פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

התובעת הגישה תביעה נגד החלטת המשיב, הדוחה תביעה שהגישה התובעת למשיב לתשלום לדמי פגיעה בגין התאונה מיום 29.05.19 לפי סעיף 80 (1) לחוק ביטוח הלאומי, בטענה כי התאונה הנטענת ארעה במעונה הפרטי.

רקע עובדתי:

1. התובעת ילידת 1981, תושבת ירכא מתגוררת בבית פרטי, בקומה שניה מעל קומת עמודים, ולו חצר משותפת עם קרובי משפחת בעלה (להלן: "המתחם"). בית התובעת נמצא בקומה השניה, ומובילות אליו מדרגות חיצוניות.

    

2. במועדים הרלוונטיים לנושא התביעה התובעת עבדה שכשכירה בבית עסק בירכא כפקידת בחברת XXX, שנמצאת בכניסה לכפר ירכא, מרחק של כ-15 דקות נסיעה מבית התובעת.

    

3. ביום 29.05.19 בשעה 8:15 התובעת יצאה מדלת ביתה אל המדרגות החיצוניות על מנת לרדת לחניה שבחצר ולנסוע לעבודתה. בדרכה למטה נפלה מגרם המדרגות אל החצר, מאחר והמעקה נשבר. התובעת נחבלה ופונתה באמצעות אמבולנס לביה"ח המרכז הרפואי בגליל, שבנהריה ושם אושפזה עד ליום 2.06.19 (להלן: "התאונה").

    

4. התובעת הסבירה בעדותה, כי בזמן שירדה במדרגות הציצה למטה תוך כדי שניסתה להתרחק מעציצי קקטוס שהניחה לאורך המעקה ובצמוד אליו. המעקה נשבר והיא נפלה אל הקרקע. לדבריה היא הניחה עציצים אלה מסוג קקטוס על מנת להרחיק בנה הקטן מהמעקה.

   בהמשך עדותה התובעת הוסיפה, כי לאחר התאונה הזיזה אותם לצד השני, בצמוד לקיר (הצד הרחוק מהמעקה).

   בישיבת ההוכחות צפינו, יחד עם התובעת וב"כ הצדדים, בסרטון החקירה מטעם הנתבע וכן בתמונות שצולמו ע"י הנתבע. שמענו את העדים. נתייחס בהרחבה מטה לתיאור המיקום, המבנה ולטענות הצדדים.

    

5. בגין הפגיעה התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה כתאונת עבודה, והתביעה נדחתה בטענה שהתאונה הנטענת אירעה בהיות התובעת עדיין בצר ביתה הפרטי, ובטרם התחילה את דרכה לעבודה.

    

   מכאן התביעה.

    

   טענות הצדדים:

    

6. לטענת התובעת היא נפלה מחוץ לבית שלה, ממדרגות חיצוניות לביתה לתוך חצר משותפת לכל הבעלים של המתחם. לטענתה, החלקה עליה נמצא המתחם בו בנוי ביתה היא משותפת לבעלה של התובעת ולאחים שלו, ויש בה בסה"כ 3 בתים, וזאת בנוסף לדייר שגר בשכירות בקומה התחתונה. ועל כן אין המדרגות בשליטתה.

   כן טענה התובעת, כי המדרגות, מהן נפלה, משמשות את כל השכנים שעוברים דרך החצר המשותפת כדי להגיע לבית הספר או לתחנת האוטובוס הסמוכה לכניסה לשטח המשותף.

    

7. מנגד, הנתבע טען כי התאונה התרחשה בשטח מעונה הפרטי של התובעת, בגרם מדרגות המוביל אך ורק למעונה של התובעת ונמצא בשליטתה הבלעדית.

    

   המסגרת הנורמטיבית:

8. המחלוקת במקרה הנדון היא בדבר סיווג האירוע הנטען כתאונת עבודה לשם החלת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

    

   תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק:

    

   ""תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"

    

   יחד עם זאת בסעיף 80(1) ישנה הרחבה להוראה שנקבעה בסעיף ההגדרה – חזקת תאונת עבודה, בזה הלשון:

   " רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

   (1)אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו"

    

   ביה"ד הארצי פסק כי מקובל שדלת המעון היא המבדילה בין שטחו "הפרטי" של המבוטח" לבין זה שאינו פרטי. במקרה של נפילה ממדרגות המובילות אל דלת ביתו של המבוטח יש לבחון האם בנסיבות אותו המקרה המדרגות היו חלק ממעון הפרטי של המבוטח, הגם שהן נמצאות בצד החיצוני של דלת הבית.

    

   אם יקבע כי המדרגות הן חלק מהמעון הפרטי, אזי התאונה לא תחשב כתאונת עבודה, להבדיל מקביעה שהמדרגות הינן חלק מרכוש המשותף:

    

   "ככלל תאונה שאירעה למבוטח מחוץ לדלת המעון היא בגדר תאונת עבודה, ורק "במקרים היוצאים מן הכלל תושג דלת המעון אל החצרים שבקירבת הבית או הדירה. כזאת ייעשה בכפוף להתקיימותו של תנאי נוסף לפיו יוכח כי למבוטח 'השליטה המלאה על סיכוני הדרך'" (ראו: פסקה 20 ל עבל (ארצי) 17778-04-20 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי, 8.03.21).

    

   ודוק, "המענה לשאלה אם מדובר בתחום המעון של המבוטח אינו נגזר מהמבחן הקנייני, דהיינו אם למבוטח זכות קניינית בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי, אלא מהמענה לשאלה אם למבוטח שליטה בלעדית על סיכוני הדרך בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי" (פסקה 8, שם).

    

   עוד נקבע כי שאלת הבעלות על השטח בו ארעה התאונה אינה רלוונטית (עב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי – רונן, 20.02.02 להלן: :פרשת רונן").

    

   "לא מדובר בקריטריון קנייני. על-כן באופן דומה יש ובית פרטי פתוח למעבר לכול, שעה שבית משותף מגודר כששערים ומנעולים סוגרים עליו. שאלת הבעלות אינה רלוונטית".

   וכן נקבע :

   "יש לזכור – אין רלוונטיות במקרים אלו לשאלה אם האדם שנפגע הוא גם האדם שגרם לסיכוני הדרך. השאלה מי גרם לסיכון הדרך אין בה רבותא מאחר ולא מדובר באשם, וודאי לא באשם תורם"(פסקה 4).

9. כן נקבע, כי בבחינת שאלה זו של שימוש בלעדי אין נפקא מינה אם שכנים שהשתמשו במדרגות הנדונות היו קרובי משפחה של המבוטח או שהיו מרוחקים למבוטח מבחינת קרבה משפחתית.

   המבחן במקרה זה הוא מבחן של ניהול משק בית משפחתי אחד בין דיירי המתחם המשותף או ניהול משקי בית נפרדים (עבל (ארצי) 35789-10-21 המוסד לביטוח לאומי - נאיל ארפאעיה, 17.04.22). שאלה זו איננה שאלה אדריכלית תכנונית גרידא, אלא מהותית, ותבחן עפ"י נסיבות המקרה מהו טיב הקשר בין דיירי המתחם. כאשר השאלה האדריכלית, האם בפועל ניתן לפצל את הבתים ליחידות נפרדות, היא חלק מהבחינה.

    

10. נוסף על כך נקבע בפסיקה, כי בשאלה אם המדרגות היו בשימוש בלעדי של מבוטח או של אנשים נוספים בבית משותף, אין לחלק "חדר מדרגות" לגרמי מדרגות, באופן המפריד אזור נפילה של המבוטח משאר גרמי מדרגות. "וזאת גם אם מדובר בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו של הדייר בקומה העליונה, וגם אם בקומה העליונה מצויה דירה אחת בלבד" (ראו: פסקה 18 ל עבל (ארצי) 17778-04-20 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי, 8.03.21).

    זאת ועוד עפ"י הפסיקה ע"מ לבחון כלל אצבע של תחזוקת בית, בשאלה של שליטה בסיכוני הדרך, לא די לצורך זה אם נקבע כי מי מהדיירים מנקה את המדרגות, מהסיבה שיכולים להיות שינויים בסידור זה של ניקיון הבית המשותף ושל הרכוש הצמוד לבית המשותף (ראו פרשת אליהו דהן).

     

    דיון והכרעה:

     

    מבנה המתחם המשותף והמדרגות הצמודות לבתים שבו:

11. התובעת בזמן עדותה בפנינו הציגה תמונות של ביתה בפלאפון הנייד שלה ובהן הוצג גרם המדרגות שבו ארעה התאונה. לשם הנוחות נביא את התמונה הבאה שהוצגה לפנינו:

    

12. כפי שניתן לראות בתמונה, ביתה של התובעת בנוי על קומת עמודים. יש בו מרפסת קדמית (מספר 1 בתמונה) שבה נמצאת דלת הכניסה לבית. מן המרפסת יורד גרם מדרגות אל החצר בגובה הקרקע. גרם המדרגות מחולק לשני חלקים: הראשון - גרם מדרגות היורד בצמוד לקיר הבית (מספר 2 בתמונה), ממרפסת דלת הכניסה עד ל"פודסט", מרחב קטן ומרוצף, ברוחב גרם המדרגות, וממנו ממשיך החלק השני של גרם המדרגות (מספר 3 בתמונה) היורד מצד ימין בזוית של 90 מעלות מגרם המדרגות הראשון. מהעדויות שהובאו לפנינו ומן התמונות שהוצגו מהנייד של התובעת למדנו כי ישנו שער (מספר 4 בתמונה) המוביל ממפלס הרחוב הגבוה אל הפודסט וממנו ניתן להגיע ישירות מן הרחוב לביתה של התובעת או למטה אל החצר.

    התובעת נפלה כאשר המעקה של החלק הראשון של גרם המדרגות (מס' 2) התמוטט וזאת במרחק של כחצי מטר עד מטר מהפודסט. התובעת נפלה מגובה של כ-3 מטרים. באותו זמן היה נטוע עץ בגינה שמתחת למדרגות והתובעת נבלמה באופן חלקי ע"י העץ בנופלה אל הגינה.

    עוד נציין כי בזמן קרות האירוע היו עציצי קקטוס צמודים למעקה לאורך גרם המדרגות העליון. התובעת העידה כי היא שמה את העציצים על מנת שילדיה יתרחקו מהמעקה.

     

     

    שימוש במדרגות המובילות לבית התובעת

13. לטענת התובעת גרם המדרגות משמש את כל מי שגר במתחם (המשפחה המורחבת כאמור והשוכר, וכן אורחיהם. עוד טענה כי השער (מספר 4 בתמונה) משמש לכולם גם ליציאה אל הרחוב העליון וכן לכל מי שבא לביתה שלה.

    גם בעלה של התובעת, אשר זומן לעדות ונחקר נגדית, מסר בעדותו כי המדרגות הנדונות משמשות ומובילות לכל הבתים שבמתחם.

    נוסף על כך העד מסר בעדותו, כי הבית שלהם שבקומה העליונה נבנה ע"י אביו בשנת 1991. לפני כן, היה מעבר עם מדרגות לשכנים. המדרגות האלה אז היו משותפות. ולאחר שנבנה כאמור הבית בקומה העליונה, האבא של העד בנה את גרם המדרגות, המובילות לבית התובעת. בעלה של התובעת העיד כי המדרגות החדשות נבנו גם על מנת לאפשר את המשך השימוש המשותף של כל השכנים בירידה למטה, במקום המדרגות הישנות שהיו שם בעבר.

     

    מנגד, הנתבע טען לעניין זה, כי לכל בית במתחם ישנן מדרגות נפרדות ואטונומיות, וכי המדרגות הנדונות, המובילות לבית התובעת שימשו כולן וגרם המדרגות העליון בפרט, רק את משפחת התובעת. זאת ועוד הוסיף הנתבע, וטען כי גם אם בעל מדרגות מאפשר מעבר לאדם אחר דרך המדרגות, הדבר אינו פוטר אותו מאחריות לסיכונים הקיימים במדרגות ואין הדבר הופך המדרגות ל"רשות רבים".

     

    לאחר שמיעת העדים ועיון בכתבי הטענות, ובראיות שהוגשו לתיק ובינן התמונות של המתחם, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל טענת התובעת במובן זה שלא הוכח כי יש לראות בגרם המדרגות כחלק ממעונה הפרטי.

     

14. למסקנה זו הגענו במיוחד לאור ההלכה שנקבעה לאחרונה בפרשת אליהו דהן שצוטטה לעיל. באותה פרשה התובע נפל בגרם מדרגות שהיה חלק מהרכוש המשותף בבית משותף בן שתי קומות, כאשר בראשונה גרה אחותו ובקומה העליונה גר התובע. גרם המדרגות שבו נפל התובע שם הוא גרם מדרגות המוביל רק לדירתו הפרטית. ביה"ד הארצי קבע באותה פרשה, תוך מה שנראה כהרחבה מסויימת של הלכת רונן, כי גם כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל אל דירתו הפרטית של המבוטח, אין לראותו כחלק ממעונו הפרטי, שכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בשטח הנמצא ב"שליטתו הייחודית" של המבוטח. נקבע כי יש לראות בגרם המדרגות כמתחם אחד ולא ניתן לחלקו לחלקים המובילים את דירות שונות. כמו כן לא ניתן משקל לעובדה שהמבוטח שם ניקה את החלק בחדר המדרגות המוביל לדירתו ואילו אחותו ניקתה את החלק המוביל לדירתה.

     

15. יש לציין כי היינו נותנים משקל משמעותי לטענת הנתבע כי מבחן הסיכון מחייב להגיע לתוצאה שונה. זאת, שכן הוכח לנו כי התובעת היא זו שהציבה עציצי קקטוס לאורך המעקה, היא זו שניקתה את גרם המדרגות, לפחות בחלק העליון המוביל לדירתה וחזקה עליה כי היא זו שיכולה היתה או צריכה היתה לדאוג לכך שיוסרו סיכונים מגרם המדרגות (במובן של דאגה לתחזוקה נאותה ובדיקת תקינות החיבורים של חלקי המעקה באופן שימנעו התמוטטות כפי שארעה. גם אם מי שמימן את הבניה ודאג לשיפוצים הוא חמותה, עדיין מדובר בגרם המדרגות המוביל לבית התובעת וממילא מדובר באותה משפחה. גם לא הוכח לנו כי לו רצתה התובעת לממן בעצמה תחזוקה או שיפוץ של המעקה – זה היה נמנע ממנה. עם זאת, לאור הכרעתו של ביה"ד הארצי בפרשת דהן הנ"ל, אנו סבורים כי הדין עם התובעת – מקל וחומר: בפרשת דהן היה מדובר בגרם שהוביל רק לביתו של המבוטח ושהיה חלק מרכוש משותף. במקרה של התובעת מדובר בגרם מדרגות שחלקו משמש את כל תושבי המתחם ובאי ביתם. יש בו שער חיצוני מהמתחם לרחוב העליון ושוכנענו כי בראי הפסיקה בפרשת דהן, לא ניתן לראות בגרם המדרגות בו נפלה התובעת כחלק ממעונה הפרטי.

     

     

    אשר על כן אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי האירוע ייחשב כתאונת עבודה והעניין יועבר למומחה רפואי בהתאם לעובדות הבאות:

     

    • התובעת ילידת 1981.

    • התובעת עובדת כפקידה בבית עסק לXXX.

    • התובעת מתגוררת בבית הבנוי על עמודים גבוהים. הטיפוס אל הבית נעשה בגרם מדרגות מהחצר.

    • ביום 29.05.19 בשעה 8:15 התובעת יצאה מדלת ביתה אל המדרגות החיצוניות על מנת לרדת לחניה שבחצר ולנסוע לעבודתה. בדרכה למטה נפלה מגרם המדרגות אל החצר, מאחר והמעקה נשבר.

    • התובעת נפלה מגובה של כ-3 מטרים אל הגינה למטה. יש לציין כי התובעת נבלמה באופן חלקי ע"י עץ שהיה נטוע במקום.

    • התובעת נחבלה ופונתה באמצעות אמבולנס לביה"ח המרכז הרפואי בגליל, שבנהריה ושם אושפזה – והכל כפי שעולה מהרשומות הרפואיות.

       

      החלטה על מינוי מומחה רפואי תישלח לצדדים.

       

      ניתן היום, ט' אייר תשפ"ג, (30 אפריל 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

       

       

      בועז גולדברג, שופט		מר אברהם פרקש נציג ציבור (עובדים)