|
|
תאריך פרסום : 14/03/2023
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
25947-01-17
21/02/2023
|
בפני השופטת:
אילה גזית
|
| - נגד - |
תובעים:
1. מלכה וייס ישראלי
2. וייס ויקטור
|
נתבעת:
אפריקה ישראל מגורים בע"מ
|
| פסק דין |
מבוא ותמצית טענות הצדדים
-
בני הזוג ויקטור ומלכה וייס (להלן: "התובעים"), הם בעלי זכויות בדירת קוטג' בפרויקט "גינות סביון", ברחוב הציונות 1 בעיר רחובות (להלן: "הדירה").
חברת אפריקה ישראל מגורים בע"מ (להלן: "הנתבעת"), היא חברה העוסקת ביזמות נדל"ן ובין היתר, עוסקת במכירת דירות מגורים אשר מכרה את הדירה לתובעים, במסגרת הסכם מכר.
ביום 2.4.2009 נחתם הסכם מכר בין התובעים לנתבעת (להלן: "הסכם המכר"), לפיו רכשו התובעים את הדירה, ועל-פי המוסכם בין הנתבעת לבין התובעים נקבע, כי התובעים יוכלו להזמין שינויים בדירה, בהתאם לתנאים המיוחדים שנקבעו בהסכם המכר. כמו-כן, הדירה נמסרה לתובעים ביום 4.11.2010.
התובעים טוענים, כי הנתבעת לא עמדה בתנאי הסכם המכר ולא בדרישות הדין באשר לטיב הבניה של הדירה. לטענתם, התגלו ליקויים בדירה ולמרות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת התיקונים לא בוצעו, ואלה שכן בוצעו היו קוסמטיים בלבד. התובעים מוסיפים, כי לאחר שלא זכו להתייחסות הולמת מהנתבעת, נאלצו לבצע את התיקונים בעצמם.
התובעים אף טוענים, כי הפגמים והליקויים המצויים בדירה מעידים, כי הנתבעת התרשלה בכל הקשור לבניית הדירה.
נוכח עמדת הנתבעת וסירובה לבצע את התיקונים בדירה, לא נותרה בידי התובעים הברירה, אלא להגיש תביעה במסגרתה עתרו לחייב את הנתבעת בפיצויים על-פי ארבעה ראשי נזק:
-
עלות תיקונים בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם בסך של 103,214 ₪.
-
עלות ההתיקונים שביצעו עצמאית על סך 69,280 ₪.
-
החזר הוצאות החזר שכר טרחת מומחים מטעמם בסך של 6,136 ₪.
-
פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח.
סך הכול 198,630 ₪.
-
הנתבעת טוענת, כי התביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות ואף בשיהוי ניכר, שכן טענות התובעים נטענו לראשונה לאחר חלוף של 7 שנים ממועד חתימת הסכם המכר מיום 2.4.2009. בכל הנוגע לליקויי הבנייה הנטענים ולטענות אי התאמה לכאורה, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מ- 6 שנים ממועד קבלת החזקה בדירה ביום 4.11.2010.
הנתבעת טוענת, כי התובעים עותרים לפיצוי בגין עלויות שהוציאו לטובת עבודות בביתם שבוצעו על-ידי גורמים מטעמם, מבלי שיידעו כלל את הנתבעת אודות הליקויים הנטענים שתוקנו לכאורה, ומבלי שהוכיחו, כי האחריות לתיקונם רובצת על הנתבעת. כמו-כן, הנתבעת טוענת כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לבחון חלק מהליקויים הנטענים וליתן את דעתה לגביהם, לרבות את זכותה לתקן את אותם הליקויים, ככל שהיו קיימים ובתנאי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים לא מילאו את חובתם לפי סעיף 4א לחוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973, לפיה עליהם להודיע על כל ליקוי בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשותם.
לטענת הנתבעת, מעיון בחוות הדעת מטעם התובעים עולה, כי רובה מתייחסת לליקויים לכאורה שהם בגדר אי התאמות שניתן היה לגלותם בעת מסירת הדירה לרשותם. אולם, אי ההתאמות בחוות הדעת מטעם התובעים לא צויינו בעת העמדת הדירה לרשות הקונה ואף לא בתוך שנה לאחר העמדת הדירה, ומשכך איבדו התובעים את זכותם לבסס עילת תביעה בטענות אלו.
הנתבעת טוענת, כי התובעים אף ביצעו שינויים ותוספות ושידרגו את דירתם לפי תוכנית שהוכנה על-ידם ולא על-פי הסכם המכר, על-כן, האחריות לשינויים אלה חלה על התובעים בלבד.
במסגרת כתב ההגנה הנתבעת צירפה אף חוות דעת מומחה מטעמה המהנדס, מר עמית דוידוביץ מיום 2.4.2017 אשר לפיה קבע המומחה, כי עלות התיקונים בדירת התובעים עומדת על סך של 10,215 ₪, בתוספת מע"מ.
-
בהחלטת פרוטוקול מיום 17.7.17 מונה מומחה מטעם בית-המשפט המהנדס, מר מרדכי בס (להלן: "המומחה מטעם בית-המשפט"), על בסיס הסכמת הצדדים שניתנה לפני המגשר מר אברהם אלטלף, בהסכם גישור שנחתם בין הצדדים ביום 5.7.2017. בסעיף 6 להסכם גישור-ביניים התבקש המומחה מטעם בית-המשפט לבחון את טענות הצדדים על-פי כתבי הטענות ולקבוע האם קיימים ליקויים בדירת התובעים, ואם הם קיימים יתייחס המומחה לשאלה האם ליקויים אלו הם במסגרת אחריות הנתבעת כלפי התובעים. כמו-כן, יערוך המומחה מטעם בית-המשפט רשימת ליקויים שבאחריות הנתבעת לתקן, מהו אופן תיקונם של הליקויים, משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים ועלות תיקון הליקויים.
יחד עם זאת, הצדדים קבעו בהסכם גישור-ביניים, כי כל צד שומר לעצמו את הזכות לטעון בסוגיית האחריות על פי חוק המכר וכי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט לא תתייחס לסוגיה זו. עוד הובהר על-ידי הצדדים בסעיף 4 להסכם גישור-ביניים, כי אין במינוי המומחה מטעם בית-המשפט כדי לשלול הגשת חוות דעת מטעם הצדדים לתיק והוראות תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי אינן נכללות בהסדר הדיוני.
-
ביום 15.11.2017 הגיש המומחה מטעם בית-המשפט את חוות דעתו וקבע, כי אותרו ליקויים שבאחריות הנתבעת ועלות תיקון הליקויים בדירת התובעים נאמד על סך של 65,880 ₪, וכן אותר ליקוי נוסף להכרעה שיפוטית על סך 200 ₪. המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי תיקון הליקויים שהתובעים ביצעו בעצמם נאמד על סך של 17,780 ₪, אולם הוא מותיר ליקויים אלו להכרעה שיפוטית. המומחה מטעם בית-המשפט הוסיף, כי לסכומים אלו יש להוסיף מע"מ, לעבודות השיפוץ במעטפת הבניין מומלץ על פיקוח הנדסי בעלות של 4,500 ₪, בתוספת מע"מ ואין צורך בדיור חלופי בתקופת התיקונים.
-
המומחה מטעם בית-המשפט השיב ביום 18.1.2018 על שאלות ההבהרה שהוגשו לו על-ידי בא-כוח התובעים, וביום 25.9.2019 נחקר בחקירה נגדית על-ידי באי-כוחם של הצדדים.
-
בהחלטת יום 19.10.2022 אושרה הסכמת הצדדים לפיה ויתרו הם על חקירת העדים מטעמם ויגישו לתיק סיכומים בכתב.
דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירים, במוצגים, בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, בחוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט ובסיכומי הצדדים, אני קובעת, כי דין התביעה להתקבל בחלקה על סך כולל של 93,040 ₪, כפי שיפורט להלן.
עוד טרם נדון בטענות התיק לגופן, יש תחילה להתייחס לטענות המקדמיות שהועלו על-ידי הנתבעת במסגרת כתב ההגנה מטעמה בהן: טענת התיישנות ושיהוי וטענת מניעות בשל העדר אחריות על-פי חוק המכר.
טענת התיישנות וטענת שיהוי
-
טענת ההתיישנות כטענה מקדמית שנטענה על-ידי הנתבעת בכתב ההגנה, לא הועלתה בסיכומיה, מכאן שדין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית-המשפט לא ישעה לה, ועל-כן מתייתר הדיון בה (ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפרשיין, פ"ד מ"ט 102, 107). יחד עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך, נדון בטענה זו, כמפורט להלן.
-
במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ומחמת שיהוי חריג בהגשתה. לטענת הנתבעת, התובעים טוענים, כי מדובר בחוזה אחיד שתנאיו מקפחים. אולם, טענה זו הועלתה לראשונה במסגרת כתב התביעה לאחר חלוף 7 שנים ממועד חתימה על הסכם המכר ביום 2.4.2009, ומכאן שעילה זו התיישנה. אשר לליקויי הבנייה הנטענים וכן טענות לאי התאמה לכאורה טוענת הנתבעת, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מ- 6 שנים ממועד קבלת החזקה בדירה ביום 4.11.2010. יתרה מכך, חלק מהליקויים הנטענים בתובענה הובאו לידיעת הנתבעת בשיהוי חריג של כ- 5 וחצי שנים ממועד קבלת החזקה בדירה, וחלקם האחר הובא לידיעת הנתבעת רק במסגרת תובענה זו.
עוד טוענת הנתבעת, כי ביום 4.8.2011 ביקר המומחה מטעם התובעים בדירתם יחד עם זאת, חוות הדעת הובאה לראשונה לעיון הנתבעת כ-5 שנים לאחר מכן. בכך, טוענת הנתבעת פעלו התובעים בניגוד לחוק המכר, והשיהוי הרב והחריג גרם לנזק ראייתי בלתי הפיך לנתבעת וגרם לקושי בהוכחת טענותיה.
-
התובעים טוענים במסגרת כתב תשובה שהוגש מטעמם, כי עילת התביעה התגבשה ביום שבו הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובעים, ולא ביום שבו ערכו את הסכם המכר ולא ביום שבו נמסרה הדירה לידיהם. עוד טוענים התובעים, כי יש למנות את תקופת ההתיישנות רק לאחר תום תקופת הבדק.
אשר לטענת השיהוי, טוענים התובעים, כי הטענה תתקבל רק כאשר הוכח לפני בית-המשפט, כי התובעים זנחו את תביעתם באופן בו הנתבעת שינתה את מצבה לרעה, אלא שבנסיבות התיק דנן, התובעים פנו עשרות פעמים לנתבעת על-מנת שזו תתקן את הליקויים, ונעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את מצוקת התובעים, אך ללא הועיל.
-
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות, עולה כי בנסיבות התיק דנן, דין טענת ההתיישנות וטענת השיהוי להידחות.
על-פי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), תקופת ההתיישנות בתובענה כספית שאינה מקרקעין מתיישנת בחלוף שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע, אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית-המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו, עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית-המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות, הוא היה זוכה בפסק-דין (ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, נז(5), 166, 176).
-
הנתבעת משתיתה את טענת ההתיישנות לפיה היום בו נולדה עילת התביעה הוא ביום מסירת החזקה בדירה לידי התובעים שנערכה ביום 4.10.2010. אלא שהתביעה דנן הוגשה ביום 11.1.2017, מכאן שאף לפי שיטת הנתבעת טרם חלפו 7 שנים מיום קבלת החזקה בדירה על-ידי התובעים, ודי בכך על-מנת לדחות את טענת ההתיישנות. יתרה מכך, הנתבעת מתייחסת לטענת ההתיישנות אך ורק בנוגע לטענת התובעים, כי הסכם המכר הוא חוזה אחיד שתנאיו מקפחים, ולא בנוגע לליקוי הבנייה – שהיא הטענה העיקרית והמרכזית בתיק.
אשר על-כן, דין טענת ההתיישנות להידחות.
אשר לטענה, כי הסכם המכר הוא חוזה אחיד ולמען הנייר לא יהיה חסר, ייאמר, כי טענה זו נזנחה על-ידי התובעים, שכן היא לא הועלתה במסגרת הסיכומים, הועלתה בעלמא וללא כל תימוכין, ומכאן שטענה זו כלל לא הוכחה על-ידי התובעים.
-
אף טענת השיהוי לפיה התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מ- 6 שנים ממועד קבלת החזקה בדירה ביום 4.11.2010, אינה יכולה לעמוד לנתבעת, ויוסבר.
שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח, כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. קיים תנאי חלופי נוסף שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע (ראו: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5), 433, עמוד 446א (להלן: "עניין תלמוד תורה")).
עוד נפסק בעניין תלמוד תורה, כי: "איחור בהגשת תביעה הוא כשלעצמו אינו מעיד על ויתור או מחילת התובע על זכות התביעה. השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הינה זכותו של המתדיין, והיא עשויה לעתים לשמש אמצעי חשוב בדרך לפתרון המחלוקת מחוץ לערכאות. לפיכך קיימת דרישה לקיום מצג ברור מצד התובע על אודות ויתור או מחילה מצדו על זכות התביעה הנתונה לו. טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על-ידי הטוען לה" (שם, עמוד 446).
נטל הוכחת טענת השיהוי מוטל על הנתבע המעלה את הטענה (ראו: ע"א 5634/90 פינטו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מז(4) 846; ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן, פ"ד מז(5) 1).
בנסיבות התיק דנן, לא הוכחו היסודות הנדרשים לטענת שיהוי. אמנם, מסירת החזקה בדירה הייתה ביום 4.11.2010 והמומחה מטעם התובעים בדק את הדירה ביום 4.8.2011, והתביעה דנן הוגשה ביום 11.1.2017, דהיינו, כ- 6 שנים ו-7 חודשים לאחר בדיקת הדירה על-ידי מומחה התובעים בסמוך לתום תקופת התיישנות.
אולם, על-פי הראיות בתיק הוכח לפני בית-המשפט, כי התובעים יצרו קשר עם הנתבעת באמצעות התכתבויות במייל והן פניות טלפוניות (ראו: נספח ד' לתצהיר התובעת), אף לאחר המועד שבו בדק המומחה את דירת התובעים, בשנים 2012, 2015 ו-2016. על-כן, התנהלותם אינה מצביעה על ויתור או זניחת התביעה ולא הוכח, על-ידי הנתבעת, כי דבק חוסר תום-לב מטעמם בהגשת התביעה. כמו-כן, אף לא הוכח, כי השיהוי גרם לשינוי מצב לרעה או לנזק ראייתי לנתבעת.
אשר על-כן, טענת הנתבעת לדחיית התביעה מחמת שיהוי דינה להידחות.
טענת מניעות - העדר אחריות על-פי חוק המכר
-
הנתבעת טוענת, כי התובעים לא מילאו את חובתם לפי סעיף 4א לחוק המכר דירות לפיה עליהם להודיע על כל ליקוי בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשותם. כמו-כן, לטענת הנתבעת מעיון בחוות הדעת מטעם התובעים מיום 17.8.16 עלה, כי לא מדובר בליקויים הנסתרים מהעין, ורוב הליקויים מתייחסים לאי התאמות שניתן לגלותם בעת מסירת הדירה לרשותם. הנתבעת מדגישה, כי אי ההתאמות בחוות הדעת לא צויינו בעת העמדת הדירה לרשות התובעים ואף לא בתוך שנה לאחר העמדת הדירה, ובכך איבדו את זכותם להסתמך על אי ההתאמות, ומנועים היום מלהעלות טענות אלו.
-
התובעים טוענים, כי הודיעו על קיומם של הליקויים מיד כאשר ידעו על קיומם, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף כאשר המומחים מטעמם מצאו את הליקויים, והעבירו לנתבעת תוך פרק זמן סביר ובסמוך להוצאת חוות הדעת ואף מפנים למכתב מיום 19.11.2011. העובדה שהתובעים נעזרו במומחים שונים וכי קיים מומחה אחד אשר גילה ליקויים ומומחה אחר אשר לא גילה – אין בכך כדי לפגוע או לפטור את הנתבעת מאחריותה על-פי חוק המכר.
עוד טוענים התובעים, כי בניגוד גמור לטענת הנתבעת, מעיון בחומר הראיות בתיק עולה, כי התובעים פנו מספר רב של פעמים לנתבעת כדי שזו תבצע תיקונים בדירתם (ראו: סעיף 10 לתצהירה של גב' הקון וסעיפים 14-15 ו-19 לתצהירו של מר ליאור). הנתבעת בשלב כלשהו, סירבה לבצע תיקונים כפי שעולה מנספח 5 לתצהירה של גב' הקון, ולאור סירובה לתקן את הליקויים, הרי שבכך הנתבעת מיצתה את זכותה לבצע את התיקונים.
התובעים מוסיפים, כי התביעה מבוססת גם על דיני החוזים ודיני נזיקין, ועל-פי סעיף 7 לחוק המכר (דירות), החוק אינו גורע מהזכויות של התובעים לתבוע בנזיקין.
-
סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"), קובע, כי המוכר אחראי כלפי הקונה לגבי אי התאמות שנתגלו לקונה במהלך תקופות המוגדרות בסעיף כ"תקופת בדק" ו"תקופת אחריות".
סעיף 4א לחוק המכר דירות קובע את הודעה על אי-התאמה או אי-התאמה יסודית:
"4א. (א) הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה –
(1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, אם הודיע עליה הקונה או קונה המשנה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה;
(2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.
(ב) הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה יסודית שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה."
זכות תיקון של אי התאמה הקיימת לקבלן קבועה בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות), וזו לשונו:
"4ב. (א) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.
(ב) חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית, או שתיקונה של אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה או קונה המשנה כאמור, רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון."
תנאי לקבלת פיצוי כספי הוא מתן ההזדמנות לקבלן לתקן את הליקויים הנטענים טרם הגשת תובענה, והפיצוי יתקבל רק לאחר שהוכח, כי הקבלן לא תיקנם או שניסיונות התיקון לא עלו יפה (ראו: ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל, (פורסם בנבו)(28.2.2005)).
בפסיקה נקבעו טעמים לאי מתן זכות תיקון לקבלן לתקן: קבלן המכחיש קיומם של ליקויים יאבד את הזכות לדרוש את תיקון הליקויים אותם הכחיש (ראו: ע"א 472/95 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, (פורסם בנבו)(26.9.96); מתן הזדמנות לתקן עשוי לגרור אחריו מחלוקת בדבר איכות ביצוע תיקון הליקויים לעומת פסיקה כספית אשר מובילה לסיום המחלוקות (ראו: ת"א (מחוזי נצרת) 288-03-09 נציגות הבית המשותף - "וועד הבית חלמיש 8 רמת אלמוגי" נ' שכון עובדים בע"מ, (פורסם בנבו) (26.11.17)); חלוף הזמן ממועד מסירת הדירה ועד מתן פסק הדין (ראו: רע"א 4744/01 מצלאווי חברה לבניין בע"מ נ' אולפן ראובן ואח', (פורסם בנבו) (28.1.02)).
-
בענייננו, הוכח לפני בית-המשפט, כי ניתנו לנתבעת הזדמנויות לתיקון הליקויים עוד טרם הגשת התביעה דנן. לפיכך, התובעים עמדו בדרישה למתן זכות נאותה לנתבעת לתקן את הליקויים.
ראשית, התובעים שלחו לנתבעת את חוות דעת המומחה של המהנדס מלכיאל מלמד אשר בדק את הדירה ביום 4.8.11, היינו, כ- 9 חודשים לאחר מועד מסירת הדירה (החזקה בדירה נמסרה ביום 4.11.2010). הנתבעת לא חלקה על כך ואף הודתה במסגרת כתב ההגנה, כי קיבלה את חוות הדעת. מכאן שהתובעים הודיעו לנתבעת בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשותם על אי ההתאמות שנמצאו בדירה. יחד עם זאת, ייאמר, כי בעניין זה הפסיקה קבעה, כי אין לפרש את חובת ההודעה הפורמאלית לפי סעיף 4א לחוק המכר (דירות) באופן דווקני, וניתן אף לוותר על דרישת ההודעה הפורמאלית על הליקויים מקום שהמוכר ידע על אי-התאמות (ראו: ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ' חברת דיור לעולה, פ"ד נה(4) 213, 226-227). עוד נקבע בפסיקה, כי אין לנעול את הדלת בפני הרוכש אם הודיע על ליקוי או אי-התאמה לאחר המועד הנקוב בחוק המכר ויש וחובת תום הלב תעמוד לימינו של הרוכש ותטה את הכף לחיובו של הקבלן בגין אי התאמות אף אם איחר הרוכש במתן ההודעה על אי ההתאמה (ראו: ע"א 4445/90 עמיגור ניהול נכסים בע"מ נ' מאיוסט נ' 39 ואח', (פורסם בנבו) (17.4.94)).
שנית, מעיון בחומר הראיות מטעם התובעים עולה, כי אכן היו פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת ותכתובת רבה המתפרשת על-פני מספר שנים, החל משנת 2009 עוד טרם קבלת החזקה בדירה ועד לשנת 2016. במסגרת התכתובות הועלו בקשות ודרישות לתיקון הליקויים בדירה במרוצת תקופות האחריות השונות, ומעיון בהתכתבויות עולה, כי אף התקיימו פגישות בנושא (ראו: נספח ד' לתצהיר התובעת). התובעים שבו ופנו אל הנתבעת ושטחו את טענותיהם ואף על חלקם נציג הנתבעת הודה, כי על הנתבעת לתקנם. על-כן, הנתבעת הייתה מודעת לתלונות התובעים ואין בסיס לטענה, כי התובעים לא הודיעו על קיום הליקויים הנטענים לנתבעת תוך זמן סביר ממועד מסירת החזקה בדירה על-פי הנדרש בחוק המכר (דירות).
אמנם, התובעים לא העבירו את חוות הדעת הנוספת והמעודכנת מטעמם של המומחה המהנדס בן עזרא לעיונה של הנתבעת, טרם הגשת התביעה דנן. יחד עם זאת, אין בכך כדי לאיין את מתן האפשרות לנתבעת לבצע את התיקונים בדירה לאחר שכבר פירטו לפניה את רוב הליקויים אשר חלקם פורטו גם בחוות הדעת הראשונה של המהנדס מלכיאל.
שלישית, טענת הנתבעת, כי מרבית הליקויים הנטענים בכתב התביעה ניתנים לגילוי בעין בעת מעמד מסירת הדירה אף אינה יכולה לעמוד לה. מעיון בחלק מהממצאים עולה, כי חלקם סמויים מן העין, חלקם נוצרו בחלוף הזמן ולחלקם נדרשת בדיקה של מומחה מקצועי כגון: ליקויים בנושא של תכנון ובנייה. מכאן, שרוכש מן היישוב הוא אינו מומחה לתחום הנדסה ובניין, וישנם ליקויים שניתן לאתרם רק בעין מקצועית, והם יכולים להתגלות רק לאחר קבלת חוות דעת מומחה בעניין.
יתרה מכך, סעיף 7 לחוק המכר (דירות) קובע, כי: "חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין", היינו, חוק המכר (דירות) אינו שולל עילות תביעה נוספות העומדות לרוכש לרבות אלו המושתות על דיני נזיקין הכלליים. לפיכך, אף אם תביעת התובעים לליקויי בנייה אינה עומדת בתקופת הבדק ו/או תקופת האחריות הקבועות בחוק המכר (דירות), הרי שלא נחסמת האפשרות לתובעים מלהוכיח את טענותיהם על-פי עילות אחרות. התביעה דנן הוגשה גם בעילות חוזיות ונזיקיות (ראו: סעיפים 15-20 לכתב התביעה), ולא רק מכוח עילות מכוח חוק המכר (דירות), ומכאן שאף מסיבה זו טענת הנתבעת אין בה כדי להועיל לה.
מן המקובץ עולה, אפוא, כי הנתבעת לא הוכיחה את התשתית העובדתית העומדת בבסיס טענתה לעניין אי מתן הודעה לפי סעיף 4(א) לחוק המכר דירות, ודין טענה זו להידחות.
שינויים בדירה שבוצעו על-ידי התובעים
-
טענה נוספת שהועלתה על-ידי הנתבעת היא, כי במסגרת הסכם המכר ניתנה לתובעים האפשרות לבצע שינויים במפרט הטכני של הדירה ובתוכניות, ואכן התובעים ביקשו לערוך שינויים ולשם כך שכרו מעצבת פנים. המפרט הטכני של הדירה שונה על-ידי התובעים עצמם במסגרת תוכניות שינויים שמסרו התובעים לידי הקבלן ועל-כן, האחריות על השינויים והתוספות שביצעו התובעים לפי תוכנית שהוכנה על-ידם ולא על-פי הסכם המכר מוטלת על התובעים בלבד.
הנתבעת מפנה לנספח ה' להסכם המכר שכותרתו: "תנאים מיוחדים להזמנת שינויים ע"י הקונה" (ראו: נספג ג(1) לתצהירו של מר מיכאל ליאור), לפיו נקבע, כי כל קשר משפטי בגין ההזמנה ו/או ביצועה יהיו אך ורק בין הקונה לקבלן. סעיף 4 לנספח ה' קובע: "כל הזמנת שינויים וכל קשר משפטי בגין ההזמנה ו/או ביצועה, יהיו אך ורק בין הקונה לקבלן, ועל החברה לא תחול מחוייבות ו/או אחריות כלשהי בעניין, כלפי הקונה ו/או הקבלן. הקונה יהיה מנוע מלדרוש או מלתבוע את החברה בכל נושא הקשור להזמנת וביצוע השינויים."
סעיף 5 לנספח ה' קובע: "למרות כל האמור בחוזה ובמפרט, כל שינוי ו/או גריעה ו/או תוספת לממכר ו/או אביזריו ומתקניו הנובעים מהזמנת השינויים של הקונה – לא יחשבו (ביחסים שבין הקונה לחברה) בבחינת ליקוי ו/או פגם ו/או אי התאמה שבאחריות החברה ולא יהוו עילה לכל טענה ו/או תביעה מכל מין וסוג שהוא כלפי החברה, ועל החברה לא תחול כל חובת תיקון של ליקוי ו/או פגם ו/או אי התאמה כאמור או חובת פיצוי בגינו/ם..."
עוד טוענת הנתבעת, כי אף בהסכם המכר הבקשה לביצוע שינויים תוגש לקבלן המבצע בצירוף שרטוט מפורט וכי האחריות לעמידה בתקנים חלה על הרוכשים.
לפיכך, טוענת הנתבעת, כי נקבע מפורשות בין הצדדים, כי על המוכרת לא תחול אחריות או מחוייבות בכל הנוגע לשינויים שביצעו לבקשתם, וכי הם יהיו מנועים מלתבוע את המוכרת בגין אי התאמות אלו.
-
התובעים טוענים במסגרת הסיכומים, כי בניגוד לטענת הנתבעת לפיה היא פטורה מאחריות בשל תכנון התובעים לשינויים בדירה, הרי שעניין זה נדון והוכרע בת.א 1738/90 גטניו נ' ליברובסקי ובניו א.מ.י. חברה לבנייה והשקעות (1986), (פורסם בנבו) (9.6.94)) (להלן: "פסק-דין גטניו"), לפיו אין למוכר רשות לבצע שינוי שהוא מנוגד לדין, אף אם התובעים יוזמים תכנון כזה. במסגרת פסק-דין גטניו נקבע, כי סעיף 158כז(א) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה -1965 קובע, כי המורשה להיתר יישא באחריות כוללת לגבי תכנון המבנה נשוא הבקשה, להתאמת תכנון המבנה להוראות כל דין, להוראות התכניות החלות על השטח שלגביו הוגשה הבקשה להיתר ולכל הוראה אחרת שנקבעה בפרק זה ופיקוח עליון על ביצוע הבניה, לרבות התאמתה לתוכניות כאמור ולהיתר.
עוד טוענים התובעים בסיכומיהם, כי בנספח השינויים שצורף להסכם המכר כל שינוי דורש את הסכמת הנתבעת, ואין לקבלן או לתובעים הרשות לבצע שינויים כאוות נפשם, ללא ביקורת והסכמת הנתבעת. התובעים מפנים לנספח ה' להסכם המכר, ובסעיף 1 לנספח נקבע, כי: "מוסכם בין הצדדים, כי ביצוע שינויים ותוספות בממכר או כל עבודות נוספות על אלה הכלולות במפרט (להלן: "השינויים"), קודם למסירת החזקה בממכר, תבוצע אך ורק ע"י הקבלן, ככל שהחברה והקבלן לא התנגדו לביצועם". לפיכך, טוענים התובעים, כי לא רק שהנתבעת לא מסירה אחריות בגין השינויים הנדרשים, אלא שהיא מתירה לעצמה זכות וטו לבצעם.
-
לאחר עיון בטענות הצדדים, עולה, כי דין טענת התובעים להידחות.
התובעים נשענים על פסק-דין גטניו לפיו אם דייר יוזם שינוי שמבוצע על ידי הקבלן – הרי שהקבלן אחראי על התכנון ועל התאמתו לכל דין.
ראשית, פסק-דין גטניו ניתן בבית המשפט השלום, ועל-כן אינו מהווה הלכה מחייבת.
שנית, אין חולק, כי הקבלן אחראי על ביצוע הבנייה לפי היתר הבנייה ולאיכות הבנייה, לרבות אחריות לפיקוח וביקורת על ביצוע הבנייה לפי הוראות הדין התקנות והתקנים. יחד עם זאת, במסגרת סעיף 4 ו-5 לנספח ה' להסכם המכר, הצדדים הסכימו, כי בנסיבות שהרוכש מבקש לשנות את התכנון הפנימי הקיים של הדירה, הרי שהקבלן לא יישא אחריות על תכנון אם נתגלה, כי התכנון לקוי או רשלני. שעה שהדייר הנפיק תוכנית שינויים האחריות לתקינותה התכנונית, חלה עליו. על-כן, הרוכשים אשר ביקשו לבצע שינויים בניגוד לתכנון המקורי של הקבלן ולהתבסס על תוכניתה של מעצבת הפנים מטעמם - הם הנושאים באחריות לביצוע העבודות, ואין מקום לחייב את הנתבעת בגין ליקויים אלה.
מעמד חוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט
-
כאמור לעיל, הצדדים ביקשו במסגרת הסכם גישור-ביניים למנות מומחה מטעם בית-המשפט יחד עם זאת, נקבע על-ידם, כי במינוי המומחה מטעם בית-המשפט אין כדי לשלול הגשת חוות דעת מטעמם לתיק והוראות תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי אינן נכללות בהסדר הדיוני.
ככלל, הפסיקה הכירה במעמדו של המומחה המתמנה מטעם בית-המשפט כ'זרועו הארוכה' של בית-המשפט (ראו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)), וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד, שכן המומחה מטעם בית-המשפט אמור להיות מומחה ניטראלי, נטול כל משוא פנים.
חוות דעת מומחה מטעם בית-המשפט נהנית ממעמד מיוחד, ולא בנקל יסטה מהממצאים ומהמסקנות שבחוות הדעת (ראו: ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, (פורסם בנבו ביום 31.12.88)), ורק נימוק כבד משקל ובולט לעין יצדיק לדחות את קביעות המומחה מטעם בית-המשפט (ראו: 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 569).
יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך, כי לבית-המשפט שמור שיקול הדעת בשאלה באיזו מידה יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה מטעם בית-המשפט (ראו: ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ, פסקה 16 (פורסם בנבו) 1.12.2008)), וכי המומחה שנתמנה מטעם בית-המשפט אינו נכנס בנעלי בית-המשפט והוא אינו הפוסק האחרון. בית-המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות הדעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת (ראו: ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון-לציון (1), עמוד 139). לפיכך, בית-המשפט אינו מאמץ באופן אוטומטי וגורף את קביעותיו של המומחה מטעם בית-המשפט והוא חייב לבחון את חוות דעתו של המומחה טרם יחליט לאמץ את ממצאיו.
-
לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, במענה לשאלות ההבהרה שהועברו לו ומעיון בחקירתו הנגדית עולה, כי בנסיבות התיק דנן לא עלתה סיבה בולטת לעין או נימוק כבד משקל המצדיקים סטייה ממצאי חוות דעתו, למעט עניינים משפטיים שרק לבית-המשפט הסמכות לקבוע בגינם. לפיכך, שאלת ליקויי הבניה ואי ההתאמות בדירה תוכרע על יסוד חוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט והתשובות לשאלות ההבהרה. יחד עם זאת, המומחה מטעם בית-המשפט הותיר מספר ליקויים להכרעת בית-המשפט והצדדים אף חלקו בסיכומיהם על חלק נרחב מקביעותיו. על-כן, יש מקום להידרש להסתייגויות הצדדים מהליקויים ואי ההתאמות בדירה, אף על יסוד חוות-דעת המומחים המונחות בתיק, על יסוד טענות הצדדים וממכלול הראיות שהובאו לתיק בית-המשפט, כפי שיפורט כדלקמן:
-
סעיפים 5-7 לחוות הדעת – שטחי חוץ
מחסן בגינה
-
מומחה התובעים קבע, כי אין אוורור למחסן ובשל כך אינו מתאים לייעודו לאחסנת חפצים; גובה המחסן 187 ס"מ בניגוד לתקנות; הכניסה למחסן היא באמצעות דלת דו-אגפית כאשר אגף אחד סגור, רוחב הפתח הוא 73 ס"מ המהווה אי התאמה לתקנות; גובה הדלתות אף הוא לקוי באי התאמה לתקנות לפיה גובה הדלת לא יפחת מ- 198 ס"מ. סה"כ עלות התיקון 6,000 ₪.
-
המומחה הנתבעת קבע, כי אין מדובר במחסן אלא בנישה לאחסון כלי גינה בלבד; דלת דו-כנפית בוצעה בהתאם לתכנון פרט מס' 05 מאת האדריכלית של התובעים; פתיחת הכנף נותר רוחב של 74 ס"מ, ועל-כן, אין ליקוי.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי בתוכנית בקשה להיתר בניה מיום 21.5.2008 נרשם "נישה לכלי גינה", ומידות הנישה תואמות את הביצוע בפועל ואת התוכנית לבקשה להיתר בניה מכאן שלא ניתן להתייחס לנישה זו כאל מחסן, אלא לכל היותר כנישה לכלי גינה אשר מתפקד כארון. המסקנה: אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת ממצאיו של המומחה מטעם בית-המשפט בעניין זה. לא הוכח על-ידי התובעים, כי הנתבעת התחייבה לבנות מחסן, אלא נישה לכלי גינה בלבד כפי שעלה מהיתר הבניה אשר נכתב בו: "נישה לכלי גינה". מכאן שלא הוכח, כי קיים ליקוי ואין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיפים 9-11 לחוות הדעת
ריצוף חוץ:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי אריח ריצוף מקרמיקה שבור (סדוק) ליד דלת מחסן; סדקי שקיעות של ריצוף ברובה בשל תשתית פגומה; סדקים אורכיים במבט על שולי המשטח המרוצף המעידים על שקיעת 3 שורות המרוחקות מקיר הבניין; אין תפרי הפרדה לאורך 6 מטרים בין חיפויי רצפה לבין פנלים (חיפוי קיר כנדרש בת"י 1555.3). סה"כ עלות תיקון 5,000 ₪.
-
המומחה הנתבעת קבע, כי הריצוף סדוק בצמוד למזוזת דלת הכניסה ודרוש פירוק אריח חלקי בעלות של 70 ₪; אין מדובר בשקיעה של ריצוף אלא התפוררות במילוי רובה בין משקי ריצוף וזאת שנים מיום האכלוס ועל-כן הליקוי אינו באחריות הנתבעת; בין משטח מרוצף לשיפוי אריחים לאורך קיר הבנייה דרוש חרוץ המישק ועיבוד חומר אלסטומרי בגוון תואם לאריחים בעלות תיקון של 300 ₪, סך הכול עלות 370 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי איתר אריח סדוק ליד דלת הכניסה למחסן וכי קיימת הסכמה להחלפת האריח בעלות של 80 ₪; מצא התפוררות הרובה במישקים שבין אריחי הריצוף במשטח יציאה מהסלון, התרוממות של 5 אריחי ריצוף בפינה הצפון/מערבית של המשטח ושקיעה של שורה חיצונית של אריחי הריצוף בפאה המערבית של המשטח. המומחה קבע, כי לאור חלוף שנת הבדק והאחריות הליקוי אינו באחריות הנתבעת; בנוגע לתפרי ההפרדה בין חיפוי הרצפה לבין פנלים מצא, כי הטענה נכונה אשר מוסכמת עם מהנדס הנתבעת ויש לפעול לתיקון על-פי קביעת מומחה הנתבעת בעלות של 300 ₪.
-
במסגרות שאלות הבהרה, ענה המומחה מטעם בית-המשפט, כי עלות תיקון הליקוי עבור החלפת ריצוף במשטח יציאה מחדר דיור בשטח של 26.7 מ"ר עומד על 5,000 ₪, בתוספת מע"מ כפי שקבע המומחה מטעם התובעים. עוד קבע, כי ככל שבית-המשפט לקבל ממצא זה אזי יש להפחית את הסך של 300 ₪ עבור החריצה להסרת הרובה.
-
הכרעה בית- משפט: הואיל וליקוי זה הופיע עוד בחוות הדעת הראשונה של המהנדס מלכיאל, והואיל וסעיף 4 לתוספת לחוק המכר (דירות) קובעת, כי תקופת הבדק לליקוי מסוג זה הוא 3 שנים: "(4). ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים: לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות, ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת". בתוספת של 3 שנות האחריות מדובר על 6 שנים. לפיכך, יש מקום לקבל את הפיצוי שקבע המומחה מטעם בית-המשפט במענה לשאלות ההבהרה על סך 5,000 ₪, בהפחתת הסכום של 300 ₪ עבור החריצה של הרובה.
-
סעיפים 12-15 לחוות הדעת
פגמי טיח וחוץ:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי קיים כתם חלודה בפינת מחסון במקצוע; קיים בקיר חוץ של המחסן – שכן סדק אופקי; הואיל ואין נדבך – ראש בגג המחסן ואין אמצעי ניקוז הקירות לכיוון המגרש מוכתמים בכתמי ניקוז; סדק אנכי ואופקי במקום בו היה צריך לבצע תפר; סדקים בפינות חלונות ופתחים בהיקף קומת קרקע וקומה א', ליד ויטרינת סלון, בקומה א' מעל פינת האוכל, שינוי גוון טיח חוץ בקומה א', מימין לחלונות, סדק אנכי צמוד לחלון מטבח, סדק מימין לחלון מטבח מלמד על שקיעת ביסוס וסדקים שתוקנו מימין לדלת כניסה בקיר חדר שירות; כתמי חלודה סביב חלון חדר שירות בקומת קרקע; כתמי חלודה בחלון מטבח במסגרת הבנייה; בהמשך קיר ניצב לכיוון החניה יש סדקים אלכסוניים המלמדים על שקיעת יסודות אשר ניכרים לאחר תיקונם. סה"כ עלות תיקון 12,000 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי לעניין כתם החלודה אין ליקוי בביצוע פרטי הבנייה, תמה תקופת האחריות והבדק; הסדק בקיר חוץ הפונה אל המרפסת הוא אסתטי בלבד ותמה תקופת האחריות; אשר למחסן שליכט טיח בוצע כציפוי לקירות ותקרת אזור נישה לכלי האחסון בהתאם לפרטי התכנון ועל-כן אינה לטיפולה של הנתבעת; לעניין כתמי חלודה סביב חדר שירות דרוש פירוק סרגלי זוויות מגולוון והחלפתו בפינת קצה אלומיניום לרבות תיקוני שליכט טיח מקומיים בעלות של 250 ₪; במבואת כניסה לדירה בוצע תיקון סדקי טיח משלב מוקדם ודרוש שיפור מראה פני החזית על-ידי יישום חוזר במקטע שלם ורציף בעלות של 1,800 ₪; כתמי חלודה בחלון מטבח – סימני נזילות מקצה אבן על שליכט טיח חוץ – אינה באחריות הנתבעת; אין מדובר בשקיעת יסודות. סך הכול עלות תיקון 2,050 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי בפינת המחסן אותרו חיזוקי פינות טיח חלודים; המומחה איתר סדקים שונים בבניין; אין נדבך ראש בגג המחסן ואין אמצעי ניקוז אשר עלות התיקון עומד על 1,400 ₪; סדק אנכי במפגש קירות נישה לכלי גינה עם קירות חזית המבנה אינו פגם או ליקוי; בסריקה ויזואלית שביצע סביב כל חזיתות המבנה הבחין בסדקים שונים בעלי עובה שונה; אותרו סימני חלודה סביב חלון חדר שירות בקומת הקרקע; נמצאו סימני חלודה בחיזוקי פינות טיח סביב גליפים של חלון מטבח וכן סימני חלודה נמצאו גם בחיזוקי פינות טיח סביב חדר עבודה בקומה א'; סדקים שאותרו בהמשך לקיר הניצב לכיוון החניה הם סדקים נימיים בעובי הקטן מ- 0.3 מ"מ ואין הם נוגדים את הנדרש בתקנות.
לסיכום המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי יש לבצע תיקונים של מעטפת החזיתות הכולל את הסדקים, כתמי החלודה בחיזוקי פינות טיל ובחזיתות מעטפת של המבנה של הבית בסך של 30,600 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת ממצאיו של המומחה מטעם בית-המשפט בעניין זה. על-פי חוק המכר (דירות) תקופת הבדק של סדקים ברוחב גדול מ – 1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים עומדת על חמש שנים, והתנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ עומדת על שבע שנים. כמו-כן, המומחה מטעם בית-המשפט נחקר בעניין ליקוי זה ועדותו לא נסתרה או הופרכה. לפיכך, יש מקום לקבל את הפיצוי שקבע המומחה מטעם בית-המשפט בחוות דעתו על סך 30,600 ₪.
-
סעיפים 16-19 לחוות הדעת – פנים הבית
דלת כניסה:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי דלת כניסה אינה סטנדרטית רוחבה 105 ס"מ וגובהה 209 ס"מ; יש ריקבון והתפוררות בציפוי סיביט; נעילת הדלת היא ל- 3 כיוונים - אין נעילה לכיוון הרצפה; גובה הידית הוא 114 ס"מ ונדרש על-פי התקנות כי גובה הידית יהיה 99 ס"מ עד 102 ס"מ. סך עלות התיקון עומד על 3,500 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע כי אין ליקוי בדלת; התובעים ביצעו שדרוג ציפוי דלת עץ מהספק "רב מגן", וניתן לפנות לספק לטיפול במפגע במסגרת האחריות על הדלת; דלת הכניסה לדירה בעל תו תקן למוצרי דלתות כניסה בהתאם לתקנות; דלת הכניסה במידות 120/220 ס"מ שודרגה בהתאם להזמנת התובעים מול הספק. לסיכום אין ליקוי ואינו באחריות הקבלן.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי אין מדובר בליקוי אלא בעובדה נתונה וכי יש הסכמה כי התובעים רכשו את דלת כניסה משודרגת מהספק "רב ומגן" ושילמו לו ישירות והאחריות של הספק לציפוי הדלת היא ישירות כלפי התובעים; הבריח התחתון אינו לכיוון הרצפה אולם מדובר בשינוי שהמוצר קיבל תו-תקן באופן שמונע את הצורך בקדח בסף דלת שם ע"פ רוב מצטבר לכלוך ומים; גובה הידית הוא 114 ס"מ אולם מדובר בדלת פלדה בכניסה הראשית לבית ועל-כן התקן שמסמך מומחה התובעים אינו רלוונטי. לסיכום אין ליקוי ואין צורך בתיקון.
-
במענה לשאלות ההבהרה קבע המומחה מטעם בית-המשפט, כי עבור החלפת דלת כניסה משודרגת חדשה כולל התקנת 4 בריחים ב- 4 כיוונים שונים כולל התקנת ידית דלת במיקום על-פי דרישות התקן מקובלת עליו עלות בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כפי שקבע מומחה התובעים.
-
הכרעת בית-המשפט – אין מקום לסטות מקביעת ממצאיו של המומחה מטעם בית-המשפט בעניין זה. סעיף 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובע, כי: "נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך". הווה אומר, כי ניתן להתקין אמצעי נעילה אחר, ובלבד שיהיה שווה ערך "מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו" לאמצעי הנעילה המפורטים בתקנות. מלבד הטענה כי הדלת שהותקנה אינה עומדת בתקנות לא הוכח לפני בית-המשפט כי הדלת שמותקנת כיום אינה שווה ערך לאמצעים המצוינים בתקנות. אשר על-כן, הדלת שהותקנה עונה על דרישות סעיף 2.92 לתקנות, ולא הוכח כי קיים ליקוי בדלת הכניסה, ואין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיף 20 לחוות הדעת – פנים הבית
דלת אל חדר שינה אורחים:
-
מומחה התובעים קבע, כי הדלת לא נפתחת בזוית של 90 מעלות, כי מרחק הצירים מהקיר 4 ס"מ קטן מבליטת הידית ממישור האגף 5.8 ס"מ. דרוש לפרק את המלבן ולהרכיב מחדש דלת ומלבן במיקום שיאפשר פתיחה בזוית ישרה. עלות התיקון עומד על סך של 1,000 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי בוצע שינוי ללא תיאום וקבלת תוכנית שינוי דיירים על-ידי האדריכלית מטעם התובעים ועל-כן הליקוי אינו לטיפולה של הנתבעת.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי בחדר שינה הורים בקומת הקרקע נמצאת פתיחת אגף דלת של 90 מעלות ונמדד פתח אור ברוחב של 70 ס"מ, אולם עקב אי וודאות לאיזה חדר התכוון מומחה התובעים נבדקה גם הדלת בכניסה לחדר עבודה בקומה א' וגם בה לא נמצאה בעיה בפתיחת הדלת, ועל-כן קבע, כי אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מממצאי המומחה מטעם בית-המשפט ואין מקום לפסוק פיצוי לתובעים עבור ליקוי זה.
-
סעיף 21 לחוות הדעת – פנים הבית
ארון תקשורת:
-
מומחה התובעים קבע, כי ארון התקשורת עם שקע כוח חיצוני ומבנה שאינו לפי התקנות. כמו-כן בדירה הותקן שקע חשמל מחוץ לארון התקשורת, ולא בוצע ארון תקשורת במידות 9*30*4 ס"מ כנדרש בתקנות. עלות ביצוע ארון תקשורת לפי התקנות הכולל בתוכו שקע חשמל וביטול השקע החיצוני עומד על 1,000 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי בוצעה נישה לרכז תקשורת בחדר שינה הורים בהתאם לתכנון ודרוש החלפת מכסה הסגור למסגרת עם אפשרות פתיחת כנף בעלות של 300 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי אכן לא בוצע ארון תקשורת כנדרש בתקנות ועל-כן יש להתקין ארון תקשורת בעלות של 350 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: לאור העובדה שמומחה הנתבעת קבע, כי קיים ליקוי ויש צורך לתקנו ואף המומחה מטעם בית-המשפט, הרי שאין מקום לסטות מממצאי המומחה מטעם בית-המשפט, יש מקום לפסוק פיצוי בעלות של 350 ₪ עבור ליקוי זה.
-
סעיפים 22-23 לחוות הדעת – פנים הבית
דלת יציאה מהחדר לחצר:
-
המומחה התובעים קבע, כי דלת יציאה לחצר מאלומיניום ברוחב נטו למעבר 76 ס"מ, ובמדידה בין מסילות התריס 73 ס"מ. בנוסף זיגוג תחתון ללא סימון בטיחות, זיגוג צדדי ללא סימון בטיחות וכן זיגוג עליון. עלות הרחבת הפתח והתקנת דלת תקינה ותריס עם נעילה תקינה וזיגוג תקני עומד על סך של 4,500 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע כי הגדרת מומחה התובעים שגויה לעניין הגדלת דלת אלומיניום יציאה לגינה כדלת מילוט. בוצע בהתאם למידות תכנון אישור רשויות ומכ"א, ועל-כן אין ליקוי. בנוגע לדלת אלומיניום יש להמציא אישור לזיגוג מחוסם בטיחותי באחריות ספק "תדמית אלומיניום".
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי פתח הדלת הקיימת ביציאה מהחדר לחצר היא ברוחב נטו למעבר של 76 ס"מ. בתוכנית בקשה להיתר בניה מסומנת הדלת במידות פתח אור של 100/210 ס"מ. גם בתוכנית מכר וגם בתוכנית קומת הקרקע הדלת מסומנת במידות 100/210 ס"מ. לכן יש להתאים את המידות על-פי התוכניות בעלות של 4,500 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, העובדה שהמידות אינן תואמות הן את הבקשה להיתר בנייה והן בתוכנית המכר הוא ליקוי באחריות הנתבעת, ועל-כן יש מקום לפסוק פיצוי על סך של 4,500 ₪.
-
סעיף 24 לחוות הדעת – פנים הבית
אדן חלון בחדר שינה אורחים:
-
מומחה התובעים קובע כי אדם החלון שבור ודרוש החלפה בעלות של 800 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע כי סף אבן שיש תחתון לחלון – תיקון דבק שיש מקומי ללא צורך בפירוק והחלפה בעלות של 50 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי נמצא פגם מקומי בקצה אדן שיש ויש לבצע תיקון מקומי עם דבק שיש בגוון האבן כולל גמר ליטוש בעלות של 100 ₪.
-
הכרעת בית המשפט: המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי קיים ליקוי כפי שקבע המומחה מטעם בית-המשפט, ועל-כן יש לפסוק פיצוי בהתאם לממצאי המומחה מטעם בית-המשפט בסך של 100 ₪.
-
סעיף 25 לחוות הדעת – פנים הבית
אוורור חדר שירותי הורים:
-
המומחה מטעם התובעים קבע כי גודל החלון קטן מהתקנות שכן נדרש כי גודל החלון לפי תקנה 2.21 יהיה 10 אחוזים משטח החדר – 0.38 ס"מ. דרוש לבצע הגדלת חלון בעלות של 3,000 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי שטח החדר הוא 4.4 מ"ר וחלון קיפ במידות 60*60 ס"מ ועל-כן התוקן על-פי הנדרש ואין ליקוי.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע במידות שביצע נמצא, כי שטח החדר הוא 3.97 מ"ר, ושטח פתח בנייה הוא 0.41 מ"ר, על-כן שטח החלון עומד בדרישות תקנות התכנון והבניה. לפיכך, אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו.
-
בתשובות לשאלות ההבהרה קבע המומחה מטעם בית-המשפט, כי במידה ונתייחס לשיטת הבדיקה של מומחה התובעים עלות הרחבת הפתח בניה והחלפת חלון עומד על סך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, כפי שקבע מומחה התובעים וניתן לצמצם עלויות על-ידי התקנת אקזוסטר בעלות של 1,800 ₪ בתוספת מע"מ. כמו-כן, הותיר ליקוי זה להכרעה שיפוטית.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט. המחלוקת בין המומחים היא בנוגע לשיטת המדידה, לא הוכח לפני בית-המשפט, כי שיטת המדידה של המומחה מטעם בית-המשפט אינה תואמת את הדין. מכאן שלא הוכח ליקוי ואין מקום לפיצוי.
-
סעיף 26 לחוות הדעת – פנים הבית
שטח גישה בחדר הורים:
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי המרחק הפנוי מול אסלה צריך להיות לכל הפחות 75 ס"מ, בפועל, מול האסלה ניצב קיר זכוכית של פינת מקלחת, במרחק של 43 ס"מ בלבד. דרוש לבצע תכנון מחדש של החדר, וביצוע על-פי התכנון, כך שיהיה שטח גישה תקני מול האסלה בעלות של 5,000 ₪.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי בפועל בוצעו שינויי דיירים לבקשתם טרום אכלוס בהתאם לתוכניות אדריכלית מטעם התובעים, ועל-כן הליקוי אינו באחריות הנתבעת.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי בתוכנית בקשה להיתר בניה תוכננה האסלה עם הגב לחלון ועם שטח גישה מול דלת כניסה לחדר. על-פי תוכנית השינויים של המעצבת מטעם התובעים האסלה סובבה ב- 90 מעלות עם הפנים למקלחת באופן שמתיר מרווח גישה של 43 ס"מ, לכן יש לפנות לאדריכלית ולא לנתבעת.
-
במסגרת שאלות ההבהרה המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי ללא קשר לאחריות, עלות ניתן לסובב את האסלה ב- 90 מעלות בעלות של 2,500 ₪, בתוספת מע"מ.
-
הכרעת בית-המשפט: הואיל ומדובר באי התאמה שנגרמה בעקבות שינויים בדירה שביצעה מעצבת הפנים מטעם התובעים – אין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיף 27 לחוות הדעת – פנים הבית
תריס סלון:
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי מסגרות התריס היו צריכות להיות מושקעות בתוך שכבת טיח חוץ. בדירה זו הותקנה מסגרת התריס בריחוק משכבת הטיח והפרש המרווח מולא בסיליקון. מדובר בהתקנה פגומה ובצורך בחידוש חומרי איטום למניעת רטיבות. דרוש לפרק את התריס ולהתקין באופן שהמסגרת תהיה שקועה בטיח ולא תהיה בריחוק ממישור הטיח כפי שבוצע בעלות של 3,000 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע כי אין ליקוי אולם דרוש כיוון חוזר וצביעת השלבים בצבע אלומיניום תואם במידת האפשר, אחרת פירוק והחלפה באחריות הקבלן "תדמית אלומיניום" בעלות של 2,000 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי נדרש למלא מרווח בין מסילה עם הטיח בגליף הפתח עם מרק אקרילי ולסגור את מרווח בגדליף מהצד ימני/חיצוני של הפתח עם זוויתן אלומיניום אטום לאורכו בעלות של 250 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת המומחה מטעם בית-המשפט. על-כן, יש לפצות את התובעים בגין קיומו של ליקוי זה, על פי הערכת המומחה מטעם בית- המשפט בסך 250 ₪.
-
סעיפים 28-30 לחוות הדעת – פנים הבית
אוורור ממ"ד:
-
המומחה מטעם התובעים קבע כי שטח הממ"ד הוא 11 מ"ר ולכן לאוורור החדר נדרש חלון ששטחו יהיה לכל הפחות 8% משטח זה 0.88 מ"ר. בפועל גודל החלון הוא 0.77 מ"ר – קטן ב- 12 אחוז מהדרישה. כמו-כן, שלבי התריס לא מכוונים ומחדירים אור במצב סגור. יש כתמי צבע על התריס. עלות הגדלת החלון למידות נכונות עומד על 6,500 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קובע, כי שטח הממ"ד הוא 11.5 מ"ר ופתח החלון נגרר לכיס כנף אחת הוא 1.1 מ"ר. בהתאם לתקנות דרוש מינימום 0.92 מ"ר חלון, ועל-כן המסקנה כי אין ליקוי. לעניין שלבי התריס שאינם מכוונים דרוש עיבוד סיליקון בעל עמידות מעולה לתנאי חוץ בגוון כהה בעלות של 100 ₪ ובנוגע לכתמי הצבע יש לנקות עם מטלית מהולה בטינר בעלות של 50 ₪. סה"כ עלות תיקון 150 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי שטח חדר ממ"ד הוא 11.2 מ"ר ופתח החלון הוא 1.0 מ"ר, היינו, יחס פתח חלון לשטח רצפת חדר הוא 8.9 אחוז ולכן אין ליקוי ואין צורך לתקן. המומחה אף לא איתר ליקוי בכיוון שלבי התריס במצב סגור. קיימת הסכמה בין מומחה התובעים למומחה הנתבעת, כי יש לנקות את כתמי הצבע מהתריס בעלות של 50 ₪.
-
במסגרת תשובות לשאלות ההבהרה ענה המומחה כי על-פי שיטת הבדיקה של המומחה מטעם התובעים עלות התיקון היא 6,500 ₪, בתוספת מע"מ בהתאם לעמדת מומחה התובעים.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת המומחה מטעם בית-המשפט. המחלוקת בין המומחים הוא אופן מדידת החלון, ולא הוכח לפני בית-המשפט, כי המדידה שביצע המומחה מטעם בית-המשפט אינה תואמת את הדין, מכאן שלא הוכח ליקוי מלבד ניקוי התריס שעליו ישנה הסכמה בעלות של 50 ₪.
-
סעיף 31 לחוות הדעת – פנים הבית
דלת חדר רחצה כללי בקומה א':
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי הדלת נפגעה מרטיבות ועל-כן דרוש להתקין אגף בתנאי רטיבות בסך של 600 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי ישנה התנפחות בתחתית כנף דלת נגרות, ספק של הדלת הוא "פנדור" מעל 5 שנים מיום האכלוס לא באחריות הקבלן.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע כי קיים ליקוי אך אינו באחריות הקבלן שפגה האחריות.
-
במסגרת תשובות לשאלות ההבהרה ענה המומחה מטעם בית-המשפט, כי עלות תיקון היא 600 ₪ בתוספת מע"מ, כפי שקבע מומחה התובעים.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת המומחה מטעם בית-המשפט. לא ברור ממה נגרמה הנפיחות בדלת יכול שבשימוש לא נכון או שלא על-פי ההוראות, ועל-כן אין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיף 32 לחוות הדעת – פנים הבית
זיגוג חלון בחדר רחצה כללי:
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי חלון דו-אגפי עם זיגוג ללא סימון בטיחות, על אף שמיקום הזכוכית הוא באזור סיכון (חדר רחצה), כפי שמוגדר בתקן ועלות החלפת הזכוכיות עומד על 600 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע כי זכויות חלונות קיפ הם מחוסמות 5 מ"מ (בטיחותיות), ועל-כן אין ליקוי.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי בדק ומצא כי מדובר בזיגוג מסוג טריפלקס ולכן אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו.
-
בתשובה לשאלות ההבהרה ענה המומחה מטעם בית-המשפט, כי סימון חלון נעשה בפינת החלון ופעמים רבות מוסתר או בגב פרופילי האלומיניום או בגב אטמי הגומי. המומחה מטעם בית-המשפט בדק ומצא, כי מדובר בחלון בטיחותי מסוג טריפלקס ועל-כן אין צורך בהחלפת חלון.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת המומחה מטעם בית-המשפט, מכאן שלא הוכח ליקוי ואין מקום לפיצוי.
-
סעיף 33 לחוות הדעת – פנים הבית
כתמי טיח בחלל כביסה:
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי ישנם כתמי טיח בגוון חלודה בחלל הכביסה ועלות התיקון עומד על 500 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי נבדק ואין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי הוא הבחין בכתמי חלודה בפינות חיזוק טיח אופקיים סביב פתח חלל כביסה. נדרש לעקור חיזוק פינות טיח חלודים, להחליף בחיזוקי פינות מגולוונות לבצע תיקוני טיח ולסיים צביעת הקירות עם 2 שכבות של צבע אקרילי בעלות של 1,500 ₪. המומחה מדגיש, כי העלות שקבע המומחה מטעם התובעים נמוכה ואינה ראלית.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט ויש מקום לפסוק פיצוי בסך של 1,500 ₪.
-
סעיף 34 לחוות הדעת – פנים הבית
דלת כניסה אל חדר מספר 3:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי בניגוד לתוכנית דלת הכניסה אל חדר שינה מספר 3 בולטת לכיוון הכניסה לחדר השירותים בשיעור של 11 ס"מ. עלות ביצוע תיקון עומד על 2,000 ש"ח.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי התובעים ביצוע שינויים פנימיים בדירה בליווי אדריכלית ובפועל הורחב הפתח למידות 95/205 כדי לקבל רוחב של 80 ס"מ נטו, ועל-כן זה לא לטיפול הקבלן.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי דלת הכניסה אכן בולטת לכיוון הכניסה לחדר האמבטיה בשיעור של 11 ס"מ. בפועל דלת הכניסה לחדר האמבטיה רחב יותר ולכן דלת הכניסה לחדר השינה חודרת אל תחום פתח דלת כניסה לחדר האמבטיה. מסקנת המומחה ,כי הביצוע בכפוף לתוכנית שינויים של האדריכלית ועל-כן אין זו אחריות של הנתבעת.
-
בתשובה לשאלת ההבהרה ענה המומחה, כי במנותק משאלת האחריות העלות לתיקון היא 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם לקביעת מומחה התובעים.
-
הכרעת בית-המשפט: הואיל ומדובר באי התאמה שנגרמה בעקבות שינויים בדירה שביצעה מעצבת הפנים מטעם התובעים – אין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיף 35 לחוות הדעת – פנים הבית
אוורור חדר הרחצה:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי חדר הרחצה שבו הדלת נחסמת חלקית עם ליקוי אוורור נדרש חלון בשטח של 0.39 מ"ר. נוסף על כך הזיגוג לא מסומן. עלות הגדלת החלון למידות הנדרשות היא בסך של 3,000 ₪. כמו-כן, יש סדק בקרמיקה בפינת החלון.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי חלון חדר הרחצה הוא אלומיניום בפתיחת קיפ כנף אחת, במידות ברוטו 65*125 ס"מ החדר מקבל אוורור מפתח דלת נגרות 70/205 וחלון ועל-כן אין ליקוי. אותר סדק באריח קרמיקה לבן מבריק 30/60 תחת החלון ודרוש פירוק והחלפה בעלות של 100 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי שטח החדר עומד על 4.32 מ"ר וחלון בשטח 0.41 מ"ר. פתח הבניה צריך להיות לפחות בשטח של 0.43 מ"ר (10% משטח רצפת החדר), היינו, שטח החלון קטן מהמינימום הנדרש ע"פ תקנות התכנון והבניה. נדרש הוספת אוורור מאולץ, כולל קדח ונקודת חשמל בעלות של 1,500 ₪. כמו-כן, אותר אריח קרמי סדוק וקיימת הסכמה לגבי הליקוי והצורך בהחלפת אריח חדש בעלות של 150 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט ויש מקום לפסוק פיצוי בסך של 1,650 ₪.
-
סעיף 36 לחוות הדעת – פנים הבית
פגמי חיפויים בחדר הרחצה:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי יש סדק אנכי בין קיר לבין חיפוי גבס מימין חלון. עלות תיקוני סדקים והחלפת אריח סדוק 600 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי אין מדובר על סדק באריחי חיפוי אלא חרוץ במילוי רובה בקו המפגש האנכי בין חיפויי קרמיקה ודרוש קילוף ועיבוד אלסטומרי בעלות של 75 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי הבחין בסדק אנכי ברובה במפגש שבין קיר הבנייה חיצוני/מערבי לחיפוי של צינור ביוב אנכי. נדרש לחרוץ ולהסיר את הרובה ולאטום את המרווח עם מרק אקרילי גמיש בעלות של 100 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות מקביעת המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 100 ש"ח.
-
סעיף 37 לחוות הדעת – פנים הבית
משטחי גישה:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי בחדר אמבטיה המרחק בין אסלה לאמבט הוא 57 ס"מ במקום 75 מס"מ לכל הפחות. יש לבצע תכנון מחדש של מיקום הכלים הסניטריים כך שיוותרו משטחי גישה לפי התקנים. עלות ביצוע 5,000 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי הדיירים ביצעו תכנון עצמי בליווי אדריכלית מטעמם ולכן הלקוי אינו באחריות הקבלן.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי נמצא מרווח של 57 ס"מ בין האסלה לאמבט. אין שינוי במיקום הכלים התברואתיים בין תוכנית בקשה להיתר בניה של הקבלן לתוכנית של המעצבת מטעם התובעים, ולכן יש לבצע שינוי תכנון מיקום הכלים הסניטריים בעלות של 5,000 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: הואיל ומדובר באי התאמה שנגרמה בעקבות שינויים בדירה שביצעה מעצבת הפנים מטעם התובעים – אין מקום לפסוק פיצוי.
-
סעיפים 38-39 לחוות הדעת – פנים הבית
צנרת מיזוג:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי צנרת מיזוג מחוררת בקומה א' ויש בריחת גז; מזגן בקומת קרקע קובע עם צינור ניקוז המחובר לצנרת דלוחין. דרוש לבצע בדיקה ולהחליף את האביזרים הפגומים; דרוש להסדיר ניקוז מזגן. עלות התיקונים 2,000 ₪.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי ביום 14.6.16 העביר הקבלן מ.ליאור מכתב לדיירים שלמרות שחלפו 5 שנים במידה ויפרקו עצמאית את המאיידים יהיה מוכן לבצע בדיקה לצנרת הגז; דרוש ניתוק צינור ניקוז שרשורי מקו הניקוז, אימות תוכניות אינסטלציה לתפקוד קופסת הביקורת, החדרת וידאו או סיב אופטי לוודא שלמות קו ניקוז מזגן אנכי העובר בקיר ומתן התייחסות קבלן אינסטלציה. עלות תיקון 1,500 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי לאחר בדיקה לאיתור דליפת גז מהצנרת מעיד, כי אין בעיה בצנרת ועל-כן אין ליקוי בתשתית הצנרת. לעניין בעיית הריח נדרש לאתר את מקום המעבר האנכי של צנרת הניקוז של המזגן בקיר, לחבר סיפון קבור בטיח שבקיר בעלות של 1,600 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: הואיל ומומחה הנתבעת קבע, כי קיים ליקוי כפי שקבע המומחה מטעם בית-המשפט אין מקום לסטות ממצאי המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 1,600 ₪.
-
סעיפים 40-41 לחוות הדעת – פנים הבית
סדקים:
-
מומחה מטעם התובעים קבע, כי בחדר שינה מספר 2 יש סדק אנכי ליד הדלת בפינת קיר פנימי; בחדר שינה של ההורים יש סדק מעל המזגן ורטיבות.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי אין ליקוי בחדר שינה מספר 2, ובחדר שינה הורים פתח חדירת צנרת לתקרה הותקן מזגן ודרוש בדיקת שלמות קוביית בטון ועיבוד יריעות על הגג בעלות של 200 ₪.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי הבחין בחדר שינה 2 בסדק במפגש בין תקרה לקחר הפנימי וסדק אנכי בפינת קיר כניסה לחדר. נדרש תיקון בעלות של 2,200 ₪. לגבי הסדק בחדר שינה הורים נדרש לבצע תיקון מקומי בעלות של 400 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 2,600 ₪.
-
סעיף 42 לחוות הדעת –פנים הבית
פתח עליה לגג:
-
המומחה מטעם התובעים קבע כי פתח עליה לגג פח נפתח כלפי מעלה, ופתיחתו יוצרת סיכון. דרוש לשפר את הבטיחות על-ידי עצר לדלת ומוט פתיחה ולבצע בידוד למכסה הפח.
-
המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי פרט מכסה עשוי פח פלדה מגולוון 2 מ"מ משולב בפנל מבודד 80*80 ס"מ ועל-כן בוצע על-פי תכנון כמצוין בפריט מ- 08. המומחה קבע כי יש להשלים לדיירים מנואלה ידנית לפתיחה ציר הכנף.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי יש למסור לתובעים מנואלה ידנית לפתיחת ציר כנף בעלות של 150 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 150 ₪.
-
סעיפים 43-48 לחוות הדעת – פנים הבית
שונות – פגמים ברובה:
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי עקב פגמים ברובה והתנתקותה, דרוש לבצע איטום רובה בחיפוי הקרמיקה במקלחת הורים בקומה העליונה.
-
המומחה מטעם הנתבעת, קבע כי תמה תקופת הבדק ותקופת האחריות, על-כן אין הליקוי באחריות הקבלן.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי ליקוי זה היה בחוות הדעת הראשונה של המהנדס מלכיאל שנשלחה לתובעים. יש לבצע תיקוני רובה בחיפוי קירות חדר רחצה הורים בקומה העליונה בעלות של 500 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 500 ₪.
שונות- ריח מהשירותים
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי קיים ריח העולה משירותי האורחים ויש לבצע בדיקה לתקינות קווי הניקוז ומחסומי מים.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי במעמד הביקורת לא היה ניתן להבחין בריח חריג, אולם דרוש בחינת דגם מפוח יניקה ובדיקת אטימות סביב מוצא אוורור מאולץ.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי לא הבחין בעת הביקורת בריחות חריגים בחדר שירותים אולם הבחין כי הוונטה הקיימת עובדת בתפוקת אוויר חלשה. יש להחליף את הוונטה בעלות של 450 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 450 ₪.
שונות- חדירת רטיבות דרך חלונות הדירה
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי יש חדירת רטיבות דרך החלונות בדירה לאחר שאותרו סימני גלישת מים על דופן קירות פנימיים.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי הבחין בסימני הרטיבות ויש לתקן בהתאם לחוות דעת התובעים את החלונות בעלות של 1,200 ₪, ותוספת עבור תיקוני טיח וצביעה בסך של 6,500 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: אין מקום לסטות ממצאי חוות דעת של המומחה מטעם בית-המשפט ויש לפסוק פיצוי בסך של 7,700 ₪.
שונות- התקנת רשת בחלון האמבטיה
-
המומחה מטעם התובעים קבע, כי יש להתקין רשת בחלון האמבטיה הכללית.
-
מומחה הנתבעת קבע, כי לא מצוין במפרט המכר לדיירים תוספת רשת קבועה לחלונות קיפ. יחד עם זאת, במידה והתקנה זו בוצעה בכלל הפרויקט על-ידי היזם יש לפצות עבור התקנה עצמית.
-
המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי יש לדחות טענה זו לאחר שלא ראה את מפרט המכר של הדירה, ומעיון במפרט המכר של דירה דומה עלה, כי אין בו התחייבות לרשתות נגד יתושים.
-
במענה לשאלות ההבהרה קבע המומחה במנותק משאלת האחריות כי התקנת רשת בחלון האמבטיה עומד על 350 ₪.
-
הכרעת בית-המשפט: מעיון בנספח ד' לתצהיר התובעת עלה, כי הנתבעת התחייבה כלפי התובעים להתקין רשתות נגד יתושים בחדר האמבטיה. מכאן שיש מקום לפסוק פיצוי על-פי המענה לשאלות ההבהרה של המומחה מטעם בית-המשפט בסך של 350 ₪.
אשר על-כן ולאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לפצות את התובעים עבור הליקויים שנמצאו בדירה סך כולל של 57,150 ש"ח.
החזר כספי עבור תיקון הליקויים שתיקנו התובעים בעצמם
-
התובעים טוענים, כי בלית ברירה לאחר שפניותיהם לנתבעת לא נענו ועל-מנת להקטין את נזקם, הם ביצעו בעצמם את התיקונים בדירה (המפורטים בסעיף 10 לכתב התביעה) בעלות כוללת של 69,280 ₪. להלן פירוט הליקויים ועלות תיקונם:
|
מס'
|
תיאור הליקוי
|
עלות
|
|
1
|
תיקון עומק נישה ל- 30 ס"מ בקומה א'
|
7,080 ש"ח
|
|
2
|
תיקון ברז מקרר
|
354 ש"ח
|
|
3
|
חלון דריי-קיפ – ביטול ובניית קיר
|
10,904 ש"ח
|
|
4
|
מעקה +מאחז
|
16,700 ש"ח
|
|
5
|
תיקונים והחלפות של רשתות
|
4,860 ש"ח
|
|
6
|
חצר – פירוק אבנים משתלבות
|
11,600 ש"ח
|
|
7
|
אבנים לריצוף החצר
|
7,500 ש"ח
|
|
8
|
קנסות בתשלום מס רכישה
|
6,282 ש"ח
|
|
9
|
הכנות למיזוג אוויר- כשל בהכנת התשתית וחוסר בסיפונים וצנרת פגומה
|
4,000 ש"ח
|
התובעים עותרים להחזר הכספי עבור תיקון הליקויים שביצעו.
-
הנתבעת טוענת, כי התיקונים שבוצעו על-ידי התובעים הם שינויים ושיפורים שעשו התובעים בדירה שאינם באחריות הנתבעת, ולא ניתנה להם ההזדמנות לבחון בזמן אמת במועד היווצרות הליקויים הנטענים, באופן המונע מהתובעים מלדרוש כל סעד מהנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, כי חוות הדעת של המהנדס מלכיאל הועבר אליה רק לאחר שהתובעים ביצעו תיקונים בדירה. למעלה מכך, הליקויים הנטענים לא היו באחריותה של הנתבעת ולא מדובר בליקויים המהווים אי התאמה כהגדרתה בחוק המכר (דירות).
-
לאחר עיון בחומר הראיות מטעם התובעים עולה, כי התובעים זכאים להחזר כספי על חלק מתיקון הליקויים שביצעו בעצמם בדירתם. מעיון בנספח ד' לתצהיר התובעת עולה, כי בתכתובת דואר אלקטרוני מיום 14.7.2011 בין נציגת שירות הלקוחות של הנתבעת לתובעת עולה, כי היא מסרה לתובעת, כי בהמשך לשיחתה עם המהנדס מר שאול שלום, מנהל הפרויקט, צירפה את התייחסותו של מר אלי שאדי מפקח עבודה מטעם הנתבעת בהתאם לביקור שביצע בדירה. מכתבו של מר שאדי מיום 10.7.2011 למנהל הפרויקט התייחס למכתבה של התובעת לאחר פגישתם ביום 7.7.2011 ומסר, כי אלו הליקויים שעל הקבלן האחריות לתקן: החלפת הרשתות, התקנת סיפון, תיקון נישה בחדר שינה, זיכוי מעקה חדר מדרגות, ליקויי חוץ/גינה.
לא זו אף זו, מתכתובת דואר אלקטרוני מיום 5.1.2012 שנשלחה על-ידי נציגת שירות הלקוחות לתובעת סיכום פגישה לפיה סוכם: כי יותקן סיפון בתוך קיר כניסה לדירה, יטופל ריח רע בשירותי אורחים קומה 1, הנתבעת תשלם עבור רשת חלון מקלחת ורשת חלון ממ"ד, יטופל שביל כניסה לדירה – האריחים הבולטים, ותוחלף רשת היציאה לממ"ד.
לפיכך, לא רק שהוכח על-ידי התובעים, כי הם התריעו על הליקויים עוד טרם תיקנו אותם בעצמם, אלא שהוכח, כי הנתבעת אף הסכימה לתקנם והתחייבה על כך בכתב. יתרה מכך, התיקונים גובו בראיות כגון הצעות מחיר וקבלות, ועל-כן, יש מקום לפסוק להחזר עלות התיקונים שביצעו התובעים בעצמם.
יחד עם זאת, ישנם תיקונים שביצעו התובעים שלא הוכח על-ידם, כי הם התריעו לגביהם לנתבעת בהם: תיקון ברז מקרר, וכן לא הוכח, כי הם עומדים בהגדרה של חוק המכר (דירות), לאי התאמה בהם תיקון חלון דריי-קיפ אשר לפי מכתבו של אלי שאדי מיום 10.7.2011 בוצע לפי התוכנית, והחלפת מעקה ומאחז אשר נטען, כי התובעים זוכו על-ידי הקבלן. אשר לקנסות בתשלום מס רכישה עקב הטעייה במידע – אין מדובר בליקוי בנייה או אי התאמה על-פי חוק המכר (דירות), ולמעלה מכך, טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים עבור החזר כספי לתיקון ליקוי מספר 1, 5, 6, 7 ו-9 לטבלת התובעים בסעיף 10, ויתר התיקונים עליהם מבקשים התובעים החזר, נדחים בזה.
אשר על-כן, על הנתבעת להשיב את תיקון הליקויים שביצעו התובעים בדירתם בעצמם בסך כולל של 35,040 ש"ח.
זכות הנתבעת לתקן את הליקויים
-
לאחר בחינת הראיות בתיק דנן עולה, כי הנתבעת איבדה את זכות תיקון הליקויים בדירה. הוכח לפני בית-המשפט, כי ניתנה לנתבעת הזדמנות סבירה ונאותה לתיקון הליקויים, אולם ניסיונות התיקון שבוצעו על-ידה לא צלחו וחלק מהליקויים בחרה שלא לתקן. כמו-כן, לאור התקופה הארוכה מאז סיום עבודות הבנייה ומועד מסירת החזקה בדירה בשנת 2010, ולאור האמון של התובעים שהתערער בנתבעת, והעובדה שמתן אפשרות תיקון תגרור להנצחת הסכסוך ומחלוקות בין הצדדים בנוגע לאופן תיקון הליקויים ואיכותו, עולה, כי הנתבעת מיצתה את זכותה לתקן את הליקויים בדירה.
פיצוי בגין עוגמת נפש
-
התובעים טוענים, כי קיומם של הליקויים בדירה בצירוף הצורך לנהל מאבקים לתיקונם, גרמו להם לאובדן הנאה מהדירה שרכשו במיטב כספם, לטרחה, לטרדה, בזבוז זמן, לציפיות שנכזבו, לאופי הליקויים לרבות סדקים ורטיבות המחייב מתן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.
-
הנתבעת טוענת, כי היא מילאה את חובתה לתקן את הליקויים שחובת תיקונם חלה עליה, כמתחייב ולא היו בדירה ליקויים רבים, וקשים, ועל-כן התובעים אינם זכאים לפיצוי.
-
לאחר עיון במסמכי התיק, עולה כי יש מקום להעמיד את סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש על סך של 7,000 ש"ח.
הבסיס המשפטי לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש מעוגן בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, שכותרתו: "פיצויים בעד נזק שאינו נזק-ממון", הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין."
ליקויי בניה הם בגדר הפרת חוזה שנכרת בין הקבלן לבין הרוכש, ועל-כן רוכש דירה זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות שנגרמו לו כתוצאה מהפרות הסכם המכר על-ידי הקבלן, בכפוף לשיקול דעת בית-המשפט (ראו: ת"א (מחוזי י-ם) 2291/00 נוי עודד נ' ליאל חברה לבניין ונכסים בע"מ, (פורסם בנבו) (29.6.08), ות"א (מחוזי ירושלים) 1042/97 אברמוביץ נ' סולל בונה בע"מ (לא פורסם (2005)). מטרת הפיצוי היא להעמיד את רוכש הדירה - הניזוק - במצב בו היה נמצא אלמלא ארעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה (ראו: ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (לא פורסם) (2005), פסקה 16).
יובהר, כי מדובר בדירה חדשה שנרכשה מהנתבעת, ועל-כן מצופה היה לקבל דירה תקינה וראויה למגורים ללא פגמים משמעותיים או אי התאמות בלתי סבירות.
הוצאות עבור שכר טרחת המומחים
-
לאור האמור לעיל, יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את שכר הטרחה שגבתה המומחה מטעמם, בסך 3,540 ש"ח ₪, וכן את חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית-המשפט בסך של 3,861 ש"ח (ראו: קבלות בנספחים כג' וכד' לתצהיר התובעת). סך הכול 7,401 ש"ח.
סוף דבר
-
אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, עבור:
-
ליקויי בניה שנמצאו בדירה בסך של 57,150 ש"ח (בתוספת מע"מ).
-
החזר הוצאות תיקונים שביצעו התובעים בעצמם סך של 35,040 ₪ (בתוספת מע"מ).
-
עוגמת נפש בסך של 7,000 ₪.
-
הוצאות בגין שכר טרחת המומחים בסך של 7,401 ₪.
סעיפים א-ד לעיל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
וכמו כן,
-
הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (בתוספת מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח עותק פסק-הדין לצדדים.
המזכירות תבצע סגירת תיק.
ניתן היום, ל' שבט תשפ"ג, 21 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|