החלטת כבוד הרשמת מירה אהרון ביננפלד בעניין הסדר

הצעה להסדר תשלומים לפי סעיפים 186 ועד 196 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מבוא

לפניי בקשת היחידה לצו לפתיחת הליך או לאישור הצעת הסדר שהוצע ע"י היחידה  גב'  xxxx (להלן: " גב' xxx  או המבקשת או היחידה"), לפי הוראות סעיפים 186 ועד 196, לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

ביום xxx הגישה גב' xxxx בקשה לצו לפתיחת הליך, במסגרתה הצהירה כי היא חדלת פירעון.

חובותיה של גב' xxxx עומדים על סך של כ – 130,000 ₪, ב -11   תיקי הוצאה לפועל [שישה נושים] ותיק חיצוני מע"מ.

ביום xxxx התקיימה ישיבת הסדר בפניי נציגת הרשם, הגב' סיגלית אדוט. במסגרת הישיבה העלתה גב' xxxx הצעה להסדר, לפיה תשלם סך של 40,000 ₪  במזומן. (להלן: "הצעה ראשונה ").

הצעה משופרת הוגשה על ידי היחידה ביום 11.03.20, לפי הפירוט הבא – סך של 40,000 ₪ במזומן, סך של 9,948 ₪ מימוש קרן השתלמות, סך 6,368 ₪ כספים מעקולים בחשבון הבנק וסך נוסף של 20,000 ₪ באמצעות ארבעה תשלומים שווים ועוקבים סה"כ 76,316 ₪ [57% מהחוב] . (להלן: "הצעת הסדר").

ביום 14.03.20 ניתנה החלטה לפיה ב"כ היחיד ימסור העתק מהצעת ההסדר והחלטתי לנושים במסירה אישית עם אישור מסירה וכי על הנושים להשיב להצעת ההסדר תוך 14 יום מיום המסירה. עוד נקבע ברחל ביתך הקטנה " העדר תגובה במועד ייחשב הסכמת נושה ". [להלן :"החלטה מיום 14.03.20"].

להלן פירוט עמדת הנושים להצעת הסדר ומועד מסירת החלטתי והצעת ההסדר:

א. נושה 1 – xxxx   (להלן : "נושה 1"), שלושה תיקים -

א.1  חוב בפתיחת תיק 8,392 ₪, כיום סך כ – 10,220.80 ₪   מיוצגת ע"י עורך הדין xxx , לא הגיבו להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 31.03.20 ובאמצעות תקשורת מחשבים.

א.2 חוב בפתיחת תיק 7,950 ₪,    ,כיום סך כ – 10,116 ₪ , מיוצגת ע"י עורך הדין xxx, לא הגיבו להצעה הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 31.03.20   ובאמצעות תקשורת מחשבים.

א.3 חוב בפתיחת תיק 14,577   ₪ כיום סך כ – 14,027    ₪ ,מיוצגת ע"י עורך הדין xxx   , לא הגיבו להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 31.03.20 ו- 19.04.20  ובאמצעות תקשורת מחשבים.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 24.03.20.

ב. נושה 2 – xxx (להלן : " נושה 2" ), חוב בפתיחת תיק 8,012.52    ₪, כיום סך כ- 8,765.12 ₪ , מיוצגת ע"י עורך הדין xxx , לא הגיבה להצעת הסדר . החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 02.04.20 ובאמצעות תקשורת מחשבים.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 24.03.20 ולנושה 29.03.20.

ג. נושה 3– xxx להלן : " נושה 3" ), חוב בפתיחת תיק 36,051 ₪ , כיום סך כ – 53,028.63 ₪ , מיוצג ע"י עורך הדין xxx, ביום 07/05/2020 הוגשה הסכמה להצעה הסדר.

ד. נושה 4 -  xxx (להלן : " נושה 4" ), חוב בפתיחת תיק 4,911 ₪ , כיום סך כ – 8,984 ₪, מיוצגת ע"י עורך הדין xxx, לא הגיבו להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 31.03.20 ובאמצעות תקשורת מחשבים.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 22.03.20 ולנושה 24.05.20.

ה. נושה 5 – xxx (להלן : " נושה 6" ), חוב בפתיחת תיק 5,621 ₪ , כיום סך כ – 7,026   ₪ ,מיוצג ע"י עורך הדין xxx , לא הגיבו להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 05.04.20 ובאמצעות תקשורת.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לנושה – 05.04.20 ולב"כ  26.03.20.

ו.  נושה 6 – xxx (להלן : " נושה 5" ), 3 תיקים.

ו.2 חוב בפתיחת תיק 7,221 ₪ , כיום סך כ – 8,984.65 ₪, מיוצגת ע"י עורך הדין xxx, לא הגיבה להצעת הסדר.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 24.03.20 ולנושה ב- 02.04.20.

ו.1 חוב בפתיחת תיק 3,181 ₪,כיום סך כך – 3,664 ₪, מיוצגת ע"י עורך הדין xxx, לא הגיבה להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 31.03.20.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 15.04.20 [לא נדרש].

ו.3 חוב בפתיחת תיק 4,572 ₪ כיום סך כ – 4,896 ₪ ,מיוצגת ע"י עורך הדין xxx  לא הגיבה להצעת הסדר. החלטה מיום 14.03.20 נמסרה לב"כ הנושה ביום 19.04.20 ובאמצעות תקשורת מחשבים.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לב"כ הנושה – 24.03.20.

ח. נושה  (חיצוני) – xxxx, חוב בפתיחת תיק 5,000 ₪   - אין חוב .

ט. נושה 7 (חיצוני) – xxx  (להלן : " נושה 8" ), חוב בפתיחת תיק 3,000  ₪, לא הגיבו להצעת הסדר החלטה מיום 14.03.20 נמסרה ביום 22.06.20 ובאמצעות תקשורת.

מועד מסירת זימון לאסיפת נושים לנושה – 24.03.20.

דיון:

בחלק ג', לחוק, פרק י"ב - התווה המחוקק את הדרך לניהול הליך חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, מול רשם ההוצאה לפועל.

בין היתר נקבע כי יחיד שעומד בתנאים המנויים בסעיפים 186 ו187, יורה הרשם על זימונו לישיבה לגיבוש הסדר תשלומים מול נציג הרשם.

חיוב היחיד לעבור בתחנה זו, מהווה שינוי מבני עיקרי, בהליך חדלות פירעון של יחיד בעל היקף חוב נמוך, והוא נועד לשרת שתי תכליות:

"הראשונה היא הרצון לנסות לסיים את ההליכים במהירות, בלא צורך בהליך חדלות פירעון שכרוך בעלויות רבות, הן לחייב ולנושים והן למערכת המנהלית. תכלית שנייה היא הרצון למצות את האפשרויות לגביית החוב בטרם יינתן ליחיד צו לפתיחת הליכים וכן הרצון להבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון."  עמוד 700 להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו 2016.

בכדי לאשר הסדר תשלומים באסיפת נושים, צריכים להתקיים התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 195 לחוק:

"195.  (א)   יראו הסדר תשלומים כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים כל אלה:

(1)   בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל שהם צד להסדר המוצע, הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור;

(2)   בהסדר תמכו כל הנושים שהם צד להסדר המוצע שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל.

                 (ב)   נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.

                 (ג)    בסעיף זה –

"חובות הוצאה לפועל" – חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח;

                 "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה."

את זכות ההצבעה על הנושה לממש בתום לב ולהימנע מניצול כוחו לרעה (ס' 195 (ב) לחוק).

לאחר אישור ההסדר כאמור , על רשם חדלות פירעון לשקול בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך[ראה סעיף 196(ב) לחוק].  לצד הרציונל של  צמצום הוצאות ההליך שכרוך בעלויות רבות (מינוי נאמן וכו' ) , השאת פירעון החובות, שיקום כלכלי וחזרה  לתפקוד נורמטיבי בחברה – יש להבטיח שלא יעשה היחיד שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון. מטרות החוק מתפרשות על כל שלבי ההליך - לא רק  בצו לפתיחת הליכים אלא גם קודם לכן  – בעת דיון באישור ההסדר.

אין מדובר ב"אישור" כהליך טכני והרשם אינו "חותמת גומי". על הרשם לשקול את נסיבות המקרה בכל תיק ותיק ולקבוע על פי שיקול דעתו, אם לאשר את ההסדר המוצע ואם לאו.

כיצד ניתן להתייחס לנושה שחרף העובדה שהוא מקבל כדין החלטה בה נקבע מפורשות  "העדר תגובה במועד ייחשב הסכמת נושה" ובוחר שלא להגיב ולא כל שכן לא להתייצב לדיון אסיפת נושים ?

אפשר היה לבחון את הסוגיה במשקפי מבחני חוסר תום לב אולם לדעתי הדרך שתביא למימוש וקידום רציונל החוק ומטרותיו הינה זו שלפיה נושה סביר הבוחר במודע שלא להגיב יודע שבכך נתן הסכמתו ולטעמי אין הבדל בינו לבין מי שהגיש תגובה לפיה הוא מסכים.

החשיבות במסירת ההחלטה וזימון לאסיפת נושים נובעת מהחובה לתת זכות טיעון מתאימה לנושים אשר קניינים יכול להיפגע.

הימנעות משליחת תגובה בהתאם להחלטה  ומהתייצבות לדיון אסיפת נושים, חרף קבלת זימון כדין ומבלי שהוגשה עמדה לתיק, יש לראות בכך הסכמה שבשתיקה. ודוק הסכמה שבתיקה היא שאדם הסכים לאמירה או פעולה מסוימת בכך שידע עליה ולא מחה נגדה.

יש לראות בנושים אלו כמי  שהבינו כי לא ניתן לגבות מהיחיד  מעבר להצעת ההסדר, משכך זנחו  את זכותם, בדרך התנהגות - אי התייצבותם לדיון ו/או לאסיפת הנושים. משמע, להיעדר תגובה ו/או הגשת התנגדות בפועל ו/או אי התייצבות לדיון  קיימות השלכות, בין היתר במתן החלטות לגופו של עניין מאחר והן מפורשות כמתן הסכמה.

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, מתוך כלל הנושים, נושה אחד xxx השיב בחיוב להצעה. שאר הנושים כאמור לא הגישו התנגדות, אולם כמתואר לעיל בכך הביעו הסכמתם.

הנושים קיבלו מסירה של ההחלטה מיום 14.03.20, קראו את ההחלטה ומשלא הגיבו משמע הסכימו להצעה. 

כעת משקיימת הסכמת כלל הנושים כאמור, על רשם חדלות פירעון לשקול שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך בהתאם לסעיף 196(ב) לחוק. 

מחקירת גב' xxx, עולה התמונה הבאה: 

גב' xxx, רווקה ילידת xxxx  עובדת כאחות במשרה מלאה בxxxx. לדבריה, הסתבכותה הכלכלית החלה בגיל 20 . בתקופה זו למדה גב' xxx וניסתה לפרנס את עצמה אך העסק שפתחה לבישולים ואפיה מהבית לא צלח. כיום מתגוררת המבקשת אצל הוריה ומשתתפת בהוצאות אחזקת הבית סך של כ- 2,500 ₪ לחודש כלל הוצאות אחזקת הבית. סך הוצאות המבקשת על פי השאלון עומדות על סך כ- 5,000 ₪ מול הכנסה של כ- 5,000 ₪ בממוצע.

המבקשת מצהירה כי אין לה נכסים, למעט רכב מסוג xxx  שנת 2010 המשמש אותה ואת בני משפחתה.

שוכנעתי כי ההסדר הוא הוגן מדובר בתשלום 57% מכלל החובות המעודכנים נכון להיום.

נוכח המתואר לעיל אני מאשרת את הסדר התשלומים שמציעה היחידה .

לאחר שהיחידה תבצע את התשלום האחרון בהתאם להסדר - תסגור המזכירות את כלל תיקיה.

בשלב זה מורה על השהיית ההליכים בכל התיקים הפרטניים .

ההחלטה תומצא לצדדים.

לטיפול המזכירות.

 ס