הבית קרס ב-2010 בזמן ביצוע עבודות חפירה ופינוי אדמה בחלקה סמוכה. השכן שביצע את העבודות טען בתוקף שהבית הישן והרעוע היה מתמוטט בכל מקרה אך השופט התרשם אחרת.
בכתב תביעה שהוגש בבית משפט השלום בנצרת לפני כשבע שנים סיפר התובע, פסל במקצועו, שבבעלותו בית עתיק בצפת שהוא לא התגורר בו אך התכוון לשפצו.
לדבריו, הבית בנוי על מעין קשתות שתוחמות שטח שנמצא בבעלות שכנו. במרץ 2010 התקשר אליו השכן וביקש ממנו להגיע לנכס. בהגיעו, נחרד לגלות שביתו התמוטט כתוצאה מעבודות חפירה ופינוי אדמה שביצע השכן בחלקה שלו בחודש שלפני כן.
התובע טען שהעבודות בוצעו ברשלנות וללא היתר תוך גרימת נזק רב ליסודות המבנה מה שהוביל בסופו של דבר לקריסה.
הנתבע טען מצדו שבסך הכל הוציא חומר מילוי מתוך המבנה ולמעשה לא ביצע חפירה כלשהי ולא פגע באלמנטים התומכים בו. הנתבע הדגיש שהפינוי נעשה ידנית וללא כלים מכנים. לדבריו, בחודש שבו אירעה הקריסה לא עבד במבנה עקב מזג האוויר הסוער וכשהגיע למקום ראה שהקומה ששייכת לתובע התמוטטה אל קומתו.
לטענתו, המבנה קרס בשל היותו ישן, רעוע, הרוס ומוזנח ללא קשר לעבודות שביצע. הוא הוסיף שמי שנגרם לו נזק בכל הסיפור זה הוא עצמו שכן ההתמוטטות נגרמה בשל כך שהתובע נמנע מלטפל בנכסו, והגיש תביעה נגדית בהתאם.
שני הצדדים הגישו חוות דעת לתמיכה בטענותיהם. בנסיבות אלה מינה השופט דניאל קירס מהנדס מטעם בית המשפט.
המומחה קבע שפעולת החפירה שבוצעה על ידי הנתבע נעשו ללא כל פיקוח הנדסי וללא כל תמיכה למניעת התמוטטות, וזה מה שגרם לקריסה. הוא הוסיף שלא מצא הוכחה לכך שהמבנה היה מתמוטט ממילא. לדבריו, נראה שמה שהוביל להתמוטטות היו חפירות שהנתבע ביצע מתחת ליסודות המבנה.
חוות דעת המומחה העלתה אצל הנתבע הסתייגויות רבות ובין היתר הוא טען שהיא מוטית לטובת התובע, בלתי מקצועית ושקרית, ובכל מקרה יש לייחס לתובע אשם תורם.
חפירה משמעותית
אך השופט קירס קיבל את חוות דעת מומחה בית המשפט במלואה ודחה את כל טענות הנתבע בקשר אליה. הוא ציין שהנתבע עצמו העיד שעבודות פינוי האדמה ארכו 15-20 יום וניכר שמדובר היה בחפירה משמעותית.
עוד כתב השופט שקביעת המומחה שההתמוטטות לא הייתה מתרחשת ללא החפירות מקובלת עליו שכן מחומר הראיות עלה שאף שמדובר היה בבית ישן לא היו בו סדקים משמעותיים או בעיות אחרות שיכולות היו להוביל לקריסה.
לקביעת השופט, אופן ביצוע העבודות על ידי הנתבע, ובפרט חפירה מתחת ליסודות, גרם להתמוטטות. השופט ציין בנוסף שלנוכח הקביעה שלפיה פעולות הנתבע הן שגרמו לנזק ולא מצב המבנה כשלעצמו, אין בסיס לייחס לתובע אשם תורם.
על סמך חוות הדעת של מומחה בית המשפט העמיד השופט את סכום הפיצויים על 386,200 שקל.
הנתבע חויב בנוסף לשלם לתובע 10,000 שקל בגין עוגמת נפש וכן שכ"ט עו"ד של 27,500 שקל והוצאות של 17,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רובין שי
- ב"כ הנתבע: עו"ד משה חנייא
עו"ד שאהין איהאב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.