החלטה בבקשות האב למתן לצו מניעה להעברת מקום מגוריהם של הקטינים, וביטול צו הגנה שניתן כנגדו, ומנגד בקשת האם לרישום הקטינים למוסדות חינוך

לפניי בקשות האב למתן לצו מניעה להעברת מקום מגוריהם של הקטינים מאזור המרכז לאזור הצפון, וביטול צו הגנה שניתן כנגדו, ומנגד בקשת האם לרישום הקטינים למוסדות חינוך בצפון.

אילו עיקר הסוגיות המונחות לפתחי והדורשות הכרעה.

רקע עובדתי רלוונטי והשתלשלות ההליכים

1. הצדדים נישאו זה לזו ביום 11.11.2010 ומנישואיהם נולדו להם שלושה קטינים כבני 9.5, 6 ו-1.8 שנים.

2. המבקש (להלן-"האב") בוגר תואר ראשון ותואר שני ב-xxx ובעל תעודת הוראה מטעם yyy. האב מתפרנס מ-xxx וכן כמורה לxxx בתיכון xxx בxxxנוער בסיכון).

3. המשיבה (להלן-"האם") xxx בהכשרתה ועד לאחרונה, עת יצאה לחופשת לידה, עבדה בxxx. לפי דבריה של האם כפי שנמסרו במהלך הדיון שהתקיים היום, היא מצויה באובדן כושר עבודה זמני ומקבלת קצבה דרך ביטוח המנהלים אשר ברשותה עד ספטמבר 2022. לאחר מכן, היא עתידה לשוב לעבוד בxxx מרחוק. כאשר קיימת אפשרות שהיא תצטרך להגיע לאזור המרכז פעם בשבוע. האם סובלת ממחלת טרשת נפוצה.

4. עד לפרוץ הסכסוך התגוררו הצדדים יחד בדירה שכורה באזור המרכז (להלן-"הדירה").

5. בחודש מרץ 2022 עזבה האם את הדירה ועברה לבית הוריה בקיבוץ xxx יחד עם הקטין א'. הקטינים ש' וש' נותרו באזור המרכז. במהלך חודש זה שהו הקטינים ש' וש' בדירה או בבית אמו של האב המתגוררת באותו רחוב. הקטינים ש' וש' שהו תקופה מסוימת גם בבית הורי האם בקיבוץ xxx בסמוך לחג פורים. כך היה עד לחודש אפריל 2022.

6. ביום 7.4.2022 הגישה האם בקשה לצו הגנה כנגד האב (ה"ט 14790-04-22). הבקשה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות. האם טענה כי מצבו הנפשי של האב אינו יציב והוא אף איים בהתאבדות ובפגיעה בקטינים. באותו היום ולאחר שמיעת האם, ניתן צו הגנה במעמד צד אחד כנגד האב, שבו נאסר עליו, בין היתר, להיכנס לדירה שבה מתגוררת המבקשת בxxx (בית הוריה) ולהטריד את המבקשת ובני משפחתה. עוד נאסר על האב לפגוש את הקטינים שלא על פי המלצות עובדת סוציאלית לסדרי דין. עובדת סוציאלית לסדרי דין התבקשה להגיש תסקיר ולו חלקי, שבו תתייחס בין היתר למסוכנותו של האב ודרכי טיפול מתאימות. התבקש כי התסקיר יוגש עד למועד הדיון שנקבע במעמד הצדדים (להלן-"צו ההגנה").

7. ביום 11.4.2022 ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות ולפיה הועבר הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

8. ביום 13.4.2022 התקיים דיון בנוכחות האב בלבד. בנסיבות אלה נקבע מועד נוסף לדיון במעמד הצדדים. כמו כן, הופנו הצדדים במידי ליחידת הסיוע לשם קביעת זמני שהות במהלך חול המועד פסח ולאחריו.

   באותו היום הודיעה יחידת הסיוע כי לנוכח מורכבות המקרה וקוצר הזמן, לא תוכל לתת המלצה כמבוקש. עוד נקבע כי במידת הצורך ניתן יהיה לפנות ליחידת הסיוע רק לאחר חג הפסח.

9. עוד ביום 13.4.2022 הגיש האב בתיק יישוב הסכסוך בקשה ל"צו מניעה למעבר מקום מגורים", שבה עתר כנגד העתקת מקום מגוריהם של הקטינים מאזור המרכז (להלן-"הבקשה לצו מניעה"). [ההדגשות מכאן ולהבא שלי – א' א' ס'].

   בהחלטה שניתנה נקבע: כי "אין לעשות כל שינוי במקום מגוריהם הקבוע של הקטינים ללא הסכמת ההורה השני או אישור בית משפט בהיעדר הסכמה כאמור" (ראו החלטה מיום 13.4.2022 בי"ס 20554-04-22).

10. ביום 17.4.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים לפני כבוד השופטת איריס ארבל-אסל כשופטת תורנית. בתום הדיון ניתנה החלטה שבה נקבע, בין היתר, כי:

    "1. במצב הדברים המורכב שנוצר ושעה שגם המשיב מודה כי איים בהתאבדות ושעה שבדיון היום הושמעה הקלטה שבה נשמעת אימו של המשיב אומרת שהיא מפחדת ממנו, אין מנוס מהארכת צו ההגנה. יוער כי ב"כ המשיב ציינה לפרוטוקול כי הגם שמובן כי אין מנוס מהארכת צו ההגנה מבוקש כי ככל שתסקיר המסוכנות יעלה כי אין מסוכנות יוכלו לטעון ולקבל הוצאות לדוגמא ומנגד ב"כ המבקשת טענה בשמה כי גם מרשתה שומרת על כל הזכויות והטענות.

    2. הגם שצו ההגנה מוארך בשלב זה כמבוקש וכמוסכם עד לקבלת תסקיר המסוכנות או עד החלטה אחרת שתינתן ע"י השופטת המטפלת, יש צורך ואף הכרח להסדיר ללא דיחוי את זמני השהות של המשיב עם ילדיו ואשר על כן... אני מורה כי יחידת הסיוע תואיל לזמן את הצדדים אליה בדחיפות עליונה מיד לאחר חג הפסח על מנת להסדיר ולו באופן זמני את סוגיית זמני השהות עם הקטינים.

    ...

    4. כמו כן, בימים שנותרו במהלך חג הפסח, המבקשת נדרשת לאפשר למשיב לשוחח עם הקטינים בכל יום ולא למנוע את השיחות עימם, לרבות שיחות וידאו. כל זאת למען טובת הקטינים ועל מנת שלא ינתק הקשר גם בחג הפסח. השיחות יתקיימו בשעה 10:00 בבוקר ובשעה 19:00 בערב ככל שהאב הוא זה שמתקשר וזאת כפי שהוסכם היום. באפשרות הקטינים ליצור קשר בעצמם ככל שברצונם לעשות כן.

    ...

    7. צו ההגנה כאמור מוארך בזאת עד לקבלת תסקיר מסוכנות ו/או החלטה אחרת של השופטת המטפלת".

     

11. ביום 11.5.2022 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר מסוכנות בעניין האב (להלן-"תסקיר המסוכנות"). תסקיר המסוכנות נערך על ידי עובדת סוציאלית לסדרי דין הגברת יאנה שץ דולב (להלן-"העובדת הסוציאלית"). כך נכתב בתסקיר המסוכנות תחת הכותרת "התרשמות והמלצות שגובשו במסגרת היוועצות פנימית":

    

    

12. הערכת המסוכנות שנערכה לאב ביום 24.4.2022 על ידי ד"ר יהודה ששון, אליה מתייחסת העובדת הסוציאלית בתסקיר המסוכנות, נערכה על דעת האב עצמו אשר שילם את שכרו של הפסיכיאטר עבור ביצוע הערכת בדיקת מסוכנות.

13. ביום 12.5.2022, בעקבות הגשת תסקיר המסוכנות, הגיש האב בקשה לביטול צו ההגנה. האם התנגדה לביטול צו ההגנה וביקשה לחקור את העובדת הסוציאלית.

14. עוד ביום 12.5.2022 הגישה האם בקשה ל"רישום הקטינים, השוהים עם אמם מאז חודש 3/22 בxxx... למסגרות החינוך במטה אשר" (להלן-"הבקשה לרישום למוסדות חינוך").

15. בית המשפט קבע כי הבקשה לצו מניעה, הבקשה לרישום למוסדות חינוך והבקשה לביטול צו ההגנה יידונו בדיון שנקבע ליום 12.6.2022. עוד נקבע כי על העובדת הסוציאלית להתייצב לדיון (ראו החלטות מהימים 4.5.2022 ו-30.5.2022 ב-י"ס 20554-04-22 והחלטה מיום 22.5.2022 בה"ט 14790-04-22).

16. ביום 12.6.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים והעובדת הסוציאלית. העובדת הסוציאלית נחקרה והצדדים השמיעו טענותיהם. בתום הדיון ניתנה החלטה שבה נקבע, בין היתר, על בדיקת מסוכנות של האב אצל מומחה וכן הגשת תסקיר משלים שייתן המלצותיו בנוגע להעתקת מקום המגורים של האם עם הקטינים, ופועל יוצא מכך רישומם לש הקטינים למוסדות החינוך. לשם הנוחות להלן חלק הרלוונטי מההחלטה:

    

17. בהחלטה מיום 12.6.2022 מונה ד"ר אסף כספי כמומחה מטעם בית המשפט לצורך בדיקת מסוכנותו של האב (להלן-"המומחה"). בנוסף, הוסרה הגבלת האב לראות את הקטינים כפי שנקבע בצו ההגנה, והותר לאב לפגוש את הקטינים בליווי אמו בזמנים שנקבעו.

18. ביום 16.6.2022, הגישה המבקשת בקשה בהולה לקיום זמני השהות בין האב לבין הקטינים בבית אמו ותחת פיקוחה. המבקשת טענה כי ביום 15.6.2022 הגיעה לדירה לקחת חפצים אישיים. האב לא נכח בדירה באותה העת, הדירה הייתה נעולה ומנעולי הדירה הוחלפו. לשם פתיחת הדלת הוזמן מנעולן. יוזכר כי המבקשת אינה מתגוררת בדירה מאז חודש מרץ 2022. לטענת האם היא מצאה בדירה סמים מסוג מריחואנה ובקבוקי אלכוהול.

19. בתשובתו לבקשה, הסביר המשיב כי הוא אינו נוהג לשתות אלכוהול, למעט בירה באירועים חברתיים. עוד טען כי המדובר במריחואנה רפואית בכמות מותרת לשימוש עצמי, אשר גם האם בעצמה נוהגת לצרוך.

20. בהחלטה מיום 16.6.2022 נקבע בין היתר כי "באחריות האב לפנות כל חפץ שלא ראוי לחשיפת הקטינים, כמתואר בבקשת האם. החלטתי מיום 12.6.2022 בעינה עומדת. ...".

21. ביום 27.6.2022 הגישה האם תביעה "להחזקת קטינים והסדרי שהות", אשר נקבע לקדם משפט ליום 13.11.2022 (ראו תלה"מ 33875-06-22)

22. ביום 3.7.2022 הוגשה המלצת העובדת הסוציאלית בנוגע למעבר האם לאזור הצפון, כפי שנדרשה לעשות בהחלטה מיום 12.6.2022 (להלן-"המלצת העובדת הסוציאלית"). מעיון בה עולה, כי רצון הקטינים להתגורר במרכז, וכי המעבר לאזור הצפון אינו משרת את טובת הקטינים אשר הורחקו מאביהם ומחבריהם למרחק של למעלה מ- 110 ק"מ. לשם הנוחות להלן העתק מעמוד 2 לתסקיר (ראו י"ס 20554-04-22):

    

23. בהחלטה מיום 4.7.2022 התבקשה תגובת הצדדים. ביום 14.7.2022 הגיש האב את תגובתו, מנגד האם בחרה שלא להגיש תגובה להמלצת העובדת הסוציאלית.

24. ביום 17.7.2022 הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה ד"ר אסף כספי (להלן-"חוות הדעת"). ממנה עולה, כי האב אינו מהווה כל סיכון עבור ילדיו. מסקנת המומחה והמלצותיו כפי שעולות מחוות הדעת יובאו להלן:

    

25. ביום 25.7.2022 הגישה האם תגובתה לחוות הדעת, וטענה כי מחוות הדעת עולה תמונה מדאיגה בנוגע למבנה האישיות של האב, אשר במצבי לחץ ודחק, חוסר וודאות וקונפליקט, עלול לגלוש להתנהגויות קיצוניות, כפי שקרה אירע בעבר. האם הפנתה למומחה שאלות הבהרה וביקשה להמתין עם מתן החלטה בבקשה לביטול צו ההגנה עד להגשתן ולאפשר לה לחקור את המומחה על פי הצורך.

26. ביום 28.7.2022 הגיש האב תגובתו לחוות הדעת, וטען כי על בסיס חוות הדעת יש לבטל את צו ההגנה ואף להורות על השבת הקטינים למקום מגורים (אזור המרכז). עוד טען בתגובתו כי בעת שפינה את הדירה מצא מחברת של האם ממנה עולה, כי כבר בחודש מרץ 2020 הייתה בידי האם תכנית מפורטת כיצד בכוונתה לפעול כנגד האב בטענות של התפרצות פסיכיאטרית שתקרה בעתיד (ראו נספח א' לתגובה).

27. ביום 31.7.2022 ניתנה החלטה שלפיה בשל העניינים הדחופים שעל הפרק נקבע דיון ליום 22.8.2022. האם התבקשה להבהיר האם מבקשת להורות על זימונו של המומחה לדיון. האם הבהירה, כי ברצונה לחקור את המומחה.

28. ביום 9.8.2022 ניתנה החלטה המורה על זימונו של המומחה לדיון הקבוע ליום 22.8.2022. עוד נקבע כי באחריות האם להמציא את ההחלטה למומחה.

29. ביום 18.8.2022 הגישה האם בקשה למשמורת זמנית, שבה עתרה לקביעת המשמורת הזמנית על הקטינים בידיה (ראו תלה"מ 33875-06-22).

30. ביום 22.8.2022 התייצבו לדיון הצדדים ובאי כוחם. המומחה לא התייצב לדיון. בתחילת הדיון צלצלה ב"כ המבקשת למומחה. המומחה הבהיר לבית המשפט, כי לא זומן לדיון על ידי ב"כ המבקשת, וכי הבין ממנה כי אם ישיב לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו לא יהיה צורך בזימונו לדיון. (ראו פרוטוקול הדיון מיום 22.8.2022, עמ' 19, ש' 17-9). בנסיבות אלה נקבע דיון נוסף בתיאום עם המומחה ליום 28.8.2022 לצורך חקירתו. בד בבד אושר לשני הצדדים לבצע רישום של הקטינים למוסדות חינוך וצהרונים באזור המרכז ובאזור הצפון.

31. ביום 23.8.2022 הגישה האם לתיק בית המשפט את שאלות ההבהרה שהעבירה למומחה ואת תשובותיו.

32. ביום 25.8.202 הגישה האם "בקשה דחופה למתן אישור להעתקת מגורי הקטינים", שבה עתרה לאשר את מעבר מגורי הקטינים לאזור הצפון.

33. ביום 28.8.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כחם. לדיון התייצב המומחה אשר נחקר על חוות הדעת (להלן- "הדיון").

34. לאחר כל אלה, בשלה העת להכריע בבקשה לביטול צו ההגנה, בקשה לצו מניעה ובקשה לרישום הקטינים למוסדות חינוך.

    תמצית טענות הצדדים

    טענות האב

35. האב הבהיר כי לא התכוון באופן מילולי לדבריו כי הוא "רוצה למות". האב חזר בו מאמירותיו, בגינן ניתן צו ההגנה והוא מבין כי לא היה מקום לאמירות מסוג זה. אמירותיו של האב המעידות על מצוקתו הרגשית, נאמרו בעת משבר ואינן מעידות על מסוגלותו ההורית או על רצונו להתאבד. תסקיר המסוכנות וחוות הדעת תומכות בטענת האב בעניין.

36. לנוכח עיסוקם של הצדדים, היה האב זמין יותר לטיפול בקטינים והיה למעשה המטפל העיקרי בקטינים כל עוד עבדו שני הצדדים.

37. התנהלות האם בנוגע להוצאת צו ההגנה ומעבר מקום מגורי הקטינים תוכננה על ידה מראש והתנהגותה נגועה בחוסר תום לב.

38. הקטינים גרו מאז ומתמיד באזור המרכז וטובתם היא להמשיך ולהתגורר בסביבה המוכרת להם עם חבריהם ולהתחנך במוסדות החינוך בעיר.

    טענות האם

39. בשל מצבו הנפשי של האב הוא אינו מסוגל לטפל בקטינים ולא מן הנמנע כי הוא מסוכן להם. האם היא ההורה בעל המסוגלות לטפל בקטינים והיא איננה מתגוררת עוד באזור המרכז. משכך ביטול צו ההגנה ומתן צו מניעה אינו משרת את טובת הקטינים.

40. תסקיר המסוכנות נסמך בין היתר על הערכת מסוכנות פרטית שהוזמנה על ידי האב עצמו. חוות דעת המומחה מעלה תמונה מדאיגה בנוגע למבנה האישיות של האב, אשר במצבי לחץ ודחק, חוסר וודאות וקונפליקט, עלול לגלוש להתנהגויות קיצוניות, כפי שקרה אירע בעבר. משכך אין לקבל את הטענה כי תסקיר המסוכנות וחוות הדעת תומכים בבקשות האב.

41. יש לאפשר לאם לרשום את הקטינים למוסדות חינוכיים בצפון. לטענתה היא ההורה הדומיננטי בחייהם וכך היה כל השנים. היא שדואגת לכל צורכי הקטינים, נמצאת בקשר עם הגורמים החינוכיים והבריאותיים של הקטינים. האב רק נדרש לסייע בענייני הסעה וחזרה ממסגרות החינוך וזאת על פי שעות עבודתו.

42. האב אינו מסוגל ליטול אחריות על הקטינים ומרבית הזמן שהאם שהתה באזור הצפון והקטינים היו באזור המרכז הם שהו עם אמו של האב.

    דיון והכרעה

43. כאמור, בהחלטה זו אדרש להכרעה בשלוש בקשות, אדון בבקשות על פי הסדר הבא:

    • בקשה לביטול צו ההגנה, ובכלל זה המגבלה שהוטלה על האב לראות את הקטינים רק בליווי אמו בלבד.

      • בקשה לצו מניעת מעבר המגורים של הקטינים מאזור המרכז.

      • בקשה לרישום הקטינים למוסדות חינוך במטה אשר שבצפון.

        (א) הבקשה לביטול צו ההגנה

44. טרם מעבר האם לאזור הצפון בחודש מרץ 2022 חיו הצדדים כ-12 שנים יחד כזוג נשוי ומתוכם 9.5 שנים כהורים לילדיהם המשותפים. האם בחרה להשאיר את הקטינים ש' וש' עם האב באזור המרכז עת נסעה עם הקטין א' לבית הוריה באזור הצפון. הנה כי כן, מן האמור עולה, כי לפחות באותה העת לא היה אצל האם החשש להותיר את הקטינים באזור המרכז עם האב ללא השגחתה.

45. צו ההגנה ניתן בעקבות אירוע שבו איים האב לשים קץ לחייו. אמירות אלה נאמרו על רקע הסכסוך שהתגלע בין הצדדים והמשבר שחל בחיי הנישואין. אירוע זה עורר את החשד כי מצבו הנפשי של האב באותה העת אינו מאפשר לו לשהות עם הקטינים. משכך הוזמן תסקיר לשם בחינת המסוכנות של האב אשר ממנו עלה, כי האב אינו מסוכן לקטינים או לאם. התאפשר לאם לחקור את העובדת הסוציאלית. בשים לב כי שלומם של קטינים על הפרק, נערכה בדיקת מסוכנות לאב על ידי מומחה מטעם בית המשפט וזאת אף בשים לב כי העובדת הסוציאלית, התבססה בין היתר על הערכת מסוכנות שנערכה באופן פרטי ביוזמת האב.

46. גם המומחה קבע בחוות דעתו כי האב אינו מסוכן לקטינים, לא פיזית ולא רגשתי וכי אין צורך בהטלת הגבלה כלשהי עת הקטינים שוהים עמו. התאפשר לאם לחקור את המומחה לבקשתה.

47. יוער כי בהתנהלות האם בנוגע לזימון המומחה לדיון ביום 22.8.2022 יש טעם לפגם ובהיעדר המצאת הזימון למומחה כנדרש הדבר הביא לעיכוב במתן ההכרעה במחלוקת שעל הפרק. בפרט שהקטינים שלפניי מצויים בפתח שנת הלימודים ואינם יודעים היכן ילמדו.

48. עוד אזכיר את התנהלות האם בהזמנת מנעולן לצורך כניסה לדירה עת האב לא היה נוכח בה. גם בהתנהלות זו טעם לפגם שהרי האם לא התגוררה בדירה מאז מרץ 2022, וכנגד האב תלוי ועומד צו הגנה. גם התרשמתי שיש ממש בטענות האב כי המדובר בבקבוקי אלכוהול שהיו בדירה עוד במהלך החיים המשותפים עם האם, וכי האם בעצמה נוהגת לעשן קנאביס (ראו תכתובות וואטסאפ בין הצדדים המצורפות לתגובת האב מיום 7.7.2022 בתלה"מ 33875-06-22). במהלך הדיון שלפניי הודו הצדדים כי נהגו לעשן קנאביס יחדיו ראו דברי האם (עמוד 14 שורה 7 לפרוטוקול הדיון) ודברי האב שמודה, כי בזמנים שבהם הקטינים אינם שוהים עימו הוא מעשן גו'ינטים (עמוד 39 שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון).

49. קשה שלא לקבל את הרושם כי התנהלותה של האם, לפחות בנקודות מסוימות במהלך ניהול ההליך, היו מתוכננות ונגועות בחוסר תום לב.

50. כך למשל עולה כי האם הייתה מיוצגת על ידי באת כוחה או לפחות הייתה מצויה עמה בקשר בנוגע לסכסוך בינה לבין האב כבר החל מחודש מרץ 2022, טרם הגשת הבקשה לצו הגנה. ראו טענות ב"כ האם בדיון מיום 22.8.2022 בעמ' 21, ש' 17-16 "סליחה, זה היה במהלך מרץ כי היא שאלה אותי אם היא יכולה לרשום שם את הילדים ואמרתי שלא ושתחזיר את הילדים לקרית אונו שיסיימו שם את שנת הלימודים. ... ". ראו גם תגובת האב מיום 28.7.2022 שגם לפיה הייתה האם בקשר עם באת כוחה כבר בחודש מרץ 2022 (האב טען שמצא מחברת של האם ממנה עולה כי כבר בחודש מרץ 2020 הייתה בידי האם תכנית מפורטת כיצד בכוונתה לפעול כנגד האב בטענות של התפרצות פסיכיאטרית שתקרה בעתיד - ראו נספח א' לתגובה).

    במהלך הדיון שלפניי הודתה האם, כי חלק הארי מהכתוב הוא כתב ידה, וכי המדובר על אירועים מהחודשים האחרונים ולא ממרץ 2020. ראו דברי האם עמוד 13 שורות 17-18 לפרוטוקול הדיון:

    "ש.האם שינית כתובת של הילדים בתעודת הזהות?

    ת.לא. אני מאשרת שהעמוד הזה נרשם בחודשים האחרונים אך אני מעולם לא זייפתי חתימה של ר'. אני בן אדם שומר חוק. משמיצים אותי כאילו ממש."

     

    לשם הנוחות להן העתק מקטע אחד של המחברת (הוצגו לפני בית המשפט שני קטעים) ממנו עולה, כי האם כותבת "לתת עדות במשטרה", והמדובר במחברת שנלקחה מהאם עוד בטרם מתן צו ההגנה. לשם הנוחות להלן העתק מהעמוד:

    

    בית המשפט כולו תקווה, כי אין המדובר במלאכת מחשבת ותכנון מבעוד מועד של האם. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהדברים נכתבו עוד טרם קרות האירועים שבין הצדדים. חרף האמור, בית המשפט לא "יעניש" ההורים ולבטח לא את הילדים על מעשי הוריהם. בין אם המדובר במלאכת מחשבת ובין אם לאו. בהחלטתי זו מונחת לפניי אך ורק טובת הילדים.

51. משעה משהמומחה לא התייצב לדיון ביום 22.8.2022, נקבע דיון נוסף להיום ה- 28.8.2022 על מנת לאפשר לאם לחקור את המומחה ולמצות טענותיה עד תום.

52. במהלך עדותו חזר המומחה על המלצותיו שבתסקיר וציין כי לפי התרשמותו האב אינו מסוכן לילדיו, וכי הוא בעל יכולת לשמש כמשמורן עבור ילדיו (בשים לב, שכיום אין משתמשים עוד "בהליכי המשמורת" מטרתו של המומחה היתה להבהיר, כי האב בעל אפשרות לשמש כהורה לכל דבר ועניין). לשם הנוחות להלן העתק דברי המומחה כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת בעמודים 8-9:

    המומחה השיב בשלילה לשאלת בית המשפט בנוגע למסוכנות של האב והחשש שיפגע בעצמו או חס וחלילה בילדיו, לשם הנוחות להלן העתק הקטע הרלוונטי מעמוד 24 שורות 18-31 לפרוטוקול הדיון:

    "בית המשפט:

    ש.על פי ההתרשמות שלך, מה ר. אינו אדם שמסוכן לילדיו?

    ת.נכון. במגבלות האמירה הזאת. ברמת הסבירות.

    ש.האם ראית איזה מסוכנות או בעיה שיכולה להשפיע על כך שהילדים עשויים להיות בסכנה כלשהי כאשר הם שוהים במחיצתו של המשיב?

    ת.הראיה שלי מאוד רחבה ולא מסתפקת בשאלה האם הוא יכול לפגוע פיזית בילדיו או לא, עולות גם שאלה של הזנחה וחשיפה לכל מיני דברים טראומטיים שיכולים להיות בהמשך החיים. בהינתן מכלול הנתונים כמובן שאמירה כזאת יכולה להיות רציפה בהסתייגויות אך מאחר ואני צריך לתת תשובה קטגורית התשובה שלי היא לא. לא מצאתי במר ר. משהו שיכול להוות סיכון לילדיו במידת הסבירות. הכוונה שאין לנו סרגל.

    ש.שאני מדברת על רמת הסבירות?

    ת.לא סביר שהוא יפגע.

    ש.האם זה כמו שלא סביר שאני אפגע?

    ת.מבחן אדם סביר הוא לא סביר שהוא יפגע. אני נדרש לתת בסופו של דבר תשובה קטגורית התשובה שלי היא שהוא לא מהווה סיכון".

    בית המשפט חזר ושאל שוב את המומחה האם האב מסוכן לילדיו בעת שהייה עימם – ועל כך חזר והשיב המומחה בשלילה (ראו עמוד 26 שורות 32-36 ועמוד 27 שורות 1-10 לפרוטוקול הדיון).

53. גם בנוגע לשאלות על אודות הודעות הווטסאפ ששלח האב לאם בהם הביע את רוצונו למות, הבהיר המומחה כי הוא צלל לנבכי נפשו של האב וכי לפי מיטב הבנתו המקצועית, יש פער בין הסערה הגשית שבה האב היה מצוי באותה העת לבין מה שקרה בפועל. לאב יש יכולת להגיע לסערות רגשיות בעוצמות גבוהות אך אין בכך כדי להוציאם לפועל (עמוד 26 לפרוטוקול הדיון שורות 23-30).

54. גם לאחר חקירת העובדת הסוציאלית, שליחת שאלות הבהרה למומחה וחקריתו, לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהמלצותיהם. בשים לב גם לדברי העובדת סוציאלית בחקירתה מיום 12.6.2022 עמוד 15 שורות 17-20:

    

55. הפסיקה ייחדה משמעות רבה לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ונקבע כי בית המשפט לא ייסטה ממסקנותיו בנקל, אלא מטעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי (ראו רע"א 4575/00 פלונית נ' פלוני, פ"ד נה(2) 321 (2001)). כך נקבע למשל בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

    "...משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת... אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו... בהעדר נימוקים כבדי משקל, שיניעוהו לעשות כן".

56. ברמ"ש (ת"א) 63553-08-21 ע' א' א' (קטינה) נ' א' א' (4.10.2021) נקבע כי:

    "כידוע, טובת הקטין נלמדת בעיקר מתוך חוות דעתם של מומחים שבוחנים את המקרה בעין מקצועית ואובייקטיבית. בפסיקה נקבע שלמרות שתסקיר עו"ס אינו חוות דעת מומחה כהגדרתו בסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1970, יש ליתן לו משקל דומה (בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש (13.7.06), ע"מ 5072/10 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (26.10.10)). העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע שחוות דעתם היא בעלת משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצתם".

57. יתרה מזו, מאז חודש יוני 2022 פוגש האב את הקטינים בליווי אמו ונראה כי זמני השהות בין הקטינים לבין האב מתקיימים כסדרם.

58. כמו כן, בבקשת האב מיום 1.8.2022 טען האב כי הוא מקיים את המלצת המומחה מרצונו, ומגיע לפגישה שבועית בלשכת הרווחה, קבע פגישות אחת לשלושה חודשים עם פסיכיאטר ואף קבע טיפול cbt(ה"ט 14790-04-22).

59. אם לא די בכל אלה, מתסקיר המסוכנות עולה כי האם בעצמה הסכימה לקביעת זמני שהות הכוללים לינה במידה והאב יעבור להתגורר באיזו הצפון. כמו כן, בהמלצות העובדת הסוציאלית צוין כי האם מבינה כי מעבר מגורים למקום מרוחק מהאב יקשה על קיום זמני שהייה והציעה "שהילדים יפגשו את אביהם בסופי שבוע וחגים כאשר החלוקה תהיה 60 אחוז לטוב האב (לדוגמא, שני שבתות ברצף)". כלומר, נראה כי גם היום אין בליבה של האם חשש ממשי להותיר את הקטינים עם האב.

60. לנוכח כל האמור, לא מצאתי כי יש עוד צורך בצו ההגנה ובהגבלת האב לראות את הקטינים בליווי אמו בלבד. משכך אני נעתרת לבקשת האב ומורה על ביטול צו ההגנה ובכלל זה הצורך בליווי אמו של האב עת שוהים הקטינים עם האב.

    (ב) הבקשה לצו מניעה

61. בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן-"חוק הכשרות") נקבע כי "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

62. בסעיף 15 לחוק הכשרות נקבע כי:

    "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו...; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו...".

63. עוד נקבע בחוק הכשרות כי כאשר הורים חיים בנפרד, גם אם עדיין נשואים, רשאים להסכים ביניהם בענייני האפוטרופסות הנוגעים לקטינים ובעניין החזקתם. עם זאת, כאשר אין הסכמות בעניינים אלה בית המשפט יהיה רשאי לקבוע את העניינים האמורים כפי שייראה לו לטובת הקטינים (ראו סעיפים 24-25 לחוק הכשרות).

64. כך גם נקבע בהחלטה מיום 13.4.2022 כי "אין לעשות כל שינוי במקום מגוריהם הקבוע של הקטינים ללא הסכמת ההורה השני או אישור בית משפט בהיעדר הסכמה כאמור" (ראו החלטה מיום 13.4.2022 בי"ס 20554-04-22).

65. בקשה בעניין מקום מגורים של קטינים צריכה להיבחן לפי עקרון טובת הילד בלבד, ראו דברי בית המשפט בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית בס' 11, (1.5.2006): "עקרון על הוא זה והוא ניצב כעקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים" (בע"מ 27/06 בחינת טובת הקטין מבוססת על מכלול הראיות המונחות לפתחו של בית המשפט, ובכלל זה על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם הכלים המתאימים, המומחיות והניסיון לבחינת המקרה בעין מקצועית וסובייקטיבית (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321 (2001)). ככלל ייטה בית המשפט לאמץ את המלצת המומחים שמונו על ידו, "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה"... עם זאת "אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע" (בע"מ 27/06 הנ"ל בעמ' 16).

66. וכן ראו דברי כבוד השופט נ' שילה ב עמ"ש 59552-06-20 פלונית נ' פלוני (7.1.2021) עמ' 8:

    "בקשה להעתקת מקום מגוריו של הקטין, הן בארץ והן לחו"ל, צריכה להיבחן לאור עקרון טובת הילד בלבד (רע"א 4585/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321 (2001), בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.5.06)). אכן, זכותו של כל הורה לקבוע את מהלך חייו ולבחור את מקום מגוריו. העובדה שהאם מאושרת במקום מגורים אחר, משפיעה אף על רווחת הקטין וטובתו. ואולם, כפי שהיטיב לנסח זאת כב' השופט ניצן סילמן בתמ"ש (קריות) 6832/01/13 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.9.13) שעה שהוא דן בוויתור שמצופה מהורים לעשות לטובת ילדיהם בכל הנוגע למקום המגורים:

    "חירות התנועה, זכות השיקום, הזכות לקבוע גורל קטין – כל אלו זכויות הוריות; אלו מתגמדות למול טובתו של ד'.

    כאשר מביאים אנו, כהורים, ילדים לעולם, "מוותרים" אנו על זכויות רבות – נשללת מאתנו פרטיות, חופש מסוים, שלווה מסוימת, וזוכים אנו בהנאות רבות; הוויתור הינו מודע, כחלק מאחריותנו ההורית, יכולת השיקום, וניהול החיים לא נשללים אוטומטית, אלא שכפופים הם לטובת הקטין...

    טובת קטינים הינה ערך עליון בשיטה. היא ערך עליון במוסר, וערך עליון במשפט הטבע. גורל הצאצאים וטובתם, הוא המבטיח המשך הקיום. הקריאה הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי, מטעימה כי קטינים העיקר, ולא חירות הפרט...".

     

67. מטענות האם ובאת כוחה בדיון מיום 22.8.2022 התברר כי עת עברה האם לבית הוריה באזור הצפון לא היה בכוונתה לעבור ולהתגורר שם דרך קבע. המעבר נעשה בעקבות מצבה הבריאותי, שדרש את סיוע אמה וסברה כי תתגורר בביתם עד שתחלים. כאשר שהו הקטינים עם האם באזור הצפון וביקשו לחזור לאזור המרכז לחגיגות חג הפורים היא אפשרה להם לעשות כן, ולא הייתה לה כל כוונה שיתגוררו באזור הצפון. עם זאת, לנוכח האירוע בגינו ניתן צו ההגנה ופניית אמו של האב אל האם שתיקח את הילדים הובילה למעברם לבית הוריה באזור הצפון (פרוטוקול הדיון מיום 22.8.2022, עמ' 21, ש' 24-3).

68. הנה כי כן, עד למועד מתן צו ההגנה גם האם סברה, כי טובת הקטינים להמשיך ולהתגורר באזור המרכז.

69. גם החלטה מיום 12.6.2022, שבה נקבע אופן קיומם של זמני השהות בין האב לבין הקטינים עת הם שוהים עם האם באזור הצפון כל עוד ההליך המשפטי בעניין צו ההגנה מתברר, התבססה על אותו אירוע שעורר חשש בנוגע למסוכנתו של האב ומטעם זה בלבד.

70. משחשש בעניין מסוכנתו של האב לקטינים הוסר מעל הפרק כפי שנקבע לעיל, אין עוד כל הצדקה למשך הימצאותם של הקטינים באזור הצפון.

71. אין חולק כי מאז לידתם התגוררו הקטינים באזור המרכז. שם נמצאת הסביבה אותם מכירים, שם נמצאים מוסדות החינוך בהם התחנכו ושם נמצאים חבריהם.

72. מטענות האם עולה כי עת שהו עמה הקטינים באזור הצפון ביקשה הבת ש' לחזור לאזור המרכז והביעה געגועים למוסדות החינוך והחברים (ראו למשל סעיף 6 לבקשה לרישום הקטינים למוסדות חינוך). לשם הנוחות להלן העתק מהסעיף מבקשתה של האם:

    

73. המרחק בין אזור המרכז לבין הקיבוץ בצפון הוא מרחק רב (כ-110 ק"מ). מרחק זה יקשה על קיום זמני שהות בין האב לבין הקטינים וברור כי קשר כזה הוא לטובת הקטינים ואף הכרחי.

74. גם כיום, ובטרם יבשה הדיון על החלטת בית המשפט בנוגע לזמני השהות שבהן נדרש מהאם להביא את הקטינים למרכז, הגיעה האם באיחור של שעה וחצי ובפעם אחרת באיחור של שעה. קיים חשש שהאם לא מפנימה את חשיבות הקשר שבין הקטינים לבין האב, וקיים חשש אמיתי שהמעבר לקיבוץ בצפון יפגע קשות בקשר שבין האב לבין הקטינים. ראו דברי כבוד השופט נ' שילה ב עמ"ש 59552-06-20 פלונית נ' פלוני (7.1.2021) עמ' 8:

    "בקשה להעתקת מקום מגוריו של הקטין, הן בארץ והן לחו"ל, צריכה להיבחן לאור עקרון טובת הילד בלבד (רע"א 4585/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321 (2001), בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.5.06)). אכן, זכותו של כל הורה לקבוע את מהלך חייו ולבחור את מקום מגוריו. העובדה שהאם מאושרת במקום מגורים אחר, משפיעה אף על רווחת הקטין וטובתו. ואולם, כפי שהיטיב לנסח זאת כב' השופט ניצן סילמן בתמ"ש (קריות) 6832/01/13 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.9.13) שעה שהוא דן בוויתור שמצופה מהורים לעשות לטובת ילדיהם בכל הנוגע למקום המגורים:

    "חירות התנועה, זכות השיקום, הזכות לקבוע גורל קטין – כל אלו זכויות הוריות; אלו מתגמדות למול טובתו של ד'.

    כאשר מביאים אנו, כהורים, ילדים לעולם, "מוותרים" אנו על זכויות רבות – נשללת מאתנו פרטיות, חופש מסוים, שלווה מסוימת, וזוכים אנו בהנאות רבות; הוויתור הינו מודע, כחלק מאחריותנו ההורית, יכולת השיקום, וניהול החיים לא נשללים אוטומטית, אלא שכפופים הם לטובת הקטין...

    טובת קטינים הינה ערך עליון בשיטה. היא ערך עליון במוסר, וערך עליון במשפט הטבע. גורל הצאצאים וטובתם, הוא המבטיח המשך הקיום. הקריאה הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי, מטעימה כי קטינים העיקר, ולא חירות הפרט...".

     

75. העובדת הסוציאלית המליצה שלא להורות על מעבר הקטינים לקיבוץ בצפון, וכי מעבר זה יהיה בניגוד לטובתם. כאמור, אין לסטות מהמלצות עובדת הסוציאלית בנקל אלא מטעמים מיוחדים. יושם אל לב כי האם בחרה שלא להגיב להמלצות העובדת הסוציאלית למרות שהתאפשר לה לעשות כן על פי החלטה מיום 4.7.2022.

76. רק ביום 25.8.2022 הגישה האם בקשה לאשר את מעבר הקטינים לקיבוץ בצפון.

77. האם אמנם העתיקה את מקום מגוריה לקיבוץ בצפון ללא אישור בית המשפט, עם זאת היא ממשיכה לעבוד בבורסה ליהלומים ברמת גן. אמנם לפי דבריה העבודה מתבצעת מרחוק אך כנראה והיא תאלץ להגיע פעם בשבוע לרמת גן. מנגד לאב אין כל זיקה לקיבוץ בצפון.

78. לנוכח כל האמור לעיל, ומשעה שהעתקת מקום מגורים נבחנת בראי טובת הקטינים, אני מקבלת את המלצת העובדת הסוציאלית וקובעת כי על הקטינים להמשיך להתגורר במקום מגוריהם הקבוע באזור המרכז וכי זוהי טובתם. נאסר על הצדדים לשנות את מקום מגוריהם של הקטינים שלא בהסכמת שני הצדדים או החלטה של בית המשפט.

    (ג) הבקשה לרישום הקטינים למוסדות חינוכיים

79. לנוכח ביטול צו ההגנה והקביעה כי על הקטינים להמשיך ולהתגורר באזור המרכז כפי שהיה משך כל חייהם, אני דוחה את בקשת האם לרישום הקטינים למוסדות חינוך במטה אשר שבצפון. הקטינים ימשיכו להתחנך במוסדות החינוך בעיר מגוריהם אזור המרכז.

    סוף דבר

80. לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו ההגנה, על חזרת הקטינים להתגורר בעיר אזור המרכז ועל המשך חינוכם של הקטינים במוסדות חינוכיים בעיר.

81. אומנם נעתרתי לבקשות האב, אך לא מצאתי טעם להורות על חיוב האם בהוצאות בגינן, לנוכח העובדה כי בהתנהלות האב עצמו עורר חשש בנוגע למסוכנותו לקטינים והיה צורך להסירו מעל הפרק.

82. עם זאת, בקשת האם לרישום הקטינים במוסדות חינוכיים במטה אשר שבצפון הקדימה את זמנה, ולראיה בקשה לאשר את מגוריהם בקיבוץ בצפון הוגשה רק ביום 25.8.2022. בנסיבות אלה ומשעה שבקשתה נדחתה, אני מחייבת את האם הוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪.

83. אני מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע על מנת שיסייעו לצדדים בביצוע החלטתי זו ותיאום מעבר הקטינים במידי לבית האב, וקביעת זמני שהות בין האם לבין הקטינים בהקדם.

84. הצדדים מופנים לתיאום הורי במחלקת הרווחה במקום מגוריהם האחרון בעיר אזור המרכז.

85. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

86. החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים של הצדדים.

    ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.