחת כפי שהתחייבה בס' 12 (ב) להסכם וכתוצאה מהפרה זו נגרם לעירייה נזק. וכאמור סעיף 12 (ה) מטיל חובה על בר הרשות כלומר על העמותה לשפות את העיריה בשל תביעה כנגדה ונזק שיגרם לצד שלישי כפי שאכן קרה בתיק זה. מנכ"ל העמותה הנוכחי , מר רובן שרייר, כלל לא היה מודע לכך שלא נעשה ביטוח צד ג' . אני מפנה בעניין זה לחקירתו הנגדית על ידי ב"כ העירייה, בה הוא נשאל לגבי קיומו של ביטוח צד ג' שמכסה את העיריה בזמן התאונה והשיב כך בעמוד 73 שורות 13-19 :

"ש. אז איפה הביטוח. יכול להיות שהיית פותר לנו את הבעיה

ת: אני לא יודע.

ש: כי אם העירייה מכוסה בביטוח

ת: אני לא יודע. אני לא יודע. תראה, אני לא יכול לקחת אחריות על מה שהיה, אבל אני ראיתי מסמכים שהיה שם ביטוח דרך הפועל, ביטוח תאונות אישיות וצד ג'. נכון להיום אני עושה עוד דבר שלא עשו בעבר. יש לי גם חבות מעבידים".

העד חזר על כך מספר פעמים בעדותו וטען כי "אין דבר כזה" ו"אוי ואבוי אם לא היה ביטוח" ( ראה עמוד 74 לעדותו).

67.אני מקבלת את טענת העירייה בסיכומיה, לפיה, אי עשיית הביטוח הנ"ל חייב את העיריה להפעיל את הביטוח שעשתה בחברת הפניקס דבר שכרוך בהשתתפות עצמית גבוהה, ייקור פרמיות. למעשה, זהו למעשה הנזק שנגרם לעירייה עקב הפרת ס' 12 (ב) להסכם על ידי העמותה.

68.העיריה אף הגישה אישור קיום ביטוחים עד ליום 31.8.16 של חברת הראל פוליסת ביטוח שהוציאה העמותה בקשר לשימוש בנכס ( צורפה למוצגי העיריה ) פוליסה שמכסה מעשה או מחדל רשלני שמתרחש בתקופת הביטוח. אציין כי לאחר תאריך זה לא הוצג על ידי העמותה אישור קיום ביטוחים חדש כפי שנדרש בהסכם. עוד אציין כי בהסכם אף נקבע שאי דרישה של העיריה את העתק הפוליסה לא תשמש עילה כנגד העיריה (ס' 12 (ב) להסכם).

69.נמצא אם כן בהסכם בין העמותה לעירייה, תניית שיפוי ברורה, המחייבת את העמותה בכל נזק, מכל סיבה שהיא, לאמור, העמותה התחייבה לשפות את העירייה בכל נזק שייגרם, עקב השימוש בנכס, ללא אבחנה בין אם הסיבה לנזק היא רשלנות העירייה אם לאו. לאור האמור, אני מקבלת את הודעת צד שלישי ומחייבת את העמותה לשפות את העיריה בגין הנזקים שתחוב בהם בהתאם להסכם שבין הצדדים.

הודעת צד ג' ששלחה העמותה לחברת איילון

70.העמותה שלחה הודעת צד ג' לחברת איילון. לדבריה, איילון ערכה ביטוח לתובע, בפוליסת ביטוח קולקטיבית לתאונות אישיות המכסה את הנזק שנגרם לתובע. לטענתה, לאיילון האחריות והחבות בנוגע לכל התרחשות הנטענת בכתב התביעה והמוכחשת על ידי העמותה.

71.לטענתה, במידה שהיא תחוב בפיצוי התובע היא תהיה זכאית לפיצוי ו/או שיפוי ו/או השתתפות במלוא הפיצוי מאת איילון וזאת בגין כל סכום שייפסק.

72.בכתב הגנתה להודעת צד ג', טענה איילון כי אין במקרה דנן חובת פיצוי /שיפוי של העמותה. לטענתה, העמותה לא הציגה פוליסת ביטוח בתוקף המערבת את איילון. צירוף תנאים כלליים של פוליסת ביטוח אין בו כדי להעיד על קיומה של פוליסה קיימת לאותו מועד המתייחסת ספציפית למודיעה. על כן, יש לדחות את הודעת צד ג' תוך חיוב העמותה בהוצאות.

73.בסיכומיה חזרה וטענה איילון כי, לעמותה אין עילה כנגדה. העמותה עצמה מסכימה כי פוליסת הביטוח לתאונות אישיות היא פוליסה שהוצאה על ידי העמותה לתובע, על כן אם קיימת עילה תביעה היא לתובע שאכן השתמש בעילה זו והגיש תביעה לתגמולים על פי הפוליסה.

74.כן טענה איילון כי מדובר גם בפוליסות לתאונות אישיות שאינה מעניקה כיסוי ביטוחי בגין ראשי הנזק להם עותר התובע בתביעה זו. היא מעניקה תגמולים בגין פגיעתו של התובע בתאונה (פיצוי קבוע בגין הנכות צמיתה וכן פיצוי זמני בגין אי כושר והוצאות רפואיות). ולכן גם אם יזכה התובע בתביעת זו, לא יופחתו התגמולים שקיבל מכוח הפוליסה מהפיצוי שייפסק על ידי בית המשפט בהליך הנוכחי. איילון הבהירה את הדברים בכתב הגנתה בסעיף 8 לכתב ההגנה. חרף זאת העמותה לא חזרה בה מהודעת צג ג'. לטענתה, היא נשאה בעלויות לרבות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט . היא גם הבהירה זאת בתחשיב נזק מטעמה והפנתה לכך שתחשיב העמותה לא התייחס כלל לאחריותה, וגם במהלך ההוכחות לא חזרה בה העמותה מהטענה כי לאיילון אחריות. וכן בסיכומי העמותה, אין זכר לאחריות איילון, כלומר הטענות כנגדה נזנחו בסיכומי העמותה, שם נתבקש לדחות את התביעה כנגד העמותה תוך חיוב התובע בהוצאות בלבד.

75.לאחר שקילת הדברים, אני מסכימה עם טענת איילון כי העמותה ניהלה הליך סרק נגדה, ואנמק.

76.הפוליסה שהוצאה על ידי חברת איילון (צורפה כנספח 6 לתיק מוצגי העמותה) מקנה עילת תביעה לתובע ולא לעמותה, לא מדובר בפוליסה המבטחת את נזקי צד ג'. ראה לעניין זה את עדות התובע אשר אישר כי תבע את חברת איילון מכוח הפוליסה וקיבל תגמולים (בעמוד 18 לעדותו). כמו כן הוצג בפניי טופס הודעה על תאונה אישית של התובע צורף כנספח 7 למוצגי העמותה. ברי כי הפוליסה הקולקטיבית לביטוח תאונות אישיות אינה מעניקה זכות שיפוי לעמותה.

77.העמותה לא חזרה בה מההליך הנ"ל בכל שלב משלבי ההליך ובסיכומיה זנחה את הטענה כי על איילון לשפותה אם תחויב, ועל כן יש לדחות את הודעת צד ג' כנגד חברת איילון.

הנזק

78.בעלי הדין הגישו חוות דעת רפואיות מטעמם. נוכח הפערים בחוות הדעת, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, את ד"ר איציק מלכה (להלן "המומחה"), שנחקר על חוות דעתו על ידי באי כוח הצדדים. על פי הסיכומים, בעלי הדין מאמצים את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

79.המומחה סקר את המסמכים שהוצגו בפניו, פירט את מקרה התאונה, ולאחר בדיקה הגיע למסקנה, שהנזק שנגרם לברך הימנית ולקרסול שמאל של התובע נגרם כתוצאה מהתאונה שהתרחשה ביום 2/11/18. המומחה קבע לתובע נכות קבוע לנזק בברך ימין בשיעור של 10% ולנזק שנגרם לקרסול שמאל בשיעור של 5%. עוד קבע המומחה נכויות זמניות, חודשיים מיום התאונה בשיעור של 30%, חודשיים לאחר מכן, 20%, ומיום 4/3/19 כפי שנקבע בנכות הקבועה.

80.בענייננו, קיימת מחלוקת בין הצדדים, לעניין שיעור הנכות התפקודית של התובע. התובע העמיד את הנכות התפקודית עד לגיל 35, גיל פרישה ממשחק כדורסל, בשיעור של 100%, מאחר ואיבד את יכולתו לשחק כדורסל, ולאחר מכן העמיד את הנכות התפקודית בשיעור של 15%. מנגד, נטען על ידי נתבעת 1 שהתובע רואה עצמו בעתיד כרופא ולא שחקן כדורסל, ויש לקבוע נכות תפקודית בשיעור של 5%, ונתבעת 2 התייחסה באופן כללי לעניין תפקודו של התובע במערכת הרפואה.

81.הלכה היא, כי לצורך קביעת שיעור הנכות התפקודית יש להביא בחשבון את טיב הנכות הרפואית, מקצועו של התובע, הסתגלותו לעבודה על אף הנכות, כישוריו וסגולותיו. לעניין קביעת הנכות התפקודית, אביא את תשובותיו של המומחה לשאלות ב"כ התובע, אשר ביקש לברר את האפשרות של התובע לשוב ולשחק כדורסל, להלן חקירתו:

"ש': כשאתה אומר לי שיש פגיעה ביציבות של הברך, איך זה משפיע על הפעילות היומיומית? באיזה דברים יתקשה החולה שסובל מאי יציבות בברך לבצע?

ת': המגבלה העיקרית, היא כנראה, תבוא יותר לביטוי דווקא בפעילות הגופנית. נניח שבריצה או קפיצה זה כן יתבטא. (ההדגשה של הח"מ).

....

ש': האם לדעתך הוא יכול לשחק כדורסל? יכל ויכול לשחק כדורסל בעתיד?

ת': אני חושב שכאשר ישנן את הפציעות האלו, ישנו שלב שדורש שיקום, שבו עושים פעילות פיזיותרפית מאוד אינטנסיבית, ולאחריה עושים הערכה מחודשת ומעריכים האם ישנה לפעמים אפילו צורך בטיפול ניתוחי שכן יכול לייצב את ה..

ש': אגב, הומלץ לו על ניתוח והוא סירב, אם שמת לב בתיעוד, אפילו אתה כותב את זה בחוות דעת

ת': אבל..

ש': הומלץ לו על ניתוח בגלל הקרע המלא שהיה

ת': לפעמים זה מעיד לפה ולפעמים הוא מעיד לשם, לפעמים זה שמישהו לא רוצה ניתוח זה אומר שהוא חושש או שהוא גם...

ש': לא מחשש

ת': או שהוא גם לא מאוד סובל, זה גם לפעמים אנחנו רואים. אבל לאחר.. רק לאחר פיזיותרפיה מאוד אינטנסיבית והידרו, טיפולי הידרותרפיה, רק לאחר מכן אפשר, אפשר להחליט, אפשר לשחק עם מגן של ברך ובצורה הדרגתית לחזור לאימונים, ורק אז באמת אפשר להתחיל להעריך, האם הוא יכול לשוב לשחק כדורסל, או לא לשוב לשחק כדורסל

ש': אם.. בהנחה ואני עכשיו מגיש, אגב זה הוגש כבר, אני אגיש עוד פעם. נצא מנקודת הנחה שהוא עבר הרבה טיפולים פיזיותרפיים, וזה לא עזר. הוא עדיין באותו רגע עשה בדיקה אצלך, ואתה התרשמת ממה שהתרשמת. האם בכל זאת אתה חושב שהוא כן מגיעים למשחק כדורסל בליגה הארצית?

ת': אני בחומר שעמד לרשותי, יש סדרה תיעוד, על סיכום של תיעוד 1, של סדרה אחת של טיפולי פיזיותרפיה בסעיף 2 י"ב לחוות דעתי וזה לא נקרא לעשות פיזיותרפיה אינטנסיבית, יכולת שהיו טיפולים נוספים, אבל..

ש': כן

ת': אני כן חושב שיש קושי בלחזור לפעילות גופנית, זה פציעה שהיא משמעותית מאוד. בניגוד לקרסול שהיא קלה יותר, הפציעה בברך היא כן משמעותית וכן משפיע על ה..."

82.נמצא כי, המומחה לא פסל לחלוטין את האפשרות של התובע לחזור ולשחק כדורסל, אלא העיד כי יש לבצע טיפולים אינטנסיביים ולאחר מכן ניתן יהיה לקבוע האם איבד התובע את יכולתו לשחק כדורסל. אין חולק שעל פי הראיות התובע לא עבר טיפולים אינטנסיביים, ולא עבר ניתוח שהומלץ לו לעבור. לאחר בחינה ושקילה, אני מוצאת לנכון להעמיד את הנכות התפקודית של התובע כשחקן כדורסל בשיעור של 80%. באשר לתפקודים אחרים, אני מעמידה את הנכות התפקודית בשיעור של הנכות הרפואית, מאחר ואין בפני נסיבות המצדיקות חריגה משיעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע, חזקה היא ששיעור הנכות הרפואית משקף גם את שיעור הנכות התפקודית, את הפסד כושר ההשתכרות (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פורסם ביום 8/6/95).

83.הפסד שכר לעבר – בטרם התאונה עבד התובע בשתי עבודות. האחת, שחקן כדורסל אצל העמותה בשכר חודשי בסך של 4,576 ₪. השנייה, בקופת חולים כללית בשכר חודשי ממוצע בסך 5,700 ₪, ממוצע 6 חודשי עבודה (נספח ד למוצגי התובע).

התובע טען שהיו בפניו עוד מספר שנים כשחקן כדורסל, עד גיל 35, גיל פרישה כשחקן כדורסל. טענה זו לא עולה בקנה אחד עם העובדה שמחודש ספטמבר 2019 החל התובע לימודי רפואה בגאורגיה (עמוד 28 שורות 35-38). לימודי רפואה בגאורגיה לא משתלבים עם העסקתו כשחקן כדורסל, הנדרש לפחות לארבעה ימי עבודה, שלוש שעות בכל יום, ראו הסכם העסקה עם העמותה. בהעדר נתונים, ניתן להניח, ברמה גבוהה של וודאות, שהיציאה ללימודי רפואה לא הייתה ספונטנית ולא התרחשה בשל הפציעה של התובע, חיזוק לכך אמצא בעבודתו במערכת הבריאות, בקופת חולים כללית. במועד כלשהו, אך לא בגיל 35, היה התובע מסיים את דרכו כשחקן כדורסל ומתחיל את לימודי הרפואה. בהתחשב בגילו, יליד שנת 1994, סביר להניח שהתובע היה מבקש להתחיל את לימודי הרפואה, לא בגיל 35, אלא מוקדם יותר, ועל כן, אני סבורה שניתן לקבוע שהתובע היה מבקש להתחיל את לימודיו לא מאוחר מגיל 30 ואף מוקדם יותר, בשים לב לשנות לימודי הרפואה, ולעובדה שמדובר בקבוצת ספורט לא מהמובילות. דעתי היא, שניתן לקבוע שהתובע היה מבקש לשחק כשחקן כדורסל למשך 4 שנים נוספות, על הצד המיטיב לצורך העניין.

בהינתן האמור, הפסד שכר כשחקן כדורסל למשך 48 חודשים, תוצאת המכפלה של שכר חודשי בשיעור הנכות התפקודית בחודשי השכר היא, 176,000 ₪.

על זה יש להוסיף את הפסד השכר לעבר מעבודתו האחרת, בסך 5,700 ₪, בהתחשב בנכויות הזמניות שנקבעו לתובע, כמפורט לעיל. לתקופה המתחילה מיום התאונה ועד ליום 2/1/19, הפסד שכר מלא בשל נכות זמנית בשיעור של 100% (11,400 ₪) חודשיים לאחר מכן, הפסד שכר בשיעור של 20% (2,280 ש") ומיום 4/3/19 ועד היום (64 חודשים) בשיעור הנכות הקבועה (53,000 ₪). התוצאה המתקבלת היא 67,000 ₪ (במעוגל). למען לא ייצא הנייר חסר, אציין, שלא מצאתי לנכון לקבוע שהתובע יפסיק לעבוד כלל עם תחילת לימודיו.

לסיכום ראש נזק הפסד שכר לעבר הוא בסך 243,000 ₪.

84.הפסד שכר לעתיד – בעניין זה, הצדק עם העירייה שלא הובאו ראיות במסגרת ההליך לגובה משכורת רופא, וגובה משכורת רופא אינה אחידה כלפי כל הרופאים. התובע בסיכומיו מבקש להסתמך על דו"ח הממונה על השכר והסכמי עבודה משנת 2019 שצורף לסיכומים, שם טען כי השכר הממוצע במשק לרופאים הוא בסך 17,300 ₪. מנגד, העמותה טענה כי לא נגרם לתובע הפסד שכר לעתיד בשל תחום לימודיו וביקשה לקבוע לו פיצוי בסך של 20,000 ₪, והעירייה טענה שבהעדר נתונים יש לקבוע סכום גלובאלי בסך של 100,000 ₪.

ניתן לקבוע, ללא היסוס, שכושר ההשתכרות של התובע, לאחר השלמת לימודיו, יהיה גבוה מכושר ההשתכרות שלו עובר לתאונה והשכר הממוצע במשק העומד כיום על כ- 13,000 ₪. בהתחשב בפוטנציאל התעסוקתי של התובע, בגובה הנכות הקבועה של התובע, אני נכונה להעמיד את סכום הפיצוי בראש נזק זה על סך של 225,000 ₪, שליש מחישוב אקטוארי על פי שכר ממוצע של רופאים. על סכום זה יש להוסיף הפסדי פנסיה בשיעור של 12%. התוצאה המתקבלת להפסד שכר לעתיד היא בסך 252,000 ש"ח

85.עזרה צד שלישי לעבר ולעתיד – התובע מבקש להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 80,000 ₪ בטענה שהתובע קיבל עזרה מבני משפחה החורגת מעזרה שמושיטים בני משפחה אחד לשני. הנתבעות מתנגדות לפסוק לתובע פיצוי כספי בעניין זה בטענה שלא הוגשו כל ראיות לעזרה והעזרה שקיבל אינה חורגת מעזרה המצופה מבני משפחה. עוד הוסיפה העמותה שבסמוך לתאונה עזב התובע את הארץ ואין ראיה שנזקק לעזרה שם. לאחר שקילה, אני נכונה, לפסוק לתובע סכום גלובאלי לעבר ולעתיד, אשר יבטא את אופי הפגיעה וגובה הנכות ולהעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 20,000 ש"ח.

86.הוצאות רפואיות, נסיעות לעבר ולעתיד – התובע מבקש להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 40,000 ₪ עבור רכישת תרופות נגד כאבים ומשחות ונסיעות לבדיקות מומחים. התובע צירף למוצגיו תשלומים, שלא כולם קריאים וברורים, אך ניתן ללמוד על הוצאות לרופאים בסכום כולל של כ- 5,000 ₪, טיפולי פיזיותרפיה בסכום כולל של כ- 5,500 ₪ ועבור רכישות בסופר פארם ללא פירוט. הנתבעות טוענות כי התובע זכאי לקבל את ההוצאות הרפואיות במסגרת חברותו בקופת החולים. לאחר שקילה, אני נכונה, לפסוק לתובע סכום גלובאלי לעבר ולעתיד, אשר יבטא את אופי הפגיעה וגובה הנכות ולהעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 20,000 ש"ח.

87.כאב וסבל – התובע עתר לפיצוי כספי בסך של 100,000 ₪, נוכח הטיפולים, הבדיקות ואובדן חלום חייו לשחק כדורסל. העמותה הסכימה בסיכומיה לגובה הפיצוי המבוקש. העירייה ביקשה לפסוק סך של 50,000 ₪. בשים לב לטענות הצדדים, לנסיבות האירוע טיב הפגיעה ועדויות התובע ואמו שהיה בהם כדי ללמוד על הכאב הרב שנגרם בשל התאונה, אני מקבלת את עמדת התובע ומעמידה את סכום הפיצוי בראש נזק זה על סך 100,000 ₪.

88.לסיכום סך נזקי התובע שיש ליחסם לפגיעת התובע עקב התאונה הם – 635,000 ₪.

89.מסכום הפיצוי יש להורות על ניכויי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 90,000 ₪ (ראו תחשיב נזק מטעם התובע וסיכומי העירייה).

לסיכום:

90.התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 545,000 ₪. העמותה תישא ב- 70% מנזקי התובע. העירייה תישא ב- 30% מנזקי התובע.

91.כמו כן, יישאו הנתבעות בהוצאות התובע בסך של 10,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. העמותה תישא ב- 70% מסכום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, והעירייה תישא ב- 30%.

92.הודעת צד שלישי ששלחה העיריה לעמותה מתקבלת. פועל יוצא הוא כי העמותה תישא בכל נזקו של התובע – 70% על פי אחריותה וכן 30% מכוח הודעת צד ג'- נוכח תניית השיפוי לטובת העיריה מכוח הסכם ביניהם. בנוסף, תישא העמותה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד שהושתו על העירייה לעיל וכן אני מחייבת את העמותה לשלם לעירייה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

93.הודעת צד שלישי כנגד חברת איילון נדחית, העמותה תשלם לאיילון הוצאות ושכ"ט עוה"ד בסך של 15,000 ₪.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשפ"ד, 28 יולי 2024, בהעדר הצדדים.