פס"ד בעתירה למתן הנחיות לשחרור כספים בחשבון המשותף של המבקשים לטובת רכישת דירה

בפני עתירת המבקשים מיום 19.9.2022 למתן הנחיות למשיב 2 בנק ..., לשחרר סך של 2 מיליון ₪ מתוך כספים בחשבון המשותף של המבקשים לטובת רכישת דירה שתירשם ע"ש המבקשת 1.

המבקשת 1 הינה בתם היחידה של המבקשת 2 והמבקש 3.

המבקשת 2 הינה מיופת כוחו של המבקש 3, בהתאם לייפוי כח מתמשך מיום 8.8.2021, אשר נכנס לתוקפו ביום 30.11.2021.

(למען הנוחיות, ייקראו המבקשים להלן: "הבת", "האם", "האב" בהתאמה).

המבקשים כולם שותפים בחשבון מס'... המתנהל בבנק ... סניף ... (להלן: "החשבון המשותף").

תמצית טענות המבקשים

לטענתם, החשבון המשותף נפתח עוד בשנת 1992, כאשר ל- 3 הבעלים בחשבון זכות חתימה בנפרד. לטענתם, הבת היא שניהלה את החשבון המשותף בעצמה במהלך כל השנים, לרבות תיק ההשקעות בו, ואף הכניסה לחשבון המשותף את קרנות ההשתלמות שלה.

לטענתם, הגם כי האם, כיום בת 85 - צלולה, הבת פועלת בשמה ובמקומה.

לטענתם, מבקשות כיום האם והבת למשוך מהחשבון המשותף סך של 2 מיליון ₪ לצורך רכישת דירה להשקעה שתירשם ע"ש הבת (שאין לה דירת מגורים על שמה) ובאופן שדמ"ש שיתקבלו יופקדו אף הם לחשבון המשותף, ויהווה תשואה הולמת לחשבונות הגבוהים שכעת כמעט ואינם נושאים רווחים.

לטענתם, בהמשך לבקשת הבת לשחרור כספים מהחשבון, ולאחר שלבקשת הבנק הוצג ייפוי הכח

שניתן ע"י האב לאם – נמסר מהבנק (כעבור שבועים) כי לבת אין זכות למשיכת כספים מהחשבון, וכי האם (מיופת כוחו של האב) רשאית למשוך כספים בגובה הקצבה מהמל"ל (כ- 2,800 ₪ בלבד).

כן לטענתם, חשבון הבנק נחסם כמעט לחלוטין.

לטענתם, אין מניעה לאשר את משיכת הכספים לטובת ביצוע העסקה. המדובר בחשבון משותף ל-3

המבקשים מזה 30 שנה, כאשר במהלך כל אותו שנים לכל אחד מהם היתה זכות חתימה בחשבון. כן לטענתם, לא מדובר במיופה כח הזקוק לאישור ביהמ"ש בכל הוצאה מעל 100,000 ₪ ו/או רכישת דירה בחשבונו של החסוי.

לטענתם, בחשבון המשותף מצויים למעלה מ- 1 מיליון ₪ שהינם כספיה של הבת עצמה, שבהיותה בת יחידה היא היורשת היחידה של הוריה – כך שאין סכנה בדבר מיופה כח המנסה לרוקן את החשבון.

כמו כן, לאחר משיכת הכספים יוותר בחשבון המשותף סך של 4 מיליון ₪ (הוצג אישר יתרות בחשבון לפיו נכון ליום 13.9.2022 היו בחשבון סך של 6,125,783 ₪).

לטענתם, משניתן לאם ייפוי כח מתמשך – הינה רשאית לנהל את כל ענייניו הכספיים של האב ללא צורך בהתערבות האפוטרופוס, ולמעשה אלמלא הוצג לבנק ייפוי הכח המתמשך היתה יכולה האם למשוך הכספים כבעלים בחשבון.

לחילופין, עותרים המבקשים להורות על העברת הסך של 2 מיליון ₪ לחשבון משותף אחר על שמם, בבנק אחר.

ביום 2.10.2022 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש.

לעמדתו, ככל שלא יוכח כי הבת הפקידה בפועל כספים מהותיים לחשבון המשותף, יראה בה ב"כ היועמ"ש שותפה לחשבון מטעמי נוחות, ולא בעלים כספים.

לעמדתו, לא הובהר מדוע יש לרשום את הדירה על שם הבת בלבד, ובכל מקרה פעולה הגוזרת 1/3 מכספי האב, אשר נצברו במהלך השנים, מבלי שניתנות לו זכויות בדירה – לא יכולה להיחשב לטובתו.

לעמדתו, בייפוי הכח המתמשך לא ניתנה הרשאה למתן מתנות, וודאי לא בסכום כה גדול.

לטענתו, לא יתנגד לעסקה ככל שהזכויות תירשמנה ע"ש האב והאם בלבד. ככל שהבת מבקשת להירשם אף היא כבעלת זכויות בדירה – עליה להמציא את מסמכי פתיחת החשבון ואסמכתא על הפקדת כספים שביצעה מכספה לח-ן המשותף.

בהחלטתי מיום 3.10.2022 הוריתי למבקשים לפעול להצגת המסמכים כנדרש בעמדת ב"כ היועמ"ש.

ביום 19.10.2022 הוגשה הודעת המבקשים.

בהודעתם שבו והודיעו כי בח-ן למעלה מ- 6 מיליון ₪, והוסיפו כי להורים רכוש רב נוסף (4 דירות).

לטענתם, השותפות בחשבון של הבת עם הוריה החלה לפני למעשה מעשור, בחשבון משותף שנפתח בסניף הבנק בשוויץ והועבר לישראל (צורף אישור), אולם המבקשת לא הצליחה לאתר המסמכים הנדרשים ע"י ב"כ היועמ"ש ולא העלתה על דעתה שתידרש להוכיח הכנסת כספים לחשבון המשותף. לטענתם, גם אם הבת לא תוכר כשותפה בחשבון – לאם מחצית מהכספים בח-ן, וברצונה ליתן לבתה 2 מיליון ₪, כך שחלקו של החסוי אשר עומד לכל היותר על מחצית מהסכום בחשבון (קרי. 3 מיליון ₪) לא ייפגע.

עוד לטענתם, דרישת ב"כ היועמ"ש כי הדירה שתרכש תירשם ע"ש ההורים, תביא להפסד כספי גבוה

בתשלום מס רכישה. שכן בבעלות ההורים 4 דירות מגורים ועל כן חיובם במס רכישה יעמוד על 148,800 ₪ (8% מסכום הרכישה 1,860,000 ₪) בעוד שהבת שאין דירה בבעלותה צפויה לשלם מס בגובה 1,907 ₪ בלבד (3.5% על הסך שמעבר לסכום הפטור – סך של 54,455 ₪).

לטענתם, הבנק סגר בפני האם אפשרות למשיכת כספים מהח-ן המשותף והיא אינה יכולה לשאת בשכר המטפלת של האב והוצאות אחרות – באופן שפוגע בזכויותיהם הקנייניות.

לטענתם הבת מטפלת כל השנים בהוריה ודואגת לכל מחסורם.

לטענתם, לא תהא פגיעה באב החסוי – שנמצא בביתו, במחיצת אשתו ומטפלת 24 שע', ייוותר בעל אמצעים גם לאחר שחרור הכספים כמבוקש, ואין חשש כי לא ידאגו למחסורו.

תגובת הבנק הוגשה ביום 23.10.2022.

לטענתו, אין באפשרות הבנק לאשר משיכת הסך של 2 מיליון ₪ מהחשבון ללא צו שיפוטי המתיר זאת. לטענתו, הבעלות בחשבון המשותף הינה בחלקים בלתי מסוימים, ואינה בהכרח שווה - הבנק לא יודע מה חלקו היחסי של כל שותף ו/או כיצד מתחלקת הבעלות, והאם אמנם הסך של 2 מיליון ₪ שמבקשת הבת למשוך מייצג את חלקה בכספים שמופקדים.

על כן, לטענתו, חלוקת הכספים בחשבון בו אחד מהשותפים אינו כשיר יכולה להיעשות רק ע"י החלטה שיפוטית, ובפרט שעה שהאדם שמונה כאחראי לענייניו שותף אף הוא בחשבון (לעניין זה מפנה הבנק לסע' 48 ו- 32 ו(ז) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962) .

כן לטענתו, מיופה כח ע"פ ייפוי כח מתמשך אינו רשאי לבצע פעולות בשווי העולה על 100,000 ₪ (או 500,000 ₪ אם הוסמך לכך מפורשות) ללא אישור בית המשפט, והבנק סבור כי שחרור כספים בסכום המבוקש טעון אף הוא אישור ביהמ"ש.

כמו כן, מבהיר הבנק כי טענת המבקשים כי החשבון חסום אינה נכונה, וכי הבנק הבהיר כי לא ניתן לאשר משיכות חריגות ללא אישור בית המשפט.

דיון בבקשה נקבע ליום 25.10.2022.

במהלך הדיון שבו המבקשים על עמדתם, וכן ניתנה הסכמתם כי עם משיכת הסך כאמור 2 מיליון ₪ בחשבון יהא שייך לאב.

יצויין, כי ב"כ היועמש לא התייצב לדיון על אף שנדרש לעשות כן, ובהחלטתי מיום 25.10.22 הוריתי על הגשת עמדתו עד ליום 26.10.2022.

בעמדתו מיום 26.10.2022 שב ב"כ היועמ"ש על עמדתו מיום 2.10.2022 ואולם הודיע, כי שלאחר

שקילת הנסיבות בתיק, לרבות גילו של האב הממנה, מסת הנכסים העומדת לרשות האב ואשתו - לא

יתנגד לאישור העסקה, וזאת על אף שלא הוכחה כוונת שיתוף בכספים.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים כולם, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על שחרור הכספים כמבוקש, סך של 2 מליון ₪ מתוך חלקה של האם בכספים המופקדים בחשבון המשותף.

    

2. כאמור, אין חולק כי המדובר בחשבון משותף להורים ולבת, כאשר לעמדת ב"כ היועמ"ש יש להוכיח את חלקה של הבת בכספים ו/או כוונת שיתוף הנכסים.

    

   עם זאת, לא מצאתי כי יש להכריע (בשלב זה ובמסגרת הליך זה) בסוגיית חלקם של כל אחד מהשותפים לחשבון, מקום בו בין אם הבת תחשב כ'שותפה מטעמי נוחות' (כאמור בעמדת ב"כ היועמ"ש) ובין אם כשותפה שווה בחשבון– הרי שיש די והותר בחלקה של האם בכספים בחשבון, לצורך שחרור הסך המבוקש לטובת הבת.

   האם הביעה בפני בית המשפט את רצונה להעניק הכספים לבת. כן טענה האם, כי זה היה רצונו של האב לו יכול היה להביע את דעתו (עמ' 3 לפרוטוקול) - זאת, על אף שלא ניתנה הסמכה מפורשת של האב הממנה למתן מתנות בסכום זה בייפוי הכח המתמשך.

   עוד הצהירה האם, כי הבת היא שמטפלת בהורים ודואגת לכל מחסורם.

   ב"כ המבקשים אף הבהיר במהלך הדיון שהתקיים כי הסך של 2 מליון ₪ מוענק לבת מתוך כספי האם בחשבון וכי סך דומה של 2 מליון ₪ שיוותרו בחשבון יהא שייך לאב (כך שמתן הכספים ממילא לא יגרע מחלקו).

    

3. למען הסר ספק ולייתר זהירות מצאתי כי שחרור הכספים כאמור לא יביא אף לסיכון לפגיעה באב ו/או בזכויותיו, נוכח הרכוש אשר בבעלות ההורים:

   • כאמור בהתאם למסמכים שהוצגו מצויים בחשבון הבנק למעלה מ- 6 מיליון ₪ - כך גם לאחר שחרור הכספים כמבוקש, ייוותרו בחשבון די והותר כספים לצורך הוצאותיו ו/או צרכיו של האב (כיום בן 87) עד אריכות ימים (לעניין זה ראה הערכת ב"כ המבקשים בדיון את צרכיו של האב בכ- 7,500 ₪ ועד לסכום של 10,000 ₪ לחודש).

   • לטענת המבקשות, בבעלות ההורים 4 דירות מגורים נוספות - 3 מהן מושכרות כיום, ודמי השכירות המתקבלים בגינן מופקדים לחשבון המשותף.

     בדירה הנוספת שבבעלותם מתגוררת כיום הבת. כפי שהובהר בדיון, עם פינויה של הבת את הדירה – תושכר גם דירה זו, ודמה"ש שיתקבלו בגינה (שהוערכו בכ- 3,000 ₪ לחודש) יופקדו אף הם לחשבון המשותף.

   • כטענת המבקשים, מצאתי כי רכישת הדירה מהווה השקעה ראויה אשר תניב תשואה גבוהה יותר, מהתשואה שיתקבלו מהותרת הכספים בחשבון הבנק.

4. כן יש להעיר, כי בהתאם לייפוי הכח המתמשך עליו חתם האב, מינה האב את בתו כמיופת כח חליפה לאם, בכל ענייניו הרכושיים, האישיים והרפואיים. (סע' 2 לייפוי כח המתמשך).

   גם מטעם זה, לא מצאתי כי יש להידרש לכימות חלקה של הבת בחשבון ו/או למנוע את שחרור הכספים.

   לכך יש להוסיף אף את משך השנים בהן חל שיתוף בחשבון בין ההורים לבתם, כ- 30 שנה (ושנים רבות טרם הידרדרות במצבו של האב וכניסת ייפוי הכח המתמשך בתוקף).

    

5. לעניין טענות המבקשים אודות חסימת החשבון, הריני להפנות לסע' 9 לתגובת הבנק מיום 23.10.2022 לפיו אין מניעה לביצוע פעולות בחשבון:

   בהתאם להודעת הבנק לעיל, מובהר, כי על הבנק לאפשר את הפעילות בחשבון, כפי שהיתה טרם הגשת בקשה זו.

    

6. כאמור, המבקשים הצהירו בדיון על הסכמתם לייחד/לשייך מתוך הכספים שבחשבון המשותף 2 מיליון ₪ ע"ש האב ולטובתו. אני מורה, כי תירשם הערה מתאימה בעניין בבנק.

    

7. למען הסר כפי שהובהר במהלך הדיון, הליך זה עניינו מתן הוראות לעניין שחרור כספים מתוך החשבון, וככל שלמבקשות טענות כנגד התנהלות הבנק ו/או נזקים שנגרמו להן בשל התנהלותו – עליהן לפנות בהליך נפרד לעניין זה.

   לא מצאתי אף לקבל את בקשת ב"כ המבקשים לחיוב הבנק בהוצאות בגין הליך זה. נדמה כי הבנק פעל לכאורה בזהירות הנדרשת בנסיבות נוכח היותו של האב בעלים במשותף של החשבון, הסכום שנתבקש שחרורו (2 מיליון ₪) ובהינתן הוראות סע' 32ו (ג) ו- (ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962.

    

   ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה ובכפוף לתיקוני עריכה.

   המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

   ניתן היום, א' חשוון תשפ"ג, 26 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.