פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע הגיש תביעה להכרה במחלקת הפרקים השגרונית ממנה הוא סובל כמחלקת מקצוע.

טענות התובע

1.התובע, יליד 1975, בן 42 כיום, עובד מזה 20 שנה בעסק לשיווק, עיבוד, חיתוך מוצרי שיש ואבן קיסר.

2.במסגרת עבודתו נחשף התובע מדי יום במשך שנים רבות לכמויות משמעותיות של אבק שיש ואבן קיסר מזיק, סיליקה וחומרים נלווים אחרים הכרוכים בתהליך עיבוד וחיתוך השיש. לטענת התובע במהלך עבודתו עבד עם מכשירים רוטטים כגון דיסקים, פטישונים, מקדחים, כלי חציבה ומשורים (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

3.התובע טען, כי ארבע שנים קודם למועד הגשת התביעה אובחן כסובל מדלקת פרקים שגרונית ומצבו מתדרדר משנה לשנה (ר' סעיף 4 לכתב התביעה). עוד טען התובע, "כי הרקע והגורם העיקרי אם לא היחידי להתפתחות דלקת המפרקים ממנה סובל התובע הינה עיבוד שיש ואבן קיסר והחשיפה היומיומית והממושכת במשך כ 20 שנים לאבק שיש ומוצרי סיליקה כמו גם העבודה היום יומית עם כלי עבודה רוטטים" (ר' סעיף 5 לכתב התביעה) .

4.התובע צרף לכתב התביעה את הודעת הנתבע מיום 12.4.2015 לפיה נדחית תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין ראומטואיד ארטריתיס משלא הוכח קשר סיבתי בין מחלתו ותנאי עבודתו.

טענות הנתבע

5.הנתבע טען כי התובע לא עבר כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 וכי לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת פגיעה מיקרוטראומה (ר' סעיפים 8-7 לכתב ההגנה).

6.לטענת הנתבע מחלת התובע הופיעה על רקע מצב תחלואתי טבעי ו/או מצב קודם ולא כתוצאה מעבודתו (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).

7.עוד טען הנתבע, כי הודעת פקיד התביעות הדוחה את תביעת התובע ניתנה ביום 12.4.2015 והיה על התובע להגיש תביעתו בתוך 12 חודשים ממועד מן המועד בו נוצרה עילת התביעה, דהיינו: ממועד הודעת דחיית התביעה. משכך, סבור הנתבע, כי התובע השתהה בהגשת התביעה על כן אינו זכאי לדמי פגיעה בגין התקופה שקדמה ל-12 חודשים עובר להגשת התביעה (ר' סעיפים 4-3 לכתב ההגנה).

8.הוסיף הנתבע וטען כי מבחינה רפואית אין קשר סיבתי בין המחלה בה לקה התובע במפרקים לבין עבודתו (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה) וככל שהיתה לעבודתו השפעה על הופעת מחלתו היתה השפעה זו שולית ביחס להשפעתם של גורמים אחרים (ר' סעיף 11 לכתב ההגנה).

דיון והכרעה

9.בדיון המוקדם שהתקיים בפני כב' השופטת איצקוביץ לא עמד הנתבע על טענת ההתיישנות. משכך, איננו מוצאים מקום לדון בה.

10.העובדות שהוסכמו בין הצדדים ועל בסיסן נתן המומחה שמונה על ידי בית הדין את חוות דעתו היו כדלקמן:

10.1התובע יליד אוגוסט 1975, עצמאי, בעל מפעל ליצור שיש למטבחים כ – 20 שנה.

10.2התובע עבד בעיקר עם אבן סינטתית אבן קיסר והיה חשוף לאבק סיליקה, היו לו התקנות בבתים אחת ליומים למשך כשעה וחצי בעיבוד השיש שכולל חיתוך, ניסור וכיו"ב.

10.3התובע מציין שעבד פיזית עד 2010 ומאז 2010 הוא עובד רק בעבודה ניהולית.

10.4המשרד שממנו עובד התובע בעבודות ניהוליות נמצא בעסק סמוך לאולם הייצור.

10.5התובע טוען למחלת מפרקים.

(ר' פרוטוקול עמ' 2 שורות 12-6)

11.התובע המציא חוות דעת מומחה מטעמו, אשר הועברה לעיונו של המומחה כעולה מהחלטת כב' השופטת איצקוביץ, במסגרתה של חוות הדעת נקבע:

"חולים המפתחים דלקת מפרקים עקב חשיפה לסיליקה מחלתם היא קשה יותר ועמידה לטיפולים שונים. בתחילת מחלתו אובחן מר פ'

בטעות כסובל מארטריטיס פסוריאטית, אבחנה שנשללה בשנת 2013 לאחר ביצוע ביופסיה של העור במסגרת אישפוז בבית חולים איכילוב. הממצאים הקליניים והמעבדתיים התומכים במחלה אוטואימונית סיסטמית אצל הנבדק הינם קיום סיבוכים סיסטמטיים של פלאוריטיס ופריקרדיטיס והופעת Episcleritis יחס עם סימנים סרולוגיים שליליים דוגמת RF ו- CCP. גם העמידות למיגוון טיפולים תרופתיים הן סטרואידים במינון גבוה והן מספר נוגדי TNF כמו רמיקייד, אנברל ויומירה תומכים בקיום דלקת מפרקים על רקע סיליקה עקב עיסוק בשיש

לאור מחלתו הקשה והמגבלות הגופניות הבולטות אני מעריך את נכותו בגין דלקת מפרקים על רקע חשיפה תעסוקתית לסיליקה על 30% לפי סעיף ליקוי 35(1)ד לסעיפי הליקוי של המל"ל."

(מתוך חוות דעתו של פרופ' טישלר)

12.ביום 21.1.2017 מונה ד"ר יעקב אבלין, מומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה לשמש כמומחה מטעם בית הדין בתיק זה. וכך נקבע על ידו:

"על סמך הנתונים העולים מהתיק הרפואי, התובע סובל אם כן ממחלה דלקת רב מערכתית של מפרקים, נודולי, סריזות (פלאוכיטיס ופריקדדיטיס) ומערובות עינית. זאת בהעדר סרולוגיה ספציפית. מחלה זו מתאימה לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (RHEUMATODI ERTHRITIS) יותר מאשר לאבחנה של PSORIAIC ARTHRTIS אשר איננה מתאפיינת על פי רוב בביטויים רב מערכתיים כמתואר לעיל ובממצאים בביופסיה המתוארים, אשר תומכים גם הם באבחנה של דלקת שגרונית. כל זאת למרות העדר סרולוגיה אופיינית לדלקת השגרונתית, שכידוע איננה תנאי מחייב לאבחנה".

13.המומחה ציין, כי הקשר בין חשיפה לסיליקה לבין התפתחות מחלקת פרקים שגרונית מוכר היטב בפסיקה והפנה לטקסט בוק, ספר היען, המרכזי בראומטולוגיה בו נכתב :

"An important exposure that has received substantial recent attention is smoking. In addition, environmental lung exposure to silica-containing dust has been linked to the development of disease"

14.סיכם המומחה וקבע: "כיוון שכך, לאור התנאים בהם עבד התובע ניתן לקבל את הטענה שבסבירות גבוהה ((מעל 50%) קיים קשר סיבתי בין התנאים בהם עבד לבין מחלת המפרקים הרב מערכתית מממנה הוא סובל".

15.לבקשת הצדדים נשלחו למומחה מספר שאלות הבהרה. להלן תובאנה שאלות ההבהרה לצד התשובות שניתנו להן:

15.1בציטוטך מספר היען (טקסט בוק) נכתב בתרגום חופשי, שחשיפה ריאתית לאבק המכיל סיליקה, מובילה לנוכחות RF גם לא מחלה ראומטית (שורות אחרונות של הציטוט באנגלית) כיצד ניתן להסביר זאת.

ועל כך השיב המומחה:

"הציטוט אותו הבאתי מספר היען מציין שהחשיפה לאבק המכיל סיליקה נקשר להתפתחות המחלה (הכוונה לדלקת המפרקים השגרונתית) וכן נקשר להיווצרות נוגנים מסוג RF אצל אנשים שאינם חולקים בדלקת המפרקים. עובדה זו יכולה להיות מצביעה על כך שהחשיפה לאבק סיליקה עלולה להוביל להתפתחות דלקת מפרקים במנגנונים שונים והשריית הופעת נוגדנים מסוג RF אינה תנאי הכרחי אך גם לא תנאי מספק להיווצרות המחלה. כלומר, הסיליקה עלולה להשרות הופעת נוגדנים אצל אדם שלא חולה או להשרות מחלה – לא בהכרח באמצעות השריית נוגדנים. עוד יש לציין שחלק מהאנשים המפתחים נוגדנים עלולים עוד לפתח דלקת קלינית בעתיד".

15.2האם תסכים שעישון יכול להיות גורם מחמיר למחלה.

תשובת המומחה:

"אני מסכים שעישון עלול להוות גורם סיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. לציין, שעיקר הראיות קושרות בין עישון לבין התפתחות דלקת מפרקים שגרונית סרו – פוזטיבית (כזו המתאפיינת בנוכחות נוגדנים כמו RF) וזאת בייחוד אצל אנשים עם רקע גנטי מתאים (HLA-DRBI). מכל מקום ודאי שאין לשלול תרומה של העישון להתפתחות דלקת המפרקים בדומה לתרומת החשיפה לאבק סיליקה".

16בעניננו לא היתה מחלוקת, כעולה מן העובדות המוסכמות, כי התובע נחשף משך שנים רבות לאבק סיליקה שמקורו באבן קיסר. אף כאשר עבר בשנת 2010 לתפקיד ניהולי מוקם משרדו ליד אולם הייצור.

17.מחוות דעתו של המומחה עולה, כי בהסתברות של למעלה מ 50% קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת המפרקים ממנה הוא סובל. גם פרופ' טישלר, את חוות דעתו הגיש התובע, קבע, כי הממצאים הרפואיים תומכים בקיום דלקת מפרקים על רקע סיליקה עקב עיסוק בשיש.

18.בית הדין הארצי לעבודה חזר, לאחרונה, על ההלכה בכל הנוגע לאימוץ מצאי חוות דעתו של המומחה הרפואי:

"הלכה פסוקה היא כי בית הדין יסמוך ידו על חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו לצורך מתן חוות דעת בשאלות הרפואיות, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן"

(ר' עב"ל (ארצי) 56713-12-15 רמי גבאי – המוסד לביטוח לאומי (2017)).

19.בפסק דינה של ס. הנשיאה, כב' השופטת יהלום, בענינו של תובע שביקש להכיר במחלת הפרקים בה חלה כמיקרוטראומה, הובאו דבריו של המומחה, אשר מקצתם יובאו להלן:

"כפי שכתבתי בחוות דעתי, אני סבור שהחשיפה המקצועית במקרה שלפנינו עשויה הייתה לתרום להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית וזאת לאור הצירוף של חשיפה ממושכת לאסבסט וסיליקה יחד עם מיקרו – טראומה כתוצאה ממכשור רוטט. המנגנון המדוייק אשר באמצעותו חשיפה סביבתית כלשהוא מובילה להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית אינו ידוע. מקובל לחשוב כי מדובר באינטראקציה בין רקע גנטי מתאים לבין הגירוי הסביבתי, כאשר הגירוי הסביבתי מוביל להפעלה של מערכת ה- innate immunity. תהליך זה עשוי להמשך שנים רבות עד להתפתחות קלינית של מחלת מפרקים דלקתית, כאשר בשלב מסויים נגרמת הפעלה של האנזים peptydil arginine (PAD) deaminase אשר מביא להפיכה של ארגינין לציטרולין. התפתחות נוגדנים כנגד חלבונים נושאי ציטרולין מהווה שלב מפתח בהתפתחות דלקת המפרקים השגרונתית.

המחלה המכונה "דלקת פרקים שגרונתית" (Rheumatoid arthritis) הינה מחלה הפוגעת בערך ב- 0.5 – 0.1% מהאוכלוסיה. לפיכך לא יהיה זה מדוייק לקבוע, שהמחלה מתפתחת "באופן שכיח ביותר אצל חלק גדול מהאוכלוסייה" (בהנחה ש- 1% אינו עונה על ההגדרה של "חלק גדול מהאוכלוסייה").

(ב"ל (ת"א) 22217-02-11 בנימין עומסי – המוסד לביטוח לאומי (2014))

20.המומחה אמנם ציין בתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כי עישון יכול ויהווה גורם סיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונתית וכי תרומה זו להתפתחות המחלה דומה להתפתחות החשיפה לאבק סיליקה. אולם, מאחר ולא נקבע כממצא עובדתי כי התובע עישן וסוגיה זו כלל לא הועלתה לדיון על ידי הנתבע בשלב משלבי הדיון, לא מצאנו כי יש באמירה זו, שהיא תאורטית לדידו של תיק זה, כדי לשנות ממסקנתנו.

21.טוען הנתבע בסיכומיו, כי "האיבר שאמור להפגע מחשיפה לסיליקה הוא הריאות. כלומר קודם כול צריכה להיות מחלת ריאתית לתובע, וזו אינה קיימת" (ר' סעיף 4 לסיכומי הנתבע). הנתבע לא תמך טענתו זו באסמכתא כלשהיא ווודאי שאיננו יכול לטעון, כי טענה זו בבחינת "ידיעת דיינים" היא.

22.מסיכומי הנתבע עולה הרושם, כי מבוטח שלא חלה במחלת ריאות אינו יכול לטעון לקשר בין החשיפה לסיליקה לבין מצבו הבריאותי. אלא שלא היא. מחוות דעתו של המומחה עולה בצורה ברורה, כי דלקת פרקים שגרונתית, כזו ממנה סובל התובע, יכולה להגרם מחשיפה ממושכת לסיליקה ומכאן שהנזק אותו יכולה חשיפה לסיליקה לגרום אינו מצטמצם למחלת ריאות.

23.טענת הנתבע בסיכומיו כי יש למנות מומחה אחר מן הטעם שקביעת המומחה אינה מקובלת על הנתבע היא יותר מתמוהה.

24.לאור מסקנתו הנחרצת של המומחה, כי "לאור התנאים בהם עבד התובע ניתן לקבל את הטענה שבסבירות גבוהה (מעל 50%) קיים קשר סיבתי בין התנאים בהם עבד למחלקת הפרקים הרב מערכתית ממנה הוא סובל", אנו מקבלים את תביעת התובע.

25הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 3,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ח, (14 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.