יזמית שתבעה לקבל מושכות על פרויקט הריסה ובנייה בחיפה, ביקשה לצרף הסכם חדש שיהיה לשביעות רצונם של הסרבנים. אלה התנגדו לתיקון כתב התביעה, אך נדחו
יזמית נדל"ן פנתה למחוזי בחיפה בדרישה להורות עליה כמי שתוציא לפועל פרויקט פינוי-בינוי רחב היקף בחיפה. במסגרת ההליך מונה שמאי אשר העריך כי חלק מבעלי הדירות קופחו מבחינה כלכלית. בתגובה עתרה היזמית לתקן את כתב התביעה ולצרף אליו הסכם פינוי-בינוי חדש ומשופר, אלא שסרבני הפרויקט מיאנו לכך, וביקשו לדחות את התביעה על הסף. ואולם השופטת אספרנצה אלון התירה את התיקון המבוקש.
באוגוסט אשתקד הגישה היזמית, "יובל אלון חברה לבניין בע"מ", את תביעתה לבית המשפט, בה עתרה לקבל את המושכות על פרויקט הריסה ובנייה מחדש של מתחמי מגורים ומסחר בשכונת נווה דוד שבחיפה. לטענתה, בעוד שהרוב המוחלט של בעלי הדירות חתמו על הסכם הפינוי-בינוי, הנתבעים סירבו ועודם מסרבים לחתום על ההסכם מטעמים שאינם מוצדקים וסבירים.
לחלופין, טענה היזמית בתביעתה, הסרבנים מתנים את הסכמתם בתנאים בלתי סבירים ומאיימים לסכל את מימוש הפרויקט, במטרה ליצור עמדת מיקוח מולה, תוך שהם מעמידים את יתר בעלי הדירות בסיכון נוכח מצבם הרעוע והמוזנח של המבנים הקיימים במתחמים.
הנתבעים, לעומתה, כפרו בהיותם סרבנים תוך שטענו כי התובעת היא "יזם עקשן" שמנסה לכפות עליהם להסתפק ב"נזיד עדשים".
נוכח הפער בעמדות הצדדים מונה שמאי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בשאלה האם הנתבעים אכן קופחו בהסכם הפינוי-בינוי מבחינה כלכלית. הערכתו הייתה שאכן, ההסכם שהוגש לחתימת הנתבעים אינו כדאי עבורם. לאור קביעה זו, בין היתר, הגישה היזמית ביולי האחרון את בקשתה לתיקון כתב התביעה.
"ציר תיכון המחלוקת"
לטענת היזמית, נוכח הנחיות השמאי היא פעלה לגבש הסכם פינוי-בינוי משופר וכדאי עבור הנתבעים מבחינה כלכלית, שלמעשה מייתר את התנגדותם. מכאן שיש להתיר לה לתקן את כתב התביעה ולצרף אליו את ההסכם החדש. הנתבעים, מנגד, התבצרו בעמדתם וסירבו לבקשת התיקון, ואף הגדילו לבקש את דחיית התביעה כולה על הסף.
ואולם מי שנדחו על הסף היו הנתבעים בעצמם. השופטת אלון הדגישה שבקשתם חסרת כל היגיון, שהרי המחלוקת בין הצדדים בנוגע להסכם הפינוי-בינוי עודנה שרירה וקיימת, ומשכך יש להמשיך ולנהל את המשפט.
גם סירוב הנתבעים לתיקון כתב התביעה נדחה על ידי השופטת. היא כתבה ש"כעת, לאחר קבלת שמאותו של שמאי הפינוי ובינוי, המחלוקת שבין הצדדים העוסקת בכדאיות הכלכלית של הפרויקט הינה ברורה יותר ונשענת על ראיה חיצונית משמעותית. אין ספק כי תיקון כתב התביעה כעת יאפשר את הכרעת המחלוקת בין הצדדים בצורה נכונה ויעילה".
בהמשך כינתה השופטת את ההסכם המשופר כ"ציר תיכון המחלוקת" בין הצדדים והדגישה שכדי לבחון אותו יש להוסיף אותו לתיק בדרך של תיקון כתב התביעה. לצד זאת היא קבעה שלנוכח המסקנה כי סירוב הנתבעים להסכם הקודם היה ככל הנראה מוצדק, שכן הוא נתמך בחוות הדעת השמאית שקובעת כי הוא לא היה כלכלי עבורם, התובעים (היזמית ושאר תומכי הפרויקט) הם אלה שישלמו הוצאות משפט.
לפיכך השופטת התירה את הגשת כתב התביעה מתוקן, תוך חיוב התובעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 8,000 שקל לטובת הנתבעים.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד יובל גנן
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.