מ' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשת הנאמן לביטולו של ההליך. מנגד, בקשת החייב להורות על הפטר לאלתר.

דחיתי את הבקשה לביטולו של ההליך. קבלתי את בקשת החייב למתן הפטר בתנאים בהתאם למפורט.

1. ביום 6.12.2016 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לבקשתו. ביום 6.9.2018 הוכרז החייב פושט רגל ולחייב נקבעה תכנית פירעון במסגרתה יעשיר החייב את קופת הכינוס בסך של 72,000 ₪ באמצעות 60 תשלומים חודשיים של 1,200 ₪ כל אחד. בקופה הצטבר סך של 27,200 ₪, נטען כי החייב צבר עד כה 17 פיגורים, בסכום מצטבר של 20,400 ₪.

    

2. החייב יליד 1954, נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים אשר אינם סמוכים על שולחנו. החייב מתגורר בדירת 3 חדרים בxxx בבעלות עמידר ומשלם שכר דירה בסך של כ- 500 ₪ לחודש. ביום 1.6.2018 נקבעה לחייב נכות רפואית צמיתה בשיעור של 69%. דרגת אי כושר נקבעה בשיעור של 100%.

    

3. סכום תביעות החוב עומד על סך של כ- 438,642 ₪. מספר הנושים 3. סך של 4,106 ₪ בדין קדימה. תביעת חוב של מי אביבים על סך של כ- 35,000 ₪ נוצרה בעת שהחייב חסה תחת הליך פשיטת הרגל. בהתאם לנטען, החייב הגיע להסדר תשלומים מול נושה זה לפיו הוא משלם סך חודשי של 1,200 ₪ לעיריית ת"א כנגד החוב. (להלן: "מי אביבים").

    

4. בדו"ח המעודכן שהגיש הנאמן ביום 25.4.21 נטען, כי לחייב קצבת נכות המשולמת לו בשל מחלת סרטן בה לקה בסך של כ- 4,000 ₪ ולאשתו הכנסתו מעבודה בסך של כ- 5,400 ₪ . נטען, כי החייב אינו משתף פעולה עם ההליך, אינו ממצה כושר השתכרותו, מעדיף נושים ולפיכך דין ההליך להתבטל.

    

5. בתגובת החייב לדו"ח המסכם מיום 4.5.21 נטען, כי תכנית הפירעון הוסכמה על הצדדים טרם הכנסותיו של החייב השתנו. נטען, כי סמוך למתן צו הכינוס עבר החייב ניתוח עקב גידול סרטני. מאז אינו מתפקד. עוד נטען כי מעת שהגיע לגיל פרישה, אינו זכאי עוד לתשלומי אובדן כושר עבודה שקיבל מחברת הביטוח מגדל, בסך של 3,500 ₪, לפיכך הכנסותיו מסתכמות מקצבת נכות מהמל"ל בסך של 3,200 ₪. בנוסף, נטען כי מאז נקבעה תוכנית הפרעון, יצאה אשתו לגמלאות ומקבלת קצבה בסך של כ- 4,000 ₪. נטען, כי לחייב הוצאות רבות עבור תרופות שהוא נזקק להן בשל מצבו הרפואי בסך של כ- 1,600 ₪ בחודש ולפיכך אינו יכול לעמוד בתכנית הפירעון כפי שנקבעה ומבקש לסיים את יתרת תכנית הפירעון על ידי תשלום חודשי בשיעור של 300 ₪.

    

6. בהחלטתי מיום 4.5.21 ביקשתי עמדת הנאמן מדוע בנסיבות המפורטות אין ליתן לחייב הפטר לאלתר.

    

7. בעמדת הנאמן מיום 5.5.21 נטען, כי על פי הדין והפסיקה אין מקום לתת הפטר לחייב וכי נוכח מחדליו ומעשיו יש לבטל ההליך. נטען כי אי עמידת החייב בתכנית הפירעון המוסכמת ומעיון בסעיפי ההכנסות והוצאות משק הבית, כפי שפורטו, מעידים על חוסר תום לב מצדו של החייב. עוד נטען כי החייב יצר חובות נוספים במסגרת ההליך עצמו ואף העדיף נושים שלא כדין.

    

8. נטען, כי הליך הפש"ר הינו חסד המחוקק המאפשר מחיקת חובות לחייב המתנהל בתום לב בכל שלבי ההליך (ע"א 893/11 מור אברהם נ' יניב אינסל – המנהל המיוחד (25.4.21); ע"א 1193/21 אוריאל רחמני נ' כוינס הנכסים הרשמי (3.5.21)). נטען, כי כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו. במקרה דנן, נטען כי תוכנית הפירעון נקבעה בהסכמתו של החייב וקיבלה תוקף של החלטה. התוכנית "נתפרה" לאור מצבו ונסיבותיו האישיות המיוחדות וביניהן גילו, העובדה כי אשתו צפויה לצאת לגמלאות, הכנסות משק הבית אל מול ההוצאות וכן מצבו הרפואי אשר היה ידוע במועד. נטען כי כל אלו באו לידי ביטוי גם במשכה של תכנית הפירעון.

    

9. נטען כי לטענת החייב, הכנסות משק הבית עומדות על סך של כ- 7,200 ₪ לחודש בעוד הוצאותיו המעודכנות בצירוף הוצאות על תרופות מגיעות לסך של כ- 5,600 ₪. קרי, לחייב הכנסה פנויה על סך של כ- 1,600 ₪ לחודש ממנה הוא נדרש לשלם את התשלומים לפי תוכנית הפירעון. עוד נטען, כי חובו של החייב למי אביבים נצבר במהלך ההליך עצמו וכי החייב נושא בהחזר חוב לעיריית תל אביב מחוץ להליך הפש"ר בגובה של 1,200 ₪ לחודש.

    

10. בדיון מיום 13.5.21 ובנסיבות כפי שפורטו לעיל, ביקשתי עמדת הנאמן להפטר, לאור ההלכה כפי שנקבעה לאחרונה ברע"א 6999/20 עוידה נ' כונס הנכסים (24.2.21) (להלן: "הלכת עוידה") לפיה, חייב המתקיים מקצבאות זכאי לכך שלא יפסק נגדו צו תשלומים ואף קיים מקום לשקול החזרת התשלומים ששולמו על ידו מהמועד בו שונה מצבו הבריאותי והוא מתקיים מקצבאות בלבד.

     

11. בעמדת הנאמן מיום 22.6.21 ולאחר קבלת אסמכתאות מהחייב בקשר להכנסותיו ולהכנסות אשתו, חזר הנאמן על עמדתו כי הגם שחל שינוי נסיבות שיש בו לשנות מתכנית הפירעון שנקבעה, לאור התנהלות החייב בהליך, צבירת פיגורים, הסתרת גובה הכנסותיה של אשתו, ויצירת חוב למי אביבים, בעת שבאותה התקופה הכנסות משק הבית עמדו על סך של כ- 8,500 ₪ לחודש, אין מקום להפטר לאלתר אלא יש להורות על ביטולו של ההליך.

     

12. נטען, כי החייב לא נתן כל הסבר בנוגע לאופן יצירת החוב למי אביבים במהלך הליך פשיטת הרגל. עוד, ההלכות כפי שנקבעו בהלכת עוידה וברע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.20) (להלן: "הלכת לשצ'נקו") קובעות, כי מצב רפואי וכלכלי בגינו יש לבטל את התשלום העתי שנקבע אינו מבטל את חובת תום הלב הנדרשת לכל משכו של הליך חדלות הפירעון. נטען כי, מחד, החייב מבקש לא לעמוד בצו התשלומים שנקבע בהליך לאור נסיבותיו ומנגד, משלם לעיריית ת"א בגין החוב שנצבר במהלך ההליך ללא כל אישור. לאור האמור הותיר הנאמן ההחלטה למתן הפטר לאלתר לשיקול דעתו של בית המשפט.

     

13. הכנ"ר בתגובתו מיום 18.7.21 הצטרף לעמדת הנאמן. נטען, כי בשים לב למכלול מחדלי החייב, יצירת חוב חדש, אי עמידה בתכנית הפירעון ותשלום החזר חוב שלא במסגרת ההליך, יש מקום להורות על ביטול ההליך. יחד עם זאת, נוכח גילו של החייב, אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בעניינו בשיעור של 66% ואי כושר עבודה בשיעור של 100%, הותיר הכנ"ר את סוגיית מתן ההפטר לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד, ככל ויינתן לחייב הפטר לאלתר, סבור הכנ"ר כי יש להחריג את החוב החדש אותו יצר החייב במסגרת ההליך דנן.

     

     

     

    דיון והכרעה

     

14. לאחר שעיינתי בעמדות הנאמן והכנ"ר, בעמדת החייב ובמסמכים שהוגשו לתיק ביהמ"ש ולאחר שנתתי את דעתי לנסיבותיו של החייב מצאתי כי דין בקשת הנאמן והכנ"ר להורות על ביטול הליך להידחות. מנגד, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים למתן הפטר לחייב בכפוף למפורט.

     

15. בהלכת לשצ'נקו נקבע כי במצב בו לחייב בפשיטת רגל אין כל הכנסה פרט לגמלה מוגנת לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), אי אפשר לחייבו בתשלום עתי מכוח סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). לצד זאת, נקבע כי כלל זה יחול רק במקרים שבהם החייב נעדר כושר השתכרות, שאלמלא כן, מוטלת עליו החובה למצות את כושר השתכרותו, וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל. (שם, פסקאות 15 ו-18).

     

16. בהלכת עוידה נקבע כי יישום הכללים שנקבעו בהלכת לשצ'נקו מוליך למסקנה כי ברירת המחדל היא כי הלכת לשצ'נקו חלה הן לעבר והן לעתיד. על מנת לסטות מברירת המחדל האמורה ולהחיל את פסק הדין באופן פרוספקטיבי בלבד, יש להרים נטל כבד, ולהוכיח כי קיימות הצדקות משמעותיות להחרגה זו במקרה הקונקרטי. (שם פסקה 20)

     

17. תוכנית הפירעון וצו התשלומים בעניינו של החייב ניתנו ביום 6.9.2018. צודק הנאמן כי במועד זה מצבו הבריאותי הקשה היה ידוע (נכותו הצמיתה נקבעה כבר ביום 1.6.2018). ברם, במועד זה לא התקיים החייב מקצבאות בלבד. זאת ועוד, במועד זה טרם באו לעולם הלכת לשצ'נקו והלכת עוידה. מאז השתנה מצבו של החייב לרעה. ביום 21.5.20 חדל החייב לקבל תשלומים מחברת הביטוח מגדל. זאת ועוד, אשתו יצאה לגמלאות ב- 12.1.2020. מאז, מתקיים החייב מקבת נכות במל"ל בלבד ואשתו מקבלת תשלומי פנסיה, הנמוכים משמעותית מהכנסתה במועד בו אושרה תוכנית הפרעון. בנסיבות אלו, לאור מצבו הרפואי של החייב, הרי שהוא נעדר יכולת השתכרות ובהקשר זה התקיימו התנאים להחלת הלכות לשצ'נקו ועוידה. ברם, זאת מהמועד בו חדל לקבל את תגמולי הביטוח – לאחר 21.5.2020.

     

18. מבקשת הנאמן עולה כי החייב צבר מחדלים של אי תשלום של 17 תשלומים למועד הגשת הבקשה לביטול ההליך – היינו מחודש 11/2019. לאור מועד התשלום האחרון שהתקבל מחברת מגדל, כמפורט לעיל, דומה כי לא התקיימה הצדקה לכך שהחייב לא קיים את חובותיו במסגרת ההליך עד לחודש מאי 2020 ובמשך 6 חודשים. לאחר מכן, לאור השינוי במצבו הכספי והפסקת התשלום, ראוי היה לחייב לפנות בבקשה מתאימה לשינוי תוכנית הפרעון, תחת התנהלות המתעלמת מהחובות המוטלים עליו. ברם, אני סבורה כי בנסיבות העניין ואף בהתאם להלכות לשצ'נקו ועוידה, התנהלות החייב אינה התנהלות בחוסר תום לב אשר אינה מאפשרת מתן הפטר וכן אינה עולה בנסיבות המפורטות כדי התנהלות בחוסר תום לב קיצוני המצדיק ביטולו של ההליך במצבו של שהחייב, כפי שפורט לעיל.

     

19. תוכנית הפרעון, נקבעה בהתאם ליכולותיו של החייב ובעת שמצבו הבריאותי היה ידוע ובעת שהיו לחייב הכנסות נוספות – הן מחברת הביטוח והן לאור העובדה שאשתו הועסקה ועבדה במשרה מלאה. השינוי המשמעותי בהכנסות, מצדיק מתן הפטר וכן פטור מתשלום רטרואקטיבי, מיוני 2020 בלבד.

     

20. אשר לחוב לחברת מי אביבים, חוב זה נוצר, כך עולה לאחרונה ולאחר שניתן צו הכינוס. בנסיבות אלו והגם שהתנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובותיו של החייב במסגרת ההליך, דווקא לאור העובדה כי החייב שוקד על ביצוע התשלומים כיום, לא מצאתי לקבוע כי התנהלות זו מצדיקה ביטולו של ההליך. ברם, מובהר כי ההפטר לא יחול על חוב זה והוא יוחרג.

     

21. לסיכום, אני קובעת כי כתנאי למתן הפטר על החייב להשלים את התשלומים לפי תוכנית הפרעון מהמועד שהפסיק לעשות כן ועד לחודש יוני 2020 וזאת בתוך 6 חודשים מהיום. התשלום יבוצע ב- 6 תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 1.9.21. החייב רשאי להקדים תשלומים.

     

22. הנאמן יעדכן על עמידתו של החייב בתשלומים עד ליום 1.5.2022 וכן יגיש בקשה לחתימה על פסיקתא והפטר, ככל שיעמוד בתשלומים כאמור לעיל.

     

     

    ניתן היום, ט"ז אב תשפ"א, 25 יולי 2021, בהעדר הצדדים.