תורגמן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

האם יש מקום לנעול במקרה הזה בפני המבקש את שעריו של הליך פשיטת הרגל ולהימנע מלתת צו כינוס, מקום בו טוענים הכונס הרשמי והנושה העיקרי של החייב, אגף מס הכנסה, כי חובותיו של המבקש נוצרו בחוסר תום לב. בבקשתו למתן צו כינוס טען המבקש כי חובותיו מסתכמים בכ-4.54 מיליון ₪ וכי נושיו הם אגף מס הכנסה (חוב של כ-4,000,000 ₪) ומדינת ישראל (חוב של 40,000 ש"ח בגין הוצאות משפט).

רקע

1. המבקש פנה לכונס הרשמי (להלן:"הכונ"ר") והגיש בקשה לאשר הגשת בקשה למתן צו כינוס לנכסיו. ביום 15.11.17 הגיש הכונ"ר לבית המשפט תגובה, במסגרתה הוא הודיע כי הוא מתנגד למתן צו הכינוס. לתגובה צורפה בקשתו של המבקש , ממנה אנו למדים על נתוני החוב, כפי שמוצגים על ידו.

    

2. לטענת הכונ"ר, חובותיו של המבקש מקורם בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג. גדעון בע"מ 36632-01-15 מיום 29.6.17), בו חויב המבקש לשלם למס הכנסה סכום של כ-4 מיליון ₪ והוצאות משפט בסך 40,000 ₪. המבקש עדכן לאחר מכן כי קיים גם חוב למע"מ בסכום של כ-500,000 ₪. לטענת הכונ"ר, הואיל והבקשה למתן צו כינוס הוגשה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, עולה שאלת תום ליבו של החייב ומן הראוי לקבל את עמדת אגף מס הכנסה.

    

3. בהתאם להמלצת הכונ"ר, נדרשה תגובתם של הנושים. אגף מס הכנסה הגיש את התנגדותו לבקשת החייב ואילו פרקליטות המדינה ואגף מע"מ לא הגיבו בהתאם להחלטת בית המשפט. מצאתי לנכון לקבוע דיון במעמד הצדדים וזה התקיים בפני ביום 29.1.18 . בדיון נעשה ניסיון לגבש הסכמה ומשלא צלח הדבר, השלימו הצדדים את טענותיהם ומכאן החלטה זו.

    

   טענות אגף מס הכנסה 

4. לטענת אגף מס הכנסה, במסגרת ביקורת מטעמה בספריו של המבקש, נמצא שהספרים אינם קבילים מאחר ולא נוהלו בהתאם להוראות הדין. נטען שהחייב העלים קניות במסגרת עסקו בסכומים גדולים, כך שהכנסותיו המוצהרות לא התקבלו והן הוגדלו על ידי פקיד השומה. הוצאו שומות בצו, עליהם ערער החייב וערעורו נדחה בפסק דין בערעור הנ"ל. בעקבות שומות שהוצאו למבקש, הוא חויב במס בסכום של כ-3.8 מיליון ₪.

    

5. נטען כי הצווים והשומות הוצאו בשל הצהרות על הכנסות נמוכות יותר ובחוסר תום לב מצדו של החייב, והדבר מצדיק למנוע הליך פשיטת רגל כבר בשלב הזה. נטען שבקשת החייב תוביל בסופו של דבר למתן הפטר, כך שהחייב לא יפרע את חובות המס. קבלת ההתנגדות יהיה בה כדי להוקיע את התנהלותו של החייב בחוסר תום לב. אגף מס הכנסה ביקש להדגיש כי בכל מקרה, דלתו פתוחה להגעה להסדר עם החייב.

    

6. הוסיף ב"כ אגף מס הכנסה וטען, כי אין לתת למי שמבקש להתחמק מתשלום המס, פרס בדמות הליכי פשיטת רגל.

    

   טענות הכונ"ר 

7. ב"כ הכונ"ר טען כי במקרה הזה, אין להחיל את הכלל לפיו שאלת תום לבו של החייב ראוי שתתברר במהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר מתן צו הכינוס. נטען, כי המידע הקיים היום בפני בית המשפט הינו מידע שלם וכי אין שאלות המצריכות בירור בנוגע לנסיבות יצירת החובות. זהו מקרה בו יש למנוע מן החייב את הכניסה להליך פשיטת הרגל.

    

8. עוד טען ב"כ הכונ"ר, כי ספק אם יהיה בהליך כדי להביא תועלת, שכן צו ההפטר ממילא לא יחול על חובות שנוצרו במרמה. כן נטען, כי על החייב למצות תחילה משא ומתן מול הנושה, שהינו מדינת ישראל.

    

   טענת המבקש 

9. המבקש מסר כי הגיש בקשה למתן צו כינוס, הואיל ואגף מס הכנסה החל לנקוט בהליכי גבייה. הוא ציין כי בכוונתו לשלם במסגרת הליך פשיטת הרגל סכומים נכבדים וזאת לאור העובדה כי בבעלותו זכויות בדירת מגורים. החייב מסר כי ישתף פעולה בהליך כדי להציג תמונה מלאה לגבי כל רכושו. נקיטת הליכים שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל לא תביא תועלת רבה לנושים אלא להיפך. סמכויות החקירה הנרחבות שבידי הנאמן יביאו לחשיפת יכולותיו הכלכליות של המבקש, לתשלום דיבידנד בשיעור המקסימלי שניתן, תוך מניעת רדיפת החייב על ידי הנושים וגרימת נזק לחייב ולמשפחתו.

    

10. באת כח החייב ביקשה גם להדגיש את מטרות הליך פשיטת הרגל שאחת מהן היא מתן אפשרות לחייבים ולמשפחותיהם לנהל חיים סבירים ללא חשש מרדיפת הנושים, תוך כינוס נכסי החייב ותשלום ראוי לנושים. כניסה להליך פשיטת רגל הינו תהליך קשה עבור החייב ואינה בגדר "יציאה לחופשה".

     

11. הוסיפה וטענה באת כח המבקש כי לשאלת תום הלב ביצירת החובות יש לתת משקל מצומצם יותר בשלב הראשוני של ההליך, לעומת המשקל שיינתן לו בשלבי ההכרזה על החייב כפושט רגל ובשל בשל דיון בשאלת ההפטר. שעריו של ההליך יינעלו בשלב הראשוני רק כאשר המדובר הוא בתום לב קיצוני ובחייב שכל מטרתו היא להתחמק מתשלום חובותיו. לא זה המקרה.

     

12. טוען המבקש כי גם אם חובותיו נוצרו שלא בתום לב, יש לתת לו הזדמנות לתקן דרכיו במסגרת ההליך.

     

     

    מטרת ההליך, חובת תום הלב והשלב לבחינתה 

13. נכונה הוגדרו מטרותיו של הליך פשיטת הרגל על ידי באת כח החייב והדבר בגדר ידוע לכל ובבחינת הלכה מבוססת. המטרות הן שתיים: האחת, לכנס את נכסי החייב בידי הנאמן בפשיטת רגל ולחלקם בסופו של יום בין הנושים בהתאם להוראות הדין; השנייה, לאפשר לחייב להמשיך את חייו בצורה סבירה תוך קיום בכבוד ללא רדיפה של נושיו ומתן אפשרות לצאת לדרך חדשה ולהשתקם, בכפוף לכך שימלא החייב אחר חובותיו בהליך פשיטת הרגל (ע"א 6416/01 בנבנישתי נגד כונס הנכסים הרשמי (פד"י נז' (4) 197 (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי").

     

14. תום לבו של החייב בהליך פשיטת הרגל נבחן בשתי התקופות – התקופה של יצירה החובות, זו שקדמה להגשת הבקשה לפשיטת רגל, וזו המתחילה בפתיחת ההליך ומתמשכת לאורך ההליך כולו (ע"א 7994/08 גוטמן נגד כונס הנכסים הרשמי) (פורסם בנבו 1/2/11). חובת תום הלב גם מעוגנת בהוראות סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט לסרב לבקשת החייב להכריז עליו פושט רגל, אם מצא שהבקשה הוגשה שלא בתום לב, ובסעיף 6(ב)(1), המסמיך את בית המשפט שלא ליתן הפטר לחייב שנהג שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את ההליך.

     

15. המחלוקת במקרה שלפניי נוגעת לשאלת תום הלב בתקופה הראשונה, תקופת יצירת החובות וליתר דיוק, היא מתמקדת בנסיבות יצירת החובות של המבקש ובמטרתו של המבקש בהגשת בקשתו להכריז עליו פושט רגל. השאלה של נסיבות יצירת החובות יכולה להתעורר בהקשרים שונים, למשל, חובות שנוצרו תוך כדי עיסוק אשר הוא, כשלעצמו, איננו חוקי אלא מהווה הוא עבירה פלילית, חובות שנוצרו בעיסוק חוקי לכל דבר וענין, אך לידתם כתוצאה מביצוע עבירות, כדוגמת עבירות מס ועבירות על חוק התכנון והבניה וכיוב', חובות שנוצרו כתוצאה מהרשעה בפלילים או מחיוב אחר בעקבות מעשה אלימות, ועוד. הייתי מסווג את החובות שנוצרו במקרה שלפניי כחובות שנוצרו במסגרת פעילות בעיסוק חוקי, אך בעקבות הפרה של הוראות חוק בתחום המס וחיוב אזרחי שבא בשל אותה הפרה. ודוק: המבקש שלפניי לא הואשם בפלילים וממילא לא הורשע, וחובותיו נובעים משומות לפי מיטב השפיטה, חיוב בהוצאות משפט בהליך הערעור וחובות מע"מ שנוצרו בשל חיובי מס ההכנסה. הדגשה זו חשובה היא, בבואנו ליישם את הכללים שהותוו בפסקי דין שונים אשר דנו בשאלת תום הלב ביצירת חובותיו של מבקש צו כינוס.

     

16. בעניין בנבנישתי, דן בית המשפט העליון במקרה בו יצרו בני זוג חובות במסגרת עיסוקם בניהול עסק של מתן "שירותי ליווי". כב' הנשיא דאז, ברק, ביקש לאזן בין המטרה "כי חוטא לא יצא נשכר" לבין המטרה שעניינה מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. נקבע כי כדי לשלול את הגישה להליך, יש צורך שאי החוקיות תהיה כזאת שפוגעת היא באופן מהותי בתקנת הציבור. לעניין זה נקבע בעניין בנבנישתי, שיש לבחון האם עסקינן בעבירה פלילית, מהי חומרתה, מהו היסוד הנפשי של העבירה, האם אי החוקיות היתה נקודתית או נמשכת, מה מוסריותו של העסק המדובר וכיוב'. לעניין ניהול עסק של זנות קבע בית המשפט כי הוא מגיע כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור ולכן, לא הורשו החייבים שם לחסות תחת כנפי ההגנה של ההליך.

     

17. בעניין גוטמן עמד בית המשפט (כב' השופטת פורקצ'ה) על המקרים בהם נמנעה ההגנה של פקודת פשיטת הרגל, ביניהם, הוצאת רכוש במרמה, ניהול עסקי סרק, הגשת בקשות חוזרות ונשנות לפשיטת רגל.

     

18. אפנה לע"א 3376/11 רוזנברג נגד כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 6/10/13), שם נדון מקרה בו חייב ביקש להכריז עליו פושט רגל, לאחר שהורשע בירי לעבר אנשים, בעת שהיה שיכור. החייב ריצה עונש מאסר וגם חויב בפיצויים בעקבות תובענה אזרחית שהוגשה נגדו. בית המשפט העליון קבע, בקבלו את ערעור החייב, כי היוצרות החוב בשל פעילות בלתי חוקית בהיבט הפלילי או האזרחי, אינה מהווה בהכרח חוסר תום לב "טבעי". בית המשפט מציין שם כי יש לבחון את סוג הפעילות הבלתי חוקית, האם יש בה פן כלכלי אם לאו (כגון הימורים), וכן כי יש להביא בחשבון שסירוב להכרזתו של החייב כפושט רגל, מהווה סנקציה נוספת על אלו שננקטו נגדו קודם לכן. באותו המקרה, בו היה מדובר, כזכור, בירי על אנשים, אישר בית המשפט העליון את הכרזתו של החייב.

     

19. מקרה נוסף בו בוצעו עבירות חמורות על ידי מי שביקש את הגנת פקודת פשיטת הרגל התעורר בע"א 3083/13 פלוני נ. שיכמן (פורסם בנבו, 11/1/15). החייב שם הורשע בעבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אחת מקורבנות החייב התאבדה ובתה הגישה תביעה אזרחית נגד החייב וזה חויב בסכום של מיליון ₪. חוב זה היה בין חובותיו המוצהרים של החייב. בית המשפט העליון אישר את הכרזתו של החייב כפושט רגל למרות שלכל הדעות, המדובר היה בעבירות חמורות ביותר. נקבע, שיש לבחון את מידת החומרה ואי החוקיות העומדת על הפרק. בית המשפט החליט להכיר בהכרזתו של החייב הואיל והחוב הנ"ל בסך מיליון ₪, היווה אחוז נמוך מכלל חובותיו של החייב וכן כי בבוא העת, ניתן יהיה לעתור להחרגת החוב.

     

20. בתיק פש"ר (חיפה) 17394-04-11 נאטור נגד הכונס הרשמי (פורסם בנבו, 17.1.15), דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את בקשתו של החייב להכריז עליו פושט רגל, הואיל ומרבית חובותיו קשורים היו לעבירות פליליות חמורות ומקורם בקנסות ובפיצויים פליליים. בית המשפט שם נתן משקל רב להתנהלות החייב במסגרת ההליך הפלילי.

     

21. אשר לשלב שבו ייבחן תום לבו של החייב ביצירת חובותיו, הרי ניכרת כיום המגמה לעכב את בירור הדבר ולדחותו לשלבים המאוחרים יותר של ההליך, שלבי הדיון בהכרזתו של החייב והדיון בשאלת ההפטר. המגמה הינה שלא למנוע מחייב מלהיכנס בשערי ההליך, גם אם ברור שהחובות נוצרו בנסיבות של היעדר תום לב מבחינה כזאת או אחרת. תחת זאת, יובא הדבר בחשבון בשלבים המאוחרים יותר, כאמור. אפנה בעניין זה לע"א 9782/05 טנג'י נ. קריספין (פורסם בנבו, 18.1.10), שם ציין בית המשפט כי במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, יתכנו שינויים במצבו של חייב וביכולותיו לפרוע את חובותיו. נקבע, כי בשלב הדיון בבקשה להפטר, מונחים יהיו בפני בית המשפט כל הנתונים לגבי החייב, לרבות שאלת אי החוקיות ביצירת החובות.

     

22. ומכאן לעניינו של המבקש דנא. משדחה בית המשפט המחוזי את ערעור המיסים של המבקש, נראה שאין מחלוקת כי חובותיו של האחרון נוצרו בנסיבות של אי חוקיות, הצהרותיו של החייב נמצאו בלתי קבילות, בלתי מהימנות ומכאן השומות שהוצאו כנגדו, שומות אשר המס בגינן הוא החוב העיקרי של המבקש. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאין לחובת המבקש הרשעה בפלילים, כתב אישום לא הוגש נגדו וממילא אין הרשעה. חובו של המבקש הוא חוב אזרחי. אמנם, המבקש פנה להליכי פשיטת רגל חודשים מספר לאחר שניתן פסק הדין בערעור, אך הוא עשה כן לאחר שהוחל בהליכי גביה נגדו, בחפשו אחר דרך לשלם את חובותיו תוך הימנעות מפגיעה באורח חייו ובמשפחתו.

     

23. לא ניתן לקבוע, כטענת בא כח מס הכנסה, כי המבקש הגיש את בקשתו מתוך מטרה להתחמק מתשלום חובותיו. המבקש הצהיר כבר בשלב הזה, כי בכוונתו להעמיד את נכסיו לרשות הליך פשיטת הרגל וכי ברצונו להגיע לתשלום חובותיו, תוך התחשבות בנתוניו וברכושו. משכך שמענו מפי המבקש, בוודאי אין מקום לקבוע, בשלב הזה, כי מגמתו של המבקש הנה התחמקות.

     

24. נכון כי בשלב הזה המדובר בהצהרה גרידא, שניתן לטעון כנגדה כי נועדה רק כדי לפתוח בפני המבקש את דלתות הליך פשיטת הרגל. אך בעניין זה אומר, ימים יגידו. נכונות הצהרתו של המבקש תיבחן במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, והרי בדיוק זו הסיבה למגמה לדחות את ההכרעה בסוגיה הנדונה, לשלבים המאוחרים יותר של ההליך.

     

25. חובותיו של המבקש נוצרו תוך כדי ניהול עסק שהינו חוקי, להבדיל מאותם המקרים בהם החובות נוצרו מעסקי זנות, הימורים, סחר בבני אדם. בשלב הזה, אין חשש לטעמי כי חוטא יצא נשכר" - בכוונת המבקש לשלם את חובותיו. היה ויתברר כי לא כך הם פני הדברים, תוסר מטריית ההגנה מהמבקש.

     

26. מבלי לגרוע מחומרת הדברים, לא ניתן לומר, לפחות לא בשלב הזה, כי עסקינן בהתנהגות שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בתקנת הציבור. ראינו לעיל כי המקרים בהם ננעלו דלתות ההליך הינם מקרים של עבירות חמורות ביותר ומעשים קשים וחריגים. לא כך הדבר במקרה הזה. המבקש דנן לא הואשם בפלילים. עוד ראינו כי גם במקרה של חוב אזרחי הנוצר בעקבות אירוע ירי כלפי קורבנות, לא נשללה הזכות הגנת הפקודה מן החייב – העבריין.

     

27. מכל המקובץ, בהינתן המגמה שעניינה בחינת קיומו או היעדרו של תום הלב בשלבים המאוחרים יותר של ההליך, אני מוצא לנכון לדחות את ההתנגדות הכונ"ר ואגף מס הכנסה למתן צו כינוס בעניינו של החייב.

     

    סוף דבר 

28. ההתנגדויות נדחות. הכונ"ר יערוך נוסח צו כינוס לחתימתי וזה יוגש תוך 7 ימים.

29. אין צו להוצאות.

     

     

    ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.