מזונות

 סוג הבקשה: 101 הגדלת/ הוספת קרן חוב

החלטה

1. לפני בקשה להגדיל את קרן החוב שמספרה 301 מסוג קרן חוב בסכום של 2,675.00 ₪, נכון ליום 11 יולי 2017. בגין: בייביסיטר, 2006-5/2007.

2. מעיון בנימוקי הבקשה עולה כי הזוכה עותרת כדלקמן:

"במסגרת הסדרי ראיה ר' לא לוקח את א' בימי ג', ובמחצית החופשות, ואני עובדת ונאלצת להשתמש בשירותי מטפלת (בייביסיטר) ליום אחד. 235 ₪ ליום".

3. להלן הטבלה שצורפה:

טבלת הוצאות ע"פ פסק הדין שלא שולמו

4. הזוכה מצרפת אסמכתאות כר"מ מאת שתי שומרות טל (בייבי סיטר), רטרואקטיבית, ובלא פירוט ותצהיר, כדלקמן:

"אני ל' י', לוקחת את א' מדי פעם כאשר חולה, או כאשר המטפלת לא יכולה

סה"כ שולם לי 1,650 ₪".

"אני, מ' ז', מטפלת ב א' באופן קבוע בימי שלישי ושני

החל  מהשעה רבע לחמש עד שבע ורבע.

ולאחרונה בימי שני ורביעי ובימים בהם א' בחופשות.

שעת הבייביסיטר עומדת על סך של 25 ₪.

ויממה שלמה 200 ₪.

עד כה שולם בערך 3,700 ₪.

בתודה מ'"

5. להלן פסה"ד בעניינם של הקטינים שנתן תוקף להסכם שנחתם בין הצדדים ב- 1.3.17 (להלן: "ההסכם"):

"לאור החומר שבתיק, ובהסכמת הצדדים, בית הדין פוסק:

• הצדדים יתגרשו בהסכמתם כדמו"י.
• לצדדים הסכם גירושין, הנושא תאריך 01 מרץ 2016, המכיל 7 עמ', 15 סעיפים.
• ביה"ד נוכח לדעת כי הצדדים חתמו על ההסכם בהבינם את האמור בו. נוכח זאת, ביה"ד נותן להסכם תוקף של פס"ד.
• מלבד ההסכם, אין כל תביעות זה כנגד זה.

ניתן ביום כ"א באדר א' התשע"ו

(01/03/2016)"

6. יובהר כי בתיק מבוצע פס"ד למזונות בו חיובים להשתתפות בהוצאות חריגות בלבד, ע"פ הסכם שנחתם בין הצדדים, ואושר כדין.

7. סע' 5 להסכם מורה מפורשות כי הזוכה מוותרת על מזונות הילדים ה"שוטפים" כנגד העברת מחצית הזכויות של הבעל בדירה כמפורט בסע' 4 להסכם, על שמה הבלעדי של האישה, כלהלן:

"מזונות הילדים:

5.1    האישה מוותרת בזאת על מזונות הילדים כנגד העברת מחצית הזכויות של הבעל בדירה כמפורט בסע' 4 לעיל על שמה הבלעדי של האישה".

8. ואכן, דמי הטיפול הינם "חלק אינטגראלי ממזונות הקטינים" (ר' גרידי ושלם, מזונות ילדים הלכה למעשה, עדכון 2009, ע' 165), אולם נדרשת בהתייחס אליה הוראה מפורשת של הערכאה המוסמכת.

9. להלן סע' ההשתתפות בהוצאות החריגות על פיהן מתנהל התיק:

"6.    השתתפות בהוצאות חינוכיות חריגות

6. • האב יישא במחצית עלות שיעורים פרטיים לקטינים, במידת הצורך. הצדדים יסכימו מראש על הצורך בשיעורים הפרטיים וכן על זהות המורה ועלות השיעורים. בהיעדר הסכמה לעניין הצורך בשיעורים פרטיים, יכריע המורה – המחנך של הקטין לאחר היוועצות משותפת של ההורים עמו/ה. כמו כן, מוסכם על הצדדים כי כל תשלומי ביה"ס לתחילת שנת הלימודים, לרבות, טיולים וכל הוצאה חינוכית נדרשת, ישולמו על ידי שני הצדדים בחלקים שווים.
   • בנוסף, יישאו הצדדים בחלקים שווים בתשלומי החוגים של הילדים, קייטנות ותנועות נוער.
   • כל הוצאה נוספת חריגה בעבור הקטינים, כגון תשלום בר מצווה לקטין, ימי הולדת לילדים, רכישת מחשב, נסיעה לפולין, רישיון נהיגה או החלפת ריהוט, תחולק ההוצאה בין הצדדים בחלקים שווים..
   • כמו כן הבעל יהיה אחראי לשאת בתשלומי הוצאות החינוך של הילדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמחציות ההוצאות החריגות כגון טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים במידת הצורך, הוצאות רפואיות כולל ייעוץ עם רופא מומחה בשעת הצורך, הוצאות רפואיות כולל ייעוץ עם רופא מומחה בשעת הצורך וכד'.
   • התשלום עבור ההוצאות המפורטות לעיל בס' 6.1-6.4 יבוצעו כנגד הצגת קבלה והתשלום לא יאוחר מ 20 ימים לאחר הצגת הקבלה כאמור".

10. לאחריו, בסע' 7 להסכם, בפרק נפרד מפרק המזונות, מוסדרים הסדרי ראייה:

"7. ביקורים:

• הבעל יהיה זכאי לבקר את הילדים במהלך השבוע תוך תאום מראש עם האישה.
• בנוסף לביקור הילדים יהיה הבעל זכאי לקבל את הילדים לרשותו, לחזקתו   ולשהייה במחציתו במועדים הבאים:

7. • • ביום ג' בשבוע החל משעה 16:00 ועד השעה 21:00.
     • כל שבת שנייה מיום שישי בצהרים ועד למוצאי שבת.

מחצית מחגי ישראל וחופשות בתי ספר כפי שהדבר יתואם מראש מידי פעם בין בני הזוג.

• מחצית מחגי ישראל וחופשות בתי ספר כפי שהדבר יתואם מראש מידי פעם בין בני הזוג.

החגים לצורך סעיף זה הם: ראש השנה, יום כיפור, יום העצמאות, פורים ושבועות.

חופשות לצורך סעיף זה הם: סוכות, חנוכה, פסח והחופש הגדול".

11. למותר לציין כי אין כל רמז, וחצי רמז, לחיובו של החייב ב"דמי טיפול" באף לא אחד מסעיפים אלה בהסכם.

12. זאת ועוד, גם לו היה, הרי אין ציון מפורש של "דמי טיפול" כדין מזונות.

13. משכך, מעיון בבקשת הזוכה ובנימוקיה ולאחר עיון קפדני בהוראות ההסכם לא ניתן תוקף פס"ד לא עולה כלל וכלל כל עילה לבקשה שהוגשה, ותמהה אני האם זו הוגשה כלל בתום לב.

14. די בכך כדי לדחות בקשה זו.

15. לפנים מהנדרש יצוין כי נקודת המוצא הינה כי "על רשם ההוצאה לפועל לפעול על פי האמור בפסק הדין כפשוטו , והוא איננו רשאי למלא את החסר בפסק הדין על דעת עצמו" (עש"א (עפ) 7546-10-10 קיבוץ עין חרוד מאוחד נ' גניה רוזנטל ). כמו כן, ההלכה הכללית קובעת, כי רשם ההוצל"פ, אינו מוסמך להוסיף על פסה"ד המבוצע ולקרוא לתוכו את מה שלא נכתב בו. (ע"א 429/71 שושן נ' גורביץ, פ"ד כו (1) 14, 16-17 (1972); המ' 218/69 איזנברג נ' איזנברג, פ"ד כג (2) 746,747-748 (1969); בר-אופיר, בעמ' 4-5)".

16. ככל שלא מצויה בהסכם הוראה בדבר בייביסיטר (דמי טיפול) הרי אין לקרוא חיוב זה לתוך ההסכם ולחייב החייב בו בהיעדר הוראה מפורשת כי דינם של אלה כדין מזונות, וודאי שאין בסמכות הרשם לחייב בחייב בגינם.

17. לעניין זה אף ר' ע"ר 45743-07-17 מיום 7.8.17, שם קבע כב' ביהמ"ש כי:

"... הצדדים לא כללו כל הוצאה של "דמי טיפול" במסגרת ההסכם. לאור כל האמור מלעיל ובשעה שלא מצאתי עיגון בהסכם שערכו הצדדים ביחידת הסיוע לפרשנות הוצאות החינוך ככאלה שיכללו גם את הצהרון, דין הערעור להתקבל בחיוב" (סע' 23 לפסה"ד)."

18. חשוב לציין כי כב' המשפט קבע זאת כאשר ציין כי "דמי טיפול" קרובים במהותם לצהרון, שאינו בגדר הוצאות חריגות משהצדדים לא ציינו מפורשות אחרת.

19. כהערת אגב יוער, כי גם לו הייתה מעוגנת בהסכם סנקציה בגין אי קיום הסדרי ראיה, והייתה החלטה של כב' ביהמ"ש/בית הדין הקובעת ז כעובדה, הרי אין דינה של סנקציה זו כדין מזונות (בהעדר שנאמר אחרת).

20. ור' החלטתי בתיק 20-00122-97-7 מיום 22.7.15:

"על אף חשיבותו הבלתי מעורערת של הקשר התקין והבלתי אמצעי בין הורה לילדו, גם בהינתן שגבר הר בין הצדדים, ועל אף שנכון, מהותית ומשפטית, לעודד זאת בכל אמצעי (אף בדרך של סנקציה), [...] לשיטתי "זכות" קיזוז בגין "קנסות" על הפרת הסדרי ראייה הינה זכות השנויה במחלוקת, שאינה בגדר אותן זכויות שבסמכות רשם ההוצאה לפועל לפסוק בהם, בין היתר משום הנדרש לברר המסד העובדתי הכרוך בהפרה, ובעיקר משום שחזקה שאין לפגוע במזונות הקטין (שהם לחם חוקו של הילד), בגין סנקציה עונשית המוטלת על הורה מפר, ובלא שמונחת לפני הרשם החלטה שיפוטית מפורשת.

...

משכך, "קנסות" בגין הפרת הסדרי ראייה, אלא נאמר אחרת מפורשות, נאכפות מתוקף פקודת ביזיון בית המשפט, ודינן כחיוב כספי רגיל, ואין לקזזן בתיק מזונות אלא אם הורתה הערכאה המשפטית אחרת.

יוער כי גם הערכאות השיפוטיות אינן אחידות בגישתן בעניין דנא, ולכן נדרשת לרשם החלטה מפורשת וסדורה של הערכאה השיפוטית הרלוונטית.

...

יוער כי אף לעמדת היועץ המשפטי לממשלה (עמדתו מיום 5.2.15), רשמי רשות האכיפה והגבייה אינם הגורם המתאים לבירור באם הופרו החלטות שיפוטיות בדבר הסדרי ראייה, והעניין מצוי במסכמות הערכאה המשפטית.

עוד, לעמדת היועמ"ש, הפיצוי שנפסק (ה"קנס") הוא בגדר חיוב כספי רגיל ע"פ פקודת ביזיון בית המשפט, ואינו בגדר חיוב בדין מזונות".

21. לנוכח כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

22. דעתי אינה נוחה לחייב זוכה בתיק מזונות בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אולם לאור בקשות מספר ששזפה עיני לאחרונה בתיק, ולאור חוסר תום הלב הלכאורי הנשקף מבקשה זו, מורה לזוכה לנמק בתוך 7 ימים מדוע לא יושתו הוצאות בתיק.

23. תז"פ 21 יום לרשם.

ימי הפגרה ימנו.

ליישום.

24. מומלץ אפוא לנוכח כל אלה לזוכה להסתייע בסיוע משפטי ו/או לשקול מעבר למסלול המזונות שם תקבל סיוע משפטי בהתאם לנהלי המסלול.

המזכירות תסרוק החלטה עצמאית זו לתהליך 3.