1.זוהי תביעה כספית בסך של 508,233 ₪ בעילה חוזית ונזיקית בגין ליקויים ואי התאמות בדירת התובעים שנרכשה מהנתבעות.
ניהול ההליך:
2. ביום 10.3.15 הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט , המהנדס גולדקלנג (להלן-"המומחה") שיחווה דעתו בנוגע לקיומם של ליקויים ועלות ביצוע תיקונים, בדירת התובעים המצויה ברח' נוף הרים 123 בישוב אדר (להלן-"הדירה") ובשאלת קיומם של אי התאמות בדירה מחוזה המכר ותוכניות הדירה ובדבר שיעור ירידת ערך בגין הליקויים, ככל שקיימים.
3. ביום 21.3.16 הוגשה חוות דעת המומחה וביום 6.11.16 ניתנו תשובותיו לשאלות הבהרה שהפנו אליו התובעים.
4. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה בישיבה מיום 13.12.16 לפיה פסק הדין יינתן על פי החומר המצוי בתיק ללא שמיעת ראיות לאחר שיוגשו סיכומים בכתב.
טענות הצדדים:
5.התובעים טענו להפרה יסודית של הסכם המכר של הדירה (נספח א' לכתב התביעה, להלן-"ההסכם") באיחור במסירת החזקה בדירה זאת רק ביום 2.5.07 (להלן-"המסירה") ובתשלום פיצוי בגין האיחור , בחסר מהמוסכם בסעיף 19 להסכם. שכן, שולמו דמי שכירות עבור 7 חודשים ולא עבור 8.5 חודשים ובעוד טופס 4 ניתן רק ביום 14.5.07 (נספח ח' לכתב התביעה). לפיכך נותר חוב לדמי שכירות בסך של 3,014 ש"ח .
עוד נטען לחיוב ביתר בחשבון הסופי בסך של 11,215 ₪ (בהפניה לנספח ט לכתב התביעה במכתב מיום 2.5.14 ).
6. לעניין הליקויים בדירה טענו התובעים, כי חלק מהם התגלו עובר למסירה כמובא בהודעתם לנתבעות מיום 27.3.07 שכללה רשימה ראשונית של ליקויים (נספח י-2 לכתב התביעה) במסגרתה הם הודיעו כי בכוונתם למסור לנתבעות דוח נוסף על הליקויים.
חוות הדעת הראשונה של המהנדס קליגסברג בעניין הליקויים ניתנה ביום 8.5.07 (נספח יא-2 לכתב התביעה, להלן-"חוות הדעת הראשונה") ונשלחה לנתבעות באותו מועד.
לא הועילו התיקונים שבצעו הנתבעות בדירה ואף נוצרו ליקויים חדשים בגין ביצועם בצורה רשלנית. לפיכך, בתום שנת הבדק נשלחה לנתבעות חוות דעת שנייה של המהנדס קליגסברג מיולי 08' (להלן-"חוות הדעת השנייה") בצירוף מכתב דרישה לתיקון הלקויים המופיעים בה.
7.התובעים טענו כי בניגוד לטענת הנתבעות בחליפת מכתבים ביניהם, הם לא מנעו מהן לבצע תיקונים ולא סלקו את העובדים מהדירה. הנתבעות, הן מי שסירבו לבצע את התיקונים ואף גרמו נזקים לדירה והכבדה עליהם, במהלך ביצוע התיקונים במרוצת שלוש שנים.
בגמר ביצוע התיקונים הכושלים, הוגשה חוות דעת נוספת של המהנדס קליגסברג , מחודש אוגוסט 2010 (נספח י"ד לכתב התביעה, להלן-"חוות הדעת האחרונה") בה הובאו מלוא הליקויים בדירה ובחצר ובהתייחס לכלל המערכות בדירה.
8. עלות בצוע התיקונים הוערכה בחוות הדעת האחרונה בסך של 188,255 ₪ והתובעים הוסיפו עליה נזקים שלא פורטו בה בסך של 28,105 ₪ וכן טענו לירידת ערך הדירה בסך של 130,00 ₪. כלל הנזקים הנטענים, כולל חיוב ביתר בגין כמויות עודפות ומחירן ; עגמת נפש שהוערכה בסך של 80,00 ₪ וצורך בדיור חלופי לתקופת ביצוע תיקונים ואובדן ימי עבודה במהלכה הועמדו בסך כולל של 508,233 ₪.
9. הנתבעות העלו טענה מקדמית לפיה יש לסלק את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי לאור מועד הביקור של המהנדס קליגסברג וחוות דעתו הראשונה מחודש אפריל 2007 שנערכה על פי ביקורו בדירה כבר ביום 27.3.07.
10. התובעים, הערימו עליהן קשיים לבצוע התיקונים והגיעו הדברים עד כדי סילוק העובדים מהדירה בחודש יוני 2010, מה שמאיין את זכותם לפיצוי. ממועד הפסקת ביצוע התיקונים ועד מועד הגשת התביעה חלפו 4 שנים מה שמעיד כי לא עסקינן בליקויים חמורים. חוות הדעת האחרונה, זהה לקודמותיה ונועדה להכשיר את הגשת התביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
11. הליקויים הוכחשו ונטען כי עלות ביצוע התיקונים מופרזת וכי יש לאפשר לנתבעות לבצע אותם ככל שתידחה טענת ההתיישנות.
דיון והכרעה:
התיישנות:
12. סעיף 6 לחוק ההתיישנות , התשי"ח -1958 (להלן – "חוק ההתיישנות") קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". בחינת המונח "עילת התביעה" צריך שתיעשה לפי הקשר הדברים (י' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 7, עמ' 82) ועל פי הדין המהותי שמכוחה קמה לתובע הזכות כלפי הנתבע (ע"א 9371/00 אלבשרא לעידוד תיירות בע"מ נ' קוסטודיה , פ"ד נו (4) 798). השתכללות עילת התביעה היא לפי הלכה פסוקה, ביום בו מתגבשות העובדות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי החייב (ע"א 3599/94 שמעון יופיטר ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד נ(5) 423 להלן-"פרשת יופיטר").
13. עוד קובע חוק ההתיישנות, בסעיף 9 : "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה". 'ההודאה' לפי אותה הוראה בחוק היא " למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות".
בהודאה, לא די בהודאה בעובדות הנטענות למניין מרוץ ההתיישנות ממועדה ואילך כי אם "צריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות"(ע"א 1017/91 פסח נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול, 1.4.96 בפסקה 8 בפסק הדין מפי כב' השופט י' זמיר).
עוד מצינו בעניין ההודאה בזכות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות בפסק הדין המנחה בע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ ,19.4.12 (להלן-"עניין רובאב") מפי כב' השופט י' עמית כי די בהודאה של נתבע בזכות המושגית של תובע וללא דרישה להודאה בזכות הקונקרטית, על מנת שהכוח לתבוע יתחיל מחדש ממועד ההודאה המושגית (פסקה 24). וכן נקבע (בפסקה 30, שם): "סיכומו של דבר, כי הנתבע אינו חייב להודות בזכותו הקונקרטית של התובע לסעד מסוים לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות, ודי לו שיודה בעובדות המבססות את זכותו הקונקרטית של התובע. כאשר נתבע מודה כי הפר את חוזהו עם התובע, הריהו מודה מניה וביה בזכותו הקונקרטית של התובע לקבל את הסעד בו הוא חפץ, וממילא מודה הוא בעובדות המבססות אותה" (וראו גם: פסקה 34 בעניין רובאב). להמחשת הודאה מושגית, מהי הובאה בעניין רובאב דוגמה דווקא מיחסי קבלן ורוכש דירה: "נכונותו של קבלן לתקן ליקויים שהתגלו בדירות, מהווה הודאה בזכות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות"(פסקה 14 והאסמכתאות שם).
יפים הדברים לאור תכלית דיני ההתיישנות, למניעת הכבדה על נתבע לשמירת ראיותיו במשך שנים ארוכות ולהבטיח וודאות בדבר זכויותיו וחובותיו כלפי התובע בידיעתו, כי אי הגשת תביעה יש בה משום ויתור או מחילה בתום תקופת ההתיישנות (רע"א 901/07 מדינת ישראל נ' הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא - ליפל, 19.9.10, פסקה 30) כמו גם, למניעת התדיינות בבתי המשפט על עניינים נושאים שאבד עליהם הכלח.
14. משהובאה המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בחוק ההתיישנות והלכה פסוקה, באתי לבחון את המסכת העובדתית בעניין טענת ההתיישנות.
מסירת החזקה בדירה , היא המועד ממנו צריכה להימנות תקופת ההתיישנות, קרי: ביום 2.5.07 ולא ממועד קיום סיור בדירה ביום 27.3.07 מועד, בו טרם התגבשה עילת התביעה לפי הסכם המכר. עיון בהסכם מלמד כי "המוכר מתחייב למסור לרוכש החזקה בממכר, כשהמכר בנוי ומושלם בהתאם למפרט למעט ליקויים שאינם משמשים עילה לדחיית מסירת הממכר" (סעיף 4(א)). עוד נקבע בהסכם כי יתואם מראש מועד מסירה בו יהא על הרוכש לקבל את החזקה בדירה לידיו (סעיף 4(ב)) ובאותו מועד, ייערך פרוטוקול מסירה בו יפורטו אי התאמות שאינן בכלל אי התאמה נסתרת (סעיף 4 (ח)) . בנוסף, נקבע בסעיף 4 (יב) ו-(י"ג) בעניין מעמד קבלת החזקה ובדבר משמעו מבחינת תקינות הדירה והמעמד של הרוכשים בדירה ממועד המסירה ואילך ולא במועד מוקדם לו (ראו גם בסעיף 20 להסכם).
מסירת החזקה בדירה בוצעה במועד שנקבע בין בעלי הדין ביום 2.5.07 וניתנה הצהרה באותו ממועד על העברת החזקה וכן, נערך פרוטוקול מסירה עליו חתמו נציג היזם והתובעים (נספח ז' לכתב התביעה).
15. מעיון בפרוטוקול המסירה עולה כי הנתבעות, הודו בו על קיומם של ליקויים וחסרים שונים בדירה ואף התחייבו לבצע תיקונים והשלמות של חלקם תוך מועד שנירשם בפרוטוקול. כדוגמת: "יימסר בקרוב כיור מטבח, כיור אמבטיה ..." , "ארונות מטבח יסגרו מול הספק... יתקבל בעתיד הקרוב" , "חסר מעקה מפריד חוץ צד צפון מערב, בוצע מעקה זמני יושלם בשבוע הבא" וכן "מסירת 2 דלתות וויטרינה" והזמנת "חברת תנור חימום" תבוצע בעתיד (עמ' 1 ) . עוד נאמר בפרוטוקול המסירה (עמ' 2) כי חסרה עמדת כיבוי אש ואפי מים 0עוד ראו בעמ' 3 לפרוטוקול).
אוסיף, כי עיון בפרוטוקול מסירה ראשוני שערכו התובעים (נספח י' לכתב התביעה) מלמד כי נערך באופן חד צדדי ע"י התובעים וללא חתימת נציג הנתבעות עליו. קרי: לא לפי הוראות הסכם המכר בעניין המסירה, שמועדה טרם הגיע כי אם נקבע לים 2.5.07 ואין בעריכתו והגשתו כדי להקים עילת תביעה בגינו. מה גם, שהרשות בידי הנתבעות ועשוי להיות כי הן תבצענה עבודות להשלמת הממכר ותיקונים עד מועד המסירה כך שכוח התביעה טרם נוצר במועד הפרוטוקול הראשוני שכאמור לא נערך בהתאם להסכם.
16. בפרוטוקול המסירה הודו הנתבעות באחריותן לביצוע השלמות ותיקונים תוך שבוע ימים ומהתנהלותן בביצוע תיקונים - גם לאחר חלוף שבוע ימים (כעולה מכתבי הטענות) בתיאום המועדים עם התובעים, יש כדי ללמד על הודאה במעשה מצד הנתבעות בדבר קיום ליקויים שונים אותם ביקשה לתקן. גם לפיכך, אין למנות את תקופת ההתיישנות ממועד הסיור בדירה ביום 27.3.07 כי אם לפחות מחלוף שבוע ימים כפי התחייבותן לבצע תיקונים ממועד המסירה. חליפת מכתבים בעניין התיקונים עליה אמנם נירשם "מבלי לפגוע בזכויות" מעידה כי הצדדים חזרו ותיאמו מועדים לביצוע תיקונים ע"י הנתבעות . כך מצינו במכתבו של עו"ד לוי לב"כ התובעים מיום 12.1.10 לפיו בכוונת הנתבעות "לבצע את התיקונים הנדרשים" לפי דו"ח שהן "עורכות בימים אלו ביחס לתיקונים הנדרשים" אף שהדו"ח לא צורף לכתב ההגנה (וראו סעיף 1 למכתב מיום 15.6.10).
17. בנסבות אלו, אין בהתנהגות התובעים משום מחילה או ויתור על זכויותיהם בגין ההפרות הנטענות של ההסכם ולא נפגע אינטרס הוודאות של הנתבעות ואף לא זכותן להתגונן מפני התביעה בהגשת התביעה ביום 30.4.14. שכן, היטב היה ידוע להן כי התובעים עומדים על ביצוע התיקונים כפי שעולה מהתנהגותן בהמשך ביצוע העבודות בדירה עד ל'שבר' ביניהן, כתוצאה מסילוק הפועלים לפי גרסתן.
18. כמו כן, על הליקויים שהובאו בפרוטוקול הראשוני מיום 27.3.07 (נספח י' לכתב התביעה) אשר כשמו כן הוא - ראשוני ולא ממצה, התווספו ליקויים בחוות הדעת הראשונה. כדוגמת: עבודות נגרות וחלק מעבודות מסגרות (סעיף 3), חלק מעבודות אלומיניום (בסעיף 4 ), ליקויים בתריס ושלבים פגומים, מוטות תפעול חסרים; חסר בחלון בחדר 4 (סעיף 4.5), ליקויים באינסטלציה בהתקנה לקויה שלא על פי התקן (סעיף 5), ליקויי רטיבות (סעיף 8), ליקויים בגג (סעיף 9). עריכת חוות דעת זו לאחר מועד המסירה, מתיישב עם האמור בפרוטוקול הראשוני (עמ' 3) לפיו "המהנדס יבדוק ויימסר פרוטוקול נוסף...". בהתאמה לכך, חוות הדעת הראשונה הועברה לנתבעת כצרופה למכתבם של התובעים לנתבעות מיום 8.5.07 (נספח יא' 2).
19. מכל אותם טעמים, בהתחשב במועד המסירה ממנו מתחיל מניין תקופת ההתיישנות בהתאם להסכם המכר ולמסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, אני קובעת כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת התביעה.
למעלה מן הצורך וכמובא לעיל, הנתבעות הודו בכתובים וכן במעשיהן, באחריותן לתיקון חלק מהליקויים ואי ההתאמות והחלו בהתאם לכך בביצועם, מה שמאתחל את מניין תקופת ההתיישנות ולו גם עד חלוף שבוע ממועד המסירה כמובא בפרוטוקול המסירה. לפיכך, לא חלפה תקופת ההתיישנות מאותו מועד ועד מועד הגשת התביעה.
לאור כל האמור, נדחית טענת ההתיישנות.
ביצוע תיקונים:
20. במכתב דרישה ששלחו התובעים לנתבעות ביום 24.5.08 עולה כי לא הושלם ביצוע התיקונים (נספח י"ב לכתב התביעה) כי אם בוצעו תיקונים חלקיים שבחלקם, לא היה כדי להועיל (ראו סעיפים 10.1, 5.7.3, 5.7.2., 2.3, 4.1). משלא נענתה אותה דרישה, נשלחה חוות הדעת השנייה של המהנדס קליגסברג , שביקר שוב בדירה ביום 8.7.08, שכללה גם ליקויים קודמים שתוקנו, אך לא כראוי. כך מצינו בסעיף 1.7 לאותה חוות דעת: "המדרגות הלקויות, שהיו בעת הביקורת הראשונה, הוחלפו, אך הותקנו 2 לוחות חדשים בגוון ומירקם שונים באופן בולט מהגוון והמרקם הכללי" וכי המידות השלח של המדרגות שתוקנו "אינן עונות על דרישת תקנה 3.38 לתקנות". בדומה לכך נאמר בסעיף 5.2 לחוות הדעת נאמר בנוגע לניסיון כושל לתיקון מערכת החימום ועל העברת צנרת תוך יצירת בליטה בחיפוי, אגב בצוע של תיקון ע"י הנתבעות ממועד הביקור הקודם (סעיף 5.4 לחוות הדעת השנייה).
21. נימצא אם כן, כי הנתבעות לא ישבו בחוסר מעש ממועד המסירה ואילך כי אם בצעו תיקונים והשלמות. עם זאת וכפי שהוכח מחוות הדעת של המומחה מטעם בית משפט, נותרו ליקויים בדירה שהנתבעות לא תיקנו או שהתיקון לא עלה יפה (וראו גם נספח ג' לכתב התביעה ונספחים ב/2 וב/3 לכתב ההגנה). ביום 10.12.09 התקיים ביקור של הנתבעות בדירה (ראו: מכתבו של עו"ד רוזן מיום 10.1.10) לאחריו, הודיעו הנתבעות כי הן עורכות דו"ח ביחס לתיקונים הנדרשים בדירה וכי בכוונתן, לבצע תיקונים אך לא בלוח זמנים צפוף כבקשת התובעים נוכח עיכובים מצד התובעים במשך שנה וחצי בהעברת הדו"ח מטעמם (סעיפים 1 ו- 2 למכתב הנתבעות מיום 12.1.10 ומכתב מיום 14.1.10, נספח ג' לכתב ההגנה). ואכן, התיקונים החלו בשבוע השני של חודש יוני 2010 (ראו מכתבו של עו"ד לוי לעו"ד רוזן מיום 15.6.10, נספח ג' לכתב ההגנה) במהלכם, סרבו התובעים לאשר בצוע תיקונים בחלק מהדירה עד להגעה של המהנדס מטעמם תוך 10 ימים. אי אז הודיעו הנתבעות כי בכוונתן לבצע תיקונים ברצף וכי על התובעים לשתף פעולה עימן. הטענה לעניין גירוש הפועלים נדחתה מכל וכל במענה של התובעים לנתבעות מיום 16.6.10.
22. בהתחשב בביצוע תיקונים חוזרים ונשנים ע"י הנתבעות שהיה עליהן לסיים בהצלחה את ביצועם זה מכבר ולא עשו כן ולו גם מועד סילוק הפועלים לפי דידם בשנת 2010 וכן לאור חוות דעת המומחה מטעם בית משפט ממנה עולה כי הטיפול היה כושל בחלק מהליקויים, אין להורות כבקשת הנתבעות על ביצוע התיקונים על ידן.
היחסים בין הצדדים עלו על שרטון והיו ליחסים מכבידים עד כדי אובדן אימון ביניהם . לפיכך, קיים חשש כי ביצוע תיקונים ע"י הנתבעות יולידו הליכים נוספים. מכל אותם טעמים, אין להיעתר לבקשתן לביצוע התיקונים על ידן ( ע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858,865-866 , להלן –"פרשת זלוצין").
ליקויים ואי התאמות בדירה:
23. בחוות הדעת של המומחה המהנדס גולדקלנג שהוגשה ביום 21.3.16 ובתשובותיו לשאלות הבהרה ששלחו לו התובעים, נבחנו אחד לאחד הליקויים בדירה בהתאם לטענות התובעים כמובא בחוות הדעת האחרונה של המהנדס קליגסברג מיום 7.10.08.
24.על משקלה של חוות דעת של מומחה מטעם בית משפט מצינו בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח', תק-על 90(2), 532 שקבע:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן"(ראו גם: ע"א 558/96 ,1240/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל חנן ואח' , פ"ד נב(4) 563, 569).
25. לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה וכן את תשובותיו לשאלות ההבהרה ששלחו התובעים ובהתאם להסכמה הדיונית לפיה לא יישמעו עדים והמומחה, גם הוא לא נחקר על חוות דעתו, אני מאמצת את חוות דעתו המפורטת ומנומקת היטב , בנוגע לטיב הליקויים ועלות ביצוע התיקונים.
זאת למעט סך של 4,130 ₪ בנוגע לרכיב של הינתקות רצועת מתכת בגג (ברישא של עמ' 17 לחות הדעת) שלא הוכח בראיות התובעים כי היתה התרשלות בהתקנה בפרט, בחלוף השנים ממועד המסירה מה שגורם לבלאי סביר ובהצטרף לכך ירידת שלג.
בעניין הג'קוזי, אין לחייב את הנתבעות בפיצוי נוסף מעבר למה שקבע המומחה שעה שנימצא כי ניתן לתקן בעלות נמוכה את הליקוי ולאור חלוף השנים ממועד התקנתה.
כמו כן, נדחית התביעה לפיצוי בגין נקודות מאור והעתקת בקר חשמלי ויתר הטענות לעניין אי התאמות וליקויים שנדחו בשנית בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ונומקו היטב.
מנגד, יש לחייב את הנתבעות בפיצוי נוסף בסך של 500 ₪ בגין ליקוי שנימצא בדירה בשלבי התריס בוויטרינת חדר הדיור לאור תשובה 2.1 לשאלות ההבהרה.
עוד יש להוסיף פיצוי בסך של 5,000 ש"ח בגין ליקוי בצינור הנפט על פי חישוב הנזק ע"י המומחה בגין עלויות עודפות (כמובא בסעיף 6.6 לתשובות לשאלות ההבהרה).
לעניין אי התאמות במעקה חדר כביסה יש לפצות את התובעים בסך של 2,000 ₪ (סעיף 10.2 לתשובות לשאלות ההבהרה).
לפיכך , עלות התיקונים היא בסך של 70,020 ₪.
26. לסכום שקבעתי בסעיף 24 , יש להוסיף 25% לעלות קבלן מזדמן לאור קביעותיי בסעיף 22 לפסק הדין. בתשובת המומחה לשאלות ההבהרה של התובעים (סעיף 15.1) עולה כי בחוות דעתו נקבעו עלויות התיקונים לפי מחירן בביצוען ע"י קבלן קרי: הנתבעות ולא כפי טענת הנתבעות כי הללו נקבעו לפי מחיר קבלן שיפוצים ולפיכך, יש להוסיף 25% מהעלות לביצוע ע"י קבלן מזדמן כבעניינינו.
כמו כן, על הנתבעות לפצות את התובעים בסך של 7,000 ₪ לפיקוח הנדסי על ביצוע התיקונים ונדחית דרישת התובעים לפיצוי גבוה מזה לאור קביעותי על העלויות לביצוע התיקונים.
על כל הסכומים האמורים, יתווסף מע"מ (ראו: פרשת זלוצין).
27.התביעה לפיצוי גבוה ממה שנקבע בחוות דעת המומחה בגין ירידת ערך נדחית משלא הוגשה חוות דעת של שמאי מטעם התובעים ובעוד, בחוות דעתו של המהנדס קליגסברג נאמר כי יש לקבוע את ירידת הערך לפי חוות דעת של שמאי (סעיף 7.4 בחוות הדעת מיולי 08') או כל ראייה לסתור את נימוקי המומחה גולדקלנג בקביעת ירידת ערך בסך של 1,000 ₪. אוסיף כי התובעים לא טענו בסיכומים לאי התאמה במספר החדרים בדירה כי אם במסגרת סיכומי התשובה. מה עוד, שחוות דעת המומחה בנדון מתיישבת עם הסכם המכר (סעיף 11.3) ולא השתכנעתי כי נגרמה ירידת ערך לדירה בגין מספר החדרים שבה. כמו כן, אני מאמצת את ההערכה של המומחה לעניין שיעור הפיצוי בגין החלון בחדר האמבטיה משלא מצאתי כי הסכום נמוך משיעור הנזק בגינו. לפיכך, יש לפצות את התובעים עבור ירידת ערך שהוערכה ע"י המומחה בסך של 1,000 ₪ בגין נישה של גבס מעוכה.
פיצוי בגין איחור במסירה:
28. לאור מועד מסירת החזקה בדירה ומשלא הוכח בכתבי בי-דין כי העיכוב במסירה נעוץ בתובעים כנטען בכתב ההגנה (סעיף 21) ונימצא, כי טופס 4 ניתן רק כשבועיים לאחר המסירה (נספח ח' לכתב התביעה) מה שמעיד כי העיכוב אינו מחמת התובעים (נספח ו' לכתב ההגנה) וללא כל טענה בחליפת המכתבים בין הצדדים על עיכוב מצד התובעים, דין רכיב תביעה זה להתקבל.
לפיכך, אני מחייבת את הנתבעות בפיצוי בסך של 3,014 ₪.
יוער ויובהר כי לא חלה התיישנות על רכיב תביעה זה שכן, החשבון הסופי נערך ע"י הנתבעות רק בתחילת חודש מאי 2007 והתשלומים ששולמו לשכר הדירה נזקפים בהתאם לדיני החוזים ולהסכם, לתקופה המוקדמת מבין חודשי האיחור.
חיובים ביתר:
29. רכיב תביעה זה לא הוכח בראיות התובעים. שכן, לא די בהצגת מכתב דרישה (נספח ט' לכתב התביעה) כדי לבסס את התביעה בנדון מבלי שהתובעים הוכיחו במסמכים כלשהם מה היו פרטי החיוב אחד לאחד ומה היה כינויים וסיווגם בכל חיוב וחיוב. שיוך כל תשלום לרכיב זה או אחר נעשה על ידי התובעים בלבד, במכתבם לנתבעות (נספח ט' לכתב התביעה) ואין בו משום ראיה להוכחת טיב החיוב, וביתר. הנטל מוטל על הנתבעים להוכיח את טענותיהם בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולא כנטען בכתב התשובה לכתב ההגנה (סעיף 20.1). יפים הדברים גם לעניין אי התאמות בתחום התקשורת שלא הוכחו ובעניין מחיר מופקע של חומרים שנרכשו מספקי הנתבעות, שלא הוכחו. מה עוד, שהתובעים לא מחו על כך ובמסגרת ההתקשרות הסכימו לקבל רשימת ספקים של הנתבעות. הדרישה לפיצוי בגין רכישת כמות עודפת, לא הוכחה גם בחוות דעת של מומחה ודינה, להידחות.
דיור חלופי לתקופת התיקונים:
30. לאור טיבם של התיקונים (כדוגמת החלפת ריצוף בדירה) ובהתאם לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה בקביעתו כי התיקון כרוך בפינוי הדירה למשך חודש ימים (סעיף 13.2.2) אני מחייבת את הנתבעות בפיצוי לדיור חלוף אותו אני מעמידה בסך של 5,000 ₪.
לצורך הקביעה נעזרתי בגובה דמי השכירות שנקבעו כפיצוי בהסכם המכר ומנגד בחלוף השנים ממועד ההסכם ובצורך למצוא דירה חילופית לפרק זמן קצר כמו גם לאי הגשת חוות דעת של שמאי מטעם התובעים בתמיכה לתביעתם לפיצוי בסכום גבוה מזה.
31. לכל האמור מתווסף פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 25,000 ₪. בכך התחשבתי בתקופה במהלכה סבלו התובעים מהליקויים בדירה ומנגד, בטיב הליקויים שהחלק הארי שלהם אין בו משום פגיעה מהותית במגוריהם בדירה כפי שעולה גם מהשיהוי הארוך בהגשת התביעה.
32. חיובי הנתבעות שנקבעו בפסק הדין ישולמו על ידן, ביחד ולחוד, ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
33. אני מחייבת הנתבעות בהוצאות לתובעים לאגרת בית משפט ; לשכרו של המומחה מטעם התובעים (כמובא בנספח טז לכתב התביעה) ולהוצאות בגין תשלומי התובעים לשכרו של המומחה מטעם בית משפט. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות בהוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.
עותק יישלח לצדדים.
ניתן היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
