בעניין הקטינים:
1. א' ילידת 2010
2. ב' יליד 2012
פסק דין
- פסק דין זה יביא לסיום בירור שתי תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע.
הצדדים היו נשואים זה לזה, נולדו להם שני ילדים משותפים ולאחר גירושיהם התגלעו מחלוקות וסכסוכים רבים. הוגשו בסה"כ 17 תובענות בעניינם של הצדדים, החל משנת 2014 ועד לבירור ההליכים שבכותרת.
- התובענה מחודש אוגוסט 2019 נגעה לבקשת התובעת, להתיר לה את מעבר הקטינים יחד עמה, מהעיר ב' לישוב ג'.
התובענה מחודש אוקטובר 2019 נגעה לבקשת אם הקטינים בתביעה שעניינה "שינוי הסדרי שהות" במסגרתה עתרה לביטול זמני שהות הקטינים עם אביהם והעברתם למרכז קשר בפיקוח וכן הפסקת הקשר הטלפוני של הילדים עם האב.
- מובהר כי לאורך השנים התבררו ענייניהם של הצדדים בפני כב' השופטת רות אטדגי-פריאנטה, היא גם המותב שמינה את המומחית אשר הגישה חוו"ד בעניין המחלוקות נשוא שתי התובענות שבכותרת, אלא שבנסיבות רפואיות בלתי צפויות לא יכולה הייתה לשמוע את חקירות הצדדים והמומחית, במועד שנקבע ליום 29.7.2020 ועל כן על פי הסכמת הצדדים, נוכח דחיפות הנושא, שעה שעסקינן במעבר מקום מגורים, הועברו התובענות שבכותרת להישמע ולהתברר בפניי.
- הצדדים התגוררו בעת חייהם המשותפים בעיר ב', הנתבע מתגורר נכון להיום בישוב א', כאשר התובעת מבקשת נכון לעת הזו להתיר לה להעתיק את מקום מגורי הקטינים יחד עמה ליישוב ד' במועצה אזורית דרום השרון.
- למען הסדר הטוב יצוין כי במקור הוגשה התביעה בעניין מעבר המגורים על מנת להסדיר מעבר מגורים של התובעת וילדי הצדדים ליישוב ג', ואולם ביום 21.8.2019 נוכח הודעת התובעת, נמחקה בקשתה להתיר העתקת מקום המגורים לג', התובעת הבהירה כי תכניות שהיו לה לשכור דירה בג' בוטלו.
- עוד מובהר כי נוכח ריבוי ההליכים והמחלוקות, במסגרת התובענה שעניינה "שינוי בזמני השהות" מונתה ע"י ביהמ"ש מומחית לבחינת מסוגלות הורית של שני ההורים, לבחינת שאלת משמורת וזמני שהות [ראה החלטה מיום 2.12.2019] וכמו כן ניתנה ע"י ביהמ"ש החלטה משלימה ביום 19.5.2020 במסגרתה נקבע כי המומחית תשלים את חוות דעתה גם ביחס לשאלת העתקת מקום המגורים.
חוות דעת בענין המסוגלות ההורית נדרשה נוכח טענת האם לניכור הורי מצד האב ועתירתה לקיום זמני שהות בפיקוח, עד כדי ביטול זמני השהות באופן כליל ומנגד טענת האב כי האם לא מכירה בחלקו בגידול הילדים ומנסה לצמצם את מקומו והשפעתו עליהם.
- ביום 24.3.2020 הוגשה חוו"ד בעניין מסוגלות הורית ע"י הגב' ללי גרשנזון, פסיכולוגית קלינית אשר מונתה ע"י ביהמ"ש. חוו"ד משלימה בשאלת מעבר מקום מגורי הקטינים הוגשה ע"י המומחית ביום 14.6.2020.
עובדות שאינן במחלוקת
- א. הצדדים נישאו זה לזו ביום 29.9.2008 והתגרשו זה מזו ביום 29.12.2014.
ב. לצדדים נולדו במהלך נישואיהם שני ילדים משותפים: א' ילידת 2010 (כבת 9.5) וב' יליד 2012 (כבן 8).
ג. הקטינים מאז גירושי הוריהם נמצאים במשמורת אמם ומתגוררים יחד עמה בעיר ב', זמני השהות של הקטינים עם אביהם פעמיים בשבוע בימים שני ורביעי, כאשר האב אוסף את הקטינים ישירות ממסגרות החינוך, הם לנים אצלו והוא מחזיר אותם למחרת ישירות למסגרות החינוך. בנוסף הקטינים שוהים עם כל אחד מהוריהם לסירוגין בכל סוף שבוע.
ד. התובעת עורכת דין, הנתבע עובד במשטרת ישראל.
ה. בשנת 2015 ניתן ע"י ביהמ"ש במסגרת תמ"ש 9526-12-14 צו מניעה קבוע האוסר על העתקת מקום מגורי הקטינים מחוץ לב'.
ו. במסגרת ההליכים שבכותרת עתרה אם הקטינים לפני כשנה בתביעה להתיר לה להעתיק מקום מגורי הקטינים לג', בסמוך לאחר הגשת הבקשה עתרה למחיקתה ביחס ליישוב ג' ובחודש מאי 2020 הגישה כתב תביעה מתוקן וביחס אליו יינתן פסק דין זה.
טענות הצדדים
טענות התובעת בכתב התביעה מחודש אוגוסט 2019 בעניין מעבר מקום מגורים
- א. בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 26.5.2020 עתרה התובעת לכך שבית המשפט
יאפשר לה להעתיק בסיום שנת הלימודים תש"פ את מקום מגורי הקטינים מב' לאזור השרון וכן לאשר לה לרשום את הקטינים לשנת הלימודים תשפ"א לבית הספר "***" ב***** או לכל בית ספר אחר בתחומי המועצה האזורית דרום השרון.
ב. התובעת ציינה כי היא ובן זוגה בחמש השנים האחרונות מבקשים להעתיק את מגוריהם בחודש אוגוסט 2020 ולעבור לאחד מיישובי המועצה האזורית דרום השרון.
ג. התובעת מציינת כי הנה עורכת דין אשר עבדה במועד הגשת כתב התביעה במתוקן כיועצת משפטית לחברת "****" בעיר ב' ומבחינתה הגיעה למיצוי בכל הנוגע לאפשרות ההתפתחות המקצועית, הקידום והשכר. התובעת ציינה כי הנה בעלת תואר שני כפול ב****** ומבקשת להשתלב כיועצת משפטית בארגון גדול עם אופק גלובלי באזור המרכז. התובעת ציינה כי על הפרק עומדות מספר אפשרויות תעסוקה ברות מימוש במרכז הארץ וכן טוענת כי הגיעה לכלל מסקנה כי אפשרויות התעסוקה עבורה, מצומצמות באזור הנגב ורק מעבר מגורים למרכז הארץ יאפשר לה להשתלב במקום עבודה המתאים לכישוריה ושאיפותיה המקצועיות.
ד. התובעת אף מתייחסת לסוגית התעסוקה של בן זוגה, מציינת כי אף הוא עו"ד אשר סגר לאחרונה את משרדו הפרטי בעיר ב', מבקש לחזור ולהתגורר באזור מרכז הארץ, שם התגורר ועבד טרם היכרותו עם התובעת. התובעת מציינת כי בן זוגה התגורר במרכז הארץ כאשר הכיר אותה וההיכרות עמה הביאה למעברו לעיר ב' לפני כארבע שנים.
ה. התובעת מציינת כי המגורים בעיר ב' נכפו עליה ועל בן זוגה נוכח צו המניעה משנת 2015.
ו. התובעת מתייחסת לכך שתחילה עתרה להתיר לה מעבר מגורים ליישוב ג' המרוחק מספר דקות נסיעה מהעיר ב' וסברה כי מגורים ביישוב קטן ורגוע ישפרו את איכות חיי הקטינים, מציינת כי מדובר במהלך בו תמכה הגברת אנה קוטובה שהקטינים הופנו לטיפול אצלה על פי הסכמות הצדדים. באותו הקשר התובעת מדגישה כי המטפלת הגב' קוטובה עודדה את המעבר לג', דא עקא שהמהלך לא צלח נוכח התנגדותו הנחרצת של הנתבע.
ז. התובעת למעשה טוענת כי התכנית להעתיק את המגורים לאזור המרכז הם פועל יוצא של התנגדותו הנחרצת של הנתבע לאפשר את מגורי הקטינים בג'.
ח. בכתב התביעה המתוקן ציינה התובעת כי היא מבקשת לעבור לאחד מהיישובים ו', ז' או ח' באזור השרון, וכאשר בשבועות הקרובים צפויים היא ובן זוגה לחתום על הסכם שכירות. התובעת מדגישה כי המעבר לאזור השרון הנו עניין סופי ומוגמר מבחינתה.
ט. התובעת מפנה לסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לסעיף 24 ולסעיף 25 ומציינת כי בהיעדר הסכמה של הנתבע, היא פונה לבית המשפט לבקש את רשותו לשינוי מקום מגורי הקטינים.
י. התובעת טוענת כי טובת הקטינים מחייבת לאפשר להם לעבור להתגורר יחד עם אמם באזור השרון. התובעת טוענת כי על פי ההלכה הפסוקה אין זה רלוונטי האם הקטינים עצמם נדרשים למעבר אלא מה היא טובתם כאשר ההורה המשמורן מבקש להעתיק את מקום מגוריו. התובעת עוד מבקשת להדגיש כי יש לבחון את יכולת הקטינים לבצע את המעבר וכן לבחור מבין האפשרויות במצב החדש שנוצר.
יא. התובעת מדגישה כי בכל מקרה יידרש מהקטינים לבצע מעבר מקום מגורים, בין אם יעברו עם אמם לאזור השרון ובין אם לאו וזאת נוכח העובדה שאם לא יעברו עם אמם לאזור השרון אזי יידרשו לעבור לבית אביהם בא'.
יב. התובעת סבורה כי האפשרות של מגורים במחיצתה באזור השרון עדיפה על החלופה לעבור למשמורת אביהם בא'.
יג. התובעת מציינת כי היא ערה להמלצות חווה"ד של הגב' ללי גרשנזון אשר מצאה שלא לאמץ את עמדת המטפלת של הקטינים הגב' אנה קוטובה ואולם מבהירה כי גם בסיכום חווה"ד של הגב' גרשנזון צוין כי לתובעת מסוגלת הורית טובה, יכולת דאגה טובה לקטינים וכי היא הורה מסור שאוהב את ילדיה.
יד. התובעת מציינת כי לולא הייתה סמוכה ובטוחה כי מעבר המגורים יחד עמה לאזור השרון לא הייתה האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינים, לא הייתה עותרת לקבלת הסעד הזה. התובעת מבקשת להוסיף כי יש לה סיבה מוצדקת להעתקת מקום מגוריה, רצון אמתי להתקדמות אישית ומקצועית הן ביחס אליה והן ביחס לבן זוגה.
טו. התובעת טוענת כי היא מודעת לחשיבות הקשר בין הקטינים לבין אביהם והיא תכבד ותקיים את הסדרי השהות שיקבעו ותדאג לכך שישמר קשר סדיר בין הקטינים לאביהם כפי שעשתה במהלך שבע השנים האחרונות.
טענות התובעת בכתב התביעה מחודש אוקטובר 2019 בעניין צמצום הסדרי השהות
- א. התובעת טוענת כי נוכח המלצות המטפלת, הגב' אנה קוטובה, לאחר שהתברר
שהמטפלת אינה מצליחה להשיג התקדמות טיפולית עם הילדים עקב התנהגותו של האב, המליצה המטפלת באופן חד וברור על צמצום הסדרי הראייה של הקטינים עם אביהם, הטלת פיקוח על המפגשים כדי למנוע הסתה והפניית האב לטיפול במרכז טיפולי מתאים.
ב. התובעת מציינת כי המטפלת הגב' אנה קוטובה ממליצה על המשך הטיפולים אצלה במתכונת שבועית לחצי שנה נוספת. בכתב התביעה בעניין שינוי זמני השהות, הנושא 27 עמודים ו- 114 סעיפים, מציינת אם הקטינים כי יש להורות על ביטול זמני השהות הנוכחיים של האב עם הקטינים, לקיים זמני שהות בפיקוח מחמיר של עו"ס וזאת נוכח מסוכנות האב, התנהגותו הבלתי צפויה והאלימות המופגנת שלו.
ג. התובעת מציינת עוד כי האב אינו משתף פעולה בטיפול, נעדר יכולת הבנה בעניין טובת הקטינים ומבקשת אף להורות על ביטול שיחות הטלפון בימי שישי בין האב לקטינים במועדים בהם אינם אצלו.
ד. עוד מבקשת התובעת לאסור על רכישת כל סוג של מכשיר המאפשר התכתבות ושיחות בין הבת א' לאב, אלא בהסכמת ומעורבות התובעת והמטפלת הגב' אנה קוטובה וכן התובעת עותרת באותו כתב תביעה לקבוע כי היא תהא רשאית לרשום הקטינים לכל חוג שיחפצו בהתאם לשיקול דעתה בלבד.
טענות הנתבע בענין כתב התביעה מחודש אוגוסט 2019 בעניין מעבר מקום מגורים
- א. הנתבע מתנגד לתביעה, מציין בפתח כתב ההגנה לכתב התביעה המתוקן, כי זוהי
בקשתה השנייה של התובעת בתוך שנה, להעתקת מקום מגורי הקטינים.
ב. הנתבע טוען כי לא בכדי שינתה התובעת את תביעתה והחליפה את יעד המגורים, טוען כי היעד נקבע בעקבות המלצות חווה"ד לשאלת המסוגלות ההורית, שעה שהמומחית קבעה כי יש לבצע חלוקה שיווניות של זמני השהות, חלוקה שהתובעת מבקשת לטרפד.
ג. הנתבע מציין בכתב ההגנה כי המומחית קבעה כי אין כל ניכור הורי מצדו וזאת בניגוד לתמונה אותה ניסתה התובעת להציג בפני בית המשפט.
ד. הנתבע טוען בכתב ההגנה כי התובעת אפילו לא טרחה לציין או לפרט את שם היישוב אליו מתכוונת לעבור ולא ציינה את המועד בו היא מבקשת לעבור.
ה. הנתבע טוען כי למעשה בקשתה של התובעת מנסה "לעקוף" את חווה"ד של המומחית הגב' ללי גרשנזון תוך היאחזות בדיווחים המוגזמים של המטפלת הגב' אנה קוטובה.
ו. הנתבע טוען כי התובעת אינה יציבה בדעתה באשר למקום מגוריה, שעה שתחילה עתרה לאשר לה העתקת מקום מגורים בג' בשל רכישת קרקע לצורך בנייה ביישוב ואילו כיום היא משנה אזור מגורים גאוגרפי מרוחק בלב הארץ.
ז. הנתבע טוען כי התובעת ממשיכה ופועלת באופן חד צדדי עם המטפלת הנוכחית של הילדים הגב' קוטובה וזאת כשברקע בקשה של האב להפסיק את הטיפולים אצל הגב' קוטובה, בקשה שטרם הוכרעה. האב מציין כי לא זו בלבד שהתובעת פועלת באופן חד צדדי עם המטפלת אלא הגדילה ועשתה ועשתה על דעת עצמה מהגב' קוטובה להכין את הקטינים למעבר מגורים לת"א.
ח. הנתבע מדגיש כי כפי שציינה המומחית מטעם בית המשפט, הגב' גרשנזון, הטיפול אצל הגב' קוטובה הנו חד צדדי ולא מאוזן.
ט. הנתבע מפנה לכך שהתובעת הגישה בקשה לנתן החלטה לבית המשפט במסגרתה ביקשה כי הקטינים יעברו להתגורר או עמה מחוץ לאזור הדרום או עם הנתבע ביישוב א' והוא מבהיר כי הוא מסכים לחלופה השנייה שמציעה התובעת וסבור כי יהיה טוב לקטינים לגור עמו.
י. הנתבע תוהה כיצד לפתע פתאום מאז סוף חודש מאי 2020 בזמן כה קצר, הצליחה התובעת להתכונן למעבר מורכב מבחינה לוגיסטית לאזור השרון, שעה שלטענתה רכשה מגרש לבנייה ביישוב ג' באזור הנגב. לטענתו התנהלות התובעת חסרת יציבות , תוך ניהול הליכים רבים ומתישים, אשר משפיעים קשות עם הקטינים. הנתבע מפנה למסקנת חווה"ד לעניין המסוגלות ההורים אשר קובעת כי יש לבצע חלוקת זמני שהות באופן שוויוני, כך שמקומו של האב יקבל הכרה והקטינים יוכלו לזכות בשני בתים בהם ירגישו אהובים ורצויים.
יא. הנתבע טוען כי טובת הקטינים היא לעבור להתגורר יחד עמו בא', תוך שמירת קשר עם אמם בהתאם ליכולתה להגיע לבקרם במקום מגוריהם באמצע השבוע ולקיחתם אליה בסופי שבוע אחת לשבועיים ובחגים באופן שווה.
יב. הנתבע מבקש לציין כי הקטינים מרוצים מהקשר עמו, טוב להם בביתו ובבית אשתו, הם נטמעו לחלוטין בסביבת ביתו החדש של האב ומציין כי מציאות זו עולה גם בחוו"ד המומחית, שעה שהתובעת מנסה לפגוע בו ואינה רואה את טובת הקטינים.
יג. הנתבע מציין כי אפשרות מעבר הקטינים לא' לעומת אפשרות מעבר הקטינים למרכז הארץ, הנה יציבה יותר, שכן מדובר במעבר קבוע לבית המוכר להם מזה שנים, הם ישנים בו כמעט מחצית מהשבוע לאורך שנים וזהו בית עבורם לכל דבר ועניין, לא בית חדש ולא אזור חדש.
יד. הנתבע מציין כי לכל אחד מהקטינים יש חדר בביתו, יש להם הרבה חברים בסביבת בית מגוריו וכן שני אחים חורגים עמם הם נמצאים בקשר טוב וחזק מזה שנים. הנתבע אף מפנה לכך שיש להביא בחשבון שהתובעת לא אחת מציבה קשיים בעת איסוף הקטינים לזמני שהות עמו ובעת השבתם ומכל האמור מבקש שבית המשפט יידחה את בקשת התובעת להתיר את מעבר מגורי הקטינים לאזור דרום השרון ולאפשר להם להתגורר באופן קבוע עם אביהם.
טענות הנתבע בענין כתב התביעה מחודש אוקטובר 2019 בעניין צמצום זמני השהות
- א. הנתבע טוען כי עצם הגשת התביעה והאמור בה מהווים ניכור הורי של האם כלפי
האב וכן מצוין כי זוהי לא תביעה ראשונה של האם לשינוי זמני שהות.
ב. הנתבע מפנה לכך שהתובעת הגישה בקשה בהולה לכאורה לשינוי וביטול זמני השהות וזאת כאשר בידיה המלצות שנערכו לפני זמן רב, דבר המלמד על חוסר תום לב והיעדר דחיפות שכן הקטינים אינם נמצאים בכל סכנה.
ג. הנתבע מפנה לכך שהתביעה לביטול זמני השהות לא הוגשה במנותק מהגשת תביעה להעתקת מקום מגורים וכן לאחר שנדחתה בקשתה של התובעת ליטול את הקטינים לחופשה במהלך חג הפסח (שנת 2019) ונדחתה על ידי הנתבע.
ד. הנתבע מציין כי למעשה עצם הגשת התביעה מלמד על רצונה של התובעת למדר את הנתבע ממעורבות בחיי הקטינים. הנתבע מציין כי מדובר בתובעת חסרת מנוח אשר מגישה פעם אחר פעם תביעות ובקשות שכל מטרתן להרחיק את האב מילדיו, מלבה מתח בין הצדדים ומחדשת אותו בכל שינוי במצבה האישי, הנתבע טוען כי התובעת אינה מסוגלת להשלים עם שילוב האב בחיי הקטינים ולמעשה אין לה כל רצון כי האב יהיה חלק מחיי ילדי הצדדים.
ה. הנתבע טוען כי התנהגותה של האם מלמד על ניכור הורי קשה ומתקדם. הנתבע טוען כי הוא מבין את קשייו ואת חולשותיו ועל כן בחר לטפל בעצמו ואף לנסות לשתף פעולה עם תכניות הטיפול. הנתבע טוען כי על אף הקשיים שמערימה אם הקטינים, הוא אב מסור, שותף פעיל בגידול הקטינים, מקיים זמני שהות עם הקטינים בצורה טובה ועקבית.
ו. הנתבע אף טוען כי אם הקטינים עשתה דין לעצמה ואינה מאפשרת להם לשוחח עמו בימי שישי.
ז. הנתבע טוען כי התובעת עושה כל שבידה כדי להשחיר את שמו של אבי ילדיה, מציגה תמונה מעוותת תוך שלמשל "שכחה" לצרף את תסקיר עו"ס לסדרי דין הגב' *** מיום 7.8.2019 שבו צוין כי "מדובר באב מיטיב וחיובי, מעורב, מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הילדים".
ח. הנתבע מציין כי התובעת צרפה תסקירים ישנים ומנסה ליצור בדרכה הפטרנליסטית ובעמדתה הבלתי מתפשרת נתק בין האב לקטינים.
ט. הנתבע מפנה לכך שבעבר כבר נבחנה בקשת אם הקטינים להפסיק את לינת הקטינים אצלו ובקשתה זו נדחתה נוכח המלצת שירותי הרווחה שלא לשנות את זמני השהות של הקטינים אצלו.
י. עוד הנתבע מפנה לכך שהתובעת מצד אחד מבקשת לקיים זמני שהות בין האב לקטינים בפיקוח במרכז קשר ומצד שני בחופשות, חגים ובימי מחלה מבקשת שהנתבע ישהה עם הקטינים ימים נוספים וזאת על מנת לסייע לה.
יא. הנתבע מפנה לכך שבעבר היו הצדדים בטיפול משותף אצל הגב' רחל שדה, טיפול שהופסק בעטיה של התובעת אשר לא הייתה שבעת רצון מחוות דעתה של הגב' שדה שסברה כי האב הוא אב חיובי ומיטיב.
יב. הנתבע מפנה לכך שמטרת הטיפול אצל הגב' קוטובה הייתה יצירת קשר בין ההורים אך נראה כי הגברת קוטובה השיגה את ההפך, תוך נקיטת עמדה ולקיחת סמכויות הוריות לידיה. האב מפנה לכך שהמטפלת הצליחה ליצור יחסי אמון עם הקטינים אך ללא כל רסן, חושפת את דברי הקטינים מבלי לשמור על כבודם ומבלי לכבד את כללי החיסיון החלים עליה ביחסי הטיפול עם הקטינים.
יג. הנתבע מפנה לכך שהוגשו תסקירים וחוו"ד, מהם עולה כי טובתם של הקטינים לפגוש אותו כפי שפוגש היום באופן כמעט שוויוני ביחס לאם הקטינים, הנתבע מפנה לכך שהאם אינה משלימה עם מקומו של האב בחיי הקטינים ואף דורשת מהם כי יקראו לבן זוגה "אבא". כמו כן מתעקשת שלא לשלוח עמם ציוד הנחוץ להם ליום למחרת לבית הספר וזאת על מנת שבסיום כל מפגש אצל האב יהיו חייבים לעבור בביתה ולהתארגן שם.
יד. הנתבע מסיים ומסכם כי טובת הקטינים אינה סיסמה ויש לעשות מאמץ לגשר על הפערים בין הצדדים ועצם הגשת התביעה לביטול זמני שהות מלמדת על המקור לניכור ולניסיון האם לכרסם במעמדו של האב ומקומו בחיי הקטינים.
טו. הנתבע מבקש לדחות את בקשת האם ולחייב אותה בהוצאות.
חוות דעת המומחית
- חוות דעת בענין מסוגלות הורית (חוות דעת מתאריך 24.3.2020)
א. המומחית מסכמת כי מהבדיקה שכללה ראיות קליניים עם ההורים, העברת מבחנים פסיכודיאגנוסטיים, מפגשי אינטראקציה וביקור בית בשני הבתים עולה כי לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, יכולת דאגה טובה לילדים ואין הורה שעדיף על משנהו. לכל אחד מההורים מעלות וחסרונות, אך בסך הכול מדובר בהורים מסורים, שאוהבים מאוד את הילדים, רוצים בטובתם ופועלים כל אחד בדרכו שלו כדי לקדם את הילדים ולהעשיר את עולמם.
ב. המומחית ציינה כי האם מרשימה כאישה בעלת כוחות ומשאבים פסיכולוגיים משמעותיים, שמסייעים לה לשמור על תפקוד ויציבות. ילדיה חשובים עבורה והיא משקיעה בהם, אם כי בבדיקה עולה כי היא לא מצליחה להבין עד הסוף כמה חשוב האב בחיי הילדים, וכמה חשוב להתנהל כהורים בשיתוף פעולה, למרות שהזוגיות נסתיימה.
ג. המומחית ציינה כי האב מרשים כאדם בוגר ויציב נפשית, בעל מסוגלות להתמודד עם דרישות המציאות, הן בחיי היומיום והן תחת מצבי לחץ. יש לו גישה שכלתנית ומעשית לחיים.
ד. המומחית חולקת על עמדתה של גב' אנה קוטובה, כפי שבאה לידי ביטוי בשני המסמכים שנשלחו אליה ע"י הגב' אנה בעצמה ולבית המשפט בזמנו.
המומחית סבורה כי לשני ההורים חלק פעיל בשימור הקונפליקט לאורך השנים והאחריות על המצב הקיים היא של שני הצדדים ולא רק של האב.
ה. לדעת המומחית, תיאוריה של הגב' קוטובה לא מאוזנים. המומחית אף מציינת כי לרגעים נראה כי הגב' קוטובה מזדהה עם עמדת האם ולא פועלת כאיש מקצוע ניטרלי שאמור לשמור על מרחק מקצועי בינו לבין מטופליו. להערכת המומחית שמירה על המרחק הכרחית בכל המקרים וביתר שאת בעבודה מול משפחות בקונפליקט מתמשך ובעצימות גבוהה.
ו. לדעת המומחית תפיסתה של הגב' קוטובה מקוטבת. כך לדוגמא, הגב' קוטובה תופסת את האם כ"אישה אינטליגנטית", מתפקדת מעולה ואת האב כבעל "תפיסה הורית בסיסית מאוד, מכוונת אך ורק לצרכים שלו". לדעת המומחית, גב' קוטובה לא מצליחה למצוא את החלקים החיוביים אצל האב, כגון: דאגתו לילדים ורצונו להיות הורה משמעותי עבור ילדיו, כמו גם למצוא את החלקים הבעייתיים אצל האם, למשל, בקושי לנהל תקשורת יעילה מול האב.
ז. המומחית חולקת גם על דעתה של הגב' קוטובה באשר להמלצה לצמצם את הסדרי הקשר של הילדים עם האב. המומחית סבורה כי רק חלוקה שוויונית של זמני השהות יכולה להביא לרגיעה: מחד, האב יקבל הכרה להורות שלו ולרצון להיות הורה משמעותי, מה שעשוי להרגיע אותו, מאידך יצומצמו המגעים בין ההורים ואיתם החיכוכים ואי הבהירות שגורמת למתח רב.
ח. המומחית לא מוצאת כי האב פועל על מנת לגרום לניכור הורי ולא מתרשמת כי יש סימנים לניכור הורי במשפחה.
ט. המומחית סבורה כי בשל יכולות הוריות טובות של שני ההורים, יש לחלק את זמני השהות באופן שוויוני יותר, כך שמקומו של האב יקבל הכרה והילדים יוכלו לזכות בשני בתים בהם הם מרגישים אהובים ורצויים.
י. המומחית פרטה המלצתה ביחס לחלוקת זמני שהות לרבות בחופשות ובחגים.
- חוות דעת משלימה בשאלת מעבר מקום מגורי הקטינים (חוות דעת מתאריך 14.6.2020)
א. המומחית סבורה כי המעבר לאזור השרון עונה על צרכיה של האם להתקדם מקצועית ומבוסס על שאיפותיה לשינוי בסגנון החיים. המומחית מציינת כי אין בכך פסול אלא שבמקרה דנן המומחית סבורה כי מעבר של הילדים לאזור השרון יפגע אנושות בקשר בין הילדים לאב, שהוא קשר עמוק, משמעותי וחזק, כפי שתואר בחוות דעתה מיום 24.3.2020.
ב. המומחית לא התרשמה כי לאם יכולת לעודד את הקשר בין הילדים לאב ולפעול על מנת להעמיד את שמירת הקשר בראש סדר העדיפויות שלה.
ג. המומחית מוצאת את אמירת האב כי יתקשה לנסוע באמצע השבוע מרחק כה גדול (א'- איזון השרון, הלוך ושוב) כנה ומציאותית יותר מאשר טענת האם כי היא לא רואה כל מכשול בנסיעה פעמיים ואף שלוש פעמים בשבוע על מנת לפגוש את הילדים.
ד. המומחית מציינת כי האם טרם מצאה עבודה, טרם שכרה דירה וטרם יודעת מה יהיו מגבלותיה בכל הקשור לשעות עבודה ושילוב של חיי המשפחה. עוד מציינת המומחית כי לפני כמה חודשים האם בקשה לעבור לג', אף רכשה מגרש לבניית בית ותוך זמן קצר מאוד, דווקא כאשר הומלץ על הרחבת זמני השהות עם האב, מבקשת לעבור למרכז הארץ, הרחק ממרכז חיי הילדים עד כה ולהרחיק בפועל את הילדים מאביהם או לצמצם את השפעת האב בחיי הילדים ביומיום.
** מובהר כי רק ערב חקירת המומחית למעלה מחודש לאחר הגשת חווה"ד המשלימה הגישה התובעת מסמכים מהם עלה כי שכרה בית מגורים בישוב ד' וכן את מסמכי ההעסקה שלה במקום העבודה המתוכנן בת"א, כך שהנתונים לא היו ידועים לתובעת או למומחית בעת עריכת חווה"ד.
ה. המומחית מתרשמת כי האב מחויב יותר לשמירת הקשר בין הילדים לאם ובשל כך ממליצה כי הילדים יעברו למשמורת האב ויעברו להתגורר בביתו בעיר א'.
ו. המומחית מציינת כי במידה ובית המשפט יאמץ המלצתה, ניתן יהיה לקבוע מפגשים פעמיים בשבוע באמצע השבוע בעיר ב', מקום מגורי הסבים מצד האם, בנוסף למפגשים כל שבת שנייה וחלוקה חדשה ומעודכנת לחגי ישראל והחופשה הגדולה בקיץ. עוד מציינת המומחית כי מקום המפגש בבית הסבים בעיר ב', יוכל להוות בסיס קבוע למפגשים על מנת שאלה לא יתקיימו בקניונים או בפארקים ואם יתפתח גל קורונה נוסף, יובטחו כך המפגשים, גם אם מרכזי בילוי יסגרו.
ז. המומחית ממליצה כי האב יביא את הילדים לבית הסבים בימי שלישי וחמישי ויחזיר אותם לא' בסיום המפגש.
אחת לשבועיים הילדים ייסעו כבר ביום חמישי יחד עם אמם לאזור השרון והאם תחזיר את הילדים עד לפתח בית האב בא' במוצ"ש עד שעה 20:00, כך שהילדים ישהו אתה אחת לשבועיים בחמישי אחר הצהרים ושישי שבת.
בשבוע בו הילדים יהיו עם האב בשבת, האם תוכל להוסיף מפגש שבועי (אחת לשבועיים) בימי ראשון או שני, בהתאם ללוח הפעילות של הילדים על מנת לצמצם את הזמן בין מפגש למפגש.
ח. המומחית ממליצה שלא להורות על שמיעת הקטינים בפני בית המשפט ומציינת כי הקטינים מצויים בקונפליקט נאמנויות מובהק ולאור גילם הצעיר ומצבם הרגשי, שמיעת עמדתם עלולה רק להחריף את מצוקתם.
דיון והכרעה
- קביעת ההורה המשמורן נעשית בהסתמך על חומר הראיות שהובא בפני בית המשפט, לרבות תסקירים, חוות דעת מומחים, חקירותיהם ועדויות שנשמעו (ראה: תמ"ש(חדרה) 3521/04) [פורסם בנבו].
בבוא בית המשפט להכריע בקביעת המשמורת לאחר פרידת ההורים עליו "לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר" (ראה: רע"א 4575/00).
לרכיב שמירת הקשר עם ההורה הלא משמורן ישנה חשיבות בעת בחינת שאלת המסוגלות ההורית, כפי שנקבע לעניין זה בע"מ 384/06:
"במצב דברים זה, בו לשני ההורים מסוגלות הורית, יש חשיבות רבה לבחינת השאלה מי מבין שני ההורים עשוי לאפשר להורה האחר שמירת קשר תקין עם הקטינה, זאת מתוך הכרת החיוניות הרבה בקשר של הקטינה עם שני הוריה"
ע"מ (חי') 384/06 ו.א. נ' ו. (ז) מ., ((פורסם בנבו) , 27.3.07)
כמו כן ראה לעניין זה: פסק-דין תמ"ש (אילת) 1724/00 [פורסם בנבו], שניתן ע"י כב' השופטת אשקלוני, וכן ע"מ (ת"א) 1125/99 [פורסם בנבו], שניתן ע"י כב' השופט פורת.
- הפסיקה מעניקה חשיבות רבה לחוות דעת מומחים "הן בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית והן בשל היותם גורם ניטרלי לעומת ההורים היריבים" (ראה: רע"א 4575/00 הנ"ל).
בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע"י בימ"ש תאומץ על ידו, אלא אם כן ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן.
" משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. "
(ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי [פורסם בנבו]).
ראה לעניין זה גם דבריה של כב' השופטת ארבל בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו]:
" משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, מה משקל יראה לתת לחוות הדעת ולהמלצת המומחים? בפסיקת בית משפט זה מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, "...אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה. "
וראה עוד בעניין זה - בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] תק-על 2005(2), 2893 (2005); רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2), 321 ,עמ' 332 (2001)).
- 17. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 קובע:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
בסעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962, נקבע כי ככלל, על שני ההורים לפעול בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, עליהם לפעול בהסכמה, לרבות קביעת מקום מגוריו של הקטין. בהמשך, בסעיף 25 לחוק הנ"ל, נקבע כי בהעדר הסכמה, בית המשפט יכריע במחלוקת בהתאם לעקרון טובת הילד. בחלק גדול מהמקרים, ההכרעה היא בבחינת הרע במיעוטו. ראו: רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 330; עמ"ש (י-ם) 516/09 פלונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו] בפסקה 8 לפסה"ד מיום 20.5.10 והערעור בבע"מ 5072/10 [פורסם בנבו] מיום 26.10.10.
- עקרון טובת הילד, הוא מונח עמום, שיש ליצוק אליו תוכן מעת לעת על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. בכל מקרה, כל החלטה שתתקבל והנוגעת לשינוי מקום מגורים חייבת להבטיח את המשך הקשר בין הקטינים לבין ההורה השני.
ראו: בע"מ 8132/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] מיום 12.10.2008.
- כאשר בית המשפט דן במחלוקת הנוגעת לשינוי מקום מגורים, נקבעו מספר מבחנים על מנת לסייע לקבוע את טובת הקטין הרלוונטי: דעת הקטין הרלוונטי, איכות הקשר בין כל אחד מן הקטינים לבין כל אחד מן ההורים, האפשרות לשמור על קשר עם ההורה שאינו משמורן ונכונות ההורה המשמורן לסייע בשמירת קשר עם ההורה שאינו משמורן.
(ראו רע"א 4575/00, שם [פורסם בנבו] בעמוד 333. במספר מקרים אף נקבע כי יש לבחון גם את הקושי שנגרם להורה המשמורן מבקש המעבר, שכן טובת הקטין לפעמים קשורה באופן הדוק למצבו הרגשי של ההורה המשמורן. ראו דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] בפסקה 16 לפסה"ד מיום 5.4.2009 וראו גם בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] מיום 2.5.05).
- לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים הן במסגרת כתבי הטענות והן במסגרת שמיעת העדויות ולאחר שעיינתי בחוות דעת שהוגשו ע"י המומחית ושמעתי את עדותה, לא מצאתי כל טעם לסטות ממסקנת המומחית ומצאתי לאמץ את עמדתה וחוות דעתה, הן ביחס למעבר המגורים והן ביחס לחלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריהם.
- א. כיום לקטינים קשר משמעותי עם כל אחד מהוריהם.
ב. האם, המתעתדת לעבוד במרכז הארץ ומנהלת מערכת יחסים עם בן זוגה המתגורר יחד עמה בב' מבקשת להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם הקטינים לאזור השרון, ליישוב ד' המרוחק כמעט 200 קילומטר מבית מגורי האב בא' ולמעלה מ-100 קילומטר מבית מגוריהם הנוכחי של הקטינים בב' (שם התגוררו הקטינים מאז ומעולם וכמובן גם לפני שהוריהם נפרדו).
ג. מחד, זכותה של האם, ההורה המשמורן להמשיך בחייה, לקבוע את מהלך חייה, להקים תא משפחתי חדש; זכותה של האם לפתוח בדרך חדשה ולנסות לשפר את מצבה הכלכלי, תעסוקתי או המשפחתי. אל מול זכות זו, עומדת זכותו של האב, ההורה שאינו משמורן, לקשר רציף עם הקטינים.
כל עוד מעבר המגורים ייעשה תוך הבטחת קשר יציב ורצוף של הקטינים עם אביהם באותה מתכונת המתקיימת כיום , הרי שבכך יישמר איזון בין זכויותיו של כל אחד מן ההורים.
- במקרה שלפנינו, אמנם האם מוגדרת כאם משמורנית, אך בפועל האחריות ההורית משותפת וכמעט שוויונית, שכן גם נכון להיום הקטינים ישנים אצל אביהם 2 לילות באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני.
אין מדובר בקטינים שזמני השהות שלהם עם אביהם אינם משמעותיים או מצומצמים.
- האם מבקשת להתיר לה מעבר מקום מגורים לישוב ד' מרוחק 176 ק"מ ממקום מגורי האב, כאשר האפשרות להגיע ליישוב באמצעות תחבורה ציבורית, מוגבלת בהשוואה ליכולת הניידות בין יישובי הדרום ליישובי מרכז הארץ.
לא זו בלבד שהאם מבקשת לעבור להתגורר בד', באזור דרום השרון, אלא שהיא אף עתידה להתחיל לעבוד במקום עבודה חדש בעיר תל אביב ולמעשה תכנית האם היא כי הילדים יגורו בד' יחד עמה, אביהם יגור בא' והיא עצמה תיסע בכל בוקר לעיר תל אביב ותשוב רק בשעות אחה"צ, כאשר לקטינים אין דבר וחצי דבר בישוב החדש אליו אימם עוברת. גם בן זוגה של האם החל לעבוד במקום עבודה חדש בעיר רמת גן ואף הוא למעשה לא יימצא בקרבת הישוב ד' במהלך שעות היום.
- מובהר כי הצדדים עצמם שניהם גדלו בדרום הארץ, שם ילדו את ילדיהם ושם גרים נכון להיום הוריהם.
למעשה הורי התובעת (הסבים מצד האם) גרים יחד עמה ועם הקטינים בבית בב'.
הורי הנתבע (הסבים מצד האב) גרים בא' הישוב בו מתגורר האב.
- יוזכר כי בחוו"ד המומחית בעניין מעבר מקום המגורים, ממליצה המומחית כי הילדים יעבור לבית האב בא' וכי מפגשים עם האם יתקיימו פעמיים בשבוע בבית הסבים בב'.
אלא שבנוסף לכלל השינויים מרחיקי הלכת שהאם מתכננת יחד עם מעבר המגורים ושינוי מקום העבודה, התברר כי האם טוענת כי הצעה זו אינה יכולה להתקבל שכן גם הבית בב', בנוסף למגרש בג', עתידים להימכר ואין היא יודעת היכן מתכננים הוריה להתגורר והיא שוללת על הסף את האפשרות כי מפגשים שלה עם הקטינים יתקיימו בבית הוריה בב'.
יוזכר כי מדובר בתובעת אשר עד כה ככל הידוע מנהלת מערכת יחסים מצוינת עם הוריה ואף התגוררה יחד עימם ותמוה לחשוב כי אינה יודעת היכן הם צפויים להתגורר לאחר מכירת ביתה בב' ועוד יותר תמוה מכך , לחשוב כי אם וככל שימשיכו להתגורר בב' (שם ידוע כי התגוררו בעשרות השנים האחרונות) לא יוכלו נכדיהם עימם יש להם קשר מצוין לקיים אצלם מפגשים עם אימם.
התמונה הכללית המצטיירת, כפי שביהמ"ש אף העיר בחקירת התובעת ואף ב"כ הנתבע התייחסה בסיכומיה, היא כי נעשתה ע"י האם "מכירת חיסול" לכל מה שעשוי מבחינת שיקולי ביהמ"ש לקשור אותה ואת משפחתה המורחבת לדרום הארץ בכלל ולב' בפרט.
עמדה זו מתיישבת עם חששה של המומחית כי האם חפצה לנקוט בכל מהלך, בצורה נחושה ככל הניתן, כדי לכפות את מעבר המגורים בלא שתהיה כל אפשרות למצוא פתרון ביניים שיאפשר לקטינים לנהל קשר תקין עם אביהם אם וככל שהיה מאושר מעבר המגורים של הקטינים.
בכך למרבה הצער, השיגה האם תוצאה הפוכה, שכן בשעה שבנקל ניתן היה להציע פתרון ביניים סביר, כגון מעבר מגורים לאזור לכיש או שפלת הארץ, בחרה להציג עמדה בלתי מתפשרת שאינה רואה את הקטינים ואינה מציגה כל מצג שבו הקטינים הם שיקול .
נדמה כי השיקול היחיד הוא להתנתק מהדרום ומאבי הקטינים, מבלי להביט לאחור.
- האם למעשה הותירה בידי ביהמ"ש ועבור ילדיה, רק שתי ברירות, ואף הגישה ביום 15.5.2020 בקשה ביחס לאותן ברירות (סע' 32 לאותה בקשה) .
או שביהמ"ש יתיר לה לעבור לאזור דרום השרון, או שביהמ"ש יורה על העברת משמורת הקטינים לאביהם ומעבר מגוריהם לא' יחד עמו.
- ב"כ של האם, טוען ביחס לכך כי למעשה במקרה הנדון הסוגיה העומדת על הפרק היא בחירת חלופה, מול השתיים הקיימות, התואמת את טובת הקטינים, או הפוגעת בהם פחות: לעבור להתגורר עם האם באזור השרון או לעבור להתגורר עם האב בא' ולטענתו, התשובה ברורה, שכן טובת הילדים מחייבת שיעברו להתגורר יחד עם האם באזור השרון
(ר' ס' 35-36 לכתב התביעה המתוקן בתלה"מ 25128-08-19).
אין אלא לדחות טענה זו.
עולה מטיעוני ב"כ האב ומצאתי לקבל טיעונים אלה, כי שתי חלופות אלו, כלל אינן
דומות זו לזו.
- מחד עומדת האפשרות של הילדים לעבור להתגורר עם אביהם בבית בו הם ישנים כמעט
מחצית מהשבוע מזה מס' שנים, בישוב בו מתגוררים כלל בני משפחת האב, אביהם עובד
בסמוך ואשתו עובדת אף היא בתחומי הישוב (מנהלת מחלקה בסניף בנק בישוב) .
בישוב בו מתגורר אביהם הם מכירים שכנים, משפחה מורחבת ואף משתתפים בחוגים
בימים בהם שוהים אצל אביהם. המסגרות החינוכיות נמצאות במרחק הליכה בתוך
העיירה א'.
מאידך עומדת לילדים האפשרות לעבור לישוב מרוחק, בו אין מסגרת חינוכית ועליהם
לנסוע בהסעות לקיבוץ מרוחק, אימם בכל בוקר יחד עם בן זוגה, עוזבת את הישוב,
מרחק כמעט שעה נסיעה כל כיוון לעיר תל אביב (בן זוגה לעיר רמת גן) ולמעט אימם ובן
זוגה אינם מכירים נפש חיה בישוב ד'.
לכך נוסיף את מסקנת המומחית כי האם אינה מעוניינת לשמר את הקשר בין הקטינים
לאביהם ולעומת זאת האב מסוגל לעשות כן ואף מכיר במחיר שיידרש ממנו כדי לשמר
את הקשר מקום בו הקטינים יעברו להתגורר עמו והנה לנו שתי אפשרויות השונות זו
מזו בצורה מהותית.
- צודקת ב"כ האב כי למעשה אין מדובר "במעבר" הקטינים לבית האב בא', שכן זהו
המקום המוכר לקטינים בשנים האחרונות, הם ישנים אצל האב וזהו ביתם לכל דבר
ועניין.
- האם למעשה מבקשת להעביר את הקטינים להתגורר עמה בישוב מרוחק שלה בעצמה
אין זיקה אליו, היא אינה מתגוררת בו ורק לאחרונה (בסוף חודש יולי 2020) חתמה על
הסכם שכירות לשכירת בית ביישוב ד', כשהיא עצמה מציינת בעדותה כי הראתה
לקטינים בית ביישוב ד', אך לא ברור אם אכן מדובר בבית שבו היא צפויה להתגורר.
לפיכך, אם כפי שטוענת האם עסקינן בבחירה בין שתי חלופות במעבר מגורים של
הקטינים לא' או ליישוב ד', ברור שטובת הקטינים היא לעבור להתגורר במקום המוכר
להם בשנים האחרונות.
- יתר על כן, נוכח גילאי הקטינים וצרכי הקטין ב' באופן ספציפי, לא ניתן אף להתעלם משיקול זמינות ההורים במהלך שעות היום , לרבות בעת פעילות המסגרת החינוכית ובמיוחד בימים אלו בהם יש להניח חלק נכבד מתלמידי ישראל ילמדו בלמידה מרחוק בשל מגבלות הקורונה.
בעוד שזמינות האם במהלך שעות היום כאשר הקטינים שוהים במוסדות החינוך מוגבלת למרחק נסיעה ממקום עבודתה של האם בתל אביב ועד למקום מגוריהם הצפוי של הקטינים ביישוב ד', הרי שהאב המתגורר ועובד בא' זמין לקטינים בכל שעות היום וכך גם אשתו ובני משפחתו המורחבת לרבות הסבים, הוריו.
מגורי הקטינים בא', יאפשרו להם לשהות וללמוד בקירבת לפחות אחד מהוריהם וכן בת זוגו של האב.
מגוריהם בד' יגזרו עליהם, יש להניח בדידות מזהרת והיזקקות תמידית לסיוע צדדי ג' שאינם בני משפחתם.
יוזכר כי לכתחילה האם ציינה כי מבקשת להעתיק מגוריה לאזור השרון על מנת לאפשר לה להתקדם ולמצות את כישוריה ולפתח את הקריירה שלה כעורכת דין בחברת עורכי דין מהמובילות בארץ, בנסיבות אלו, ברי כי האם תבלה שעות רבות במקום עבודתה ולא תהפוך להיות הורה "ביתי" ומשכך את מרבית שעותיה תבלה מחוץ לישוב המגורים המתוכנן בד'.
- לא ניתן אף להתעלם מטענת האב, הנתמכת במסקנות המומחית ולפיה אף הסדר הכרונולוגי שבו נקטה האם בהגשת כתבי הטענות, אינו מקרי.
למעשה האם עתרה תחילה להתיר לה מעבר מגורים לישוב ג' ולא ציינה באותה תביעה שהיא מבקשת לצמצם את הקשר של הקטינים עם אביהם.
רק לאחר התנגדות האב למעבר המגורים לג' , התנגדות שנראה שגרמה להחרפה בקונפליקט בין ההורים, הוגשה התביעה לצמצום הקשר בין הקטינים לאב.
עיקרו של ההליך מאז אוקטובר 2010 נגע לסוגיית צמצום הקשר והאם לא העלתה במהלך השנה החולפת טענה בעניין מקום המגורים ואולם בסמוך לאחר הגשת חווה"ד המומחית והמלצותיה בענין הרחבת זמני השהות של האב עם הקטינים, או אז התעוררה לפתע בקשת האם להתיר לה לעבור להתגורר באזור המרכז, אח"כ אזור דרום השרון ולבסוף לישוב ד'.
ודוק: חודשיים לאחר שהוגשה חוות דעת המומחית, במסגרתה המלצה להרחיב זמני שהות הקטינים עם אביהם, האם הגישה בקשה לאשר את מעבר המגורים של הקטינים, למקום המרוחק 176 ק"מ ממקום מגורי האב, בא'.
- אף אם נאמר כי האם לא הגישה את תביעתה המתוקנת כדי להרחיק את הקטינים מאביהם, הרי שאין ספק שעלה בחקירתה כי שיקול מקום האב בחיי הקטינים לא עלה בשום שלב בתהליך שבו בחרה היכן לעבור להתגורר.
האם נשאלה בחקירתה אילו שיקולים עמדו לנגד עיניה ומנתה ברשימת שיקוליה: נדל"ן, קירבה למרכז הארץ, אופי הנכס, איכות הישוב ולא ציינה ברמת חשיבות כלשהי את העובדה שאבי ילדיה מתגורר בא'.
אף אם נניח שניתן להבין מדוע הנתבע אינו ברשימת שיקוליה של התובעת (שהרי רק לפני שנה מנע ממנה לעבור להתגורר בג' וסיכל תכניותיה וניתן להבין כי עוצמת הקונפליקטים בין שני אלו גבוהה), לא ניתן להתעלם מכך שגם טובת הילדים לא נראה שהיוותה שיקול ברשימת השיקולים שהרי גם אם היה ביהמ"ש מאשר מעבר המגורים, מדובר בגזירה בלתי סבירה על הילדים, אשר אם היו גרים בד' היו גם צריכים בכל בוקר לנסוע בהסעות לקיבוץ **** (שם ביה"ס על פי מה שמסרה האם) ובנוסף היו צריכים לדידה של האם לנסוע לפחות אחת לשבוע ואף יותר לא' בשביל לראות את אביהם.
לכל זאת יש להוסיף את ההכרח להידרש לשאלת טובת הילדים, להבטיח כי יוכלו לראות את אביהם בצורה משמעותית כפי שרואים היום, שכן כיום נמצאים אצלו פעמיים בשבוע כולל לינה וכן בכל סוף שבוע שני ואילו אם היה מאושר המעבר היו נדרשים לראותו מפגשים קצרים ללא לינה ולכל היותר אחת לשבועיים במפגש משמעותי כולל לינה.
מדובר בבחירה לא ברורה, בלתי מתפשרת ובלתי מתחשבת. במיוחד הבחירה לא ברורה שעה שהתובעת עצמה מבקשת שביהמ"ש יכריע : או ד' או א' תוך הבנה מה המחיר שהקטינים ישלמו בכל אחת מהאפשרויות.
למעשה האם גזרה בבחירתה גזירת ניתוק של הקטינים מאחד מהוריהם ומבקשת מביהמ"ש להכריע ממי מההורים ינותקו.
בכל הכבוד לרצון האם להתפתח מקצועית ולרצון בן זוגה להתפתח מקצועית, לא ניתן להכשיר פעולות שאינן מביאות בחשבון קטינים וטובת קטינים.
- גם אם היינו אומרים כי האפשרויות בין שני הישובים הן סימטריות, והן לא, הרי שעדיין נוצר ההכרח להכריע ולעניין זה מדגישה המומחית הגב' גרשנזון בחקירתה:
" ראשית, האמא היא זו שביקשה להתרחק ולהרחיק את הילדים מהאבא, ויש לזה משקל, האמא היא זו שחושבת שהמרחק הוא לא בעיה, האמא בעצמה אמרה לי שהיא תעבור בכל מקרה, אני שאלתי אותה במהלך הפגישה למה לא להישאר בב' ולנסוע, אפשר יומיים בשבוע, יום בשבוע לא לנסוע ולעבוד מהבית, אפשר, יש הרבה אופציות, למה? כי מה שהדאיג אותי זה שהילדים יהיו על הכבישים, כך או כך, גם אם הילדים יעברו לאמא, אם הילדים יעברו לאבא, מעמידים את הילדים על כבישים פקוקים, עמוסים, שעות על גבי שעות, ועל כן שאלתי את האמא, האמא ענתה לי אין שום סיכוי שאני לא אעבור, חשוב לי, היא שיבחה את האפשרות לעבוד במרכז, את האפשרויות, אפילו כתבתי, אני לא מבקרת אותה.
(עמ' 25 לפרוטו' המתומלל שורות 8-16).
ועוד מחקירתה של המומחית הגב' גרשנזון בענין עמדות האם ביחס לאפשרות המעבר:
ת. אני לא חושבת שמדובר בתחושות או אם טעיתי או לא טעיתי אבל ראיתי לאורך כל הדרך שלאם קשה מאוד לתת מקום לאב, מקום משמעותי, ומקום שמשפיע על חיי הילדים, עצם החשיבה שאפשר להתגורר באזור השרון ושאבא יבוא לבקר את הילדים כמו שהיה פעם לפני כמה שנים בקניון, בתקופת קורונה, חוות דעת השנייה כבר נמצאת, מתקיימת בעיצומה של תקופת הקורונה שאנחנו הרבה לא יודעים עליה אבל ידענו שמקומות מסוימים נסגרו, כמו קניונים, כמו אטרקציות לילדים. עצם האמירה שהאבא יכול לקחת אותם לחוג או ללוות אותם או להיפגש איתם בקניון היא קצת אמירה שלא נותנת את, לא משקפת הבנה עמוקה של מה תפקידו של אבא, תפקידו של אבא הוא לא ללכת לבורגראנץ' או להמבורגר פעמיים בשבוע, וזה גם מה שהאבא נלחם כדי שלא יהיה, הוא בנה חצי בית כדי שלילדים, יוכל לארח את הילדים, במובן הזה הדאיגה אותי העמדה של האמא כי אני לא מבקרת את הרצון שלה להתקדם מקצועית, אבל יש הרבה דרכים להתקדם מקצועית ויש הרבה דרכים לעשות את זה. יכול להיות שאם האמא הייתה אומרת אולי כמו שכבודה אמרה, שהיא תעבור לקריית גת, ששם יש רכבת והיא תיסע כל בוקר לעבוד ואז יכול להיות שהיה נשמע אחרת, אבל אזור השרון, מאזור א' בחוויה שלי זה לחבל. (עמ' 29 לפרוטו' המתומלל שורות 15-29.)
- הטיפול אצל המטפלת הגב' אנה קוטובה
א. בתמ"ש 9130-12-16 הצדדים הופנו לטיפול משפחתי אצל הגב' קוטובה. היא לא מונתה כמומחית מטעם בית המשפט ומשכך לא נתבקשה לחוות דעתה או להגיש את מסקנותיה בשאלות שבמחלוקת בעניינם של הצדדים.
ב. מעבר לאמור והדברים נאמרים בזהירות רבה, שכן הגב' קוטובה לא נחקרה על דיווחיה ולא קיבלה הזדמנות להגן על עמדותיה בפני ביהמ"ש (יוזכר כאמור היא כלל לא התבקשה לנקוט בעמדה – זוהי יוזמה שלה, בחירה שלה ואחריותה על מה שהחליטה לרשום ולהוציא בחתימת ידה המקצועית), עולה חשש כי דיווחי הגב' קוטובה לאורך ההליך היו מגמתיים ומסקנותיה מבוססות על הערכות ו/או דעות אישיות ונעדרות תמיכה ממשית לאחר בדיקה כפי שנעשה בחוו"ד המומחית מטעם ביהמ"ש הגב' ללי גרשנזון.
ג. מובהר כי אמנם הגב' קוטובה לא הוזמנה להחקר על דיווחיה, שכן אין לכך כל תכלית, היא שימשה כמטפלת רגשית עבור המשפחה ולא כמומחית שאמורה להסיק מסקנות כחלק מההליך השיפוטי.
לא למיותר להבהיר כי אף אחד מהצדדים, כמו גם ביהמ"ש, לא סבר שיש להזמינה לחקירה והיא על דעת עצמה החליטה להגיש בימים האחרונים דיווח נוסף שהוא למעשה "כתב הגנה" כלפי הביקורת שהובעה כלפיה ע"י המומחית שמונתה ע"י ביהמ"ש.
יובהר כי בחקירת המומחית הגב' גרשנזון, היא נשאלה מדוע לא טרחה לפנות לשמוע את עמדת הקטינים, או ישירות או באמצעות המטפלת שלהם וענתה בצורה מאד חריגה ביחס לגב' קוטובה:
גב' גרשנזון: ראשית, לא ראיתי לנכון להתקשר שוב לאנה קוטובה כי אחרי שקראתי את המסמכים שהיא העבירה לי התרשמתי התרשמות מאוד כבדה שהיא איבדה את האובייקטיביות והיא לא שמרה מספיק מרחק מקצועי בינה לבין שני הצדדים. "
(עמ' 9 לפרוטו' המתומלל שורות 20-22).
ד. מטפל של קטינים, אמור מטבע הדברים לשמור על ניטרליות עם שני הוריהם.
ה. מטפל המקבל מביהמ"ש לענייני משפחה מנדט לטיפול משפחתי, בקטינים שהוריהם מצויים בקונפליקט ובהורים ,אמור לפתח מומחיות ביצירת אמון אצל שני ההורים.
ו. כאשר עסקינן בקטינים בגילאי הקטינים נשוא פסק דין זה, המצויים בטיפול, וודאי שיש חשיבות לחלקם של שני ההורים בטיפול.
כאשר שני ההורים נוטלים חלק בטיפול, אזי חובה על המטפל ליצור יחסי טיפול המבוססים על אמון עם שני ההורים.
ז. לא יעלה על הדעת כי הגב' קוטובה תסבור כי יש לה יחסי אמון עם מטופל שעה שהיא עצמה לא מצאה ולו דבר אחד חיובי לומר עליו.
איני רואה כל אפשרות להתייחס לנתבע כאל אחד ממטופליה של הגב' קוטובה שכן לו היא עצמה היתה רואה בו מטופל, היתה מפגינה כלפיו וכלפי ילדיו יחס יותר טיפולי, פחות שיפוטי, פחות נוקב ובעיקר פחות תוקפני.
ח. עיון בדיווחי הגב' קוטובה מעלה כי במשך כמעט 3 שנים היא מטפלת בזוג הורים ובילדיהם ואינה מסוגלת לכתוב ולו דבר אחד סביר, שלא לומר חיובי, על האב, זאת שעה שמאידך ציינה לגבי האם כי היא "הורה מצטיין".
אכן נראה כי התובעת אכן הורה טוב, בדיוק כפי שצוין לגביה בחוו"ד המומחית הגב' גרשנזון, אלא שלא יעלה על הדעת להתעלם כי מהצד השני ישנו אב טוב, באותה מידה ממש, גם לגביו נערכה חוו"ד ע"י אותה מומחית מטעם ביהמ"ש אשר מצאה לקבוע קביעות בקורתיות, כמו גם מחזקות ומקדמות, ביחס לשני ההורים.
לכל אדם יש חוזקות וחולשות.
כל אדם זכאי כי אנשי מקצוע הפוגשים אותו, בין אם מטפלים רגשיים, בין אם עורכי דין, בין אם ביהמ"ש, יעניקו לו יחס שווה והזדמנות שווה.
מדיווחי הגב' קוטובה עולה כי האב ככל הנראה לא קיבל הזדמנות כזו, לא בסוף הדרך ואולי אף לא מנקודת ההתחלה והדיווחים מדברים בעד עצמם.
הפכתי והפכתי ולא מצאתי נקודה אחת סבירה, מחזקת, חיובית, בעמדתה של הגב' קוטובה ביחס לאביהם של הקטינים שהיא מטפלת בהם.
כפי שציינה המומחית גב' גרשנזון בחקירתה " לילדים יש שני הורים, אין הורה טוב והורה נורא" (עמ' 19 לחקירה שורה 19-20) ואולם לא ברור האם משפט זה היה גם לנגד עיני הגב' קוטובה בעת הטיפול, או לכל הפחות אין לו זכר בדיווחיה.
ט. מטרידה מאד העובדה כי האם אף מציינת בחקירתה ובכתב תביעתה כי למעשה התביעה לצמצום זמני השהות נולדה נוכח "האור הירוק" שנתנה לה הגב' קוטובה בענין זה .
י. בלתי סביר כי מטפל בן זמננו המקבל מנדט לטיפול בקטינים הנקרעים בקונפליקט בין הוריהם לא ימצא את הדרך לטפל, לאחות, לחבר ויבחר בהעמקת הקרע או לפחות יקדיש את הטיפול למטרה הזו.
בין אם התובעת על דעת עצמה ציינה כי הגב' קוטובה ייעצה לה לפעול לצמצום הקשר בין הקטינים ובין אביהם ובין אם הדברים אכן התרחשו, הרי שאין ספק כי הגב' קוטובה לא מילאה אחר המנדט שניתן לה ע"י ביהמ"ש מתוך ציפיה כי הקונפליקט יצוצמם ולא יעמיק ומשכך אני מוצאת להורות על סיום מנדט הטיפול שניתן לגב' קוטובה בילדי הצדדים.
יא. בכך אף מתקבלת ומסתיימת בירור בקשת האב להורות על סיום הטיפול.
יב. המטפלת רשאית לערוך עם הקטינים מפגש פרידה וסיכום.
המפגש ייערך בהשתתפות שני ההורים ובמסגרתו אני אוסרת על ההורים ועל המטפלת לשתף את הקטינים באמור בפסק דין זה בענין הגב' קוטובה. הגב' קוטובה תמצא את הדרך המקצועית הראויה לסיים את הטיפול בנוכחות שני ההורים.
אם האם תסרב להשתתף במפגש משותף, רשאית היא להעדר ממפגש זה.
- בכל הנוגע לצורך של הקטינים, בעתיד לבוא, להשתתף בטיפול רגשי, רשאים ההורים להסכים בינהם בענין זהות גורם מטפל, לחילופין יפנו לביהמ"ש בבקשה מתאימה.
- מכל האמור והמקובץ לעיל, כפי שצוין, עולה כי טובת הקטינים הינה שלא לאפשר להם את המעבר ליישוב ד'.
לפיכך, העתירה להעתקת מקום מגורי הקטינים לד' , נדחית.
- מצאתי אף להדרש לכך שאף לא ניתן להתעלם מכך שהאם הלכה למעשה רק ביום 28/7/2020 בשעות הערב הגישה לתיק ביהמ"ש, מסמכים הנוגעים למעבר הקונקרטי המתוכנן.
האם מזה שנה טוענת כי מבקשת להעביר הקטינים מגורים ואולם עד לערב הדיון (שהתקיים ביום 29.7.2020) כלל לא ידעה להצביע קונקרטית על ישוב המגורים המתוכנן, או מקום העבודה המתוכנן.
גם במסגרת כתב התביעה המתוקן מחודש מאי 2020 ציינה כי מבקשת לעבור לישוב בשרון ולאשר לה לרשום את הקטינים לבי"ס ב******, אלא שערב הדיון התברר כי מבקשת לעבור קונקרטית לישוב ד' ובמסגרת חקירתה התברר כי מבקשת לרשום את הקטינים לביה"ס האזורי בקיבוץ ***** (להבדיל מהאמור בכתב התביעה המתוקן).
התנהלות זו מחזקת את סבירות טענת ב"כ האב, לפיה, מדובר בתביעה טקטית והבחירות וההחלטות של התובעת נעשות תוך נסיון לכפות מציאות קשוחה מאד על הקטינים, על אביהם ועל ביהמ"ש.
במועד שמיעת הראיות, סבר ביהמ"ש כי שעה שמדובר בהסכם שכירות שנחתם בסמוך לדיון וטרם בוצע המעבר, ניתן יהיה לנסות להביא את הצדדים לפתרון ביניים כלשהו אחר ואף ביהמ"ש ציין כי מצב בו האם תגור בד' והקטינים בא' הוא מצב קיצון ואולם האם עמדה על כך שאלו האפשרויות היחידות על הפרק, תוך שהיא עוצמת עיניים לכלל השיקולים האחרים שהובאו בפניה ולעובדה שיש עוד עשרות אפשרויות ביניים אחרות שראוי לשקול מבלי לפגוע באינטרס ראשון המעלה מבחינתה - לשפר ולמצות את אפשרויות הקידום התעסוקתי שלה בעיר תל אביב.
למעשה האם גזרה על ילדיה את ההכרח שביהמ"ש יבחר עבורם בין שתי אפשרויות קיצון במקום לנסות ולייצר אפשרויות ביניים שיכולות להביא בחשבון מגוון רחב יותר של שיקולי טובות הקטינים.
- צר לי כי האם בחרה שלא לאפשר כל שיח לגבי מעבר מגורים לישוב במיקום גאוגרפי שיאפשר שמירת זכות הקטינים לשמור על קשר עם שני הוריהם. ביהמ"ש ניסה לפתח שיח כזה ואולם למרות שהאם טרם ביצעה את מעבר המגורים ואמורה לעבוד בת"א ולא באזור השרון, כלל לא הייתה מוכנה לשקול או לחשוב על אפשרויות שיאפשרו לקטינים קשר תקין עם שני ההורים.
במנעד האפשרויות שהאם יצרה וגידרה, המסקנה ברורה כי יש לאפשר לקטינים לגור בא' עם אביהם ולא בד' עם אימם.
- מסקנה זו מחייבת את אימוץ מסקנות המומחית בדבר קביעת מקום מגורי הקטינים אצל אביהם בא'.
מעבר המגורים של הקטינים לאב, יבוצע בתוך 7 ימים וזאת נוכח הצהרת האם כי עד ליום 15/8/2020 היא עתידה לעבור לד'.
- למען הסר ספק, האחריות ההורית של שני ההורים על שני הקטינים תהיה שווה ומשותפת.
מקום מגוריהם העיקרי של הקטינים יהיה אצל אביהם בא' והוא ידאג לרשום אותם למסגרות חינוכיות בא'.
האם תשתף פעולה בבחירת מסגרת חינוכית ותישאר מעורבת בכל ענייני החינוך והבריאות של הקטינים.
- זמני שהות
א. זמני שהות הקטינים עם אימם יתקיימו כמפורט להלן:
בכל סוף שבוע שני יביא האב את הילדים ביום חמישי לעיר ב', (בהעדר נקודה מוסכמת אחרת בעיר - תחנה מרכזית) בשעה 17:00 והאם תאסוף אותם משם והם ישהו עימה עד למוצ"ש בשעה 20:00 אז תביא האם את הילדים לנקודת המפגש בב' והאב יאסוף אותם משם.
ב. בימים שני ורביעי , יביא האב את הקטינים לעיר ב' בשעה 16:00 לנקודת המפגש והאם תאסוף אותם משם ותשהה עימם עד השעה 19:30, אז תשיב אותם לנקודת המפגש והם ישובו עם האב לא'.
ג. בחגי ומועדי ישראל ישהו הקטינים בחלקים שווים ולסירוגין עם כ"א מהוריהם, נקודת איסוף והחזרת הקטינים תהא בב'.
ד. בחופשות ארוכות מביה"ס (למעט ערב החג עצמו)- סוכות, חנוכה, פסח, חופש גדול, ישהו הקטינים אצל אימם ב 60% מימות החופשה ואצל האב 40% מימות החופשה.
ככל שמדובר בחופשה שעולה על שבועיים אזי ישהו הקטינים ככל הניתן רצפים של 6 לילות אצל כ"א מההורים ואולם ההורים רשאים להסכים גם על חלוקה אחרת.
- לסיכום:
א. התביעה לצמצום זמני השהות של הקטינים אצל האב נדחית.
ב. אחריות הורית לשני ההורים שווה ומשותפת.
ג. מקום מגוריהם העיקרי של הקטינים יהא אצל האב.
ד. זמני השהות אצל האם יהיו כאמור בפסק דין זה.
ה. הטיפול אצל הגב' אנה קוטובה ייפסק.
ו. נוכח תוצאות שני ההליכים שבכותרת, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.
- בכך מסתיים בירור שתי התובענות שבכותרת.
המזכירות תשלח העתק פסה"ד לב"כ הצדדים, למומחית הגב' ללי גרשנזון וכן למטפלת, הגב' אנה קוטובה ותסגור את שני התיקים.
ניתן היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.