במסגרת פסק-דין זה אדרש לבחינת תביעת התובעת לחיוב הנתבעת במזונות הקטין.
רקע עובדתי
1.הצדדים שבפני הם בני-זוג לשעבר אשר נישאו כדמו"י ביום 07.04.14 והתגרשו זה מזה כדמו"י ביום 05.11.20.
מהנישואים נולד לצדדים בן אחד, הוא הקטין מושא פסק-דין זה.
2.ביום 10.03.21 הוגשה התובענה שבפני במסגרתה עתרה התובעת לחייב את הנתבע במזונות הקטין, לרבות הוצאות מדורו, בגובה של 3,880 ₪ בחודש וזאת החל ממועד הגשת התובענה ליישוב סכסוך בחודש פברואר 2020 וכן לחייבו לשאת במחצית הוצאות הקטין שפורטו בתובענה, לרבות, אך לא רק, הוצאות רפואיות חריגות; שיעורי עזר והוראה מתקנת; אבחונים; חינוך; צהרון; מועדונית; קייטנה ועזרי לימוד.
כן עתרה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מזונות הקטין גם בתקופה לאחר הגיעו לגיל 18 שנים ועד לשחררו משירות חובה בצה"ל/שירות לאומי/ כל שירות התנדבותי אחר.
עוד עותרת התובעת לחייב את הנתבע במלוא עלות החלפת ריהוט ורכישת מיטלטלין לקטין בהתאם להתפתחותו והתבגרותו וכן לחייבו בהוצאות בר המצווה.
3.בהחלטה מיום 26.04.22 נדחתה בקשת התובעת לחיוב הנתבע במזונותיו הזמניים של הקטין, תוך שקבעתי כי לא מצאתי לחייב את הנתבע להעביר לידי התובעת כל סכום שהוא לטובת מזונות הקטין וכי כ"א מהצדדים יישא במזונות הקטין בעת בה הוא שוהה במחיצתו.
ביחס להוצאות חינוך של הקטין והוצאותיו הרפואיות החריגות, קבעתי כי בהוצאות אלה יישאו הצדדים בחלקים שווים וכמפורט בהחלטה הנ"ל.
להלן: 'ההחלטה למזונות זמניים'.
4.בישיבת קדם משפט, אשר התקיימה בתובענה ביום 12.07.21, הבהרתי כי הנתבע מחויב לשלם במחצית עלות צהרון עבור הקטין מיום 1.3.2021, מחצית עלות קייטנה בחופש הגדול, מחצית חוגים, מחצית הוצאות חינוך ובכלל זה, הוצאות תחילת שנה (שכר לימוד, ספרי לימוד, כלי כתיבה וכל הוצאה אחרת בהתאם לדרישת המוסד החינוכי), מחצית התשלומים עבור וועד הכיתה, מחצית עלויות רכישת מתנות ימי הולדת לילדי הכיתה ועד לסך של 50 ₪ עבור כל מתנה.
5.עוד הובהר בדיון הנ"ל כי כל אחד מהצדדים חייב לשאת במחצית חוג הג'ודו אותו משלם הנתבע במלואו, לרבות ביטוחים וכל הוצאה נלווית עבור החוג וכן חובתם לשאת במלוא העלויות עבור חוג רכיבת סוסים.
תוקף החיוב הנ"ל נקבע החל מיום 1.3.2021.
עוד קבעתי כי בנסיבות העניין ושעה שלא נקבעו מזונות לא מצאתי לנכון להורות על קיזוז מענק הלימודים שמתקבל בתחילת שנת הלימודים.
6.הצדדים כולם יהודים וחבות הנתבע במזונות הקטין הינה עפ"י הדין הדתי וברוח ההלכה אשר נפסקה בבע"מ 919/15.
טענות הצדדים
7.טענות התובעת
א.הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת עד ליום 10.03.20, אז הורחק הנתבע מהבית בעקבות אירוע אלימות שנקט כלפיה.
ב.הסכומים שפורטו בתובענה פורטו על דרך הצמצום ובפועל זקוק הקטין לסכומים העולים על אלה שפורטו.
ג.עד להרחקתו מהבית הפקיד הנתבע את משכורתו בחשבון הבנק ומשותף, ממנו בוצעו כל תשלומי הבית ולאחר הרחקתו חדל מלעשות כן.
ד.הנתבע מתגורר בבית הוריו, אין לו כל הוצאה עבור מדור או כלכלה, שכן בבית הוריו מסופקים מלוא צרכיו. יוער כי במהלך הדיון נטען כי הוא מתגורר בעיר בשרון, יחד עם בת זוגו.
8.טענות הנתבע
א.הוא החל להפקיד משכורתו בחשבון נפרד לאחר שהתובעת הטיחה בפניו כי אין היא מתכוונת להמשיך ולהפקיד משכורתה בחשבון המשותף ולאחר שזו החלה להבריח כספים מהחשבון המשותף.
ב.לאור גילו של הקטין; הדין החל על מזונותיו וכן לאור חלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטין, כמו גם הפערים הגבוהים בהכנסותיהם, יש לקבוע כי כל אחד מהצדדים יישא בהוצאות הקטין עת הוא שוהה עמו, תוך חיוב הצדדים לשאת בחלוקה שווה ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות והוצאות החינוך של הקטין.
ג.הוא מכחיש כי נקט באלימות כלפי התובעת וטוען כי ההיפך הוא הנכון וכי התובעת היא זו שנהגה באלימות כלפיו וזאת על רקע הפערים בהכנסות הצדדים.
ד.הוא מתגורר בחוסר נוחות של ממש בבית הוריו ובכוונתו לצאת מבית הוריו ולשכור דירה עבורו ועבור הקטין, שם יוכלו לשהות בנוחות.
ה.ביחס לסכום המזונות הנתבע, טוען הנתבע כי הוא גבוה ומופרז וכי בהינתן והצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הקטין והפערים בהכנסותיהם, יש לדחות את התביעה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
9.כידוע, בהתאם להוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1958 הרי שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה דנן, שעה ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי.
10.בעניין הנדון עסקינן בקטין כבן שבע שנים.
11.ביום 19/07/2017 נפל דבר בישראל באשר לאופן חיוב הורים במזונות ילדיהם לאחר גיל 6 במסגרת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] שם נקבע כי החל מגיל 6 ועד 15 ולא מגיל 15, כפי שהיה עד מועד זה, חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים.
12.באשר לאופן החיוב מגיל 6 נקבע שיש לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים: צרכי הקטינים, יכולות כלכליות של שני ההורים, קביעת יחסיות של יכולת כלכלית של ההורים, חלוקת משמורת בפועל וכיו"ב (ראו לעניין זה עמ"ש 14612-10-16 [פורסם בנבו] (פורסם ב- 20/12/2017).
מן הכלל אל הפרט
יכולתם הכלכלית של הצדדים
יכולתה הכלכלית של התובעת
13.החל מחודש ינואר 2022 עובדת התובעת בחב' '... בע"מ'.
מתלוש שכר לחודשים 01-02/2022, שצורפו כמוצגים ת/1 ו-ת/2, עולה כי הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת מעבודתה אצל '... בע"מ' בחודשים הללו עמדה ע"ס של כ-9,300 ₪.
במועד הגשת התביעה עבדה התובעת בחברת ק' בע"מ והשתכרה לטענתה את הסך של 11,000 ₪ נטו בממוצע בחודש.
14.בתצהיר עדות ראשית טענה התובעת כי הכנסותיה ירדו באופן משמעותי ומתלושי שכר לחודשים 07-10/2021, אשר צורפו לתצהיר עדות ראשית, עולה כי הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת בחודשים הללו מעבודתה הקודמת אצל ק' בע"מ' עמדה ע"ס של 10,300 ₪ לחודש.
בעדותה טענה התובעת כי היא זו שעזבה את מקום העבודה הקודם לאחר 7 שנות עבודה שם, ובהינתן כי מקום העבודה שינה את תשלומי הבונוסים והתגמולים ולכן עברה למקום עבודה חדש עם בסיס שכר גבוה יותר – עמ' 5 שורות 22-23 ועמ' 6 שורות 8-9.
התובעת אישרה כי היא מקבלת רכב מהעבודה ששוויו מוערך בגובה של 3,500 ₪ בחודש וכי אין לה אופציה לבחור רכב בעלות נמוכה יותר – עמ' 5 שורות 29-32.
15.התובעת מקבלת לידיה את קצבת הילדים של הקטין בגובה של 156 ₪ (בהתאם למופיע באתר הביטוח הלאומי) וכן את מענק החינוך המשתלם מידי שנה ערב פתיחת שנת הלימודים.
16.בבעלות התובעת דירת מגורים, הכפופה להלוואת משכנתה.
התובעת רכשה את חלקו של הנתבע בדירת המגורים תמורת הסכום של 160,000 ₪ - עמ' 6 שורה 19.
בעדותה טענה התובעת כי מקור מימון רכישת חלקו של הנתבע בדירת המגורים התאפשר מכספי ירושה שקיבלה מעיזבון אביה, אשר כלל דירה בשווי של 800,000 ₪, אותה ירשה יחד עם אחותה – עמ' 6 שורה 17; עמ' 7 שורה 15.
התובעת העידה כי מכספי הירושה נותר לה הסך של 30,000 ₪ וזאת לאחר תשלום חלקו של הנתבע בדירת המגורים; תשלום הוצאות לעורך הדין; תשלום עבור רכישת מיטלטלין חדשים לבית ועל רקע חלוקת המיטלטלין בין הצדדים, במסגרת פירוק השיתוף ביניהם, וכן עבור תשלום הוצאות הקטין – עמ' 7 שורות 21-22. התובעת לא צרפה אסמכתה התומכת ביתרה שנותרה מכספי הירושה.
כשנשאלה התובעת האם היא חושבת שאשה שמצויה במצב כלכלי לא פשוט אמורה לקנות ריהוט חדש בסך של 100,000 ₪, השיבה: 'כל מה שקשור לבן שלי, זה לא מותרות' – עמ' 7 שורה 26.
17.ע"ש התובעת נצברו זכויות סוציאליות.
הכנסות הנתבע
18.התובע עובד החל מחודש אוקטובר 2021 בחברת 'א' בע"מ' ומשתכר את הסך של 7,800 ₪ בחודש, בהתאם לתלושי שכר לחודשים 10/2021-02/2022, אותם צרף הנתבע לתצהיר עדות ראשית.
הנתבע העיד כי שכרו הממוצע עומד ע"ס של 8,000 ₪ נטו בחודש וכי שכרו אינו תלוי בשעות העבודה, שכן משכורתו משולמת לו באופן גלובלי – עמ' 10 שורות 11-14.
לנתבע רכב ממקום עבודתו – עמ' 12 שורה 1.
19.נכון למועד בכתב התביעה טענה התובעת כי הכנסות הנתבע עת עבד בחברת 'דג סוף' עמדו ע"ס של 9,000 ₪ בחודש ומנגד, טען הנתבע כי בעבודתו אצל ד', שם עבד עד לחודש יולי 2020, השתכר את הסך של 7,500 ₪ בממוצע בחודש.
20.מתלושי שכר לחודשים 01-02/2021, אשר צורפו לכתב ההגנה, עולה מעבודתו בחברת צ' בע"מ' השתכר הנתבע את הסך של 6,400 ₪ בממוצע בחודש ומאישורי המוסד לביטוח לאומי, אשר צורפו לכתב ההגנה, עולה כי בתקופה שבין חודש ינואר 2020 לחודש אוגוסט 2021, היה הנתבע זכאי לקבלת דמי אבטלה.
21.המשיב הצהיר כי אין ברשותו חסכונות או פיקדונות ובסיכומיו טען כי כילה את התמורה שקיבל עבור חלקו בדירת המגורים לטובת רכישת רכב וכן לתשלום חובות – עמ' 14 שורות 20-24.
22.לנתבע רכב מסוג סוזוקי שנת ייצור 2008.
הנתבע העיד כי שוויו של הרכב הוא כ-17,000 ₪ וכי רכישתו התאפשרה מהתמורה שקיבל ממכירת חלקו בדירת המגורים – עמ' 12 שורות 1-3.
23.לנתבע אין מדור עצמאי משלו ומהעדויות שהובאו בפניי, נראה כי הנתבע מחלק את זמנו בין שהייה בבית הוריו לבין שהייה בבית בת-זוגו, המתגוררת בישוב בשרון וכן לן לעיתים מחוץ לבית ובהתאם לדרישות מקום עבודתו – ראו עדות הנתבע בעמ' 11 שורות 27-31.
הנתבע נחקר אודות מקום מגוריו ועומת עם הכחשתו כי מתגורר בבית בת-זוגו, ראו, בין היתר, בעמ' 9 שורות 19 ובעמ' 10 שורות 19-21.
בעניין כיוון חקירה זה, אינני מקבלת את עמדת התובעת, על פיה העדר מדור עצמאי לנתבע מעיד על מצב כלכלי טוב יותר ממצבה, שכן לה הוצאות עבור מדור עצמאי וכל הכרוך באחזקתו – ראו סיכומי התובעת בעמ' 12 שורות 28-30 ובעניין זה אומר כי אפילו והנתבע אכן מתגורר דרך קבע ולמעט במועדים בהם שוהה הקטין עמו, בבית בת-זוגו, אין בכך כדי להעיד על יכולת כלכלית טובה יותר. ההיפך, הוא הנכון, העובדה שלנתבע אין מדור עצמאי וכי הוא מחלק זמנו בין הבתים השונים ובהינתן כי הנתבע אף נעדר משאבים כלכליים המאפשרים לו רכישת מדור עצמאי, כל אלה מעידים על ארעיות וחוסר יציבות כלכלית דווקא ולא על איתנות כלכלית.
24.הנתבע העיד כי נושא בהוצאות הכלכלה בבית הוריו; כי משלם חשמל מידי פעם וכן לוקח חלק בהוצאות הבית וכפי יכולתו – עמ' 11 שורה 3.
25.ע"ש הנתבע נצברו זכויות סוציאליות.
צרכי הקטין
26.צרכי הקטין כאמור פורטו בכתב התביעה וסכום התביעה הועמד ע"ס של 3,880 ₪ בחודש.
התובעת צרפה אסמכתאות חלקיות בתמיכה לצרכים שנתבעו בכתב התביעה. חלק מהאסמכתאות צורפו בצורה מושחרת ובלתי ניתנת לקריאה.
27.הוצאות 'מדור ואחזקתו'
הקטין מתגורר בבית אמו בדירה המצויה בבעלות התובעת הכפופה להלוואה מובטחת במשכנתא שהחזריה החודשיים עומדים ע"ס של 4,150 ₪ בחודש.
במסגרת ניהול ההליך הרכושי, אשר התנהל בין הצדדים במסגרת תלה"מ 72770-06-20, רכשה התובעת את חלקו של הנתבע בדירה הנ"ל תמורת הסך של 160,000 ₪.
הוצאות 'מדור ואחזקתו' פורטו בכתב התביעה והועמדו ע"ס כולל של 5,100 ₪ בחודש
(משכנתה וארנונה - 4,300 ₪ ; חשמל - 300 ₪; גז – 50 ₪; כבלים – 200 ₪; חומרי ניקוי – 250 ₪).
לאחר שעיינתי בסכומים הנתבעים, באסמכתאות שצורפו בתמיכה לחלקן ובעדות התובעת – בעמ' 6 שורה 28, אני מעמידה את הוצאות 'מדור ואחזקתו' ע"ס כולל של 5,000 ₪ (משכנתה – 4,150 ₪; ארנונה – 300 ₪; חשמל – 300 ₪; גז – 50 ₪; כבלים – 200 ₪). בהינתן כי לא נתבע רכיב 'מים' לא מצאתי לקחת רכיב זה בחשבון במסגרת חישוב המזונות והגם שלתצהיר עדות ראשית צרפה התובעת אסמכתה עבור תשלום מים.
חלקו של הקטין בהוצאות אלה הוא בשיעור 1/3 ובסך של 1,670 ₪ בחודש.
28.יתר צרכי הקטין
יתר צרכי הקטין פורטו בכתב התביעה והועמדו ע"ס כולל של 2,180 ₪ (כלכלה – 1,100 ₪; היגיינה ותספורת – 300 ₪; הנעלה והלבשה – 400 ₪; ביטוח רפואי – 80 ₪; בילוי ובידור – 200 ₪ ונסיעות – 100 ₪).
בחקירתה העידה התובעת ביחס לרכיב 'מוצרי היגיינה' כי הקטין צורך שמפו, סבון גוף וקרמים מיוחדים, אם כי לא ידעה שהיא צריכה לצרף קבלות התומכות בסכומים הנטענים – עמ' 5 שורות 6-10.
ביחס להוצאות הלבשה והנעלה בגובה של 400 ₪ בחודש והוצאות בילוי פנאי, השיבה התובעת כי רק עבור רכישת פיצה לקטין היא משלמת 70 ₪ בשבוע – עמ' 5 שורות 12-13.
ביחס להוצאות עבור אוכל בגובה של 1,000 ₪ השיבה התובעת כי לא ידעה שהיא אמור לשמור קבלות וכי כעת היא שומרת קבלות – עמ' 5 שורות 16-17.
בסיכומיה טענה התובעת כי היא נושאת לבדה בתשלום רכיבה טיפולית לקטין – עמ' 13 שורה 4.
29.הנתבע, מעבר להכחשה כללית בנוגע לחבותו העקרונית לשאת במזונות הקטין בנסיבות העניין, הכחיש את הצרכים שפורטו בצורה כוללנית וגורפת ולמעט התייחסותו לרכיב 'היגיינה ותספורת' – לגביה טען כי היא מקוממת ומגוחכת בהתחשב שהוא זה שלוקח את הקטין להסתפר מידי חודש וכן התייחסותו להוצאות 'ביגוד והנעלה', ביחס אליהן טען כי היא לא קיימת ובהתחשב בכך שהוא זה הרוכש הנעלה והלבשה לקטין.
עוד הוסיף הנתבע כי הוא נושא לבדו בכל ההוצאות הרפואיות של הקטין ומשלם עבור טיפולי שיניים פרטיים לקטין.
הנתבע העיד כי לקטין ארון בגדים בביתו – עמ' 12 שורה 20 וכן ספריה ובה מלוא הציוד הנדרש לתלמיד בכיתה א' – עמ' 11 שורות 9-10.
בעדותו הוסיף הנתבע כי היא נושא לבדו בהוצאות החוג בו משתתף הקטין, בעלות של 240 ₪ בחודש ובנוסף, נושא בתשלום עבור תחרויות בהן משתתף הקטין (בעלות של 116 $), ביגוד מתאים (בעלות כוללת של 540 ₪ בכל חצי שנה) וביטוחים (בעלות של 100 ₪ בשנה) – עמ' 10 שורות 2 ובעמ' 12 שורות 11-17.
30.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הובא בפני, מצאתי להעמיד את צרכיו של הקטין, לא כולל מדור ואחזקתו ולא כולל הוצאות חינוך, ע"ס של 1,100 ₪ בחודש (כלכלה – 800 ₪; היגיינה – 100 ₪; הנעלה והלבשה – 150 ₪ וביטוח רפואי – 50 ₪).
הוצאות הקטין, כולל חלקו בהוצאות מדור ואחזקתו (1,670 ₪ בחודש וכאמור לעיל) עומדות ע"ס כולל של 2,770 ₪ בחודש.
חלוקת זמני השהות
31.בפסק-דין אשר ניתן ביום 12.07.21, במסגרת תלה"מ 72785-06-20, אומצו בהסכמת הצדדים המלצות עו"ס לסדרי דין בתסקירה מיום 04.07.21.
לצדדים נקבעה אחריות הורית שווה ביחס לקטין.
זמני השהות של הנתבע עם הקטין נקבעו לימים שני ורביעי, כולל לינה וכן כל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד ליום ראשון. זמני השהות מתקיימים באופן שהנתבע אוסף את הקטין מהמסגרת החינוכית ומחזיר את הקטין בחזרה אליה למחרת היום, וביום ראשון לאחר מפגש של סוף שבוע.
לצדדים נקבעה חלוקת זמנים שווה עם הקטין במהלך החופשות והחגים.
32.אם כך, בפרק הזמן של 30 יום שוהה הקטין בבית הנתבע 13 יום ואילו בבית התובעת הוא שוהה 17 יום. היינו, 57% אצל התובעת לעומת 43% אצל הנתבע.
סוף דבר,
33.לאחר שעיינתי בחומר הראיות המונח בפני; נוכח גילו של הקטין והדין החל על מזונותיו; בחלוקת זמני השהות המתקיימת בין הקטין לבין כל אחד מהוריו ולאור הפערים שבהכנסות הצדדים (סך של 9,300 ₪ לאם לעומת סך של 8,000 ₪ לאב), נפסק כדלקמן:
לאור הפערים בהכנסות הצדדים חלקו של הנתבע במזונות הקטין עומד ע"ס של 1,280 ₪ בחודש ואילו חלקה של התובעת במזונות הקטין עומד ע"ס 1,490 ₪ בחודש.
לאור חלוקת זמני השהות המתקיימת בין הנתבע לבין הקטין הרי שהנתבע נושא במזונות הקטין בסך של 1,191 ₪ בחודש. קרי, נוצר פער של 89 ₪ לחובת הנתבע (סך של 1,280 ₪ חלקו של הנתבע במזונות הקטין פחות הסך של 1,191 ₪, המסופקים לקטין בבית הנתבע במהלך זמני השהות).
הפער הזניח שנוצר יכוסה מתוך קצבת הילדים המשתלמת עבור הקטין ומועברת לידי התובעת.
34.מכל המקובץ לעיל, אין מקום לחייב את הנתבע להעביר כל סכום שהוא לידי התובעת בגין מזונות הקטין, שכן מצאתי כי הנתבע ממלא אחר תשלום חבותו במזונות הקטין במסגרת זמני השהות בהם שוהה הקטין במחיצתו.
35.הצדדים יישאו בחלוקה שווה ביניהם בתשלום מחצית הוצאות חינוך, באופן שכל אחד מהצדדים יעביר לצד שנשא בהוצאה זו את מחצית התשלום וזאת בכפוף להצגת קבלות התשלום בפועל ע"י הצד המשלם או בהצגת מכתבי דרישה ממסגרות החינוך, בקיזוז כל הנחה, הטבה או מענק המגיעים למשפחה בגין רכיב ובתוך 15 יום ממועד הצגתם.
'הוצאות חינוך' לרבות, אך לא רק, צהרון; מועדונית; הסעות למסגרת החינוכית; תלבושות אחידה; טיולים; מסע לפולין; דמי שכלול; שכר לימוד; ספרי לימוד; קייטנות; שני חוגים בעלות מתנ"ס; שיעורי עזר; הוראה מתקנת ואבחונים; וועד הכיתה; רכישת מתנות ימי הולדת לילדי הכיתה ועד לסך של 50 ₪ עבור כל מתנה.
בנוסף, יישאו הצדדים בחלוקה שווה ביניהם בחוג הג'ודו, לרבות הוצאות ביטוחים, תלבושות וכל הוצאה נלווית עבור החוג וכן בעלויות עבור רכיבה טיפולית על סוסים.
36.כן יישאו הצדדים בחלוקה שווה ביניהם בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, באופן שכל אחד מהצדדים יעביר לצד שנשא בהוצאה זו את מחצית התשלום וזאת בכפוף להצגת קבלות התשלום בפועל ע"י הצד המשלם בקיזוז כל הנחה, הטבה או מענק המגיעים למשפחה בגין רכיב ובתוך 15 יום ממועד הצגתם.
'הוצאות רפואיות חריגות', לרבות אך לא רק, טיפולי שיניים; טיפולים אורתודנטיים; משקפיים; עדשות וכיו"ב.
37.דין החיובים שפורטו בסעיפים 31 ו-32 לפסק-הדין, כדין חיוב במזונות לצורך גבייתם.
38.קצבת הילדים של המל"ל עבור הקטיןוכן כל קצבה, הנחה או הטבה אחרת ישולמו לידי התובעת.
39.בכל הנוגע לפסיקת הוצאות והגם שהיה מקום לחייב בהם את התובעת משנדחתה תביעתה לפסיקת מזונות חודשיים, לא מצאתי מקום לעשות משפסקו מחציות הוצאות רפואיות וחינוך וכן לנוכח התנהלותו של הנתבע אשר הגיש ראיותיו רק במועד הדיון.
40.פסק-דין זה מסיים את בירורה של התובענה.
המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מפסק-הדין לב"כ הצדדים ולסגור את ההליך.
41.פסק-הדין מותר לפרסום, ללא פרטים מזהים ובשינויי נוסח והגהה בלבד.
ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ב, 14 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
