פלונית נ' פלונית ואח'

זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן: "החוק").

הצדדים להליך

התובעת, ילידת שנת 1998, תושבת סלמה, בתה של הנתבעת 1 (להלן: "התובעת").

הנתבעת 1 תושבת סלמה, היא המבוטחת של הרכב שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הנתבעת").

הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ, היא המבטחת של רכב הנתבעת (להלן: "הראל").

טענות התובעת

לטענת התובעת, ביום 8.6.17 היא נפגעה בתאונת דרכים, עת נסעה ברכב מסוג מזדה אשר היה מבוטח אצל הראל. לטענתה, התאונה התרחשה כאשר התנגש הרכב בו נסעה, ברכבו של צד ג', מר סמיר מרינה (להלן :"סמיר") כשהרכב נהוג בידי אמה, הנתבעת.

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה היא נפגעה קשות בכל חלקי גופה ופונתה לבית חולים פורייה. שם אובחן כי היא סובלת מהגבלות ומכאבים בגב התחתון. התובעת המשיכה להיות במעקב רפואי במסגרת קופת חולים לתקופה ממושכת, ועברה סדרה של טיפולי פיזיותרפיה וכן טיפולים פסיכולוגיים.

כן נטען כי, היא צפויה לסבול בעתיד מהגבלות וכאבים בגב ובעמוד שידרה, ולסברת רופאיה נותרה לה נכות צמיתה בתחום האורתופדי והנוירולוגי.

טענות הראל

הראל הכחישה את העובדות בכתב התביעה לרבות עצם ודרך קרות התאונה.

לטענתה, בזמן התאונה נסעו פחות נוסעים ברכב מהנטען בכתב התביעה, חלק מהנוסעים הוספו בדיעבד לרכב, וזאת במטרה לזכות בפיצויים שלא כדין. לטענתה, מי שנהג ברכב היא התובעת, שאין חולק שלא היה ברשותה רישיון בר תוקף.

לטענתה, התובעת והנתבעת היו שותפות לקנוניה של הוספת נוסעים ועל כן אינן זכאיות לקבלת פיצויים מכוח הוראת ס' 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א -1981 אשר פוטר את המבטח מחבותו, באם נמסרו למבטח עובדות כוזבות.

כן נטען כי, כיסוי ביטוחי מותנה בין היתר בעמידה בתנאי הביטוח, שנהגת הרכב תהיה בעלת רישיון נהיגה ותעודת ביטוח חובה תקפים במועד התאונה הנטענת.

לטענתה, אם התובעת נפגעה, אזי זה היה בנסיבות שונות לחלוטין מאלה שלהן היא טוענת, וכי אין מדובר כלל במקרה הבא בגדר "תאונת דרכים " כמשמעות מונח זה בחוק.

דיון

בשל הכחשת הראל את נסיבות התאונה ואת חבותה, פוצל הדיון בשאלת החבות ובשאלת הנזק באופן שתחילה נשמעו הראיות בשאלת החבות, ומכאן ההחלטה.

נסיבות התאונה

אין מחלוקת בין הצדדים באשר להתרחשותה של התאונה ושמדובר בתאונת דרכים לפי משמעותה על פי החוק. המחלוקת היא בסוגיה אחת מרכזית, מי נהג ברכב בעת התאונה. לגרסת התובעת, הנתבעת נהגה ברכב. לגרסת הראל, התובעת היא שנהגה ברכב. שאלת החבות של הראל נגזרת מהשאלה מי נהג ברכב? ככל שהנתבעת נהגה ברכב, אין חולק שעל הראל לשאת בחבות לפצות את התובעת על נזקיה. לא כך, אם יוכח שהתובעת, שאינה מחזיקה ברישיון נהיגה, היא זו שנהגה ברכב, אזי הראל תהא פטורה מחבותה. אני סבורה שנטל ההוכחה לגבי זהות הנהגת, מוטל על הראל, המבטחת של הרכב. אביא להלן את הראיות שהובאו בפניי בשאלה זו.

בסעיף 4 לכתב התביעה תוארו נסיבות התאונה כך:

"ביום 8.6.17 נפגעה התובעת קשות בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה 1975, עת נסעה ברכב מסוג מזדה יפו מ.ר XXXXXX (להלן: "הרכב") אשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2 עפ"י פוליסת ביטוח בת תוקף שמספרה XXXXX/17 (להלן: "הפוליסה"). התאונה התרחשה עת התנגש הרכב בו נסעה התובעת ברכב אחר מסוג סקודה מר XXXX".

בתצהיר עדותה הראשית, הצהירה התובעת כי, ביום 7.6.17 נסעה עם הרכב המשפחתי עם אמה ואחותה, במהלך הנסיעה היא ישבה במושב הקדמי ליד הנהג, ואחותה הקטנה ישבה מאחור, וכי תוך כדי נסיעה בכביש פנימי הגיע רכבו של צד ג', מר סמיר, והתנגש ברכב בו נסעו.

התובעת הכחישה בכל תוקף בעדותה כי היא נהגה. כך בעמ' 2 שורות 27-33:

"ש: את אומרת שאין סיכוי שתנהגי ברמי כי ברמי יש עליות מאוד חדות.

ת: אני רציתי להראות לכם שאין סיכוי שאני אנהג ואני לא מוכנה לנסות את הדבר הזה כי אני בעצמי מפחדת. למה שאני אנהג ואני אעבור על החוק?

ש: תארי את הסדר שבו ישבתם ברכב.

ת: אמא שלי נהגה, אני הייתי לידה, אחותי הקטנה הייתה במושב אחורי.

ש: איפה במושב אחורי.

ת: מאחורי אמא שלי".

בעמוד 3 שורות 28-33 העידה התובעת כך:

"ת : אנחנו היינו עולים לסבתא, אמא שלי היתה עליה חדה , אמא שלי לקחה את צד ימין בעליה והוא בא ממול, הוא נהג במהירות גבוהה, אמא שלי היתה עולה לאט לאט, אמא שלי הרכב זז ימינה, היא במהירות משכה בלם יד, שני רכבים נתקעו אחד בשני, הרכב שלו זז שמאלה, אמא שלה לצד ימין, הוא פגע ברכב, ירד מהרכב שלו, לא הגיע אלינו ולא שאל אותנו ולא בירר מה שלומנו, מה קורה, היינו לבד ברכב, אחותי הייתה מאוד פוחדת וצורחת, אמא שלי גם פחדה".

התובעת חזרה על סדר הישיבה ועל הכחשתה כי נהגה גם בעמ' 4 שורות 18-21 :

"ש: נהג צד ג' אומר שהוא היה שם וזה מוקלט וזה ברור וחד משמעי, ראיתי בחורה צעירה יושבת ברכב לילדה ישבה אחותה ואחר כך הגיעה מי שהגיעה.

ת: אמא שלי נהגה ואני ישבתי לידה, אין סיכוי שאני הייתי נהגת. בעצם הוא לא הסתכל כלפינו, הוא לא ידע מי נהג, לא הגיע לרכב שלנו בכלל". (הדגשה אינה במקור ב.ל ).

הדבר תואם את תיאור התובעת את התאונה בהודעתה במשטרה מיום 5.9.17 אשר צורפה לתצהיר עדותה הראשית:

"אני הייתי עם אמא ברכב. ישבתי ליד הנהג. היינו בעלייה מישהו נכנס ברכב שלנו מצד סמול (כך במקור) צד הנהג".

גם הנתבעת העידה בעניין זה בעמוד 8 שורות 28-32 ובעמוד 9 שורות 1-4 כך:

"ש: תתארי איך קרתה התאונה.

ת: בעין אל חודין איפה שקרתה התאונה, אני הייתי עולה ברכב, יש עליה ויש סיבוב קשה והוא בא מלמעלה ומי שיורד מלמעלה הוא נהג במהירות, מי שבא מלמעלה, לא רואה בדיוק מי שבא מלמטה, אני הייתי נוהגת למעלה, הוא הגיע במהירות, בדיוק איפה שהסיבוב, פגע ברכב בצד של הנהג והרכב המשיך ללכת קדימה, יש שם שביל שיורדים אנשים, היו אנשים, אנשים ישבו ברגע האחרון ראיתי את האנשים, פחדתי, הרמתי את הבלם יד והחזקתי בהגה בלי לזוז.

ש: את בעליה חדה.

ת: לא. אני בעליה לא חדה

ש: הוא מגיע מהסיבוב. איזה חלק מהרכב שלו פגע באיזה חלק מהרכב שלך.

ת: צד ימין קדמי של הרכב שלו פגע בצד שמאל של הרכב שלי, המכה הייתה חזקה, אילו לא הייתה חזקה לא היה דוחף אותי קדימה. ברגע האחרון לפני שאגיע לשביל אילו הייתי מאבדת שליטה הייתי יורדת על אנשים, ברגע אחרון משכתי את הבלם יד".

כן העידה הנתבעת בעמוד 12 שורות 26-30 לעניין הטענה כי התובעת נהגה:

"ש: נהג צד ג' אומר ותיכף נביא אותו להעיד, הוא אומר שמי שנהג ברכב הייתה בחורה צעירה, לידה ישבה בחורה צעירה בת 12-13 ואחרי התאונה יצאו מהרכב.

ת: שקר. אני הייתי הנהגת, הבנות שלי, אחת על ידי ואחת מאחורה, הבת שלי בחיים שלה לא נהגה, אין לה רישיון נהיגה נכון לעכשיו, עכשיו היא לומדת. חוץ מזה איך נהגה ברכב, על מה אתה מתבסס, אילו היה נמצא מולי הייתי מדברת עליו, אולי הוא חשב שאני בחורה צעירה.

מעדותן של התובעת והנתבעת עולה כי לאחר התאונה התקשרה הנתבעת אל אחיה, מר XXX להלן: ("פלוני"), שהגיע למקום ודיבר עם נהג צד ג', סמיר. פלוני העיד כי לקח אותה לאמם וחזר לקחת את הרכב של הנתבעת. כן העיד כי ביקש מהנהג המעורב להחליף פרטים (ראה עדותו בעמוד 14 סייפא).

בעמוד 17 שורות 22-28 הוא העיד כך:

" ש: הנהג הוא אדם נורמטיבי שאלנו אותו והוא אומר שהרכב נסע אחרי הזירה, המשיכו ונסעו ברכב.

ת: איזה נסעו ? כל המים ירדו מהרכב, איך לנסוע איתו ?

ש: הוא אמר שמי שנסע ברכב היתה בחורה צעירה ולידה ישבה בחורה בת 12-13.

ת: אחותי עשתה תאונה, צעירה יש לה רישיון ? הבן אדם הוא שכן שלי, יש לו מוסך, אני מכיר אותו, אם הוא אומר את זה אז הוא משקר.

ש: אחיינית שלך התובעת נוהגת.

ת: לא. אין לה רישיון. איך נוהגת ואין לה רישיון? בן אדם בלי רישיון איך ינהג".

עדויותיהם של התובעת, הנתבעת ופלוני, היו ברמה שיש בהן כדי להכריע את כפות המאזניים לחובת הראל. הם חזרו והעידו על כך, שהנהגת הייתה הנתבעת, והכחישו בכל תוקף כי התובעת היא זו שנהגה. כולם גם העידו, שהנתבעת קראה לפלוני לאחר התאונה על מנת שיסייע להן, דבר שעלה גם בעדות סמיר כפי שאפרט בהמשך.

טענת הנתבעת בקשר לזהות הנהגת, מבקשת להסתמך על דבריו של סמיר אשר נחקר על ידי חוקרת מטעם הראל. בדיון ביום 18.4.21, העידה החוקרת שחקרה את סמיר מטעם חברת הראל. במהלך עדותה, נשמעה הקלטה של השיחה שלה עם סמיר, שיחה שהתקיימה ביום 11.11.18 (מוצג נ/1).

לטענת הראל, בשיחה של סמיר עם החוקרת , הוא ציין שהנהגת הייתה צעירה ושלידה ישבה ילדה בת 12-13. דבר המחזק את טענת הראל, שהתובעת היא זו שנהגה ומי שישבה לצידה הייתה אחותה הקטנה. להלן דבריו הנוגעים לעניין של סמיר, בפני החוקרת:

החוקרת: מה קרה לה?

סמיר: שום דבר, לא קרה לה כלום.

החוקרת: היא לא נפצעה?

סמיר: לא, בכלל לא...

...

החוקרת: לא היה אמבולנס, נכון?

סמיר: לא, היא נסעה עם האוטו בסוף.

...

החוקרת: היו איתה ברכב עוד אנשים?

סמיר: היה על ידה מישהי, בחורה צעירה, היא נהגת חדשה.

החוקרת: היו עוד אנשים ברכב?

סמיר: היה על ידה בחורה צעירה, צעירה צעירה, בת 12,13 ככה בערך.

החוקרת: ולא היו עוד אנשים ברכב?

סמיר: לא לא לא לא, שניים היו.

...

סמיר: היא אומרת שיש לי ביטוח, בסוף בעלה אומר לי, תתקן אותה בביטוח שלך, ואנחנו לא, היא לא אשמה היא אומרת, הסוכן שלה.

...

החוקרת: ואחר כך שמרתם על קשר?

סמיר: לא, בכלל, מאז לא, הייתי זה, בעלה אומר לי לא, אנחנו לא אשמים, תעשה מה שאתה רוצה, והיא נהגת חדשה, 3 חודשים וחצי עם רישיון, ואין מלווה אין לה כלום.

החוקרת: היא לא, הייתה בלי מלווה?

סמיר: לא, היית על ידה בחורה צעירה.

החוקרת: כן.

סמיר: הבנתי שאין לה רישיון אפילו, הבחורה שעל ידה.

החוקרת: כן, ילדה.

סמיר: כן, ילדה.

...

החוקרת: אתה אומר, היא הייתה ברכב, רק עם הילדה?

סמיר: כן.

שיר: לא היו עוד ילדים.

סמיר: לא.

החוקרת: אנשים נוספים?

סמיר: לא לא לא לא לא, לא היה כלום, אם היא אומרת משהו, היא משקרת.

בשל מצב רפואי, שלא אפשר לסמיר להתייצב למתן עדות בבית המשפט, נקבע שעדותו תישמע בביתו ביום 25/1/22, בנוכחות באי כוח הצדדים. עדותו תועדה בהקלטה של מקליט מטעם הנתבעת. בחקירתו הראשית, אישר את השיחה עם החוקרת וכל מה שמסר לה אמת.

בחקירתו הנגדית העיד סמיר, שמיד לאחר התאונה, במקום התאונה, אמרה לו הנהגת ברכב שיצאה מהרכב, שיש לה רישיון, יש טסט, ויש ביטוח, ואין לו מה לדאוג, וגם העיד שדיברה עם בעלה (עמוד 6 לפרוטוקול). עוד העיד שאח של הנהגת הגיע למקום התאונה. סמיר נשאל איך אתה יודע שהנהגת התקשרה לבעלה, הוא השיב: "היא דיברה, היא אומרת בעלי עסוק...". יתרה מזו, סמיר העיד שהיו שתיים, "אחת מבוגרת שהיא אחותו של, אחותו של פלוני". "השנייה ילדה בת 12-13 ככה". בעניין זה נשאל שהיא הייתה בת 18, השיב: "יכול להיות. מה אני? אז אתה יודע".

עדותו של סמיר בפני בית המשפט, מחזקת את גרסת התובעת, ומחלישה את גרסת הראל, לעניין מי נהגה ברכב. עדותו, שהנהגת הייתה עם רישיון נהיגה וביטוח תקף, שהנהגת הייתה אישה נשואה שמיד לאחר התאונה התקשרה לבעלה, זו עדות המתיישבת עם גרסת התובעת שהנתבעת היא שנהגה ברכב.

עולה תמיהה וסימן שאלה, באשר למספר הנוסעים ברכב. סמיר העיד כי, לא הסתכל בתוך רכב הנתבעת ואין לו ידיעה האם ברכב ישבה נוסעת נוספת. מעדותו של סמיר בפני החוקרת ובפני בית המשפט מצטיירת תמונה של שתי נוסעות בלבד, הנתבעת וילדה בת 12-13. בעדויות עדי התובעת נטען לשלוש נוסעות. על פי גרסת הראל, התובעת נהגה ברכב יחד עם אחותה בת ה- 12-13 ומכאן, הנתבעת היא מי שהוספה לרכב לאחר התאונה. גרסה שאין בידי לקבל, בהינתן תשתית הראיות. מכל מקום, מצאתי להעדיף את גרסת עדי התובעת, כגרסה מסתברת יותר, מאחר והנתבעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה.

הערה לעניין תאריך התאונה. בטופס הדיווח למשטרה נרשם כי התאונה אירעה ב- 8.6.17 בעוד שהתאונה ארעה ב- 7.6.17 , התאונה גם דווחה להראל המבטחת של רכב הנתבעת. בקשר לזה העידה הנתבעת את הדברים הבאים, דברים שאני סבורה שיש בהם כדי לתת הסבר סביר לטעות שנפלה בטופס הדיווח.

"ש: למה במשטרה סיפרת שהתאונה אירעה בתאריך 8.6 בעוד שהיום את טוענת שהתאונה ארעה ביום 7.6.

ת: זה טעות. אני אמרתי בתאריך 7.6. לא ייתכן שאני אגיד להם ב- 8.6 והתאונה קרתה יום לפני. ש: זאת הודעה שאת מילאת בעצמך.

ת: הם כתבו, אני אומרת להם והם רושמים.

ש: גם את וגם בתך טענתם שהתאונה ביום 8.6.

ת: לא נכון, לא ביום 8.6, ביום 7.6 ובטוח זה טעות".

הראל הכירה בתאונה, ושילמה את נזק הרכוש שנגרם לרכבו של סמיר, שאף הודיע בעדות שמסר בביתו כי הוא קיבל פיצוי, אשור על תשלום נזק שנגרם לרכבו של סמיר צורף לתצהיר התובעת. באישור התשלום נרשם שהתאונה ארעה ביום 7.6.17, על כן נראה כי, אכן מדובר בטעות תמימה בטופס הדיווח למשטרה.

הנה כי כן, מכלל הראיות והעדויות שהובאו, נחה דעתי, ברמת ההסתברות הנדרשת בהליך אזרחי, כי הראל לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש להוכיח את גרסתה שהתובעת היא זו שנהגה ברכב בעת התאונה, ואני מקבלת את גרסת התובעת, שהנתבעת היא זו שנהגה ברכב בעת התאונה.

לסיום, אני קובעת שעל הראל מוטלת החבות לפצות את התובעת על נזקיה שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים.

לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה ובתשובה לבקשה, אני סבורה כי קיימת ראשית ראיה לנכות בתחום האורתופדי, איך אין ממצא רפואי אובייקטיבי לראשית ראיה לנכות בתחום הנפשי.

החלטה בדבר מומחה רפואי בתחום האורתופדיה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ג, 08 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.