פס"ד בערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה לדחות בקשה לקיום צוואת האם המנוחה

האם צוואה שנערכה בין הורים, בנם וכלתם (להלן: "בני הזוג") תיחשב כ"צוואה הדדית" בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). זו השאלה אותה יש לבחון במסגרת הערעור המונח בפניי על החלטת כבוד הרשם לענייני ירושה לדחות בקשה לקיום צוואת האם המנוחה.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. ביום 22/06/2011 ערכו המנוחים ל.ש ואשתו ל.י וכן בנם מר פלוני (להלן: "המערער") וכלתם, הגב' פלונית (ביחד- להלן: "בני הזוג פלונים ) צוואה משותפת.

2. עיקרי הצוואה הם כדלקמן:

"1.         זוהי צוואתנו האחרונה וכל צוואה אחרת שנעשתה על ידינו בין בכתב ובין בעל פה,

              מבוטלת בזאת.

2. אנו הח"מ י וש' מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא, לרבות המשק במושב לנותר מאיתנו בחיים, לאחר אריכות ימי חיי שנינו הרינו מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא לבננו וכלתנו, בחלקים שווים כדלקמן:

               פלוני                    1/2

               פלונית                 1/2

3. אנו הח"מ פלוני ופלונית מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא לנותר

מאיתנו בחיים.

                              לאחר אריכות ימי חיי שנינו הרינו מצווים את רכושנו כדלקמן:

במידה וש' וי' ל' בחיים בעת פטירתנו הרינו מצווים את הסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם, שאר רכושנו מכל מין סוג שהוא יחולק בין שני ילדינו בחלקים שווים כדלקמן:

                              נ             1/2

                              ח.ת        1/2

                              במידה וההורים ילכו לעולמם לפנינו הרינו מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג

שהוא לשני ילדינו בחלקים שווים:

נ             1/2

ח.ת        1/2

                              ..."

4. צוואת המנוח קוימה ביום 05/12/2011 ובקשה לקיום צוואת המנוחה הוגשה לרשם לענייני ירושה.

5. ביום 24/08/20 ניתנה החלטת כבוד הרשם לענייני ירושה, מר צבי קויש (להלן: "הרשם לענייני ירושה" ו/או "הרשם") שם קבע כי המסקנה העולה מהוראות סעיף 8א (א) לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן "סעיף 8א לחוק") הינה שעם חקיקת סעיף 8א לחוק, רק בני זוג רשאים לעשות צוואות הדדיות.

6. בנסיבות אלו, קבע שמאחר ובני הזוג פלונים היו מעורבים בעריכת צוואת המנוחה, הרי הוראות הצוואה בטלות בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה ובנסיבות אלו, הבקשה לקיום צוואת המנוחה, נדחתה על ידו.

7. בשולי החלטתו, ציין כי הגם שקוימה צוואת המנוח, הרי שבעת מתן החלטה בנושא, לא נתן דעתו לעניין ובראייה לאחור, הורשת כל רכושו לאשתו תואמת את הוראות סעיף 8א לחוק, אשר לציווי למערער ופלונית כ"יורשים אחר יורש", נראה כי ההוראה בטלה לאור הוראות סעיף 35 לחוק וככל שתוגש בקשה בעניין, יידרש לכך.

8. המערער שלא השלים עם החלטת הרשם לענייני ירושה, הגיש ערעור על החלטה זו.

טענות המערער

9. נפלה שגגה בהחלטת הרשם ואף צדדים שאינם בני זוג רשאים לחתום על צוואות הדדיות. המערער הפנה בערעורו לעמ"ש 66014-03-15 שם נאמר באמרת אגב כי:

"מעבר לאמור נוסיף ונאמר כי אפשר גם אפשר וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי קיומן של צוואות הדדיות שנערכו שלא על ידי בני זוג אפשרי אף לאחר התיקון לחוק...ודוק, בתזכיר הצעת החוק מטעם משרד המשפטים צוין במפורש כי "בני זוג בלבד"- יהיו רשאים לערוך צוואה הדדית, ואולם מעת שתוקן התיקון הושמטה התיבה "בלבד" מנוסחו, ומכאן נפתח הפתח לאפשרות עריכת צוואה הדדית אף שלא ע"י בני זוג גם אחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 12".

10. משכך, טען כי חוק הירושה לא מנע עריכת צוואות הדדיות של צדדים שאינם בני זוג, שכן המחוקק לא מצא מקום לבטל צוואה כאמור וראוי שבית משפט יקיים רצון המת ויורה על קיום צוואת המנוחה.

11. עוד ציין כי בפסילת הצוואה כעת ישנה פגיעה במדיניות המשפטית, שכן תחילה אישר הרשם את הצוואה וכעת, בפעם השנייה, בחר לפוסלה ולא היה כל שינוי בחוק או בפסיקה מאז שאושרה צוואת המנוח ועד עתה

12. ניתנה הסכמת כלל היורשים לקיום הצוואה כלשונה, שכן צורפו תצהירי היורשות על פי דין, המסכימות לקיומה של הצוואה.

13. אף אם נפל פגם בצוואה, ניתן לתקנו מקום בו כלל היורשים הסכימו לכך.

14. קביעת הרשם לפיה המערער ופלונית היו מעורבים בעריכת הצוואה, ניתנה ללא חקירה ובדיקה ולא היתה קיימת כל מעורבות מצידם בעריכתה.

15. בתי המשפט במהלך השנים הבחינו בחומרתה של הוראת סעיף 35 לחוק וצמצמו אותה באמצעות פרשנות דווקנית מצמצמת והנטייה היא לא לפסול צוואה מבלי לבדוק לעומק אם היתה מעורבות חריגה בה ושעה שמדובר בצוואות שנערכו בפני נוטריון, אשר יכול להאיר אור על נסיבות עריכת הצוואה, ראוי היה שלא לפוסלן על הסף.

טענות המשיב

16. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

17. בתגובתו מתעלם המערער מדברי ההסבר להצעת החוק ומהוראות החוק הקובעות באופן מפורש כי צוואה הדדית תיערך רק על ידי בני זוג ומפנה להערת אגב, שאינה מחייבת כלל.
18. יש ליתן הדעת להוראות סעיף 8א לחוק לפיהן בני זוג רשאים לעשות צוואות הדדיות והחוק אינו קובע הסדר דומה למי שאינם בני זוג.

19. בעיקרי טיעונו הוסיף וציין כי עד תיקון 12 לא היה הסדר חקיקתי שדן בצוואות הדדיות ולפני התיקון, בתי משפט הכירו גם בצוואות שנערכו על ידי מי שאינו בן זוג.

20. עיון בפרוטוקול ועדת החוקה מלמד כי זו היתה כוונת המחוקק והוחלט להגביל רעיון הצוואה ההדדית לבני זוג בלבד. הטעם לכך, הינו הפגיעה בעקרון החופש לצוות שעה שנערכת צוואה הדדית.

21. אין לקבל הטענה לפיה בני הזוג לא היו מעורבים בעריכת הצוואה שעה שהם חתומים עליה כמצווים. משכך ובהתאם להוראות 35 לחוק הקובעת כי מי שלקח חלק בעריכת הצוואה, הוראת הצוואה המזכה אותו בטלה, יש לבטל הוראות החוק הזכות את בני הזוג.

22. בנסיבות אלו ושעה שבני הזוג מעורבים בעריכת הצוואה דינה בטלות, וככל שיתר היורשים על פי דין מסכימים לקיומה, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה בעזבון המנוחה.

23. בסיכומיו הוסיף וטען שמאחר והצוואה שגויה משפטית, הסכמת יורשי המנוח על פי דין לקיומה, אין לה כל משמעות ואין מדובר בפגם הניתן לריפוי על ידי בית משפט בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק ודינה בטלות.

הדין החל

24. הוראות סעיף 8א לחוק שכותרתו "צוואות הדדיות" חוקקו במסגרת תיקון מספר 12 לחוק אשר נכנס לתוקפו ביום 01/08/2005 והסדיר את מוסד הצוואות ההדדיות אשר עורר קושי משפטי עד אותה העת.

25. הוראות הסעיף הרלוונטיות קובעות כדלקמן:

"(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים ובין במסמך אחד (בסעיף זה צוואות הדדיות)".

26. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי עד למועד תיקון 12 ועל אף שנגדו את הוראותיו הברורות של החוק, התקבלו הסדרים של צוואות הדדיות, כאשר צוואות הדדיות מהוות כ- 20% מהצוואות בישראל וקבלתן ללא הסדר חקיקתי הובילה לאי וודאות לגבי הסדרים בצוואות הדדיות ולעיתים לביטולן. על פי הצעת החוק בני זוג יהיו רשאים לערוך צוואה הדדית (ראו דברי ההסבר להצעת חוק הכנסת 74, מיום 15/03/2005, עמוד 130) ולבטלן בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.

27. בפרוטוקול של ועדת חוקה חוק ומשפט מיום 07/02/2005 הוצגה הצעת החוק על ידי יוזמה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי , באומרו כי:

"...צוואה הדדית פירושה כאשר שני בני הזוג, הבעל והאשה רוצים להבטיח אחד לשני, שבמיתת האחד יקבל השני את הרכוש ולא יגורש מהבית...החוק שלי בא לתת פתרון לנושא הזה והוא בא לעשות איזון- מחד גיסא, לאפשר שמירת הזכויות של בן הזוג שנותר בחיים ולהבטיח שכאשר בן זוג אחד נפטר, השני יקבל את הרכוש, ומצד שני לאפשר חופש לכל מי שרוצה לצוות ולשנות כפי שהוא מבין".

בדיון שהתקיים ביום 08/02/2005 הציג יו"ר הוועדה דאז, ח"כ מיכאל איתן את הצעת החוק ואמר כי:

"מדובר בבני זוג שרשאים לערוך צוואה, מתוך הסתמכות הדדית של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר".

28. כך גם הבהיר ח"כ סלומיאנסקי בדיון שהתקיים בוועדה ביום 22/03/2005 באומרו:

"צוואה הדדית משמעותה ששני בני הזוג בחייהם יושבים וחושבים מה מה יעשו עם רכושם".

29. אם כן וכפי העולה מפרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט בעת חקיקת תיקון מס' 12 לחוק הירושה שעניינו צוואת הדדיות, מטרת החוק היתה ברורה, עריכת צוואה על ידי בני זוג בלבד ומתוך רצון להגן על אינטרס ההסתמכות של שני בני הזוג וזאת באמצעות הגבלת האפשרות של כל אחד מבני הזוג לשנות את הצוואה ההדדית על אף שמדובר בעקרון המנוגד לעקרון החופש לצוות, שהוא עקרון על בכל הנוגע להוראות החוק.

30. בנסיבות אלו, ושעה שמטרת החוק היתה להגן על בני הזוג בלבד ועל מנת שיישארו מוגנים גם לאחר פטירת בן הזוג, איני מוצאת כיצד ניתן להכשיר צוואה שנערכה על ידי בני הזוג יחד עם בנם וכלתם. משכך, אני קובעת שאף אם לא נרשמה בהוראות החוק המילה "בלבד" והיא הושמטה מנוסח הצעת החוק, אשר אושר בחוק, כפי שציין המערער, לפיה בני זוג בלבד רשאים לעשות צוואה הדדית, זו היתה כוונתו המפורשת של המחוקק וכך גם עולה מהפרשנות המילולית של הסעיף לפיה בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות ולא אדם אחר.

31. בעניין זה מצאתי מקום להפנות לפסק דינו של כבוד השופט יהורם שקד בת"ע 51223-11-13 פלוני נ' אלמונים (פורסם ביום 12/03/2015) עת ציין כי:

"איני מקבל טענת הנתבעים לפיה הוראת סעיף 8א לחוק אינה מהווה הסדר שלילי ואין בה בכדי למנוע ממי שאינם בני זוג כדי לערוך צוואות הדדיות"  

ובמסגרת פסק הדין לעיל, דחה הבקשה לקיים צוואות הדדיות של אחיות ודעתי כדעתו ואני קובעת כי לא ניתן לערוך צוואות הדדיות על ידי מי שאינו בן זוג.

32. אומנם, ב"כ המערער הפנה להערת אגב מעמ"ש 66014-03-15 שם נרשם כי יכול ויהיו צוואות הדדיות שלא על ידי בני זוג בלבד, ברם. יש לזכור כי המדובר בהערת אגב בלבד שאינה מחייבת ולא בקביעת פסק הדין. בנוסף, ומעיון בפסק הדין אליו הפנה המערער, מצאתי כי באותו מקרה, מצא בית משפט מקום להכשיר צוואה בין אם לבנה, בהסתמך על העובדה שהוראות החוק שתוקן נקבע כי אלו לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנערכו לפני תיקון 12 לחוק ולא בהסתמך על התיקון.

משכך, לא מצאתי מקום ליתן משקל להערה זו ואני קובעת כי מטרת סעיף 8א לחוק הירושה, היתה להגן על בני זוג בלבד ואני סבורה שאף אם בעבר ניתן היה להכיר בצוואות הדדיות בין מי שאינו בן זוג טרם תיקון 12, הרי שבתיקון זה הביע המחוקק דעתו כי רק בני זוג יכולים לעשות צוואות הדדיות.

33. אשר לטענת המערער, לפיה הרשם הכשיר צוואתו הקודמת של המנוח ובכך שאינו מכשיר הצוואה הנוכחית קיימת פגיעה במדיניות משפטית, איני מקבלת הטיעון ואין בפגם שנעשה בעבר על ידי הרשם, בכדי להכשיר ביצועו של פגם נוסף. מדיניות משפטית ראויה מחייבת מתן פסק דין נכונים וראויים ובהתאם לאמור בהוראותיו המפורשות של החוק. מה גם שצודק כבוד הרשם עת קבע כי אף בחינת צוואת המנוח תביא לתוצאה דומה, שכן המנוח ציווה כל רכושו לאשתו המנוחה וביחס לציווי לבני הזוג לוי, הרי שציווי זה ממילא מתבטל לאור הוראות סעיף 35 לחוק.

34. המערער הוסיף וטען כי שגה הרשם כשקבע כי המערער ופלונית היו מעורבים בעריכת הצוואה והצוואה בטלה מטעם זה בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק, שכן לא התקיימו הוכחות בעניין ולא הוכח כי בני הזוג לוי היו מעורבים בעריכתה.

35. עם כל הכבוד, טענה זו אין בידי לקבל. אומנם שעה שמדובר בטענות עובדתיות, ככלל יש לקיים חקירות. עם זאת חובתו של בית משפט לאזן בין האינטרס של בעל הדין והאינטרס הציבורי, כאשר האינטרס הציבורי כולל בין היתר פתרון משפטי צודק, מהיר, יעיל וחיסכון במשאבי זמן ועלויות (תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018). בעניין הנדון ושעה שאין מחלוקת שמדובר בצוואה שעליה חתומים בני הזוג פלונים, אין מקום לקיים הוכחות בסוגיה האם הם מעורבים בעריכת הצוואה אם לאו וכל דיון בעניין זה יהווה בזבוז זמנו היקר של בית המשפט, שכן כאמור לעיל, בני הזוג חתומים עליה כמצווים, לקחו חלק פעיל בעריכתה ודי בכך בכדי לקבוע כי היו מעורבים בעריכתה.

36. עוד אציין כי הוראת סעיף 35 לחוק הקובעת בטלותה של הוראת צוואה, המזכה מי שהיה מעורב, הינה חזקה שבדין והיא אינה ניתנת לסתירה (ראו ספרו של שאול שוחט, פגמים בצוואות, מהדורה שלישית, 2016, עמוד 297). כך גם קבע  בספרו כי:

"מטרת המחוקק היא להרתיע את מי שמעורב בצוואה, ולכן גם אם יוכח כי הצוואה מבטאת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה באשר למעורב בה- הוראת הצוואה המזכה אותו תבוטל והוא לא יזכה להינות מפרי המעשה האסור". (שם, עמודים 297-298).

37. בנסיבות אלו ונוכח חומרת התוצאה של מעורבות בעריכה, נטו בתי המשפט לפרש הסעיף בצמצום ובעניין זה נקבע שעל מנת שצוואה תתבטל בשל מעורבות הזוכה, צריך שיתקיים אחד מאלה:

הזוכה ערך את הצוואה.

הזוכה היה עד לעשייתה.

הזוכה לקח באופן אחר חלק בעריכתה.

(שם, עמוד 299).

בנסיבות דנן ושעה שאין מחלוקת כי בני הזוג פלונים שחתומים על הצוואה כמצווים היו לכל הפחות עדים לעשייתה ולקחו חלק בעריכתה, די בכך בכדי להביא לבטלות הסעיף בצוואה המזכה אותם וכך הינני מורה ואיני מוצאת כל רלוונטיות לעובדה שהצוואה נערכה בפני נוטריון.

38. כך גם לא מצאתי מקום ליתן כל משקל להסכמת היורשים כדין ליתן תוקף לצוואה ואין באמור בכדי ליתן תוקף לצוואה שגויה שלא ניתן לקיים חלקיה ואין מדובר בפגם הניתן לתיקון על ידי בית משפט כאמור בהוראות סעיף 25 לחוק. בעניין זה יוער, ששעה שקיימת הסכמת היורשים לקיום הצוואה, ניתן להגיש בקשה למתן צו ירושה ובצירוף ההסתלקויות הרלוונטיות של היורשים על פי דין.

39. מכל האמור עולה כי דין הערעור להידחות וכך הינני מורה.

40. אשר לסוגיית ההוצאות, לא מצאתי כי מדובר בפסיקה תקדימית המצדיקה אי חיובו של המערער בהוצאות ובשים לב לקיום ההליך. עם זאת, לא מצאתי מקום לחייבו בהוצאות גבוהות והן יועמדו על סך של 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

41. מורה על סגירת התיק שבכותרת.

המזכירות תמציא פסק הדין לעיונם של הצדדים וכן לעיונו של הרשם לענייני ירושה.

               פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  כ"ו אב תשפ"א, 04 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.