פס"ד שדן בסוגיה מהו שינוי הנסיבות הנדרש במקרה שמזונות קטינים נקבעו בהסכם גירושין כולל שאושר וקבל תוקף של פסק דין מספר שנים לפני שינוי ההלכה על ידי הלכת בע"מ 919/15?

מהו שינוי הנסיבות הנדרש במקרה שמזונות קטינים נקבעו בהסכם גירושין כולל שאושר וקבל תוקף של פסק דין מספר שנים לפני שינוי ההלכה על ידי הלכת בע"מ 919/15?

זוהי הסוגיה בה עליי להכריע.

רקע הנדרש לעניין:

1. התובע (להלן-התובע או האב) נישא לנתבעת (להלן- הנתבעת או האם) כדמו"י ביום ...

2. לאחר שניהלו הצדדים תביעות למזונות, משמורת ורכוש בבית המשפט, ביום ..... חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין (להלן – הסכם הגירושין).

3. ביום ......הצדדים התגרשו.

4. במסגרת נישואי הצדדים, נולדו להם שני קטינים, אשר מזונותיהם, הם עניינו של פסק דין זה:

הקטין   .... , יליד 2007 , כיום כבן 11 שנים.

הקטין ......, יליד 2010, כיום כבן 8 שנים.

5. הסכם הגירושין קבע כי להורים משמורת משותפת. לעניין סדרי שהות נקבע כי הקטינים ישהו עם אביהם בימי ה ו-ד כולל לינה במהלך אמצע השבוע וכל סוף שבוע שני, מיום שישי עד ליום ראשון, כאשר יום א' חולק בין ההורים לסירוגין. כן בוצעה חלוקה של מחצית החגים והחופשות.

6. לעניין המזונות והמדור נקבע כי האב ישלם עבור כ"א מהילדים סכום של 2,000 ₪, ומחצית הוצאות חינוך ורפואה שפורטו בהסכם.

7. התובע נישא בשנית בשנת 2015, ונולד לו בן מנשואיו אלו בשנת 2016, אף לנתבעת נולד ילד בשנת 2017.

8. בחודש ינואר 2018 ולאחר שנסגר הליך יישוב סכסוך, הגיש האב תביעה זו, במסגרתה עתר לביטול חיוב במזונות קטינים.

9. ביום 13.5.18 התקיים קדם משפט ובו הסכימו הצדדים על הסדר דיוני לפיו מוותרים הם על דיון בו תשמענה ראיות וכי הצדדים יגישו ישירות את סיכומיהם. כמו כן באותו מועד ניתנה החלטה על פיה יגישו הצדדים טבלת הכנסות מוסכמת ומאומתת בתצהיר על ידי הצדדים.

10. סיכומים וסיכומי תשובה הוגשו, אך למרבה הצער, טבלת הכנסות מוסכמת לא הגישו הצדדים, בניגוד להחלטת בית המשפט.

טענות האב:

11. האב טוען כי מאז אישור הסכם הגירושין חל שינוי נסיבות המצדיק את ביטול המזונות. לטענתו הסכם הגירושין נחתם לאור המצב המשפטי שהיה קיים טרם הילכת בע"מ 919/15, ויש בשינוי ההלכה הנוהגת אז, משום שינוי נסיבות מהותי. לטענתו, במקרה דנן מתקיים הסדר של משמורת משותפת, וכן הקטינים מעל לגיל 6 כך שחיוב מזונותיהם הוא מדין צדקה ומאחר והכנסות הצדדים דומות, הרי לפי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, אין הוא צריך להיות מחויב במזונות הקטינים כלל. עוד טוען התובע כי נישואיו בשנית ולידת ילדו הנוסף, אף אלו מהווים שינוי נסיבות כמשמעו בחוק.

12. מוסיף האב כי שכרו הוא כ- 10,500 ₪ לחודש, ושכרו זה לא השתנה מיום חתימת ההסכם, זאת לעומת שכרה של האם אשר למיטב ידיעתו גדל, וזאת לאור העובדה שכיום היא עצמאית, ובעלת חברה פרטית שאף זכתה בפרס כספי גבוה, בעלת כושר השתכרות גבוה מהממוצע, בשל היותה בעלת תואר ד"ר, ומדענית.

טענות האם:

13. האם טוענת כי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי שכן ממועד אישור הסכם הגירושין ועד עתה הכנסות האב גדלו, ואילו הכנסותיה שלה, קטנו. ביום אישור ההסכם השתכרה סך של כ- 10,000 ₪, לעומת ימים אלו ששכרה עומד על כ- 6,000 ₪ לחודש.

אמנם אכן היא הקימה חברה אולם רק מחצית ממנה בבעלותה, ובכל מקרה, כרגע, חברה זו בהפסדים מאז הקמתה. כמו כן טוענת היא כי  ניתנה לחברה הלוואת בעלים על סך של 147,758 ₪, כך שגם הונה האישי בשלב זה לפחות, הצטמצם.

14. עוד טוענת הנתבעת כי מאז מתן פסה"ד מונה התובע לדירקטור בשתי חברות שונות, ואי גילוי זה בכתב התביעה, זה כשלעצמו מהווה חוסר תום לב.

15. לסיכום טוענת הנתבעת כי מתן פס"ד 919/15 אינו מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי. ואף נישואיו מחדש ולידת ילד נוסף אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי כמשמעו בחוק וזאת משום שבשל גילם הצעיר, הרי שצפוי הוא כי הצדדים יבנו בית חדש, ויילדו ילדים נוספים, ובעת כריתת ההסכם נלקח נתון זה בחשבון.

המצב המשפטי נכון לעת הזו.

16. האם בע"מ 919/15 כשלעצמו, מהווה שינוי נסיבות, זו שאלה שנדונה בהרחבה לאחרונה בביהמ"ש המחוזי במסגרת עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל נ' ס.ק.  שם נקבע כך:

"אם נבוא לסכם הדברים – כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם את השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש."

יישום המצב המשפטי בעניננו

17. האב מבסס את טענתו לשינוי נסיבות על 3 טענות עיקריות – האחת, ירידה במצבו הכלכלי לעומת עליה במצבה הכלכלי של האם, השניה, נישואיו בשנית וגידול ילד נוסף, והשלישית, היותו הורה הנושא בשווה את עול גידול ילדיו ופרנסתם.

18. כאמור לעיל, בניגוד להחלטת בית המשפט, הצדדים לא הגישו טבלת הכנסות משותפת. לא כזו מוסכמת ולא שאינה מוסכמת. לפיכך, ומאחר והצדדים הסכימו כי הם מוותרים על שמיעת ראיות, הרי שאין לי אלא להסתמך על המסמכים שצורפו לכתבי טענות הצדדים.

19. לטענת הנתבעת היא משתכרת כיום כ -6,000 ₪ בממוצע לחודש. וכך אף עולה מששת תלושי המשכורת שצירפה לכתב הגנתה. כמו כן צירפה הנתבעת דו"ח רווח והפסד ממנו עולה כי החברה שבבעלותה החלקית הפסידה בשנת 2017 כ – 84,000 ₪.

20. מנגד, הציגה התובעת מסמך הממוען לעו"ד בורוכוב לואיז מיום 21.06.18 הצופה כי הכנסת התובע תגדל לסך של כ -17,000 ₪, אולם מדו"ח רווח והפסד בלתי מבוקר לשנה שהסתיימה בתאריך 31.12.17 אותו הציג התובע עולה כי סך הכנסותיו הממוצע לחודש הוא כ- 13,000 ₪ לחודש בלבד (בדיוק: 12,588.5).

21. מן האמור לעיל עולה כי לפחות על סמך המסמכים שבפניי, פער ההשתכרות בין הצדדים לא רק שלא קטן, אלא אף גדל לטובת האב. במועד הגשת כתבי טענות הצדדים בשנת 2013 האם השתכרה סך של 10,000 ₪ על פי כתב התביעה שהוגש על ידה בשנת 2013 , ועל פי כתב ההגנה שהוגש על ידי האב בשנה זו -השתכרה 11,000 ₪. לעומת זאת האב על פי כתבי הטענות הצהיר כי הוא משתכר סך של 13,000 ₪ וכעת, אמנם טוען הוא בכתב התביעה להפחתת מזונות להשתכרות בסך של 10,500 ₪, אולם על פי הדו"ח שהציג ממוצע השתכרותו עומד על סך של כ- 13,000 ₪ ובסעיף 4 לסיכומיו הוא מודה שאכן הכנסותיו נשארו על סך של 13,000 ₪ לחודש. אלא שכאמור, התובע הציג אך ורק דו"ח רווח והפסד בלתי מבוקר הנכון לשנת 2017.

22. בעניין זה אעיר כי "המוציא מחברו, עליו הראיה" ומאחר והתובע הוא זה שתובע הפחתת מזונות ילדיו הקטינים, הרי שעליו נטל הראיה להוכיח את גרסתו, וזו די רעועה, בפרט כאשר התובע הואיל להגיש דו"ח רווח והפסד אך ורק לשנת 2017, על פיה אין כל שינוי בהכנסתו משנת 2013.

23. בנוגע לטענת האב לשינוי נסיבות בדבר נישואיו ולידת בנו הרי שהלכה ידועה היא כי הולדת ילד נוסף אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות. בפרט כאשר מדובר בבני זוג שנפרדו בהיותם צעירים וניתן היה לצפות כי כל אחד מהם ימצא לעצמו בן או בת זוג חדשים ויביא איתם ילדים נוספים, כפי שאכן קרה. במקרה שלפניי, גם אם אבחן את הנסיבות העובדתיות "באופן קפדני פחות" ראו: עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל נ' ס.ק. המוזכר לעיל, הרי שניתן לומר כי הצדדים מאוזנים לעניין הבאה לעולם ילד נוסף שכן, שניהם הביאו לעולם ילד נוסף.

24. עתה אדון בטענה השלישית עליה סומך התובע את עתירתו לביטול מזונות והיא היותו הורה הנושא בשווה את גידול עול ילדיו ופרנסתם; אין מחלוקת כי בהסכם עליו חתמו הצדדים, אשר כאמור אושר על ידי בית המשפט, המשמורת על שני הקטינים היא משותפת וחלוקת הזמנים היא כמעט שווה. גם אם אתייחס לטענת התובע על פיה הקטינים לנים אצלו לילה נוסף ממועד אישור הסכם הגירושין הרי שאין בלילה נוסף לשנות מהצורך שכאמור נוצר עוד בשנת 2013, לדאוג לקטינים למדור אשר יכול להלין שני קטינים מחצית מהשבוע, מאז ועד היום.

הכרעה

25. בנסיבות בהן נקבעו מזונות קטינים בהסכמה במסגרתו של הסכם גירושין כולל, כמו במקרה שלפניי, בו הסכימו הצדדים אף על רכושם (ראו פרק ה להסכם הגירושין הנושא את הכותרת "רכוש וכספים" סעיפים 8-13), יש להוכיח ראשית שינוי נסיבות עובדתי, ורק אם יוכח שינוי שכזה, בית המשפט יידרש להעריך ולשקול את מצב הדברים לאור המצב המשפטי הקיים כיום, לרבות השפעתה של הלכת 919/15 על שיעור המזונות אותו ראוי לקבוע.

26. התובע לא הצליח להוכיח שינוי נסיבות עובדתי גם כאשר בחנתי את טענותיו באופן פחות קפדני. זאת ועוד, העדר שקיפות מלאה בנוגע להכנסות התובע, לרבות שינויי גרסאות בנוגע להכנסותיו החודשיות (בכתב התביעה טען להפחתה בהכנסה, ובסיכומים טען כי הכנסתו נשארה בסך של 13,000 ₪) אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה להקפדה על דרישת תום הלב.

27. לאור האמור לעיל ולאחר שבחנתי את הנסיבות העובדתיות שהובאו בפני באופן קפדני פחות אולם תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של התובע, אני מוצאת לדחות את התביעה.

28. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו לנתבעת עד לתאריך 31.12.18.

29. משתם ההליך בפניי, התיק ייסגר.

30. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים העלולים לזהות את הצדדים.

ניתן היום,  י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.