במכתב מאת המל"ל בה נדחתה תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה לא נרשם כי עליו להתייצב בשירות התעסוקה. האם ניתן לשלול כיום את גמלתו של התובע מאחר שלא התייצב לפני שירות התעסוקה.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
1.התובע יליד 1968 ואב לילד בעל צרכים מיוחדים.
2.ביום 20.10.15 הגיש התובע לנתבע תביעה לגמלת הבטחת הכנסה עקב פיטורין ממקום העבודה.
3.ביום 5.11.15 רכש התובע רכב מסוג פורד פוקוס שנת ייצור 2010, עם 162,000 ק"מ, בעלות של 30,000 ₪ (נספח ד' לכתה התביעה). הרכב היה בעבר רכב חברת השכרה ורכב בבעלות חברה (נספח ה' לכתב התביעה).
4.שווי הרכב על פי מחירון לוי יצחק הוא 34,935 ₪ (נספח ו' לכתב התביעה).
5.ביום 8.12.15 אישר הנתבע את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה (נספח ז' לכתב התביעה).
6.ביום 10.12.15 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה מאחר שבבעלותו רכב ודרש החזר תשלומים ששולמו לתובע עד אותה עת בגין הבטחת הכנסה (נספח ח' לכתב התביעה).
7. ביום 31.12.15 פנה התובע אל הנתבע והשיג על החלטת הנתבע.
8. ביום 11.1.16 נשלח לתובע מכתב ע"י הנתבע ובו נאמר כי תביעתו נדחית.
9. התובע התייצב לשירות התעסוקה עד ליום 7.1.16 אולם לאחר קבלת המכתב מיום 11.1.16 הפסיק התובע להתייצב בשירות התעסוקה.
9.ביום 11.6.17 נקבע על ידי בית הדין:
"1.ב"כ הנתבע תעביר את כתב התביעה ונספחיו לפקידת התביעות על מנת שתבחן פעם נוספתת את שווי הרכב לאור טענות התובע בכתב התביעה, לאור העובדה שהרכב בעברו היה בבעלות חברת השכרה, נרכש על ידי חברה ורק לאחר מכן עבר לידי בעלות התובע וכן לאור מספר הקילומטרים.
2.ב"כ הנתבע תודיע האם חל שינוי בעמדת הנתבע לענין שווי הרכב. הודעה תוגש עד ליום 15.7.17.
3.התיק יובא לעיוני ביום 16.7.17, בהתאם להודעת הנתבע , יועבר התיק להוכחות בשאלה האם זכאי התובע לאבטחת הכנסה לתקופה 10/15 ואילך, בשים לב לאלה:
א.שווי הרכב ( בכפוף לבחינה מחודשת על ידי הנתבע)
ב.האם היתה הצדקה לאי התייצבותו בלשכת התעסוקה מאז 1/16."
10. ביום 21.3.18 קבע הנתבע כי התובע אינו זכאי להבטחת הכנסה:
"הנדון: גמלה להבטחת הכנסה, תביעתך/בקשתך מ- 20/10/2015
הננו מצטערים להודיעך על הספקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה מחודש 11/2015 מהנימוקים האלה:
לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיך ל חודש 11/2015 הן בסך 1,871 ₪.
סכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה שהוא 1,730 ₪.
ההכנסות שנלקחו בחישוב הכנסותיך הן:
שווי רכב וחסכונות בנק.
הכנסה מעבודתה מחושבת לפי הברוטו לחודש עבודה מלא, אם הינך מקבל תשלומים שנתיים כגון: ביגוד, הבראה, משכורת 13 וכו' נלקח בחשבון חלקם היחסי.
לפי בקשתך לחישוב מחדש של שווי הרכב: שווי לפי המחירון = 57000. לאחר הפחתת ההכרה = 57000 * 78% = 44460, לאחר הפחתת חברה = 44460 * 11% = 39569.
9171 – 39569 = 30398, 0.03 * 30398 = 912 = שווי ערך הרכב בחישוב מחדש."
המחלוקת:
בכתבי הטענות היו הצדדים חלוקים האם הרכב בבעלות התובע שולל את תשלום גמלת הבטחת הכנסה.
לטענת התובע, שווי הרכב עומד על סך 34,935 ₪ שווי הנמוך מהתקנות המזכות בגמלת הבטחת הכנסה ולכן לא היה מקום לדחות את תביעת התובע להבטחת הכנסה.
לטענת הנתבע, שווי רכבו של התובע נכון ליום שלילת הזכאות עומד על 45,600 ₪ ולכן התובע אינו עומד בתנאים המזכים בגמלת הבטחת הכנסה. ביום 25.3.18 הוגשה הודעה מטעם הנתבע כי קיבל את המלצת בית הדין לעניין חישוב שווי הרכב והעמיד את שווי הרכב על 39,569 ₪.
בסיכומיהם חלוקים הצדדים בסוגיה האם היה על התובע להתייצב בשירות התעסוקה לאחר קבלת המכתב השני של הנתבע.
לטענת הנתבע, במכתב מיום 11.1.16 לא צוינה כל אמירה הסותרת את האמור במכתב מיום 10.12.15 ולא ניתן לצפות מהמל"ל לציין שוב ושוב כי קיימת התייצבות כפי שפורט במכתב מיום 10.12.15.
לטענת התובע, הוא פעל על פי הנחיות הנתבע והתייצב בלשכת התעסוקה עד שקיבל את המכתב מיום 11.1.16 שהפנה את תשומת ליבו של התובע רק לאפשרות ערעור לביה"ד.
הכרעה:
-
לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
-
על פי הפלוגתאות שנקבעו בתיק דנא הם שניים: שווי רכב וחובת ההתייצבות של התובע בלשכת התעסוקה. מאחר שהוסכם על ידי הנתבע ששווי הרכב של התובע אינו עולה על הקבוע בתקנות הבטחת הכנסה, נותרה בפנינו סוגיה אחת בלבד והיא חובת התייצבות התובע בלשכת התעסוקה.
-
התובע הוטעה על ידי הנתבע במכתב מיום 11.1.16 ובשונה ממכתב הנתבע מיום 10.12.15, לא נרשם כי עליו להתייצב בשירות התעסוקה. מצופה מהמל"ל שהוא רשות ציבורית ליתן את מלוא המידע בפני מבוטחיו, קל וחומר עת עסקינן באוכלוסיות מוחלשות אשר מבקשים לקבל הבטחת הכנסה, אשר ידם אינה משגת לקבל יעוץ משפטי או הכוונה מקצועית. על הנתבע היה לחשוף בפני התובע את כל האפשרויות העומדות לרשותו ויפים הם לענייננו דברי בית הדין הארצי דיון נה/115-0 (ארצי) מרים יחזקאל - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.9.1995 – פורסם במאגרים האלקטרוניים):
"שיקול דעת הנתון בחוק למוסד לביטוח לאומי, כשיקול דעת הנתון לכל רשות ציבורית, אינו שרירותי. הוא כפוף בראש וראשונה לדרישת תום הלב, הוא כפוף גם לכללי ההגינות והנאמנות כלפי הציבור החלה על כל רשות מנהלית. זאת מכוח אותה דואליות נורמטיבית המחילה על רשות מנהלית, הן נורמות מהמשפט הפרטי והן נורמות מהמשפט הציבורי. מכוח נורמות מהמשפט המנהלי, חובת תום הלב מוגברת. בעניין הנדון מדובר בביטחון סוציאלי, ועל כן חובת הנאמנות של המוסד לביטוח לאומי כלפי האזרחים גדולה עוד יותר. למעשה מדובר כאן ב"טריאליות" נורמטיבית - חלות על העניין נורמות מן המשפט הפרטי, עליהן כנדבך נוסף חלות נורמות מן המשפט המנהלי מכוח חובת הנאמנות המיוחדת של גוף ציבורי כלפי הציבור, ועל שתי מערכות נורמות אלו חלות נורמות משטח הביטחון הסוציאלי"
וכן:
"עניין לנו בציבור מבוטחים מגוון, אשר נפתלות החוק, התקנות, הכללים, והתיקונים להם חדשות לבקרים – אינו נהיר להם דיו. אי לכך, חזקה על המוסד כי ינחה את המובטח ויאיר עיניו, ולשיטתי – אף יתווה לפניו את האפשרות השונות למיצוי זכויותיו. המוסד לביטוח לאומי הופקד על הקופה הציבורית שתכליתה להגשים את הזכויות הסוציאליות של ציבור המבוטחים, לפי דין. במסגרת זו, המוסד לביטוח לאומי וציבור המבוטחים אינם צדדים לעומתיים הנמצאים משני עברי המתרס, כי אם שותפים לזכויות ולחובות שבדין וככאלה חלים עליהם – אהדדי – וכחובה מוגברת, יחסי אמון, תום הלב והגינות."
(ראו בעבל (ארצי) 1381/01 ויולטה אולחובוק - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.2.2004 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).
-
היה על הנתבע ליתן לתובע את מלוא המידע על מנת שיוכל לקבל את הגמלה המגיעה, אם יהיה זכאי לה בעתיד.
-
לכן, משהנתבע קיבל את העובדה לעניין שווי הרכב ולא הבהיר לתובע כי עליו להתייצב בשירות התעסוקה, יש מקום לקבל את התביעה.
-
הנתבע העלה טענה נוספת בסיכומיו לעניין שווי החסכונות. כפי שהובהר בהחלטת בית הדין סוגיה זו איננה חלק מהפלוגתאות.
-
התביעה מתקבלת. התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, כפי שאושרה לו טרם נשללה גמלתו.
-
הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ח' שבט תשע"ט (14 ינואר 2019),בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
מר חגי רם
נציג ציבור (מעסיקים)
|
|
אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
|
הוקלד ע"י ציפורה דוידי, אסף כהן