קביעת מקום מגוריו של קטין בהתייחס לטענות בעניין במצב הבטחוני

שאלת מקום מגוריו המרכזי של ילד בן כ – 11 שנים, בנם האהוב של שני הוריו, היא העומדת להכרעה בפסק דין זה.

רקע והליכים:

1. הצדדים נישאו ביום A ומנישואיהם אלה נולד בנם הקטין ביום B.

2. חייהם המשותפים נקלעו למשבר ובשנת C נפתחו ביניהם מספר הליכים משפטיים בעניין משמורת, זמני שהות, מזונות הקטין וחלוקת רכוש. בדיון הראשון הגיעו הצדדים למספר הסכמות, לרבות הסכמה לפיה משמורת הקטין תהא לאימו, תוך קיום מפגשים עם אביו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים, כמקובל. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין, בו הוכרעו גם שאר העניינים שבמחלוקת. בסמוך לכך, התגרשו הצדדים בבית הדיון הרבני.

3. מספר חדשים לאחר מכן עברה אם הקטין להתגורר עימו ביישוב X וכעבור כמחצית השנה עתר האב לשינוי זמני השהות בשל מעבר מגורים זה (בתמ"ש 10014-04-13). בדיון שנערך בעניין זה הגיעו הצדדים להסכמה חדשה בעניין מועדי המפגשים בין הקטין לאביו, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

4. ביום כשנתיים לאחר מכן הגיש האב כתב תביעה (בתמ"ש מושא פסק דין זה) בו טען כי בעת אישור ההסכם האמור לא ידע אודות הסכנה הבטחונית הנשקפת לבנו הקטין במקום המגורים X, אלא שבאחת הנסיעות למקום הושלכו אבנים לעבר מכוניתו, ניפצו השמשה ואז הבין את גודל הבעיה. עוד טען כי הקטין שרוי במתח תמידי בשל הסכנות האורבות לו.

בנוסף טען כי המרחק הרב מכביד עליו ועל הקטין וכאשר מגיע ליישוב אין כל מקום ציבורי בו יוכלו לבלות במשותף.

האב טען גם כי ביישוב נהוג אורח חיים דתי בעוד הקטין ואימו מנהלים אורח חיים חילוני, דבר העלול ליצור עבור הקטין קשיים חברתיים.

לפיכך, ביקש להעביר הקטין למשמורתו ולחלופין להורות לאם לעבור להתגורר עם הקטין במקום בטוח. ככל שתעשה כן, לא יעמוד על העברת המשמורת.

5. ביום 14.5.15 הגישה האם כתב הגנה, בו טענה כי אין מדובר אלא במיחזור של תובענה קודמת, כאשר כל מטרת ההליך היא לחסוך מהאב נסיעות, שכן בפועל התקשה לעמוד במפגשים שנקבעו בינו לבין הקטין והחמיץ רבים מהם. עוד טענה כי גם במהלך חייהם המשותפים נהגו להגיע ליישוב X ללא כל קושי, הואיל ושם מתגוררים הוריה.

בנוסף טענה כי אין כל חשש בטחוני, הואיל ומדובר ביישוב הנמצא במרכז הארץ, מאובטח היטב ומתגוררים בו ילדים רבים. גם לקטין עצמו אין כל תחושת פחד. 

עוד טענה כי גם העיר הדרומית בה מתגורר האב נתונה פעמים רבות לסכנה ביטחונית בשל מתקפת טילים מכיוון רצועת עזה, ואין בה כל יתרון על פני היישוב במרכז הארץ בו היא מתגוררת.

לגבי אפשרויות הבילוי ביישוב טענה כי האב אינו מחוייב להישאר עם הקטין ביישוב בעת המפגשים עימו ויש באפשרותו לנסוע עימו לעיר הבירה הנמצאת, מרחק 20 דקות נסיעה.

מכל הטעמים הללו סבורה כי יש לדחות התובענה ולהותיר המצב כל כנו. 

6. ביום 2.10.15 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין, ממנו עולה כי הקטין שמח במקום מגוריו, השתלב היטב בבית הספר, ונהנה מקשר יציב עם שני הוריו. הבעיה המרכזית נמצאת בחששות מצד האב, אשר טרם השלים עם מעבר האם למקום מגורים מרוחק ועם החששות לשלומו של הילד. עוד מצוין כי המאבקים הבלתי פוסקים בין ההורים פועלים לרעת הילד ועל כן עליהם להימנע משיתופו בסכסוך.

7. בישיבת קדם המשפט הראשונה האם קיבלה המלצות העו"ס בעוד האב טען כי קולו של הקטין לא נשמע, ועל כן הוסכם כי יישמע בלשכתי. עוד הוסכם כי מפגשים בין האב לקטין יתקיימו בכל יום רביעי אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים. לבקשת האב ובהסכמת האם נקבע כי סיום המפגש יהיה במוצאי השבת (ולא ביום ראשון בבוקר) כדי להימנע מנסיעה ממושכת ביום ראשון בבוקר.

8. במועד סמוך לדיון שוחחתי עם הקטין בלשכתי. תוכן השיחה חסוי, על פי הוראות החוק. הימים היו ימי "אינתיפאדת ירושלים'" ובמהלך השיחה התרשמתי כי הקטין נתון בחששות כאשר נותר לבדו. לאחר השיחה הוריתי על מינוי מומחה להערכת מסוגלות הורית, על פגישת ההורים עם הפסיכולוגית המטפלת בקטין על מנת לקבל ממנה הדרכה לגביו, ועל השגחה צמודה על הקטין, לבל יישאר לבדו.

9. החלטה זו לא קוימה במלואה על פי דיווח העו"ס מיום 8.11.15 , ועל כן נתבקשה לשכת הרווחה לברר אפשרות לשילוב הקטין בצהרון. העו"ס הודיעה כי הדבר אינו ניתן וביום 7.12.15 הוגש תסקיר נוסף בו מצוין כי הקטין אינו זקוק להשגחה מתמדת, שכן החשש אותו הוא מביע משקף את החרדות שמעביר לו האב. לפיכך ממליצה העו"ס להפסיק הצורך בהשגחה, לקבוע שעות מוגדרות לשיחות טלפון, לקבוע חלוקת זמני שהות שתכביד פחות על האב ולהפנות ההורים להדרכה.

12. בישיבת קדם המשפט השניה התברר כי טרם הוסדר התשלום למומחה מטעם בית המשפט. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מימון משותף של מטפלת בשעות הצהריים ובדבר חלוקת הנטל בכל הנוגע להסעת הקטין למפגשים עם אביו. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה, בה נקבע גם כי עליהם להסדיר התשלום למומחה. עוד נקבע כי יש למנות אפוט' לדין לקטין.

13. בהמשך הודיעה האפוט' לדין כי שוחחה עם הקטין, התרשמה כי אינו מפחד להישאר לבדו, אך המחלוקות בין הוריו מטרידות אותו עד מאוד. הוא אוהב את שני הוריו ומעוניין לחלק זמנו ביניהם בהתאם למצב כיום. עולה עוד מן הדיווח שכאשר נמצא הקטין עם אביו מבלה את עיקר הזמן בבית הסבים.

14. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי מנהלים מו"מ ואין עוד צורך במינוי מומחה. ביוני הודיעו כי מתקשים להגיע להסכמה ועל כן הוריתי לאפוט' לדין להיפגש עימם על מנת לסייע. בהעדר הסכמה נקבע מועד לישיבת הוכחות, אשר נדחה בשל מו"מ נוסף.

15         בסוף אותה שנה התעורר ויכוח בין ההורים בעניין חלוקת זמני השהות. כל אחד מהם טען כי תורו של השני לאסוף את הקטין מבית הספר ביום שישי, עד שלבסוף נסע האב ואסף אותו מבית הספר. במוצאי השבת איש מההורים לא החזיר את הקטין לביתו, חרף העובדה שהיה עליו להתחיל את שבוע הלימודים. כל אחד מן ההורים התבצר בעמדתו וכתוצאה מכך הקטין נשאר אצל אביו יומיים נוספים, עד שלבסוף אספה אותו אימו אל ביתה. בדיון האחרון התברר כי שני ההורים עירבו את הקטין במחלוקת שביניהם, תוך הסתה בוטה, באופן שפגע ברגשותיו של הקטין והעמיד אותו בקונפליקט קשה.

16. בחלוף כשלושה חדשים התכנסה ועדת תסקירים על מנת לדון במצבו של הקטין ובסמוך לאחר מכן הוגש התסקיר האחרון. המסקנות היו כי לשני ההורים חלק חשוב ומשמעותי בגידולו של הקטין, אלא שהמלחמות ביניהם גורמות לקטין קושי רגשי המשפיע עליו לרעה. לפיכך הומלץ על שינוי קל בזמני השהות באופן שיחסוך מעברים ונסיעות, תוך הפניית הצדדים לתיאום הורי.

17. בישיבת ההוכחות העידה העו"ס לסדרי דין, השיבה לשאלות בית המשפט ולשאלות ב"כ הצדדים וחזרה על המלצותיה. בנוסף העיד רכז הבטחון של היישוב, אשר הבהיר כי מדובר ביישוב מוגן ואין כל יסוד לחשש בטחוני לגביו. עוד ציין כי במסגרת הועדה התרשם שמדובר בהורים המסוגלים לשתף פעולה למען הילד ועל כן יוכלו ליהנות מתהליך משמעותי של תיאום הורי, אשר מטרתו ללמד אותם לנהל שיח ענייני ונטול משקעים ובמרכזו טובת בנם הקטין.

בנוסף, העידו שני ההורים, לאחר שבאי כוחם העלו טענותיהם בעניין מקום המגורים וחלוקת זמני השהות. ההורים ביקשו קיום שיחה נוספת עם הקטין הודיעו על הסכמתם לכך שפסק הדין יינתן לאחר שיחה עימו. מעדויותיהם עולה כי במהלך הימים בהם נמצא הקטין אצל אביו כאשר ההורים רבים ביניהם על השאלה מי מהם יחזירו לביתו, עירבו את הקטין בסכסוך, הסיתו אותו וגרמו לו מצוקה רגשית משמעותית. האב טען כי המורה בבית הספר התקשרה אליו וסיפרה לו כי הקטין אמר שאיש לא אוהב אותו, לרבות הוריו ועל כן הוא רוצה לפגוע בעצמו נוסף על דברים נוספים שמסרה לו. למשמע דברים אלה נשאלה האם מתי ייפגש הקטין עם הפסיכולוג, ואז התברר כי חרף העובדה שהפגישה השבועית ביניהם מתקיימת מדי יום חמישי, באותו יום לא התקיים מפגש בשל פעילות מטעם בית הספר. לפיכך הוריתי כי העו"ס תשוחח עם הפסיכולוג ותעביר דיווח בעניין זה.

18. האפוט' לדין לא התייצבה לדיון (בשל תקלה ביומנה) ולאחר מכן שלחה דיווח חסוי לבית המשפט. במקביל שלחה העו"ס לסדרי דין דיווח חסוי מן הפסיכולוג המטפל בקטין. תוכן הדברים חסוי אך מסקנתו המקצועית היא כי הילד אינו נתון בסיכון, ואמירתו בכיתה בדבר רצונו לפגוע בעצמו הייתה בגדר שימוש בביטוי השגור בפי הילדים. עם זאת, הקטין אכן חווה את הקונפליקט הקשה בין הוריו. נוכח דברים אלה הוריתי לעו"ס לערוך בירור מול מחנכת הכיתה. מן הדיווח החסוי שהוגש עולה כי לקטין יש חברים בכיתה, מצבו החברתי יציב והאמירה האומללה אינה משקפת את מצבו של הקטין.

19. ביום 22.5.17 שוחחתי עם הקטין בלשכתי. תוכן השיחה חסוי, על פי הוראות החוק. ייאמר רק כי בשיחתי זו פגשתי ילד בוגר, נבון ורגיש. התרשמתי כי הקטין אוהב את שני הוריו ומרגיש אהוב על ידי שניהם. עוד התרשמתי כי הקטין מודע למורכבות הבטחונית אצל כל אחד מהוריו, אך עם הרגיעה במצב הבטחוני ועם חלוף הזמן, איננו חושש עוד. מתברר כי בכל אחד מן הבתים מתנהל אורח חיים מסורתי שאינו דתי. בשני הבתים עורכים קידוש בערב שבת, יחד עם הסבא הסבתא והדודים, כאשר במשפחת האם ישנם גם שני אחיינים פעוטים עימם נהנה הקטין לשחק. הקטין חובש כיפה בהגיעו לבית הספר, אך כמו רבים מן הילדים מסיר אותה בהפסקה. לקטין חברים מבני כיתתו, ואף חברים בתנועת הנוער בני עקיבא עימם נפגש פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. מדובר בפעולות מעורבות מהן הוא נהנה עד מאוד. התרשמתי כי העניין היחיד המצער את הקטין הוא המתח הרב בין הוריו והוא מייחל לכך שייפסק.

המסגרת הנורמטיבית

20. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 קובע כי הורים מחוייבים לפעול לטובת ילדיהם הקטינים. ככל שקיימת ביניהם הסכמה בעניין זה, יפעלו על פי הסכמתם, ובהעדר הסכמה, יכריע בית המשפט. ר' סעיפים 15, 17, 24 ו – 25 לחוק.

הלכה פסוקה היא לפנינו כי בבואו של בית המשפט לקבוע טובת הקטין עליו לבחון תסקירים וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר בידם מצויים הכלים המתאימים, המקצועית והניסיון הדרוש. חוות דעת של גורמים מקצועיים הינה כלי עזר בעל משקל משמעותי והכרחי בהחלטה המתייחסת לטובת הקטינים. חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא. ר' תמ"ש 12148-04-10 ס.ג נ' ע.ג (נבו).

המחוקק הוסיף לאחרונה כלי העבודה הנוסף הוא קיום שיחה עם הקטינים. אמצעי זה, שהיה בעבר כלי עזר בלבד, אשר השימוש בו נעשה במשורה, הפך לאמצעי מרכזי.

21. תקנה 258לג4(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וכן ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה בית המשפט לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר".

עוד טרם התיקון לחוק נקבע בפסיקה כי קיימת חשיבות רבה לקיום שיחה עם כל קטין, בהתאם לגילו, , תוך הבהרה כי רצונו אינו מכריע את הכף, אך בהחלט יילקח בחשבון.

ר' דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (פורסם בנבו, 22/05/2011) .

בנוסף נקבע כי קיימת חשיבות עולה לרצון המובע על ידי הקטין ככל שעולה גילו.                         ר' תמ"ש (ת"א) 49123/03 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו, 19/11/2006).

מן הכלל אל הפרט

22. בכל הנוגע למקום מגוריו של הקטין, בחינת טובת הקטין מכלל ההיבטים הרלוונטיים מובילה למסקנה כי יש להותיר המצב על כנו, וזאת מן הטעמים הבאים:

מן ההיבט הבטחוני – בחינה סובייקטיבית של הדברים מעלה כי בשונה ממצב הדברים בראשית ההליכים, כיום הקטין חש מוגן בביתו של כל אחד מן ההורים, חרף הסכנות הפוטנציאליות שעל הפרק. ממ"ד, רכז בטחון ועוד הגנות הניתנות לכל אזרח על פי צרכיו ניתנות גם לקטין. תחושתו האישית היא בעלת חשיבות רבה בכל הנוגע להתפתחותו הרגשית התקינה, והדברים ברורים.

בחינה אובייקטיבית של הדברים מלמדת כי גם במקום מגורי האם ביישוב במרכז הארץ וגם במקום מגורי האב בדרום קיים צורך, מעת לעת, להתמודד על אתגרים בטחוניים שונים. בית מגורי האב בדרום חשוף לא פעם למתקפת טרור מכיוון רצועת עזה, ובית מגורי האם ביישוב שבמרכז הארץ עליו מופקד רכז הבטחון אף הוא נחשף מדי פעם למתקפת אינתיפאדה.

מדינת ישראל מפגינה חוסנה בכל אחד מן המצבים הללו ומגוננת על אזרחיה ככל יכולתה, על פי רב בהצלחה. במצב דברים זה, מחויבים אנו לגדל את ילדינו בתחושת בטחון ולא מתוך חרדה, על מנת שיתפתחו כנדרש ויוכלו ליהנות מילדות מאושרת, מתוך ידיעה כי ניתן להתגבר גם על סכנות.

מן ההיבט החברתי – הקטין גדל בתוך סביבה משולבת. חלק מחבריו מנהלים אורח חיים דתי וחלקם מנהלים אורח חיים חילוני, מסורתי יותר או מסורתי פחות, כל אחד על פי בחירתו. לבית הספר מגיעים כולם כשהן חובשים כיפה, אך כדרכם של ילדים חלקם מסירים אותה בשעת ההפסקה, כך שהקטין אינו חריג בעניין זה. לקטין חברים מבני כיתתו עימם נפגש גם בשעות אחר הצהריים בעידוד האם.

תנועת הנוער "בני עקיבא" היא אמנם בעלת צביון מסורתי, אך מקיימת פעולות משותפות לבנים ולבנות והקטין מוצא בפעולות הללו עניין רב. מדברי הקטין עולה כי המדריך מעודד את הילדים לכבד את אורח החיים של חבריהם, כל אחד על פי אורח החיים הנהוג בבית הוריו.

מן ההיבט המשפחתי - שתי המשפחות מנהלות אורח חיים מסורתי. בשני הבתים עורכים קידוש בערב שבת בחיק המשפחה המורחבת: הסבא, הסבתא, הדודים והאחיינים. לבית הכנסת מגיע הקטין עם הסבא לעיתים בשבת בבוקר ובשובו לבית הסבים עורכים קידוש לאחר בתפילה ומבלים את השבת בנועם ובשלווה.

לבית הסבים מצד האם מגיעים לקראת השבת גם שני אחיינים פעוטים שהקטין נהנה מאוד בחברתם. גם בבית הסבים מצד האב נהנה הקטין מתשומת הלב של הדודים.

23. בכל הנוגע לחלוקת זמני השהות, טובת הקטין דורשת קיום קשר קבוע ורצוף עם כל אחד מהוריו, מתוך התחשבות בשניהם ובזמני שמירת השבת בבתיהם. משכך, על שניהם להשתתף בהסעת הקטין מבית האם לבית האב ובחזרה. במהלך הדיון האחרון הודיעו ההורים כי קיימת ביניהם הסכמה חלקית לעניין חלוקת זמני השהות, כפי שיפורט להלן:

קודם לכן התקיימו מפגשים בכל יום רביעי אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים לרבות לינה, באופן שיצר ויכוחים רבים בין ההורים.

            האם הציעה כי בשבוע בו אמור הקטין ללון בבית האב יתקיים מפגש אחד, פעם בחודש מיום שישי ועד מוצאי השבת ופעם בחודש מיום חמישי ועד מוצאי השבת. 

האב הסכים לוותר על יום רביעי כאשר מפגש סוף השבוע מתחיל ביום חמישי, אך לא הסכים לוותר על יום רביעי כאשר מפגש סוף השבוע מתחיל ביום שישי. במצב דברים זה, יש לאפשר לאב לבקר את בנו פעם נוספות.

באשר לחלוקת הזמנים בחגים ובחופשת, טובת הקטין ורצונו מובילים לחלוקה מאוזנת לחלוטין. על פי ההודעה שהוגשה ביום חמישי האחרון חלוקת זמני השהות בחגים האחרונים נעשתה על פי עקרון זה, מתוך הסכמה בין ההורים.

לאור האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:

1. שני ההורים יישאו באחריות הורית משותפת, ועל כן כל עניין הקשור בבריאותו או בחינוכו של הקטין ייעשה בהסכמת שניהם, כאשר השיקול המרכזי הוא טובת הקטין.

2. בשלב זה, הקטין ימשיך להתגורר עם אימו, כאשר מפגשים בינו לבין אביו יתקיימו בסבב של ארבעה שבועות וכדלקמן:

בשבוע הראשון (מתוך כל ארבעה שבועות) יתקיים מפגש ביום ד', עת תביא האם את הילד לבית האב באש' בשעה 17:00 ותחזיר אותו משם בשעה 20:00.

בשבוע השני (מתוך כל ארבעה שבועות) יתקיימו שני מפגשים:

האחד ביום ד', עת יאסוף  האב את בנו מבית הספר וישיבנו לבית אימו עד לשעה 19:30;

והשני ביום ו', עת יאסוף האב את בנו מבית הספר וישיבנו לבית אימו לאחר צאת השבת, בשעה 20:00 בשעון חורף ובשעה 21:00 בשעון קיץ.

בשבוע השלישי (מתוך כל ארבעה שבועות) יתקיים מפגש ביום ד', עת יאסוף האב את הילד מבית הספר עם סיום הלימודים ויחזיר אותו לבית אימו בשעה 19:30.

בשבוע הרביעי (מתוך כל ארבעה שבועות) יתקיים מפגש אשר תחילתו ביום חמישי, בו האם תביא את הילד לבית האב באש' בשעה 19:00, והאב ישיבנו לבית אימו  לאחר צאת השבת, בשעה 20:00 בשעון חורף ובשעה 21:00 בשעון קיץ.

3. במהלך החגים והחופשות, הקטין יימצא מחצית הזמן אצל אביו ומחצית הזמן אצל אימו, כדלקמן:

2. ההורים יופנו לתיאום הורי על פי המלצות העו"ס, אשר יודיע לבית המשפט עד ליום D מהי ההדרכה בה שולבו.

העו"ס מתבקש לפנות לרכז הבטחון של היישוב על מנת להזמין את האב לסיור, כדי שיוכל להתרשם בעצמו מסידורי הבטחון במקום.

3. ההורים לא יערבו את בנם הקטין במחלוקות ביניהם. ככל שמתעוררת שאלה בעניינו של הקטין, יפנו הצדדים לעו"ס לסדרי דין, על מנת שתכריע בדבר לפי סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וזאת למשך שנה מהיום.

4. בנסיבות העניין, ונוכח השינוי תוך כדי ההליך המשפטי, אין צו להוצאות.

אחרית דבר וראשיתו:

טוב יעשו ההורים אם יניחו המחלוקות מאחוריהם, יאפשרו לבנם המוכשר להפיק הנאה ושמחה מילדותו, כאשר הוא מביט אל ההורים בחיוך ובתקווה, והוריו משמשים לו מודל של שיתוף פעולה.

ניתן ביום, ג'  סיון תשע"ז, 28 במאי 2017, בהעדר הצדדים.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.