החייב ביקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל, אולם הכונס הרשמי ומס הכנסה התנגדו, בטענה שהחובות נוצרו בחוסר תום לב. אלא שהשופט חלק על עמדתם.
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה התנגדות של הכונס הרשמי ואגף מס הכנסה, למתן צו כינוס וניהול הליכי פשיטת רגל בעניינו של אזרח שחייב למס הכנסה למעלה מארבעה מיליון שקל.
בניגוד לעמדת המתנגדים, השופט ישראל פבלו אקסלרד סבר שאין לסגור את דלתות הליכי פשיטת הרגל כבר בשלב זה, והזכיר שאחת ממטרות ההליך היא לתת לחייבים הזדמנות להשתקם.
מקורו של החוב בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שניתן לפני כשמונה חודשים, בו חויב לשלם למס הכנסה כ-4 מיליון שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 40,000 שקל.
זמן קצר לאחר מכן, החייב הגיש את בקשתו למתן צו כינוס – הוא למעשה התחלת הליכי פשיטת הרגל, במסגרתם יוכל לקבל צווי תשלומים מתחשבים, ובסופו של הליך גם הפטר מחובותיו, במידה שיעמוד בתנאים המתאימים.
נציג הכונס הרשמי התנגד לבקשה, בטענה שבמקרה זה אין להחיל את הכלל שלפיו שאלת תום לבו של החייב תתברר במהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר מתן צו הכינוס. זאת, מאחר שכבר כיום יש לבית המשפט מידע שלם בעניין, ואין שאלות המצריכות בירור בנוגע לנסיבות יצירת החובות.
גם אגף מס הכנסה – הוא הנושה – התנגד, וטען כי הצווים והשומות הוצאו בשל הצהרות על הכנסות נמוכות יותר, ובחוסר תום לב, מצדו של החייב. לכן לשיטתו, הדבר מצדיק את מניעת הליך פשיטת רגל כבר בשלב הזה.
עוד נטען כי אין לתת למי שמבקש להתחמק מתשלום המס, "פרס" בדמות הליכי פשיטת רגל.
מנגד, החייב-המבקש סיפר כי הגיש בקשה למתן צו כינוס, מאחר שאגף מס הכנסה החל לנקוט בהליכי גבייה. הוא ציין כי בכוונתו לתת תמונה מלאה על רכושו ולשתף פעולה בהליך פשיטת הרגל, ולשלם במסגרתו סכומים נכבדים והזכיר שבבעלותו זכויות בדירת מגורים.
בנוסף נטען כי אחת ממטרות ההליך היא לתת אפשרות לחייבים ולמשפחותיהם לנהל חיים סבירים ללא חשש מרדיפת הנושים, תוך כינוס נכסי החייב ותשלום ראוי לנושים.
"ימים יגידו"
באופן כללי, השופט אקסלרד הסביר כי תום לבו של החייב נבחן בשתי תקופות – תקופת יצירת החובות ותקופת הליכי פשיטת הרגל.
במקרה זה, השופט הזכיר כי חובו של המבקש, שנוצר במסגרת פעילות בעיסוק חוקי – להבדיל מפעילות לא חוקית כגון הימורים או סחר בבני אדם – הוא למעשה חוב אזרחי, הגם שנוצר כתוצאה מהפרת החוק. המבקש לא הואשם בפלילים וממילא לא הורשע.
באשר לשלב שבו ייבחן תום לבו של החייב ביצירת חובותיו, השופט הסכים עם עמדת החייב והדגיש כי "המגמה הינה שלא למנוע מחייב מלהיכנס בשערי ההליך, גם אם ברור שהחובות נוצרו בנסיבות של היעדר תום לב מבחינה כזאת או אחרת".
כמו כן, השופט לא השתכנע שבשלב זה מטרתו היא להתחמק מתשלום. "בעניין זה אומר, ימים יגידו. נכונות הצהרתו של המבקש תיבחן במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, והרי בדיוק זו הסיבה למגמה לדחות את ההכרעה בסוגיה הנדונה, לשלבים המאוחרים יותר של ההליך", הסביר.
לאחר שהפנה למספר פסקי דין בנושא, השופט הבהיר כי המקרים שבהם ננעלו דלתות ההליך הם מקרים של עבירות חמורות ביותר ומעשים קשים וחריגים, שאינם דומים למקרה הנדון.
לא נפסקו הוצאות משפט.
*עורכת דין יפית לבון עוסקת בהליכי פשיטת רגל
- ב"כ המבקש/החייב: עו"ד בטי הררי
- ב"כ המשיבים: לא צוין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.