החלטה בעניין ביטול עסקת מכר בהיותה "הענקה בטלה"

על הפרק : האם יש להורות על ביטול עסקת המכר שנערכה בין החייב לבין המשיב בהיותה ״הענקה בטלה״ וזאת לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל?

רקע עובדתי

1. לפניי בקשת ביטול הענקה שהגיש הנאמן ביחס להסכם שנערך בין החייב מונדר לבין המשיב איהאב, וזאת ביחס למקרקעין הידועים כגוש: *** חלקה: *** בשטח של 431 מ״ר (להלן:"המקרקעין") שהחייב העביר אותם למשיב בסמוך להגשת בקשת פשיטת הרגל.

    

2. ביום 16/4/2018 ניתן כינוס הנכסים כנגד החייב לבקשתו שהוגשה ביום 15/3/2018.

    

3. החייב הצהיר על חובות בסך 746,368 ₪ ולאחר בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן מצבת החובות הועמדה על סך של 219,551 מהם 10,382ש"ח מדין קדימה.

    

   טענות הנאמן:

    

4. הנאמן טוען כי החייב בבקשת צו הכינוס ובתצהיר המצורף לא הצהיר על כך כי ביצע עסקאות במקרקעין בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה.

    

5. והנה חקירות הנאמן העלו שהחייב ערך הסכם מכר מקרקעין עם המשיב ביום 21/4/2017 (פחות משנה לאחר צו הכינוס) והיא הושלמה ביום 3/8/2018 לאחר שניתן צו כינוס.

    

6. הנאמן הוסיף כי החייב קיבל את הזכויות במקרקעין מכוח צוואת אביו המנוח לביב בראנסה ז"ל שנפטר ביום 24/10/2011. צוואת האב המנוח.

    

    

7. המדובר על קרקע ועליה בית מגורים מבונה שלשיטת הנאמן שוויו מעל 2,000,000 ₪.

    

8. בחקירה הראשונה בפני הנאמן, החייב הצהיר כי העסקה לא ידועה לו ולא ברור לו מי חתם על ההצהרות למס שבח וכי לא מדובר בו. בחקירתו השנייה אישר החייב כי אכן המקרקעין נמכרו וזאת באמצעות אחיו באשיר לצורך כיסוי חובות לרבות לשוק האפור. החייב טען כי מדובר היה בתמורה בסך 1,000,000 ₪ שכולה הופנתה לכיסוי חובות לרבות בהוצאה לפועל. החייב המציא רשימת תיקי הוצאה לפועל שלו ושל אשתו והתברר כי התיקים של אשתו נסגרו מספר שנים לפני ביצוע עסקת המכר. מכל מקום ולמרות שניתנה לו הזדמנות החייב לא הציג כל ראיה המעידה על תשלום באמצעות כספי המכר לחובות.

    

9. כיום המקרקעין רשומים על שם בן דודו של החייב.

    

10. הנאמן הוסיף במענה לתגובות החייב והמשיב כי ההסכם שהוגש על ידי החייב המסגרת התגובה מטעמו נושא התאריך 1/11/2016 בעוד שהחוזה שהמשיב הגיש נושא תאריך 21/4/2017 כך שהחייב והמשיב אינם מגלים את האמת כולה ביחס להסכם המכר. הנאמן הוסיף כי המורה אינה סבירה ביחס לגודל המקרקעין והבית וכי לא צורפו מסמכים חשובים כגון תשריט.

     

11. מכל מקום טוען הנאמן כי לא הובאו ולא צורפו כל ראיות המעידות על תשלום התמורה.

     

12. הנאמן טוען לפיכך, כי יש לקבל הבקשה ולהורות על ביטול הענקה מכוח סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל.

     

    טענות החייב:

     

13. החייב טען כי הדירה נמכרה בעבור הסך של 600,000 ₪ וזאת לצורך כיסוי חובות לצדדי ג' ולשוק האפור. הוא טען כי בעבר היו לו 26 תיקי הוצאה לפועל ו-25 מתוכם נסגרו כאשר הוא שילם כ-117,000 ₪ לצורך סגירת תיקי ההוצאה לפועל.

     

14. החייב הוסיף שהיה לו חוב נוסף בסך 800,000 ₪ שגם אותו סילק באמצעות מכירת הנכס.

     

15. החייב הוסיף כי שילם כ-45,000 ₪ במהלך שנת 2016 לצורך סגירת תיקי הוצאה לפועל על שם אשתו.

     

     

16. החייב טען כי היה לו חוב בשוק האפור בסך 320,000 ₪ וזה היה החוב שהניע אותו לבצע את עסקת המכר.

     

17. החייב טען כי שילם בסה"כ 515,768 ₪ מתוך כספי המכר ובכך סילק חוב לשוק האפור, סגר תיקי הוצאה לפועל של אשתו ושלו ונותר חייב ב-14 תיקי הוצאה לפועל מתוך 44 תיקים שהיו קודם. בניגוד לנטען על ידי הנאמן טוען החייב כי אישורי סגירת תיקי ההוצאה לפועל מעידים על כך שהסגירות נעשו בין 11/2016 לבין 4/2017.

     

    טענות המשיב – מקבל ההענקה

     

18. רק ביום 9/9/2021 הגיש המשיב בקשת הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה זו. הוא טען כי לא קיבל עותק הבקשה ונודע לו אודותיה רק מדיון שנערך ביום 30/6/2021.

     

19. המשיב טוען כי מדובר בהסכם מכר ביום 21/4/2017 שנכרת בינו לבין החייב וזאת במקביל להסכם מכר זהה שערכו אחיו של החייב ואחיו של המשיב.

     

20. המשיב טוען כי לצורך ביצוע תשלום התמורה עבור שתי העסקאות נטל אביו הלוואה מעסק ואילו סבו משך כספים מבנק מרכנתיל וכן העביר כספים שקיבל ממכירת קרקע אחרת שהיו לו זכויות בה בגוש *** חלקה **.

     

21. לתמיכה בתגובתו צירף המשיב 2 הסכמי מכר: האחד מושא בקשת ביטול הענקה בינו לבין החייב מיום 21/4/2016 כאשר סכום התמורה בו הוא 600,000 ש"ח והסכם מיום 12/11/2016 שנכרת בין אחיו של המשיב לבין אחיו של החייב בעבור 800,000 ₪ מהם 600,000 ₪ המשולמים במזומן ועוד 200,000 ₪ שאמורים להשתלם בכפוף לסילוק הלוואת משכנתא.

     

22. המשיב טוען כי ההסכם מיום 12/11/2016 זהה להסכם מיום 21/4/2017. לדבריו החייב לא התייצב לחתימה על ההסכם בחודש נובמבר 2016 וכי ההסכם שנחתם ודווח לרשויות המס הוא מיום 21/4/2017.

     

    דיון והכרעה

     

23. במקור, בית המשפט הורה לחייב ולמשיב להתגונן בפני הבקשה תוך 30 יום. החייב הגיש תגובה חלקית, ללא תצהיר ואסמכתאות ואילו המשיב לא הגיש במועד שנקצב לו את תגובתו. ביום 30/6/2021 נערך דיון בגדרו קבעה כב' השופטת גולומב, כי בשל אי הגשת התגובה יהיה מנוע המשיב מלהתגונן בפני הבקשה.

     

24. כאמור בסופו של דבר המשיב הגיש תגובתו באיחור ובית המשפט במותבו הקודם אפשר לו להגיש התגובה ולהתגונן.

     

25. דיון בבקשה נערך במעמד הצדדים ביום 6/9/2022 בגדרו העידו החייב והמשיב.

     

26. לאחר הדיון אפשר בית המשפט למשיב להמציא מסמכים שלדבריו תומכים בטענותיו כי סבו העביר לו כספים לצורך ביצוע תשלום התמורה.

     

27. לאחר עיון בבקשה, בתגובות, שמיעת הצדדים ועיון במסמכים השונים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיענות בחיוב.

     

28. העניין הראשון המצריך הכרעה הוא מועד ביצוע ההענקה ; אני מוצא לנכון לקבל טענות המשיב כי אכן מדובר בהסכם מכר שנערך ביום 21/4/2017 ולא בשנת 2016. מועד הדיווח לרשויות המס הוא 10/5/2017. גם מועד החתימה על הצהרות למס שבח הוא 8/5/2017, מועד סמוך למועד שנטען על ידי המשיב (21/4/2017). עם זאת, הדברים אינם נטולים ספקות ותהיות. שני ההסכמים חתומים, כך שהטיעון של המשיב כי החייב לא התייצב לחתום על ההסכם ביום 12/11/2016 אינו מתיישב עם חתימת החייב על ההסכם רק ביום 21/4/2017.

     

29. העניין השני המצריך הכרעה הוא ענין התמורה: כאמור בהקשר זה לא ניתן לקבל דבריו של החייב. זה לא הצהיר כלל שמכר הנכס בבקשת צו הכינוס. בחקירתו הראשונה בפני הנאמן טען כי מכר בעבור 1,000,000 ₪, בחקירה השנייה טען כי הדבר נעשה בעבור 600,000 ₪. ההסכם מיום 21/4/17 וכך גם עדות המשיב היא שהתשלום בוצע במועד חתימת ההסכם והנה החייב העיד כי קיבל התמורה רק באפריל 2018 (עמ' 12 שורה 32 לפרוטוקול). דבריו אלה של החייב גם מקריסים לחלוטין את טענותיו כי שילם מהתמורה הכספית את החובות לתיק ההוצאה לפועל ולשוק האפור כשנתיים קודם לכן.....בשנת 2016 או תחילת 2017. בהמשך החייב ממציא גרסה חדשה שאין לה זכר בתגובותיו ותצהיריו הקודמים ולפיה שילם החובות בנובמבר – דצמבר של שנת 2016 באמצעות הלוואה שקיבל מחבר והוא השיב לו ההלוואה מכספי התמורה שקיבל ביום 21/4/2017 (עמ' 13 שורה 7, 12). לא ברור מהיכן פתאום צמח לחייב חבר שיכול היה להלוות לו כספים, מדוע הוא לא ציין עובדה זו מעולם קודם לכן, מדוע לא צירף תצהיר מטעמו או הזמינו להעיד.

     

30. המשיב צירף מסמכי בנק לתיק בית המשפט המעידים על ביצוע משיכה על סך 400,000 ₪ ושיקים עצמאים בסך של 133,600 ₪ סה"כ 533,600 ₪. סכום זה עדיין אינו מגיע לסכום התמורה הנטענת בהסכם המכר. זאת ועוד, יש לזכור כי המשיב עצמו טוען כי הכספים שהסב העביר שימשו עבור תשלום תמורה של 2 בתים – גם של אחיו וגם שלו. כלומר, אם סכומי החוזים נכונים, היינו מצפים למצוא אסמכתאות למשיכות כספים בסך 1,400,000 ₪ בסה"כ. זאת בייחוד כאשר המשיב מעיד כי הסב הבטיח דירה לכל נכד כלומר הוא המקור הבלעדי לכספי התמורה.

     

31. ההתנהלות היא כה מוזרה ומלאה סימני שאלה עד כי יש להטיל ספק בכל הצהרה של הצדדים שעומדת בסתירה למסמכים או בסתירה להצהרה קודמת של מי מהם. מכל מקום גם ראיות בדבר קיומם של כספים אצל הסב אינן אינדיקציה מספקת להוכחת התשלום המוסכם שבחוזה לידי החייב.

     

32. זאת ועוד, דווקא בשל העובדה שמדובר בבני דודים ולא בבני משפחה מדרגה ראשונה, העובדה שלא טרחו המשיב ואחיו לרשום הערת אזהרה מכוח ההסכם מיד בסמוך לחתימתו אומרת דרשני.

     

33. לא נעלם ממני כי ביום 21.09.2022 צורף על ידי המשיב תצהיר מטעם בראנסה ג'מיל, דודו של המשיב ועו"ד במקצועו, אשר מצהיר כי ביום 21.04.2017 נחתם בפניו הסכם המכר והוא זה שניהל המו"מ בין הצדדים, אלא שגם בתצהיר זה לא היה התייחסות להעברת התמורה לידי החייב. מדובר בתצהיר שנערך באיחור רב, ללא אפשרות לנאמן לחקור עליו וכאשר המצהירה נכח בכל מהלך ישיבת ההוכחות מיום 6.9.22 משכך הינו תצהיר חסר ערך ראייתי למחלוקת שלפניי.

     

34. כאמור צו הכינוס ניתן ביום 16/4/2018 וההסכם נכרת לכאורה ביום 21/4/2017 כלומר בתקופה שהיא פחות משנתיים ממועד מעשה פשיטת הרגל.

     

35. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל עוסק בביטול ההענקות והוא קובע כך:

     

    (א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

    (ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

    (ג) "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה

    (1)בשל נישואין ולפניהם;

    (2)לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

    (3)לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו."

36. בע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל – נאמן על נכסי שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ (נבו 14.8.17) (להלן: "פס"ד ינקוביץ"), תוארה תכליתו של סעיף 96 לפקודה בזו הלשון:

    "תכליתו של סעיף 96 לפקודה היא הגנה על נושי החייב באמצעות הפקעה, בתנאים מסוימים, של נכסים שהעניק ללא תמורה או בתמורה מופחתת לפני תחילת פשיטת הרגל, וזאת משום שהענקות אלה גורעות ממצבת נכסיו של החייב על חשבון נושיו (ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' גיצלטר, פסקה 20 (8.11.2015) [פורסם בנבו] (להלן: עניין גרנות); ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל 317 (מהדורה שלישית, 2010; להלן: לוין וגרוניס)). ב-ע"א 3853/98 סדן נ' רוזנטל ואח' , פ"ד נז (4) 699, 706 (2003) (להלן: עניין סדן), נקבע כך: "הטעם הערכי העומד ביסוד פעולת הביטול הוא כי כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפירעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקה ללא תמורה לאחרים"" (ראה גם פש"ר (חי') 26501-12-18 יעקב אמסלם נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (נבו 3.4.22)).

     

37. סעיף 96 האמור מפרט באילו תנאים (אותם יש להוכיח) תהיה ההענקה בטלה כלפי הנאמן, הכל בהתאם למועדים השונים בהם ניתנה ההענקה.

     

38. במקרה שלפניי, לאור מועד העסקה ומועד צו הכינוס אין ספק כי מדובר בהענקה בטלה כלפי הנאמן. עם זאת ככל שהיה עולה בידי המשיב להוכיח כי מדובר היה בעסקה בנערכה בתם לב ובעבור תמורה בת ערך יכולים היו למלט המקרקעין מלהיכנס לגדר הכותרת "הענקה" (סעיף 96(ג) לפקודה).

     

39. כאן, מקבל ההענקה אמור לשאת בנטל הראיה. בנסיבות שלפניי אין ראיות בנקאיות המצביעות על העברת כספים בין המשיב לבין החייב. טענת החייב כי סילק באמצעות כספי התמורה חובות בתיקי ההוצאה לפועל או לשוק האפור נמצא כוזבת שכן בדיון הבהיר שעשה כן מכספי הלוואה מחברו בשם "עוואדה" ולא מכספי התמורה. טענות המשיב כי סבו היה בעל ממון והוא משך כספים לביצוע התשלום גם הן אינן מספקות. ראשית, אותו משיב טען כי הסב (ואביו) מימן רכישת 2 דירות גם שלו וגם של אחיו. סכום התמורה של שני הנכסים הינו 1,400,000 ₪. לא הובאו ראיות כי לסב היו כספים בסדר גודל שכזה. גם הטיעון בדבר נטילת אביו של המשיב הלוואה מעסק אינו יכול לסייע שכן לוח הסילוקין של ההלוואה הינו מחודש 7/2018 ועד 1/2020 קרי בתקופה שממתחילה שנה ושלושה חודשים לאחר תשלךום התמורה הנטענת. הראיות שצירף המשיב הינן על משיכות כספים על ידי הסב בנובמבר 2016 ואילו התמורה לטענתו שולמה ביום 21/4/2017. אין כל ראיה על הנעשה בכספים מאז נובמבר 2016 ואילך על ידי הסב ועד לביצוע התשלום. מדוע הסב לא הפקיד הכספים בחזרה לבנק? מכל מקום אין ראיה המצביעה כי הכספים שהסב משך עברו פיזית לחייב או כי עברו 600,000 ₪ במזומן מהמשיב לחייב. המשיב לא יכול לצפות שתתקבלנה טענותיו ללא עדות או ראיה אובייקטיבית אחת שתבסס העברה של כספים בסדר גודל כה גדול ומשמעותי ממנו לחייב. גם גובה התמורה לא ברור עד תום לאור גודל הדירה והמקרקעין ובפרט בשעה שלא ברור הפער בתמורה החוזית בין שווי הדירה של החייב לבין הדירה של אחיו. מדובר בדירות באותו גודל (כ-160 מ"ר) כאשר דירת החייב בקומה שנייה ודירת אחיו בקומה שלישית והנה עבור דירת אחיו של המשי נרשמה תמורה חוזית של 800,000 ₪ ולא 600,000 ₪ כפי נשרשם בחוזה המכר ביחס לדירת החייב.

     

40. על כן ונוכח כל המפורט לעיל ומשלא הוצגה בפני אסמכתא על העברה כספית כלשהי על פי ההסכם מהמשיב לחייב ובשים לב למכלול סימני השאלה המתעוררים סביב מועד ותנאי הסכם המכר אני באה לכדי קביעה כי לא מתקיים החריג האמור בסעיף 96(ג)(2) לפקודה בדבר תמורה בת ערך או כי מדובר בעסקה בתום לב.

     

41. לאור כל האמור לעיל אני מקבל בזה את טענות הנאמן ובקשתו ומורה כי ההסכם מיום 21/4/2017 ביחס למקרקעין בטל כלפי הנאמן.

     

42. אני מחייב בזה את המשיב והחייב לשלם לנאמן ביחד ו/או לחוד הוצאות הבקשה בסך 2500 ₪.

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.