שחם נ' חברת פרויקט בוטיק הס 40 בע"מ ואח'

רקע

1. תיק זה עניינו תביעה שהוגשה על ידי ה"ה רון והדסה שחם (להלן: "התובעים") כנגד הנתבעת 1, חברת פרויקט בוטיק הס בע"מ (להלן: "הנתבעת") וכן כנגד בעל המניות ונושאי המשרה בה (להלן: "הנתבעים 2-4"). בכתב התביעה טענו התובעים כי במסגרת פרויקט תמ"א 38, התקשרו בהסכם עם הנתבעת לצורך ביצוע שיפוץ נרחב בדירת התובעים (להלן: "הנכס" או "הדירה"), אולם הנתבעת לא עמדתה בהתחייבותה והותירה את הדירה לא משופצת עם נזקים וליקויים. בשל הפרה נטענת זו, טענו התובעים כי נגרמו להם נזקים שונים ועתרו לסעדים כספיים שונים בסך כולל של 1,248,035 ₪.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה, בין היתר, כי הפסקת ביצוע השיפוץ הייתה בהסכמת הצדדים וכי היא נכונה לעמוד בהתחייבותה להשלמת העבודות בנכס.

   אציין, כי הצדדים צרפו לכתבי הטענות המקוריים חוות דעת מומחים מטעמם.

3. לאחר הגשת כתבי הטענות המקוריים, הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובהתאם לכך ביום 24.2.2020 מונה אינג' ארתור וייס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

4. ביום 12.5.2020, הגיש המומחה את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). כמו כן, התובעים שלחו שאלות הבהרה אל המומחה והמומחה השיב על השאלות באופן מפורט.

5. ביום 23.6.2020, התקיים לפני דיון קדם משפט במסגרתו הסכימו הצדדים כדלהלן:

   "כי יתאפשר לנתבעת לסיים את הדירה בהתאם להסכם ולחוות דעת המומחה, כאשר בסיום העבודות, יוזמן פעם נוספת המומחה מטעם בית המשפט לבחון האם אכן העבודות הסתיימו וכן, אם קיימים ליקויים, מה יש לתקן ומה עלות התיקון."

   כמו כן, קבעתי כי ימונה מפקח על ביצוע העבודות.

6. לאחר מכן, בדיון קדם משפט נוסף שהתקיים לפני ביום 13.9.2020 התברר, כי העבודות בדירה לא הסתיימו. לאור זאת, נקבעו מועדים להשלמת העבודות ולהגשת דוח נוסף מטעם המומחה.

7. כמו כן, טרם הדיון האמור, הגישו התובעים בקשה להרמת מסך ההתאגדות וצירוף נתבעים. במסגרת הבקשה ביקשו התובעים לצרף את הנתבעים 2-4, שהינם בעלי המניות ונושאי המשרה בנתבעת, כנתבעים נוספים ולהרים את מסך ההתאגדות. במסגרת הדיון קבעתי, כי הבקשה תימחק ואפשרתי לתובעים להגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה.

   ביום 23.11.2020, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף כתב תביעה מתוקן. במסגרת בקשת התיקון ביקשו התובעים, בין היתר, לצרף את הנתבעים 2-4 כנתבעים בתביעה.

8. ביום 26.11.2020, התקיים לפני דיון קדם משפט נוסף במסגרתו התברר, כי ניסיונות שיפוץ הדירה על ידי הנתבעת לא צלחו ולא חלה כל התקדמות בשיפוץ.

   לפיכך, קבעתי כי יש לקדם את התיק לדיון בתביעה הכספית. בהתאם לכך קבעתי כי המומחה יגיש חוות דעת עדכנית לגבי עלות סיום השיפוץ.

   כמו כן, התרתי את תיקון כתב התביעה, קבעתי מועד להגשת כתב הגנה מתוקן, וכן קבעתי מועדים להגשת ראיות ומועד לישיבת קדם משפט לאחר הגשת הראיות.

9. ביום 20.1.2021, הוגש כתב הגנה מתוקן. לאחר מכן ביום 21.2.2021, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים אשר כללו את תצהיר התובע 1 ותצהיר התובעת 2 וכן בקשה לזימון עדים.

10. ביום 15.3.2021, הגיש המומחה את חוות דעתו העדכנית (להלן: "חוות הדעת השניה"), אשר ממנה עולה כי במועד זה הדירה טרם שופצה, וכי נדרש סכום של 300,000 ₪ להשלמת השיפוץ.

11. ביום 24.3.2021, הגישו הנתבעים תצהיר עדות ראשית מטעמם אשר כלל את תצהיר הנתבע 3 בלבד.

12. ביום 24.3.2021, התקיים דיון קדם משפט לאחר הגשת התצהירים, במסגרתו קבעתי מועד להוכחות וסיכומים בעל פה וכן נעתרתי לבקשה לזימון עדים שונים. בנוסף, אפשרתי לצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחה.

13. ביום 10.6.2021, הגישו התובעים בקשה להגשת חוות דעת שמאי בקשר לדמי שכירות. כמו כן, ביום 10.6.2021, הגישו הנתבעים בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית נוסף מטעמם, תצהיר של הנתבע 2.

14. ביום 13.6.2021, התקיים לפני דיון הוכחות. בפתח הדיון נעתרתי לבקשות הצדדים, כאשר קבעתי מועד נוסף לשמיעת השמאי מטעם התובעים ואפשרתי לנתבעים להגיש חוות דעת שמאית נגדית.

15. ביום 21.6.2021, התקיים דיון הוכחות נוסף, במסגרתו נחקר השמאי מטעם התובעים, מר גלעד פאר. בתום הדיון קבעתי מועדים להגשת סיכומים בכתב.

16. לאחר מכן, ביום 21.11.2021 התובעים הגישו סיכומים בכתב מטעמם. עוד באותו היום ניתנה החלטתי במסגרתה קבעתי כי הנתבעים יגישו סיכומים מטעמם עד ליום 21.1.2022. כלומר לנתבעים ניתן פרק זמן ראוי של 60 יום להגשת הסיכומים.

17. ביום 21.1.2022 לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים. עם זאת, בית המשפט לא מיהר להפעיל סנקציה כנגד הנתבעים, ובהחלטה מיום 24.1.2022 קבעתי כי הנתבעים יבהירו עד ליום 31.1.2022 האם בכוונתם להגיש סיכומים.

    הנתבעים התעלמו מהחלטה זו.

18. ביום 2.2.2022, כאשר לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים, ועל אף שבית המשפט היה מוסמך לתת פסק דין כנגד הנתבעים בהעדר סיכומים, קבעתי כך:

    "לא הוגשו סיכומי הנתבעים.

    ככל ולא יוגשו סיכומי הנתבעים עד ליום 8.2.22 יינתן פסק דין בהיעדר".

19. למרות החלטה זו, הנתבעים לא הגישו סיכומים עד ליום 8.2.2022 ואף לא בקשה לארכה. לאחר שבית המשפט המתין שבוע ימים נוסף ולא הוגשו סיכומים, ניתן פסק דין זה. לאור העדר הסיכומים מטעם הנתבעים, אנמק את פסק הדין בתמציתיות.

    דיון והכרעה

20. תקנה 74(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין") קובעת:

    "דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון."

21. תקנה 75 לתקנות סדר הדין קובעת:

    "לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו."

22. לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו על ידי הצדדים, בחקירות העדים בבית המשפט ובסיכומי התובעים, הרי התובעים הוכיחו את תביעתם והם זכאים לסעדים לפי הראיות שהתקבלו.

23. כאמור, הנתבעים לא הגישו סיכומים עד ליום 8.2.2022 ואף לא הגישו בקשה לארכה. לאחר שבית המשפט המתין כאמור 7 ימים נוספים, ניתן פסק דין זה.

    הפרת ההסכם

24. מעיון בראיות הצדדים עולה כי אין מחלוקת כי בין התובעים לבין הנתבעת נחתם הסכם פרויקט תמ"א 38 וכן הסכם נוסף לשיפוץ הנכס (להלן: "ההסכם"). להלן עיקרי ההסכם לעניין המחלוקת שלפניי:

    • הנתבעת תבצע שיפוץ מלא בנכס התובעים על פי מפרט;

    • התובעים יקבלו תשלום שכר דירה עבור תקופת השיפוץ ובתוך 6 חודשים מתחילת עבודות וזאת בסך של 4,500 ₪ לחודש עבור 10 חודשים ובסך הכל 45,000 ₪.

    • הנתבעת תהיה אחראית לליקויים שיתגלו במוצרים שיתוקנו ובשיפוץ בהתאם למפורט בהסכם.

25. עיון בראיות שלפניי, מוביל למסקנה חד משמעית, כי הסכם זה הופר על ידי הנתבעת, ואנמק בקצרה:

     

26. לעניין השיפוץ, כפי שפרטתי ברקע לעיל, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, כאשר זה קבע כי לא רק שלא בוצע שיפוץ מלא, אלא כי הדירה כמעט וכלל לא שופצה. מחוות דעתו השנייה של המומחה, עולה כי בחודש מרץ 2021 טרם הושלם השיפוץ וכי נדרשים 300,000 ₪ נוספים להשלמתו.

27. לפיכך, הנתבעת הפרה את ההסכם באי השלמת שיפוץ הדירה כפי שהתחייבה בהסכם.

28. לעניין תשלום דמי השכירות ותקופת השיפוץ, אין חולק כי הנתבעת שלמה דמי שכירות בסך של 45,000 ₪ וזאת עבור תקופה של 10 חודשים שיפוץ. כלומר, סכום זה של 45,000 ₪ מבוסס על ההתחייבות של הנתבעת לסיים את השיפוץ בתוך 10 חודשים.

    מכאן, סכום זה אינו מכסה דמי שכירות עבור תקופה נוספת בה הנתבעים לא יכלו להתגורר בדירה, כאשר החלו עבודות השיפוץ ולא הסתיימו.

    בגין תקופת השיפוץ העולה על עשרה חודשים, זכאים התובעים לפיצוי נוסף.

    אציין כי הנתבעת הכירה בזכאות עקרונית לפיצוי עבור התקופה החורגת מעשרה חודשים ושילמה אף פיצוי חלקי בסך של 22,500 ₪.

29. לאור האמור לעיל, אני קובע כי הוכח לפני כי התובעים זכאים לפיצוי בסך השווה להשלמת השיפוץ אליו התחייבה הנתבעת וכן לדמי שכירות עבור התקופה אשר בה לא יכולים היו להתגורר בדירה.

    הפיצוי

    שיפוץ והוצאות נלוות לשיפוץ

30. לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בראיות הצדדים וסיכומי התובעים, מצאתי שהוכחו הנזקים הבאים:

31. סך של 300,000 ₪ - סכום זה מהווה את אומדן המומחה מטעם בית המשפט לסיום עבודות השיפוץ, כאשר אני מאמץ את חוות הדעת של מומחה בית המשפט במלואה.

    אבהיר כי לא מצאתי לנכון להוסיף לסכום זה עלות נוספת נטענת על ידי התובעים בגין כבל מתח שאינו מאפשר גישה והרמה. בעניין זה מקובלות עליי תשובות המומחה מטעם בית המשפט לשאלות ההבהרה, במסגרתן הבהיר כי עבודות ההרמה כלולות בחוות הדעת, ואין מקום לתוספת בגין עבודות אלו, גם בהינתן קו המתח.

    אני דוחה גם את טענת התובעים בעניין הוספת עלויות שמירה על חומרים וציוד, גם זאת לאור הבהרת המומחה כי אין מקום להוספת רכיבים אלו והם מגולמים בחוות הדעת.

32. התובעים בסיכומים טענו, כי יש להוסיף מעבר לאמור בחוות הדעת מומחה בית המשפט, גם שווי עלות ספרינקלרים בסך 12,500 ₪, זיכוי בגין תריסים בסך 12,500 ₪ ועלות תריסים חשמליים בסך 22,500 ₪.

    במסגרת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (בשתי חוות הדעת), התייחס המומחה לרכיבים אלו וקבע כי אכן יש לזכות את התובעים בגין התריסים ומכן הוסיף לחוות דעתו את עלות התריסים. לפיכך, רכיבים אלו כבר כלולים בסך של 300,000 ₪ שקבע המומחה.

    לגבי הספרינקלרים, המומחה סבר כי אין להוסיף את עלותם.

33. לאור האמור לעיל, וכן לאור תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, תשובות מהן עולה כי הזיכוי לרכיבי התריסים נכלל בחוות הדעת, וכי לגבי הספרינקלרים, הרי שאלו הותקנו בדירה בהתאם לתקני הבטיחות, אני דוחה טענות אלו של התובעים.

    דמי שכירות

34. מניתוח ראיות הצדדים עולה, כי בין חודש אפריל 2018 ועד לחודש מרץ 2021, הדירה הייתה במצב שאינו מאפשר מגורים של התובעים.

35. כמו כן, לתקופה זו יש להוסיף את התקופה המוערכת לסיום ביצוע העבודות, לאחר שהמומחה מטעם בית המשפט סיים את חוות דעתו ולתובעים ניתנה האפשרות להשלים את השיפוץ בעצמם.

    לאחר שבחנתי את חוות דעת המומחה, ואת טענות התובעים בעניין, אני מקבל את טענת התובעים כי לשם השלמת השיפוץ החל ממרץ 2021 נדרשת תקופה בת 4 חודשים.

36. מן האמור עולה, כי התקופה בה התובעים לא יכולים היו להתגורר בדירה נמשכה בפועל מחודש אפריל 2018 ועד לחודש מרץ 2021, כאשר לתקופה זו יש להוסיף 4 חודשים שנדרשים לסיום העבודות ממועד זה, מועד בו היו רשאים לשפץ את הדירה בעצמם.

    מכאן, סך הכול זכאים התובעים לפיצוי בגין 39 חודשי שכירות.

37. בעניין סכום הפיצוי החודשי, הרי לגבי עשרת החודשים הראשונים, איני מוצא לשנות מהסכמות הצדדים בהסכם, כך שדמי השכירות החודשיים ההסכמיים שנקבעו עבור חודשים אלו הינם בסך של 45,000 ₪, אשר אין מחלוקת כי שולמו לתובעים.

     

38. לגבי התקופה שלאחר עשרת החודשים הללו, כלומר למשך שמונה חודשים עד לחודש אוקטובר 2019, התקופה שהתובעים היו אמורים לשוב לדירתם בלא שהסתיימו העבודות בכלל הבניין (להלן: "תקופה ב'"), וכן לגבי התקופה שלאחר מכן עד לחודש יולי 2021, התקופה שבה התובעים כבר היו אמורים לגור בדירה לאחר שיפוץ כלל הבניין (להלן: "תקופה ג'"), אני סבור כי יש לפסוק דמי שכירות חודשיים כפי שקבע השמאי מטעם התובעים.

    אני מאמץ את חוות דעת שמאי התובעים לגבי שכר הדירה הראוי לשתי התקופות, וזאת, בין היתר, לאור היעדר חוות דעת שמאית נגדית מטעם הנתבעים, ולאור עמדתו הקוהרנטית של השמאי מטעם התובעים בחקירתו הנגדית לפניי.

39. אשר על כן, לגבי תקופה ב' זכאים התובעים לדמי שכירות חודשיים בסך של 7,300 ₪ לחודש עבור 8 חודשים - סה"כ 58,400 ₪.

    לגבי תקופה ג' זכאים התובעים לדמי שכירות חודשיים בסך של 7,800 ₪ לחודש עבור 21 חודשים - סה"כ 163,800 ₪.

    מסכומים אלו יש לקזז סך של 22,500 ₪ ששולמו לתובעים על ידי הנתבעת בגין דמי שכירות מעבר לסכום החוזי בסך של 45,000 ₪.

    לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעים זכאים להחזר דמי שכירות בסך כולל של 199,700 ₪.

    עוגמת נפש

40. לאור הראיות שלפני ולאור ההלכות בעניין פסיקת עוגמת נפש בתיקים מסוג זה, אני קובע לתובעים פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

    הוצאות נוספות

41. בנוסף לנזקים המפורטים לעיל, אני מכיר בהוצאות הבאות של התובעים, הוצאות הנתמכות בחשבוניות: חוות דעת בדק בית - 1,500 ₪, חוות דעת הדס ביקורת מבנים - 4,600 ₪, חוות דעת השמאי פאר 750 ₪.

    סה"כ הוצאות אלו - 6,850 ₪.

    הרמת מסך ההתאגדות

42. לאור הראיות שלפני וסיכומי התובעים, אני קובע כי יש לחייב את הנתבעים 2-4 באופן אישי בנזקים המפורטים לעיל, היות ומדובר במקרה חריג בו נוצל מסך ההתאגדות שלא כדין, ומתקיימים התנאים להרמת המסך וחיוב אישי של נושאי המשרה.

43. סעיף 6 לפקודת החברות קובע:

    "6(א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

    (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

    (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,"

44. במקרה שלפני מתקיימים שני סעיפי המשנה, כאשר השימוש בנתבעת על ידי בעל מניותיה, הנתבע 2, וכן על ידי נושאי המשרה, הנתבעים 3 - 4, נעשה על מנת לקפח נושים של הנתבעת, וכאשר הנתבעת מומנה ב- "מימון דק" באופן הפוגע בתכלית החברה.

45. כך, למשל ולשם הדוגמא בלבד, הודה הנתבע 2 בחקירה כי כלל לא ברור מי מנהל את הנתבעת, כאשר הנתבע 2, היה חסר כל מושג על החברה והתחייבויותיה.

    עוד עלה מהחקירות, כי לנתבעת "מימון דק", וניתן לומר אף דק מאוד, כאשר לנתבעת כלל לא היה הון עצמי, ומצד שני היא לקחה אשראי בהיקפים גדולים, כאשר למעשה כל הסיכון מוטל לפתחם של בעלי הדירות, ביניהם, התובעים.

46. אציין כי מצאתי לנכון להטיל אחריות לא רק על הנתבע 2, שהינו בעל המניות בחברה מכוח הרמת מסך כאמור לעיל, אלא גם על הדירקטורים ונושאי המשרה, הנתבעים 3-4, אשר מעשיהם והתנהלותם כפי שעולים מהראיות ומהחקירות מצדיקים בנסיבות תיק זה הטלת אחריות אישית.

    אבהיר כי הנתבעים 3-4 הם אלו שבפועל ניהלו את החברה, תוך קיפוח נושיה ונטילת סיכונים בלתי סבירים.

    סיכום והוצאות

47. לאור האמור והמנומק לעיל, אני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

    1. העלות של סיום השיפוץ - 300,000 ₪.

    2. דמי שכירות - 199,700 ₪.

    3. עוגמת נפש - 20,000 ₪.

    4. הוצאות נלוות – 6,850 ₪.

       סה"כ – 526,500 ₪.

       סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

48. לעניין ההוצאות, הרי הוצאות אמורות להשתלם לצד הזוכה במשפט, כך שעל צד שטענותיו נדחו לשלם לצד שטענותיו התקבלו את הוצאות המשפט שהוצאו על ידו. עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי נקודת המוצא לפסיקת ההוצאות לצד הזוכה הינה כיסוי ריאלי של ההוצאות שהוצאו לצורך המשפט, ר' פסק הדין המנחה בעניין ע"א 2617/00‏ מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נצרת עילית [פורסם במאגר נבו] (30.6.2005).

    עם זאת, יש לבחון כי ההוצאות שהוצאו הינן סבירות לניהול ההליך, ובפרט ראוי להביא בחשבון את הסעדים שהתבקשו בתביעה לעומת הסעדים שבית המשפט אישר בפועל.

49. במקרה שלפני טענות התובעים התקבלו בעיקרן. כמו כן נפסק סכום משמעותי לפיצוי. עם זאת, יש להביא בחשבון לרעת התובעים כי הוכר רק כמחצית מהנזק הנטען בכתב התביעה.

50. לאור האמור לעיל, וכאשר נוהל הליך משפטי מלא ועתיר הוצאות, אני פוסק כי הנתבעים יישאו בשכר טרחת עורך דין התובעים בסך של 65,000 ₪ (כולל מע"מ).

51. כמו כן, יישאו בהוצאות המשפט (אגרות, שכר עדים שנפסק, נסיעות וכיוצ"ב) בסך כולל של 20,000 ₪.

     

    ניתן היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.