האם החליפו חברים במושב שחר את חלקות ב' של המשקים לצמיתות, או שמא ניתנה לתובע הזכות לעבד את חלקת הנתבעים לתקופה קצובה בלבד?
רקע וטענות הצדדים
1.התובע (להלן: שולי) הוא בעל הזכויות במשק 12 במושב שחר, אותו רכש בשנת 1991 לערך. בשלהי שנת 2009 עבר התובע להתגורר בארה"ב, אולם אחיו ושותפו, אלי, המשיך לעבד את הקרקעות שהחזיקה החברה המשותפת של האחים העוסקת בגידולים חקלאיים.
הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: ראובן ויסמין), הינם חברים ותיקים במושב שחר ממועד הקמתו והוריה של הנתבעת 3 (להלן: ג'ולי) והיו בעלי הזכויות במשק 10 , הסמוך למשקו של התובע, עד להעברת הזכויות במשק לג'ולי ביולי 2011. סמוך לשני המשקים וצמוד למשק 10 מדרום, קיימת חלקה ב' שמספרה במפה 51032 והיא חלקה אשר שימשה את משק הנתבעים במקור ממועד הקמת המושב, היא החלקה מושא התביעה, (להלן: החלקה).
למשק 12 הוקצתה חלקה ב' הדומה בשטחה, והנמצאת מצפון לבתי המשק ומרוחקת משני המשקים, (להלן: החלקה הרחוקה).
הליך זה החל במקביל לבקשה לסעד זמני למנוע מהנתבעים להיכנס לחלקה וזאת לאחר שזאב (בעלה של ג'ולי, הנתבע 4) החל לעלות על החלקה לאחר שהתובע עקר פרדס לימונים שנטע בחלקה בשנת 2004 לערך.
2.לטענת התובע, כעשרים שנים בטרם הגשת התביעה (בהמשך טען כי היה זה בשנת 2003) התקשר בהסכם עם ראובן ויסמין, בעלי משק 10 אז, להחלפת החלקות ושילם להם סך של 52,000 ₪, עבור החלפת החלקות לצמיתות. במשך השנים כיבדו הצדדים את ההסכם של חילופי השטחים והתובע אף שכר מהם את החלקה הרחוקה, שהייתה במקור של המשק שלו, וזאת עד לשנת 2010.
משנת 2004 עד סמוך להגשת התביעה היה בחלקה פרדס לימונים שנטע התובע. בשנת 2012, עת מצא התובע כי אין בחזקתו את ההסכם המקורי להחלפת החלקות נערך מסמך מיום 12.8.12 אשר תיעד את ההסכמה המקורית של הצדדים, (להלן: מסמך החלפת חלקות). התובע טוען כי על בסיס העסקה המקורית ואישרורה בשנת 2012 החלקות הוחלפו והחלקה הקרובה למשקים של הצדדים שייכת בפועל אליו ומוצמדת למשק שלו, משק 12, ומבקש סעד הצהרתי שיכיר בהחלפה שבוצעה ויימנע שימוש הנתבעים בחלקה.
ביחס לטענה כי הזכויות במשק 10 הועברו לג'ולי הדגיש כי אין בכך כדי לפגום בהחלפת החלקות שבוצעה בטרם העברת הזכויות.
3.הנתבעים טענו כי החלקה שייכת במקור למשק 10 מיום ייסוד המושב בשנת 1952 וכי החלקה נמסרה לשימוש התובע תמורת דמי שכירות לתקופה מוגבלת, אולם לא הוסכם מעולם על החלפת החלקות לצמיתות. עוד נטען כי האגודה מעולם לא אישרה את ההחלפה למרות שהחלפה מעין זו טעונה את הסכמתה.
ביחס למסמך החלפת חלקות נטען כי לא ברור מי חתם עליו ובאילו נסיבות והמסמך לא אושר על ידי האגודה וממילא נערך כשנה לאחר שהושלמה העברת הזכויות לג'ולי.
בנוגע לעסקה שבוצעה מול יסמין וראובן, נטען כי התובע עיבד את החלקה תמורת 25,000 ₪ ששילם עבור דמי שכירות לתקופה של 10 שנים ולאחר שעקר את עצי הלימון הסתיימה השכירות והחלקה חזרה למשק 10.
על בסיס טענות אלו טוענים הנתבעים כי יש להחזיר את החלקה לחזקתם, בהתאם לשיוך החלקות המקורי במושב.
4.האגודה הגישה כתב הגנה בו הבהירה כי אכן אותר במשרדי האגודה מסמך החלפת חלקות בתיק המשק של התובע, אולם פרט למסמך זה לא אותר כל מסמך נוסף הקשור למחלוקת בין הצדדים ולא נערך פרוטוקול וועד המתייחס לעניין זה. עוד טענה האגודה בכתב הגנתה כי אינה מבצעת רישומים או תיעוד של החלפת חלקות או שכירויות ארוכות טווח ואינה מאשרת אותם.
דיון והכרעה
5.ביום 18.11.21 התקיים דיון בסעד הזמני בעקבותיו ניתנה החלטה מיום 23.11.21 אשר קיבלה את בקשת התובע למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להיכנס לחלקה או לעשות בה כל שימוש. באותו דיון נחקרו העדים, חלקם העידו גם בהליך העיקרי.
מטעם האגודה העיד יו"ר הוועד מזה כ- 17 שנים, אשר ממו (שהוא ומזכירת המושב אסתר הם אחיינים של יסמין). אשר אישר כי האגודה אינה מבצעת רישומים של העברת חלקות בין חברים, אלא אם החברים פונים אליה ומבקשים לעשות כן. עוד אישר כי מקובל לבצע החלפת חלקות בין חברים והאגודה לא מתערבת בהסכמות מעין אלה.
בנוגע למסמך החלפת חלקות טען כי לא ידע על קיומו עד ששולי התקשר אליו לשאול אם קיים המסמך והמזכירה איתרה את המסמך בתיק של משק 10 והעבירה העתקו לצדדים. העד אישר כי פנה לשולי בהצעה כי האגודה תיקח ממנו את החלקה לצורך מיזם סולרי שמבקשת לבצע שם, בתמורה לפיצוי.
עוד העידה מזכירת המושב, אסתר ברמי, אשר אישרה כי מילאה חלק מהפרטים בטופס בקשה להעברת זכויות במגזר החקלאי של משק 10 (נ/1) ורשמה בהם, בסעיף ו' לטופס את גודל החלקות, כ- 25 דונם לחלקה ב', לאחר שרשמה את הפרטים מהטבלה הצמודה למפת החלקות הקיימת במושב.
עדות נציגי המושב והמסמכים שהוגשו, לא מחזקים את גרסת מי מהצדדים באשר לעסקה ותיעודה. העדים, שהם קרובי משפחה של יסמין ומכירים היטב את כל הנפשות הפועלות, מטעמים מובנים ביקשו לא לקחת צד בעניין ומסרו גרסה ניטרלית שאינה פוגעת באף צד, שעה שאסתר אף לא זכרה את הנסיבות בהן קיבלה את מסמך החלפת חלקות. טופס העברת הזכויות, אשר עולה ממנו כי הפרטים בו נרשמו בכמה שלבים ועל ידי מספר אנשים, גם הוא לא שולל את האפשרות כי בוצעה בפועל החלפת חלקות ב' לפני שחברי המושב חתמו על הטופס ביום 23.3.11. מעדותה של אסתר עלה כי עשתה פעולה טכנית של העתקת שטחים ממפה היסטורית הקיימת במושב, ואין בכך כדי לשלול את האפשרות כי החברים הסכימו קודם לכן על החלפת חלקות אולם הדבר לא תועד כראוי המשרדי האגודה.
עלה דווקא כי המושב לא נוהג להתערב בהחלפת חלקות ורק במידה והחברים מבקשים לשנות את הרישומים במושב, ניתן וראוי לעשות זאת באופן מסודר על ידי ועד המושב בפרוטוקול לעניין זה. אין מחלוקת כי בהתאם לתקנון האגודה, מטרת האגודה היא גם לחלק את החלקות בין חבריה ולה הסמכות לחלק לחברים את החלקות, כפי שהבהיר בעדותו אשר כי למעשה חלקות ב' הן של המושב. יחד עם זאת, יש פער ניכר בין סמכות להפעלתה, ועלה כי כאשר פנה אשר לשולי בקשר לחלקה, בכל הנוגע למיזם הסולארי, הבין כי צריך לפצותו אם מבקשים ממנו לעבור לחלקה אחרת. עובדה זו מלמדת כי לא כלאחר יד תפנה האגודה לחבר ותיטול ממנו אל חלקה ב' שלו. הדוגמא שעלתה בדיון בקשר לתיעוד החלפת שטחים נגעה למיזם חממות ושטחים במעמד אחר מחלקות ב' המהוות חלק מהרכב משק, למרות שרשמית שייכות לאגודה.
6.התובע תיאר בעדותו כי עסקת החלפת החלקות הייתה ביולי בשנת 2003 סמוך למועד חתונת בתם של ראובן ויסמין לאחר שכבר שכר את החלקה במשך שנים רבות, יחד עם שתי חלקות סמוכות, קודם לכן לאחר שקנה את המשק בשנת 1991.
לטענתו יסמין אפילו יזמה את אפשרות החלפת החלקות לצמיתות תמורת תשלום מאחר ורצתה כסף זמין לחתונה וסוכם תשלום של 2,000 ₪ לדונם, עבור 26 דונמים, סכום כולל של 52,000 ₪. לטענתו העביר את הסכומים בשתי פעימות במזומן של 30,000 ₪ ו- 26,000 ₪ , כאשר סכום זה כולל גם שכירות של 4,000 ₪ לחלקה הרחוקה. לטענתו היה מדובר אז בסכום נכבד של 52,000 ₪ אשר ניתן היה תמורתו לרכוש מגרש בהרחבה שעלה אז 80,000 ₪.
לאחר שהחליף את החלקות פנה לבעלת החלקה הסמוכה מרים פרץ ושכר ממנה את החלקה לתקופה ארוכה של 20 שנים עם אופציה ל- 5 שנים נוספות ולאחר שכבר היו בחזקתו 52 דונמים סמוכים פעל בשנת 2004 ונטע פרדס לימונים. התובע תיאר כי מטע לימון נהוג לטעת לשנים ארוכות, ודאי מעבר לעשר שנים, וציין כי בשנת 2013 עקב מחלה של העצים חידשו את המטע בהיקף של כ- 500 עצים.
על נסיבות עריכת מסמך החלפת החלקות ציין כי לאחר שעזב את הארץ בסוף שנת 2009 חזר לראשונה בשנת 2012 וגילה שמסמכים שהשאיר בבית בו השתמש אחיין שלו נעלמו ולא מצא העתק, גם לא במזכירות. מאחר והיה צריך לחזור לארה"ב ולא הצליח להשיג את ראובן ויסמין, בעצה אחת עם המזכירה אסתר, הכין מכתב שיאשר את ההסכם הישן והשאיר אותו במזכירות וביקש מאסתר וראובן שיגיעו לחתום על המסמך.
לטענתו, כעבור זמן קצר אשר המזכיר הודיע לו שהם הגיעו וחתמו ומאז לא נדרש לאותו מסמך עד לאחר שזאב פעל לקחת חזרה את החלקה. אז פנה לאשר, ונשלח לו העתק מהמסמך שנמצא בתיק המשק.
7.בחקירתו הנגדית עמד על טענתו כי שילם 52,000 ₪ עבור החלפת השטחים ומעולם לא שילם מראש עבור עשר שנות שכירות אלא נהג לשלם מידי שנה הן על החלקה הנדונה והן על החלקה הרחוקה אותה שכר עד שנת 2010. עוד הדגיש כי אין זה סביר שהיה מסכים לטעת לימון אם הייתה לו הסכמה רק לשכירות של עשר שנים, שעה ששכר את החלקה הסמוכה ל- 25 שנה.
עוד הבהיר כי את ההסכם המקורי משנת 2003 הפקיד אז במזכירות כפי שהצהיר במסמך החלפת חלקות.
שולי הסביר כי בעסקים של שימוש בשטחים חקלאיים עם בעלי משקים מבוגרים נוהג הוא לשלם במזומן ולא עומד על קבלת קבלות גם אם הדבר כרוך בוויתור על אפשרות לנכות את ההוצאה כהוצאה מוכרת.
לשאלה מדוע לא דאג במשך השנים, לאחר שנודע לו על העברת הזכויות במשק לג'ולי, כי המושב יאשר את העברת הזכויות, הבהיר כי הסתפק בכך שאמרו לו שראובן ויסמין חתמו והיה עסוק במצבו הרפואי. שולי לא עומת עם טענתה של יסמין, כי החתים אותה על מסמך החלפת חלקות מבלי שהיא מבינה על מה חתמה.
8.מעבר לשולי העיד אחיו אלי, אשר חזר על אותה גרסה וציין כי הוא נתן את הכסף לעסקת החלפת החלקות במזומן מהעסק המשותף של האחים, ובמשך 20 שנה לא עלתה כל טענה כי מדובר בהחלפת שטחים זמנית מאחר והיה מדובר בהחלפה לצמיתות.
עוד הבהיר כי מניסיונו כבן מושב סמוך וחבר הנהלה במושב, חברים מחליפים ביניהם חלקות ללא התערבות האגודה וללא תיעוד במזכירות. אלי הבהיר כי הוא חקלאי מנוסה אשר החברה המשותפת לו ולאחיו שכרה שטחים מכ- 40 משקים ולא היה עושה פעולה ללא מסמך. בעדותו סבר כי הדבר מעיד כי אכן נערך הסכם מסודר במקור מול הנתבעים אשר היה במזכירות ונעלם "ואני לא שואל איך הוא נעלם" (עמ' 29, ש' 6).
9.בחינת גרסאות שולי ואחיו מגלה גרסה אחידה ויציבה לכל אורך הדרך אשר לא נסתרה הן בשלב הדיון בסעד הזמני והן במועד ההוכחות. בשני הדיונים חזרו הם על אותה גרסה ונתנו הסברים מניחים את הדעת לעובדה כי נעלם ההסכם המקורי וכי אין תיעוד לתשלום במזומן משנת 2003. הוסבר כי באותה עת מכרו חיטה לסוחרים מהשטחים אשר נהגו לשלם במזומן ומסרו את הכסף לשולי, ללא קבלות, כדי שלא תידרש לעסוק עם רשויות המס.
לא נסתרה גרסתם כי לא היה צורך בהתערבות האגודה בהסכם בין החברים להחלפת השטחים וכי לא הייתה כל טענה כלפיהם במשך השנים, עד שנעקר הלימון. חיזוק נוסף לגרסתם היא התנהגות האגודה עת פנתה לשולי בבקשה להשתמש בחלקה לצורך מיזם סולרי. פנייה זו מחזקת את הטענה כי נציגי האגודה ידעו כי חלקה זו היא של התובע ולכן הציעו לו פיצוי תמורת הסכמתו לפנות את החלקה ולקבל חלקה אחרת.
עיון במסמך החלפת החלקות (ת/1, המסמך המקורי הוצג לעיוני בדיון לאחר שנציג מטעם התובעת נסע לאגודה והביאו) מלמד כי לא מדובר במסמך שנערך בנוכחות הצדדים, אלא כפי שהעיד שולי מדובר במכתב על גבי דף מחברת שערך והשאיר במזכירות כדי שראובן ויסמין יגיעו ויחתמו עליו.
מדובר במסמך המעגן לטענת שולי הסכמה קודמת ובו מבקש מוועד המושב לאשר את החלפת החלקות שהוחלפו לפני כ- 10 שנים, ומציין שם כי אף הוגש למזכירות הסכם שחתמו ביניהם הצדדים. מדובר במסמך הנושא תאריך 12.8.12 כאשר עיון בדף המקורי שהוצג בדיון אכן ניתן להתרשם כי מדובר במסמך ישן ולא נסתרה גרסתו של שולי כי השאיר את המסמך במזכירות האגודה כדי שיחתמו עליו ראובן ויסמין.
בשנת 2012 לא היה כל סכסוך בין הצדדים ולא יכול היה שולי לצפות כי בחלוף כעשור תעלה טענה כי לא בוצעה עסקה להחלפת שטחים. על כן עצם קיומו של מסמך זה בתיק המשק של התובע, מחזקת את גרסת התובע באופן משמעותי, ומעידה על ההתחייבות הקודמת משנת 2003 לערך, להחלפת השטחים. לא מצאתי כי מסמך זה אינו קביל או בעל משקל ראייתי מופחת רק מהטעם כי ראובן לא חתם עליו. מסמך זה נועד להעיד על עסקה מוגמרת שבוצעה שנים קודם לכן, אשר הצדדים פעלו על פיה והתובע הסתמך עליה עת נטע את פרדס הלימון.
הרמיזות בדיון כי יד נעלמה "שתלה" את המסמך בתיק המשק של התובע, מנוגדת לאופי האותנטי של המסמך ולהתנהגותו התמימה של שולי אשר סמך על התנהגות הצדדים ואישור בעל פה מיו"ר הוועד כי יסמין וראובן חתמו על המסמך. עצם העובדה כי האגודה לא הייתה שותפה לתיעוד החלפת השטחים אינה סותרת את עצם ביצוע הפעולה. גם אם המושב התבקש במסמך לאשר את ההחלפה, ולא עשה דבר, כפי שלא עשה ביחס להסכם המקורי שנטען כי גם הוא הופקד במזכירות, הדבר נובע מכך שאין לאגודה כל עניין בזהות המחזיק בחלקה ב' של משק מסוים, ולא מתערבת בהסכמות בין החברים לעניין זה. אכן טוב היה עושה שולי לו היה דואג כי ההסכם המקורי היה זוכה להתייחסות החלטת וועד האגודה בפרוטוקול לעניין זה, והיה מגדיל לעשות לו היה עומד על עדכן שיוך השטחים במפה במשרדי האגודה, אולם עצם הימנעותו מלעשות כן לא שוללת בנסיבות העניין את האפשרות לקבל גרסתו בנוגע לעסקה שבוצעה להחלפת חלקות.
ממכלול הנסיבות מסתבר יותר כי "יד נעלמה" הוציאה את ההסכם המקורי מתיק אחד המשקים באגודה, מאשר שנשתל שם מסמך החלפת החלקות.
ראיות הנתבעים
10.הנתבעים הציגו את זאב כמוציא והמביא ביחס למשק ממועד העברת הזכויות לאשתו ג'ולי ואף קודם לכן, כמייעץ לחמיו. בתצהירו התומך בתגובה לצו המניעה טען כי שולם בעבר סך של 25,000 ₪ עבור שכירות של החלקה, ששייכת למשק 10, לתקופה של כ- 10 שנים לערך, אם כי ציין כי אינו יודע במדויק את התקופה.
בעדות זאב בדיון בסעד הזמני ציין כי אישר להורי אשתו להשכיר לשולי את החלקה עבור מטע לימונים ושולי שילם מראש 25,000 ₪ עבור 10 שנים עד לשנת 2010. עוד העיד כי היה נוכח כאשר שולי שילם 25,000 ₪ וכי הסיכום ביחס לחלקה היה כי שולי שוכר אותה תמורת תשלום מראש ששולם ל- 10 שנים, (עמ' 4).
בעדותו הראשית עלתה גרסה חדשה לפיה יסמין התייעצה איתו בשנת 2002 האם להשכיר את החלקה לטווח ארוך עבור פרדס לימונים, והוא אישר לה וציין כי נהוג לקבל 2,500 ₪ לשנה לשכירות וראוי כי לאור ההתחייבות לטווח ארוך, ראוי שתקבל גם פיצוי בסך 10,000 ₪. הבהיר כי לא היה בעת העסקה בין יסמין לשולי ולא יודע כמה כסף קיבלה בפועל.
בחקירתו הנגדית אישר כי לא היה מעורב בקבלת הכסף ולטענתו מראשית 2012 עיבד את החלקה הרחוקה אולם לא שילם שכירות, לאור העובדה כי בחלקה של משק 10 היה מטע הלימונים של שולי.
11.מבחינת עדותו של זאב עולה כי למרות הניסיון להציג אותו כמי שקבע עבור חמיו איך לנהל את המשק, אף בטרם עברו הזכויות לאשתו, בפועל לא הייתה לו נגיעה לעסקה שבוצעה בשנת 2003 בין שולי ליסמין וראובן. בעדותו התרשמתי כי המעמד לא היה נוח לו, והעד דיבר מהר בניסיון להתחמק ממענה. מצאתי כי לא ניתן לתת אמון בגרסה המתפתחת כי העסקה, לה לא היה שותף, הייתה לשכירות ארוכת טווח למשך 10 שנים תמורת 25,000 ₪, וכן בונוס בסך 10,000 ₪ עבור התחייבות זו.
הצדדים לא הציגו ראיות ביחס למחיר מקובל להשכרת דונם חקלאי, וגם המועדים בגרסת הנתבעים לא תואמים לעובדה כי לא שולמו לשיטתם דמי שכירות מטעם שולי עבור החלקה. מגרסתו של זאב עולה לכאורה כי שולם מראש עבור השימוש בחלקה סכום עבור עשור, עד למועד בו קיבל לידיו את המשק, ואז דמי השכירות קוזזו בפועל, הואיל והוא עיבד את החלקה הרחוקה של משק 12 ומטע הלימונים עדיין היה נטוע בחלקה של משק 10. אולם טענה זו אינה מתיישבת עם מסמך החלפת חלקות המעיד כי ההחלפה בוצעה כעשור טרם עריכתו, לפי עדות שולי בשנת 2003. זאב טען כי שולי שילם עבור עשור עד לשנת 2010, וכאשר הבין כי טענה זו לא תואמת למועד החלפת החלקות, טען כי ייתכן ולא דייק במועדים.
מעבר לאי התאמה זו, אין גרסה סדורה להסכמה הנטענת כי הנתבעים הסכימו כי שולי יעבד את החלקה כל עוד יש עליה פרדס לימונים, וכיצד משתלבת טענה זו עם הטענה כי שולם מראש רק עבור עשר שנים, טענה ממנה משתמע כי לא הייתה התחייבות להשכרה מעבר לעשור. כפי שהבהיר אלי, לו היה יודע כי טוענים כי החלקה שלהם כל עוד יש עליה פרדס, לא הי העוקר את הפרדס למרות המחלה שפקדה אותו. אמנם התובע לא הציג את ההסכם המקורי להחלפת החלקות, אולם גם לנתבעים אין הסכם המעגן שכירות ללא פקיעת מועד כל עוד התובע ממשיך עם מטע הלימון.
על כן עולה כי זאב לא היה שותף להסכמות בשנת 2003, ואין ביכולתו לשלול את גרסת התובע כי סוכם על החלפת שטחים.
12.מעבר לזאב העידו אשתו ג'ולי ואביה ראובן, אשר לא תרמו דבר מבחינה ראייתית לחיזוק גרסת הנתבעים. ראובן אדם מבוגר אשר אינו בקו הבריאות, וזולת הכחשתו כי חתם עם מסמך החלפת חלקות, עובדה שכפי שיובהר להלן אינה במחלוקת, לא ידע ולא זכר דבר. ג'ולי מעבר לטענה כללית כי ידעה כי הוריה השכירו לשולי לטווח ארוך, אישרה כי לא הייתה מעורבת בפרטי העסקה. בהגינותה אישרה כי שמו של אביה שנרשם על גבי מסמך החלפת חלקות הוא בכתב ידה של אמה.
13.העדה המרכזית בנוגע להסכם מול שולי היא יסמין, אמנם אינה צעירה אולם התרשמתי מאישה צלולה ודעתנית, ויש להניח כי במועד המסמך ביום 12.8.12 ועשור קודם לכן בשנת 2003 לערך, הייתה אף חדה יותר ממועד עדותה.
בעדותה הראשית תיארה את יחסיה החמים עם שולי, שהיה כמו בן עבורה, וטענה כי סיכמו כי שוכר את החלקה עד שהלימונים ייגמרו ובינתיים משלם 25,000 ₪. יסמין הכחישה כי קיבלה 52,000 ₪, וטענה כי מדובר בסכום ניכר.
ביחס למסמך החלפת שטחים טענה כי לא מוכר לה, למרות שאישרה כי חתמה על המסמך, והעלתה סברה כי הוחתמה על המסמך על ידי שולי מבלי שהבינה על מה חותמת, עת שימשו שניהם בתפקידים שונים במרכז הליכוד. עוד הכחישה כי הגיעה למזכירות לצורך חתימה על המסמך וכי לא הייתה זקוקה להחלפת שטחים מאחר ולא עוסקת בחקלאות.
בחקירתה הנגדית חזרה על גרסה זו, והבהירה כי קיבלה רק 25,000 ₪ במזומן ולא שולמו עוד דמי שכירות תקופתיים, או בונוס בסך 10,000 ₪. עוד חזרה על טענתה כי אולי שולי החתים אותה במרכז הליכוד ואינה יודעת מה טיבו של המסמך עליו חתמה.
14.למרות שיסמין עמדה על גרסתה, אין היא מתיישבת עם מסמך החלפת חלקות עליו חתמה, אשר לא נתנה כל הסבר סביר לחתימתה על מסמך זה ועל כך שלא רק חתמה, אלא הוסיפה את שמו של בעלה על המסמך. מעיון המסמך המקורי עולה כי תוכן המכתב וחתימת שולי נערכו בעט אחד, וחתימתה של יסמין, למרות שאינה ברורה ככל הנראה עקב כשל בעט, נעשתה בצבע אחר כמו רישום שמו של בעלה ראובן. עולה כי יסמין חתמה על המסמך בעצמה והוסיפה את שם בעלה, כעדות לכך ואישור לתוכן המסמך, המפנה להסכם שקדם לו כעשור, ובו החליפו חלקות.
מדובר בהודאת בעל דין בכתב על קיומה של עסקה קודמת, ולא מצאתי בסיס להיתממותה של יסמין עת בחרה לטעון כי לא יודעת על מה חתמה. לא התרשמתי כי מדובר באשה שניתן בנקל להוליך אותה שולל, ולא הועלו כל נסיבות מדוע שולי, היקר לה כבן, היה פועל כנגדה בעורמה ומחתים אותה על מסמך מעין זה מבלי שידעה והסכימה לתוכנו.
בת"א (מחוזי ת"א) 38157-06-17 שירה וילנצ'וק נ' שמעון יוחאי, 25.08.2021, פסקאות 74-76, ריכז כב' השופט ד' חסדאי את ההלכות ביחס לאדם הטוען כי חתם על מסמך מבלי להכיר את תוכנו:
"טענות התובעת בהקשר זה, של חתימה שלא ביודעין וככזו שאינה משקפת את המציאות נכוחה, סותרות את ההלכה הידועה לפיה חזקה על אדם שיודע על מה הוא חותם וכי "אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ר' ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570; ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341, 348; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, 503). הלכה היא כי מי שמבקש לסתור חזקה זו מוטל עליו נטל כבד להוכיח את גרסתו, וכוחה של החזקה יפה במיוחד כאשר מדובר במסמך מהותי (ר' ע"א 9538/06 סגל נ' בנק לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, 10.6.08), פסקה 6 והאסמכתאות שם).
כך גם נפסק, כי אדם החותם על הסכם (שלא בלחץ או בנסיבות פסולות) לא יישמע בדרך כלל בטענה כי חתם מבלי להבין את תוכן המסמך או כי אין די בחתימתו לבטא את הסכמתו לתנאיו. "כלל הוא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו… עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה" (השופטת א' חיות (כתוארה אז) בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 (2003), תוך הפניה לע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591 (2000); ע"א 6645/00 עו"ד ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365 (2002)).
בע"א 1333/14 סעדה גואנה מיטרי נ' עו"ד עלס דוברונסקי (פורסם בנבו, 28.7.2015) נפסק בעניין זה בין היתר כי:
..אומר מילים מספר על טענת "לא נעשה דבר" (Non Est Factum), או בשמה האחר "הילכת האפסות"...טענה נוסח "לא נעשה דבר" משמעה היעדר מפגש רצונות לצורך כריתת חוזה, ....בנוסף לנטל ההוכחה הרגיל המוטל על תובע, מוטל על הטוען עול הוכחה מוגבר לסתירת החזקה שבעובדה כי אדם יודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם (ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, פ"ד נח(3) 934 (2004)). על הטוען להוכיח "את גירסתו בראיות פוזיטיבות כאפשרות קרובה" (ע"א 6799/02 רוזלרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו] בפסקה 5 (17.2.2009).....משנחתם מסמך על ידי אדם בר דעת ובוגר, וניתנה לו שהות לבחון את המסמך ולהיוועץ ואין כל סימן להפעלת לחץ על החותם, לא בנקל תישמע הטענה כי החותם לא הבין את תוכנו של המסמך עליו הוא חתם (השוו ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני-ברק, פ"ד מד(1), 341, 349 (1990); ת"א (מחוזי חי') 865/92 אלפא צפון נ' אלטשולר חברה לבניין, [פורסם בנבו] דינים מחוזי כו(3) 373 (23.1.1996)). ולא רק זאת, אלא ש"החותם נושא באחריות לחתימתו ואינו יכול ליהנות מעצימת עיניים"(ע"א 8510/09 בנק הפועלים נ' נויברג [פורסם בנבו] (24.11.2011))".
...הפסיקה פיתחה מעין כללי מניעות בסוגיה זו. הכלל הראשון - מי שלא קרא כלל את המסמך עליו הוא חתום, מנוע מלטעון טענה נוסח "לא נעשה דבר" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113 (1965); ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נד(3), 591, 594 (2000); ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 376-375 (2002))".
...הכלל השני, היפה במיוחד לענייננו – מי שחתם על מסמך תוך הסתמכות עיוורת על יועץ המהימן עליו, מנוע מלהעלות את הטענה שלא הבין על מה הוא חותם. כך, בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (2000) (להלן: עניין לופו) נדונה טענת אשה שחתמה בפני בעלה על שטר משכנתא להבטחת חובותיו. האשה טענה כי בעלה החתים אותה על שטר המשכנתא מבלי להסביר לה את תוכנו. בית המשפט דחה טענת "לא נעשה דבר" באומרו:
"בענייננו לא נמנע מן האישה לקרוא את שטרי המשכנתה. האישה היא בוגרת בית-ספר תיכון בישראל, ואף העידה על עצמה כי היא מודעת למשמעות חתימה על מסמך משפטי. הסברה לכך שלא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה, שדי היה בהעפת-עין כדי לעמוד על תוכנו, מלמד על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה ונכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול-דעתו, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות" (שם, פסקה 29)".
הלכות אלו יפות למקרה הנדון, בו אמנם המסמך כאן הוא רק עדות למסמך המהותי שאינו בנמצא, אולם חזקה היא כי יסמין עת חתמה על המסמך המאשר כי החליפה את חלקות ב' בשנת 2003 לערך עם שולי, ידעה והבינה מהותה של הצהרה זו. לא הוצגו ראיות כי שולי הטעה אותה לחשוב כי מדובר במסמך שטיבו אחר. על כן, מסמך החלפת החלקות משקף נאמנה את הצהרת הצדדים כי כעשור טרם עריכתו הסכימו להחליף את חלקות ב', ואין לקבל את גרסת הנתבעים כי ההסכמות היו אחרות.
טענתה של יסמין כי אינה עוסקת בחקלאות אינה מעידה כי לא היה לא עניין בהחלפת החלקות, דווקא היא הנותנת כי לא הייתה לה התנגדות להחלפת החלקות ואף יזמה, או לכל הפחות הסכימה, להחלפה זו שהניבה לה אז תמורה הולמת.
15.לאור מסקנה זו, אין רבותא בטענות הנתבעים כי מסמך החלפת חלקות נערך לאחר שהושלמה העברת המשק על שם ג'ולי. מדובר במסמך המצהיר על הסכמה להחלפת חלקות, שהושלמה זמן רב בטרם הועברו הזכויות במשק לבת. ג'ולי אשר קיבלה את המשק לא יכולה לקבל זכויות טובות יותר מאלו שהיו למעביר, ולכן קיבלה את המשק בהתאם להרכב הנחלה שהייתה באותה עת, לאחר החלפת החלקות.
לא מצאתי מקום לתת משקל לטענות ביחס למקום מושבו של התובע או להוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים). מדובר בטענות שאינן חיוניות לצורך הכרעה במחלוקת ואין בכוחן להשפיע על עצם עסקת החלפת השטחים, אשר בוצעה בטרם העתיק התובע את מרכז חייו לארה"ב. מעבר לדרוש, התובע הבהיר כי ממשיך להחזיק בקרקע באמצעות אחיו לצרכי חקלאות, ולא מצאתי כי פעולותיו מנוגדות לתכלית החוק.
טעמי ההגינות אשר אוזכרו בסיכומי הנתבעים דווקא מצדיקים קבלת התביעה. התובעים הבהירו כי עת בוצעה החלפת החלקות יסמין הייתה אדישה למיקום חלקה ב' ועבורם יש משמעות רבה בקרבה בין החלקה למשק, גם לאור רצונם לטעת כרם. העובדה כי גם לזאב נוח יותר היום לעשות שימוש בחלקה לא הקנתה לו את הזכות לעשות סעד עצמי בניסיון לקבוע עובדות בשטח, וודאי שפעולה חד צדדית זו מטעמו אינה מעידה כי סוכם כי עם עקירת הלימון תושב החלקה למשק 10.
סוף דבר
16.לאחר בחינת מכלול הראיות עולה כי בשנת 2003 בוצעה עסקה להחלפת חלקות בין משק 12 למשק 10, לפיה תמורת תשלום של 52,000 ₪ קיבל משק 12 את זכות השימוש בחלקה, היא החלקה הקרובה לשני המשקים, חלקה המסומנת מס' 51032 במפה שצורפה לתביעה.
על כן, ניתן צו הצהרתי לפיו החלקה מוצמדת למשק 12, משק התובע, ומהווה חלק מהרכב הנחלה. הנתבעים יימנעו מכל פעולה של שימוש בחלקה ויימנעו מכניסה לחלקה.
הנתבעים 1-4 יישאו בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.
ניתן היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
