חברת הבנייה "משהב" אמנם שלחה אנשי מקצוע לתיקון התקלות, אך אלו התרשלו בעבודתם והותירו את הדירה עם ליקויים, שהרוכשים העריכו בכ-200 אלף שקל. מה נפסק?
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רוכשים על ליקויי בנייה ואיחור במסירה אף שהוגשה כ-7 שנים לאחר שקנו את דירתם. השופטת מרים ליפשיץ-פריבס הסתמכה על חוות דעת הנדסית שקבעה כי התיקונים שביצעה חברת הבנייה "משהב" היו רשלניים ולא פתרו את הליקויים. הרוכשים זכו בפיצויים של כ-130 אלף שקל בתוספת החזר הוצאות משפט ו-20 אלף שקל עבור שכ"ט עו"ד.
בני הזוג קיבלו את המפתחות לדירה החדשה שרכשו ביישוב הר אדר, הסמוך לירושלים, באיחור של כ-9 חודשים ממה סוכם בחוזה המכר (מאי 2007). עם כניסתם לדירה הם גילו שהיא גם מלאה בליקויים כמו תריסים וריצוף פגומים, תקלות באינסטלציה, בעיות רטיבות ועוד.
הרוכשים הודיעו לחברה על הליקויים והיא שלחה עובדים שיתקנו אותם. אך עובדי החברה ביצעו לטענתם רק חלק מהתיקונים, ובאופן רשלני.
הרוכשים הביאו מומחה מטעמם שיעמוד על כל הליקויים בדירה ושלחו את חוות דעתו לחברת הבנייה. חלפה כשנה עד שנציג החברה הגיע לדירה, והבטיח שהתיקונים יבוצעו כדבעי.
ה"סיבוב השני" של התיקונים החל כ-3 שנים מאז נמסרה הדירה אבל התיקונים שבוצעו בה שוב היו רשלניים. מכאן תביעת הרוכשים שהוגשה באפריל 2014, בה הם דרשו פיצויים של כחצי מיליון שקל עבור עלות התיקונים, האיחור במסירה, ירידת ערך, עגמת נפש ועוד.
משהב טענה שיש לסלק את התביעה מחמת התיישנות שכן הוגשה כ-7 שנים אחרי גילוי הליקויים.
בנוסף, נטען כי לתובעים אין זכות לפיצוי משום שהערימו קשיים על החברה ועובדיה, עד כדי כך שבסיבוב התיקונים השני הם סילקו אותם מהדירה.
לחלופין, נטען כי סכום הפיצויים שדרשו התובעים מוגזם, וכי יש לאפשר לחברה לבצע את התיקונים ללא פיצוי.
היחסים עלו על שרטון
לאחר שעיינה בפרוטוקול מסירת הדירה, השופטת ליפשיץ-פריבס דחתה את טענת ההתיישנות, שכן עלה ממנו כי הנתבעת הודתה בליקויים ואף התחייבה לתקן אותם – ומשלא ביצעה זאת כראוי עד היום – לא ניתן לקבוע שעילת התביעה התיישנה, שהרי הנזק המשיך.
לגופו של עניין, השופטת הסבירה כי היחסים בין הצדדים עלו על שרטון עד כדי אובדן אמון ביניהם, ולפיכך "קיים חשש כי ביצוע תיקונים על ידי הנתבעת יולידו הליכים נוספים". בנסיבות אלה השופטת לא סברה שיש לאפשר לחברה לבצע את התיקונים בעצמה.
בנוסף, השופטת העדיפה את עדותם של התובעים, ששללו מכל וכל כי סילקו את עובדי הנתבעת מדירתם, ודחתה גם את הטענה הזו שנשמעה מהנתבעת.
באשר לתיקונים עצמם, המומחה מטעם התובעים העמיד את עלותם על כ-188 אלף שקל. לאחר שבחנה את חוות דעתו המנומקת, השופטת החליטה לאמץ חלק ממנה אך החריגה מספר ליקויים שלטעמה אינם מצריכים תיקון או שאינם באחריות הנתבעת. כך שבסופו של דבר היא קבעה כי עלות התיקון הכוללת תעמוד על כ-70 אלף שקל.
מלבד זאת, השופטת פסקה לרוכשים סכומים נכבדים גם עבור עגמת הנפש שנגרמה להם עקב השתלשלות האירועים האמורה, וכן על איחור במסירה וירידת ערך, אבל בסכום נמוך יותר ממה שתבעו.
לבסוף, השופטת פסקה לרוכשים פיצויים של כ-130 אלף שקל ועל כך יתווספו 20 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד וגם הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד מקרקעין יפעת ארנון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי כץ ; עו"ד יהודה מרציאנו
עו"ד אורי סקוזה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.