הקדש יוסף וזלאטא אייזנער ז"ל נ' פפנהיים

ענייננו בתביעת פינוי מושכר של הקדש נגד הנתבע המתגורר בדירת ההקדש מזה כ- 15 שנה.

על פי התביעה נחתם עם הנתבע חוזה עדכני ביום 24.6.2021 ובו נדרש הנתבע לשלם שכר דירה בסך 2,700 ₪ לחודש וכן לפרוע חובות עבר בפריסה שנקבעה בהסכמתו.

הנתבע לא פרע את חובותיו הכספיים על פי ההסכם ובהמשך טען שהוכרח לחתום על ההסכם. עם זאת, הנתבע לא פעל כדי לתקן את העוול שלכאורה נעשה לו ולא טיפל בטענותיו נגד נוסח ההסכם.

התביעה הוגשה בחודש אוקטובר 2021 ובהעדר הגנה ניתן פסק דין ביום 12.12.2021. לאחר קבלת פסק הדין פרע הנתבע את חובותיו וציפה לבטל את פסק הדין ולהמשיך בשכירות כסדרה.

ההסכם האמור הסתיים ביום 31.12.2021 ולמעשה החל ממועד זה אין לנתבע עוד כל זכות להתגורר בנכס.

לטענת ההקדש, בכוונתם לשפץ את הדירה ולהשכירה מחדש, אולי אף במחיר גבוה יותר.

בנסיבות אלו, אין לנתבע כל הגנה מפני התביעה ועליו לפנות את הדירה לכל היאוחר בתוך 30 יום מהיום.

טענות הנתבע לעניין ההקדש אינן חלק מהליך זה וממילא משתם ההסכם אין עוד בסיס להתדיין עליו.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בגין אגרה ושליח וכן בשכר טרחה בסך 1,500 ₪.

בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע נדחית שכן הפינוי ממילא נקבע לעוד 30 יום ובמהלך תקופה זו יכול הנתבע לערער על פסק הדין ולבקש עיכוב ביצוע בהתאם לערעורו.

יתר על כן, כאמור, פסק הדין הראשון ניתן כבר לפני שלושה חודשים והחוזה הסתיים לפני חודשיים וחצי. בנסיבות אלו, לא מצאתי הצדקה להאריך מראש את המשך שהות הנתבע בנכס ללא חוזה וללא תשלום.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16/03/2022 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי בת אל עמיאל