פלוני נ׳ ביטוח לאומי

בפנינו תביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 20.1.2019 כפגימה בעבודה.

ביום 21.2.2022 ניתנה החלטה, לפיה נקבע כי לתובע אירע ביום 20.1.2019 אירוע חריג בעבודה אשר הצדיק מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין אותו אירוע חריג לבין אוטם שריר הלב בו לקה התובע. כמו כן נקבעה התשתית העובדתית אשר תועבר למומחה הרפואי כדלקמן:

• התובע יליד 19.11.1966. הוא עובד מזה 30 שנים בתחום המזון וההסעדה של חברות וגופים מוסדיים.

   

• בין השנים 2005 – 2018 עבד התובע כסמנכ"ל תפעול בחברת מבושלת. זהו מפעל מזון שמספק מזון לכ-1,200 נקודות ביום, ביניהם גני ילדים, בני הגיל השלישי וכוחות הבטחון לרבות משטרת ישראל וצה"ל.

   

• תפקידו כסמנכ"ל תפעול היה מאוד אינטנסיבי ושוחק ולכן מידי 4 שנים יצא לחצי שנה להתאוורר בחוץ.

   

• במסגרת עבודתו בחברת מבושלת הוא ניהל מערך גדול של כ-300 מנהלי תפעול אזוריים, מנהלי ביניים ומנהלי מחלקות ועבדו תחתיו כ-15 מנהלי אזור. אלה היו אחראים על ביצוע העבודה בדרגי השטח על פי הוראותיו והנחיותיו של התובע. ככל שהיתה מתעוררת בעיה בדרגי השטח, היה התובע מורה למי מהמנהלים תחתיו לספק פתרון בתחומו או נותן הנחיות לביצוע.

   

• בחודש אוקטובר 2018 החל התובע לעבוד בחברת ל. אשל קייטריג ואירועים בע"מ (להלן – המעסיקה) כסמנכ"ל תפעול. המעסיקה סיפקה ארוחות ללקוחות שונים במספר מוקדים ברחבי הארץ, כאשר המטבח הראשי שלה היה ממוקם בקיבוץ פלמחים.

   

• בשונה מתפקידים שביצע בעבר, המעסיקה חברה קטנה. קשרי העבודה בין התובע לבין הבעלים והמנהלים היו צמודים וישירים, היקף לקוחותיה מצומצם ועל התובע היה להיות במגע הדוק יותר עם לקוחות הקצה ולפתור בעיות בעצמו.

   

• התובע עבד בין השעות 07.00 ועד 17.00, אולם שעות העבודה היו משתנות לפי צרכי המעסיקה.

   

• סדר יומו של התובע כלל בין היתר, הגעה למטבח הראשי בשעות הבוקר, וידוא שילוח תקין של משלוחי המזון ללקוחות הקצה, וידוא תקינות הזמנות של סחורות וחומרי גלם וכן טיפול באירועים בלתי צפויים. בערך בשעה 10.00 – 11.00 יצא לנקודות אליהן סופק המזון, שהן בין באר שבע לבין חיפה, כדי לוודא אחסנה תקינה, היגיינה וסדר עבודה תקין של עובדי השטח. כמו כן, עבר התובע בין הנקודות אליהן סופק המזון לצורך חניכה של מנהלי הנקודות, בדיקת המזון וסיוע בפועל.

   

• כאשר התובע היה כשלושה חודשים בתפקידו, הוא נדרש לנהל ביקורת תברואתית מטעם צה"ל במטבח הראשי בקיבוץ פלמחים. המעסיקה עמדה בעבר לביקורות שונות גם מטעם משרד הבריאות. ביום 20.1.2019 היתה זו הפעם הראשונה בה המעסיקה עומדת לביקורת צבאית. יובהר כי בשונה מביקורות אזרחיות, ביקורת צבאית מתקיימת בנוכחות גורמים מקצועיים רבים מטעם הצבא, כמו טכנולוג מזון ווטרינר, אשר בודקים את העבודה בהתאם לתקנים שונים.

   

• בבוקר יום הביקורת (20.1.2019) התובע הנחה את עובדי המטבח להכין אותו לביקורת. הוא היה לחוץ ועבד איתם לנקות ולסדר את המטבח. התובע היה האדם היחיד אשר לו היתה הבקיאות והניסיון רב שנים בניהול ביקורות צבאיות. הוא נקלט לעבודה במעסיקה לצורך כך. מפאת חשיבות הביקורת למעסיקה, נכחו במטבח גם אחד ממנהליה וגם מנהל המטבח וכל העיניים היו נשואות לתובע והוא חש את מלוא כובד האחריות מוטלת עליו.

   

• יודגש, כי בשונה מעבודתו כמנהל תפעול במבושלת, שם יכול היה לחלוק את העבודה ואת האחריות לביצועה על מנהלי התפעול שהיו תחתיו – במעסיקה הוא נאלץ לעשות הכל לבדו. גם כאשר הנחה את עובדי המטבח הוא היה צריך לוודא ביצוע הנחיותיו בעצמו.

   

• צוות הביקורת הגיע למטבח סביב השעה 08.30 – 09.00 ושהה במטבח כשעתיים – שעתיים וחצי. במשך שהייתו התובע היה צמוד לצוות, ליווה אותם ממחלקה למחלקה וענה על שאלותיהם.

   

• בתום הביקורת, אשר התנהלה כהלכה, חש התובע ירידת מתח קיצונית ומיד התארגן ויצא לפגישת עבודה באשדוד. פגישה זו נקבעה מבעוד מועד ונועדה לתדרך מנהל חדש.

   

• זמן קצר לאחר שהחלה הפגישה, חש התובע קוצר נשימה ותחושה דמוית צרבת אשר החמירו במהרה לכאב בידיו. הוא הובהל לבית החולים אסותא באשדוד. שם אובחן כסובל מאוטם שריר הלב ועבר שני צנתורים.

   

• מצבו הרפואי של התובע כמפורט בתיעוד הרפואי המצ"ב.

   

   

באותה החלטה וקודם למינוי מומחה רפואי, התבקש הנתבע להודיע באם נוכח העובדות שנקבעו, הוא מסכים להעביר את עניינו של התובע לוועדה הרפואית. הנתבע הודיע כי נוכח כוונתו לערער על ההחלטה, אין בכוונתו ו/או ביכולתו ליתן הסכמות כלשהן. בנסיבות אלה מונה מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, פרופ' שמואל גוטליב (החלטה מיום 4.5.2022), התשתית העובדתית שנקבעה הועברה אליו והוא התבקש להשיב לשאלות כדלקמן:

• מהו הליקוי ממנו סובל התובע?

• האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי המצ"ב?

• האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות לבין האירוע הלבבי שעבר התובע?

• ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה או שמא סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשות האירוע הלבבי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

   

ביום 14.6.2022 הוגשה חוות דעתו של פרופ' גוטליב לתיק, בה פירט את השכלתו וניסיונו הרפואי, פרשת המקרה והשיב לשאלות שהופנו אליו בהחלטת המינוי כדלקמן:

"א.ש. מה הליקוי ממנו סובל התובע?

ת. בתאריך 20.1.2019 לקה התובע באוטם חד בשריר הלב בדופן התחתונה עם הרמות מקטע-ST באק"ג (STEMI). האוטם גרם לנזק קל לתפקוד הלב. האבחנה מבוססת על ההסתמנות הקלינית, עליה בטרופונין, אקו-לב וממצאי הצנתור.

ב.ש. האם התובע עבר אירוע לב על פי החומר הרפואי המצו"ב?

ת. כן, כאמור בשאלה א', כן.

ג.האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה כמתואר בעובדות לבין אירוע הלב שעבר התובע?

ת. כן, קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ביום 20.1.2019 לבין האוטם בו לקה התובע באותו יום.

על פי תיאור המוסכם של העובדות שתוארו ע"י בית הדין, השבוע שקדם לאירוע בעבודה ביום 20.1.2019 היה מלווה במתח ממושך כששיאו ביום 20.1.2019, והיה חריג מבחינת הלחץ הנפשי בו היה נתון התובע – "אירוע חריג בעבודה".

סמיכות הזמנים בין מצב הדחק הנפשי כמתואר והתמונה הקלינית שהציג התובע, תומכת בהנחה שהאוטם נגרם כתוצאה מה"אירוע החריג" בעבודת התובע. על כן, ניתן לקבוע, בסבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודת התובע ביום 20.1.2019 לבין האוטם שלקה ביום זה.

• ש. האם סביר יותר להניח כי אירוע הלב היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה, או שמא סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשות אירוע הלב היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

  ת. אלמלא ה"אירוע החריג בעבודה" אירוע הלב היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר.

  לתובע מספר גורמי סיכון ללקות במחלת לב (עישון, היפרליפידמיה מעורבת וסיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית) אך בטרם האירוע הנוכחי לא סבל מסימפטומים של מחלת לב איסכמית, והתעמל 3 פעמים בשבוע ללא תלונות.

  הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם (אוטם או תעוקת חזה בלתי יציבה, אירוע מוחי) ב-10 שנים, במקרה דנן (בהתחשב בגילו ובגורמי הסיכון שצויינו) ניתן להערכה ע"י מחשבוני סיכון:

  1.לפי ASCVD Risk של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה – מדובר בסיכון בינוני 13.4% ל-10 שנים, (סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית מגדר: גבוה מעל 20% ב-10 שנים, בינוני 10-20%, נמוך פחות מ-10%).

  2. לפי ה 3QRISK הבריטי הסיכון (משקלל גם סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית) הסיכון גבוה יותר – 17.5% ל-10 שנים, פי 3.9 מאדם בריא בגילו.

     הדחק הנפשי בעבודה במשך שבוע ימים כששיאו ביום 20.1.2019, גרם לשרשרת תהליכים (עליה בלחץ-הדם, בדופק, הפרשת אדרנלין ונוראדרנלין, נטיית-יתר של הדם להיקרש, נזק לציפוי הפנימי של כלי הדם) שהביאו לערעור פתאומי ביציבותו של הרוב הטרשתי בעורק RCA, שהפך להיות "בלתי יציב", נקרע וגרם לחסימת העורק ול"אוטם תחתון עם הרמות מקטע-ST" בתרשים האק"ג (STEMI). האוטם גרם לנזק קל בלבד לתפקוד חדר שמאל.

     ללא ה"אירוע החריג" הרובד הטרשתי בעורק זה היה יכול להישאר "יציב". התובע היה מקבל טיפול תרופתי או התערבותי מתאימים וניתן היה למנוע אוטם בשריר הלב. כך שאלמלא האירוע בעבודה, סביר להניח שהאוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר או שלא היה מופיע כלל.

• הסתייגויות ומסקנות

  למרות האמור לעיל, ההכרה באירוע הלב (קרי "אוטם-חד בשריר הלב") שעבר התובע כפגיעה בעבודה, כמשמעותה על פי החוק לביטוח לאומי, מחייבת הסתייגות מסוימת.

  בצנתור הדחוף שעבר התובע בתאריך 20.1.2019 נמצאה מחלה כלילית דו-כלית – כשעורק האוטם הוא RCA, וכן נמצאה מחלה בעורק ה LAD בעטיה עבר צנתור נוסף (ביום 22.1.2019) עם השתלת תומכן. המחלה בעורק ה LAD איננה קשורה לאוטם הנוכחי, אלא פרי גורמי הסיכון מהם סבל והמהלך הטבעי של מחלתו. לפיכך, יש להכיר רק בעורק ה RCA (עורק האוטם) כקשור לתביעה הנוכחית, ואין להכיר במחלה בעורק ה LAD.

  לסיכום: קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ביום 20.1.2019 לבין האוטם התחתון (STEMI) שלקה באותו יום, בשל חסימת עורק RCA. לולא ה"אירוע החריג" בעבודה, קרוב לודאי שאירוע האוטם לא היה מופיע כלל או שהיה נדחה למועד מאוחר יותר, לפיכך, יש להכיר באירוע הלב כתאונת עבודה. האוטם גרם לנזק קל לתפקוד שריר הלב. למרות הכרה זו, אין להכיר במחלה בעורק ה LAD כקשורה לאירוע החריג". (כל ההדגשות במקור. א.ה).

   

לאחר מכן הודיע הנתבע כי אין בכוונתו לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה. עם זאת, מאחר שהוא סבור כי קביעתו של המומחה מבוססת על קביעה שגויה, לפיה לתובע אירע אירוע חריג בעבודה – ביקש הנתבע להורות על הגשת סיכומים. בהתאם להחלטה מיום 13.7.2022 הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב.

בסיכומיו טען הנתבע כי אין לקבל את קביעת המומחה בשל כך שהיא מבוססת על עובדות שגויות. לטענתו, התובע לא הוכיח תשתית עובדתית התומכת במסקנה כי ביום 20.1.2019 אירע לו אירוע חריג בעבודה. משנקבע ההיפך בהחלטה מיום 21.2.2022 – אין לנו צורך לדון בטענות אלה והן נדחות.

בנסיבות אלה, אנו מקבלים את חוות דעתו של פרופ' גוטליב ובהתאם לה ולהסתייגות המופיעה בה, קובעים כי יש להכיר באירוע אוטם שריר הלב שחווה התובע ביום 20.1.2019 כפגיעה בעבודה.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד מלוא התשלום בפועל.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ג, (31 אוקטובר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.