פס"ד בתביעת אישה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה ראש ישיבה וקהילה

רקע

1. התובעת ילידת שנת 1982, אישה מאמינה, נשואה ואם ל- 3 ילדים.

1. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה הנתבע ששימש כראש ישיבה ורבה של קהילה מספר שנים.

1. בגין עבירות אלו הורשע הנתבע בגרם מעשה אינוס וגרם מעשים מגונים בנסיבות אינוס והוטל עליו עונש מאסר בפועל ופיצוי כספי לתובעת בסך 25,000 ₪. יצוין, כי הנתבע הורשע בגין פגיעה בשמונה מתלוננות והתובעת שלפני היא אחת המתלוננות.

העובדות הצריכות לעניינו

1. הנתבע שימש כראש ישיבה בעיר. על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנתבע, הוא ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו כדי לבצע עבירות מין במספר נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי – רוחני.

1. במהלך שנת 2005, בעקבות קשר שניהלה התובעת עם תלמיד של הנתבע, שראה בנתבע כבר סמכא, יצרה התובעת קשר עם הנתבע וסיפרה לו על חייה ומשברים שחוותה לרבות פגיעה מינית שחוותה בעברה.

1. התובעת היא אישה מאמינה ונתנה אמון רב בנתבע אותו ראתה כרב מכובד ובכוונותיו לסייע לה והאמינה לנתבע שאמר, כי היא זקוקה לתיקון. על רקע האמור, בין השנים 2006-2015 במספר הזדמנויות פעלה התובעת בהתאם להוראות הנתבע ושלחה לו לבקשתו, תמונות של גופה העירום, לרבות אבר מינה החשוף. כן שלחה התובעת לנתבע סרטונים בהם היא מתפשטת, חושפת את איבר מינה ונוגעת בעצמה. בנוסף, לבקשת הנתבע, חשפה התובעת את גופה בפני הנתבע בשיחות וידאו ובאחת מההזדמנויות וכחלק מ"הטיפול", התובעת החדירה לתוך איבר מינה חפצים, כאשר היא מצלמת את עצמה לבקשת הנתבע.

1. מהתסקיר שהוגש בעניינה של התובעת בהליך הפלילי עולה, כי הנתבע רכש את אמונה של התובעת והיווה עבורה דמות סמכותית דתית. הנתבע ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו  לשם ביצוע מעשים מגונים בתובעת בהסכמה לכאורה שהושגה במרמה באצטלה של תיקון רוחני. הפגיעה הבולטת ביותר נובעת מההתפכחות וההבנה, כי התובעת הולכה שולל על ידי אדם בו נתנה אמון מלא וראתה בו דמות בעלת סמכות רוחנית ודתית משמעותית, דבר המעצים את תחושת האשם וערעור הביטחון בעצמה ובאחרים.

טענות התובעת

1. התובעת מבקשת מבית המשפט לדון בתביעתה כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ויש לראות את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי בהתאם לפקודת הראיות.

1. במעשיו פגע הנתבע באוטונומיה של התובעת תוך פגיעה בכבודה כאדם וכאישה. מעשיו של הנתבע מקיימים את יסודות עוולת התקיפה כמשמעותה בפקודת הנזיקין. הנתבע לשם סיפוקו המיני, הציג לתובעת עובדות בידיעה שהן כוזבות תוך כוונה להטעותה. במעשיו של הנתבע מתקיימת עוולת הרשלנות.

1. התובעת נתנה אמון בלתי מסויג בנתבע אותו ראתה כרב מכובד, מקובל וידוע בקהילה אשר שמו יצא לפניו, בהיותה בת 25 בלבד בעת התרחשות האירועים נשוא התביעה.

1. בגין הפרשה, התובעת החלה לחוש בליבה ונדרשה לטיפול בהפרעות בקצב הלב. בנוסף, נגרם לה נזק נפשי.

1.  התובעת מבקשת לפצותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה . התובעת עותרת לפיצוי עבור הפסד שכר בעבר, הוצאות לרבות נסיעות לטיפולים, להליך המשפט ולפרקליטות וכן פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק למניעת הטרדה מינית. זאת ועוד, היא עותרת לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, פיצויים עונשים, פיצויים מוגברים, וכאב וסבל.

טענות הנתבע

1. דין כל טענה שברפואה שאינה נתמכת בחוות דעת להידחות.

1. עוולות של אחרים הן הסיבות הבלעדיות לנזק. לחלופין, אשמה המכריע של התובעת או רשלנותה התורמת ניתקו קשר סיבתי אפשרי בין המיוחס לנתבע לאירועים מושא כתב התביעה. יש לקבוע חלוקת אחריות בין הנתבע לגורמים אחרים שלא נתבעו לנזקים לכאורה שטוענת להם התובעת המוכחשים.

1. הסכמת הנתבע להסדר טיעון נעשתה מטעמים פרקטיים, הלכתיים וטעמים אישים שאינו מעוניין לפרטם.

1. הנתבע מכחיש את העובדות הנטענות בכתב התביעה ולטענתו לא הורה לתובעת לשלוח לו סרטונים, אלא היא עשתה זאת מיוזמתה. התובעת היא זו שיזמה את הקשר עם הנתבע. לטענתו, הוא ניסה לסייע לאנשים להתמודד עם הבעיות שלהם. הנתבע אינו מכחיש את הרשעתו ומציין שהגיש ערעור על גזר הדין שבינתיים נדחה.

1. תביעת התובעת מונעת מטעמים זרים. לתובעת לא נגרמו הפסדי שכר בעבר ותיאורה את הנזק כללי. הנזקים הנטענים הם מופרזים תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע. הנתבע שילם לתובעת פיצויים במסגרת גזר הדין. ככל שייקבע שעליו לשאת בתשלום פיצוי כלשהו, יש לנכות מהפיצוי כל תשלום שקיבלה התובעת מגורם כלשהו וכן פיצוי שהושת עליו במסגרת גזר הדין.

מצבה הרפואי של התובעת

1. התובעת הגישה חוות דעת מטעמה של הפסיכיאטר ד"ר מאיר צור. בהתאם לחוות דעתו של המומחה, התובעת סובלת מתסמונת פוסט טראומטית חלקית וסובלת מפגיעה קלה-בינונית בתפקוד הנפשי, חברתי ותעסוקתי עם תסמינים קלים מתמשכים. מצבה הרפואי מקנה לה נכות לצמיתות בשיעור 15%.

1. מחוות הדעת שהגישה התובעת עולה, כי בילדותה חוותה תקופה ממושכת פגיעה מינית כלפיה מצד אחיה הגדול ממנה בשש שנים. האירועים נמשכו מספר שנים עד שהופסקו כשהייתה בת 12 לאחר שהתאמנה לאורך תקופה להגיד "לא".

1. האירועים המיניים עם הנתבע נמשכו במשך תקופה של כ- 10 שנים, תוך שהרב משכנע אותה לבצע פעילות מינית באמתלה שמדובר בעשיית מצווה. התובעת המשיכה לבצע את מה שביקש ממנה הנתבע, תוך אמונה שברכת הנתבע תוסר אם תחשוף את מעשיו. היא חוותה את הנתבע כבעל כוחות והשפעה והרגישה לרוב בטוחה במהלך האירועים מתוך אמונה בנתבע ובהבטחותיו. כל התקשורת עם הנתבע הייתה מקוונת. מאז חשיפת הפרשה, היא חווה פלאשבקים גם מאירועי הפגיעה המינית מצד אחיה.

1. המומחה מציין, כי נכותה של התובעת נובעת מפגיעה תפקודית הנובעת ממנה ומהשלכותיה על חייה ובתפקוד היומיומי הנדרש ממנה. התובעת חווה אירועי הצפה ותגובתיות יתר מתפרצת כתוצאה מהפגיעה ביכולת וויסות  נפשי ואפקטיבי גם במצבי תסכול קל הפוגעים בתפקודה.

1. המומחה מוצא, כי התסמינים שחווה אותם כעת התובעת אינם כתוצאה מהפגיעה המוקדמת והם לא הופיעו קודם לכן.

1. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית הקושרת בין המחושים שחשה בליבה לטענתה לבין מעשי הנתבע. מדובר בטענה שברפואה שאינה נתמכת בכל חוות דעת.

1. הנתבע אף הגיש חוות דעת מטעמו של פסיכולוג קליני. על פי חוות דעתו, התובעת נחשפה באופן חוזר לאלימות ופגיעה מינית. יש נוכחות של תסמינים חודרניים הקשורים לאירוע טראומטי כמו חלומות חוזרים וסיוטים. התובעת נמנעת מזיכרונות ומחשבות המעוררים בה את האירוע והיא נמנעת מדמויות של רבנים ואקטים הקשורים לאירוע. קיימת ירידה משמעותית בהשתתפות באירועים משמעותיים, תחושת ניכור וניתוק מאחרים. יש שינוי משמעותי בעוררות ובתגובתיות כולל התפרצויות זעם המלווים בתוקפנות מילולית ופיזית כלפי אחרים. המומחה מטעם הנתבע העריך שהתובעת סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית הפוגעת בתפקודה החברתי, הבינאישי ובמידה מסוימת בתחום התעסוקתי התואם לדרגת נכות של 10%, אולם לגישתו יש לקשור את נכותה של התובעת הן לפגיעות המיניות שעברה בילדותה והן לפגיעה המינית החוזרת על ידי הנתבע שהינו רב שהיה אמור לעזור לה במצוקתה.

ראיות הצדדים

1. התובעת העידה לפני והגישה מסמכים. מטעם הנתבע לא הוגשו ראיות. הצדדים לא ביקשו לחקור את נותני חוות הדעת מטעם מי מהצדדים. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

1. חרף טענות הנתבע בכתב ההגנה מטעמו, אחריות הנתבע הוכרעה במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. התובעת הגדירה את תביעתה כתביעה הנגררת להרשעה בפלילים. המהות היא הימנעות מניהול הליכים משפטיים מיותרים לגבי עובדות שהוכרעו בפסק דין חלוט. יתרה מזאת, מאחר והנתבע כאמור הורשע בגין מעשיו כלפי התובעת, אזי אף חל בנסיבות העניין סעיף 42 א. לפקודת הראיות [ נוסח חדש], התשל"א- 1971. אי לכך, אני מאמצת את עובדות כתב האישום בהן הורשע הנתבע וקובעת, כי יש בעובדות אלו כדי להקים אחריות בנזיקין של הנתבע כלפי התובעת.

1. באשר למצבה הרפואי של התובעת, מצאתי ליתן משקל רב יותר לחוות דעת הרפואית שהגישה התובעת שנערכה על ידי מומחה פסיכיאטר לעומת חוות הדעת מטעם הנתבע שהינה חוות דעת פסיכולוגית שנערכה על ידי פסיכולוג קליני מאחר ופסיכולוג אינו  בגדר "מומחה רפואי". למרות שגם על פי חוות הדעת מטעם הנתבע, קיים קשר סיבתי ברור בין מצבה הנפשי של התובעת כמתואר בחוות הדעת למעשי הנתבע.

1. יחד עם זאת, מצאתי שאין זה סביר שהמומחה מטעם התובעת לא ייחס ולו חלק מהנכות הנפשית אותה קבע לפגיעות המיניות אותן עברה התובעת בצעירותה מצד אחיה.

1. בחקירתה נשאלה התובעת על מצבה עובר לפגיעה על ידי הנתבע ותיארה את ההתעללות המינית כהגדרתה שעברה על ידי אח שלה ואת ההשפעה שהיה לכך על חייה (עמ' 8 ש' 11-32), יחד עם זאת, מקובל עליי שהקשיים של התובעת התעצמו בעקבות פגיעת הנתבע.

1. התובעת נשאלה, האם הצליחה להשתקם אחרי הפגיעה של אחיה וענתה, כי להגיד שהשתקמה באופן מלא, ברור שלא וזה השפיע עליה מאד, והיא פעלה עם מנגנון הדחקה כדי להמשיך עם חייה (עמ' 20 ש' 1-3). בהמשך, העידה על היחסים היום עם אחיה ועל הכעס שלה עליו (עמ' 20 ש' 4-9).

1. למרות הפגיעות שעברה התובעת בצעירותה, היא התמודדה, למדה, התחתנה והקימה משפחה. התובעת העידה, כי הנתבע לא הייתה דמות רגילה בנוף, מדובר ברב שכולם הכירו אותו. הנתבע הכיר את הסיפור שלה והשתמש במידע שקיבל לקנות את אמונה של התובעת בדרך מניפולטיבית ובכך גרם לה לעשות את המעשים בגינם הורשע (עמ' 8 ש' 18-27). הנתבע טען שישמור עליה וימחק את כל הזיכרונות שהיו לה מהילדות עם אחיה ואם הוא לא יעזור לה היא תמות ונזקיה יתעצמו (עמ' 10 ש' 1-9). התובעת העידה, כי אחרי הפגיעה של הנתבע, קשה לה ליתן אמון באנשים והיא לא סומכת עליהם וזה משבש את כל שגרת חייה וגורם לה להתקפות זעם גם בתוך המשפחה (עמ' 9 ש' 1-26).

1. בנסיבות אלו, לאור התרשמותי מעדות התובעת ולאור כאמור הפגיעות המיניות שעברה התובעת בילדותה מצאתי ליחס חלק מנכותה הנפשית בשיעור 5% לפגיעות המיניות הקודמות שעברה. מצאתי לייחס את החלק הארי של נכותה הנפשית לפגיעות שעברה  כתוצאה ממעשי הנתבע. התרשמתי, שמעשי הנתבע גרמו לנזק גדול יותר אצל התובעת גם בגלל האמון הרב שנתנה בו, מעצם היותו רב המקובל על אנשים רבים וחשיבות ועוצמת מעמדו אצל התובעת מעצם היותה אישה מאמינה, והתסכול, תחושת ההשפלה והבושה מהדברים שגרם לה לעשות בשל האמונה הרבה בו ובמעמדו הרם ומכאן השבר הרבה יותר גדול.

1. אי לכך, אני קובעת את נכותה הנפשית של התובעת כתוצאה ממעשי הנתבע, לאחר ניכוי מצב קודם בשיעור של 10%.

גובה הנזק

הוצאות בגין טיפולים ונסיעות לעבר

1. התובעת הציגה קבלות בגין טיפולים שעברה אצל העו"ס על סך 6,000 ₪. מעבר לכך לא הציגה קבלות על הוצאות כלשהן נוספות. יוער, כי עלות חוות דעת המומחה מטעם התובעת היא בגדר הוצאות משפט. בנוסף, טענה שנגרמו לה הוצאות בגין נסיעות להליכים המשפטיים ולפרקליטות.

1. לאחר שקילה, מצאתי לפסוק על דרך האומדנא פיצוי בגין החזר הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר בסך 8,000 ₪.

הוצאות בגין טיפולים לעתיד

1. על פי חוות דעת המומחה מטעם התובעת, מומלצת פנייה חוזרת לטיפול ומעקב פסיכיאטרי בכל מקרה של החמרה או שינוי במצב. היינו, אין המלצה לקבלת טיפול באופן קבוע. לא הוצגה לעיוני כל אסמכתא המצביעה על כך שהתובעת תזדקק כדרך שגרה לקבלת טיפול תרופתי או נפשי, כך שלא ניתן להעריך היום במדויק את היקף הטיפולים, אם בכלל, להם תזדקק התובעת בעתיד, את עלותם והאם ניתן לקבלם במסגרת סל הבריאות ולעניין זה ניתן רק ללמוד מהעבר.

1. לאור העובדה שלא מצאתי כל המלצה על קבלת טיפול באופן קבוע, אולם לא ניתן להתעלם ממצבה הנפשי ולאור היקף הטיפולים שקיבלה התובעת בעבר, קובעת פיצוי לתובעת בגין טיפולים בעתיד על דרך האומדנה על סך 40,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר

1. התובעת העידה, כי בשנים שהייתה מוטרדת, היא סיימה את התואר באיחור ורק אז הוסיפו לה כסף למשכורת. עוד העידה, כי היא עבדה בניהול גן, אולם לאחר שהפרשה התפוצצה, איימו עליה בפיטורים אם לא תסכים להיות גננת משלימה וזה פגע לה בשכר, בפנסיה ובתגמולים, כי ירד לה סכום של 1,500 ₪ מהברוטו בגלל שלקחו לה את הניהול. עכשיו היא שוב מנהלת גן עד סוף השנה, כי היא מחליפה גננת שחלתה (עמ' 7 ש' 26-29, עמ' 8 ש' 1-10).

39. התובעת צירפה נתונים לגבי השתכרותה בשנים 2006-2009 אז עבדה בחלקיות משרה ושכרה אינו עקבי ונע מידי חודש. החל משנת 2010, הגישה התובעת טופס 106 לכל שנה עם נתוני השתכרותה של התובעת. שנת 2015 זו השנה שהתפוצצה הפרשה והוגש נגד הנתבע כתב אישום.

1. עינינו הרואות, כי מלבד שנת 2018 לאחר התפוצצות הפרשה, שכרה של התובעת לא נפגע אלא דווקא היה במגמת עלייה. לגבי שנת 2018, התובעת העידה, כי איימו עליה בפיטורים אם לא תסכים להיות גננת משלימה ועל כן לקחו לה את משרת הניהול. התובעת קושרת את האיומים עליה להליכים שהתנהלו כנגד הנתבע. דבריה של התובעת אינם נתמכים בעדות כלשהי שיש קשר בין הפגיעה בשכרה לבין התפוצצות הפרשה ומעשי הנתבע. יחד עם זאת, אכן ניתן לראות בשנת 2018 ירידה משמעותית בשכרה של התובעת שלא ניתן לה כל הסבר, כך שלא ניתן לשלול את הקשר בין הירידה בשכרה של התובעת למצבה הנפשי כתוצאה מניהול ההליכים כנגד הנתבע. ויש בירידה זו כדי לתמוך בעדותה. אי לכך, בנוגע לשנה זו בלבד מצאתי לקבוע פיצוי לתובעת בגין הפסד שכר בעבר בסכום גלובאלי של 30,000 ₪, שזהו בקירוב ההפרש שנגרע משכרה ביחס לשנים עוקבות. בשנים לאחר מכן לא הוכח, כי שכרה נפגע.

הפסד השתכרות לעתיד

1. כאמור לא הוכח, כי מלבד שנת 2018, נפגע שכרה של התובעת לאחר התפוצצות הפרשה. התובעת מועסקת על ידי משרד החינוך ויש לה קביעות בעבודה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול פגיעה עתידית ביכולת ההשתכרות שלה בשל מצבה הנפשי, והנכות הרפואית שנקבעה לה בשל כך. בנסיבות אלו מצאתי לקבוע סכום גלובלי בגין ראש נזק זה בסך של 80,000 ₪, הכולל בחובו גם פגיעה אפשרית בתנאים הסוציאליים ופנסיה. 

כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה

1. תחת כותרת ראש נזק זה, התובעת עותרת לפיצוי בגין מספר ראשי נזק של פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, פיצויים מוגברים ולחלופין פיצויים ללא הוכחת נזק לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

1. ברי, כי אין צורך להכביר במילים אודות הכאב והסבל שהם מנת חלקה של התובעת שחוותה פגיעות מיניות במסווה של סיטואציה שהיא חוותה אותה כטיפולית. התובעת חוותה השפלה, ניצול והתעללות מינית דווקא ממי שהיה אמור לטפל בה ושבו ובכוחותיו נתנה אמון כה רב ובלתי מסויג שיעזור לה במצוקותיה והיווה עבורה סמכות דתית על כל המשמעויות הנובעות מכך. התובעת העידה לפני, כי כל אדם חדש שהיא מדברת איתו, היא חושדת בכל מילה שלו ואין לה אמון באנשים כולל בעלה והמטפלת שלה. עדותה זו הותירה עלי רושם אמין.

1. התובעת העידה לפני על השלכות מעשי הנתבע על חייה הזוגיים ועל משפחתה. עוד העידה שכיום אין לה כמעט התקפי חרדה, אלא זה עולה כאשר היא יודעת שיש דיון, או מתקרב משהו שקשור לשחרור של הנתבע  (עמ' 19 ש'  8 – 18).

1. אין ספק שמעשי הנתבע אף פגעו בכבודה של התובעת ובאוטונומיה שלה על גופה, במיוחד שהמעשים בוצעו במסגרת של "טיפול" תוך ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה בו ובחוכמתו הרבה לסייע לה והתלות שהרגישה התובעת בנתבע.

1. התובעת עותרת לפיצוי נפרד בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, מצאתי, כי ממילא הפגיעה באוטונומיה מגולמת בתוך הפיצוי בגין נזק לא ממוני.

1. לאחר ששקלתי את שיעור הנכות הרפואית כתוצאה ממעשיי הנתבע, את מעשי הנתבע, את העובדה שהאירועים הנטענים התרחשו במספר הזדמנויות ועל פני תקופה ממושכת ויחד עם זאת שלא היה מגע פיזי בין התובעת לנתבע וכל התקשורת איתו הייתה מקוונת ואת כל נסיבות התיק שלפני ולאחר שהתרשמתי מעדות התובעת שלפני, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני בסך של 180,000 ₪.

פיצויים עונשיים

1. כנגד הנתבע נוהל הליך פלילי במסגרתו הוא הורשע ונידון למאסר בפועל וכן לתשלום פיצוי. מטרת הפיצויים העונשיים הושגה במסגרת ההליך הפלילי. הרציונל של פיצויים עונשיים הוא "עונשי והרתעתי". תכליות אלו מושגות במסגרת ההליך הפלילי. כפי שכבר נפסק, במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי, אזי ייפסקו פיצויים עונשים במסגרת תביעה אזרחית רק במקרים חריגים. מטרת התביעה שלפני היא השבת המצב לקדמותו ופיצוי על הנזק שנגרם לתובעת ולא הענשת הנתבע, דבר שנעשה במסגרת ההליך הפלילי. בנסיבות אלו, גם איני מוצאת לנכות את סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי מסכום הפיצוי כאן, מאחר וכאמור נועד לתכלית שונה מראשי הנזק שקבעתי במסגרת פסק הדין כאן.

סיכום

1. הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין מעשיו בסך 338,000 ₪. בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לה כתוצאה ממעשיו.

1. סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי לא ינוכה מהסכום האמור, כך גם לא תרומות למינהן שקיבלה התובעת שמהן לא אמור ליהנות הנתבע. זאת ועוד, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 17% מסכום הפיצוי וכן הוצאות משפט הכוללות החזר אגרת בית משפט ועלות חוות דעת מטעם התובעת בסך 7,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

1. לבקשת התובעת בסעיף 28 לסיכומים מטעמה, מתירה לפרסום את פסק הדין ללא שמות התובעת והנתבע וללא פרטים מזהים אחרים. מצאתי, כי לפרסום נודעת חשיבות רבה גם להטבת מצבה הנפשי של התובעת וגם לעודד נפגעים אחרים להתלונן או לתובע בגין נזקים שנגרמו להם.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום,  כ"ג סיוון תשפ"א, 03 יוני 2021, בהעדר הצדדים.