ברג - הרן יזום והשקעות בע"מ נ' זרקה ואח'

תביעה כספית בגין תשלום עבור עבודות שיפוץ שביצעה התובעת בבית הנתבעים וטענת הנתבעים לליקויים בעבודות התובעת.

רקע 

1. התובעת היא חברה קבלנית העוסקת בשיפוץ מבנים. הנתבעים רכשו נכס למגורים ברחוב עקיבא ברעננה וביום 25.10.13 נקשרו עם התובעת בהסכם לשיפוץ הנכס. בהסכם נקבעו היקף העבודות לביצוע והיקף

2. התמורה בגינן בסך כולל של 424,800 ₪ וכי השיפוצים יושלמו תוך 60 ימים. ביום 13.11.13 החלה התובעת בעבודות השיפוץ.

    

3. אין חולק כי הנתבעים שילמו לתובעת סכומים שונים עבור העבודות שביצעה. בשלב מסויים פנתה התובעת אל הנתבעים בדרישה לקבלת תשלומים נוספים והנתבעים סרבו לשלמם מסיבות שונות, לרבות נוכח הטענה כי בעבודות התובעת נפלו ליקויים. מכאן התביעה.

    

   תמצית טענות התובעת

4. התובעת ביצעה את עיקר העבודות המוסכמות עפ"י ההסכם מיום 25.10.13. כמו כן, במהלך ביצוע העבודות בנכס, פנו הנתבעים או האדריכל מטעמם, מר אריק מזוריק, אל התובעת והזמינו עבודות נוספות בעלות כוללת של 300,147 ₪. הנתבעים שילמו על החשבון סך של 347,147 ₪ ולכן נותר חוב בסך של 377,790 ₪.

    

5. למרות דרישות התובעת, הנתבעים לא שילמו לתובעת את הכספים המגיעים לה ולכן שלחה התובעת מכתבי דרישה (2.2.14, 20.2.14). הנתבעת השיבה לפניות התובעת ביום 17.3.14. בתשובתם הנתבעים לא הכחישו קיומו של חוב אך טענו כי התגלו בנכס ליקויים במערכות המים והחשמל. התובעת הביעה נכונות לבדוק ולתקן את הליקויים שנפלו בעבודתה ואלה אכן תוקנו. למרות האמור הנתבעים לא שילמו לתובעת את מלוא התמורה המגיעה לה בגין העבודות שביצעה. מכאן התביעה ע"ס 377,790 ₪.

    

6. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעתו של המהנדס אייל טרופ.

    

   תמצית טענות הנתבעים

7. ההסכם היחיד שנחתם בין הצדדים הוא ההסכם מיום 25.10.13. הנתבעים מעולם לא חתמו על הסכם להזמנת עבודות נוספות ואף לא סוכם דבר בעל פה לביצוע עבודות נוספות. גם האדריכל מטעמם לא הזמין בשמם עבודות נספות. בהסכם נקבע כי כל שינוי ביחס להסכם או עבודות נוספות יבוצע בכתב ואין בידי התובעת ראיה בכתב לטענתה כי הוזמנו עבודות נוספות.

    

8. הנתבעים שילמו עבור העבודות עפ"י ההסכם סך של 397,147 ₪ וקיבלו חשבונית ע"ס 59,000 ₪ בלבד. החשבוניות הנוספות הוצגו ע"י התובעת בשלב מאוחר יותר ולצורך הגשת התביעה.

    

9. התובעת לא ביצעה את העבודות בהתאם למוסכם. למשל, התובעת החסירה מספר מטרים במרפסת ובחדר נוסף שבנתה אך לא קיזזה סכומים בגין עבודות שלא ביצעה. לכן, אין הנתבעים חייבים לתובעת דבר שכן מלוא התמורה בגין העבודות שהוזמנו ובוצעו שולמה. כמו כן, בנכס התגלו ליקויים ופגמים שעלות תיקונם מסתכמת בסך של 191,500 ₪. מכאן שאף אם ימצא כי לנתבעים יתרת חוב כלפי התובעת, יש לקזז ממנה את עלות תיקון הליקויים שנפלו בעבודת התובעת.

    

10. הנתבעים תמכו תביעתם בחוות דעתו של המהנדס אברהם בן עזרא.

     

    דיון והכרעה

11. המומחה מטעם התובעים - המהנדס אייל טרופ - חיווה דעתו ביחס לעבודות עפ"י ההסכם, העבודות הנוספות והליקויים הנטענים ע"י הנתבעים עפ"י חוו"ד המומחה מטעמם - המהנדס אברהם בן עזרא. בהחלטות מיום 21.7.15 ומיום 27.7.15, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דן אורמן (להלן: המומחה).

     

12. בשים לב לאמור, יש להכריע בשאלות הבאות: ראשית, האם התובעת ביצעה את כלל העבודות המוסכמות. שנית, האם הצדדים הסכימו על ביצוע עבודות נוספות. ככל והתשובה על שאלה זו חיובית, האם עבודות נוספות בוצעו ע"י התובעת ובאיזה היקף. שלישית, האם נפלו ליקויים בעבודות התובעת והיקפם. רביעית, ולאחר שיוכרעו השאלות הנ"ל, יש לדון בתשלומים ששילמו הנתבעים לתובעת והאם נותרה יתרת חובה למי מהצדדים.

     

13. מטעם התובעים העידו מנהלה מר בן ציון ברג וכן מר אלי אמידי אשר ביצע בנכס עבודות בגג מטעם התובעת. כמו כן, ביקשה התובעת לזמן לעדות את האדריכל אריק מזוריק שעבד עם הנתבעים. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בעצמם. עוד נחקר המומחה מטעם בית המשפט, מר דן אורמן.

     

14. אציין כבר בשלב זה כי עדויות הנתבעים לא הותירו רושם חיובי. הנתבעים התחמקו לא אחת ממתן תשובות לשאלות עליהן נשאלו ובמהלך חקירתם חזרו על נושאים ועניינים שונים פעם אחר פעם, תוך התעלמות מוחלטת מהשאלות שנשאלו. הדבר בלט מאוד בחקירת הנתבעת עד שנאלצתי להעיר לה על כך במהלך חקירתה ולא אחת (ראו ע' 35 לפרוטוקול ש' 14-16, ע' 48 ש' 1-6). אדגיש כי התרשמתי כי לא דובר בחוסר הבנה של השאלות שהוצגו, כפי שניסתה הנתבעת לטעון, אלא בהתחמקות ממתן מענה בנושאים שונים אשר היה קשה לנתבעים להתמודד עימם מהצד האחד והרצון לחזור כמנטרה על נושאים אחרים אותם ביקשה הנתבעת להדגיש ואשר לשיטתה יש בהם כדי לבסס טענותיה מהצד השני.

     

    חוו"ד המומחה מטעם בית המשפט 

15. בהחלטת המינוי, התבקש המומחה להתייחס לשני עניינים. האחד, קיומן של עבודות נוספות, כטענת התובעת. השני, קיומם של ליקויי בניה, כטענת הנתבעים.

     

16. ביחס לליקויים, המומחה פרט ביחס לכל אחד מהליקויים שמצא מומחה הנתבעים האם מדובר בליקוי. ככל שמצא ליקוי, התייחס המומחה לשאלה האם מדובר בליקוי המצוי באחריות התובעת.

    ביחס לחלק מהליקויים שפרט המומחה מטעם הנתבעים, מצא המומחה כי כלל לא מדובר בליקוי (למשל מיקום מתקנים וצנרת (ס' 13 לחוו"ד המהנדס בן עזרא), רטיבות בחדר הפינתי (ס' 21 לחוו"ד המהנדס בן עזרא), רטיבות בתקרת המטבח (ס' 30 לחוו"ד הנהנדס בן עזרא), בידוד הגג (ס' 50 לחוו"ד המהנדס בן עזרא)).

    מקום שמצא ליקויים, בחן המומחה האם מדובר בליקוי המצוי באחריות התובעת מאחר והיא זו שביצעה את העבודה הרלוונטית, או שמא מדובר בליקוי שלא ניתן לייחס לתובעת שכן העבודות הרלוונטיות לא בוצעו על ידיה.

    המומחה מצא ליקויים בעבודות התובעת במספר עניינים, בהם תיקון גימור טיח וצבע סביב חלון שירותי אורחים, ניקוי ארון חשמל, ניקוי כתמים בריצוף חיצוני, עבודות שונות בחדר שירותי אורחים, עבודות שונות בחדר הפינתי, תיקוני סדקים בפינת האוכל, ליקויים שונים במטבח, מקלחת שירותי הורים, חדר אמבטיה כללי, צביעת קורות הגג, חדר שירותים בקומה עליונה ותיקון חורים וחריצים בחלל אוגר.

    סיכומו של דבר, קבע המומחה כי בנכס ליקויים באחריות התובעת שהיקף עלות תיקונם עומד על 31,100 ₪ (כולל 10% פיקוח הנדסי), ללא מע"מ צמוד למדד תשומות הבניה 10/15. ככל והעבודות יבוצעו על ידי קבלן מזדמן שאינו התובעת יש להוסיף למחירים 25% בגין תוספת לעבודות קטנות.

     

    עוד בעניין זה, התייחס המומחה לשני נושאים בהם קיימת בין הצדדים מחלוקת שעל ביהמ"ש להכריע בה ובהתאם לה ניתן להידרש לשאלת הליקויים והאחריות להם:

    בסעיף 6.13.1 לחוות הדעת התייחס המומחה לחלון בגג משופע במטבח ולאמור בס' 27 לחוו"ד המהנדס בן עזרא בעניין זה. המומחה ציין כי בגג הותקן חלון זכוכית (סאן רוף). לטענת הנתבעים החלון הותקן על דעת התובעת ומבלי שביקשו זאת. לטענת התובעת החלון הותקן לפי דרישת האדריכל.

    בסעיף 6.15.1 לחוות הדעת התייחס המומחה לצנרת הגז ולאמור בס' 34 לחוו"ד המהנדס בן עזרא. המומחה ציין כי התובעת ביצעה שרוול עם צינור גז עד ארון המטבח. לטענת הנתבעים לא הוזמן צינור גז ולא הוזמנה בניית בית למיכלים (פילר). לטענת התובעת הדבר בוצע בהתאם להנחיות שקיבלה. מכל מקום קבע המומחה בעניין זה כי אין צורך לבטל את הצינור מאחר והפריט מופיע בהסכם.

    כך ובדומה, ביחס לנקודות מאור מיותרות (ס' 6.23 לחוו"ד המומחה) התייחס המומחה לס' 58 לחוו"ד המהנדס בן עזרא. המומחה ציין כי בתקרת פינת האוכל בוצעה הכנה ל-6 נקודות חשמל הכוללת שרוולים מהתקרה למפסק בקיר. הנתבעים טוענים כי לא ביקשו תוספת תאורה בתקרה. התובעת טוענת כי התוספות בוצעו בהתאם להנחיות שקיבלה. כפועל יוצא, וכפי עמדת הנתבעים בחוו"ד המהנדס בן עזרא, יש לבטל 18 נקודות ולתקן טיח וצבע. כפוף להכרעה במחלוקת בשאלה האם העבודות הוזמנו ע"י הנתבעים אם לאו, מציין המומחה בסעיף 6.23.9 לחווה"ד כי במידה וייקבע כי יש לבטל את העבודות הנוספות, עלות ביטול הנקודות הוא 3,600 ₪.

     

    בתשובות לשאלות הבהרה ששלחה התובעת תיקן המומחה חוות דעתו ביחס לליקוי בויטרינה וקבע כי מאחר והויטרינה אינה כלולה בהסכם ולא בוצעה ע"י התובעת, מצא כי הליקוי שנקבע בעניין זה בעלות של 800 ₪ אינו באחריות התובעת ולכן יש להפחיתו מעלויות התיקונים שקבע.

     

    מכאן שסך עלות תיקון הליקויים עומד ע"ס 30,300 ₪ (כולל 10% פיקוח הנדסי), ללא מע"מ צמוד למדד תשומות הבניה 10/15. ככל והעבודות יבוצעו על ידי קבלן מזדמן שאינו התובעת יש להוסיף למחירים 25% בגין תוספת לעבודות קטנות.

     

17. ביחס להיקף העבודה, המומחה מצא כי רוב העבודות המוסכמות בוצעו למעט מספר עניינים המסתכמים בסך של 29,200 ₪ בצירוף מע"מ. דהיינו, סך העבודות המוסכמות שבוצעו עומד על 330,800 ₪ בצירוף מע"מ.

    ביחס לקיר הגדר, המומחה קבע בסעיף 6.2.1 בחוות דעתו כי עפ"י ההסכם היה על התובעת לבנות קיר בגובה 1.5 מ' בחצר הדרומית והדבר לא בוצע. בתשובה לשאלות הבהרה של ב"כ התובעת הבהיר כי בגין כך יש להפחית 10,000 ₪ מהסכום שקבע לתובעת בגין העבודות המוסכמות.

    מכאן שסה"כ עלות העבודות המוסכמות עומדת ע"ס 320,800 ₪ בצירוף מע"מ.

     

18. ביחס לעבודות הנוספות, המומחה בדק ומצא כי התובעת ביצעה עבודות נוספות כדלקמן:

    עבודות חשמל – בוצעו עבודות נוספות בהיקף של 28,120 ₪ שעיקרן נקודות מאור נוספות. הנתבעים טענו בפני המומחה כי קיימות 18 נקודת מאור שלא התבקשו על ידם ואף ביקשו לפרק אותן. המומחה מציין בחוות דעתו כי מדובר בשאלה משפטית, כמפורט לעיל.

    שבירת קיר אדנית בפינת האוכל – עלות של 1,500 ₪.

    בניית קיר ופודסט – יציקת רצפה במקום אדנית פינת האוכל בעלות של 4,500 ₪.

    הגדלת חדר עבודה מ-3 מ' ל-3.5 מ' – תוספת בעלות של 5,400 ₪.

    צביעת גג חיצוני – שכבת צבע בארגז הרוח של הגג בעלות של 2,000 ₪.

    תוספת עבודות גבס בעליית הגג – עקב הגבהת הגג והגדלת השטח נדרשה תוספת עבודות גבס בעלות של 6,250 ₪.

    פירוק רצפת סלון – התובעת טוענת כי לאחר שהחלה בעבודת הריצוף, הנתבעים לא היו מרוצים מהאריחים שבחרו וביקשו להפסיק את העבודה ולפרק את שרוצף עד לאותו רגע – 24 מ"ר. הנתבעים מאשרים כי ביקשו להחליף את האריחים אך טענו כי הודיעו על כך לתובעת מיד עם התחלת העבודה. המומחה מציין כי אינו יכול להתייחס לטענות הצדדים בדיעבד. אולם, ככל שטענת התובעת בעניין זה תתקבל הרי שעלות פירוק של 24 מ"ר היא 2,880 ₪.

    ריצוף מחדש + מצעים – בהמשך לסעיף לעיל, ככל שתתקבל טענת התובעת, היא זכאית לעלות ריצוף נוסף של 24 מ"ר בסך של 6,240 ₪.

    קרניז גבס ועבודות גבס שונות – בקירות קומת קרקע בוצעו קרניזים מגבס באורך כולל של 14.8 מ' בעלות של 3,700 ₪.

    תוספת חלון במטבח ועבודות גגנות להתקנתו – בגג המטבח הותקן חלון משופע סאן-רוף בעלות של 5,000 ₪.

    השלמת טיח חוץ עקב הגבהת הגג – עקב הגבהת הגג עם קיר בגובה 1 מ', בוצע טיח חוץ ושליכט צבעוני המהווה תוספת של כ-10% ממחיר החוזה. לכן, המומחה מצא את דרישת התובעת סבירה ואישר תוספת של 4,000 ₪.

    שינויים בגלריה – עפ"י ההסכם, עלות בניית עליית גג ושינויים בגג הסתכמה בסך של 85,000 ₪. התובעת הציגה חשבון שהוגש ע"י קבלן הגגות, מר אלי אמידי, לעבודות בניית קומת הגג. המומחה פרט כי בניית גג חדש כלולה בהסכם, אך לכך יש להוסיף עלויות לעץ גושני חשוף וממברנת לוחות בעלות של 19,440 ₪. את רצפת הגלריה לא אישר כתוספת שכן זו כלולה בהסכם. בנוסף, אישר תוספת בסך 16,800 ₪ בגין בניית קירות שנדרשו עקב הגבהת הגג. עוד אישר אספקת והתקנת 5 חלונות גג בעלות עבודה של 7,500 ₪. כמו כן, אושרו 6,300 ₪ עבור חיזוקים לתמיכת גג ו-10,500 ₪ עבור ביצוע גגונים בשטח של כ-35 מ"ר. בידוד תרמי לקירות ולגג ומדרגות מתכת לא אושרו כתוספת מאחר וכלולות בהסכם.

    סה"כ אישר המומחה תוספות לשינויים בגלריה בסך של 60,540 ₪.

    כמו כן, אישר המומחה ביצוע עבודת שפכטל בכל הבית בשטח של כ-400 מ"ר בעלות של 10,000 ₪. עבור סעיפים קטנים אישר המומחה סך כולל של 11,952 ₪ (סעיף 8.15 לחווה"ד).

    סה"כ עבודות נוספות שאושרו ע"י המומחה בחוות הדעת – 142,962 ₪ + מע"מ.

    בתשובות לשאלות הבהרה, ציין המומחה כי ביחס לביצוע עבודות חיזוקים בגג (ס' 8.13.2.7 לחווה"ד) יש להוסיף עלות מנוף בסך 2,000 ₪ שלא הביא בחשבון, וכן הוספת 1,000 ₪ בפרט 26 של תיקוני טיח בסעיף 8.14 לחוות הדעת. סה"כ – 145,962 ₪ + מע"מ.

     

19. המומחה נחקר על חוות דעתו. פרק מרכזי בחקירת ב"כ הנתבעים את המומחה התמקד ברטיבות בנכס, נוכח טענות הנתבעים כי המומחה שגה בקביעתו כי לא קיימת בנכס בעיית רטיבות, כאמור ע"י המומחה מטעמם.

    באופן כללי ועת נשאל ביחס למקרה אחר בו טיפל, המומחה אישר בחקירתו כי לא תמיד מצליחים לתקן ליקויי רטיבות בנסיון הראשון, בין היתר משום שלא תמיד ניתן לאתר את מקור הרטיבות, במיוחד כאשר מדובר ברטיבות כלואה (ראו למשל ע' 42 לפרוטוקול ש' 30). בענייננו, המומחה שב והבהיר בחקירתו, כפי שהבהיר בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי ביום ביקורו בנכס ירד גשם חזק (ע' 43 ש' 15-16). המומחה הסביר קושי שמתעורר לעיתים כאשר הוא מבחין ברטיבות, גם עפ"י מד הרטיבות (פרוטימטר), אך לא מצליח לאתר את מקור הרטיבות. אולם מקום שמד הרטיבות לא מראה כי יש במקום רטיבות, אזי רטיבות יכולה להיגרם מהגשם או מצנרת מים. "אבל ברגע שהפרוטימטר מראה שזה יבש לגמרי ביום גשם זה שולל את האפשרות של רטיבות מהגשם ובטח שולל רטיבות ממים של דלוחים או של צנרת מים דולפת כי אז זה צריך להיות כל השנה רטוב. אם הייתי בא בקיץ ורואה שזה יבש הוא יכול להגיד שצריך לבדוק ביום גשם אבל הבדיקה בוצעה ביום גשם והיה יבש. זאת אומרת שאין לי אפשרות להתלבט, ברור שאין רטיבות" (ע' 44 ש' 2-7).

     

20. בעניין הרטיבות, פסע טרם ישיבת ההוכחות, ביקשו הנתבעים להתיר להם להגיש חוות דעת עדכנית של המומחה מטעמם, המהנדס בן עזרא. לשיטת הנתבעים, המומחה מטעם ביהמ"ש שגה בחוות דעתו עת קבע כי אין בעיית רטיבות בנכס. יתר על כן, לטענת הנתבעים מאז שניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, חלה החמרה במצב הרטיבות בנכס אשר גרמה לנזקים נוספים. לכן, ביקשו הנתבעים כי יותר להם לצרף חוות דעת בעניין זה. תחילה טענו כי בידם חוות דעת מטעם חברת הביטוח המבטחת את הנכס, אליה פנו לצורך תיקון נזקי רטיבות בנכס. אלא שהתברר כי הנתבעים כלל אינם אוחזים בחוות דעת מטעם חברת הביטוח. כך, יום למחרת ישיבת ההוכחות הראשונה, ערך המומחה מטעם הנתבעים חוות דעת עדכנית אותה ביקשו הנתבעים להגיש. בהחלטה מיום 25.2.18 דחיתי את הבקשה מהטעם העיקרי כי אין מקום להגיש חוות דעת מטעם מי מהצדדים לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. צד המבקש לחלוק על ממצאי מומחה מטעם בית המשפט רשאי לעשות כן בדרכים הדיוניות המקובלות הנתונות לו - משלוח שאלות הבהרה למומחה וכן זימונו לחקירה.

     

21. ואכן, כאמור, המומחה נחקר ע"י ב"כ הנתבעים. לא מצאתי כי עלה בידי הנתבעים להביא את המומחה לשנות במשהו ממסקנתו אודות הרטיבות (או בכל עניין אחר), היא המסקנה העיקרית בגינה ביקשו להגיש חוות דעת נוספת של המומחה מטעמם. כאמור לעיל, המומחה הסביר באופן מקצועי ומשכנע כי בנסיבות המקרה שלפני כי אם אמנם הייתה בעיית רטיבות בנכס, כנטען ע"י הנתבעים, הרי שבעיה זו היתה מתגלה במלוא עוצמתה בעת ביקור המומחה בנכס, ביקור אשר נערך ביום גשום, ולא היא. המומחה התייחס בחוות דעתו ובחקירתו לרטיבויות שהמומחה מטעם הנתבעים מצא בנכס והבהיר כי מדובר בכתמי רטיבויות ישנות שאינן פעילות וקבע ביצוע תיקונים מתאימים. מסקנה זו לא השתנתה לאחר החקירה במסגרתה המומחה שב והבהיר את ממצאיו ומסקנותיו (ראו ע' 43 לפרוטוקול ש' 1-23, ע' 44 ש' 1-7).

    ראו בעניין זה פסק דינו של כב' השופט י. עמית ברע"א 4255/13 ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א. הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ (28.8.13): "מינוי מומחה מטעם בית המשפט נעשה ברגיל לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם, על מנת שהמומחה יתייחס לחוות דעת מומחי הצדדים. לכן, ככלל, אין להתיר הגשת חוות דעת נוספת לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט". הוא הדין בענייננו. המומחה מטעם בית המשפט מונה לאחר ששני הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם והמומחה מטעם בית המשפט התייחס לחוות דעת מומחי הצדדים, כפי שהתבקש לעשות. לפיכך, אין מקום להתיר הגשת חוות דעת נוספת מטעם הנתבעים.

     

22. יתר על כן, בפסיקה נודע מעמדה המיוחד של חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. אמנם, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה ראיה במכלול הראיות המוצגות לפני בית המשפט וממצאיה אינם מחייבים את בית המשפט. שיקול הדעת האם לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אם לאו לעולם מסור לבית המשפט. אולם, ככלל, בית המשפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, ע"א 5509/09 מסארווה ואח' נ' עזבון מסארווה ואח' (23.2.14)). הוא הדין בענייננו. הוכח באמור בחוות הדעת ובחקירת המומחה כי למומחה דן אורמן נסיון וידע רב בתחום, בניגוד לטענות הנתבעים בעניין זה. יתר על כן, מצאתי את חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש מבוססת ומנומקת היטב ולא הונחו נימוקים המצדיקים סטיה הימנה. כאמור, המומחה חזר בחקירתו הנגדית על ממצאיו, הסבירם ולא הונח בסיס לסטות מהאמור בחוות דעתו.

     

    העבודות המוסכמות

23. ניכר מחומר הראיות שהוצג כי מרבית העבודות המוסכמות בוצעו ע"י התובעת. בסעיף 2 להסכם, הוגדרה "העבודה" לביצוע בהתאם לנספח ובהתאם להסכם. בנספח להסכם העבודות, נספח עליו חתמו הצדדים, פורטו העבודות לביצוע בסך של 419,400 ₪ כולל מע"מ. בתחשיב הכללי שהגישה התובעת לנתבעים (ת/2) פרטה התובעת זיכויים בגין עבודות שלא ביצעה כדלקמן: זיכוי בגין העברת מרזב – 300 ₪, זיכוי בגין מדרגות שיש – 6,300 ₪ וזיכוי בגין דלתות פנים – 10,000 ₪. סה"כ 16,600 ₪. מדובר בזיכויים בגין עבודות שהיה על התובעת לבצע עפ"י ההסכם ולא בוצעו. גם בחשבון הסופי שהגישה התובעת לנתבעים (ת/3) פרטה התובעת את היקף העבודות שבוצעו בהתאם להסכם, העבודות הנוספות שבוצעו, וכן זיכויים בגין עבודות שלא בוצעו כנ"ל בצירוף זיכויים בגין נקודות מאור וכח בסך של 19,600 ₪. אציין כי מאחר והמומחה התייחס לעלות העבודות שבוצעו בהתאם לעלויות המוסכמות בנספח, לא מצאתי להתעכב על הפער בין סכום העבודה הנקוב בהסכם לבין סכומה בנספח, מסמכים אשר שני הצדדים גם יחד חתומים עליהם, כאשר התמחור יעשה, כאמור, עפ"י האמור בנספח, הנוקב בסכום כולל נמוך יותר.

     

24. גם הנתבעים אינם חולקים באופן עקרוני על ביצוע העבודות בהתאם להסכם, אלא שלשיטתם לא בוצעו ע"י התובעת מכלול העבודות המוסכמות. אולם לא ברור מהי טענתם המדוייקת בעניין זה. בס' 33 לתצהיר הנתבעת נטען כי התובעת לא השלימה עבודות החשמל, תיקוני טיח, השלמת פנלים ועבודות ברזל בחלונות, וכי התובעת לא סיפקה מידות למדרגות ולדלתות. בסעיף 18 לתצהיר הנתבע נטען כי התובעת לא התקינה מעקה במדרגות הבית, חוטי החשמל נותרו גלויים, דלת כניסה חסרה, טיח חוץ לא בוצע, לא נבנתה גדר בחצר ונותרו בחצר בורות בעומק של 1.5 מ'. קיימת חפיפה חלקית בלבד בין גרסת הנתבע לגרסת הנתבעת ביחס לעבודות שהתובעת החסירה ולא ניתן ללמוד מהי גרסתם בעניין זה.

     

25. המומחה מטעם ביהמ"ש התייחס בחוות דעתו להיקף העבודות המוסכמות ומצא כי רוב העבודות המוסכמות בוצעו למעט מספר עניינים המסתכמים בסך של 29,200 ₪ בצירוף מע"מ. דהיינו, עפ"י חוו"ד המומחה סך העבודות המוסכמות שבוצעו עומד על 330,800 ₪ בצירוף מע"מ.

     

26. בעניין זה טענה התובעת כי אין ליתן משקל לאמור בחוות הדעת של המומחה מאחר ובהחלטת המינוי הוגדרו העניינים אותם התבקש לבדוק ועניין היקף העבודות המוסכמות וביצוען לא היה ביניהם. הנתבעים מצידם מפנים אף הם לכך שבכתב המינוי המומחה לא נדרש לבחון את היקף ביצוע העבודות המוסכמות, אולם מדגישים בטיעוניהם כי גם המומחה מצא כי התובעת לא ביצעה את מלוא העבודות המוסכמות (ראו סעיף 24 לכתב הסיכומים מטעם הנתבעים).

     

27. סבורני כי הגם שהמומחה לא התבקש באופן מפורש לבחון את ביצוע העבודות המוסכמות, יש לקבל ממצאיו בעניין זה. לא אחת נקבע בפסיקה כי המומחה מטעם ביהמ"ש יוכל להתייחס לסוגיה שלא היתה בהחלטת המינוי, אם זו מהווה חלק מהסוגיות לגביהן נדרש ליתן חוות דעתו:

    "כפי שנפסק לא אחת, אין לשלול מקרים בהם יוכל מומחה להידרש לסוגיה מסוימת אף שזו לא צוינה בהחלטת המינוי. כך למשל מקום בו הסוגיה מהווה חלק בלתי נפרד מהסוגיות שלגביהן הוא נדרש לחוות דעתו, עד שניתן לומר כי מדובר בהסמכה משתמעת, או למשל במקרים מהם עולה שבעלי הדין קיבלו כי קביעות המומחה יחליפו את הנטען בכתבי הטענות בנושאים הרלוונטיים ובכך הסכימו למעשה להרחבת תפקידו והיקף קביעותיו (עניין מסרוואה פסקה 16; ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פסקאות 22 ו-23 לפסק דינה של השופטת ארבל ופסקה 2 לחוות דעתי (28.10.2010); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 475 (מהדורה אחת עשרה, 2013))".

    רעא 6920/14 תשעה חודשים בע"מ נ' בנק דיסקונט (4.1.15).

    בענייננו, מאחר והמומחה נדרש להתייחס להיקף העבודות הנוספות ולליקויי הבניה בעבודות שביצעה התובעת, מאליו מובן כי לצורך כך היה עליו להתייחס גם להיקף העבודות שהתובעת ביצעה בפועל בנכס, שמא ימצאו ליקויים בפרטים שהתובעת לא ביצעה ולא ניתן לייחסם לתובעת. לכן, התייחסות המומחה גם להיקף העבודות המוסכמות ולכך כי חלק מהעניינים לא בוצע ע"י התובעת היא קביעה במסגרת הסמכתו בהחלטת המינוי.

     

28. כאמור, מצאתי לאמץ את חוות דעתו של המומחה וכך גם בענין זה.

    אשר על כן, יש לקבוע כי מכלל העבודות המוסכמות, ביצעה התובעת עבודה בהיקף של 320,800 ₪ בצירוף מע"מ.

     

    העבודות הנוספות

29. כאמור, סעיף 8 להסכם קבע את היקף העבודות בהתאם לנספח להסכם.

    סעיף 12 להסכם שכותרתו "שינויים בעבודה" קובע:

    "א) הלקוח יהא רשאי להוסיף או להפחית מעבודות המבצע על פי הסכם זה.

    ב) ההוראות בדבר השינוי יעשו באמצעות הפיקוח אשר ידאג שההוראות לשינוי יעשו במסמך בכתב ויימסרו למבצע.

    ג) בחר הלקוח לנצל את ברירתו כאמור בסעיף א, יחויב הלקוח או יזוכה בהתאמה בסכום הראוי על בסיס התמורה בהסכם זה".

    בסעיף 2 להסכם, הוא סעיף ההגדרות, הוגדר "פיקוח" – פיקוח של המהנדס ו/או האדריכל שימונה ע"י הלקוח. לצורך כך הלקוח רשאי להחליף ו/או להוסיף את המהנדס ו/או אדריכל כרצונו".

    בסעיפים 4-5 להסכם נקבע כי התובעת תבצע את העבודה בהתאם לנספח ובהתאם להוראות ודרישת הפיקוח.

30. לשיטת הנתבעים הם לא מינו מפקח בהתאם להוראות ההסכם (סעיף 18 לתצהיר הנתבעת) ולא ניתנו לתובעת כל הוראות לבצע עבודות נוספות מעבר לאלה המפורטות בהסכם. התובעת טוענת כי אמנם הנתבעים לא מינו מפקח אך ניתנו למנהלה ולעובדים בשטח הוראות לגבי העבודות, שינויים ותוספות ע"י הנתבעים והאדריכל מטעמם (סעיף 16 לתצהיר מר ברג). גם מר אמידי אלי מסר בתצהירו כי קיבל בשטח הוראות מהנתבעת (סעיף 7 לתצהירו) וכן מהאדריכל מזוריק מטעם הנתבעים (סעיף 9 לתצהירו).

     

31. ראשית, וביחס לעצם ביצוע עבודות נוספות, בגרסת הנתבעים עצמם נמצא חיזוק לטענת התובעת כי בוצעו עבודות נוספות. למשל, הנתבע טוען בתצהירו "חלק מהעבודות הנוספות לכאורה, לא בוצעו כלל, חלק מהעבודות תומחרו בכתב הכמויות בהסכם וכל העבודות לא אושרו כלל על ידי או ע"י אשתי בכתב, כנדרש על פי ההסכם ובוצעו ע"י התובעת רק במטרה להגדיל את רווחיה" (סעיף 13 לתצהיר). דהיינו, הנתבע, על אף שמכחיש כי ניתן לתובעת אישור לבצע עבודות נוספות, מאשר כי עבודות נוספות, בהיקף כזה או אחר, בוצעו.

     

32. ביחס להסמכת התובעת לבצע עבודות נוספות, הנתבעים צירפו לכתב ההגנה מטעמם תצהיר של האדריכל מזוריק ובו הצהיר "לא קיבלתי כל סמכות מאת הנתבעים לעניין בית המגורים של הנתבעים". התצהיר לא הוגש ע"י הנתבעים כחלק מחומר הראיות בתיק. לפיכך, התובעת ביקשה להזמין את האדריכל מזוריק לעדות וזה התבקש להביא עמו את תיק העבודה הקשור לנכס.

    האדריכל מזוריק התייצב לעדות ללא תיק העבודה והסביר כי זה נמסר לנתבעים. עוד הסביר כי תיק העבודה שלו הינו הבקשה להיתר/הגשה וכל הסקיצות והתכניות מגולמות בבקשה להיתר אשר נגנזה ולא הוגשה לעירייה וצורפה כנספח ו' לתצהיר הנתבעת (ע' 22 ש' 1-9).

    בעדותו מסר האדריכל מזוריק כי לא מונה כמפקח באופן רשמי וטען כי לא היתה לו כל סמכות בשטח. עם זאת, האדריכל מזוריק העיד על אופן קבלת ההחלטות בשטח, באמצעות "פאנל" של בעלי מקצוע, בו אף הוא לקח חלק. האדריכל מזוריק תיאר בעדותו את האופן בו התקבלו ההחלטות בשטח ועולה באופן ברור מעדותו כי הגיע לשטח והיה שותף בקבלת ההחלטות הנוגעות לאופן ביצוע העבודות והיקפן: "לא היה לי שום תפקיד פורמלי. כל החלטה התקבלה בפאנל משותף של כולם, הקבלן, הגגן ואני, כולם בעלי מקצוע" (ע' 23 ש' 18-19) וכן "הייתי חלק מפאנל" (ע' 22 ש' 23) ו"הייתי חלק מהפאנל, ההחלטות היו במשותף, כולם אנשי מקצוע, כולם מכירים את התפקיד שלהם" (ע' 22 ש' 31-32). כאשר נשאל מדוע חתם על התצהיר הנ"ל ומה הוסבר לו השיב: "למרות שהייתי חלק מהפאנל, קבוצת הדיון, קרי, הגגן, קרי, הקבלן ועוד בעלי מקצוע שהסתובבו שם, שמוצא פי לא מחייב" (ע' 24 ש' 32-34).

    מעדותו של האדריכל מזוריק עולה כי הוא, כמו גם בעלי מקצוע אחרים, נכחו במקום בעת ביצוע עבודות השיפוץ, והתקיימו דיונים בנושאים שונים הנוגעים לשיפוץ, בהם גם הוא לקח חלק, ובמסגרתם התקבלו החלטות שונות הנוגעות להיקף ואופן ביצוע העבודות. אמנם אין חולק כי באופן פורמלי הנתבעים לא מינו מפקח מטעמם, אולם הוכח באמצעות עדותו של האדריכל מזוריק כי בעלי מקצוע שונים, לרבות הוא עצמו (אשר ללא ספק לא הגיע למקום מטעם התובעת אלא מדובר באיש מקצוע מטעם הנתבעים), היו בשטח וקיבלו החלטות במהלך ביצוע העבודות אודות אופן ביצוען והיקפן. עדות זו מתיישבת עם עמדת התובעת לפיה קיבלה בשטח הנחיות מאת גורמים מטעם הנתבעים ופעלה בהתאם להן, לרבות ביחס לביצוע עבודות נוספות.

    בנסיבות אלו, שעה שהנתבעים לא מינו מפקח, אך היה מתכנס "פאנל" מקצועי ומקבל החלטות, ניתן לקבוע כי התובעת הוכיחה את עמדתה כי קיבלה הנחיות בשטח, לרבות ביחס להיקף העבודות, מאת גורמים מקצועיים מטעם הנתבעים ופעלה בהתאם להן.

     

33. בשים לב לאמור, אני אף דוחה את טענת הנתבעים לפיה משלא נחתם מסמך בכתב אודות שינויים ותוספות, אין מקום לחייבם בעלויות העבודות הנוספות. משהוכח כי התקיים תהליך קבלת החלטות כאמור, מכוחו התובעת ביצעה עבודות נוספות, הרי שאין מקום להוציא את התובעת וידיה על ראשה רק משום שפעלה בהתאם להוראות מטעם הנתבעים, אך אין בנמצא מסמך כתוב. יוטעם כי בהסכם נקבע שהפיקוח ייתן הוראות בדבר השינויים וכי הפיקוח ידאג שהוראות השינוי יעשו במסמך בכתב. דהיינו, האחריות לערוך מסמך בכתב בעניין השינויים הוטלה בהסכם על הפיקוח אשר ימונה מטעם הנתבעים. שעה שהנתבעים לא מינו מפקח מטעמם, אך הוראות בדבר שינויים ניתנו מטעמם, או לכל הפחות נחזו ככאלה הניתנות מטעמם, החסר במסמך כתוב רובץ לפתחם של הנתבעים. לחילופין, התנהלות הצדדים בפועל כמתואר לעיל מלמדת כי הצדדים שינו בהתנהגות את החוזה במובן זה שהסכימו ששינויים ותוספות שיאושרו ע"י הפאנל יחייבו גם אם לא נעשו בכתב.

     

34. ראוי לציין בעניין זה חוסר בהירות בטיעון הנתבעים. הנתבעת טענה בתצהירה כי היא מאוד עסוקה מאחר והנתבע שוהה רוב הזמן בחו"ל בשל עבודתו והנתבעת מטופלת ב-4 ילדים, ולכן "אין לי זמן לפקח ולרדוף אחרי קבלני משנה" (סעיף 8 לתצהיר). למרות זאת, הנתבעים בסופו של דבר לא מצאו לנכון למנות מפקח באופן רשמי. אמנם טענה זו נטענה כדי להצדיק את טענת הנתבעים כי הוסכם על שיפוץ עד מפתח, אולם אין הגיון בטענה כי הנתבעת אינה פנויה לפקח על הפרוייקט ולמרות זאת לא מינתה מפקח מקצועי לשם כך, כפי שהוסכם שתעשה. מעדויות שהציגה התובעת אף עולה כי הנתבעת עצמה הגיעה לשטח פעמים רבות ופיקחה בעצמה על הנעשה, לרבות מתן הוראות (ראו למשל עדות מר אלי אמידי ע' 18 ש' 30-32, עדות מר ברג ע' 20 ש' 24). גם הנתבעת עצמה אישרה בעדותה כי נכחה במקום מספר פעמים ואף עם חברתה (ע' 46 ש' 29).

     

35. עוד אציין כי גרסת הנתבעים לפיה מדובר בהסכם עבודה לשיפוץ "עד מפתח" (סעיפים 6 לתצהיר הנתבעת ולתצהיר הנתבע) אינה מתיישבת עם חומר הראיות. ראשית, הטענה כי כתב הכמויות כלל את כל עבודות השיפוץ שנדרשו בבית באופן גורף, עד מפתח, אינה מתיישבת עם האמור בהסכם לפיו הוגדרה העבודה בהתאם לקבוע בנספח. לא הוגדר בהסכם כי עסקינן בשיפוץ "עד מפתח" כנטען ע"י הנתבעים. כמו כן, הקביעה בהסכם כי הלקוח יהא רשאי להוסיף על העבודות המבוצעות עפ"י ההסכם (ס' 12א להסכם) מלמדת כי לא מדובר בהסכם "עד מפתח".

    מצאתי להעיר בעניין זה כי שני הנתבעים הם עורכי דין בהשכלתם ובמקצועם. לא סביר בעיני כי לו אכן הוסכם בין הצדדים כי מדובר בהסכם "עד מפתח" הנתבעים לא היו מתעקשים כי הדבר יצויין באופן מפורש בהסכם. כאמור, ההיפך הוא הנכון. לא זו בלבד שהדבר אינו מופיע בהסכם אלא שלשון ההסכם, כמפורט לעיל, מלמדת כי לא כך הוסכם.

    יתר על כן, מעדות הנתבע עולה במפורש כי התעקש להסדיר בחוזה נושאים שהיו חשובים ועקרוניים לנתבעים – כגון ביטוח (ע' 26 ש' 29-31). העובדה כי לא נקבע בחוזה כי מדובר בהסכם "עד מפתח" מלמדת כי לא כך הוסכם.

     

36. בשים לב לאמור, אני מקבלת את גרסת התובעת כי במהלך ביצוע העבודות ניתנו לה הוראות ע"י הנתבעת וע"י האדריכל מזוריק לביצוע תוספות שונות.

     

37. ביחס להיקף העבודות הנוספות שבוצעו בפועל, אני מקבלת ומאמצת את האמור בחוות דעתו של המומחה דן אורמן כי התובעת ביצעה עבודות נוספות בשווי של 145,962 ₪ + מע"מ. בנקודה זו מצאתי להדגיש כי המומחה התייחס בחוות דעתו לעניינים מסויימים אשר בהם קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים אודות הסכמת הנתבעים והותיר עניין זה לביהמ"ש. ביחס לנושאים האחרים שהמומחה לא ציין בחוות דעתו כשנויים במחלוקת בין הצדדים, הנתבעים לא הביאו ראיות מהן ניתן ללמוד כי עבודות נוספות שאישר המומחה בוצעו בפועל ע"י בעל מקצוע אחר וגם בסיכומיהם לא טענו הנתבעים אודות איזה מהעבודות הנוספות שאושרו בחוות דעתו של המומחה, למעט השנויות במחלוקת עפ"י חוות הדעת. רק בעניין הגדלת שטח הגג ניסו הנתבעים לתקוף את ממצאי המומחה בחוות דעתו ולכך אתייחס להלן.

     

38. ביחס לנושאים הנוגעים לתוספות ובהם נפלה מחלוקת עובדתית משפטית בין הצדדים, כמפורט בחוו"ד המומחה -

     

    הגדלת שטח הגג ושינויים בגלריה – כאמור, מחוות דעתו של המומחה עולה כי חלק מהעבודות שבוצעו בגג (בניית עליית גג ושינויים בגג) נכללו במסגרת העבודות המוסכמות בהסכם וחלקן (אשר בעיקרן קשורות להגבהת הגג) היו בגדר תוספות להסכם. לכן, חלק מהעבודות שבוצעו בגג לא אושרו על ידי המומחה כתוספות אלא כחלק מהעבודות המוסכמות וחלקן, אשר לדעת המומחה לאחר בדיקתו היוו תוספת להסכם, אושרו כעבודות נוספות בגינן התובעת זכאית לתשלום נוסף (ראו סעיף 8.13 לחוות הדעת). בחקירתו חזר המומחה והבהיר קביעה זו (ראו למשל ע' 44 ש' 19-23). לפיכך, טענות הנתבעים בסיכומיהם כי לא היה כל מקום לאשר איזה מהעבודות בגג כתוספת דינן להידחות. הוכח בעדותו של האדריכל מזוריק כי ה"פאנל" המקצועי שהתכנס מעת לעת במהלך ביצוע העבודות דן גם בעבודות הקשורות להגדלת שטח הגג, כנטען ע"י התובעת, ועבודות אלה אושרו לביצוע. אמנם וכאמור, האדריכל מזוריק התעקש כי הוא עצמו לא נתן הנחיה בעניין זה, אך עולה מעדותו כי הנחיות בעניין זה ניתנו ע"י הפאנל (ראו ע' 23 לפרוטוקול ש' 4-11). לפיכך, טענות הנתבעים בענין זה נדחות.

     

    החלון בגג המשופע במטבח (סעיף 6.13.1 לחוות הדעת) - המומחה ציין כי בגג הותקן חלון זכוכית (סאן רוף). לטענת הנתבעים החלון הותקן על דעת התובעת ומבלי שביקשו זאת. לטענת התובעת החלון הותקן לפי דרישת האדריכל.

    האדריכל מזוריק נשאל בחקירתו אודות החלון בגג המטבח והשיב "אני זוכר שהיה חלון בגג המטבח, לא שאני נתתי את ההנחיה. הייתי חלק מהפאנל..." (ע' 23 ש' 30-32). דהיינו, במסגרת תהליך קבלת ההחלטות המתואר לעיל ניתנה ההנחיה לביצוע החלון בגג המשופע. לכן, יש לכלול עניין זה במסגרת העבודות הנוספות שביצעה התובעת.

     

    צנרת הגז (סעיף 6.15.1 לחוות הדעת) – מאחר והמומחה קבע בחוות דעתו כי מדובר בפריט המופיע בהסכם המקורי, הרי שהמחלוקת העובדתית בין הצדדים בשאלה האם הוזמן או לא, התייתרה. מעבר לדרוש אתייחס לטענת הנתבעים בסיכומיהם לפיה, בניגוד לקביעת המומחה, הפריט (ששוויו 100 ₪ + מע"מ) לא מופיע בנספח להסכם. אלא שהנתבעים לא טרחו לעמת את המומחה עם קביעתו זו במסגרת חקירתו הנגדית ולא מן הנמנע כי המומחה מצא את הפריט, שעלותו כאמור 100 ₪ + מע"מ, חלק מפריט "העברת בלוני גז" שעלותו עפ"י הנספח 1,000 ₪. הלכה היא כי על מנת לשכנע את ביהמ"ש בטעות שנפלה בחוות דעתו של מומחה, יש להביא ביטוי לטענות אלה בחקירתו של המומחה (ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי, פ"ד לט(4), 185). משלא נעשה כן, יש לקבל את עמדת המומחה גם בעניין זה.

     

    נקודות מאור מיותרות (ס' 6.23 לחוו"ד המומחה) - המומחה התייחס לס' 58 לחוו"ד המהנדס בן עזרא. המומחה ציין כי בתקרת פינת האוכל בוצעה הכנה ל-6 נקודות חשמל הכוללת שרוולים מהתקרה למפסק בקיר. הנתבעים טוענים כי לא ביקשו תוספת תאורה בתקרה (לעניין נקודות חשמל באופן כללי ראו ס' 13 לתצהיר הנתבעת). לכן, לשיטתם, יש לבטל 18 נקודות ולתקן טיח וצבע. התובעת טוענת כי התוספות בוצעו בהתאם להנחיות שקיבלה. כפוף להכרעה במחלוקת בשאלה האם העבודות הוזמנו ע"י הנתבעים אם לאו, מציין המומחה בסעיף 6.23.9 לחווה"ד כי במידה ויקבע כי יש לבטל את העבודות הנוספות, עלות ביטול הנקודות הוא 3,600 ₪.

    בעניין זה, התובעת לא הבהירה מי נתן את ההנחיה לבצע נקודות מאור נוספות וגם לא הציגה בנושא זה כל שאלה לאדריכל מזוריק. גם לנתבע לא הוצגה כל שאלה בעניין זה ואף לא לנתבעת. אשר על כן, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התבקשה לבצע נקודות מאור נוספות ולכן יש להפחית את הסכום שקבע המומחה בגין כך (3,600 ₪).

     

    פירוק רצפת הסלון (סעיף 8.8. לחוו"ד המומחה) – על אף שלא מצאתי בסיכומי מי מהצדדים התייחסות לעניין זה, אדרש לו בקצרה. בסעיף 33 לתצהירו של מר ברג נטען כי לאחר שהתובעת החלה במלאכת ריצוף הסלון והספיקה לרצף 24 מ"ר, הודיע הנתבע בטלפון כי האריחים שהוזמנו על ידי הנתבעים אינם מוצאים חן בעיניהם וכי הם מבקשים להזמין אריחים אחרים בגודל של 80*80. לפיכך, התובעת פעלה לפירוק השטח שכבר רוצף והמתינה להזמנת אריחים חלופיים ע"י הנתבעים. כתוצאה מכך, התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בריצוף ופירוק 24 מ"ר ומציינת כי כמחווה של רצון טוב לא חייבה את הנתבעים בעלויות נוספות בגין שינוי גודל הריצוף המחייב, לשיטתה, עובדים רבים יותר ומכונה מיוחדת. הנתבעים מצידם טענו כי התובעת ריצפה את הבית למרות שהנתבעת ביקשה לעצור את עבודת הריצוף "מיד כשגיליתי כי הריצוף לא לטעמי" (ס' 28.7 לתצהיר הנתבעת). הנתבע בעדותו התייחס לעניין זה כדלקמן: "הזמנו קרמיקה אחרי חצי יום או יום אחד גג, לא יותר, ראינו אשתי ואני שהקרמיקה לא הייתה יפה, ביקשנו מברג להרים את הקרמיקה הזו וביקשנו לשים קרמיקה אחרת" (ע' 30 ש' 10-12). דהיינו, הנתבעים שניהם מאשרים כי פנייתם לתובעת להחלפת הריצוף באריחים גדולים יותר באה לאחר שהתובעת כבר החלה בעבודת ריצוף האריחים שהנתבעים הזמינו. הנתבעים לא מפרטים היקף הריצוף שכבר בוצע ואותו ביקשו לפרק. בשים לב כי התובעת טוענת כי מדובר ב-24 מ"ר ולא הובא כל נתון נגדי בעניין זה מאת הנתבעים אשר אף לא שאלו את המומחה דבר בעניין זה, אין לי אלא לקבל את עמדת התובעת בעניין זה. נוכח המחלוקת בין הצדדים בענין זה, הסכומים לא הוספו לסיכום בחוות הדעת ולכן, יש להוסיף לעלויות סך של 2,880 ₪ בגין פירוק ו-6,240 ₪ בגין ריצוף ומצע.

     

39. פועל יוצא כי סה"כ החיוב בגין עבודות נוספות עומד ע"ס 151,482 ₪ + מע"מ.

     

    ליקויים

40. ביחס לליקויים שנפלו בעבודת התובעת, הרי שגם בעניין זה, לא מצאתי כל עילה להתערב בקביעות המומחה. לכן, אני מאמצת את האמור בחוות דעתו של המומחה כי בעבודת התובעת נפלו ליקויים שתיקונים עומד ע"ס של 30,300 ₪ (כולל 10% פיקוח הנדסי), ללא מע"מ צמוד למדד תשומות הבניה 10/15. ככל והעבודות יבוצעו על ידי קבלן מזדמן שאינו התובעת יש להוסיף למחירים 25% בגין תוספת לעבודות קטנות.

     

41. לסיכום ביניים, החיוב בגין העבודות שבוצעו עומד ע"ס 320,800 ₪ +מע"מ, בתוספת חיוב עבור העבודות הנוספות בסך של 151,482 ₪ + מע"מ עומד ע"ס – 472,282 ₪ בצירוף מע"מ. מסכום זה יש להפחית 30,300 ₪ (כולל 10% פיקוח הנדסי), ללא מע"מ צמוד למדד תשומות הבניה 10/15. כאמור, המומחה קבע כי ככל והעבודות יבוצעו על ידי קבלן מזדמן שאינו התובעת יש להוסיף למחירים 25% בגין תוספת לעבודות קטנות. בשים לב למחלוקת שבין הצדדים ולחוסר האמון ביניהם ושעה שגם התובעת לא טענה בסיכומיה כי יש לאפשר לה לבצע את התיקונים, יש להוסיף לסכום 25%, כקביעת המומחה.

     

    התשלומים

42. התובעת טוענת כי הנתבעים שילמו לה סך כולל של 347,147 ₪. לתמיכת טענתה צרפה התובעת חשבוניות שהנפיקה לנתבעים בסך כולל של הסכום האמור (ת/4), כדלקמן: חשבונית מס' 211 ע"ס 59,000 ₪ מיום 26.10.13, חשבונית מס' 226 ע"ס 60,000 ₪ מיום 15.11.13, חשבונית מס' 227 ע"ס 60,000 ₪ מיום 25.11.13, חשבונית מס' 228 ע"ס 19,200 ₪, חשבונית מס' 229 ע"ס 20,000 ₪ מיום 20.12.13, חשבונית מס' 231 ע"ס 50,000 ₪ מיום 29.12.13, חשבונית מס' 233 ע"ס 30,220 ₪, חשבונית מס' 234 ע"ס 9,460 ₪ מיום 12.1.14, חשבונית מס' 235 ע"ס 39,487 ₪ מיום 17.1.14. סה"כ 347,367 ₪ כולל מע"מ.

     

43. הנתבעים טוענים ששילמו לתובעת 397,147 ₪.

     

44. בסיכומיהם, הנתבעים למעשה אינם חולקים על התשלומים ששולמו, כטענת התובעת, אך טוענים כי מעבר לסכומים הללו שולם שיק נוסף ע"ס 50,000 ₪ מיום 4.12.13, שיק שהוסב ע"י התובעת לקבלן הגגות אמידי ונפדה ע"י שולץ בן מאיר בע"מ. התובעת טוענת בעניין זה כי החשבונית ע"ס 50,000 ₪ מיום 29.12.13 הוצאה בגין השיק האמור.

     

45. לא ניתן להתעלם מטענות הנתבעים כי למרות שלטענת התובעת שולמו לה תשלומים שונים מעת לעת, החשבוניות שהוצאו הן במספרים עוקבים, למרות שמנהל התובעת מר ברג אישר בעדותו כי במקביל לעבודה בבית הנתבעים, עבדה התובעת בפרוייקטים נוספים (ע' 24 ש' 24-25). עם זאת, אין בכך בלבד כדי לקעקע את גרסת התובעת אודות אופן קבלת התשלומים וסכומם. יתר על כן, שעה שההסכם נחתם בחודש אוקטובר 2013 וביום 13.11.13 החלה התובעת בביצוע העבודות (אשר נקבע כי ימשכו 60 ימים), אין ממש בטענת הנתבעים כי החשבוניות, שהן מתאריכים אוקטובר 2013 עד ינואר 2014, הוצאו לצרכי התביעה אשר הוגשה בחודש אפריל 2014.

     

46. מעבר לכך, וזה העיקר, גרסת הנתבעים אודות הסכומים ששילמו לתובעת ואופן ביצוע התשלומים על ידם השתנתה מספר פעמים במהלך ניהול ההליך באופן שלא אפשר לקבוע ממצא כלשהו בעניין זה. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי מידי שבוע נהג מר ברג לדרוש מהם מעטפה ובה מזומנים לפועלים כאשר הוא מסרב למסור חשבונית בגין הסכומים הללו או למסור אישור ידני (ס' 38-40 לכתב ההגנה). בנוסף נטען כי מר ברג דרש המחאות פתוחות ללא ציון שם המוטב (ס' 44 לכתב ההגנה). על עמדה זו חזרו הנתבעים בתצהיריהם (ראו סעיף 26 לתצהיר הנתבעת). לצד זאת הנתבעים לא פרטו מהם הסכומים ששולמו לתובעת באופן הנטען על ידם, לא במזומן ולא בשיקים, ולא צרפו כל ראיה לעניין זה. בסעיף 34 לתצהיר הנתבעת נטען כי למעשה הנתבעים אינם יודעים מהו הסכום ששילמו לתובעת, לשיטתם מאחר ולא קיבלו חשבוניות בזמן אמת (ראו בענין זה גם עדות הנתבעת ע' 35 ש' 20-22).

     

47. גרסה זו מעוררת קושי ממשי. גם אם היה מקום לקבל את טענת הנתבעים כי התובעת, באמצעות מנהלה מר ברג, סירבה להמציא חשבוניות בזמן אמת או לאשר בכתב קבלת כספים, לא סביר בעיני כי הנתבעים, שהם עורכי דין, הסכימו לשלם ובפועל שילמו לתובעת סכומים שונים על חשבון התמורה המוסכמת ולא טרחו לערוך תרשומת שלהם בעניין התשלומים, לעת הצורך. יתר על כן, ואף אם נהגו כאמור, הרי שעה שמדובר בתשלום סכומים של מאות אלפי שקלים, סביר הוא שגם בדיעבד ניתן היה להציג ראיות שונות, ולו חלקיות, בעניין זה, כגון אישורי משיכת מזומנים מהבנק וכיוצ"ב. אלא שמלבד הצגת העתקי 3 שיקים בסכום כולל של 130,000 ₪ (נספח ד' לתצהיר הנתבעים) לא הוצג דבר. גם החברה אשר ליוותה את הנתבעת לנכס מעת לעת (ע' 46 ש' 29) לא הובאה לעדות והדבר עומד לחובת הנתבעים.

     

48. אם לא די בכך, הרי שבעדות בביהמ"ש שינתה הנתבעת עמדתה ומסרה כי רשמה לעצמה את הסכומים שהעבירה לתובעת במזומן (ע' 35 ש' 26-27) אולם רישום זה לא הוצג. עוד טענה בעדותה כי כל הכספים ששילמה לתובעת שולמו באמצעות הלוואה ע"ס 400,000 ₪ שלוותה מהבנק (ע' 35 ש' 30) אולם לא הוצגה כל אסמכתא בעניין זה. יתר כל כן, התובעת טענה כי את הכספים שילמה רק בשקלים (ע' 35 ש' 32-33), מכספי ההלוואה הנטענת, אולם בהמשך אישרה טענת ב"כ התובעת כי יתכן ששולמו כספים ביורו באמצעות הנתבע (ע' 36 ש' 24-25).

     

49. המסקנה המתבקשת היא כי בעוד שהתובעת הציגה ראיות לביסוס טענותיה אודות התשלומים ששילמו הנתבעים באמצעות החשבוניות שהוצגו, אשר לא הונח טעם ממשי לקבוע כי מדובר בחשבוניות שאינן משקפות את התשלומים שבוצעו בפועל, הנתבעים, אשר טוענים להפרש של 50,000 ₪, לא הציגו כל ראיה התומכת בטענתם והמאפשרת לקבוע כי שולמו לתובעת סכומים מעבר לאלה המפורטים בחשבוניות.

     

50. אשר על כן, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי שילמו לתובעת סכומים נוספים ולכן יש לקבל את עמדת התובעת לפיה שולם לה סך כולל של 347,147 ₪.

     

51. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

     

     

    סוף דבר

52. כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לתובעת הסכום הנגזר מהחישוב כדלקמן:

    • התובעת ביצעה עבודות עפ"י ההסכם בסך של 320,800 ₪ +מע"מ – 375,336 ₪.

    • התובעת ביצעה עבודות נוספות בסך של 151,482 ₪ + מע"מ – 177,234 ₪.

    • סה"כ התובעת ביצעה עבודות בסך 552,570 ₪ ועל הנתבעים לשאת בסכום זה.

    • מסכום זה יש להפחית 30,300 ₪ בצירוף מע"מ – 35,451 ₪ (כולל 10% פיקוח הנדסי) בצירוף 25% לביצוע ע"י קבלן מזדמן – 44,314 ₪ צמוד למדד תשומות הבניה 10/15.

    • עוד יש להפחית את התשלומים ששילמו הנתבעים בסך כולל של 347,147 ₪.

      הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9.4.14).

      בנוסף, ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בגין שכר המומחה מטעמה, חלקה בשכר המומחה מטעם בית המשפט, אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

      הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

       

      ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.