בניגוד לעמדת הנאמן: הפטר לחייב שלא עמד בתכנית פירעון

החייב צבר חובות של כחצי מיליון שקל. בית המשפט קבע שמכיוון שמצבו השתנה וכיום הוא מתקיים מקיצבאות בלבד הוא זכאי להפטר בכפוף להשלמת חלק מהתשלומים

השופטת סיגל רסלר-זכאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה לאחרונה בקשת חייב לקבל הפטר ודחתה את בקשת הנאמן לבטל את ההליך. הנאמן דרש את הביטול לנוכח העובדה שהחייב צבר חוב בתשלומים לקופת הכינוס ונכנס לחובות חדשים. השופטת קבעה שבהתאם לפסיקה חדשה החייב זכאי להפטר  מכיוון שהוא מתקיים מקיצבאות ביטוח לאומי ואין לו הכנסות נוספות.

החייב יליד 1954, נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים. הוא גר אם אשתו בדירת 3 חדרים של עמידר תמורת שכ״ד של 500 שקל לחודש. הוא צבר חובות בסכום של כ-438,642 שקל.

בדצמבר 2016 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו. כשנתיים לאחר מכן הוא הוכרז כפושט רגל. נקבעה לו תכנית פירעון במסגרתה הוא חויב להעביר לקופת הכינוס 71,000 שקל ב-60 תשלומים חודשיים של 1,200 שקל. בקופה הצטברו 17 פיגורים.

ביוני 2018 הוא לקה בסרטן ונקבעה לו נכות רפואית צמיתה של 69% ודרגת אי כושר של 100%.

בבקשת הנאמן לבטל את ההליך הוא ציין כי החייב אינו משתף פעולה עם ההליך, אינו ממצה את כושר השתכרותו ומבצע העדפת נושים בכך שהוא משלם חוב למי אביבים.

החייב השיב כי בסמוך למתן צו הכינוס עבר ניתוח עקב גידול סרטני ומאז אינו מתפקד. עוד לדבריו לאחר שנקבעה תכנית הפירעון הגיע לגיל פרישה, ואינו זכאי עוד לתשלומי אובדן כושר עבודה שקיבל מחברת הביטוח מגדל, בסך של 3,500 שקל. לפיכך הכנסותיו מסתכמות מקצבת נכות מהמל"ל בסך של 3,200 שקל.

החייב ציין כי אינו יכול לעמוד בתשלומים החודשיים וביקש מתן הפטר. 

השופטת סיגל רסלר-זכאי ביקשה את עמדת הנאמן להפטר, לאור הלכת עוידה (רע"א 6999/20) שנקבעה לאחרונה, לפיה, חייב המתקיים מקצבאות זכאי לכך שלא יפסק נגדו צו תשלומים ואף קיים מקום לשקול החזרת התשלומים ששולמו על ידו מהמועד בו שונה מצבו הבריאותי והוא מתקיים מקצבאות בלבד.

הנאמן חזר על עמדתו כי לאור התנהלות החייב בהליך, צבירת פיגורים, הסתרת גובה הכנסותיה של אשתו, ויצירת חוב למי אביבים, אין מקום להפטר אלא יש להורות על ביטולו של ההליך.

הרעה במצב

השופטת רסלר-זכאי כתבה כי על פי ההלכה במצב בו לחייב בפשיטת רגל אין כל הכנסה פרט לגמלה אי אפשר לחייבו בתשלום חודשי. לצד זאת, נקבע כי כלל זה יחול רק במקרים שבהם החייב נעדר כושר השתכרות, שאלמלא כן, מוטלת עליו החובה למצות את כושר השתכרותו, וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל.

היא הוסיפה כי במועד קביעת תכנית הפירעון אמנם מצבו הבריאותי של החייב היה ידוע אך הוא לא התקיים מקצבאות בלבד אלא גם מגמלת אי כושר ממגדל. ואולם, ממועד יציאתו לפנסיה השתנה מצבו לרעה והוא מתקיים מקצבת נכות ביטוח לאומי בלבד. גם אשתו מקבלת כיום פנסיה הנמוכה משמעותית מהמשכורת שקיבלה במועד אישור תכנית הפירעון.

בנסיבות אלה יש לתת לחייב הפטר ממועד הפסקת גמלת מגדל וכן פטור מתשלום רטרואקטיבי, החל מיוני 2020 בלבד.

לסיכום קבעה השופטת כי כתנאי למתן הפטר על החייב להשלים את התשלומים לפי תוכנית הפרעון מהמועד שהפסיק לעשות כן ועד לחודש יוני 2020 וזאת בתוך 6 חודשים מהיום. התשלום יבוצע ב-6 תשלומים חודשיים שווים.

• ב״כ החייב: עו"ד מרקו פרי
• הנאמן: עו״ד יניב אינסל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.