בפני בקשה שהוגשה על ידי ב"כ היועמ"ש מכוח חוק האימוץ, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק האימוץ") להכריז על הקטינה XXX מ.ז XXX (להלן: "הקטינה"), בת אימוץ ביחס למשיבה 1- אמה, וביחס למשיב 2- אב לא ידוע.
א. עיקרי העובדות
- הרקע העובדתי פורט בהרחבה בבקשת ב"כ היועמ"ש , ולמעשה לא נסתר על ידי המשיבה, ולהלן תמציתו.
- הקטינה , ילידת XXX, נמצאת במשפחה אומנת מיום XXX. לקטינה אין אב רשום.
- המשיבה 1 (להלן : "המשיבה") , אם הקטינה, ילידת XXX. רווקה, אם לשלושה ילדים משלושה גברים שונים. עת הוגשה הבקשה , המשיבה התגוררה בשכירות בXXX ולוותה על ידי דיור מוגן, עבדה במפעל מוגן והתקיימה מקצבת נכות מהמל"ל.
- למשיבה, שני ילדים נוספים : הבכורה, XXX ילידת XXX, וXXX יליד XXX.
- ביום XXX, שני ילדיה של המשיבה, XXX וXXX הוצאו למשפחת קלט על רקע תפקוד לקוי והזנחה.
- כמפורט בבקשה , המשיבה מוכרת למערכת בריאות הנפש משנת 2011 כמתמודדת עם הפרעת אישיות ומטופלת תרופתית. אמה של המשיבה מוכרת כסובלת סכיזופרניה.
- המשיבה למדה במספר מסגרות לימודיות בXXX ובXXX, וסיימה את לימודיה ללא כל תעודה.
בגיל ההתבגרות החלה מתמודדת עם קשיים רגשיים והתנהגותיים ואף החלה בשימוש באלכוהול וסמים.
- כמפורט בבקשה , וכפי שעולה מדוחות לשכת הרווחה, בגיל 20 לערך, החלה המשיבה לעסוק בזנות. לדבריה, לאחר לימודיה החלה לעבוד בעבודות מזדמנות אך לא הצליחה להתמיד באף מקום עבודה. לדבריה, אף עבדה במכון ליווי יום אחד שלם, ובאותה תקופה החלה להשתמש בסמים קשים יותר ושתיה כבדה של אלכוהול .
- בהמשך, בגיל 21 המשיבה נכנסה להריון. במסגרת בדיקת מסוגלות הורית שנערכה לה סיפרה כי הייתה עם ידיד ממוצא XXX ושהיא הייתה שתויה ביום הוריית הקטינה-XXX.
- כשהבת XXX הייתה בת XXX, בנסיבות דומות להריון עם XXX, הרתה המשיבה שוב. לדבריה, גם במקרה זה האב הוא בחור ממוצא XXX שהכירה, וגם כאן שתתה אלכוהול והייתה שיכורה. במקרה זה גילתה לדבריה את דבר הריונה רק כשהייתה בחודש השמיני. בהמשך, נולד XXX ושהה עם המשיבה ואחותו בבית הסבתא בXXX.
- עוד פורט בבקשה כי ביום 21.11.10 נערכה למשיבה בדיקת מסוגלות הורית על ידי ד"ר XXX, פסיכולוג קליני מומחה. תוצאותיה הצביעו על אינטליגנציה בתחום הנמוך שעשוי להצביע על ליקוי משמעותי קוגניטיבי.
- ביום XXX, כשהיה XXX בן XXX, הוצא מהבית יחד עם אחותו XXX שהיתה אז בת כXXX שנים, בצו בית משפט, על רקע הזנחה קשה. הילדים הגיעו לקלט החירום כשהם סובלים מאיחור התפתחותי.
- בבקשת הנזקקות שהוגשה לבית המשפט נכתב כי המשיבה קיבלה סיוע של ליווי סומכת, ציוד לתינוקת ובתקופות שונות נראה שיפור בתפקודה אך בחודש פברואר 2011 חלה החמרה בתפקודה. דווח על הזנחת הילדים, כניסה של טיפוסים מפוקפקים לביתה, עבודה בזנות כאשר הילדים נמצאים בבית, חוסר יכולת לנהל ענייניה הכספיים כך שנשארה ללא חשמל, ללא אוכל לילדים, וללא סידורם במסגרות.
- ביום XXX שיתפה המשיבה את גורמי הטיפול כי הרתה במסגרת קשר מזדמן שניהלה.
- ביום XXX ילדה המשיבה את הקטינה בXXX וקראה לה XXX.
- ביום XXX ניתנה החלטת בית המשפט המורה על הוצאת הקטינה ממשמורת המשיבה והשמתה במשמורת רשויות הרווחה.
- ביום XXX שולבה הקטינה בבית משפחה אומנה, מקום בו שוהה עד היום. לאחר שילוב הקטינה במשפחת אומנה, נפגשה הקטינה עם המשיבה אחת לשבועיים. לעומת זאת, לא התקיים כל קשר בין הקטינה לבין אחיה XXX וXXX.
ב. השתלשלות דיונית:
- ביום XXX הוגשה הבקשה להכרזת הקטינה בת אימוץ כלפי אביה הלא ידוע וכלפי המשיבה ולצמצום תוצאות האימוץ כלפי המשיבה בלבד באופן של קיום שני מפגשים בשנה עמה.
- בהחלטתי מיום XXX הורתי על מינוי עו"ד מייצג למשיבה מטעם לשכת הסיוע המשפטי.
בתצהירה מיום 7/3/18 לא סתרה המשיבה את הרקע העובדתי שפורט בבקשה , אך עתרה לגדל את הקטינה בעצמה שכן היא מתנהלת באופן עצמאי, נוטלת תרופות ונמצאת בקשר רציף עם דר XXX מבית החולים XXX . עוד ציינה המשיבה בתצהירה , כי נוכח מצבה המשתפר , ואהבתה לבתה, היא תעשה כל הנדרש כדי לגדלה לרבות שיתוף פעולה עם רשויות הרווחה.
- בהחלטתי מיום 25/3/18 , מיניתי את הפסיכולוגית הגב' XXX כמומחית מטעם ביהמ"ש לצורך הגשת חוות דעת באשר למסוגלותה ההורית של המשיבה.
- ביום 3/6/18 התקבלה חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט, XXX, אשר המליצה על הכרזת הקטינה כבת אימוץ.
המומחית ציינה בחוות דעתה כי :
"כאמור, גב' XXX סובלת מהפרעת אישיות, התמכרות לאלכוהול ותפקוד קוגניטיבי נמוך, לצד קשיים התנהגותיים בשל גדילה במסגרת בית דל וככל הנראה אמא שבעצמה סבלה מסכיזופרניה.
על כן אני סבורה כי לא ניתן לשקם את המסוגלות החסרה של גב' XXX בכדי להעלותה לרמה של 'יכולת דאגה סבירה' עבור בתה XXX כיוון שהליקוי רחב ומורכב ולדעתי אינו בר שיקום".
ביחס לאופי האימוץ המליצה המומחית על קיום מפגש שנתי אחד בלבד של הקטינה עם המשיבה. עוד המליצה המומחית כי "בהגעתה של XXX לגיל 7 יש מקום להתחיל לקיים מפגשים בינה לבין האחים XXX וXXX בתדירות של 3 או 4 מפגשים בשנה".
- ביום 12.6.18 וביום 4.7.18 התקיימו דיוני הוכחות בהם נחקרו המומחית XXX, עו"ס חוק הנוער הגב' XXX ועו"ס המשפחה הגב' XXX.
- ביום 27.8.18 ולאחר תהליך בחינה מקצועית מחודשת, הוגש תסקיר משלים מיום 18.07.18 החתום על ידי עו"ס חוק האימוץ הגב' XXX אשר המליץ על קיום שני מפגשים בשנה של הקטינה עם אחיה וזאת בנוסף לשני מפגשים של הקטינה עם אמה – המשיבה.
- ביום 6.9.18 נערך דיון הוכחות נוסף במהלכו נחקרו עו"ס חוק האימוץ הגב' XXX והמשיבה.
- בסיומו של הדיון ביום 6.9.18 , נתנו המשיבה ובאת כוחה את הסכמתן להכרזת הקטינה בת אימוץ במסגרת אימוץ פתוח , ונוכח המחלוקת ביחס לתדירות המפגשים הורתי על הגשת סיכומים ביחס לכך.
- ביום 11/10/18 הגישה ב"כ המבקש את סיכומיה בהם עתרה כי ביהמ"ש יכריז על הקטינה בת אימוץ כלפי המשיבים, וכי תוצאות האימוץ יצומצמו באופן שבו הקטינה תיפגש עם אמה פעמיים בשנה ועם אחיה פעמיים בשנה .
ביום 12/11/18 הגישה ב"כ המשיבה את סיכומיה בהם חזרה על הסכמת המשיבה להכריז על הקטינה בת אימוץ כלפי המשיבה, וכן עתרה לצמצום תוצאות האימוץ באופן בו תפגוש הקטינה את אמה , לפחות אחת לשבועיים , ואת אחיה 4 פעמים בשנה.
ג. הכרזת הקטינה בת אימוץ כלפי משיב 2 – אב לא ידוע
- כמפורט בבקשה, במרשם האוכלוסין לא רשום אב לקטינה. עוד עולה מהבקשה, כי מאז לידת הקטינה לא התעניין בה אף גבר ולא טען כי הוא אביה. כמו כן, מצאתי לקבל את טענת המבקש כמפורט בבקשה כי נעשו ניסיונות שלא צלחו לאתר את אבי הקטינה נוכח הפרטים שמסרה המשיבה.
בדיון שהתקיים ביום 25/3/18 השיבה המשיבה לשאלת בית המשפט כי " אני לא יודעת מי הוא האב, הוא לא יצר איתי קשר בכל השנים שחלפו, אני לא יודעת את שמו של האב" ( עמ' 2 שורות 18-19 לפרוטוקול ) . בדיון שהתקיים ביום 6/9/18 העידה המשיבה כי מדובר היה במפגש חד פעמי שמשיב 1 שילם עבורו ומאז לא היה ביניהם כל קשר (עמ' 12 שורות 23-29 לפרוטוקול) .
- לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את טענת המבקש כי אין אפשרות סבירה לזהות את האב, למוצאו או לברר דעתו בהתאם לאמור בסעיף 13 (א) (1) לחוק האימוץ, ועל כן מתוך ראיית טובת הקטינה, וזכותה לבית יציב וקבוע, מצאתי להכריז עליה בת אימוץ כלפי המשיב 2 – אב לא ידוע. ובנסיבות העניין , תוצאות האימוץ כלפיו לא יצומצמו.
ד. הכרזת הקטינה בת אימוץ כלפי המשיבה – האם
- נוכח הסכמת האם ובאת כוחה בדיון שהתקיים ביום 06.09.18 להכריז על הקטינה כבת אימוץ, ונוכח הסכמת ב"כ האם כמפורט בסיכומיה מיום 12.11.18, הנני מכריז על הקטינה כבת אימוץ כלפי המשיבה - אמה.
- מעבר לצורך אציין כי מאשר בא בפניי לרבות חוות דעתה של הפסיכולוגית הגב' XXX שלא נסתרה (בכל הקשור להכרזת הקטינה כבת אימוץ), ונוכח סיפור חייה הקשה , עולה כי למשיבה אין את המסוגלות ההורית לגדל את הקטינה אף לא בעתיד הנראה לעין , ובכלל זה היא נעדרת תמיכה משפחתית אשר היה בה , אולי, כדי לסייע לה בגידול הילדה.
יודגש כי הגם שבתצהירה מיום 07.03.18 טענה המשיבה כי יש לה תמיכה משפחתית, הרי שהיא לא העידה מי מבני משפחתה.
- ראויה להערכה הסכמתה של האם להכריז על הקטינה כבת אימוץ וזאת תוך שהיא גילתה הבנה כי מצבה אינו מאפשר לה לגדל את הקטינה וכי טובת הקטינה כי תימסר לאימוץ ותמצא בית קבוע ומיטיב.
ברי כי הסכמת האם להכרזת הקטינה בכת אימוץ, כמפורט בסיכומי באת כוחה, נעשתה לאחר לבטים רבים וקשים , מתוך הכרה במגבלותיה וחיפוש אחר טובת הקטינה.
סוגיית צמצום תוצאות האימוץ כלפי המשיבה – האם ואחיה ותדירות המפגשים:
- בהמשך להסכמת באת כוח המבקש וב"כ המשיבה בדיון שהתקיים ביום 6/9/18, ולמקרא סיכומיהן, עולה כאמור כי הצדדים אינם חלוקים באשר לאופי האימוץ. אליבא שני הצדדים יש לצמצם את תוצאות האימוץ שכן הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה , והמחלוקת הקיימת הינה באשר למספר המפגשים בשנה.
- לשיטת ב"כ המבקש, יש להורות על צמצום תוצאות האימוץ באופן שבו הקטינה תפגוש את אמה פעמיים בשנה ואת אחיה פעמיים בשנה ( בסה"כ ארבעה מפגשים ).
לשיטת ב"כ המשיבה , יש להורות על צמצום תוצאות האימוץ באופן שבו הקטינה תפגוש את אמה למצער אחת לשבועיים ( וכפי שהם מתקיימים עד עתה ) וכן להורות כי הקטינה תפגוש את אחיה לפחות 4 פעמים בשנה ( כאשר חלק מהמפגשים יתקיימו במשותף עם המשיבה, קרי האם ושלושת ילדיה ).
- אבהיר כי עמדת המבקש ביחס למספר המפגשים, שונה מעמדת המומחית הגב' XXX , עת זו גם המליצה על צמצום האימוץ אך בתדירות של מפגש אחת בשנה של הקטינה עם האם וארבעה מפגשים שנתיים של הקטינה עם אחיה.
- בפסקי הדין שבתיק אמ"צ 49-15 ובתיק אמ"צ 13-16 פרטתי בהרחבה אודות יתרונות האימוץ הפתוח, שלדידי ובנסיבות המתאימות, יכול ויעלו בקנה אחד עם טובת הילד המאומץ. לא עוד כלל ( אימוץ סגור ) שלצדו חריג ( אימוץ פתוח ) , אלא יש לבחון כל מקרה לגופו , תוך חיפוש אחר טובת הילד הקונקרטי ונסיבותיו . נראה כי גם הגורמים המקצועיים , בכלל זה עו"ס לחוק האימוץ וב"כ היועמ"ש, נעים בזהירות המתבקשת לכיוון זה , ויש לשבחם על כך.
כפי שאופי האימוץ נבחן מתוך בחינת טובת הילד המאומץ , כך גם את סוגיית תדירות המפגשים יש לבחון בראי טובת הילד .
- צודקת ב"כ המשיבה בסיכומיה כי בשאלת צמצום האימוץ על בית המשפט לבחון שלושה שיקולים עיקריים: התועלת שתצמח לילד כתוצאה משמירה על קשר עם הוריו הביולוגיים ( וכאמור בפסקי הדין המוזכרים לעיל, יכול ויהיה מדובר גם בתועלת שתצמח בעתיד ) , שיקולים הקשורים להורים הביולוגיים ויכולתם לקבל את הכרעת בית המשפט , ושיקולים הקשורים בהורים המאמצים ויחסם לאפשרות לאימוץ פתוח . ראה בע"מ 2795/18 פלונית נ' היועמ"ש , ורע"א 7535/11 פלונית נ' היועמ"ש.
- השיקולים הנ"ל היפים לשאלת אופי האימוץ , טובים גם לשאלת תדירות המפגשים ככל שנמצא שיש לקיימם.
יחד עם זאת , צודקת ב"כ המבקש בסיכומיה כי יש להיזהר שמא ביקורים תכופים מידי יפגעו חלילה בשגרת חייו של הילד המאומץ , יטילו עליו משא פיזי ורגשי כבד , ואף יכבידו על הוריו המאמצים.
- מטרתו העיקרית של האימוץ הפתוח היא לאפשר לילד המאומץ הכרות עם שורשיו כחלק מזהותו ( ובכלל זה איון האפשרות כי ילד מאומץ יאתר את הוריו הביולוגיים וייפגש עמם בצורה לא מפוקחת ומבוקרת - ראה פסה"ד לעיל ) .
מטרה עיקרית זו , ניתן להשיג גם במפגשים שתדירותם אינה גבוהה , באופן שמחד יהיה בה די כדי שהילד ישמור על שורשיו וזהותו , ומאידך לא יהא בה כי להכביד עליו ועל הוריו המאמצים.
כמובן , שיש להיזהר שמא מפגשים בתדירות נמוכה מידי , באופן שבין מפגש למפגש יעבור זמן ארוך מידי , יהפכו למפגשים מנוכרים , עת בראייתו של הילד המאומץ הוא פוגש אדם זר אותו אינו זוכר מהמפגש הקודם ואינו מצליח לקשור אותו לזהותו ולשורשיו.
האמור לעיל, יכול ויהיה מושפע גם מגילו של הילד המאומץ . ככל שהילד מתבגר סדר יומו הלימודי והחברתי מתמלא , ויתכן כי יהיה פחות פנוי למפגשים עם הוריו הביולוגיים. כמו כן , וככל שמדובר בשנות חייו הראשונות של הילד, ישנה חשיבות כי בין מפגש למפגש לא יעבור זמן ארוך מידי שמא הילד נוכח גילו לא יצליח לקשור בין המפגשים , וכל מפגש ייתפס בעיניו כמפגש עם אדם זר.
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, שמעתי את העדים שהעידו בפני, וקראתי את סיכומיהם וטיעוניהם המלומדים של באות כוח המבקש והמשיבה , סבורני כי יש לצמצם את תוצאות האימוץ באופן בו הקטינה תפגוש את אמה – המשיבה ( בסופו של תהליך הדרגתי) ארבע פעמים בשנה ואת אחיה – פעמיים בשנה , והכל בכפוף למצב הקטינה, המשיבה ואחיה כפי שיבחנו על ידי עו"ס לחוק האימוץ מעת לעת . להלן נימוקיי.
- מהראיות , עולה כי אכן , כטענת ב"כ המשיבה , מדובר בקטינה " חזקה " ו " ויציבה " , שלמרות גילה הצעיר שואלת שאלות באשר לסיפור חייה . ראה עדות המומחית בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 12/6/18 שורות 15-19 ודוח מכון סאמיט מיום 1/12/17 – נספח לב' לבקשה.
- עוד עולה מהראיות, שמאז שהקטינה נולדה, אמה- המשיבה מבקרת אותה בצורה קבועה בתדירות של אחת לשבועיים, תוך שהיא משתפת פעולה עם הגורמים המקצועיים ומכבדת את הנחיותיהם.
כך לדוגמא, בבקשה לצו הוצאה ממשמורת שהוגשה לבית המשפט לנוער ביום 03.01.17 – נספח לב' לבקשה – מצוין כי: "XXX פוגשת את אמה אחת לשבועיים במרכז קשר לביקור של שעה. הביקורים מתנהלים באופן עקבי וסדיר. מדיווחים של מרכז קשר נראה כי XXX נכנסת לביקורים בשמחה, משחקת ויוזמת משחק עם XXX, מבקשת שתקריא לה סיפור ומתקשרת עמה".
כאמור, המשיבה נתנה את הסכמתה לאימוץ מתוך ראיית טובת הקטינה והבנה למגבלותיה, וברי שלא תפעל כדי להכשיל את הליך האימוץ ולא תפריע במתכוון להשתלבותה של הקטינה במשפחתה המאמצת גם לאחר אימוצה.
כן ניתן לקבוע כי הקשר בין המשיבה לבין הקטינה לא פוגעני ובסה"כ הינו קשר מיטיב במגבלות יכולותיה של האם ( ראה סעיף 39 לסיכומי ב"כ המבקש ) .
יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת המומחית כי נוכח יכולותיה של המשיבה מדובר במפגשים " דלים ..קונקרטיים פונקציונאליים" וכי " עם הזמן הפער ילך ויהיה גדול יותר ככל שהילדה תגדל היכולות שלה יגדלו והמענה שהיא תקבל מאותם מפגשים ילך ויהיה פער גדול יותר עמ' 5 שורות 5-10 לפרוטוקול מיום 12/6/18 ) . כן מקובלת עלי עדותה של העו"ס לחוק האימוץ כי למרות שהמפגשים חיוביים בסה"כ הרי " שהם מצריכים הרבה התערבות בגלל הדלות " ( עמ' 3 שורות 29-31 לפרוטוקול מיום 6/9/18 ).
- אכן הורי האומנה בה נמצאת הקטינה ואשר מיועדים לאמצה , הינם הורים המבינים את חשיבות האימוץ הפתוח , ומדובר במשפחה חזקה ומיוחדת אשר משקיעה בקטינה ובהצלחת המפגשים , אך בנוסף כדברי העו"ס לחוק האימוץ " הם חושבים שהיא צריכה יציבות ושקט... צריך להיות קשר אבל לא במינון הקיים, מבחינתם זה פעם בשנה " ( עמ' 4 שורות 28-31 לפרוטוקול מיום 6/9/18 ), ובהמשך "יש קושי אבל שוב XXX מגיעה באופן סדיר, היא מגיעה עם מתנות, בתקופה האחרונה אנחנו מדווחים שיש קושי של XXX להגיע לביקורים ושלא תמיד והיא רוצה להגיע לביקורים אבל יש פה משפחה אומנת שכן רואה לנכון והיא רואה חשיבות רבה עם האמא" (עמוד 5 לפרוטוקול מיום 04.07.18 שורות 6-10).
- הגם שהמשיבה נתנה את הסכמתה לאימוץ ומשתפת פעולה עם גורמי הרווחה , הגם שמדובר בקטינה חזקה ויציבה , והגם שההורים המיועדים תומכים באימוץ פתוח, איני סבור כי המצב הנוהג כיום צריך להמשך גם לאחר אימוצה של הקטינה .
אכן המשיבה חלק מעולמה המוכר של הקטינה , שכן מאז לידתה היא מבקרת אותה אחת לשבועיים. אך יחד עם זאת אין להתעלם מכך שבפועל הקטינה לא גדלה אצל אמה אף לא לתקופה קצרה , שכן הוצאה ממשמורתה ימים אחדים לאחר לידתה.
שינוי הסטטוס של הקטינה ממשפחת אומנה למשפחה מאמצת מוביל בסופו של יום לשינוי תדירות המפגשים, שכן, בין היתר , יהא בכך כדי ליצור סדר בעולמה המתגבש של הקטינה ובהבנה של תפקידן של הדמויות ומקומן בחייה.
בקשת המשיבה להמשיך ולהיפגש עם בתה אחת לשבועיים , כפי שהדבר נעשה עד כה , הינה בקשה מובנת המעידה על אהבתה הגדולה של האם לבת וכמיהתה אליה, אך לדידי , אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה לאחר שתאומץ , ואין בה כדי לשרת את מטרת האימוץ הפתוח. הדבר יטיל , בהכרח, הן על הקטינה והן על הוריה המאמצים נטל פיזי ורגשי מיותר ויפגע בשגרת חייהם. הכבדה זו תלך ותגבר ככל שהקטינה תתבגר , וככל שסדר יומה יהא עמוס יותר בפעילויות לימודיות וחברתיות.
- בשקלול כל השיקולים לעיל, ובחיפוש אחר " נקודת האיזון האופטימלית" לתדירות המפגשים, באופן שבו הקטינה תפיק את מירב התועלת מהם לשמירה על זהותה ושורשיה מבלי שהדבר יכביד עליה וישבש את שגרת חייה , סבורני שדי בארבעה מפגשים בשנה ( וזאת כאמור לאחר תהליך הדרגתי ) .
שני מפגשים בשנה , כבקשת ב"כ המבקש ( וקל וחומר מפגש אחד בשנה כהמלצת המומחית ) יכול ויגרום לקטינה חלל בחייה עת אמה מאז לידתה ביקרה אותה אחת לשבועיים וכעת תבקרה אחת לשישה חודשים. כמו כן שני מפגשים בשנה , בפער של שישה חודשים בין מפגש למפגש, יהפכו את המפגשים למפגשים מנוכרים של הקטינה עם אדם זר (בוודאי בגילה הנוכחי של הקטינה).
נוכח " חוזקם " של ההורים המאמצים והבנתם את חשיבות האימוץ הפתוח לקטינה, סבורני כי אין בתדירות המפגשים הנ"ל ( ארבעה מפגשים בשנה ) כדי להטיל עליהם נטל כבד מידי.
- ביחס לאחיה של הקטינה, מאחר שמאז לידתה לא פגשה הקטינה את אחיה , והם טרם הפכו לחלק מעולמה, לא מצאתי להורות על קיום ארבעה מפגשים בשנה כהמלצת המומחית , ולדידי ניתן להסתפק בשני מפגשים בשנה.
ברי , כי ישנה השפעה של מספר המפגשים של הקטינה עם אחיה על מספר המפגשים של הקטינה עם אמה – המשיבה , שכן יש לבחון את מספר המפגשים הכולל של הקטינה עם מי מבני משפחתה, ולא ניתן להכביד עליה , ואף לא על משפחתה המאמצת, מעבר לנדרש לטובתה שלה.
מאחר והמשיבה פוגשת את הקטינה אחת לשבועיים , והמשיבה חלק מעולמה המוכר של הקטינה ( להבדיל מאחיה ), יש ליתן עדיפות למפגשיה עם האם על פני המפגשים עם האחים.
יתרה מזו, ניסיון העבר מלמד כי מפגשיה של הקטינה עם אמה חיוביים בסה"כ ( ראה סעיף 39 לסיכומי ב"כ המבקש ) , וזאת כאשר לא ידוע כיצד הקטינה תגיב למפגשים עם אחיה.
סבורני , כי שני מפגשים בשנה של הקטינה עם אחיה די בהם , בנסיבות התיק שבפני, כדי שהקטינה תפיק מהם את התועלת המתבקשת מהם , דהיינו הכרת שורשיה וזהותה .
סיכום:
- אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:
א. אני מכריז על הקטינה XXX מ.ז XXX ילידת XXX בת אימוץ הן כלפי אמה – המשיבה והן כלפי אב לא ידוע – המשיב 2.
ב. הנני מורה על צמצום תוצאות האימוץ ביחס למשיבה כדלקמן:
- במהלך 12 החודשים החל מהיום, הקטינה תפגוש את המשיבה 8 פעמים בשנה. זאת בין היתר, נוכח תדירות המפגשים שהתקיימו עד היום וכדי למנוע שינוי דרסטי ולא הדרגתי בחייה של הקטינה .
- במהלך 12 החודשים שלאחר פרק הזמן האמור בסעיף 1 לעיל, הקטינה תפגוש את המשיבה 6 פעמים. זאת בין היתר, כדי למנוע מצב שבו הקטינה , נוכח גילה, לא תזכור את המשיבה ולא תקשר בזיכרונה בין מפגש למפגש.
- לאחר סיום פרק הזמן האמור בסעיף 2 לעיל , הקטינה תפגוש את אמה ארבע פעמים בשנה.
- הקטינה תפגוש את אחיה XXX וXXX פעמיים בשנה.
- קיום המפגשים כמפורט בסעיף ב.1 עד ב.4 לעיל יהא כפוף לשיקול דעת העו"ס לחוק האימוץ בהתאם לטובתה של הקטינה, בהתאם למצבם של אחיה הביולוגיים ובהתאם למצבה של המשיבה.
- פסק דין זה מסיים את הדיון בתיק זה והמזכירות תסגור את התיק.
מתיר פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים .
ניתן והודע היום כד' בכסלו תשע"ט 02/12/18 במעמד הצדדים.
|
|
|
אלון גביזון, שופט
סגן נשיאה לענייני משפחה
במחוז דרום.
|