-
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה הנוספת להתקבל בחלקה.
האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים?
הנתבעת היא מעסיקתו של התובע:
-
מהראיות עלתה התמונה הבאה: התובע עבד כמאמן נבחרת ישראל לנכים ורכז הנבחרת בטניס שולחן והועסק בפועל ע"י ההתאחדות מיום 1.11.89. יצויין כי אכן לא צורפו תלושי שכר משנת 1989 אולם אנו נותנות אמון בעדותו של התובע אשר נתמכה בראיות לכל אורך ההליך.
-
התובע עבד כמאמן נבחרת ישראל לנכים עומדים ורכז טניס שולחן אצל הנתבעת במשך 25 שנה. התובע קיבל ממנה הוראות ותדריכים, הכין תכניות עבודה והגיש לה דוחות חודשיים על תחרויות בחו"ל. הנתבעת אף סיפקה לתובע את ציוד הספורט.
-
הנתבעת מודה כי משנת 2009 היה הסכם התקשרות בינה לבין א.נ.צ. אולם טענה כי לפני שנת 2009 לא הייתה להתאחדות פעילות רחבה וגם לא תקציבים מספיקים ולכן כאשר נדרשה, מדי פעם בפעם, לשירותי אימון לנבחרות ישראל, היה א.נ.צ. מספק לה שירותים אלה "על חשבונו" באמצעות העמדתם של שירותי האימון של מאמנים המועסקים אצלו (זאת בדומה לארגונים אחרים החברים בהתאחדות).
-
ברם, הנתבעת לא הוכיחה כי היה שינוי כלשהו בצורת ההעסקה לפני שנת 2009 ואחרי שנת 2009. התחוור כי לאורך כל התקופה, ובמקביל לפעילותו בהתאחדות עבד התובע כמאמן ורכז חוג טניס שולחן בא.נ.צ. הא ותו לא.
-
טענת הנתבעת כי התובע למעשה הושאל אל הנתבעת, איננה מעוגנת בכתובים ובוודאי שהתובע לא נתן הסכמתו לכך.
-
יוסף לוטנברג, ששימש כיו"ר הנתבעת אבל גם כיו"ר א.נ.צ. משנת 1989, הוא זה שהציע לתובע לעבוד בא.נ.צ ולאחר חודשים הציע לתובע להקים את נבחרת טניס השולחן בנתבעת. התובע נעתר לשתי ההצעות. התובע ביצע את שתי העבודות אצל שני מעסיקים שונים.
-
מעדותו של רדו רוזנטל עלה כי גם עד שנת 1996 לנתבעת הייתה פעילות והיה לה מנכ"ל לאורך התקופה, כך שברי שהייתה פעילות נרחבת בנתבעת:
"ש.אתה מספר בתצהירך שהתחלת לשמש כמנכ"ל ההתאחדות ב- 1998. זה נכון שלפני שמונית להיות מנכ"ל ההתאחדות לא היה תפקיד של מנכ"ל אלא רק יושב ראש שאותו מילא לוטנברג ששימש במקביל גם כיו"ר א.נ.צ.
ת.לא ממש. לפניי היה אורי אפק, מנכ"ל, אומנם לתקופה קצרה מאוד. אז כך שהתפקיד היה. הארגונים שהרכיבו את התאחדות ספורט הנכים נפרדו ב- 1996 ואז כל אחד ניהל את עצמו בצורה עצמאית, אז זה ההבדל."
(עמ' 28 לפ' שורות שורות 19 – 21 לעדות רדו רוזנטל)
-
פעילות זו הורחבה משנת 1998, כאשר הנתבעת הפכה להיות גוף עצמאי יותר:
"ש.זאת אומרת שבין 96' הפעילות היתה רק במסגרת הארגונים וההתאחדות אוחדה מחדש רק במחצית 98'?
ת.כן, משהו כזה.
ש.נכון שבשנים הראשונות להתאחדות לא היו לה משרדים והיא פעלה מתוך א.נ.צ כשיו"ר נכי צה"ל שימש גם כיו"ר ההתאחדות וב- 99' רק כשלוטנברג סיים להיות יו"ר נכי צה"ל פעלתם להפריד את ההתאחדות מא.נ.צ.
ת.נכון הוא שאנחנו, באותו רגע שביקשו ממני להיות... לא ביקשו ממני להיות מנכ"ל. במרץ 1998 יצאתי פרישה מוקדמת לגמלאות מחב' בזק ואז ביקשו ממני לראות איך אפשר לאחד מחדש את הארגונים. הקמתי ועדת תקנון. באוקטובר 98' הקמנו מחדש בהצבעה גלויה, הסכמה מלאה, את ההתאחדות. ואז ביקשו ממני להיות המנכ"ל, קיבלתי הסכמה מלאה מכולם."
(עמ' 29 לפ' שורות 5 – 15 לעדות רדו)
-
קרי, לא יכולה להישמע הטענה כי הנתבעת לא הייתה גוף עצמאי בכל השנים הרלוונטיות לתביעה זו וברי כי היא לא הייתה חלק מאנ.צ. באותה תקופה.
-
אכן במקביל לעבודתו של התובע בנתבעת עבד התובע גם בא.נ.צ. אך אין בכך כדי לשנות מהעובדה כי התובע נתן שירות לנתבעת וביצע עבודה בעבורה.
-
לטענת הנתבעת, רק משנת 2009 עת גדלה פעילותה והיא החלה לקבל תקציבים, היא אף החלה להעסיק בעצמה עובדים. לטעמנו, אין כל קשר בין העסקת עובדים לקבלת תקציבים. מעסיקה יכולה להעסיק עובדים ותהיה מחוייבת בתשלום שכרם וזכויותיהם אף ללא קבלת תקציבים. גוף ללא תקציב יכול להיות מעסיק ואין זה מעניינו של העובד.
מבחן הפיקוח והשליטה:
-
התובע היה נתון לפיקוח של ראשי הנתבעת ונדרש ליתן לנתבעת דין וחשבון באשר לפעילותו, והדוגמה המובהקת לכך היא שמר חרל"פ אסר על התובע לשוב לארץ מתחרות באירופה וביטל את נסיעתו של התובע לחו"ל (בלגיה) ועל כך עוד נדון בהמשך, שכן אם לא הייתה מעסיקתו כיצד זה אסרה עליו לצאת לתחרות בחו"ל.
-
מאז ועד יום עבודתו האחרון של התובע בנתבעת, הנתבעת לא הנהיגה דרישה להחתמת כרטיסי נוכחות למאן דהוא או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבעת. מהתכתובות עולה כי הנתבעת פיקחה על עבודת התובע, כולל הכנה ודיווח אודות תכניות העבודה, תחרויות ואימונים בארץ ובחו"ל. הנתבעת מימנה את נסיעותיו של התובע לחו"ל וסיפקה לו, כאמור לעיל, ביגוד וציוד ספורט.
-
הוכח כי הכוח לפטר את התובע והפיטורים בפועל נעשו ע"י מנכ"ל הנתבעת, התכתובת בין התובע לבין גורמי הנתבעת ואורגניה מלמדת על כפיפות מלאה לנתבעת.
מבחן ההשתלבות:
-
תפקידו של התובע היה מתן שירותי ריכוז ואימון של נבחרת ישראל בטנ"ש. הנתבעת עסקה בארגון והוצאת משלחות לתחרויות בארץ ובחו"ל. כך שברי כי אופיו של התפקיד שאותו ביצע התובע הוא חלק מהמערך הארגוני והמרכזי של הנתבעת, שכלל מאמנים ורכזים. ללא מאמנים, אין זכות קיום להתאחדות לספורט מכל מין שהוא.
-
העובדה כי התובע פוטר על ידי הנתבעת ונערך לו שימוע על ידה, מעידה על התקיימות מבחן השליטה, כפי שקבלת התובע לעבודה ע"י מנכ"ל הנתבעת מעידה על התקיימותו של אותו מבחן.
-
זאת ועוד, התובע היה חלק ממערך הנתבעת, אשר הלך וגדל עם השנים. מאמן נבחרת ישראל מהווה חלק ממערך הנתבעת. כמו כן ברורה ההבחנה בין עבודתו בא.נ.צ., שבה שימש כמאמן ורכז נבחרת טניס שולחן של ספורטאי נכי צה"ל כפי שנהגו מאמנים אחרים, לבין עבודתו בנתבעת: "באותו ענף היו כמה מאמנים שפעלו באותו זמן. לדוגמה אלטרץ הוא באיזשהו מקום היה מאמן בבית הלוחם בירושלים ואנחנו ועדת הטניס שולחן בחברה בו כמאמן על." (עמ' 34 לפ' שורות 14-12 לעדות רדו רוזנטל).
-
הצלחת עבודתו של התובע, תחילה כרכז בנתבעת ולאחר מכן כמאמן, מעידה כי הנתבעת שבעה נחת מעבודתו של התובע.
-
ראיה נוספת לאמיתות יחסי העבודה וצורת ההתקשרות עם התובע היא השינוי שחל לאחר הגשת תביעה זו –
"ת.למיטב ידיעתי היו מספר תקופות וצורות התקשרות שונות בין ארגון נכי צה"ל – בית הלוחם ת"א, לבין התאחדות ספורט נכים, בהעסקת מאמנים. היו תקופות שלהתאחדות לא היה תקציב להעסקת מאמנים ונעשתה באמצעות בית הלוחם ללא החזרים כספיים וללא שום התחשבנות. בתקופות אחרות, ההתאחדות שילמה ספציפית לריכוז חוגים או ריכוז פעילויות סכומים מוגדרים מראש לבית הלוחם ת"א. בתקופות אחרות, למיטב זכרוני מ- 2009 ובמשך כ-5 שנים, התאחדות החזירה לבית הלוחם ת"א את סכום העסקתו כמאמן לאומי. מלפני כשנתיים פלוס מינוס, ההתאחדות לא מעבירה כספים עבור מאמנים, יש התקשרות ישירה מול המאמנים." (עמ' 58 לפ' שורות 24 – 29 וכן עמ' 59 שורות 1 -2 לעדות רבינוביץ) (ההדגשה שלי – א.ג.כ.).
-
הנתבעת בעצמה סברה כי ראוי שיתקיימו יחסי עבודה בינה לבין המאמנים הנמצאים תחת חסותה.
-
מבחן ההשתלבות מהפן השלילי: לתובע לא היה עסק נוסף, התובע לא הוציא חשבוניות מס לנתבעת, משכורתו של התובע שולמה דרך ובאמצעות א.נ.צ., ובחלק מהתקופה אף הנתבעת "התחשבנה" עם א.נ.צ. בנוגע לשכרו והוכח כי הארגון הדגיש שהוא משמש כ"צינור" להעברת הכספים.
כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם:
-
לא נעלם מעינינו כי התובע ראה בא.נ.צ. מעסיקתו:
"ש.אחרי שחזרת מאליפות איטליה העברת דוח לגורמים בהתאחדות, העברת במייל גם לגורמים בהנהלת בית הלוחם, אורה, מיקי , שלמה, אורה כתבה לך במייל "זאב אני מציעה לפני שאתה שולח מכתבים בתפוצה כזאת, תתיעץ עם מיקי ואיתי", למה היא כותבת לך את זה ?
ת.אני יכול לנחש ולומר כי חזרתי מהאליפות הזאת הם בעצמם פגשו אותי וראו אותי נסער ולכן סיפרתי להם את הדברים, ולאחר שהבהרתי להם את זה והכנתי את הדוח סיכום של התחרות, אז חשבתי לנכון גם ליידע את הממונים שלי בארגון נכי צה"ל גם על המקרה הזה שידעו מה קרה שם. זאת הכוונה שאמורים לעשות עם זה משהו. הם המעסיק שלי במקום אחר."
(עמ' 47 לפ' שורה 5 – 17 לעדות התובע).
ברם, התובע גם ראה בנתבעת מעסיקתו והשאלה כיצד ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם היא רק אחד המבחנים לקביעת יחסי עובד מעסיק.
-
מכתב הזימון לשימוע ומכתב הפיטורים נשלחו ע"י הנתבעת וחתומים ע"י מנכ"ל הנתבעת (נספחים י'1 – י'3 לתצהיר התובע). דהיינו, הנתבעת ראתה במערכת היחסים ביניהם יחסי עבודה לכל דבר ועניין.
-
עדותו של יו"ר הנתבעת, מר לוטנברג, בתצהירו כי קיבל את התובע לעבודה וסיכם עמו את תנאי השכר, איננה משתמעת לשתי פנים.
מבחן הקשר האישי:
-
אין מחלוקת כי התובע נתן את שירותיו באופן אישי ולא העסיק עובדים או קבלני משנה.
-
התובע ביצע בעצמו את עבודת האימון והרכזוּת. איש מטעמו של התובע לא החליף אותו.
מבחן השנים:
-
העסקה במשך כ-25 שנים היא תקופת התקשרות ארוכה. לא הוכח כי בשלב כלשהו פורקה הנתבעת ולא הוכחה הפסקת פעילות אלא רק התחוור כי היו סכסוכים בין המועדונים החברים בנתבעת.
-
באשר למועד תחילת העסקתו, אין ספק כי כדברי התובע ויו"ר ההתאחדות באותה עת, זו החלה בסמוך לאחר תחילת העסקתו בא.נ.צ. ולכן ציין התובע תקופת העסקה של כ-25 שנים. תקופה על פני עשרות שנים מעידה על התקיימות יחסי עבודה בין הצדדים. קל וחומר, עת הנתבעת מודה שהעסיקה את התובע באמצעות העסקה משולשת.
-
טענת פירוק העמותה לא הוכחה ולא הוכחה הפסקת פעילות:
"ש.האם זה היה פירוק ע"י בימ"ש או מרצון?
ת.זה לא היה פירוק במובן שהודיעו לרשם העמותות על פירוק, העמותה הפסיקה לתפקד, היה משבר בין 2 הארגונים המובילים בהתאחדות: ארגון נכי צה"ל ואיל"ן, לא היתה הודעה על פירוק העמותה לרשם העמותות, העמותה לא תפקדה משהו כמו שנתיים, עד לאיזשהו גישור שנעשה בין הצדדים ואז חזרה לפעילות. לא היה פירוק פורמלי." (עמ' 79 לפ' שורות 5-1 לעדות בולטין).
-
משכך, מסקנתנו היא כי קיימת רציפות העסקה משנת 1989 ועד לשנת 2014.
צורת התשלום:
-
שכרו של התובע שולם לו ע"י א.נ.צ. לאחר שהנתבעת העבירה את התמורה בגין עבודתו של התובע. אולם א.נ.צ. שימש רק כ"צינור" להעברת התשלומים בגין עבודתו של התובע בנתבעת. הנתבעת בחרה להתקשר באופן שתואר לעיל כיוון שהנתבעת הייתה באותה עת גוף לא גדול והיה לה נוח להשתמש במחלקת השכר של א.נ.צ. ואף עובדים אחרים עבדו באותה מתכונת (נספחים א'1-א'4 לתצהיר התובע).
-
בפועל, אכן נעשתה התחשבנות בין הנתבעת לא.נ.צ. (נספחים ב'1 עד ב'20 לתצהיר התובע). לפיכך, ברי כי אין בכך שא.נ.צ. שילם את משכורתו של התובע, כדי לקבוע שהוא מעסיקו בלבד. לכן, צורת התשלום אין בה כדי להעיד על מהות יחסי העבודה (עמ' 2 לסיכומי הנתבעת), והעובדה כי התובע לא ביקש לשנות את מתכונת ההתקשרות בין הצדדים והסכים לה אף היא אינה מעידה על מערכת יחסי העבודה. התובע קיבל את שכרו וזה היה העיקר מבחינתו:
"אף אחד לא שאל אותם אם העדיפו או לא, זה היה ההסדר."
(עמ' 9 שורה 9 לעדות לוטנברג).
לפיכך, ההתחשבנות שנעשה בין הנתבעת לבין א.נ.צ. איננה מעניינו של התובע.
-
נציין כי טענת ההשאלה דינה ולהידחות, ובוודאי לאחר עשרות שנים מבלי לקבל את הסכמת התובע. התובע אינו כלי שמשאילים אותו אלא עובד אשר שירת בנאמנות את הנתבעת. ובוודאי עת לא הוצג הסכם השאלה בין הנתבעת לא.נ.צ.
הסכמת התובע למערכת ההתקשרות המשולשת:
-
טוענת הנתבעת כי מערכת היחסים המשולשת הייתה נוחה לתובע והיטיבה עמו, אולם לא הוכח כי אכן ניתנו לתובע תנאים מיטיבים וספק אם התובע יכול היה להביע התנגדותו והנתבעת לא הייתה מסיימת את יחסי העבודה.
מבחן תום לב:
-
ככל הנראה, הנתבעת החלה לשנות את צורת החוזים בעקבות תביעה זו, דבר המעיד כי הנתבעת סברה כי יש במערכות יחסים אלו יחסי עבודה ומעיד על חוסר תום ליבה של הנתבעת.
מבחני עזר:
-
הנתבעת העמידה לרשות התובע ביגוד ספורט, כדורים, מחבטים ומימנה לו נסיעות לחו"ל. התובע קיבל תלושי שכר מא.נ.צ. התובע חתם על הצהרות באשר להיעדר יחסי עבודה בינו לבין הנתבעת, אולם לכך אין כל נפקות משפטית. שאלת יחסי עובד ומעסיק היא שאלה של סטטוס ולכן הצהרה דקלרטיבית אין לה משמעות.
-
בשנת 2014 שינתה הנתבעת את כל התייחסותה לעובדיה, החליטה להסדיר יחסיה עם עובדיה באופן ברור, והחלה בהחתמת עובדיה בהסכמי עבודה המסדירים את יחסי העבודה בין הצדדים (נספח ה' לתצהיר התובע). לא הוכח כי נעשה שינוי במערכות היחסים בין המאמנים והרכזים בנתבעת לאחר שנת 2014.
לסיכום:
מכלול המבחנים מטה את מלוא משקל כף המאזניים בבירור לטובת הקביעה כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת.
פיצויי פיטורים:
-
התובע פוטר ועל כך אין מחלוקת ולכן, הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
-
הנתבעת טוענת כי שהפיצויים גלומים בהפרשות לפיצויים שמבצע א.נ.צ. על בסיס משכורתו של התובע. ברם, נטל ההוכחה להוכיח טענת הגנה זו מוטל על כתפי הנתבעת. לכאורה, מהנתונים שהוצגו בפנינו בקרנות הפיצויים של התובע, אין ביתרה שנצברה כדי לכסות ולו את הפיצויים שמגיעים לו מא.נ.צ. לפיכך, זכותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, איננה מותנית בהסדר כזה אלא על הנתבעת לשלם לתובע את פיצויי הפיטורים המגיעים לו, אם כי יש לקזז את כספי הפיצויים המצויים בא.נ.צ. בעבור תקופה זו.
-
קיימת בעייתיות בהנפקת תלושי השכר שניתנו לתובע שכן בחלק מן התקופה (עד שנת 2006) לא נעשתה הפרדה בין שתי העבודות (בא.נ.צ. ובנתבעת) ולא ניתן לדעת מהו הסכום ששולם לתובע ע"י א.נ.צ. בעבור עבודתו בנתבעת (עמ' 51 לפ' שורות 1 – 2 לעדותו של רו"ח כהן צדק). שעות העבודה בין שתי המעסיקות הופרדו רק בשלב מאוחר יותר ( מאמן סמל 263 ורכז סמל 243). ברם אין מחלוקת כי התובע שימש כמאמן בחלק הארי של התקופה הרלוונטית או למצער לא הוכח אחרת.
-
הנתבעת קבעה את השכר עבור עבודת התובע כמאמן לפי שעות חודשיות בסך 80 ₪ שכר שעה ברוטו. השכר וכמות השעות השתנו לאורך תקופת העסקתו של התובע בטווח של בין 23 לבין 29.25 שעות חודשיות ( שעות אלו מופיעות בהעתקי התלושים). אכן עדותו של רואה החשבון מטעם התובע הייתה מבולבלת אולם מעיון בתחשיב שערך רואה החשבון נראה כי הוא נערך באופן מובנה. אנו מקבלות את תחשיביו לפיהם ממוצע השעות הוא 26 שעות חודשיות במכפלת 80 ₪ לשעה שהם 2,080 ₪ לחודש ועל פי ותק של 24.42 שנים מהווים פיצויי פיטורים בסך 50,794 ש"ח. שכרו של התובע כרכז בנתבעת עמד על סך 287 ₪ (במשך כשלוש שנים) ובתקופות מוקדמות יותר על סך 615 ₪. אנו מקבלים את תחשיביו של המומחה מטעם התובע לפיהם התובע זכאי לסך של 7,698 ₪ בגין פיצויי פיטורים בעבור תפקידו כרכז.
-
עם זאת, חישוביו כפי שמופיעים בנספח ג' העוסק בחישוב השעות בחו"ל, מתבססים על שעות נוספות, כפי שכותב המומחה בעצמו בהסבר (בתחתית עמ' 3 לחוות הדעת): "בפועל שולם 8 שעות ביום בסמל 254 בתלוש המאוחד, למרות שהועסק 13 שעות ביום לטענתו". חישוב רואה החשבון התבסס על 5 שעות נוספות ביום. גם אם נקבל את טענות של התובע כי עבד שעות נוספות בעת שהותו בחו"ל, הרי השעות הנוספות אינן חלק מרכיב פיצויי הפיטורים.
-
ברור שהתובע אינו זכאי לכפל תשלום פיצויי פיטורים. אולם זו התחשבנות שאמורה להיערך בין הנתבעת לא.נ.צ. והיא איננה מעניינו של התובע שהיה אמור לקבל פיצויי פיטורים עם פיטוריו:
"ש.אתה יודע מתי צירפו את התובע להסדר פנסיוני בארגון נכי צה"ל?
ת. למיטב ידיעתי, אני לא בטוח בתאריך, כמה שנים אחרי תחילת עבודתו. אבל בוודאות שהוא צורף לפני שהייתה חובה חוקית לעשות הפרשות סוציאליות לעובדים.
ש.הארגון מבצע הפרשות מלאות לפ"פ?
ת.בית הלוחם בספריו רושם את מלוא ההתחייבות כלפי העובד, הוא קורא לזה "עתודה לפיצויים", מיום תחילת עבודתו בבית הלוחם עד יום החתך של הדוחות הכספיים. ומנגד, רושם "יעודה לפיצויים" ששם רשומים כל הסכומים שהופקדו בפועל של פיצויים לעובדים. אם יש פער ביניהם בית הלוחם ישלם לעובד בסיום העסקתו."
(עמ' 59 לפ' שורות 8 – 15 לעדות מוטי רבינוביץ).
"ת.תחשיב הפיצויים שבית הלוחם ת"א ישלם לתובע ביום סיום העסקתו, יתייחס לכל שעות העבודה שהופיעו בתלושי השכר. כפי חישוב שלנו נכון ל- 31.12.16, סכום שהיה עתודה לפיצויים לתובע הסתכמה 285,558 ₪, כל הסכומים מופרשים בדוחות הכספיים של בית הלוחם תל אביב ומשורשרים לארגון נכי צה"ל ויש להם כיסוי בקופה המרכזית לפיצויים.
ש.יש קרן לפיצויים שכוללת "בנאמנות" ארגון נכי צה"ל מחזיק "בנאמנות" חלק מפיצויי הפיטורים שהופרשו בגין רכיבי השכר שהתובע קיבל מההתאחדות, הוא פוטר במרץ 2014, למה לא משלמים לו את החלק הזה של הפיצויים שמגיעים לו לפי החוק.
ת. התובע לא פוטר ע"י הארגון, הוא ממשיך להיות מועסק עדיין במאמן בבית הלוחם ת"א. ביום שהוא יסיים לעבוד בבית הלוחם, הוא יקבל פיצויים על כל שעות העבודה שהוא עבד לכל אורך השנים, אני לא יכול כיום כשהוא עובד לשלם לו פיצויים."
(עמ' 66 לפ' שורות 6 -15 לעדות רבינוביץ).
-
אם כך, לא כל הכספים מצויים בקרן הפיצויים על שמו של התובע אלא בקרן פיצויים מרכזית.
-
אכן א.נ.צ. התחייב לתת לתובע שחרור לכל הכספים שנצברו לזכותו אולם א.נ.צ. טוען שלא ניתן לשחרר את הכספים כל עוד התובע עובד אצלו (נ/53).
-
שוב, אין זה מעניינו של העובד, אלא על הנתבעת לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע בעבור תקופת עבודתו אצלה ויתכן כי א.נ.צ. והנתבעת יצטרכו לערוך התחשבנות ביניהם.
שעות נוספות:
-
הנתבעת שילמה לתובע בעבור 8 שעות עבודה בלבד ביום. התובע עותר לתשלום שעות נוספות בתחרויות בחו"ל ובמחנות אימונים בארץ. לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו שעות נוספות ולא ערכה רישום של השעות שאותן עבד.
-
מקרה זה הוא מקרה קלאסי שבו לא ניתן לפקח על עבודת התובע שכן בתקופות מסויימות שימש התובע במקביל לתפקידו כמאמן נבחרת גם כשחקן פעיל (נ/14, נ/12, נ/15) והרי שחקנים מקבלים שכר בעת שהותם בחו"ל מההתאחדות או הארגונים השונים. לכן, נעשה ערבוב אצל התובע בעניין זה.
-
לא זו אף זו, אנו מסכימות עם הנתבעת כי העובדה שמאמן שוהה 6 ימים בחו"ל אינה מעידה על כך שהוא עבד שעות נוספות. מעיון בנ/60 עולה כי היו ימים חופשיים (נ/60, עמ' 231):
"ש.כלומר הנוהל הזה עובר על חוקי מדינת ישראל. החלטתם לא לשלם ש"נ, זה אומר בניגוד לחוקי המדינה.
ת.לא, זה לא אומר כדבר הזה, זה רק אומר שאם מאמן נוסע לפעילות בחו"ל הוא מקבל 8 שעות עבודה. עבד שעה – קיבל גם כן 8 שעות. בגין כל יום שהייה בחו"ל קיבל 8 שעות.
ש.ואם עבד ש"נ לא קיבל ש"נ?
ת. לא זכור לי שמאמן דיווח שעבד ש"נ בחו"ל."
(עמ' 62 לפ' שורות 24 – 27 ועמ' 63 שורות 1 – 2 לעדות רבינוביץ).
-
ממכתבים שהוצגו, העוסקים בתכניות עבודה, עולה כי התבססו מפורשות על 8 שעות עבודה (נ/26, נ/30). לפיכך, נדחה רכיב תביעה זה.
חופשה והבראה:
-
פדיון ימי חופשה ודמי הבראה חייבים להיות משולמים ע"י המעסיק על פי הדין, וללא כל קשר לאופן ההתחשבנות של המעסיק עם גורם שלישי, המשלם את משכורתו של העובד. כעולה מנ/2 הנתבעת העבירה לא.נ.צ. את התמורה בתוספת 26% עלות מעסיק אולם בכך אין די. היה על הנתבעת לצרף אסמכתאות לתשלום דמי ההבראה ודמי חופשה ואין היא יכולה להסתמך על תשלומים שהיא שילמה לא.נ.צ. או שא.נ.צ. שילמה לתובע. מכאן מסקנתנו היא שהתובע לא קיבל דמי חופשה והבראה.
-
לתובע מגיע סך של 3,620 ₪ בגין חופשה שנתית לשנים 2011 - 2013 (נספח ד' לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע). לא הוצג חישוב נגדי.
-
התובע זכאי לדמי הבראה לשנתיים האחרונות לעבודתו שהם 2,159 ₪ (נספח ד' לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע).לא הוצג חישוב נגדי.
פיטורים שלא כדין:
-
תחילה פוטר התובע בעל פה ע"י מנכ"ל ההתאחדות, מר אבי לרמן, לאחר שיחה שהתקיימה ביניהם.
-
ביום 25.12.2013 נמסר לתובע ע"י מזכירה בא.נ.צ. כי יש בעבורו מכתב מהנתבעת. במכתב נרשם כי מסתיימת העסקתו של התובע כמאמן נבחרת ישראל וכרכז. לכן, לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע פוטר תחילה, נמסר לו מכתב המודיע על סיום העסקתו ולא נערך לו שימוע. כאשר התובע הפנה את תשומת לבה של הנתבעת כי לא נערך לו שימוע, זימנה הנתבעת את התובע לשימוע ביום 12.1.2014 (פעמיים).
-
בתחילה הודיעה הנתבעת לתובע על שימוע ביום 31.12.2013 אולם למחרת ביטלה את המועד הנ"ל והודיעה לתובע ביום 30.12.13, במכתב ובמייל, על דחיית מועד השימוע ליום 12.1.2014.
-
לשימוע ביום 12.1.2014 הוזמנו גם מנכ"ל א.נ.צ. וד"ר דקל, אשר כלל אינם נציגיה של הנתבעת.
-
הישיבה זומנה באמצעות מסמך שכותרתו "שיחת הבהרה בעקבות שינויים באגף טניס שולחן". בפתיחת הישיבה יו"ר הנתבעת מר בן אבו מציין "הפגישה הזו מתקיימת לאור בקשתי, ומבחינתנו המכתב שנשלח לא בתוקף". דהיינו, מר בן אבו מצהיר על ביטול הודעת הפיטורים. בהמשך, מתקיימת שיחה מקצועית על ענף הטנ"ש. יו"ר הנתבעת מציין כי "יש לי הערכה מאוד גדולה לעבודה שלך זאב..." ושואל את התובע לגבי היערכות לאולימפיאדה. נושא הפיטורים מוזכר לראשונה ע"י התובע שמשיב ליו"ר כי פוטר לפני ארבעה חודשים. התובע ממשיך ומסביר על הענף והיו"ר משיב לו : "אותי שכנעת". השיחה המשיכה ועסקה בקרות האירועים באליפות אירופה. התובע מספר כיצד הורחק משחקני איל"ן ר"ג והיה המום מהביזיון. השיחה המשיכה בעניינים מקצועיים ולקראת סופה מציין התובע: "במידה ורוצים לפטר אותי .. אבקש פיצויים.." והיו"ר מסכם : "זו ישיבה שנערכה בשבילך ובזכותך" ומוסיף לאחר יציאת התובע מהחדר : "זה כדור שלג שהתגלגל והפך למפלצת. אי אפשר להתעלם ממנו כשאנחנו בוחנים אותו מבחינה ערכית" (ראו לעניין זה סעיף 9 לעובדות).
-
איש מנציגי הנתבעת לא ציין נימוקים לכוונה לפטר את התובע, וכפועל יוצא לתובע לא הייתה הזדמנות להתייחס לטענות נגדו, ובכך הושמטה הזכות הבסיסית לשימוע. נציגי הנתבעת לא מעלים כלל את המילה "פיטורים" וסיכום המפגש מלמד על ההפך הגמור מהחלטה לפטר. החלטה מסודרת ומנומקת של הנתבעת לאחר "שיחת ההבהרה" מעולם לא הומצאה לתובע ואף לא הוצגה בפני בית הדין.
-
עיון בפרוטוקול השימוע, מלמד שלא התקיים שימוע. בפועל, המפגש שהתיימר להיות "שימוע" כלל לא היה כזה על פי תוכנו, כעולה מתוך הפרוטוקול שנערך ע"י הנתבעת מיום 13.1.2014 (נספח 5 לכתב ההגנה)
-
מאז שיחת ההבהרה ועד לקבלת הודעת הפיטורים התובע לא קיבל כל התייחסות כמעט במשך חודשיים, והמשיך בשגרת האימונים, עד למכתב שנשלח ביום 5.3.2014 ע"י מנכ"ל הנתבעת לא.נ.צ. וכלל לא מופנה אל התובע.
-
זאת ועוד, על פי המלצת דו"ח דקל (סוף שנת 2013) יש מקום למנות מאמן אחד לטניס שולחן במקום שני מאמנים. הנתבעת טענה כי בעקבות האירועים באירופה הקימה את ועדת דקל אשר בהתאם להמלצתה החליטה לפטר את התובע. אולם, התברר כי ועדת דקל התכנסה ביום 10.9.2013, הרבה לפני היציאה של התובע לאליפות אירופה:
"ש.אתה מצרף לתצהיר שלך דיון ראשון של ועדת דקל ב – 10.9.13 דיון שני של ועדת דקל התקיים ב 2.10.13, אליפות אירופה החלה ב – 27.10.13. איך אתה טוען שועדת דקל הוקמה לפתור את בעיות תחרות אירופה שתחרות אירופה היתה אחרי שועדת דקל הוקמה?
ת.ועדת דקל הוקמה לבדוק את נושא ענף טניס השולחן בהתאחדות ויכול בהחלט להיות שבמסגרת התאריכים היא התחילה לפעול לפני שהיתה התחרות. יכול להיות שהניסוח לא נכון, היא הוקמה למעשה לבדוק את מצב הענף ותוך כדי זה היתה גם אליפות אירופה לכן זה נכנס גם לדיון."
(עמ' 77 לפ' שורות 12 – 18 לעדות חרל"פ)
-
לכן, פיטוריו של התובע אינם קשורים לוועדת דקל שכן זו הוקמה עוד לפני יציאת הנבחרת לאליפות אירופה.
-
עיון בשני מכתבי הפיטורים שהוצגו ושנמסרו לתובע מגלה שינוי גרסה:
"לכבוד: מר זאב גליקמן 23.12.13
הנדון: סיום התקשרות
זאב שלום
בישיבתה מיום 16/12/13, החליטו הנהלת ההתאחדות והנהלת הוועד הפראלימפי על שינויים מבניים במבנה ענף טניס שולחן וכן במבנה סגלי המאמנים של הנבחרת.
לאור אישור זה, שנשען על המלצותיה של וועדת דקל, הריני להודיעך כדלקמן:
סיום העסקתך כמאמן נבחרת ישראל.
סיום העסקתך כרכז ענף טניס שולחן.
כל התשלומים המגיעים לך ישולמו בהתאם לחוק ולהסכם העסקתך.
אנו מודים לך על תרומתך לענף הטניס שולחן ומאחלים לך בהצלחה בהמשך דרכך.
בברכה,
אבי לרמן
מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לספורט נכים והוועד הפראלימפי"
(נספח י'1 לתצהיר התובע).
"לכבוד: הגב' פזית קורן5.3.14
מנהלת משאבי אנוש
ארגון נכי צה"ל
שלום רב,
הנדון: מר זאב גליקמן
לאור החלטת הנהלת ההתאחדות, ובהמשך לפגישה שנערכה עם מר זאב גליקמן בתאריך
13/1/14 הוחלט על סיום תפקידו של זאב בהתאחדות כמאמן לאומי בענף הטניס שולחן.
בנסיבות אלה, תקופת השאלתו של זאב להתאחדות והסכם מתן השירותים בין זאב להתאחדות מיום 1/1/13 יסתיימו ביום 31/3/14 ועם סיומם, ישוב זאב, כמוסכם בהסכם
השאילה מיום 1/1/13 , לארגון נכי צה"ל.
הנהלת ההתאחדות מאחלת לזאב הצלחה בהמשך דרכו ומודה לו על פועלו למען הספורט
הפראלימפי בישראל.
בברכה,
אבי לרמן
מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לספורט נכים"
(נספח י'5 לתצהיר התובע).
-
העולה מהאמור לעיל כי הנתבעת גמרה אומר לפטר את התובע כבר בחודש 12/2013.
-
לא זו אף זו, במכתב שנשלח לא.נ.צ.(5.3.2014) נכתב כי תקופת השאלתו של התובע הסתיימה, גרסה חדשה שכלל לא עלתה בשימוע (נספחים י'1 – י'5 לתצהיר התובע).
-
משכך, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין או למצער כי נפלו פגמים מהותיים בשימוע, כפי שקרה במקרה דנא.
-
התובע עבד במשך 25 שנה בהתאחדות, מתוכן שימש 17 שנה כמאמן נבחרת ישראל. התובע בעצמו עטור מדליות בתחרויות בינלאומיות וזכה בתואר "איש השנה בספורט הישראלי".
-
לאחר שנים רבות בהן שירת נאמנה את הנתבעת, היה מצופה ממנה שתנהג אחרת עם התובע. השיחה שהתקיימה לא הייתה שיחת שימוע אלא הבהרה (ס' 4 לעובדות) ולא הועלו נימוקים לפיטורים.
-
בנסיבות העניין, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪.
עוגמת נפש:
-
מהעדויות התחוור כי תלונות של התובע להנהלת הנתבעת בנוגע להתנהלות מנהל הספורט באיל"ן ר"ג (חגאי) ושחקן נבחרת (בוברוב), שהוגשו זמן רב לפני היציאה לאליפות אירופה, לא זכו לטיפול ממשי ע"י הנתבעת:
"ש.אז למה אתה אומר שלזאב יש תרומה לעכירות היחסים בין המועדונים?
ת.עקב התלונה שהיתה בין דני וזאב. ברגע שיש סכסוך בין שני אנשים, שניהם תורמים לאווירה לא טובה.
ש.לגבי התלונה שזאב הגיש נ' ברוך חגי על זה שהוא באמצע תהליך של תחרות נמצא באמצע הלילה עם קטינה שותים אלכוהול. טיפלת בתלונה הזו?
ת. לא טיפלתי בה, נודע לי.
ש.ידוע לך אם נציג אחר טיפל בתלונה?
ת.אני לא יודע.
ש.ידוע לך אם חבר שלך חגי הועמד לדין משמעתי על האירוע הזה?
ת. לא ידוע לי שמנהל המקצועי של מועדון ספיבק ששמו ברוך חגי עמד על איזשהו דין משמעתי." (עמ' 75 לפ' שורה 1, עמ' 76 לפ' שורות 1 – 9 לעדות חרל"פ).
-
לא זו אף זו, בחודש 9/2013 נשלח התובע לאליפות אירופה באיטליה במסגרת עבודתו כמאמן נבחרת ישראל נכים (בעמידה).
-
מספר ימים לפני היציאה לתחרות באירופה, נפגש נציג הנתבעת (חרל"פ) עם שחקני איל"ן ר"ג, מבלי לזמן את התובע (המאמן הלאומי) וללא ידיעתו, ואישר להם כי ירחיק את התובע מהם בזמן התחרות ולא מצא לנכון לעדכן את התובע על החלטתו.
-
ביום 25.9.2013 המריאה המשלחת הלאומית ליעד התחרות באיטליה, ונחתה בערב.
-
יהושע אוניקובסקי, יחד עם שני המאמנים הלאומיים, הכינו תוכנית משחקים לפי שיקול דעתם המקצועי תוך ציוות התובע עם שחקני העמידה לרבות בוברוב (שחקן איל"ן), קרי, בתיאום ביניהם התעלמו מההנחית "החרם" על התובע. התוכנית הוצגה בפני השחקנים, ושחקני איל"ן החלו במהומה וצעקות ופרצה מהומה רבתית.
-
ראש המשלחת (מר יהושע אונקובסקי) הודיע לתובע כי מר חרל"פ (יו"ר ועדת טניס שולחן) הורה לו כי על התובע להתרחק משחקני ספיבק (איל"ן ר"ג). התובע הודיע לאונקובסקי כי ההחלטה לא מקובלת עליו. התובע כעס. אוניקובסקי נכנע לאולטימטום כדי שלא להגיע ל"פיצוץ". התובע, הושפל בפני כל חברי הסגל. לאחר שסיים התובע את תפקידו עם השחקן היחיד בעמידה ש"הסכים" שיעמוד לצדו במשחק (מר שור), הדרדר מצבו הבריאותי. לאחר שבקשתו של התובע לחזור לארץ מוקדם סורבה, החליט התובע לחזור בכוחות עצמו ובסיוע אשתו.
-
לא הוכח ע"י הנתבעת כי הציעו לתובע לפנות לרופא הכפר האולימפי.
ש.גליקמן שלח אליך מתוך התחרות דרך אשתו אימייל שהגיע במוצ"ש על אירועים חריגים שקוראים בתחרות. על כל האי סדר שנגרם שם, קיבלת את האימייל הזה?
ת.לא יודע על מה אתה מדבר, לא זוכר.
ש.אם התייחסת לזה בתצהיר שלך?
ת. סימן שזה היה. אם התייחסתי בתצהיר, תראה לי איפה אני אבדוק. עכשיו אני לא זוכר.
ש.למה לא אישרת לגליקמן שנודע לך שקיבלת הודעה מקונבסקי שהוא לא מרגיש טוב, שהוא עם כאבי בטן שהוא גמר בתחרות והוא נשאר עם שחקן אחד למה לא שחררת אותו לחזור לארץ?
ת.אני לא יודע מה אתה יודע, אין דבר כזה שמשלחת לא יוצאת יחד או חוזרת יחד. גם אם הוא חולה, יש רופא בתחרות, יש מנהל משלחת, יש בית חולים אם צריך לאשפז.
ש.התקשרת אליו לברר מה מצבו הרפואי?
ת. אני לא צריך להתקשר. התקשרתי לראש המשלחת."
(עמ' 76 לפ' שורות 16 - 27 לעדות חרל"פ).
-
לאחר האירוע, הנתבעת לא עשתה דבר כדי לעצור לאלתר את הפרות המשמעת של השחקנים. לא רק שהנתבעת נמנעה מלנקוט בצעדים משמעתיים כלפי השחקנים הסרבנים, אלא אף אלו קיבלו גיבוי מלא מהנהלת הנתבעת לרבות מחרל"פ. הנתבעת לא נתנה גיבוי לתובע כמאמן נבחרת העמידה ולמעשה רוקנה מתוכן את סמכויותיו ואחריותו המקצועית במסגרת המשלחת.
-
החלטתו של חרל"פ עמדה בסתירה מוחלטת לתקנון נבחרת ישראל (נספח י"ב לתצהיר התובע, תקנון נבחרת ישראל), שכן עניין זה מצוי בסמכותו הבלעדית של המאמן.
ש.אתה בעצמך כותב בתצהיר שלך שידעת שיש נפיצות, ידעת שהנבחרת מתעדת לצאת לתחרות באירופה, איך פעלת למנוע את הפיצוץ?
ת.מעבר לזה שכנסת את הספורטאים ההרגשה שלי היתה שספורטאי ספיבק המועדון שבו אני גם חבר הנהלה, הגעתי למסקנה שאני צריך לעשות את הבדיקה בתוך המועדון וזה מה שעשיתי.
ש.למה לא הזמנת לפגישה את מר גליקמן?
ת. לא מצאתי לנכון לזמנו.
(עמ' 76 לפ' שורות 10 – 15 לעדות חרל"פ)
-
ראוי היה שההתאחדות הלאומית תנהג אחרת.
-
בצדק, הרגיש התובע מבוזה ומושפל, אולם אין לו להלין אלא על עצמו שהוא לא נשמע להוראות הממונים עליו. עם זאת, התנהגות הנתבעת אל התובע לאחר מכן, לא הייתה מוצדקת. התובע חש ברע וביקש לשוב לארץ אך הנתבעת לא סיפקה לו טיפול רפואי. התנהגות זו של הנתבעת גרמה לתובע עוגמת נפש רבה.
-
זאת ועוד, התובע הלין על התנהגויותיהם ש מנהל הספורט באיל"ן ר"ג (חגאי) ושחקן נבחרת (בוברוב) אולם הנתבעת לא פעלה בעניין.
-
אנו תוהות מדוע לא נוהל בירור עם חגאי באשר להתנהגותו הלכאורית כי שתה אלכוהול מאוחר בלילה עם שחקנית קטינה.
-
הנתבעת אף הענישה את התובע וביטלה את נסיעתו לבלגיה.
-
חרל"פ אישר שלא טרח לשוחח ישירות עם התובע בעת האירועים עצמם ואף לא דרש בשלומו לאחר מכן. לא הוכחשה חברותו של חרל"פ עם מנהל הספורט באיל"ן ר"ג (חגאי) ולא הוכח כי נערך בירור באשר לקרות האירועים שעליהם התלונן התובע (שתיית אלכוהול עם שחקנית קטינה מהנבחרת).
-
התובע נענש על שאירע בתחרות באירופה. התובע התבקש ואישר השתתפותו בתחרות בבלגיה שהתקיימה בסוף 10/2013 והשתתפותו אושרה ע"י הנתבעת אולם חרל"פ החליט להענישו ולבטל את השתתפותו בתחרות הנ"ל, בשל "עזיבתו של זאב את אליפות אירופה באמצע המשחקים.." (נספחים כ"א 1 כ"א 3 לתצהיר התובע). ברי כי אין חולק כי לא הוגשה נגד התובע תלונה כלשהי בעניין זה בהתאם לתקנון המשמעת. על הנתבעת היה לטפל בהפרת משמעת, אם נעשתה כזו, במוסדותיה (ביה"ד המשמעתי).
-
נראה כי הנתבעת התעלמה מהפגיעה בתובע, תוך העדפת אינטרסים זרים. הוכח בפני בית הדין על הקשר ארוך השנים של חרל"פ (נציג הנתבעת וחבר הנהלת איל"ן ר"ג) עם חגאי (מנהל במועדון איל"ן ר"ג):
"ש.אתם נפגשים לעיתים קרובות?
ת. בישיבות הנהלה של מועדון ספיבק שאני חבר שם בערך 40 שנה.
ש.גם ברוך חגי חבר הנהלה שם תקופה ארוכה?
ת.הוא לא חבר הנהלה, הוא מנהל מקצועי של המועדון.
ש.כמה זמן הוא מנהל מקצועי?
ת. לפחות 20 שנה, קודם היה ספורטאי."
(עמ' 73 לפ' שורות 2 – 7 לעדות חרל"פ)
-
לאחר שהתובע התלונן על התנהגות חגאי, לא רק שחגאי לא נקרא לסדר, הועמד לדין או נענש, אלא חרל"פ נקט בשורה של פעולות אשר פגעו בתובע, החל בהשפלתו בפני סגל הנבחרת באליפות אירופה, פגיעה בסמכויותיו תוך הפתעתו במהלך התחרות ללא מתן הודעה מראש לתובע וכשנתבקש לתת הסבר מדוע לא שוחח עם התובע בטרם נקט בפעולות נגדו השיב בחקירתו הנגדית "לא מצאתי לנכון".
-
חרל"פ יכול היה להימנע מפגיעה בתובע, אילו היה התובע מוזמן לפגישה שהתקיימה מאחורי גבו, והיה מקיים בירור לגבי ההתנהגות של בוברוב, לכאורה, באימוני ההכנה לתחרות, או אילו נמסרה לתובע הודעה מתאימה לפני הנסיעה. הפגיעה בתובע המשיכה בהתעלמות ממצבו הבריאותי בחו"ל ומבקשתו לחזור לישראל לקבל טיפול לאחר שסיים את כל מטלותיו בתחרות. ולסיום הענישה אותו הנתבעת וביטלה את השתתפותו בתחרות בבלגיה, ללא כל תלונה, ללא דיון, ומבלי שניתנה לו הזכות הבסיסית לטעון להגנתו.
-
הנתבעת התנקמה בתובע לאחר שעזב את אליפות אירופה באיטליה, וביטלה את נסיעתו לבלגיה עם המשלחת. (נספח כ"א 1 – כ"א 3) "לאחר עזיבתו של זאב את אליפות אירופה באמצע המשחקים הוא לא ייסע כמאמן לבלגיה".
-
לא זו אף זו, לא הוכח בפנינו כי השחקנים שהתמרדו הועמדו לדין משמעתי.
-
חרל"פ, מטעם הנתבעת, היה הקטיגור, השופט והתליין מבלי שניתנה לתובע ההזדמנות להתגונן.
-
הנתבעת נהגה בניגוד לכללים ולהוראות מפורשים בתקנוני נבחרת ישראל ובתקנון המשמעת.
-
אנו פוסקות סך של 50,000 ₪ בשל עוגמת נפש.
-
בנסיבות העניין, על הנתבעת לפצות את התובע בהוצאות שנגרמו לו עקב חזרתו לארץ בסך של 4,200 ₪.
סוף דבר:
-
התביעה מתקבלת בחלקה.
-
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך 50,794 ₪;
פיצויי פיטורים בסך 7,698 ₪;
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪;
פיצוי בגין עוגמת נפש 50,000 ₪.
פיצוי בגין הוצאות שנגרמו לתובע עקב חזרתו לארץ בסך של 4,200 ₪.
דמי הבראה בסך 2,159 ₪
דמי חופשה בסך 3,620 ₪.
הסכומים דלעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.14 ועד התשלום בפועל.
-
הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ל' כסלו תשע"ח (18 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
גב' גל טלית,
נציג ציבור (עובדים)
|
|
אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
|
|
גב' ברכה ליטבק,
נציג ציבור (מעסיקים)
|
הקלדה: אתי קובה / אסף כהן