המחוזי אישר בקשות הסתלקות מוסכמות תוך שלילת גמול ושכ"ט

1.לפני חמש בקשות הסתלקות מוסכמות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות (להלן – "בקשות אישור"), שעניינן בהפרת הוראות דין שונות העוסקות באופן סימונם של מוצרי מזון. קווי המתאר של כל בקשות ההסתלקות דומים: כולן הוגשו לפני שהמשיבות הגישו את תשובותיהן לבקשות האישור; בכולן הוסכם כי המשיבות יתאימו את הסימון המפר להוראות הדין; בכולן הגיעו הצדדים לתובנה, לפיה נוכח הסדרתה העתידית של התנהלות המשיבות התייתר המשך ניהול בקשות האישור, וזאת על אף שאלו כללו עתירות כספיות לפיצויים בסך מיליוני שקלים בגין נזקי העבר של חברי הקבוצות; בכולן הסכימו המשיבות לשאת בגמול למבקשים בסכומים הנעים בין 1,000 ל- 2,500 ₪, ובשכר טרחה לב"כ המבקשים בסכומים הנעים בין 17,000 ל- 30,000 ₪.

2.בקשות הסתלקות מסוג זה - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותן: "הסדרי הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה המשולמים במסגרתם) – הולכות והופכות לדרך סיומן המקובלת והנפוצה של בקשות אישור בתחום סימון מוצרי מזון. בפסק דיני שלהלן אבקש להתחקות אחר אמות המידה שלפיהן יש להכריע בהן, וזאת בגדר שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"). במוקד הדיון שתי שאלות: האם לאשר את ההסתלקויות ואת תשלומי הגמול ושכר הטרחה שהוסכם עליהם; בהינתן שההסתלקויות תאושרנה, האם על בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים.

רקע עובדתי ודיוני

3.להלן עיקרן של בקשות האישור ושל בקשות ההסתלקות מהן:

א.בת.צ 1469-02-13 הגיש המבקש בקשת אישור שביסודה הטענה, כי הוא רכש וצרך "פסטה טרייה" מתוצרת המשיבה, המכתירה את כלל מוצריה בכינוי: "פסטה טרייה", אלא שבדיעבד התחוור לו כי מדובר במוצרים תעשייתיים ארוזים מראש, אשר בהתאם לתקנים ישראליים 1145 ו-262 לא ניתן לכנותם "טרי". הסעדים שהתבקש אישורם הם צו עשה וסעד הצהרתי, וכן פיצויים בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לחברי הקבוצה, הנאמדים בסכום של 5,000,000 ₪.

בבקשת ההסתלקות נאמר, כי נוכח העובדה שהמשיבה חלקה על טענות המבקש סברו הצדדים כי יהא נכון ליישב את המחלוקות בהסכמה, ולפיכך סיכמו על מתווה, במסגרתו נאותה המשיבה לשנות את סימון המוצרים באופן שבנוסף לכיתוב "פסטה טרייה" יסומן ככיתוב משני הכינוי "מצונן", וזאת לאחר חלוף 180 יום מאישור ההסתלקות ובהתייחס למוצרים שייוצרו החל ממועד זה. בשים לב לחסכון משאבי המערכת המשפטית וכן לאור העובדה שבקשת האישור הובילה להסדרה עתידית של העניין שנדון בה, הסכימו הצדדים כי בכפוף לאישור ההסתלקות תשלם המשיבה למבקש גמול של 2,500 ₪, ולבא כוח המבקש שכר טרחה של 17,700 ₪.

ב.בת.צ 39176-07-13 טענה המבקשת, כי המשיבה מטעה את לקוחותיה ומפרה תקנים רשמיים ביחס למוצרי ממרחים מסדרת "אוליביה ויקול" המיוצרים על ידה, והמוכתרים בכינויים: "ממרח משמן זית", "ממרח עם שמן זית בתוספת זיתים" וכיו"ב, בהם כאמור רכיב שמן הזית מובלט על גבי אריזת המוצר ונכלל בשמו, אך כמותו אינה נכללת ברשימת הרכיבים. הסעדים שהתבקש אישורם הם צו עשה וסעד הצהרתי, וכן פיצויים בגין נזקיהם הממוניים והלא ממוניים של הקבוצה, הנאמדים ב- 5,400,000 ₪.

בבקשת ההסתלקות מסופר, כי בטרם הוגשה תגובה מטעם המשיבה ניהלו הצדדים דין ודברים אשר במסגרתו הבהירה המשיבה למבקשת, כי תקן ישראלי 370 אינו חל על הממרחים נשוא בקשת האישור, וכי בכל מקרה המילים "זית" או "שמן זית" אינן נכללות בשמם של המוצרים ובסימון המוצרים לא הופרו כל הוראות תקן רלוונטי. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין נאותה המשיבה להוסיף את כמות שמן הזית בכל מוצר במסגרת רשימת רכיביו. נוכח האמור "הגיעו המבקשת ובאי כוחה למסקנה, כי אין עוד טעם בהמשך בירורה של בקשת האישור, אשר לא תצמיח תועלת נוספת לציבור". לאור העבודה שהושקעה בבקשת האישור ופעולתה של המשיבה לתיקון אריזות המוצרים, הסכימה המשיבה בכפוף לאישור בית המשפט ולקבלת בקשת ההסתלקות לשאת בהוצאות המבקשת בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת באי כוחה בסך 21,240 ₪.

ג.בת.צ 1349-11-13 הגיש המבקש בקשת אישור שביסודה הטענה, כי המשיבה שווקה מוצרי "מרציפן" מבלי שסימנה על גבי אריזותיהם את שיעור רכיב השקדים באחוזים למאה, וזאת בניגוד להוראות תקן ישראלי 1006 (מרציפן ומוצריו). לטענת המבקש, עקב אי הסימון נבצר מעמו לדעת, האם תכולת השקדים המינימאלית במוצר גדולה מ-32% כנדרש בתקן אם לאו. הסעדים שהתבקש אישורם הם צווי עשה וסעד הצהרתי, וכן פיצויים בגין נזקיהם הממוניים והלא ממוניים של חברי הקבוצה, הנאמדים ב- 3,000,000 ₪.

במסגרת בקשת ההסתלקות נמסר, כי הצדדים באו בדברים והסכימו, כי אין חולק אודות חובתה של המשיבה לסמן את מוצריה בהתאם לתקן. כמו כן הוסכם, כי שיעור אחוז השקדים במוצרי המשיבה עומד בדרישות התקן וחלקם אף מכיל שיעור גבוה מזה הקבוע בתקן. מיד עם הגשת בקשת האישור אף נקטה המשיבה בכל האמצעים לוודא מילוי מדויק של הוראות התקן. בהינתן מוסכמות אלה "הצדדים סבורים כי אין כל אינטרס להמשך ניהול התובענה" וכי "לאור התחייבות המשיבה להקפיד על התווית מוצריה כדין, מתבקשת המסקנה כי מטרתו הראויה של ההליך הושגה ומתייתר הצורך בניהולו", ומשכך החליט המבקש לעתור להסתלק ממנה. בנסיבות אלו הוסיפו הצדדים והסכימו כי המשיבה תשלם למבקש גמול של 1000 ₪ ולבאות כוחו שכר טרחה של 27,140 ₪.

ד.בת.צ 1366-11-13 טענה המבקשת, כי המשיבה משווקת יוגורט עיזים הנושא את הכינוי: "טבעי", וזאת על אף שנוכח היותו מכיל תרבית חיידקי יוגורט, ניתן היה לכנותו לכל היותר כיוגורט "בטעם טבעי". לטענת המבקשת, בכך הפרה המשיבה, בין היתר, את הוראותיו של תקן 1145. הסעדים שהתבקש אישורם הם צו עשה וסעד הצהרתי, וכן פיצויים בגין נזקיהם הממוניים והלא ממוניים של חברי הקבוצה, הנאמדים ב- 3,000,000 ₪.