1.בפניי בקשת חייבים להכריזם פושטי רגל.
2.נוכח התנהלות החייבים והמחדלים שצברו בהליך סבור המ"מ כי נכון להורות על ביטול ההליך. עם זאת גם לעמדת המ"מ לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי של החייב, נכותו ומקור הכנסותיו וכאמור בדו"ח המסכם מיום 2.6.22, הוא ממליץ להכריז עליו כפושט רגל, זאת בכפוף לעמידתו בתוכנית פירעון מאוזנת לפיה החייב יפקיד בקופת הכינוס סך של 350,000 ₪ וקביעת תוכנית פרעון ללא הגבלת זמן. באשר לחייבת הומלץ להכריז עליה כפושטת רגל בכפוף לקביעת תוכנית פרעון ולפיה תוסיף לקופת הכינוס סך של 60,000 ₪ אשר ישולמו ב-60 תשלומים חודשיים של 1,000 ₪ כל תשלום.
3.בדיון בפניי התנגד ב"כ הכנ"ר לבקשה להכריז על החייבים כפושטי רגל והוא סבור כי יש לבטל את ההליך. כעת נדרש אני לבחון ולהכריע בין העמדות של החייב ובעלי התפקיד.
4.ביום 23.3.18 ניתנו צווי כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 1,300,000 ₪ ל- 15 נושים, כאשר הושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ₪.
ביום 28.3.18 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 800,000 ₪ ל- 5 נושים, כאשר הושת גם עליה תשלום חודשי בסך 500 ₪.
5.עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייב 22 תביעות חוב בסך כולל של 2,024,737 ₪ , מתוכן 87,136 ₪ בדין קדימה.
6.תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 1,899,902 ₪ (מתוכם 6,400 ₪ בדין קדימה)
7.עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב בסכום כולל של 794,090 ₪ ( לא נתבע סך דין קדימה).
8.תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 770,752 ₪.
9.המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. כבר נפסק בעבר, כי במסגרת בחינת תום לבו של החייב במובנה של הפקודה– "על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, להתנהגותו של החייב, הן במהלך יצירת החובות והן לאחר מכן בגדרי הליכי פשיטת הרגל עצמם" (ראו ע"א 9782/05טנג'י נ' קריספין (נבו 18/1/2010)). בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראו ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 וראו גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009)).
10.חשוב להדגיש כי בעשור האחרון הדגש הושם על תם לב בהתנהלות בהליך יותר מאשר על שאלת תם הלב בהסתבכות שהובילה להגשת בקשת הכינוס. זאת בעקבות תיקון מס' 3 לפקודה משנת תשנ"ו. כפועל יוצא מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב ובאינטרס שיקומו. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.
יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט ובכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגברולהיפך (ראו ע"א 3224/07 בן דוד נ' הכנ"ר (נבו, 3/5/2009) ; פש"ר (חיפה) 22701-09-10 אוחנה נ' הכנ"ר (נבו 22/8/2013)).
10.במקרה שלפניי בכל הנוגע לטענות לעניין ההסתבכות הכלכלית של החייבים טען בעל התפקיד, כי קיימת סתירה בין טענות החייב בחקירתו לבין טענות אחיו שאף הם מצויים בהליכי פש"ר. לדברי החייב החובות נוצרו מעסק שפעל משנות ה-90 של המאה הקודמת ולדברי המנהל המיוחד מדובר היה בעסק שפעל לסירוגין על שם החייב ולסירוגין על שם אחיו והחייב טען בכחש באחת מחקירותיו על ידי בעל התפקיד כי האחים עבדו בבנייה בעוד שהם עצמם טענו בחקירותיה שעבדו גם בבניה בכלל וגם בבניית תחנת דלק כמו החייב כאן. כן נטען כי החייב הצהיר רק על כמחצית מהחובות שהיו לו ובמהלך ההליך התגלו חובות כבדים בהיקפים משמעותיים הרבה יותר.
11.עיינתי היטב בחקירת החייב אצל המנהל המיוחד כפי שצורפה לדו"ח הראשון מטעמו ומצאתי כי החייב פירט היטב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. החייב טען כי הקים עסק העוסק בבניה. בנוסף העסק פעל גם בתחום הקמת תחנות דלק. החובות קשורים ברובם לנטילת אשראים מבנקים וכן חובות לספקים של חומרי בניין שונים. ההסתבכות נבעה מביטול רישיון קבלן ואי קבלת כספים שהגיעו לחייב ממספר פרוייקטים. העסק של החייב לפי חקירתו הוקם בשנת 2012 והיה פעיל עד שנת 2017 לפי דברי החייב ולא מדובר בעסק משנות התשעים. החייב מסר הסברים לעניין עסקים ו/או חברות קודמות שהיו לו באילת בשנים מוקדמות יותר. איני סבור שהוכח שהעסק ו/או החברה שניהל החייב ו/או לקח בה חלק היא חברה של אחיו. אציין כי חקירות האחים של החייב לא צורפו. תצהירים מהליכים אחרים היו לעיוני וגם מהם לא עולה בבירור כי ניתן להסיק שהעסק של החייב היה עסק שלהם. העובדה שהיו רשומים כעובדים שכירים בעסק של החייב עדיין לא הופכת את העסק שלו לעסק שלהם. אותם אחים הצהירו על הפסקת עבודתם כעצמאים עוד בשנות התשעים. ייתכן ועולות תהיות בעניין זה, אך קשה עד מאוד לומר רק על בסיס דברים אלה כי מדובר בדלת מסתובבת מבחינת הבעלות בעסק הבנייה במשפחה. אלא שנראה כי אמירת ב"כ החייבים בדיון בעמ' 14 שורה 10 לפרוטוקול ולפיה אחיו של החייב ניהלו העסק שהיה רשום על שמו מבססת עד מאוד את טענות המנהל המיוחד בהקשר זה ומטילה צל כבד על מהימנות טענות החייב בחקירתו.
אשר לחייבת, היא אישרה נסיבות ההסתבכות של בעלה (פתח עסק לפני 7-8 שנים) כאשר שני החייבים מאשרים כי היא קרסה כלכלית בזיקה לקריסתו ובשעה שחתמה על ערבויות לבקשתו בעת שהפעיל העסק. נכון שהחייב לא הייתה בעלת פרעון של הערבויות אך גם בכך אין כדי לומר שבשל טעם זה בלבד לא תזכה להגנת הפקודה.
לפיכך ובכל הנוגע לטענות בעלי התפקיד כי בשל ההסתבכות הכלכלית יש לבטל ההליך, לכאורה ניתן היה לקבל בנסיבות טענותיו, אך לאור משך הזמן שהחייב בהליך וכאשר מדובר באי התאמה עובדתית בטיעון החייב בסוגייה שאינה בדיוק זו שקשורה להסתבכות הכלכלית (אלא למיהות העובדים/מנהלים של העסק) איני סבור שיש להשית מלוא כובד המשקל לעניין ביטול ההליך על קביעה זו בלבד. עם זאת הדבר בהחלט יכול למצוא ביטוי במסגרת קביעת תכנית הפרעון.
12.השאלה השניה נוגעת להתנהלות החייב במהלך הליך הפש"ר; כאן טענת המנהל המיוחד כאמור בדיון ובסעיף 20 לדו"ח המסכם מטעמו היא כי החייב מכר נכס מקרקעין בעבור סך של 350,000 ₪ (עסקה מיום 15.5.17, כשנה לפני צו הכינוס) כן נטען כי החייב לא דיווח על כך בחקירתו ולא הביא ראיות מהימנות באשר לנעשה עם כספים אלה. החייב טען כי מדובר היה בנכס אחרון שהיה בבעלותו וכי מכר זמן מה לפני צו הכינוס כך שלא ידע שעליו להצהיר עליו וכי מכל מקום הביא ראיות ומסמכים המעידים כיצד כמעט מלוא הסכום הועבר לכיסוי חובות ו/או לתשלומים שונים.
לעמדת הנאמן לכל היותר סופקה הוכחה לכאורית לתשלום סך של 220,000 ₪ בעוד לא ברור מה נעשה בשאר הסכום (130,000 ₪). לשיטתו של הנאמן נותרה עננה כבדה באשר לנעשה בכספי מכירת הנכסים (כאשר חלק מן המסמכים שהוצגו קדמו למועד מכירת הנכס) וכפתרון יצירתי הציע את תוכנית הפירעון לחייבים כמפורט לעיל.
החייב מצדו שב והפנה את בית המשפט לאסמכתאות הרלוונטיות להוכחת טענותיו לתשלום חובות לנושים ונטען כי שולמו מהתמורה ששולמה לו. נטען כי כל התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס הועברה לנושים של עסק החייב וכי הוא נותר חסר כל.
13.בחנתי את הקבלות השונות והחשבוניות שצירף החייב לתגובתו ואני סבור שעלה בידו להוכיח כי לפחות 2/3 מסכום התמורה שולם לנושים שונים. מנגד לא ניתן להשתחרר מהרושם כי חלק מהחשבוניות שצירף החייב היו עם מועד פרעון מוקדם למועד קבלת התמורה הכספית בגין המקרקעין והדבר מקשה על קבלת טענותיו במלואן.
14.החייב אדם חולה טרשת נפוצה ובגיל מבוגר. החייב כמעט סיעודי מלא ונדרש לעזרת הזולת. הוא מתקיים רק מקצבאות והוא נמצא 4 שנים וחצי בהליך הפש"ר. איני סבור שבנסיבות העניין נכון יהיה להורות על ביטול ההליך בעניינו (בעניינה של החייבת ממילא הייתה המלצה להכרזה).
15.לאחר שבחנתי טענות הצדדים והמלצות הנאמן ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י החייב, לרבות בכרטסת הנהלת חשבונות ונתתי דעתי להתנהלות הפגומה של החייבים, כמו גם לגילם ומצבם התעסוקתי, מצבו הרפואי והבריאותי של החייב הנמצא במצב סיעודי, נתמך בעובד זר ומתקיים מקצבאות המל"ל בהיותו נכה בשיעור של 100% אני רואה לנכון להכריז על שני החייבים פושטי רגל.
תוכנית הפירעון
16.בדיון שלשום, התייחסו החייבים לתוכנית הפירעון המוצעת על ידי המ"מ כאמור לעיל ושללו טענות לחוסר תום לב בהליך. החייבים טענו כי בעקבות קשיים כלכליים החייב מכר את כלל נכסיו והשיב חובות לספקים וצירף מסמכים רלוונטיים (ראה תגובת החייבים מיום 22.11.21) והוצע כי החייבים ימשיכו לשלם סך של 1000 ₪ כל חודש.
17.בעלי התפקיד סברו שיש לקבוע תכנית פרעון הלוקחת בחשבון גילום כספים לא מוסברים שהועברו מתמורת מכר נכס המקרקעין ומיצוי פוטנציאל השתכרות החייבת וכי הנכון הוא שישלמו כך: החייב 350,000 ₪ והחייבת 60 תשלומים של 1000 ₪.
18.כאמור בשעה שאני קובע כי עלה בידי החייב להוכיח שימוש בלפחות 2/3 מכספי התמורה אין מקום להשית עליו תכנית פרעון כמבוקש על ידי בעלי התפקיד. בנוסף, בעניינה של החייבת מקובלת עלי הטענה כי היא נדרשת לטפל בבעלה הואיל ויש לו מטפל סיעודי רק 8 שעות ביום, אך עם זאת אין בכך כדי לפטור אותה מלעבוד כליל ולממש פוטנציאל השתכרותה.
19.בסיכומו של דבר אני רואה לנכון לקבוע (גם כמסר חינוכי עבור החייבים וכשקלול של מכלול השיקולים שהובאו בפסק הדין) תכנית פרעון כדלהלן:
19.1.החייבת תשלם 1000 ₪ בחודש למשך 36 חודשים.
19.2.החייב ישלם 1500 ₪ בחודש למשך 48 חודשים.
בכפוף לעמידת החייבים בתכנית הפרעון יהיו רשאים בתומה לקבל צו הפטר חלוט.
20.כל ההגבלות שהוטלו על החייבים יעמדו בעינן, וכל אחד מהחייבים ישלם לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו בהתאם לתכנית הפירעון המוסכמת לעיל.
21.עו"ד רועי ספיבק ישמש כנאמן בהליך.
22.לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר.
23.על תוכנית הפירעון יחולו התרופות המפורטות להלן:
23.1.פיגור של שלושה (3) תשלומים חודשיים - יביא להארכת משך תוכנית הפירעון בשישה (6) חודשים נוספים מעבר לתקופת תוכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה.
23.2.פיגור של שישה (6) תשלומים חודשיים - יביא להארכת משך תוכנית הפירעון בשנה נוספת מעבר לתקופת תוכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה וכן להשבת המגבלות שהוסרו, ככל שהוסרו.
23.3.פיגור מצטבר של תשעה (9) פיגורים בתשלומים החודשיים יוביל לביטול הליכי הפש"ר, ביטול ההפטר המותנה וביטול ההכרזה על פשיטת הרגל, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה. במקרה זה, לא יוסרו מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה ובמידה ויוותרו נכסים לזכות החייבים, הם יוקנו לנאמן גם לאחר ביטול ההכרזה, בהתאם להוראות סעיף 55(ד) לפקודה, שיהיה רשאי לפעול למימושם לטובת קופת הנושים.
23.4.כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייבים מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' בטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייבים במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תוכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט.
23.5.הסתרת מידע מהכונ"ר ובית המשפט בנוגע לזכויות החייבים, עשויה לשמש גם עילה לביטול הליכי פשיטת הרגל או ביטול ההפטר, במידה וניתן, ולהגשת כתב אישום פלילי כנגד החייבים. זאת, בנוסף על מימוש כל נכסי החייבים לזכות הנושים.
24.כל עוד החייבים עומדים בתנאי תוכנית הפירעון ומשלמים לקופת הכינוס סכום שלא יפחת מהסכום שנקבע בתכנית הפירעון לעיל, יהיו פטורים מהגשת דו"חות דו חודשיים.
25. הנאמן יעדכן אחת לשנה החל מיום 1/8/2023 לעניין עמידת החייבים בתכנית הפרעון.
26.על ב"כ החייבים להמציא לכל הנושים פרוטוקול זה בדואר רשום או דוא"ל.
ניתן היום, ט' סיוון תשפ"ב, 08 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
