מדינת ישראל נ' ו'

ב"כ המאשימה: מתמחה גב' חן באונקר

ב"כ הנאשם: עו"ד פינקלשטיין

גזר דין

1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש בניגוד לסעיפים 62 (2) ו- 38 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961, ועבירה של אי ציות לאור האדום בניגוד לתקנות 22 (א) ו- 64(ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

    

2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.10.19 נהג הנאשם בניידת משטרה מתוצרת טויוטה, בכביש 40 מכיוון צפון לדרום והגיע לצומת מרומזר ותקין עם כביש 40. באותה עת, שימש כמתנדב במשטרת ישראל ולצדו ברכב ישב קצין משטרה אשר הנחה את הנאשם לפנות שמאלה בצומת, בעוד מופע הרמזור בכיוונו, המורה על פניה שמאלה, היה אדום. הנאשם המתין מספר שניות כדי לאפשר לשני כלי רכב שהגיעו ממול לחצות את הצומת ואז ביצע פניה שמאלה בצומת. בשלב זה נכנס לצומת אופנוע בחסות האור הירוק ברמזור בכיוונו, שהגיע ממול והתנגש בעוצמה בחזית הניידת אשר חסמה נתיב נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נגרמה לרוכב האופנוע, מר נ' ח', פגיעה רב מערכתית קשה והוא סבל בין היתר משבר בבסיס הגולגולת, שבר בזיזי החוליות, שבר באגן, שבר בשוק וחבלת בטן כהה. הנפגע אושפז בבית החולים לתקופות ממושכות וכן עבר שיקום בבית חולים לוינשטיין. נטען בכתב האישום כי הנאשם נהג בניידת בקלות ראש בכך שנכנס לצומת בניגוד לאור האדום אשר דלק ברמזור בכיוון נסיעתו, בכך שלא שם ליבו כנדרש לדרך ולמשתמשים בה, לא בדק כי כלל המסלולים בנתיב הנסיעה הנגדי פנויים טרם חציית הצומת ולא נהג כפי שהיה נוהג אדם מן היישוב בנסיבות המקרה.

    

3. הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון - הסדר מסגרת לפיו ישלח לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר בעניינו בטרם הטיעונים לעונש. עוד הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה בעתירתה להטלת עונשים כדלקמן: 4 חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שרות במידה וימצא מתאים, מאסר מותנה, 30 חודשי פסילה בפועל בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי ופיצוי לנפגע ואילו ההגנה תהא חופשית בטיעוניה.

   תסקיר שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 52, יליד אוקראינה, עלה ארצה בגיל 21. נשוי ואב לשתיים. שרת כשוטר במשטרת ישראל במשך 11 שנים וכיום הינו מורה דרך ומתנדב במשטרה. נוהג משנת 2000, ללא רישום פלילי או הרשעות קודמות בתעבורה. בפני קצינת המבחן שיתף בתחושות אשם בשל כך שלא הבחין ברוכב האופנוע בטרם פנה שמאלה בצומת בהתאם להנחיית הקצין. הביע צער וחרטה בגין מעורבותו בתאונה וכאב בגין גרימת חבלות הגוף לנפגע. תאר כי לאחר התאונה סבל מקשיי תפקוד נוכח אחריותו לגרימת נזק קשה לאדם אחר. הנאשם הביע רצון לפצות את הנפגע. שירות המבחן העריך כי מאסר בעבודות שירות עלול להוביל לפגיעה בפרנסת הנאשם ומשפחתו. שירות המבחן מצא כי הסיכון להשנות העבירות נמוך וכי הסיכוי לשיקום גבוה והמליץ על ענישה שיקומית טיפולית בדמות, צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף נרחב של 250 שעות וכן על הטלת פיצוי לנפגע.

   חוות דעת הממונה על עבודות שירות

5. מחוות דעת הממונה עולה כי הנאשם נמצא מתאים לעבודות שירות.

   טיעוני המאשימה וראיותיה לעונש:

6. מטעם המאשימה, העיד נפגע העבירה, מר נ' ח', בן 37 כיום. הנפגע תאר את מצבו הרפואי והמשפחתי טרם התאונה ולאחריה - עובר לתאונה היה מאורס ובעקבותיה נישואיו בוטלו. ציין כי עבר ועודנו עובר שיקום ארוך וכי נקבעו לו 100 אחוזי נכות, אולם בניגוד לכל התחזיות הוא חזר לעמוד על רגליו ולתפקד ביומיום עד כמה שיכול.

    

   באצילות נפש, ביקש הנפגע כי אקל בעונשו של הנאשם שכן לדעתו הנאשם "עבר מספיק" וציין כי הינו נעדר תחושות נקמה או רצון כי יוטל על הנאשם עונש שלא יועיל לו או לאחרים.

    

   בבית המשפט, פנה הנאשם לנפגע לאחר שאמר דבריו והביע צער וכאב בפניו וציין כי לא פנה אליו לפני כן שכן נאסר עליו ליצור עימו קשר.

    

7. ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות ועל חומרת תוצאות התאונה שהינן "כפשע מגרימת מוות". המאשימה טענה לרף רשלנות בינוני גבוהה ופגיעה משמעותית בערכים המוגנים. לגישת המאשימה מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל ופסילה למשך שנים, לצד עונשים נלווים. המאשימה ביקשה שלא לאמץ המלצות שירות המבחן לאור אינטרס הציבור המחייב מתן ביטוי הולם לפגיעה הקשה שנגרמה. המאשימה ביקשה לכבד ההסדר ברף העליון שבו. המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה.

   טיעוני ההגנה וראיותיה לעונש:

8. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את בקשת נפגע העבירה שלא להחמיר בעונשו של הנאשם. ב"כ הנאשם ביקש להשית עונש ההולם את מידת אשמו של הנאשם וטען כי מידת רשלנותו של הנאשם נמוכה שכן פעל בהתאם להנחיית קצין המשטרה והמתין כמה שניות עד לפינוי הצומת כל ידי שני רכבים אחרים. ב"כ הנאשם ציין כי אכן תוצאות התאונה אינן קלות אך חזינו בנפגע, העומד על שתי רגליו. עוד הפנה לתסקיר החיובי ופרט נסיבותיו האישיות של הנאשם. ב"כ הנאשם תמך טענותיו בפסיקה וטען כי מתחם הענישה נע בין 6-12 חודשי פסילה, מאסר על תנאי ופיצוי שנע בין 2,500 - 5,000 ₪ . ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בצו של"צ, 14 חודשי פסילה בפועל, פיצוי לנפגע ופסילה מותנית.

    

9. הנאשם בדבריו האחרונים הביע צער רב על אירוע התאונה ועל העוול שגרם לנפגע, למשפחתו של הנפגע ולמשפחתו שלו. הנאשם ציין כי הוא עובד כמדריך טיולים ועבודתו נפגעה בשל משבר הקורונה.

   דיון והכרעה:

   הערך החברתי אשר נפגע ומידת הפגיעה בו

10. הערך החברתי שנפגע מהעבירות שביצע הנאשם, הוא הגנה על שלום הציבור ושלמות הגוף, ובפרט שמירה על שלומם וביטחונם של ציבור המשתמשים בדרך.

    מידת הפגיעה בערך המוגןהיא ברף הבינוני- גבוה, אמנם לא קופחו חיי אדם, אך תוצאות התאונה, בעיקר בהתייחס לחבלות הגוף שנגרמו לרוכב האופנוע המעורב, מר נ' ח', אשר נקבעו לו 100 אחוזי נכות, הן משמעותיות ותלווינה אותו בשארית ימי ימיו.

    נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

11. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, יש לבחון את מידת הרשלנות ואת הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות.

     

    מידת הרשלנות

     

12. ב"כ המאשימה טען כי מידת רשלנותו של הנאשם אשר נכנס לצומת בניגוד למופע האדום ברמזור היא בינונית - גבוהה. ב"כ הנאשם טען כי הרשלנות הינה ברף הנמוך מכמה טעמים – נהיגת הנאשם בניידת המשטרה כמתנדב, פעולתו בהתאם להנחיית הקצין אשר ישב לצידו, והמתנתו מספר שניות בטרם נכנס לצומת, כדי לאפשר חציית הצומת על ידי שני רכבים אחרים.

     

13. אכן, ככלל, עצם הנהיגה ברכב בקלות ראש וכניסה לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור מלמדת על מידת רשלנות בינונית – גבוהה. במקרה זה, לאור נסיבות ביצוע העבירה – הקרובות לפטור הקבוע בתקנה 94 לתקנות התעבורה, אף שאינן נכנסות בגדר התקנה ובשל פעולת הנאשם בהתאם להנחיית קצין משטרה, כמו גם המתנה בת כמה שניות טרם כניסתו לצומת - אקבע כי מידת הרשלנות של הנאשם היא לכל היותר ברף הבינוני, כפי שאפרט להלן.

     

14. כעולה מעובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, נהג הוא בניידת משטרה במסגרת תפקידו כמתנדב במשטרת ישראל ונכנס לצומת בניגוד למופע האור האדום ברמזור בכיוונו, בהנחיית קצין משטרה שישב לצידו וזאת לאחר שהמתין מספר שניות לסיום חציית שני רכבים אחרים את הצומת.

     

15. תקנה 94 לתקנות התעבורה מתירה לנהג "רכב בטחון", בשעת מילוי תפקידו, "לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה מבלי להיעצר ובלבד שהאט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת". עוד מורה התקנה כי "לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש". "רכב בטחון" מוגדר בתקנה 1 לתקנות גם כ"רכב של משטרת ישראל" המפיץ "בפנס מיוחד אור מהבהב" ומשמיע "אות אזעקה בסירנה".

     

    לא נטען בעובדות כתב האישום כי בעת הנהיגה היה הרכב "רכב בטחון" – אין אינדיקציה לכך שהניידת הפיצה בפנס אור מהבהב והשמיעה אות אזעקה בסירנה. אף לא נטען כי חציית הצומת באור אדום היתה דרושה "למילוי התפקיד המוטל עליו".

16. עוד מצאתי כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות אינו מוחלט שכן פעל בהנחיית קצין משטרה שישב לצידו וכי ההנחיה אשר ניתנה – השפיעה על נהיגת הנאשם ועמדה ברקע ביצוע העבירה. כעולה מעובדות כתב האישום – כניסת הנאשם לצומת באור האדום ארעה לאור הנחיית הקצין ולכן גם לקצין, חלק יחסי בביצוע העבירות. נתתי דעתי אם כן גם לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות – במסגרת תפקידו כמתנדב שנהג בניידת משטרה ובהתאם להנחיית הקצין שישב לצידו.

     

17. בנוסף מצאתי כי נוכח המתנתו מספר שניות, בטרם נכנס לצומת, כדי לאפשר חציית הצומת על ידי 2 רכבים אחרים אשר הגיעו ממול (כיוון נסיעת הנפגע) – מידת רשלנותו אינה ברף הגבוה, אלא, לכל היותר, ברף הבינוני.

    חומרת הפגיעה

     

18. מצאתי כי לאור החבלות שנגרמו לנפגע העבירה, מר נ' ח', והשפעתן על איכות חייו ועל תפקודו עד היום - מידת הנזק שנגרם היא ברף הבינוני-גבוה. איני מסכימה עם טענת המאשימה כי כפשע בין חבלות אלו לתוצאה של גרימת מוות – למרבה המזל, נפגע העבירה במקרה שבפני אינו סיעודי ואינו רתוק למיטתו או לכיסא גלגלים, וזאת מבלי להקל ראש כלל בחבלותיו ובהשפעתן עליו עד היום. לנפגע 100 אחוזי נכות אולם חזר לעמוד על רגליו במסגרת שיקום ארוך שעבר ועודנו עובר.

     

    מידת נזק קשה אשר כפשע בינה לבין מוות מתאימה למקרים קשים מאוד בהם הנפגע הינו סיעודי, נעדר תפקוד בסיסי, רתוק למיטת חוליו ונזקק לליווי צמוד במשך 24 שעות ביממה.

    מדיניות הענישה הנהוגה

19. כשעסקינן בתאונות דרכים, מתחם העונש ההולם מושפע בעיקר ממידת הרשלנות ומחומרת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. בעניין העבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש, בשים לב לחומרת החבלות אשר נגרמו לנפגע העבירה, נהוגה ענישה הנעה בין עונש שאינו כולל רכיב של מאסר ואף לא מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל בן חודשים אחדים, באשר לרכיב הפסילה - הענישה נעה בין 13 חודשי פסילה בפועל ועד 36 חודשי פסילה בפועל, לצד עונשים נלווים.

     

    • רע"פ 3065/19 אהרון אסלן נ' מדינת ישראל (17/06/2019) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לנהג קטנוע אשר סבל משברים בגולגולת, שבר במחיצת האף, שבר בארובת העין, ובעיות אורתופדיות שהצריכו תקופת שיקום בבית לוינשטיין. עוד נגרמה לו פגיעה מוחית שהביאה לליקוי משמעותי בזיכרון לטווח קצר וארוך ופגיעה קוגניטיבית והוא נזקק לשיקום. בית משפט קמא גזר דינו ל 20 חודשי פסילה בפועל, 60 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה. אולם ערעורו על חומרת גזר הדין התקבל ובוטל רכיב המאסר בפועל, בין היתר, בשל מצבו הרפואי. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

       

    • רע"פ 3972/19 צביה קנטור גוז נ' מדינת ישראל (17/06/2019) – המבקשת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור ונסיעה ישר בניגוד לחץ המורה ימינה, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לשני הולכי רגל – הולכת הרגל סבלה משברים בגולגולת ובחוליות גבה ופגיעות באיברים פנימיים; בנה הקטין סבל מחבלת ראש ושברים בגולגולת בגינם הורדם והונשם. בית משפט קמא גזר דינה ל 20 חודשי פסילה בפועל, מאסר מותנה, פסילה מותנית וקנס. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ונקבע כי אומנם מתחם הענישה באשר לרכיב המאסר מתחיל ממאסר מותנה אולם נקבע כי המתחם והעונש קלים מדי באשר לרכיב הפסילה בפועל אשר הועמד על 32 חודשים. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

       

    • רע"פ 1694/19 לואי יאסין נ' מדינת ישראל (31/03/2019) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה ברכב משא בקלות ראש, סטיה ימינה לשול, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לנהג אשר סבל משברים בירך ובאגן, אושפז ונזקק לניתוחים רבים וכן הליך שיקומי. בית משפט קמא גזר דינו ל - 45 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות לצד 18 חודשי פסילה בפועל, ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה. ערעורו על חומרת גזר הדין התקבל ורכיב הפסילה בפועל הועמד על 13 חודשים. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

       

    • עפ"ת (מחוזי מרכז) 34446-12-20אבראהים גוארנה נ' מדינת ישראל (14.02.2021) – המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש ל-5 אנשים (נוסע ברכבו אשר סבל משברים בצלעות, נוסע נוסף אשר סבל משבר בעצם החזה ושבר בחוליה בגבו, נוסע נוסף אשר סבל משברים באף ובלסת, נהג הרכב המעורב אשר סבל מחתך בבוהן, נהג הרכב המעורב ב' אשר סבל משבר בעצם החזה וקונטוזיה ריאתית). בית משפט קמא גזר דינו ל - 10 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה ועל חומרת גזר דינו נדחה.

       

    • עפ"ת (מחוזי חיפה) 52547-01-20עארף סאלימן נ' מדינת ישראל (05/02/2020) – המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, פניה ימינה שלא בבטחה, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לרוכבת אופניים אשר נסעה על השול מימינו. לרוכבת האופניים נגרמו שברים מרובים בפניה ובאמת יד ימין בגינם עברה שיקום ממושך ונגדעה קריירת רכיבה מקצועית. בית משפט קמא גזר דינו ל- 12 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי ופיצוי בסך 7,500 שח לנפגעת העבירה. ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה אף הוא.

       

    • עפ"ת (מחוזי חיפה) 46288-12-19בן פורת נ' מדינת ישראל (20.01.2020) – המערערת הורשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטיה שלא בבטחה, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לרוכב קטנוע אשר נסע בכביש מימינה. לרוכב הקטנוע נגרמו חבלות של ממש בדמות קטיעת ידו. בית משפט קמא גזר דינה ל- 11 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי ופיצוי בסך 10,000 שח. ערעורה של המערערת לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה אף הוא.

       

    • עפ"ת (מחוזי מרכז) 60577-12-17 דניאל פליס נ' מדינת ישראל (14/03/18) – המערער הורשע בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול בצומת, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לרוכב אופנוע אשר נסע בכביש ממול, לרוכב האופנוע נגרמו חבלות של ממש בדמות קטיעת ידו. בית משפט קמא גזר דינו ל- 24 חודשי פסילה בפועל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, צו שלצ בהיקף 350 שעות וקנס בסך 4,000 שח. ערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש התקבל כך שרכיב הפסילה צומצם והועמד על 11 חודשי פסילה.

       

    • פ"ל (חדרה) 475-05-19 מדינת ישראל נ' נתנאל צח (06/07/21) – הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה במערבל בטון בקלות ראש, בכך שלאחר שעצר בצומת ברמזור אדום שדלק בכיוון נסיעתו אך כשהאור התחלף לירוק, החל בנסיעה ולא הבחין בהולכת הרגל החוצה במעבר החציה שטרם השלימה את החציה, לא אפשר לה להשלים את החצייה בבטחה, פגע בה והפילה לכביש. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש ביד ימין ונזקקה לניתוח קטיעת היד מעל המרפק. הולכת הרגל אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ כשהיא מורדמת ומונשמת ולאחר מכן הועברה לאשפוז שיקומי. בית משפט קמא גזר דינו ל 24 חודשי פסילה בפועל, צו מבחן, 300 שעות של"צ, פיצוי בסך 10,000 שח, מאסר מותנה ופסילה מותנית.

       

    • ת"ד (ת"א) 3261-03-16 מדינת ישראל נ' ראנדי ביבאר (07/11/17) – הנאשם, שוטר בתפקיד, הורשע בעבירות של נהיגה בניידת משטרה בקלות ראש, בכך שנכנס לצומת בניגוד להוראות רמזור אדום שדלק בכיוון נסיעתו בעודו משתמש במחשב הניידת וחסם דרכו של רכב אחר אשר פגע בניידת. כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו שוטר נוסף שישב במושב הנוסע בניידת, בן 27, אשר סבל משברים מרובים באגן, נותח ונזקק לאשפוז ושיקום ארוך ונקבעו לו 59% נכות - בית משפט קמא גזר דינו ל 9 חודשי פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

       

20. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה, אותה לא מצאתי כמתאימה לנסיבות ביצוע העבירות שבפני שכן במקרים שם דובר במידת רשלנות גבוהה יותר של הנהגים וכן נגרמו פגיעות קשות ביותר לנפגעי העבירה, הקרובות לתוצאות תאונה קטלנית:

     

    • רע"פ 2137/21 יהודה מלכה נ' מדינת ישראל (05/04/21) - פניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף (בערכאת הערעור נקבעה מידת רשלנות גבוהה) וגרימת חבלות קשות לרוכב האופנוע המעורב לרבות קטיעת 2 רגליו מעל הברכיים – ערעור על קולת העונש התקבל ועונשו הוחמר ל- 6 חודשי מאסר בפועל, 48 חודשי פסילה בפועל, פיצוי בסך 20,000 שח. בקשת רשות ערעור נדחתה.

       

    • עפ"ת (מחוזי ב"ש) 27985-02-20 אלכסנדר יעקובסון נ' מדינת ישראל (29/07/20) – סטיה למסלול נגדי (בערכאת הערעור נקבעה מידת רשלנות בינונית) וגרימת חבלות קשות לנהג הרכב המעורב אשר הובהל לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם, נזקק לסדרת ניתוחים, לשיקום נשימתי ונוירולוגי וכיום הינו במצב סיעודי ורתוק לכסא גלגלים – ערעור על קולת העונש התקבל ועונשו הוחמר ל -4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ו- 30 חודשי פסילה בפועל.

       

    • עפ"ת (מחוזי מרכז) 22985-07-14 שרה סגיב נ' מדינת ישראל (28/12/14) – פגיעה בהולך רגל במעבר חציה (בערכאת הערעור נקבעה מידת רשלנות גבוהה) וגרימת חבלות קשות להולך הרגל לרבות חבלת ראש, דימום תוך מוחי ושברים בגולגולת – הולך הרגל אושפז בבית החולים, יוצר קשר מינימלי והינו מרותק לכסא גלגלים, מוזן בזונדה ומונשם – ערעור על חומרת העונש נדחה ואושר גזר דינו של בית משפט קמא - 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ו- 5 שנות פסילת רישיון.

       

    • עפ"ת (מחוזי מרכז) 49512-07-13 תומר ניסים נ' מדינת ישראל (02/02/14) – פניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף (בערכאת הערעור נקבעה מידת רשלנות גבוהה) וגרימת חבלות קשות לנער בן 16 שנסע ברכב שהגיע ממול – הסובל מנכות קשה, עוור בעין אחת, מגבלות פיזיות ומנטליות קשות וחייב בליווי 24 שעות ביממה – ערעור על חומרת העונש נדחה ואושר גזר דינו של בית משפט קמא - 8 חודשי מאסר בפועל ו- 7 שנות פסילת רישיון.

       

21. לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה, כשרף הרשלנות לכל היותר בינוני ומידת הנזק היא בינונית – גבוהה, נע בין מאסר על תנאי לבין עונש מאסר בפועל בן כמה חודשים אחדים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות ובין 13-24 חודשי פסילה בפועל, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

     

    שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה ההולם

22. לא מצאתי הצדקה לסטייה לקולה או לחומרה ממתחם הענישה ההולם. אין בפני שיקולי שיקום המצדיקים חריגה מהמתחם ואף העונש לו עתר ב"כ הנאשם הינו בתוך המתחם אותו קבעתי.

    קביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

23. בעת גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, אתחשב בקיומן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אשר לאורן מצאתי למקם את עונשו של הנאשם קרוב לחלק התחתון של מתחם הענישה:

    • אתחשב לקולה בנטילת האחריות המיידית של הנאשם על מעשיו והודאתו המהירה. התרשמתי מכנות דברי הסיכום שנשא בטיעוניו לעונש ומכנות החרטה והכאב אשר הביע.

    • אתחשב לקולה בעברו התעבורתי הנקי של הנאשם על פני וותק נהיגה רב שנים – הנאשם נוהג משנת 91 ועברו התעבורתי נקי. זהו לו כשל ראשון מסוגו. הנאשם ללא עבר פלילי. עברו הנקי של הנאשם מלמד כי הזהירות וההקפדה על כללי הנהיגה הבטוחה הינם דרך חיים עבורה וכי אירוע תאונתי זה חריג בנוף נהיגתו.

    • אתחשב לקולה בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (מעל שנתיים ימים).

    • לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן אשר המליץ להטיל ענישה מוחשית בדמות צו של"צ בהיקף נרחב לצד פיצוי לנפגע העבירה והערכתו כי הטלת מאסר בפועל בעבודות שירות עלולה להוביל לפגיעה בנאשם ובמשפחתו.

    • עוד אתחשב בהתנהגות רשויות החוק – בתיק זה פעל הנאשם כאמור כמתנדב בהנחיית קצין משטרה. לא נטען בפני כי כנגד קצין המשטרה ננקטו צעדים כלשהם, לכל הפחות במישור המשמעתי וקצין המשטרה לא השמיע דברים כלשהם ולו לטובת הנאשם, במסגרת ראיות לעונש.

    • לקחתי בחשבון את עמדתו העונשית של נפגע העבירה, אשר באצילות נפש חריגה, ביקש שלא אחמיר עם הנאשם.

       

24. לנפגע בתיק זה נגרמה פגיעה בלתי הפיכה, אותה ישא על גופו עד לאחרית ימיו. פיצוי "ריאלי" בתיק זה מגיע לסכומים גבוהים, וגם בו אין כדי להחזיר לנפגע את איכות חייו שנפגעה באופן בלתי הפיך.

    בשל הסכומים הגבוהים הכרוכים בפיצוי נפגעי תאונות הדרכים הוקם מנגנון ביטוח החובה, ומכוחו האלמנט "התרופתי" של הפיצוי, ישולם לנפגעים מכח החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

    מצאתי לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לנפגע, מר נ' ח', והוא אף הביע נכונות לכך. הפיצוי שיפסק הוא בהחלט סמלי ביותר, ואין בו, והוא אף אינו מתיימר להוות פיצוי של ממש על הכאב והסבל שהם מנת חלקו של הנפגע.

    לטעמי, יש בחיוב הנאשם בתשלום פיצוי, כדי לשתף את הנפגע, ולו באופן סמלי בהליך הפלילי. ועוד יהיה בכך, להערכתי, תרומה לשיקומו של הנאשם.

     

25. לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים מצאתי כאמור, למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה. איני סבורה כי וותק נהיגתו מאפשר מיקומו בתחתית המתחם. לא מצאתי הצדקה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל וגם לא בעבודות שירות, כעתירת המאשימה ואף לא מאסר מותנה ומצאתי כי יש מקום להסתפק בחיוב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 250 שעות, לצד צו מבחן, פיצוי לנפגע, פסילה משמעותית ועונשים נלווים. אציין כי יש בתמהיל ענישה זה כדי להוות עונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה (רף רשלנות בינוני לכל היותר, מידת נזק בינונית-גבוהה), לאור נסיבותיו האישיות של נאשם ספציפי זה, נטילת האחריות, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, חלוף הזמן ועברו התעבורתי והפלילי הנקי. אציין כי העונש שאטיל, הינו במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, לפיו, כאמור, הנאשם יוכל לעתור לענישה שאינה כוללת רכיב מאסר בפועל.

     

26. לפיכך ועל יסוד דברים אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    פסילה בפועל

    פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 17 חודשים.

    מן הפסילה ינוכו 60 ימי פסילה מנהלית.

    הפסילה תמנה מיום 16/02/21. הנאשם זכאי לאישור הפקדה.

     

    פסילה על תנאי

    הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

     

    צו לביצוע של"צ:

    צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

    השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שתגובש על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן. שירות המבחן יעביר תוכנית לאישור בית המשפט, תוך 30 יום.

    אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

    הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

    <#7#>

     צו מבחן

    צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

    הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירה בה הורשע, במקום צו המבחן.

     

    פיצוי

    הנאשם ישלם פיצוי בסך של 5,000 ש"ח לנפגע העבירה, מר נ' ח'.

    הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 26/05/22.

     

    העתק גזר הדין יועבר לממונה ולשירות המבחן.

     

    זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי. 54678313

     

     

    ניתן היום, כ"ו אדר א' תשפ"ב, 27 פברואר 2022, בנוכחות הצדדים.