זנו ואח' נ' כהן ואח'

1. בכתב התביעה טען התובע, ז'ק זנו, כי הוא ואשתו הם הבעלים של בית ברחוב הפלמ"ח 47 בצפת; נטען כי הנתבעים, ה"ה כהן, הם בעלי דירה הממוקמת בקומה שמתחת לביתם. נטען, כי במהלך חודש 3.2010 קיבל מר זנו שיחת טלפון מהנתבע מר כהן, אשר זימן אותו להגיע לנכס. עם הגיעו של מר זנו נחרדו עיניו לגלות כי המבנה שבבעלותו התמוטט כתוצאה מעבודות חפירה ופינוי אדמה שבוצעו על ידי ה"ה כהן או מי מטעמם בחודש 2.2010, אשר בוצעו בחלקה הממוקמת מתחת לביתם. מר זנו טען כי מר כהן גרם לנזק לביתו בהתרשלות, וכן בהפרת חובה חקוקה, מאחר ומדובר בעבודה הטעונה היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אשר בוצעה ללא היתר.

2.בכתב ההגנה טענו ה"ה כהן כי בחודשים פברואר-מרס 2010, ביצע מר כהן עבודות "בשטח אדמה בבעלותו, אשר ממוקם בתוך הקשתות אשר בתוך המבנה, הידוע כגוש 13063 חלקות 59 ו-16, והממוקם ברח' הפלמח 47 בעיר צפת" (פס' 6). נטען, כי גב' כהן אינה בעלת זכויות בנכסו של מר כהן. נטען, כי "העבודות אשר בוצעו במבנה, בוצעו באופן כזה כך שהוצא חומר מילוי מתוך המבנה, ובעצם לא בוצעה כל חפירה בפועל, אלא רק כאמור הוצאה חומר מילוי, לא נפגע כל אלמנט השייך לחוזק ו/או תמיכה במבנה" (פס' 8). נטען כי הפינוי נעשה ידנית ללא כלים מכניים (פס' 16). לטענת כהן, בחודש מרץ 2010 הוא לא עבד במבנה עקב מזג האוויר הסוער והגשמים הרבים, וכשהגיע אל המבנה ראה כי הקומה השייכת לזנו התמוטטה אל תוך קומתו. לטענת כהן, קריסת המבנה נבעה כתוצאה מהיותו של המבנה רעוע, הרוס, נטוש, ומוזנח, כל זאת ללא שום קשר לעבודות אשר בוצעו בידי מר כהן. עוד טענו כהן כי הסדקים הרבים שנגרמו למבנה "יכול ונגרמו הם כתוצאה מבניית בניין חדש בסמוך למבנה" (פס' 17). לטענת כהן, גג הקומה של זנו נושא משקל רב של כ-700 ק"ג למ"ר עשוי מעץ רקוב, דבר המסכן את המשתמשים במבנה. כן טענו כהן כי הקיר הצפון מזרחי של המבנה של זנו רעוע ובעל בטן קמורה, דבר העלול להביא להתמוטטות המבנה בכל רגע. כהן טענו כי מר כהן הוא שסבל נזק, שכן ההתמוטטות נגרמה עקב הימנעותו של מר זנו לטפל בנכסו; ועקב ההתמוטטות נדרש מר כהן לפנות הריסות וחומרי בנין מקומתו, לחזק את המבנה ולצקת תקרה במרתף. מר כהן הגיש נגד מר זק תביעה שכנגד, בהתאם.

3.כל צד צירף חוות דעת מומחה לכתב טענותיו. ביום 24.11.2010 מינה המותב הנכבד הראשון שדן בתיק, כבוד השופט א' כנעאן, מומחה מטעם בית המשפט. מאחר ולא עלה בידו של אותו מומחה לקבל עליו את המינוי, מונה תחתיו כמומחה מטעם בית המשפט אינג' רפאל גיל (החלטה מיום 6.12.2010). מינוי המומחה מטעם בית המשפט לא נעשה על יסוד הסכמת הצדדים לפי תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיה רואים חוות דעת מטעם הצדדים כאילו לא התקבלו כראיה. על כן אעמוד, טרם עמידתי על חוות הדעת מטעם בית המשפט, על חוות הדעת מטעם הצדדים.

חוות הדעת מטעם הצדדים

חוות הדעת מטעם זנו

4.המומחה מטעם זנו, מהנדס אזרחי אלכס רוזן, קבע כי המבנה מושא התביעה נמצא הרוס בעקבות התמוטטות אחת מהפינות של קמרון (מדובר בקמרון שמתחת לביתו של זנו). מומחה זה כתב בחוות דעתו כי בחן תמונות שצולמו כשנתיים לפני מועד חוות הדעת, בהן רואים את המבנה ללא שום סימן של פגמים או סדקים קונסטרוקטיביים. המומחה מטעם זנו כתב עוד כי גילה שמתחת למבנה בוצעו עבודות חפירה ופינוי אדמה. נכתב בחוות דעת זו כי עבודות החפירה בוצעו ברשלנות ולעומק שאסור היה להגיע אליו – מעבר לתחתית קירות המבנה. נכתב, כי ביצוע עבודות מסוג זה דורשת בדיקה ואישור, לפחות של מהנדס קונסטרוקציה כולל פיקוח עליון. כן הפנה המומחה מטעם זנו לתמונה של עשרות מ"ק של אדמה אשר הוצאו. עוד כתב המומחה מטעם זנו כי לדעתו בזמן העבודה פורק אחד מהאלמנטים הקונסטרוקטיביים, דבר שגרם להתמוטטות המבנה. המומחה מטעם זנו הסיק כי התמוטטות המבנה היא תוצאה של עבודות החפירה בקומת הקרקע, וכי על מבצע עבודה זו מוטלת האחריות המלאה על הנזק שנגרם מכך.

חוות הדעת מטעם כהן

5.כהן הגישו חוות דעת מטעמם, של מהנדס הבנין חן גל. המומחה מטעם כהן קבע כי המבנה רעוע, נטוש והרוס, דרוש שיקום מיידי ומהווה סכנה למשתמשים בו. נטען כי כהן ביצע פינוי שפוכת בניין שהוצאתו נדרשה כדי לממש את זכויותיו של מר כהן בנכס. נקבע, כי פינוי ידני ללא כלים מכניים אינו אמור לגרום לקריסה של קומה. נכתב בחוות הדעת מטעם כהן, כי אין קשר בין הפסולת המפונה לתמיכת הבניין. נכתב כי בדיקה ויזואלית של שפוכת הבניין העלה כי היא מכילה אבנים וחמר בניין בלבד ללא המצאות אדמה או חומר ביסוס של המבנה המקורי. המומחה מטעם כהן קבע כי ישנם סדקים רבים המופיעים בכל שטח המבנה, כאשר חלק מהם נגרם מבניית מבנה בטון בעל יסודות רבים הקרוב למבנה הישן. עוד נכתב בחוות דעת זו כי חלק מהקונסטרוקציה של המבנה מושא התביעה – גגו – עשוי עץ רקוב הנושא עליו משקל רב (לפחות 700 ק"ג למ"ר). נטען כי קונסטרוקציית עץ זו מסכנת את המשתמשים במבנה והיתה אמורה להיות מוחלפת שנים קודם לכן. עוד נטען כי קיר צפון מזרחי רעוע ובעל דפורמציה ניכרת העלולה להתמוטט בכל רגע. נקבע כי בעקבות הזנחת קומת הקרקע, מר כהן אינו יכול לנצל את זכויותיו במבנה שמתחת לקומת הקרקע. המומחה מטעם כהן הסיק כי הזנחתו של מבנה קומת הקרקע גרמה להתמוטטותו. המומחה מטעם כהן חווה דעתו לפיה הבנין היה מתמוטט גם ללא עבודתו של מר כהן.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט

6.המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס רפאל גיל, קבע כי פעולת החפירה שבוצעה על ידי מר כהן, ללא כל פיקוח הנדסי, וללא כל תמיכה למניעת התמוטטות, גרמה להתמוטטות זו (ע' 5 לחוות הדעת שהוגשה ביום 30.10.2011). הוא קבע כי לא מצא כל הוכחה לכך שהמבנה היה מתמוטט ממילא, גם ללא חפירה. נכתב בחוות הדעת מטעם בית המשפט כי אמנם נכון כי מדובר במבנה ישן בלתי מתוחזק, אך ניתן לראות כי מצד ימין ומצד שמאל, במקומות שלא הושפעו מההתמוטטות, לא נמצאו סימנים שיעידו כי מדובר במבנה שעומד להתמוטט (ע' 4). המומחה מטעם בית המשפט כתב כי עקב זאת, ברור כי פעולת החפירה שבוצעה על יד כהן ללא פיקוח הנדסי או תמיכה למניעת התמוטטות, גרמה להתמוטטות (ע' 5).

אי זימון המומחים מטעם הצדדים

7.אף על-פי שמינוי המומחה מטעם בית המשפט לא נעשה בהסכמת הצדדים כאמור בתקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, איש מהצדדים לא ביקש לזמן לעדות את המומחה של הצד שכנגד (ראו תקנה 130(ב)). משכך, חוות הדעת של כל צד מתקבלת כראיה ללא חקירה נגדית:

"כפי שכתבו אורי גורן ועופר דרורי במאמרם "עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים" המשפט י"ב – ספר עדי עזר ז"ל 167,170 (2007)...:

'תקנה 129(א)

נקודת המוצא של התיקון בהקשר זה הינה, כי חוות-דעת מומחה בענין שאינו רפואי יש להגיש לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית. טעם הדבר הוא בכך, שבדומה לתצהיר עדות ראשית, גם חוות-דעת מומחה הינה ראיה המוגשת על דרך של עדות בכתב ומשמשת תחליף לחקירה ראשית' (ההדגשה הוספה).

כאשר מוגשים תצהירי עדות ראשית, העדות הראשית בבית המשפט של עד שתצהירו הוגש לבית המשפט נחסכת, שכן – תצהיר עדותו הראשית הוא-הוא עדותו הראשית. לכאורה, באופן דומה, 'עדותו הראשית' בבית המשפט של מומחה מטעם צד נחסכת, שכן חוות דעתו, אם היא ערוכה בהתאם לדרישת סעיף 25 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – היא ראיה כשרה כשלעצמה" (ת"א (צפת) 3010-05-09 הורוביץ נ' פרידמן (6.4.2014)).

הכרעה

טענות לפסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט ולענין מהימנותו

8.ביום 14.11.2012 ביקשו כהן לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט רפאל גיל, בטענה שאינו בעל הידע הדרוש, שכן הוא אינו קונסטרוקטור. לאחר שכהן זנחו את הבקשה, היא נמחקה בידי המותב הקודם הנכבד, כבוד השופטת ר' גלפז מוקדי (החלטה מיום 5.6.2013).

9.העדויות בתיק זה נשמעו בידי כבוד השופטת ר' גלפז מוקדי. התיק הועבר לטיפולי באפריל 2016, וביום 16.6.2016 הסכימו הצדדים כי אמשיך בניהול התיק מהנקודה שאליה הגיעה כבוד השופטת גלפז מוקדי.

10.במסגרת הסיכומים, חזרו כהן על טענותיהם בענין כישוריו של אינג' גיל. אני דוחה את טענתם של כהן בענין זה. כתוב בחוות דעתו של מר גיל מטעם בית המשפט כי הוא סיים את לימודי ההנדסה האזרחית שלו בטכניון בהצטיינות. מר גיל העיד כי למד קונסטרוקציה בטכניון, כי יש לו, כבר 20 שנים, רשיון של מהנדס מבנים, אשר הביא עמו גם לעדות. הוא העיד כי כאשר סיים ללמוד 25 שנים לפני עדותו בשנת 2014, לא היו מסלולי לימודים נפרדים בענין זה. הוא העיד, כי בעת שהוא למד, מי שעשה פרויקט קונסטרוקציה נחשב למי שגמר כמהנדס קונסטרוקציה. הוא העיד כי כיום לומדים מבנים לחוד והנדסת ניהול לחוד, אולם כאשר הוא למד, התחומים הללו נלמדו יחד (פרוטוקול 8.6.2014 ע' 7-8). מר גיל הציע להראות את כל המסמכים בענין זה (שם, ע' 8 ש' 4-5). לא עולה מפרוטוקול הדיון כי בא כוחם של כהן נענה להצעה זו. אציין בנוסף כי מר גיל הגיש ביום 1.2.2013, בהתאם להחלטת בית המשפט, התייחסות מפורטת לבקשת הפסילה לפני שנזנחה, בה הוא התייחס להחלטה שיפוטית בה נקבע כי כישוריו אינם עונים על החלטת מינוי (נספח ד' לאותה התייחסות). מר גיל טען כי אותה החלטה נתקבלה בערכאת ערעור בהסכמת הצדדים לאותו תיק, ומבלי שניתנה לו זכות להגיב בענין. כן הפנה מר גיל למכתב בו התבקש להתייחס לתלונה, בה ציין קובל הוועדה של מועצת ההנדסה והאדריכלות "לצורך תגובתך אנא צא מנקודת הנחה כי החתום מטה בדק ומצא כי הינך מהנדס רשוי בענף הנדסה אזרחית מדור מבנים (קונסטרוקטור), וכי הינך רשאי לבצע כל פעולה שיוחדה בחוק למהנדס רשום מדור מבנים" (נספח ה').

11.כהן טענו בסיכומיו, בנוסף, כי מר גיל אינו בעל הכישורים הנדרשים כדי ליתן חוות דעת בתיק זה, כי מדובר בשיטה נושנה של בניה באמצעות קמרונות, ויש מומחים מעטים שהם "מביני ענין" בנושא. אני דוחה את הטענה. ראשית, כהן לא הצביעו על כל אסמכתא לטענה זו, ולא נקבו בשמו של אדם כלשהו המהווה מומחה לבנייה בקמרונות. שנית, כאמור כהן בעצמם הגישו חוות דעת מומחה בענין סיבת התמוטטות המבנה מושא התביעה, ולא ראיתי בחוות הדעת מטעם כהן כי מומחה זה העיד על עצמו כבעל מומחיות מיוחדת בשיטת הבניה בקמרונות.

12.לאור האמור, לא מצאתי כי יש מקום לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט עקב העדר ידע או כישורים.

13.לכהן טענות גם בענין מהימנותו של המומחה מטעם בית המשפט. כהן מפנים לאמור בפתח חוות דעתו של מר גיל לפיו "אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ביצע חפירה באזור המרתף, באזור הנמצא מתחת לדירת התובע" (ע' 3 פרק א' פס' 1). כאשר נשאל אינג' גיל בעדותו על סמך מה כתב זאת, הוא העיד כי הצדדים אמרו לו זאת (ע' 9 ש' 9), תוך שהבהיר "אני לא עד שיכול לבוא ולומר לגבי עובדות. אני מקבל עובדות ולפי זה כותב חוות דעת. אם הוא חפר או לא בית המשפט יחליט. זה מה שאמרו לי" (ע' 9 ש' 11-12). בא כוחם של כהן, עו"ד חנייא, טוען כי דבריו של המומחה מטעם בית המשפט לפיהם מר כהן אמר לו שחפר, הם "שקר גס" (פס' 43 לסיכומיו). עמדת כהן בכתב הגנתם היתה כאמור, כי מר כהן ביצע עבודות "באופן כזה כך שהוצא חומר מילוי מתוך המבנה, ובעצם לא בוצעה כל חפירה בפועל, אלא רק כאמור הוצאת חומר מילוי..." (פס' 8 לכתב ההגנה). אין מקום למצוא בעיית מהימנות אצל המומחה מטעם בית המשפט מר גיל על בסיס ההבחנה שמבקשים כהן לעשות בין חפירה לבין "הוצאת חומר מילוי מתוך מבנה". בדיני התכנון והבניה, קיימת פסיקה בה נקבע – אף לפי רף ההוכחה הפלילי – כי הוצאת חומר מילוי מתוך מבנה, כמו גם הוצאת עפר שלא היתה במקרקעין תחילה – כלומר פינוי עפר שהתווסף ללא כרייה אל תוך בטן האדמה – מהוות, שתיהן, "חפירה":

בענין עבודה בתוך מבנה קיים ראו (ת"פ (ת"א) 3265/12 מדינת ישראל נ' אבקסיס (10.7.2013)), המפנה לפסק דין קודם משנת 2006:

"חפירה, אפילו היא נעשית בחלקו הפנימי בלבד של נכס קיים, אפילו היא נעשית לצורך שיפורה של איכות החיים בנכס, אפילו אותו נכס עומד על תלו כדין ונעשה בו שימוש למטרה מורשית...מצריכה קבלתו של היתר מקדים. בכך עוסקות תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967.....חפירה לעומק ניכר של 1.20 מטרים... משנה, ללא ספק, את פני הקרקע. היא עלולה להשפיע באופן ממשי על יציבותם או על בטיחותם, בפרט כשהמקרקעין משמשים משכן לבנין, שבו מתגוררים אנשים או עוסקים במלאכה. אותו שינוי פנימי לכאורה בנכס, שתכליתו לפתור בעיה נקודתית של המשתמש בו, עלול לסכן את סביבתו. מטעם זה נדרש, וכך קבעה התחיקה, הליך מקדים של בדיקה ואישור, במעורבותם של גורמי-מקצוע, בטרם תורשה אותה חפירה. וכבר נפסק: '....תקנה 1(2) לתקנות קובעת באופן ברור ביותר כי 'כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע...' היא עבודה אשר טעונה היתר בניה. לענין זה אין נפקא מינה אם מדובר בעבודות חפירה של 20 ס"מ או יותר מכך. עצם שינוי פני הקרקע על ידי עבודת חפירה מהווה עבודת בנייה אשר טעונה היתר בניה כדין ואין צורך להוכיח דבר נוסף מעבר לכך. אין כל ממש בטענה כי מדובר בשינויים פנימיים. חפירה המשנה את פני הקרקע אינ[ה] עבוד[ה] אשר יכול[ה] להיחשב שינויים פנימיים. אלו הן עבודות בנייה לכל דבר ועניין, הטעונות היתר" (עמ"ק (הרצליה) 1284/00 מדינת ישראל נ' דיקר, פסקה 20 לפסק-דינה של כבוד השופטת ארנה לוי (פורסם במאגרים, 10.4.2006)".

בענין הוצאת עפר אשר הוכנס למקרקעין ראו (בב"נ (עכו) 15052-05-09 ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים נ' ח'אטר (12.7.2009)):

"המשיבים טענו בבקשתם, כאמור לעיל, כי העבודות אשר בוצעו על ידם אינן מהוות חפירה המשנה את פני הקרקע שכן חומר המילוי הוכנס למקרקעין על ידי אחר, והוצאת המילוי מהמקרקעין נועד על מנת להחזיר את פני המקרקעין למצב הקודם – הטבעי – עובר למילוי.

עיון בתמונות אשר הוגשו לבית המשפט על ידי ב"כ המבקשת מלמד כי המדובר הוא בהררי עפר. פרשנות תכליתית ללשון תקנה 1(2) מחייבת לפרש גם את פינוי העפר שהוכנס למקרקעין כפעולת חפירה או כרייה המשנה את פני הקרקע וזאת נוכח הכמויות האדירות של העפר אשר מצריכה שימוש בכלים כבדים לצורך פינוי העפר, כאשר על פי חוות הדעת מטעם מהנדס בניין מר חסן מוחמד כאזם, אשר הוגשה על ידי המשיבים עצמם, עולה כי העפר אותו מבקשים המשיבים לפנות משתרע על פני 36 דונם".

בעניינו כהן מדגישים כי הם לא השתמשו בכלים מכניים כלשהם כדי לבצע את העבודה. כהן גם אינם מודים כי "הר" העפר אשר מצא המומחה מטעם בית המשפט ליד הנכס מקורו בעבודה שביצע מר כהן, אולם כאן המקום להפנות לכך שהמומחה מטעם כהן עצמו הפנה לתמונה של ערמת חומר שהוצא מהמבנה (תמונה 1 בחוות דעתו של מר גל), וראו גם התמונה בע' 4 לחוות הדעת מטעם זנו. העיקר כאן הוא, שספק אם העבודה שביצע כהן אף לשיטתו, יוצאת מגדר "חפירה". אף מר כהן עצמו הודה בעדותו כי ניתן לראות בעבודה שביצע "חפירה": "...החפירה הזאת או הניקוי הזה או ההוצאת אדמה וכל דבר שתגיד לא יכול להוות סכנה. על החפירה, זה חפירה של אדמת השפך ולא חפירה עם טוריות וטרקטורים" (ע' 22 ש' 21-22). כך או כך, לאור המצוטט מהפסיקה לעיל וכאשר אף לשיטתו של כהן בכתב ההגנה הוא ביצע עבודת הוצאת חומר מילוי, וכאשר מר כהן אישר כי הוא ביצע את העבודה במשך כ-15 או 20 ימים תמימים (פרוטוקול 8.6.2014 ע' 23 ש' 20), ספק אם היה מקום לכך שכהן, באמצעות בא כוחם עו"ד חנייא, יכנו את טענות המומחה מטעם בית המשפט, לרבות דבריו לפיהם מר כהן אמר לו כי הוא חפר במקום, "שקר גס".

עדותו של המומחה מטעם בית המשפט

14.המומחה מטעם בית המשפט קבע כאמור כי מר כהן חפר "מתחת לגובה יסוד עמודי הקמרון הנמצאים בקומת המרתף" (ע' 4 פס' 2 לחוות הדעת). הוא דחה את טענת המומחה מטעם כהן לפיה הבנין היה מתמוטט ממילא. המומחה מטעם בית המשפט קבע:

"נכון כי מדובר במבנה ישן בלתי מתוחזק, אך ניתן לראות כי מצד ימין ומצד שמאל, במקומות שלא הושפעו מההתמוטטות, לא נמצאו סימנים שיעידו כי מדובר במבנה שעומד להתמוטט... עקב עובדה זו ברור, כי פעולת החפירה שבוצעה ע"י הנתבע, ללא כל פיקוח הנדסי, וללא כל תמיכה למניעת התמוטטות, גרמה להתמוטטות זו...." (ע' 4-5 פס' 3).

15.המומחה מטעם בית המשפט העיד כי נעשתה חפירה מתחת ליסוד, וכי מר כהן אף הראה לו זאת (פרוטוקול 8.6.2014ע' 9 ש' 31). הוא אישר כי בתמונה בתוך חוות הדעת לא רואים זאת. הוא ציין שצולמו תמונות שמראות את החפירה מתחת ליסוד וכי ישמח להראות אותן (ע' 10 ש' 6-8; ע' 14 ש' 18-19). בהחלטתה של כבוד השופטת גלפז מוקדי בסוף עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, התבקש המומחה להגיש לבית המשפט את כל התצלומים אשר צולמו על ידו במסגרת עריכת חוות הדעת, לרבות "תמונות החפירה באזור היסוד והתמונות המצביעות על חפירה מתחת לגובה יסוד עמודי הקימרון" (ע' 19 ש' 22-25). כאמור, התיק עבר לטיפולו של מותב זה בשנת 2016. לאחר הגשת הסיכומים, בבואי לכתוב פסק דין בתיק, התברר לי כי המומחה לא הגיש את התמונות. הוא התבקש לעשות זאת שוב. בהודעה מיום 22.5.2017 הודיע המומחה מטעם בית במשפט כי ביקר במקרקעין מושא התביעה לפני כתיבת חוות הדעת פעמיים; בפעם הראשונה ביום 1.2.2011 ובפעם השניה ביום 15.4.2011. הוא מסר כי חיפש בגיבויי המחשבים של משרדו תמונות שצולמו בביקוריו הנזכרים מלפני כשש שנים, אך הוא מצא רק את קובץ התמונות מיום 15.4.2011, אותו הוא הגיש עם הודעתו, ולא מצא את קובץ התמונות מיום 1.2.2011. המומחה לא צירף הסבר לתמונות שהגיש, וממילא לא הפנה בהסבר לתמונה בה רואים חפירה מתחת ליסוד הקמרון. הוריתי על התייחסותם של הצדדים לתמונות שהוגשו. בתגובת זנו, לא נטען כי רואים בתמונות שהוגשו חפירה מתחת ליסוד (זנו הפנה לכך שהמומחה מטעם בית המשפט לא מצא את כלל התמונות שברשותו וכי יש להסתמך על חוות הדעת שהגיש – תגובת התובע מיום 14.6.2017). כהן טענו מפורשות כי אין שום תמונה מבין התמונות שהוגשו שמעידה על חפירה מתחת ליסוד הקמרון (פס' 8(ב) לתגובת הנתבעים מיום 21.6.2017). לאור כל האמור, אצא מנקודת ההנחה שאין בפני כל תמונה המצביעה על חפירה מתחת ליסוד הקמרון. יש להצטער על כך שהמומחה מטעם בית המשפט לא הגיש את כל תמונותיו בסמוך לאחר החלטתה של כבוד השופטת גלפז מוקדי בשנת 2014. בנסיבות שנוצרו השאלה הנשאלת היא: האם יש לדחות את עדותו החד משמעית של המומחה מטעם בית המשפט לפיה ראה במו עיניו חפירה מתחת ליסוד, וכי מר כהן אף הראה לו אותה, מאחר והמומחה העיד שיש לו תמונות המצביעות על כך אך בסופו של דבר ולאחר שנים מסר כי חלק מתמונותיו לא אותרו? תשובתי לשאלה זו בשלילה. הראיה הטובה ביותר, בין תמונה של חפירה מתחת ליסוד בליווי עדות המומחה מטעם בית המשפט, לבין העדות לבדה וללא תמונה, היא כמובן התמונה בליווי העדות. אלא שבהעדרה של תמונה, עדותו של המומחה מטעם בית המשפט היא בגדר ראיה קבילה. ראו דברים אלה (אשר נקבעו על רקע רף הוכחה גבוה יותר מזה שבתיק אזרחי זה):

"משאבדו התמונות, עדיין יש בידי המאשימה אפשרות להוכיח את העובדות באמצעות דוחות שנכתבו במועד הביקור ואלה בצירוף עדותם של כותבי הדוחות הם הראיה הטובה ביותר בנסיבות; כאמור אראה להתייחס לעובדת העדר התמונות במכלול הריאות, שהרי המגמה היא להביא את הראיה הטובה ביותר, והגם שהתמונות הן ראיה נוחה ודרך קלה להוכחת הטענות הרי הדוחות שנכתבו בביקור במקום במועד הבניה, אינן ראיה משנית לתמונות ואף הן טובות להוכחת הטענות. אכן התמונות ה[ן] כלי עזר ישיר אך בשל העלמן יש לתת את הדעת לראיות שהוצגו הכוללות דוחות ועדויות..." (עמ"ק (רמ') 5209/03 עיריית לוד נ' דניאל, פס' 9 (6.11.2007).

לא מצאתי יסוד לקבוע כי המומחה מטעם בית המשפט לא העיד אמת כאשר העיד שראה במו עיניו חפירה מתחת ליסוד הקמרון, כי מר כהן אף הראה לו אותה, וכי הוא אף צילם אותה בשנת 2011. על ניסיון בא כוחם של כהן לייחס למומחה מטעם בית המשפט "שקר גס", בכך שהעיד שמר כהן מסר לו כי הוא "חפר", כאשר אף לשיטתו של מר כהן הוא "פינה עפר", ראו לעיל. אינג' גיל הוא מומחה מטעם בית המשפט. מובן שבכך אין כדי לקבוע כי לא ייתכן שמומחה מטעם בית המשפט יעיד עדות שאינה אמת. ובכל זאת: למומחה מטעם בית המשפט, לכאורה, אין אינטרס בעת גיבוש דעתו המקצועית בהצלחתו של צד זה או אחר למחלוקת מושא חוות דעתו. בענייננו, לא הועלתה טענה בענין כל אינטרס אישי של אינג' גיל בכתיבת חוות הדעת לפיה נעשתה חפירה מתחת ליסוד, או ניגוד עניינים, וטענה כזו ממילא לא הוכחה.

אשוב לכלל הראיה הטובה ביותר: ראיה טובה אף יותר מתמונה עשויה היתה להיות התבוננות במושא התמונה עצמו. לאחר שהתיק הועבר לטיפולי בחודש אפריל 2016, קיימתי ביקור במקום ביום 30.10.2016. אלא שבביקור זה, לא ניתן היה להיווכח אם בוצעה חפירה מתחת לגובה היסוד. שכן, המקום שבו בוצעה העבודה היה שוב מכוסה באדמה. המומחה מטעם בית המשפט ציין שאדמה שנערמה בקומתו של כהן לא היתה שם בעת מתן חוות הדעת (ע' 10 ש' 12-13). הוא טען כי מדובר במילוי שהובא למקום (ע' 11 ש' 1-2). מר כהן טען כי האדמה הגיעה מהגג של זנו (ע' 10 ש' 14) בשנים שחלפו מאז עריכת חוות הדעת. המומחה מטעם בית המשפט טען כי לא ייתכן שכמות כזו של אדמה מקורה בהתמוטטות הקומה של זנו (ע' 11 ש' 4-5).

המומחה מטעם זנו טען בחוות דעתו כי כהן הוציא מרכיב קונסטרוקציה. כהן טענו בסיכומיהם כי הם מוכנים שהאדמה תוצא על מנת להוכיח שכל הקמרונות והיסודות "קיימים" (פס' 32). אולם בשונה מחוות דעתו של המומחה מטעם זנו, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אינה מבוססת על טענה בענין הוצאת מרכיב קונסטרוקציה אלא על טענה בענין חפירה מתחת ליסוד, וספק, מאחר ומקום העבודה כבר מולא או נתמלא מחדש, אם הוצאת האדמה מחדש בשלב זה תוכל להפריך את עדות המומחה מטעם בית המשפט לפיה בוצעה חפירה מתחת לקו היסוד.

16.כהן טענו בסיכומיהם כי המומחה מטעם בית המשפט התחמק כאשר נשאל אם חוות דעתו תשתנה אם יתברר שכהן רק ליקט אבנים במקום והותיר חול. לא מצאתי התחמקות בתשובת המומחה מטעם בית המשפט. על התמונות של החומר שהוצא, לרבות בחוות הדעת מטעם כהן, ועל עדותו של מר כהן לפיה עבד במשך כ-15 עד 20 ימים תמימים, כבר עמדתי. המומחה מטעם בית המשפט השיב כי כהן עצמם אומרים שהקמרון היה מלא אדמה וכי כהן בא והוציא אדמה ופינה לבחוץ (ע' 11 ש' 6-9). כהן אכן טענו מפורשות בכתב הגנתם כאמור כי "העבודות אשר בוצעו במבנה, בוצעו באופן כזה כך שהוצא חומר מילוי מתוך המבנה..." (פס' 8). כאשר התבקש בכל זאת, שוב, להתייחס לשאלה התיאורטית, השיב המומחה, גם כן תשובה תיאורטית, לפיה "יכול להיות" מצב שבו קמרון עם הזמן נשען על אדמה ועצם החפירה גרמה לערעור (שם ש' 11), אולם איני רואה בכך התחמקות.

17.כהן מפנים לתמונה נ/1 המצביעה על סדק חמור, עד כדי היפרדות האבנים בקיר זו מזו, בתמיכה לטענתו לפיה העדר התחזוקה של זנו בביתו, ולא עבודותיו של כהן מתחתיו, גרם להתמוטטות. המומחה מטעם בית המשפט העיד "כשאני הייתי במקום, זה לא היה ככה" (ע' 12 ש' 17). אני מקבל את עדותו של המומחה מטעם בית המשפט בענין זה. בא כוחו של כהן אישר כי התמונה נ/1 צולמה מספר חודשים לפני דיון ההוכחות ביוני 2014 (ע' 11 ש' 29-30). עיון בתמונות שהגיש המומחה מטעם בית המשפט מבסס את תשובתו לפיה לא זה היה מצב המבנה בעת ביקורו בשנת 2011, עוד לפני שחלפו 4 שנים מהתמוטטות. עיון בתמונה DSC09441.JPG הנושא תאריך 15.4.2011 מעלה כי מדובר בצילום של אותו המקום בקיר (השוו בין היתר את קטעי צבע התכלת וקטעי חלודה בסורג בחלון שליד הדלת בשתי התמונות; החוט העובר מעל החלון והמתפתל כלפי מעלה; המנורה מעל הדלת; ועוד). עיון בתמונה הנזכרת משנת 2011 מעלה כי גם אם יש סדק בקיר, הוא מזערי ביחס לסדק המופיע בקיר זה כ-4 שנים לאחר ההתמוטטות ב-נ/1. התמונה משנת 2011 תומכת בעדותו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה לא היו, בעת ביקוריו במקום בשנת 2011, סימנים לכך שהמבנה היה צפוי להתמוטט עקב סדקים.

18. כהן טוענים כי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נוטה באופן חד לכיוון זנו וכי בחוות דעת זו אין מובאת עמדתו של כהן. כהן מבקר את המומחה מטעם בית המשפט על כך שלא היה בפניו כתב ההגנה עת כתב את חוות דעתו. אלא שהמומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו כי עמדה בפניו חוות הדעת מטעם כהן, ואין זה נכון שהוא לא התייחס לעמדתו של כהן בחוות דעתו. המומחה מטעם בית המשפט התייחס מפורשות בחוות דעתו לעמדתו של כהן ("טוען מומחה הנתבע כי המבנה היה מבנה ישן, שהיה מתמוטט ממילא, גם ללא החפירה. בביקורי במקום לא מצאתי כל הוכחה לכך" (ע' 4 לחוות דעתו)). המומחה מטעם בית המשפט השיב בעדותו, בענין כתב ההגנה, כי כהן לא שלח לו את כתב ההגנה, וכי כנראה שאין לו רלוונטיות לנושא ההנדסי (ע' 9 ש' 3). עיון בכתב ההגה מעלה כי בנושא ההנדסי, אכן מצטט כתב ההגנה מילה במילה את חוות הדעת מטעמם (ראו פס' 15 לכתב ההגנה). טענה בכתב התביעה בענין גשמים שירדו לא רק שלא נתמכה בראיות במשפט. הגשם הנטען אף "הפך" בסיכומי כהן, לאחר שנות בירור המשפט וכמו באגדת עם המועברת מדור לדור, ל"שלגים" – (ראו פס' 2 סיכומי התשובה של כהן); טענה לשלגים, על כל המשתמע ממנה בענין משקל על הגג, לא הופיעה בכתבי הטענות מטעם כהן ואף לא בתצהיר העדות הראשית של מר כהן. העובדה שהטענה בענין גשמים אינה מופיעה בחוות הדעת ההנדסית מטעם כהן ממילא אינה מחזקת את טענת כהן לפיה גשמים תרמו, מבחינה הנדסית, להתמוטטות. כהן מוצא דופי בכך שהמומחה מטעם בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו לטענה בענין מים שנצטברו על הגג; אולם כאשר המומחה מטעם בית המשפט נשאל בענין זה, הוא השיב שזו הפעם הראשונה שטוענים בפניו בענין מים על הגג או מרזבים (ע' 13 ש' 28-29). כפי שכבר ציינתי אמנם כהן טענו בכתבי הטענות מטעמם כי היה מזג אוויר סוער וירדו גשמים רבים (טענה אותה לא תמכו בראיות), אולם בעיוני בחוות הדעת מטעם כהן לא מצאתי טענה בענין מים על הגג או מרזבים כגורם להתמוטטות.

19.כהן טוען כי חוות הדעת מטעם בית המשפט אינה מפרטת אלו מסמכים עמדו בפניו בעת כתיבת חוות דעתו. עיון בעמוד 2 לחוות הדעת מטעם בית המשפט מעלה כי למרות שהמומחה לא ערך את המידע בענין המסמכים שעמדו בצורת רשימה, ניתן להבין שם אלו מסמכים עמדו לפניו.

20.כהן טוען כי המומחה מטעם בית המשפט התעלם מתמונה ברורה של המומחה מטעם הנתבע לפיה תקרת העץ רקובה. בתשובתו של המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו לפיה בניגוד למומחה מטעם כהן, הוא לא מצא סימנים לכך שהבנין היה מתמוטט ממילא, הוא אמנם לא פירט בענין הגג. אולם בעדותו נתן המומחה מטעם בית המשפט תשובה עניינית בענין הגג, לפיה רואים בתמונות מהביקור שקורות הגג מהחלק של הגג אשר לא התמוטט, נמצאים במצב סביר (ע' 13 ש' 9-10). עיון בתמונות DSC09423.JPG, DSC09421.JPG, DSC09420.JPG, DSC09405.JPG, DSC09404.JPG ועוד, בהן ניכרים קורות עץ צבועים ויבשים, אינו מותיר את הרושם שהמומחה מטעם בית המשפט העיד ללא בסיס לדבריו. לא מצאתי כי תמונה 4 בחוות הדעת של המומחה מטעם כהן (ראו סעיף 2 פסקה שניה לאותה חוות דעת) הינה תמונה ברורה התומכת בטענה שהעץ רקוב.

21.עוד מצביעים כהן על אישורו של זנו בחקירתו הנגדית, לכך שהבנין מסוכן ויש לגדרו (ע' 19 ש' 29-30). זו טענה שעלולה היתה להטעות את בית המשפט. עיון בחוות הדעת מטעם זנו מעלה כי דברים אלה נכתבו לגבי המבנה במצבו לאחר ההתמוטטות, כאשר חלק מהרצפה והגג של זנו כבר התמוטטו (ע' 4 ס' 2 ו-3 לחוות הדעת מטעם זנו), ותשובתו של זנו היא בענין זה ולא בענין גידור לפי ההתמוטטות.

22.כהן טענו כי המומחה מטעם בית המשפט התעלם מטענתם בענין בניית בית רב קומות בסמוך למבנה מושא התביעה, כאשר עבודות וקידוחים באותו בנין יכלו להיות גורם רציני לזעזוע המבנה מושא התביעה. המומחה מטעם בית המשפט העיד כי איש לא העלה טענות בענין כלונסאות (ע' 12 ש' 25). תשובה זו אינה מדויקת, שכן בחוות הדעת מטעם כהן צוין "סדקים רבים מופיעים בכל שטח המבנה אשר חלקם נגרם מבניית מבנה בטון בעל יסודות רבים אשר קרובים למבנה הישן..." ע' 2 לחוות הדעת מטעם כהן). עם זאת, המומחה מטעם בית המשפט התייחס במישרין לטענה בענין התוצאה הנטענת של העבודות על בנין רב הקומות, שהיא – סדקים רבים במבנה מושא התביעה – ודחה את האפשרות שהסדקים במבנה, כפי שהיו בעת הרלוונטית, עמדו למוטט את המבנה (ע' 15 ש' 28).

23. כהן מצביעים על העובדה שהמומחה לא ידע לומר מאיזה חומר בנוי גג המבנה מושא התביעה (ע' 12 ש' 28 – ע' 13 ש' 2; לטענת כהן בסיכומים לפיה הגג בנוי מ"קש ותבן" לא מצאתי כל תימוכין בראיות). כן מצביעים הם על עדותו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה הוא אינו יודע ממה עשו תבניות שבאמצעותן בנו קמרונות, ולפיה ניתן למצוא תשובה לכך באינטרנט (ע' 13 ש' 14-17). לא מצאתי שטענה זו תופסת משקל רב – התבניות המדוברות אינן חלק מהמבנה, אלא, על-פי הסברו של המומחה מטעם בית המשפט, תבניות שעל בסיסן, בהליך הבניה, בנו את הקמרונות.

24.טענה נוספת של כהן היא שמסקנת המומחה מטעם בית המשפט לפיה התמוטטות הרצפה גררה את התמוטטות חלק מהגג אינה הגיונית, כי החלק של הגג הוא חלק "שמנוגד במקומו ליסודות" (פס' 59 לסיכומי כהן). כהן לא עימתו את המומחה מטעם בית המשפט בטענה זו (ראו פרוטוקול 8.6.2014 ע' 13 ש' 7-11), ודי בכך כדי לדחות את הטענה.

25.כהן טענו בסיכומים כי היה על גג המבנה מיכל מים אשר גרם להתמוטטות, אולם בחוות הדעת מטעמם לא מצאתי כל טענה לפיה מיכל מים גרם להתמוטטות.

26.עוד טענו כהן כי מר כהן התריע בפני זנו מספר פעמים על סכנה שהמבנה יתמוטט. לטענת כהן, אם כהן היה זה שפגע ביסודות ביתו של זנו, לא יעלה על הדעת שהיה טורח לפעול כך. לא מצאתי משקל של ממש בפניות אלה. כהן מפנים בענין זה, משום מה, לפניות בשנת 2013 ואילך, קרי – כשלוש שנים לאחר ההתמוטטות מושא התביעה. מעבר לכך ששאלת הגורם להתמוטטות הראשונית מושא התביעה היא שאלה הנדסית, מדובר בפניות שנעשו החל משלוש שנים לאחר אותה התמוטטות ראשונית, כאשר כבר נתגלה סכסוך, ואינן ראיה להתנהלות אחראית של כהן "בזמן אמת" כאשר לא הוצבה חרב התביעה מעל צווארו. מדובר בהתראה מפני המשך התמוטטות, לאחר שההתמוטטות מושא התביעה כבר התרחשה. כן מפנים כהן לעדותו של מר כהן לפיה הודיע לזק "לא אחת [ולא] שתיים" כי המבנה של זנו בסכנה (ע' 22 ש' 30), מבלי שמר כהן נקב במועדים בענין זה, וללא כל אסמכתא לפניה הקודמת להתמוטטות הראשונה, מושא התביעה. אף לא ראיתי כי טענה זו הועלתה בכתב ההגנה או בכתב התביעה-שכנגד מטעמם (והצדדים התנגדו להרחבת חזית – ראו פרוטוקול 8.6.2014 ע' 7 ש' 12).

27.כהן מפנים לעדותו של זנו לפיה עוד טרם ההתמוטטות המבנה היה "הרוס". אף זו טענה העלולה להטעות את בית המשפט. כאשר נשאל מר זנו אם השכיר "עד היום", קרי – בשנת 2014 כארבע שנים לאחר ההתמוטטות – השיב "לא, כי הוא הרוס". כאשר נשאל אם פנה לפטור מארנונה בגלל מצב הבית השיב "כן, זה היה יותר כשהוא הפך להיות הרוס" (ע' 19 ש' 14-17). עינינו הרואות כי מר זנו מעיד על הבית כהרוס בתקופה החל מההתמוטטות. אין מחלוקת בין הצדדים כי המבנה היה ישן. המומחה מטעם בית המשפט אף חווה דעתו שהבניין היה בלתי מתוחזק. כאשר עומת מר זנו עם כך שפנה לפטור מארנונה נוכח מצב הבית עוד לפני ההתמוטטות, הוא העיד כי הוא עשה כן כי המבנה היה בלתי מאוכלס ונדרש שיפוץ (ע' 19 ש' 20-21). מר זנו העיד כי רכש את המבנה כ-5 או 6 שנים לפני ההתמוטטות (שם ש' 8). לטענת כהן בסיכומים לפיה הבנין לא היה מאוכלס במשך 20 שנים לא מצאתי תימוכין בראיות.

28.בטענה נוספת שהיתה עלולה להטעות את בית המשפט, טענו כהן כי מר זנו העיד כי הגיע לנכס כדי לראות אם ישנם "עוד נזקים" (פס' 21 לסיכומיהם). המשתמע מהטענה הוא, שאף לשיטת זנו המבנה כבר היה ניזוק לפני ההתמוטטות. כהן מפנים בענין זה לע' 39 ש' 30. אין עמוד כזה בפרוטוקול. בע' 20 ש' 32 מסר מר זנו כי הוא "בא לראות אם מישהו פרץ ואם יש עוד נזקים", אולם זו תשובה לשאלה אם "מאז הגשת התביעה" – קרי, לאחר ההתמוטטות, הוא ביקר במקום.

29.כבר ציינתי לעיל כי איש מהצדדים לא זימן לעדות את המומחה מטעמו. כאשר מדובר בשתי חוות דעת, שכל אחת מהן מצביעה על סיבה אחרת להתמוטטות, הזקיפה לחובת צד, בגין אי-זימון מומחה היריב, "מתאפסת" בזקיפה דומה לחובת יריב, בגין אי-הזימון המומחה מטעם הראשון.

30.כאשר "לא נתערערה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, אין פסול בכך שבית-המשפט יהא נוטה לאמצה" (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 948 (2002), פרשה שבה הוגשו, כמו בענייננו, בנוסף לחוות דעת מטעם בית המשפט, גם חוות דעת של הצדדים). ובכן,

"נקודת המוצא במינוי מומחה מטעם בית המשפט היא כי עסקינן בגורם אובייקטיבי אשר אינו קשור למחלוקות הצדדים. בית המשפט יכול שיסתמך על חוות דעתו של המומחה כולה או חלקה וכן יכול הוא גם לקבל את חוות הדעת שהגישו הצדדים, כולן או חלקן, מקום שנסיבות העניין הצדיקו זאת. ככלל, יעדיף בית המשפט את חוות דעתו של המומחה על פני חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים לתביעה" (ת"א (מחוזי ת"א) 1050/01 קלוגמן נ' ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ, פס' 32-33 (4.7.2011); ההדגשה הוספה).

ראו גם ת"א (מחוזי חי') 1236/99 אבא נ' יורשי המנוח יוסף אידלמן ז"ל, פס' י"ח (3.2.2006): "הלכה פסוקה היא כי בהעדר טעמים כבדי משקל, יעדיף בית המשפט את חוות דעתו של המומחה אותו הוא מינה על פני המומחים שהופיעו מטעם בעלי הדין". בענייננו, לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נתערערה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ואני מאמץ אותה וקובע כי עבודותיו של מר כהן, ולא המצב הכללי של המבנה, גרמו להתמוטטות מושא המחלוקת.

התרשלות וקשר סיבתי

31.קיבלתי לעיל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה עבודתו של מר כהן מתחת לביתו של מר זנו נעשתה באופן העלול להפחית ביציבות המבנה (ע' 4). מכאן שמר כהן התרשל כלפי מר זנו. קיבלתי את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט כי אופן העבודה, ובפרט חפירה מתחת ליסוד, גרם בפועל להתמוטטות. מכאן שמתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, והוכח ביצוע עוולת הרשלנות של מר כהן כלפי מר זנו.

לאור המסקנה אליה הגעתי לפיה מר כהן ביצע כלפי מר זנו את עוולת הרשלנות, איני נדרש להכריע בשאלה הנוספת אם העבודה של מר כהן היוותה, בנוסף, הפרת חובה חקוקה לפי חוק התכנון והבניה קרי, האם העבודה נכנסת להגדרת "חפירה" בתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967).

אשם תורם

32.כהן טוענים כי יש להטיל על זק אשם תורם בגין הזנחת המבנה. דא עקא, משקיבלתי את חוות דעתו ההנדסית של המומחה מטעם בית המשפט לפיה עבודותיו של מר כהן, ולא מצב המבנה כשלעצמו, גרמו להתמוטטות, הרי גם אם זנו הזניח את המבנה, לא הוכח קשר סיבתי בין כך לבין הנזק, והטענה בענין אשם תורם נדחית.

דחיית התביעה נגד גב' כהן

33.אין מחלוקת על כך שמר כהן, הנתבעת 1, הוא שביצע את העבודה מושא המחלוקת. ה"ה כהן טענו בנוסף כי הנתבעת 2, אינה מחזיקה כל חלק בזכויות של מר כהן במקרקעין מושא התביעה. זנו לא הוכיח אחרת. מכאן שהתביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

נזק

34.המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי הסכום בו נקב המומחה מטעם כהן בגין פינוי עודפי החפירה ויציקת הרצפה שהתמוטטה – סך של 80,605 – סביר הוא; וכי עלות התיקונים לדירת זנו עומדת על 194,540 ₪. סך אומדן התיקון עומד על 275,145 ₪ לפני מע"מ; לאחר הוספת 10% בין הוצאות בלתי צפויות ו-10% בגין פיקוח, העלות, לרבות מע"מ עומדת על 386,200 ₪ (אם העבודה תבוצע בידי קבלנים מזדמנים העלות תגדל ב-30%).

35.התקשיתי להבין את טענות כהן בסיכומיהם בענין שיעור הנזק. תחילה הם טענו נגד הערכת הנזק בחוות הדעת מטעם זנו (פס' 104-106 לסיכומי כהן). ניתן היה לחשוב שגם המשך הטענות בענין הנזק בסיכומיהם מהווה טענות נגד חוות הדעת מטעם זנו, אולם בחינתן מעלה כי מדובר למעשה בטענות נגד הערכת הנזק של המומחה מטעם בית המשפט (כהן מפנים ל"סעיף 2.16", הפניה הרלוונטית, על פי המספור ועל פי התוכן, לחוות הדעת מטעם בית המשפט (פס' 107 ואילך לסיכומי כהן)). טענות אלה נגד הערכת הנזק בחוות הדעת מטעם בית המשפט הן בעיקר בענין העדר פירוט באותה חוות דעת. דא עקא, כפי שכהן בעצמם טוענים, הם נמנעו מלהגיש חוות דעת מטעמם בנושא הנזק לדירתו של זנו (פס' 111 לסיכומי כהן), וכאמור בענין הקומה של כהן, קיבל המומחה מטעם בית המשפט את הערכת הנזק בחוות הדעת מטעם כהן. יוצא שאין כל ראיה הנדסית העומדת כנגד חוות הדעת מטעם בית המשפט בענין עלות תיקון הנזק לדירת זנו, ולא מצאתי כי כהן גרמו לערעור חוות הדעת מטעם בית המשפט בענין הנזק.

כך למשל כהן טוענים כי כל החלונות במבנה עדיין קיימים, אולם המומחה מטעם בית המשפט התייחס לכך בעדותו, והסביר כי "ברגע שמפרקים אותם, החלונות ייגמרו. כי אלו חלונות ישנים מעץ, עושים זאת בבניה של שימור מבנים, עם הזמן העץ נרקב, ואי אפשר להחזיר רקוב." המומחה מטעם בית המשפט אף פירט כי כל חלון עולה 9,500 ₪ בשימור מבנים, והסכום הנקוב בעניין חלונות הוא 19,000 ₪ (ע' 18 ש' 12-13). כהן טוענים שלא היה איטום בגגות לפני ההתמוטטות ועל כן אין מקום לחייב בגין איטום גגות; אלא שהם לא הצביעו על כל ראיה לפיה לא היה איטום בגגות, לא בחוות הדעת מטעמם ולא בכלל.

כהן טוענים כי לא פורט בנפרד מה העלות של אינסטלציה, של טיח או של חשמל, אולם אין זה נכון. המומחה מטעם בית המשפט נקב בסכום נפרד עבור אינסטלציה ודלוחין (ע' 6 סעיף 2.14 לחוות העדת), בסכום נפרד עבור חשמל (פס' 2.15) ובסכום נפרד לגבי טיח (פס' 2.16). לא מצאתי בטענת כהן לפיה המומחה מטעם בית המשפט לא פירט מחיר למ"ר משום ערעור של הערכת הנזק של המומחה מטעם בית המשפט.

עוגמת נפש

36.מר זנו טוען כי יש לפצותו בגין עגמת נפש. הטענה מקובלת עלי. אמנם לא מדובר בנכס בו התגורר מר זנו, ואמנם מדובר היה בנכס ישן ולא מתוחזק, אולם בכל זאת מר כהן גרם ברשלנותו להתמוטטות בנכס מקרקעין שלו. מר זנו העיד כי הוא פסל ואהב את הבית – בית אבן בבנייה ישנה בעיר צפת—והתכוון לשפץ אותו (פרוטוקול ע' 19 ש' 27-28). הנני מחייב את מר כהן לפצות את מר זנו בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

סיכום

37.התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת, ועל כן הנתבע 1 שלמה ג'ונסון כהן ישלם לתובע ז'ק זנו:

א.סך של 386,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 30.10.2011 ועד לפרעון בפועל;

ב.סך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

38.התביעה נגד הנתבעת 2 והתביעה-שכנגד, נדחות.

39.בהתחשב בתוצאות בתביעה (קבלת התביעה נגד הנתבע 1, דחיית התביעה נגד הנתבעת 2, היותם של הנתבעים בני זוג בייצוג משותף) ובתביעה שכנגד (אשר נדחתה אך עסקה באותה מטריה), הנני פוסק הוצאות ושכר טרחה כדלקמן. התובע הוציא הוצאות לרבות אגרה בסך נומינלי של כ-10,000 ₪, חוות דעת ומימון חלקי של חוות הדעת מטעם בית המשפט, בשנים 2010-2011). הנתבע 1 ישלם לתובע הוצאות בסך של 17,500 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 27,500 ₪.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ז, 03 יולי 2017, בהעדר הצדדים.