יובל אלון חברה לבנין בע"מ ואח' נ' פרי א.פ המרכז אחסנה שווק מכירה בסיטונאות בע"מ ואח'

לפניי בקשה מיום 30.7.24 לתיקון כתב תביעה שהוגשה מטעם התובעים, וזאת מכוח תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות")

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 20.08.2023 (להלן: "כתב התביעה המקורי"), שם נרשם כי הסעדים המבוקשים הינם הצהרתיים, צווי עשה ותביעה כספית בסך של 5,040,000 ₪.

בתמצית, כתב התביעה המקורי מגולל את טענותיה של התובעת 1, היא חברת יובל אלון לבניין בע"מ, חברה יזמית בתחום הנדל"ן וקבלן רשום בפנקס הקבלנים בסיווג בלתי מוגבל, שלטענתה בונה ובנתה עשרות אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ומבנים בייעודים שונים בארץ (להלן: "יובל אלון"), התובעת ודורשת מהנתבעים כי זו תשמש יזם של פרויקט פינוי בינוי, במסגרתו תפעל להוצאת היתרי בניה מכוח תכנית חפ/2277 אשר פורסמה ביום 06.08.2012 (להלן: "התכנית") ושעניינה פינוי והריסה של 3 בנייני מגורים הקיימים בשכונת נווה דוד בחיפה והידועים כגוש 10743, בהם 28 יחידות דיור (בית משותף ברח' חזקיהו המלך 12, חלקה 142, הכולל 12 יחידות דיור, בית משותף ברח' יהושפט המלך 12, חלקה 133, הכולל 8 יחידות דיור, בית משותף ברח' יהושפט המלך 14, חלקה 14 הכולל 8 יחידות דיור (להלן: "מתחם המגורים")) וכן פינוי והריסה של בית משותף ברח' חזקיהו המלך 4 ו-6, חלקה 16, הכולל 38 תתי חלקות (להלן: "המתחם המסחרי"), תתקשר עם בנק מלווה הסכם ליווי סגור, תעמיד ערבויות בנקאיות לבעלי הזכויות, תהרוס את המבנים הקיימים המיועדים להריסה, תבנה במקומם מבנים חדישים בהתאם להוראות התכנית (מבנים חדישים הכוללים בנייני מגורים, שטחי מסחר, מוסדות ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, חניות ציבוריות ודרכים), אשר מהם יוקנו לבעלי הזכויות בחלקות האמורות יחידות חדשות ואילו יתרת הזכויות יועברו לבעלותה (להלן: "הסכם הפינוי בינוי").

לטענת יובל אלון, הרוב המוחלט של בעלי הזכויות בחלקות הנ"ל חתמו על הסכם הפינוי בינוי, מנגד הנתבעים, אשר הינם בעלי זכויות מסוימות בחלקות, סירבו ומסרבים לחתום על הסכם הפינוי בינוי מטעמים שאינם מוצדקים וסבירים, מסרבים סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיהם ליובל אלון לשם ביצוע ההסכם והפרויקט, לחלופין מתנים את הסכמתם בתנאים בלתי סבירים, מאיימים לסכל את מימושו של הסכם הפינוי בינוי והכל במטרה ליצור עמדת מיקוח מיוחדת מול יובל אלון, ובמעשיהם אלה מעמידים את יתר בעלי הזכויות בחלקות בסיכון גופני ונפשי, זאת נוכח מצבם הרעוע והמוזנח של המבנים הקיימים במתחמים, לרבות סיכון קנייני וכספי באם הסכם הפינוי בינוי ייכשל, דבר אשר יגרום לנזק של מיליונים רבים ליתר בעלי הזכויות וליובל אלון עצמה.

מנגד ובתמצית, הנתבעים ביססו הגנתם בעיקר על הטענה כי כלל אינם בגדר "דיירים סרבנים" כפי שיובל אלון מנסה לציירם, אלא שהסכם הפינוי בינוי שהוגש להם לחתימה הציע להם תמורה פחותה באופן משמעותי מכפי שמציע לוח ההקצאות וטבלת האיזון שצורפה לתכנית, וזאת מבלי שנערך עמם כל משא ומתן בנושא וכאילו שהסכם הפינוי בינוי מטעם יובל אלון הינו בגדר "ראה וקדש". הנתבעים טוענים כי הם אינם "דיירים סרבנים", אלא כי יובל אלון הינה למעשה "יזם עקשן" המנסה לכפות על הנתבעים להסתפק ב"נזיד עדשים", במקום לנהל עמם משא ומתן הוגן ובתום לב ביחס לתמורה. הנתבעים טענו כי הסכם הפינוי בינוי כפי שהוגש להם לחתימה מקפח הלכה למעשה את זכויותיהם, טענו כי סירובם לחתום על הסכם הפינוי בינוי כפי שהוגש להם על ידי יובל אלון נעשה מטעמים ראויים וענייניים, וכי סירובם הינו לצורך עמידה על זכויותיהם הלגיטימיות, כך שיקבלו את מה שמגיע להם לפי לוח ההקצאות וטבלת האיזון, תמורה אשר יובל אלון חרגה ממנו באופן שרירותי וחריג.

ביום 27.12.2023 הודיעו התובעים כי פנו לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לצורך מינוי שמאי פינוי בינוי, בהתאם להוראות סעיף 2א לחוק פינוי בינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006 (להלן: "חוק פינוי בינוי"), וזאת כדי שיחליט האם התמורה שהוצעה לנתבעים במסגרת הסכם הפינוי בינוי מטעם יובל אלון הינה כדאית מבחינה כלכלית, ואם לא, באילו תנאים תיחשב ככדאית. השמאי שנבחר לצורך הכרעה באמור לעיל הינו השמאי אבישי זיו (להלן: "שמאי הפינוי בינוי").

ביום 23.05.2024 הוגשה שמאותו של שמאי הפינוי בינוי.

ביום 28.05.2024 הגישו הנתבעות 1-2 בקשה לסילוק התובענה, לחלופין בקשה לתיקון כתב הגנה.

ביום 28.05.2024 ניתנה החלטה כי נוכח הסכמות בין התובעים לנתבעים 5-6, אלה יימחקו מהתובענה.

ביום 02.06.2024 התקיים קדם משפט, בו ניתנה החלטה כדלקמן:

"[...]

2. אציע לצדדים ולפרקליטים להתכנס ביחד, להחליף הצעות ביניהם ולקדם את הפרויקט באופן שייצא לפועל, ויפה שעה אחת קודם.

3. ישקלו התובעים הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ויודיעו עמדתם תוך 30 יום. ככל שיוגש כתב תביעה, יוגשו כתבי הגנה, כאשר ימי הפגרה נכללים במניין הימים. שאלת ההוצאות תתברר.

4. באשר לבקשה למחיקה על הסף, ככל שלא תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה, יש להשיב לבקשה למחיקה על הסף, וגם זאת תוך 30 יום מהיום.

5. מצפה אני מעורכי הדין כי ידווחו לבית המשפט עד ליום 15.6.24 כי קבעו מועד להיפגש ונפגשו על מנת לקדם את ההליך."

טיעוני הבקשה לתיקון כתב התביעה, בתמצית, היו כי כתב התביעה המקורי הוגש מכוח חוק פינוי בינוי ומאז מועד הגשת כתב התביעה המקורי, לרבות התווספותו של שמאות השמאי פינוי ובינוי, הבינו התובעים 34-35 (אשר היו בעבר נתבעים 5-6) כי אין מקום להתנגדותם, מכאן שחתמו על הסכם הפינוי בינוי ועברו ממניין הנתבעים למניין התובעים. בנוסף, שמאותו של שמאי הפינוי בינוי הבהירה כי למעשה נתבעים 1-2 פעלו בניגוד לדין לצורך פיצול הנכס שבבעלותם לכדי 3 נכסים נפרדים וכי נתבעים 3-4 סיפחו לעצמם שטחים משותפים המוחזקים על ידם כחנות נפרדת המושכרת לצדדים שלישיים. לגרסת התובעים, ראיות אלה בדבר עבירות הבנייה מצד הנתבעים אמור להוביל לכך שבחישוב הרוב המיוחס מבין בעלי הדירות לא יובאו בחשבון זכויותיהם של חלק מהנתבעים, שכן אלה מתנגדים להסכם הפינוי בינוי בשל בנייה או שימוש שלא כדין. עוד נטען כי נוכח הנחיות שמאי הפינוי בינוי, יובל אלון הציעה הסכם פינוי בינוי משופר ולמעשה כעת הסכם הפינוי הבינוי הינו כדאי מבחינה כלכלית, מכאן שאין לנתבעים טענה ראויה נגד התמורה שעתידים לקבל במסגרתו. עוד נטען כי הנתבעים 1-2 ביקשו מבית המשפט להתיר את תיקון כתב ההגנה מצדם ולהוסיף טענות מקדמיות וכי בית המשפט המליץ ביום 02.06.2024 על תיקון כתב התביעה. עוד נטען כי מאז שהוגש כתב התביעה המקורי עלה בידי יובל אלון לקבל היתר בניה להריסת מבנה אחד מתוך המתחם, כי דיירי אותו בניין פונו ממנו ויובל אלון החלה משלמת לכל אחד ואחת מדיירים אלה דמי שכירות חודשיים עד למועד בו יימסרו להם מפתחות עבור דירה חדשה שתיבנה עבורם. עוד נטען כי מאז מועד הגשת כתב התביעה המקורי הצליחה יובל אלון לקבל היתר הריסת בניין אחד המצוי בבעלות הנתבעים וכל עוד אלה עומדים בסירובם לא ניתן להוציא היתר זה מהכוח אל הפועל. לטענת התובעים, כל אחד מהטעמים האמורים לעיל, ולבטח בשל משקלם המצטבר, מספקים ומצדיקים את היעתרותו של בית המשפט לתיקון כתב התביעה.

הנתבעים 1-2 מנגד, הגישו תגובתם, בה התנגדו לבקשה לתיקון כתב התביעה וכן ביקשו כי טרם מתן החלטה בבקשה, בית המשפט ייתן החלטתו ביחס לבקשת הנתבעים לדחיית התובענה על הסף, זאת נוכח שמאותו של שמאי הפינוי ובינוי, הקובעת כי עסקת הפינוי בינוי שהוצעה במקור אינה כדאית מבחינה כלכלית וכלל אינה שוויונית. לטענת הנתבעים 1-2, הבקשה להגשת כתב התביעה המתוקן כוללת טיוטת כתב תביעה "אחר לחלוטין", על בסיס עובדות וטענות חדשות. עוד נטען כי העסקה המדוברת כלל אינה עסקת פינוי בינוי, שכן לפי חוק פינוי בינוי עסקה הינה בין "יזם" לבין "בעל דירה". נוכח כך שתובעות 1-3 הינן ראשית לכל בעלות דירות בבית המשותף ולא "יזם", אין עסקינן בהסכם פינוי בינוי אלא לכל היותר הסכם בין בעלי דירות בבית משותף, מכאן שאין לתובעות עילת תביעה כדין. עוד נטען כי נתבעים 1-2 אינן כלל "דייר סרבן", אלא הוצעו להם תנאים גרועים ושמאות שמאי הפינוי בינוי הבהירה שהעסקה שהוצעה להם איננה כדאית כלכלית וכן שניתנו לתובעים 4-35 תמורה מופרזת שיש להפחיתה. עוד נטען כי בקשת תיקון כתב התביעה כללה טענות כוזבות שאינן נכונות בעליל, לרבות שסירוב החתימה נבע בשל חריגות בנייה, כי נגרם לתובעים נזק וכי ניתן היתר הריסה למבנה המצוי בבעלות נתבעים 1-2. עוד נטען שהתובעים לא העמידו לעיונם הסכם פינוי בינוי מתוקן, משמע התובעים עותרים לדיון בהסכם תיאורטי שאינו קיים וכי אין מקום לגרום לבית המשפט למלא תפקיד של "אפוטרופוס" הצדדים, זאת כאשר טרם נערך משא ומתן בין הצדדים. נתבעים 1-2 הסבירו בתגובתם כי תובעים 1-3 הינם למעשה גוף אחד שמורכב מדבוקת 3 חברות, קבוצת השליטה המורכבת מיובל אלון ומשתי חברות פרטיות נוספות שבבעלות בעלי השליטה ביובל אלון, מכאן שאין להם "רוב מיוחס".

באשר לנתבעים 3-4, הרי שאלה הגישו ביום 14.08.2024 בקשה מוסכמת להארכת מועד תגובתם וזאת עד ליום 15.09.2024, בקשה לה נעתרתי. ביום 11.09.2024 הגישו בקשה מוסכמת נוספת להארכת מועד תגובתם וזאת עד ליום 01.10.2024, בקשה לה נעתרתי (הארכה עד ליום 10.10.2024). ביום 07.10.2024 הגישו בקשה מוסכמת נוספת להארכת מועד תגובתם וזאת עד ליום 10.11.2024, בקשה לה נעתרתי, תוך קביעה כי באם לא יוגש הסכם המסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת עד ליום 15.11.2024, נדרשים נתבעים 3-4 להגיש תגובתם לבקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 14.11.2024 הגישו נתבעים 3-4 בקשה מוסכמת נוספת להארכת מועד תגובתם וזאת עד ליום 01.12.2024, בקשה שדחיתי מהטעם כי אין מדובר בבקשת ארכה ראשונה וכי עסקינן בתיק משפטי משנת 2023, אשר יש לקדמו.

נוכח האמור לעיל, אפנה לחלק הדיון וההכרעה.

נתבעים 1-2, אשר היו אלה שהגישו תגובתם, יכונו מעתה והלאה – "הנתבעים".

דיון והכרעה:

תקנה 46 לתקנות, אשר מכוחה הוגשה הבקשה דנן, הינו כדלקמן: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג."

הסמכות המוקנית לבית המשפט לתיקון כל עניין בכתבי טענות הצדדים, ובענייננו דנן כתב תביעה, נשען על הצורך לקיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, המוגדר בתקנה 2 לתקנות כדלקמן: "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה."

על פי הפסיקה: "כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב" (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, נב(3) 427 (1998), להלן: "עניין דגנור"). בנוסף: "הגישה הנקוטה [...] היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה [...] כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור" (עיינו ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, מו(3) 214 (1992)). "לא יכולה לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות" (עיינו ע"א 721/84ישעיהו משען נ' מדינת ישראל, מא(1) 748 (1987)‏‏). גישה מתירה זו אינה חסרת מעצורים והיא מרוסנת כשהמבקש נוהג בחוסר תום לב או כאשר הבקשה עלולה לשלול הגנה אפשרית מן הצד שכנגד: "חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמה לכך היא טענת התיישנות" (עניין דגנור").

עצם העובדה שנתבעים 5-6 נמחקו מכתב התביעה המקורי וכיום הינם בגדר תובעים (34-35), מצדיק את תיקון כתב התביעה, שכן נדרש כי צדדי התובענה יוגדרו באופן התואם מציאות.

מעיון בכתב התביעה המתוקן הרי שמהותו כמהות כתב התביעה המקורי. עיקר טענות התובעים מבוסס על טענת סירוב חתימת הסכם הפינוי בינוי מצד הנתבעים באופן שלכאורה אינו סביר. הסעדים המבוקשים נותרו כשהיו - סעד הצהרתי, צווי עשה ו("לחלופין") תביעה כספית בסך של 5,040,000 ₪.

עיקר טענות הנתבעים התבסס על הכחשת היותם "דיירים סרבנים" וכי הסכם הפינוי בינוי שהוגש להם לחתימה מצד יובל אלון הציע תמורה כלכלית פחותה באופן משמעותי, מבלי שנערך עמם משא ומתן. הנתבעים טענו כי סירבו לחתום על הסכם הפינוי בינוי בשל חששם מקיפוח וקבלת תמורה שרירותית וחריגה לרעתם. יוצא אפוא כי מהות המחלוקת מבוססת על שאלה של כדאיות כלכלית. במרוצת הזמן התבקשה והתקבלה שמאותו של שמאי הפינוי בינוי, אשר על פניה ובזהירות המתבקשת לשלב הדיוני בהליך, תמכה לכאורה בטענת הנתבעים כי אכן הסכם הפינוי בינוי שהוגש להם לחתימה לא היה דאז כדאי מבחינה כלכלית. כעת, לאחר קבלת שמאותו של שמאי הפינוי ובינוי, המחלוקת שבין הצדדים העוסקת בכדאיות הכלכלית של הפרויקט, הינה ברורה יותר ונשענת על ראיה חיצונית משמעותית. אין ספק כי תיקון כתב התביעה כעת, יאפשר את הכרעת המחלוקת בין הצדדים בצורה נכונה ויעילה.

כתב התביעה המתוקן כולל טענות נוספות השאובות, במישרין או בעקיפין, משמאות שמאי הפינוי בינוי, לרבות טענות בדבר חלוקת חלקות שלא כדין, דבר אשר לטענת התובעים אמור לגרום לכך שבחישוב הרוב המיוחס במניין בעלי הדירות לא יובאו בחשבון זכויותיהם של חלק מהנתבעים. בין אם טענה זו נכונה או לא, הרי שהיא מחייבת בירור עובדתי ומשפטי היכול להתקיים אך לאחר תיקון כתב התביעה.

לצורך בירור ופתרון המחלוקת שעיקרה כלכלית, טוענת יובל אלון כי הציעה הסכם פינוי בינוי מתוקן, זאת לאור ונוכח הערות שמאות שמאי הפינוי בינוי. הסכם מתוקן זה, לטענתה, הינו בעל כדאיות כלכלית לנתבעים. הסכם חדש זה הוא ציר תיכון המחלוקת בין הצדדים, ולצורך בחינתו יש להוסיפו על דרך של תיקון כתב התביעה. לא קיבלתי את טענת הנתבעים כי התובעים עתרו לדיון בהסכם פינוי בינוי תיאורטי שכלל אינו קיים וכי אין מקום לגרום לבית המשפט להיות "אפוטרופוס" של הצדדים, זאת נוכח סעיף 65 לכתב התביעה המתוקן, שם נרשם: "הסכם הפינוי בינוי המותאם ליחידת המסחר מצ"ב כנספח 16 לכתב התביעה כחלק בלתי נפרד ממנו". נספח 16 אכן כולל טיוטת הסכם פינוי בינוי.

הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מוקדם ביותר של ההליך, הוא שלב קדמי המשפט וטרם הגשת תצהירים, ראיות, הוכחות או סיכומים. הבקשה לא הוגשה בעיכוב או שיהוי כזה או אחר, אלא הוגשה לאחר ועל בסיס שמאותו של שמאי הפינוי בינוי.

לא מצאתי כי היעתרות לבקשה תוביל באופן כזה או אחר לשלילת טענות הגנה הקיימות לנתבעים.

בנוסף לכל האמור, לא ניתן להתעלם מהחלטת בית המשפט דנן מיום 02.06.2024, שם הומלץ לתובעים להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ("ישקלו התובעים הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה [...]")

לא התעלמתי מטענות הנתבעים כי העסקה המדוברת כלל אינה עסקת פינוי בינוי, שכן תובעות 1-3 הינן קודם כל בעלות דירות בבית המשותף ולא "יזם", כי אין לתובעות עילת תביעה כדין ולכל היותר עסקינן בהסכם בין בעלי דירות בבית משותף, כי כתב התביעה המתוקן כולל טענות כוזבות שאינן נכונות לרבות שסירוב החתימה נבע בשל חריגות בנייה, כי נגרם לתובעים נזק, כי ניתן היתר הריסה למבנה המצוי בבעלות נתבעים 1-2 וכי אין לתובעים רוב מיוחס נוכח היותם גוף המורכב מדבוקת 3 חברות. על אף האמור, טענות אלה אינן קשורות ישירות לבקשה לתיקון כתב התביעה, ויש לדון בהן במסגרת אחרת, אשר תתאפשר רק לאחר תיקון כתב התביעה. אך ברור כי לא ניתן לדון בטענות עובדתיות או משפטיות חדשות של הצדדים אם לא יינתן היתר לתיקון כתב התביעה, כך שיהוו חלק מכתבי טענות הצדדים.

באשר לבקשת הנתבעים לדחות התובענה על הסף, אין בדעתי להיעתר לבקשה זו. כידוע, הפסיקה רצופה תזכורות כי: "בית המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג אפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידיו כדי שבית המשפט יימנע ממחיקת התביעה על הסף [...]." (עיינו לדוגמא ע"א 3510/99ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, נה(5) 826 (2001)‏‏ והאסמכתאות המצוינות שם). הן טענות התובעים והן טענות הנתבעים מחייבות בירור עובדתי ומשפטי שאינו ניתן לביצוע במסגרת בקשה לדחיית תובענה על הסף. היעתרות לבקשה הנתבעים נעדרת כל היגיון אמיתי, שהרי המחלוקת בין הצדדים בנוגע להסכם הפינוי בינוי עודנה שרירה וקיימת. מחיקת התובענה על הסף לא תסיים את המחלוקת אלא אך תכביד ותסרבל פתרונה, הכבדה וסרבול שישפיעו במישרין ועקיפין גם על ערכאות השיפוט עצמן וכן על תובעים נוספים שהינם צד לה, כגון בעלי זכויות פרטיים, דיירים, המשוועים לכאורה למימוש הסכם של פינוי בינוי.

על אף האמור לעיל, שמאות שמאי הפינוי ובינוי אשר הינה הלכה למעשה הגורם לבקשת התובעים לתקן את כתבת תביעתם, תומכת על פניה בטענת הנתבעים כי הסכם הפינוי בינוי המקורי שהוגש לחתימה לא היה כדאי להם מבחינה כלכלית, דבר שהצדיק את סירוב חתימתם. נוכח האמור, על אף היעתרותי לבקשת התובעים, הריני להורות שהתובעים הם אלה שיישאו בהוצאות הנתבעים בגין הוצאותיה.

טרם חתימה, לא נעלמה מעיניי בקשת התובעים למתן הוראות לבירור מהיר של ההליך, לרבות הוראות על הגשת ראיות הצדדים וקביעה כי דיון קדם המשפט הקרוב ייקבע כדיון קדם משפט לאחר הגשת ראיות, יחד עם זאת, סבורתני כי טרם בשלה העת ליתן הוראות דיוניות מעין אלה. על בקשה כגון זו יש לתת הדעת רק לאחר הגשת כתבי טענות הצדדים באופן מתוקן, ובמסגרת רשימת בקשות מסודרת.

סוף דבר:

הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

התובעים יגישו כתב תביעתם המתוקן תוך 15 ימים מהיום.

הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים מיום המצאת כתב התביעה המתוקן לידם.

הדיון הקבוע ליום 1.1.25 יידחה על מנת לאפשר לצדדים למצות את ההליכים המקדמיים, וייקבע ליום 18.2.25 שעה 11:00.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים ושכר טרחת עו"ד (נתבעים 1-2 אשר הגישו תגובתם כאמור), בסך כולל של 8,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין.

המזכירות מתבקשת לעדכן יומני ולהמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ה, 19 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.