מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של סירוב לבדיקת שכרות לפי דרישת שוטר, לפי סעיף 64ד(א) + סעיף 62(3) + סעיף 39א, לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

2. על פי הנטען בכתב האישום ביום 5.6.2019 בשעה 13:36, או בסמוך, נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רישוי מס' xxxx, בכביש 383 בכניסה למושב תירוש. באותן הנסיבות, נהג הנאשם ברכב כאשר הוא שיכור בהתאם לבדיקות מאפיינים שנערכה לו, ומכוח סירוב לתת דגימת אויר נשוף לדרישת שוטר.

    

   רישום תעבורתי:

3. הנאשם מחזיק ברישיון משנת 1986 ולחובתו של הנאשם 62 הרשעות קודמות במגוון עבירות, כאשר רובן מסוג ב.מ. ואולם קיימות עבירות דומות משנת 2017 (נהיגה תחת השפעה), בגינה נדון לצו של"צ מע"ת פסילה למשך 7 חודשים וענישה נלווית. בשנת 2011 נדון בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ורישיון שפקע למאסר למשך 4 חודשים, פסילה למשך 9 חודשים וענישה נלווית. בשנת 2010 הורשע בעבירות שכרות, סירוב, וקלות ראש לפסילה למשך 24 חודשים ומע"ת.

   תסקיר שרות מבחן:

4. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים אביא מתוכנם בתמצית: הנאשם כבן 52, נשוי ואב לשני ילדים בוגרים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת מקצוע של מכונאי רכב. הנאשם סיים שירות צבאי מלא בתפקיד מכונאי נגמ"שים. כיום עובד בעמותה המטפלת בנכי צה"ל.

5. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, ונמצא ביחסים קרובים עם משפחתו והסובבים אותו. אביו של הנאשם נפטר לפני מספר חודשים. אחד מאחיו נפצע במהלך שירותו הצבאי, נותר משותק מהצוואר ומטה והוכר כנכה צה"ל. הנאשם תיאר, כי האירוע הטראגי היווה טלטלה משמעותית עבור המשפחה בכלל ועבורו בפרט, והוא נדרש לסייע בטיפול אחיו. אשת הנאשם נמצאת בעיצומו של הליך שיקומי בעקבות שבר בירך וכן בעקבות אירוע מוחי שעברה.

6. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, והסביר את הרקע לביצועם של המעשים. באשר לשימוש באלכוהול מסר הנאשם, כי בשלוש השנים שקדמו למעצרו בתיק נשוא העבירה, העמיק השימוש באלכוהול, בעקבות התמודדות ארוכת שנים עם פציעתו של אחיו וכן הידרדרות מצבו הבריאותי של אביו באותה תקופה.

7. הנאשם הופנה לשירות המבחן בשנת 2017. מהמידע ביחס לאותה תקופה צוין, כי הנאשם השלים את צו השל"צ לשביעות רצון הממונים עליו. במסגרת תיק המעצרים נשוא עבירה זו, הנאשם נידון לצו פיקוח קצין מבחן מעצרים החל מיום 25/9/19, אשר הוארך מס' פעמים והסתיים ביום 25/1/21. במסגרת זו שולב בקהילה טיפולית "בית אור אביבה", ביום 6/10/19 – סיים הנאשם בהצלחה את תכנית הטיפול האינטנסיבית, והמשיך לאחר מכן טיפול בהוסטל. ביום 4/2/21 השלים בהצלחה הנאשם את הטיפול בהוסטל ושב להתגורר בביתו במושב תירוש.

8. בתסקיר מיום 4/7/21 עדכן שרות המבחן, כי הנאשם שולב היטב במסגרת הטיפולית, לצד זאת שיתף אודות מחירים ששילם בזמן שהותו בטיפול. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו תוך שהביע חרטה לצד תחושת בושה. עוד ציין, כי מזה מספר חודשים נוהג להגיע מדי שבוע לקהילה הטיפולית. מאז מעצרו בתיק ועד היום, לא צרך הנאשם אלכוהול, וביטא הבנה באשר לכך שהתמכרותו דורשת המשך ליווי וטיפול אף שהשלים את ההליך הטיפולי.

9. שירות המבחן לקח בחשבון את העובדה, כי עונשים שהוטלו בעבר, לא הציבו גבול עבור הנאשם, אולם להתרשמותם, לנאשם כוחות לתפקוד תקין. הנאשם מבטא אחריות לתפקידיו כמטפל באחיו, וגם בתא המשפחתי הגרעיני שלו, כבן זוג וכהורה, ואלו מסייעים לו לתפקוד חיובי תקין. עוד צוין, כי הנאשם השלים בהצלחה את הטיפול בקהילת "בית אור אביבה" ואת הוסטל ההמשך, טיפול אשר בכוחו לצמצם משמעותית את הסיכון להישנות עבירות נוספות בעתיד.

10. הנאשם הכיר בהתמכרותו, למד לשתף בקשייו את בני משפחתו וכן לפנות לגורמים בקהילה הטיפולית לבקשת עזרה וייעוץ בעת הצורך, ומבטא גם כיום נכונות ורצון להמשיך לקבל טיפול המתאים לצרכיו. בנסיבות אלו, ממליץ שירות המבחן לאפשר לנאשם לשמר את שהשיג עד כה, ולחזק את תפקודו החיובי בעת הנוכחית.

11. בנסיבות אלו, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכה יעמדו בקשר מעקבי עם הנאשם, יפנו אותו לקבוצת סיוע עצמי ובחינת התאמתו לקבל טיפול המשך ביחידה להתמכרויות הסמוכה למקום מגוריו, לצד הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות והטלת התחייבות להימנע מעבירה כגבול חיצוני נוסף.

12. בתסקיר מיום 17/11/21 עדכן שירות המבחן, כי הוא ממליץ להאריך מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם.

     

    תמצית טיעוני הצדדים:

13. המאשימה בטיעוניה הפנתה לכתב האישום, העבירה בה הורשע הנאשם, וכן הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם. המאשימה ציינה, כי זו פעם שלישית בה נוהג הנאשם ומבצע עבירה מסוג זה ולחובתו עבר הכולל 62 הרשעות קודמות. המאשימה התייחסה בטיעוניה לפסיקה בנסיבות דומות, בה הוטלו על נאשמים עונשי מאסר. בהתייחס למתחם צוין, כי לצד עבירה של נהיגה בשכרות קבע המחוקק פסילת מינימום של 24 חודשים, זאת כאשר מדובר בפעם הראשונה, ואולם כאשר המדובר בפעמים חוזרות, הפסילה יכולה להגיע עד למספר שנים בצירוף רכיב של מאסר. הוסף, כי הנאשם שב ומבצע שלוש עבירות חמורות- תוך כדי עשר השנים האחרונות, ובהתאם לס' 40א לפקודת התעבורה, יש להטיל עליו פסילה למשך 10 שנים. בנוסף, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך שישה חודשים מאירוע קודם. בנוסף ביקשה המאשימה ליתן משקל לעברו התעבורתי של הנאשם וכן הפסיקה הנוהגת. בנסיבות אלה, עתרה להטלת מאסר שלא יפחת מתשעה חודשים, כולל הפעלת התנאי, מאסר על תנאי למשך עשרה חודשים לתקופה של שלוש שנים, פסילה שלא תפחת מעשר שנים בהתאם לסעיף 40א', פסילה על תנאי של 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים, קנס והתחייבות מרתיעה.

14. הסניגור ציין, כי המקרה שלפנינו הינו חריג נוכח השיקום אותו עבר הנאשם. הסניגור ציין כי הנאשם הינו אדם חולה, אשר חי עם האלכוהול מבלי שהוא מכיר בבעיה ומטפל בה. על פיו, המחלה הייתה חזקה ממנו ולכן עברו רצוף באירועים חוזרים, ועל אף ההזדמנות שקיבל בשנת 2017, לא הייתה לו התבונה והיכולת לגבור על התמכרותו, אלא רק לאחר 4 חודשי מעצר מאחורי סורג ובריח, במסגרת תיק זה, אז הצליח לשכנע את בית המשפט לשחררו למסגרת טיפולית סגורה, זאת עוד בטרם נטל אחריות. הסניגור התייחס להתמודדויות הנאשם בחייו, הצלחתו בטיפול, וכן שילובו במרכז גם לאחר התהליך אותו סיים במסגרת הטיפולית. הוסף, כי הנאשם עובד כיום בשתי עבודות.

15. הסניגור הוסיף, כי שירות המבחן המליץ על צו שירות לתועלת הציבור, ונוכח מצבו האישי, יש לצדד בעמדה זו, שכן הטלת עונש מאסר אף בדרך של עבודות שירות, בהיותו מפרנס יחיד תפגע בתא המשפחתי כולו. הסניגור ציין, כי נוכח השיקום המוצלח אותו עבר הנאשם, אין גם מקום להיעתר לבקשת המאשימה להטלת פסילה למשך 10 שנים, בהתאם להוראת סעיף 40א.

16. הנאשם בסיום ציין, כי התהליך שעבר לא היה פשוט עבורו, ואולם הוא סיימו בהצלחה, על אף קשיים מרובים. הנאשם הפנה לאירועים קשים שחווה במהלך שהותו בקהילה. הנאשם התייחס לתלות של אשתו בו בשל מצבה הרפואי, לסיועו לאחיו הנכה, המשך השתתפותו במפגשים טיפוליים וכן הרצון לעזור לאחרים הן מבחינה נפשית טיפולית והן מבחינה פיזית בעבודתו.

17. ביום 9.3.2022 הגיש הסנגור עדכון אודות החמרה במצבה הבריאותי של אשת הנאשם. (סומנו נ/6). הנאשם גם הגיש פסיקה נוספת לעיון בית המשפט (נ/7).

     

    מתחם העונש ההולם:

     

18. לצד עבירת השכרות קבוע עונש פסילת מינימום למשך 24 חודשים, זאת לצד רכיבי ענישה נוספים. על חומרתה של העבירה, נאמר מפי כבוד השופט א. שהם:(רע"פ 796/13עלאא רוישד נגד מדינת ישראל (מיום 14.3.13).

    "... נהיגה בשכרות הינה אחד מן הגורמים המרכזיים לגרימתן של תאונות דרכים, אשר הפכו בשנים האחרונות ל"מכת מדינה", המסכנת את שלום הציבור ופוגעת בביטחונו. לפיכך, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים".

    עוד נקבע:

    ... נזכור כי הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת "מכונת מוות נעה". ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד"

    (ראו: רע"פ 3638/12קרין ווקנין נגד מדינת ישראל (מיום 6.6.12)).

19. מעיון בפסיקה הנוהגת ניתן ללמוד, כי מי שנהג בשכרות ובעברו עבירה דומה, אף בלא מאסר על תנאי להפעלה הרי שיש להטיל עליו מאסר בפועל ולו בעבודת שרות. בענייננו קיימות כאמור בעברו של הנאשם שתי עבירות דומות מהשנים... .

20. סעיף 40ד שתוקן במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז 1977, מאפשר לבית המשפט לחרוג מהעונש המקובל וזאת בשל שיקולי שיקום. (ראו לדוגמה עפ"ת (מחוזי י"ם) 18210-03-16 מדינת ישראל נגד דוידוף (מיום 7.4.17) וראו גם ע"פ 1903/13 חמודה עיישה נגד מדינת ישראל).

    סטייה מן המתחם- שיקולי שיקום:

21. במקרה דנן קיימת הצדקה לסטות ממתחם העונש (לקולא) וזאת בשל שיקולי שיקום. במקרה שלפני המדובר בשיקום משמעותי. לאחר תקופת מעצר ממושכת, משך כארבעה חודשים, שולב הנאשם במסגרת טיפולית סגורה החל מיום 25.9.2019 ועד 25.1.2021. הנאשם סיים בהצלחה תוכנית טיפולית אינטנסיבית, כאשר בית המשפט מלווה את התהליך במסגרת הליכי המעצר, ומאריך את הצו מספר פעמים לבקשת שרות המבחן, ולצורך השלמת הטיפול. בהמשך, והחל מיום 4.2.2021 שולב הנאשם בהוסטל, אף אותו סיים בהצלחה. בהתאם לעמדת גורמי המקצוע "הנאשם חולל בתוכו שינויים משמעותיים", בתפיסת עולמו ביכולת התבוננות שלו, הכרה בקשייו, ובידיעה כי עליו להתמודד עם נטייתו להתמכרות משך כל חייו. הנאשם ממשיך להגיע למסגרות הטיפול, ומאז מעורבותו בתיק זה ומעצרו לא צרך אלכוהול. בנוסף, ממליץ שרות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה, לשילובו בקבוצה טיפולית נוספת ביחידה להתמכרויות, וכן קבוצה המשלבת טיפול בנושא אלכוהול ונהיגה.

22. נוכח האמור לעיל, סבורני כי הנאשם הצליח להוכיח כי הוא בעיצומו של הליך שיקומי ויש סיכוי של ממש שישתקם באופן המצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם.

    העונש המתאים לנאשם:

23. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם כבן 52 נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 24 ו-26. הנאשם הודה בבית משפט והן בשירות המבחן בעבירה שיחסה לו.

24. הבאתי בחשבון את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, כשלוש שנים מעת ביצוע העבירות.

25. לחובת הנאשם ניצב עברו התעבורתי הכולל 62 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות דומות, וכן בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בגינן ריצה תקופת מאסר וכן פסילות חלקן לתקופות ממושכות.

26. משקל מהותי נתתי להתרשמותו של שרות המבחן. גורמי הסיכון, וכן גורמי הסיכוי, נוכח התהליך אותו עבר הנאשם במסגרתם. הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שרות המבחן לאורך השנים, וכן לקחתי בחשבון את עמדתו ביחס לתלות של אשתו בו, נוכח מצבה הרפואי (ראו בעניין זה גם נ/1 –נ/6). ער אני לעובדה, כי הנאשם במסגרת התיק הקודם ביצע כבר צו שירות לתועלת הציבור, ואולם נוכח מצבה הרפואי המורכב של אשתו בעת הזו, והידרדרות במצבה, יש להימנע, גם עתה, מלכלול רכיב של מאסר בפועל בין רכיבי הענישה שיוטלו. זו גם עמדת שרות המבחן כאמור. נתון זה מצטרף לאותם טעמים עליהם עמדתי לעיל, במסגרת החלטתי לסטות ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום.

27. במניין שיקוליי הבאתי בחשבון גם את תקופת המעצר בה שהה הנאשם, למשך כארבעה חודשים,(עד לשחרורו למסגרת הטיפולית "בית אור אביבה"), וכן את המשך הטיפול המוצע, בו הנאשם ישולב בעתיד בפיקוח שרות המבחן.

28. במקרה שבפנינו, קיימת תחולה לסעיף 40 (א) לפקודת התעבורה, שכן בין השנים 2010 ועד שנת 2019 הורשע הנאשם בשתי עבירות שכרות, וכן עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה.

29. בסעיף 40א(ג)(1) לפקודה נקבע, כי לבית המשפט שיקול דעת בקיצור תקופת הפסילה וזאת בקיומם של שני תנאים מצטברים:

    • קיום נסיבות מיוחדות שיפורטו.

    • בית המשפט שוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

30. במסגרת רע"פ 5062-20 מדינת ישראל נ' ג'ומעה עודה (נבו 27.4.2021) נקבע, כי ההסדר המפורט בסעיף 40(א)(1) נועד לצמצם את שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לגזור עונש בגין עבירות תעבורה חמורות, "כאשר הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמדות על מועדותו לעבור עבירות דומות נוספות, תוך סיכון חיי אדם".

31. ניתוח הפסיקה מלמד, שכאשר קיים אופק שיקומי לנאשם, כבענייננו, סטו בתי המשפט מהוראות סעיף 40(א)(1) לפקודה והורו על פסילות מופחתות. ראו לדוגמה: פ"ל 2508-01-17 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו הווא (נבו 11.06.2017) בו נגזרו 48 חודשי פסילה; פל"א 89-11-20 מדינת ישראל נ' ניסים אבוחסירה (נבו 24.02.2021) בו הוטלו על נאשם 32 חודשי פסילה, ולצד הפעלת פסילות מותנות סה"כ 63 חודשי פסילה; פ"ל 105-01-17 מדינת ישראל נ' אנדרי קומרניצקי (נבו 23.03.2017) בו הוטלה פסילה בת 5 שנים ובהפעלת פסילה מותנית, סה"כ 6 שנים, ועוד.

32. סבורני, כי נוכח השיקום המרשים אותו עבר הנאשם במסגרת שירות המבחן, והמשך השתלבות בהליכי טיפול עתידיים, יש לראות במקרה דנן, כנסיבה מיוחדת המצדיקה לסטות (לקולא) מהוראת החוק. בנוסף, ובהתאם לעמדת שרות המבחן, בהשלמת הליכי הטיפול בהצלחה, תחילה בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה" ובהמשך בהוסטל, קיימת הפחתה משמעותית בסיכון מצד הנאשם לביצוע עבירות נוספות בעתיד. בנסיבות אלו, ואף להתרשמותי, יש לקבוע כי נוכח הליכי השיקום הארוכים והמוצלחים, לא יהיה בהמשך נהיגתו של הנאשם משום סיכון לציבור. שילובם של שני התנאים יחד, מצדיק להורות על תקופת פסילה קצרה מזו הקבועה בהוראת סעיף 40(א).

33. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי ישנו מקום לגזור במקרה זה עונש אשר סוטה לקולא ממתחם העונש-כפי שהומלץ על ידי שרות המבחן, באופן שלא יפגע בסיכויי השיקום של הנאשם ויאפשר לו להציב את חייו חזרה במסלול נורמטיבי ותקין. ואולם לטעמי, נוכח רישומו התעבורתי של הנאשם, וכן העובדה, כי הוא כבר ביצע צו של"צ בעבר, בגין אותן עבירות, יש להורות על מכסת שעות רחבה מזו עליה הומלץ.

34. אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

    • פסילה למשך 48 חודשים אשר תימנה מיום 5.6.2019. הנאשם פטור מהפקדה.

    • צו שירות לתועלת הציבור בהיקף 350 שעות במועצה האזורית מטה יהודה, במושב תירוש בפיקוח שרות המבחן. (בהתאם לתוכנית מיום 22.2.2022).

    • פסילה למשך 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

    • אני מורה על הארכת מאסר מותנה למשך 6 חודשים מתיק שמספרו 9135-07-16 מיום 25.9.2017 בית משפט שלום לתעבורה אשדוד בשנתיים.

    • התחייבות בסך 6000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, סירוב ו/או נהיגה תחת השפעה ו/או נהיגה בפסילה. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.

    • המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשרות המבחן.

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

       

       

      ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, במעמד המאשימה הנאשם ובא כוחו.