פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה לאשר הסכם פשרה בעניינה של התובעת 1. ההסכם חתום על ידי התובעת 2, אימה של התובעת 1 ומי שמונתה כתומכת בקבלת החלטות עבורה.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שלא אוכל לאשר את הבקשה כפי שהוגשה.

כתומכת בקבלת החלטות, האם אינה יכולה לחתום על ההסכם במקום התובעת 1. הדבר נלמד הן מלשון החוק והן מעמדת הפסיקה והספרות המשפטית.

היקף הסמכויות של תומך בקבלת החלטות מוסדר בסעיף 67ב(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"). בס"ק(ב) לחוק נקבעו סמכויות התומך בקבלת החלטות.

עיון בסעיפים אלה מלמד, כי סמכותו של תומך בקבלת החלטות הינה לסייע לאדם הנתמך בקבלת החלטה מושכלת, אך אין הוא מוסמך לקבל החלטות במקומו. זאת ניתן ללמוד מלשון סעיף 67ב(ג) לחוק, הקובע מפורשות: "תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו."

המלומד משה בן דוד, בספרו ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה - הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019), כותב כי תפקידו של תומך בקבלת החלטות הוא לסייע לאדם הנתמך לקבל החלטות, ולא לקבל עבורו את ההחלטות. עוד הוא מסביר, כי הרציונל לכך הוא למנוע פגיעה באוטונומיה של מקבל ההחלטות, ולא לאפשר מצב בו מיופה הכוח מקבל החלטות בעצמו ללא שיתוף של מקבל ההחלטות (עמוד 374).

עוד מציין המלומד בן דוד בספרו, כי בהתאם לסעיף 12(א) לנוהל הקיים באפוטרופוס הכללי, תומך בקבלת החלטות לא יבצע פעולות משפטיות, לרבות חתימה על מסמכים למימוש החלטותיו של מקבל ההחלטות, אלא אם כן מקבל ההחלטות ביקש ממנו לעשות כן לעניין מסוים, מראש ובכתב או בדרך מתועדת אחרת, או שהתומך בקבלת ההחלטות הוסמך לביצוע אותן פעולות על ידי בית המשפט (עמוד 375).

בענייננו, התובעת 1 לא המציאה כל מסמך המסמיך את אמה, התובעת 2, לחתום על הסכם הפשרה במקומה.

לא זו בלבד, במסגרת פסק הדין שניתן ביום 12.8.2020 בבית המשפט לענייני משפחה, ואשר הסמיך את התובעת 2 להיות תומכת בקבלת ההחלטות של התובעת 1, הגדיר בית המשפט את סמכויותיה של התובעת 2, וקבע כי היא תייעץ לתובעת 1 ותגבש עמה כל החלטה הנוגעת לענייניה האישיים (סעיף 13.2 לפסק הדין). מנוסח כתב המינוי ניתן איפה ללמוד, כי בית המשפט לענייני משפחה לא הסמיך את התובעת 2 לקבל החלטות במקום התובעת 1, או לחתום במקומה על הסכם משפטי, אלא רק הסמיך אותה לסייע בידי התובעת 1 לקבל החלטות.

ברוח הדברים האלה קבעה כב' השופטת הבכירה ענת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי:

"תפקידו של תומך החלטה דומה לזה של אפוטרופוס בכל הנוגע למחויבותו לפעול לטובתו ולרווחתו לפי האדם בו הוא תומך, אך שונה ממנו בכל הנוגע לדרך בה הוא פועל. תומך ההחלטה מחויב לפעול יחד עם האדם לו הוא מסייע, ולא במקומו." (אפ (אשד') 1405-04-17 עו"ד אריאל ממן - אפוטרופוס לדין לגב' א. א נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום ארגון "יש תומך", פסק דין מיום 8.6.2018, בסעיף 7 לפסק הדין).

ההגיון שבבסיס ההבחנה האמורה ברור. תומך בקבלת החלטות מתמנה כל אימת שהאדם הנתמך הוא צלול וכשיר משפטית. לכן, תפקידו של התומך לסייע לנתמך בביצוע החלטותיו, אך הוא אינו מחליף את שיקול הדעת של הנתמך. זאת, בשונה ממצב שבו אדם מאבד את כשירותו המשפטית, שאז מינוי תומך בקבלת החלטות אינו רלוונטי עוד ויש למנות לאותו אדם אפוטרופוס.

בענייננו, התובעת 2 אינה האפוטרופסית של התובעת 1, אלא רק מונתה לשמש לה תומכת בקבלת החלטות. לכן, בהעדר חתימת התובעת 1 על ההסכם שאמור לסיים את המחלוקות בינה ובין הנתבעת, לא ניתן לקבל את הבקשה.

אשר לעתירה שבסעיף 10 לבקשה, למנות את האם כאפוטרופסית לדין, גם כאן אינני סבורה שיש מקום לקבל את הבקשה כפי שהוגשה. ראשית, משום שבית המשפט לענייני משפחה מינה את האם כתומכת בקבלת החלטות, ולא כאפוטרופסית. משכך, אם מבקשים לשנות ממעמד זה, ראוי שבקשה כזו תיבחן על ידי בית המשפט לענייני משפחה. שנית, בבקשה לא צוינה עמדת האב, ואפילו לא אם פנו לקבלה. זאת, אף שמנספחי הבקשה עולה כי עמדת האב הובאה בפני בית המשפט לענייני משפחה בעת שדן בבקשה למינוי האם כתומכת בקבלת החלטות.

כל זאת, יחד עם העובדה שעל פי סעיף 6 להסכם הכספים יועברו לחשבונה של האם, התובעת 2, מביאים אותי לכלל מסקנה שלא ניתן בשלב זה לאשר את ההסכם.

המזכירות תעביר לצדדים עותק ההחלטה, ותקבע ת.פ. למעקב, ליום 20.4.22.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.