האם החזר מס לנכה הינו בגדר החזר משותף השייך לבני זוג, או שמא מדובר בנכס שאינו בר איזון, לאור הוראות סעיף 5 (א) (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג -1973? זו הסוגיה העומדת להכרעה בפניי.
רקע עובדתי על קצה המזלג:
1.הצדדים נישאו זה לזו, כדמו"י, ביום 05.**.** ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, שעודם קטינים.
2.בחודש יולי 2020, עבר האיש תאונת אופני שטח קשה, נפגע בראשו ואושפז. כתוצאה מכך, הוכר האיש כבעל 100% נכות, ואחיותיו מונו כאפוטרופוסיות לגופו ולרכושו, באופן קבוע.
3.הצדדים נפרדו בחודש אוקטובר 2021. ביום 07.11.21, הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך, ומועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך נקבע, בהסכמה, כמועד הקרע בין הצדדים.
4.ביום 21.02.22, הגישה האישה בקשה להורות, כי החזר המס שהתקבל לחשבון הבנק המשותף של הצדדים (המוגבל לשתי חתימות) בסך של 148,800 ₪ יועבר לידיה, כאשר 50% מהתשלום יהא על חשבון חלקה באיזון המשאבים בין הצדדים. לחילופין, כי תועבר אליה מחצית החזר המס, ואילו המחצית השנייה (חלקו של האיש) תיוותר בחשבון המשותף, להבטחת תשלום עתידי של איזון המשאבים.
5.ביום 14.03.23, הוגשה תגובת האיש לבקשה, וביום 26.03.23 הוגשה תשובת האישה לתגובת האיש. בנוסף, ניתנה לצדדים אפשרות להפנות לפסיקה רלוונטיית התומכת בטיעוניהם.
תמצית טענות האישה:
6.לטענת האישה, במהלך שנות הנישואין, היא עבדה כ**** והשתכרה כ-3,000-5,000 ₪ לחודש, בעוד האיש עבר בתחום ה **** והשתכר 40,000-50,000 ₪ לחודש, כך שבין הצדדים פערי שכר משמעותיים, ואין חולק כי במסגרת איזון המשאבים, האיש יהא חייב לשלם לאישה סכומים נכבדים.
7.לאור מצבו של האיש, מלוא נטל הטיפול בילדים מוטל על כתפי האישה, והיא קורסת תחת הנטל ואינה מצליחה לספק את מלוא צרכי הילדים.
8.בתאריכים 12.09.22 ו-19.09.22 התקבל לחשבון הבנק המשותף של הצדדים סכום מהותי של 148,800 ₪ כהחזר מס ששולם ביתר ע"י הצדדים במהלך חייהם המשותפים. מדובר במס ששולם ביתר מהחשבון המשותף של הצדדים בעת היותם יחד, ולפיכך גם סכום ההחזר צריך להתחלק ביניהם, בחלקים שווים.
9.העברת הסכום הנ"ל לידי האישה, על חשבון חלקה באיזון המשאבים, מהווה עבורה אוויר לנשימה ויאפשר לה להיענות לצרכי הילדים ולגדלם כראוי. האישה חוששת, כי בבוא היום האיש ינסה להתחמק מתשלום איזון המשאבים, לאור אופן ההתנהלות של אחיותיו, השולטות בו ומערימות קשיים על האישה, בכל נושא אפשרי.
10.לאיש לא ייגרם כל נזק מהיעתרות לבקשה, שכן האיש מקבל קצבאות בסך כולל של
כ-35,000 ₪ לחודש, נושא בתשלום מזונות דלים וב-12 חודשים האחרונים הצליח לחסוך כחצי מיליון ₪.
תמצית טענות האיש:
11.יש לדחות את הבקשה, שכן מדובר בכספים שאינם ברי איזון. האיש קיבל אישור ממס הכנסה לפיו ממועד הפגיעה, קרי יולי 2020, כל הכנסותיו פטורות ממס. החזרי המס ניתנו לאיש בשל נכותו, ואין בפטור המגיע לו בשל נכותו דבר הקשור עם מאמץ משותף ו/או צבירה ו/או יגיעה אישית.
12.סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973 מחריג מאיזון המשאבים גמלה או פיצוי שנפסקים בשל נזק גוף, שגרם לנכות ומונע מהנכה להמשיך להשתכר כפי שהשתכר בעבר.
13.האיש 100% נכה, ובשל הפגיעה, אינו יכול לעבוד. החזר המס שהאיש קיבל מתקבל כגמלה עקב נכותו, כך שהפטור שייך לאיש במלואו, ולא לבת הזוג לשעבר.
14.הצדדים לא שילמו מס ביתר, ולכן ההחזר לא קשור להכנסה אלא לנכותו של האיש.
15.בזמן אמת, האישה ידעה היטב כי לא שולם מס ביתר, על ידי מי מהצדדים בחייהם המשותפים, ולכן גם לא פעלה לקבלת החזר, אלא הקשתה על האיש ככל יכולתה.
16.האיש כיום כבר אינו איש ****, ומעולם לא השתכר את הסכומים המופרכים הנטענים ע"י האישה, אלא השתכר טרם הפגיעה סך של 14,000 ₪ נטו לחודש.
17.מאחר והפגיעה של האיש לא נבעה מתאונת דרכים, אין את מי לתבוע בתביעת נזיקין , ועל כן האיש לא קיבל ולא יקבל פיצוי בגין התאונה הקשה. לפיכך, כל קצבה, גמלה, סיוע והטבה שהאיש יקבל בגין נכותו אמורה לסייע לו בהמשך חייו.
18.האישה אינה יכולה להראות כוונת שיתוף בכספי החזר המס.
19.יש להתחשב בהון המוחזק בידי האישה, בסך של 150,000 ₪, כמקור הכנסה נוסף על משכורתה. בנוסף, לצדדים דירה משותפת שהוערכה ע"י שמאי מקרקעין בסך של 2,785,000 ₪, כך שמלאכת האיזון הכספי תיעשה מתמורת מכירת הדירה, ואין מקום להותיר את כספו של האיש בחשבון הבנק. גם ביחס לפנסיה של האיש, חלקה של האישה יירשם באמצעות הערות בגוף המבטח, ולא באמצעות היוון, שכן מרבית הכספים הנזילים כבר נפרעו לחשבון המשותף וממילא מחציתם מצויים בידי האישה. האישה נטלה מהחשבון המשותף כספים ללא הסכמת האיש, ולו היה יודע מה מתנהל מעל ראשו, לא היה מסכים לחלוק את הכספים היחידים שקיבל בגין התאונה עם אישה המתגרשת ממנו.
20.אלמלא עבודה מאומצת מצד אחות האיש, החזר המס כלל לא היה מתקבל.
21.העובדה שהאישה ממשיכה להציג את האיש כאיש **** ואינה מזכירה את נכותו הזויה ומלמדת על תפיסת עולם מעותת וחד ערכית.
תמצית תשובת האישה:
22.האיש עצמו צירף אסמכתאות מהן עולה, כי מדובר בהחזר מס בגין שנת המס 2020, שאין חולק שהינה חלק מהחיים המשותפים של הצדדים, כאשר בשנה זו הצדדים חיו יחד והאישה טיפלה באיש.
23.התאונה של האיש אירעה ביולי 2020, ולאחריה האישה סעדה את האיש יומם וליל, תוך שבמקביל עבדה, הפקידה את משכורתה לחשבון הבנק המשותף וטיפלה בשלושת הילדים המשותפים.
24.רק בחודש נובמבר 2021, כשנה וחצי אחרי התאונה, בגין הסלמה בהתנהגות האיש כלפי האישה (כאשר כיום האיש עומד בפני הליך פלילי בשל איומיו כלפי האישה), האיש הורחק ע"י המשטרה ומאז הצדדים לא שבו לחיות יחד.
25.גם האקטואר שמונה לביצוע איזון המשאבים עורך את החישוב ממועד הנישואין ועד מועד הקרע בחודש נובמבר 2021, כך שאין חולק שמדובר בהחזר מס בגין תקופת החיים המשותפים.
26.האישה היא זו שטיפלה באיש ובזכויותיו, והחלה הליך לקבלת החזרי מס, טרם פרידת הצדדים.
27.המבקשת לא מחזיקה בהון של 150,000 ₪, שכך היא מגדלת את שלושת הילדים לבדה ואינה יכולה לקיימם ממשכורתה הדלה בצירוף דמי מזונות הנמוכים יחסית, כך שהיא נאלצה להשתמש בחסכונות אלו, וכיום נותרו ברשותה 40,000 ₪ אחרונים.
הטיעונים המשפטיים של האישה:
28.לטענת האישה, אין חולק שמדובר בהחזר מס בגין השתכרות טרם התאונה וחליפי השתכרות לאחר התאונה, בגין תקופה שהיא חלק מהחיים המשותפים.
29.חוק יחסי ממון קובע החרגה ברורה ויחידה לעניין סיטואציה מעין זו של נכות לעניין גימלה או פיצוי המוגדרים ספציפית בחוק, כאשר אין חולק שבעניינו אין מדובר בגמלה או פיצוי שנפסק בשל נזק גוף.
30.האישה מפנה לפסק דינו של כב' השופט דרורי בע"מ 821/05 (מחוזי ים), שם צוין כי כאשר הגימלה הינה תמורת אובדן הכנסה יש לראות בה כחלק מהכנסות משותפות של בני הזוג. כמו כן, כאשר הגימלה נכנסת לחשבון הבנק המשותף ומשמשת לצורכי הצדדים, ניתן לראות בכך הסכמה לכך שהיא חלק מהרכוש המשותף לבני הזוג.
31.עוד מפנה האישה לפסק דינה של כב' השופטת מימון בתמ"ש 14700/97, שם נקבע כי יש לצמצם הוצאתם של נכסים מנכסי האיזון, שכן הנכות משפיעה על חיי המשפחה בכללם. עוד נקבע, כי למעט גימלה לקיום יומיומי ופיצוי בגין נזק גוף הניתן ישירות עקב נזק הגוף, כקביעת המחוקק, יכללו כספים הניתנים בגין הנכות ואינם גימלה יומיומית או פיצוי בנכסי האיזון. בנוסף, הפנתה האישה לפסק דינה של כב' השופטת צפת בתמ"ש 38281/96.
32.בנוסף, טוענת האישה, כי אחיותיו של האיש עומדות על כך שהאיש יטען לשלום בית בפני כב' בית הדין הרבני, וגם משום כך לא יכולים האיש ואחיותיו להעלות טענה שהחזר המס שהופקד לחשבון המשותף אינו חלק מהזכויות המשותפות.
הטיעונים המשפטיים של האיש:
33.האיש קיבל החזר מס בהתאם לסעיף 5 (9) לפקודת מס הכנסה בגין נזק גוף שנגרם לו והותיר אותו נכה בשיעור של 100%. לפיכך, יש לייחס להחזר המס משמעות בהתאם לתכליתו. החזר המס לא היה משולם לאיש אלמלא התאונה, ולכן לא מדובר בתחליף הכנסה או החזר הכנסה, כטענת האישה, אלא בהטבה או פיצוי ששולם לאיש על פי חיקוק כתוצאה מהפגיעה האישית, ומשכך לא מדובר בנכס בר איזון.
34.לטענת האיש, בשורה של פסקי דין שפירשו את סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון, הביע בית המשפט את דעתו כי מטרת הפיצוי הינה להקל על חיי הנכה ולפצות על השינוי לרעה באורח חייו בגין נכותו.
35.האיש מפנה לפסק דינה של כב' השופטת אשקלוני בתמ"ש 001752/05, שם נקבע, כי פיצוי שהינו תחליף להכנסה של הנפגע, אשר היתה משתלמת לו גם אם לא היה נפגע וכתוצאה מיגיעה אישית, לא ייכלל במונח פיצוי בשל נזק גוף כמשמעותו בסעיף 5 (א) (2) לחוק יחסי ממון.
36.האיש מפנה לעמ"ש 9102-01-14, שם נקבע כי הנפגע זקוק לגימלה לקיומו היומיומי, ולכן הכספים שמקבל בן הזוג הנכה נועדו לפצות על הנכות ולהקל עליו והוא לא אמור להתחלק בהם עם בן זוגו.
37.האיש טוען כי ניתן, בדרך היקש, לבחון אף את פסק הדין שניתן בתמ"ש 14702/97, שם נקבע כי יש לראות ברכב רפואי, שנרכש בחלקו הארי ממענק שניתן ממשרד הבטחון בגין נכות ברגליו של האיש, כ"פיצוי" בהתאם לקבוע בסעיף 5 א (2) לחוק יחסי ממון.
38.האיש מפנה לפסיקת כב' בית המשפט העליון בע"א 8958/07, פקיד שומה תל אביב יפו 5 נ' שרל שבטון, המתייחסת למטרת הפטור לנכה בפקודת מס הכנסה שנועדה לעודד נכים לצאת לעבודה ולשקם את חייהם.
39.כמו כן, בעמ (י-ם) 14440-07-10 ציון כספי נ' פקיד שומה 2 ירושלים הודגש כי הפטור לנכה הינו פטור אישי, והכנסת בן הזוג שאינו נכה לא יכולה להינות מהפטור הניתן רק לבן הזוג הנכה.
40.בנוסף, בת"א (ב"ש) 258/94 שגב נ' שגב נקבע, שאין הגיון שבן זוג שקיבל פיצוי בגין נזק גוף על מנת לשקם עצמו יוותר לאחר פקיעת הנישואין עם נכות מלאה ומחצית בלבד מהפיצויים שנועדו לסייע לו להתמודד עם נכותו, כאשר גם מבחינת המאמץ המשותף לא ניתן לומד על פיצויים כאלו שהושגו במאמץ משותף. עוד נקבע כי יש להתחשב בעיתוי בו התקבלו הפיצויים בהשוואה לעיתוי בו מבקש אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף בנכסים. במקרה דנן נטען, כי החזר המס התקבל בגין תקופה לאחר שהתקבלה ההחלטה להתגרש (כאשר לטענת האישה, ההחלטה להתגרש התקבלה עוד טרם לתאונה), וממילא התקבל ההחזר כאשר הצדדים מצויים בעיצומם של הליכי הגירושין.
41.לעניין הפקדת החזר המס לחשבון המשותף, טען האיש כי ההחזר שולם לחשבון המשותף ע"י רשויות המס בצעד חד צדדי וכעניין טכני, שכן זהו החשבון המוגדר עדיין במס הכנסה ואין הדבר יכול להעיד כהוא זה על כוונת האיש לחלוק כספים אלו עם האישה.
דיון והכרעה:
42.בפתח הדברים יובהר, כי לאחר בחינת טענות הצדדים, החוק והפסיקה, מצאתי להיעתר לבקשה.
43.סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל|"ג 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כדלקמן:
"5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".
44.במקרה דנן, מדובר בהחזר המס שהתקבל לחשבון הבנק של הצדדים, כתוצאה מנכותו של האיש. אף אחד מהצדדים לא הפנה לפסיקה ספציפית המתייחסת לסוגיית החזר מס לנכה, בראי סעיף 5(א) (2) לחוק יחסי ממון, אלא כל אחד מהצדדים הביא פסיקה ממנה ניתן להקיש לכאורה לענייננו.
45.לטענת האישה, לשון סעיף 5 (א) (2) לחוק יחסי ממון נוקטת בלשון "גימלה" או "פיצוי", ומכאן שאינה מחריגה פיצוי בגין החזר מס על הכנסות, בשל נכות. לטענת האיש, יש לייחס להחזר המס משמעות בהתאם לתכליתו ולקבוע שלא מדובר בתחליף הכנסה או בהחזר הכנסה, אלא בהטבה או פיצוי ששולם לאיש עפ"י חיקוק, כתוצאה מהפגיעה האישית, ולכן אינו בגדר נכס בר איזון.
46.במקרה דנן, סבורה אני כי הצדק עם האישה. מהמסמכים שצורפו ע"י האיש ניתן ללמוד, כי מדובר בהחזר מס, בגין מס ששולם ביתר לשנת 2020. טרם התאונה, עבד האיש בתחום ה*****, השתכר היטב לפרנסתו ורשויות המס ניכו מס בהתאם לגובה הכנסותיו דאז. אולם, בעקבות התאונה והנכות שנוצרה בגינה, קיבל האיש פטור ממס על הכנסותיו מעבודתו, ולפיכך היה זכאי להחזרים, בגין המס שנוכה ביתר ע"י רשויות המס.
47.בעמ' (י-ם) 821/05 ש' א' נ' ש' ג' נקבע ע"י כב' בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט דרורי), כי קיצבה המשולמת עקב נכות נועדה למי שקיבל אותה, ולא לבן זוגו, כי היא משקפת כאב וסבל שעבר בן הזוג מקבל הגימלה. אולם, אם הגימלה היא תמורת אובדן הכנסה, יש לראות כחלק מהכנסות בני הזוג שהינן משותפות. במקרה דנן, החזר המס אינו משקף כאב וסבל של האיש, אלא החזר בגין אובדן הכנסות עקב התאונה.
48.יצוין, כי באותו פסק דין אף צוין כי כאשר הגימלה נכנסת לחשבון הבנק המשותף ומשמשת לצרכי הילדים, ניתן לראות בכך הסכמה לכך שהיא חלק מהרכוש המשותף. במקרה דנן, החזר המס הופקד לחשבון הבנק המשותף של הצדדים. לטענת האיש, יש לראות בכך עניין טכני בלבד, שכן מדובר בחשבון שמוגדר עדיין במס הכנסה. אולם, בשנת 2020, הצדדים עדיין חיו חיים משותפים, ומשכך ממילא, הם נחשבו כיחידת מיסוי אחת. בנוסף, האיש טוען, כי מי שפעל לביצוע החזר המס היו אחיותיו בלבד. אם כך, מדוע לא הציג האיש פנייה של אחיותיו לרשויות המס במסגרתה מבוקש, כי החזר המס יבוצע לחשבון האפוטרופוסות של האיש ולא לחשבון המשותף של הצדדים? יחד עם זאת יובהר, כי נושא הפקדת החזר המס לחשבון המשותף הינו רק נדבך אחד בהחלטתי דנן, כאשר הנימוק העיקרי הינו מהות הכספים שהתקבלו וסיווגם.
49.בפסק דין שניתן בעמ (י-ם) 608/01 שגב נ' שגב, ניתנה התייחסותו הספציפית של כב' בית המשפט המחוזי בירושלים לסוגיית זיכוי ממס הכנסה שניתן לאחד מבני הזוג עקב נכותו. באותו פסק דין נקבע כדלקמן (הדגשה שלי – מ.ו.):
" בעניין זה טוען המערער כי הפטור שקיבל ממס הכנסה עקב נכותו בגובה מחצית השכר, מהווה הטבה אישית, שאינה ראויה להיכלל במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג. גם טענה זו ראויה להידחות. כפי שציינתי לעיל, בהקשר של ההטבה לצורך דירת מגורים, המחוקק הגביל את סוגי הנכסים שאינם נכללים במסגרת איזון המשאבים לגמלה או פיצוי בגין נזק גוף. גם אם ניתן לראות בזיכוי ממס הכנסה הטבה כלכלית, הרי שהיא אינה גמלה או פיצוי ולפיכך, אין היא נכללת במסגרת החריג לאיזון המשאבים. בכל מקרה, אין אני מוצאת מקום להבחין בין הכנסת המערער, אשר אין מחלוקת כי היא נכנסת לגדר איזון המשאבים ובין הפטור שניתן לו במסגרת אותו הכנסה. לפיכך, גם כאן ראויות טענות המערער להידחות".
50.בתמ"ש (י-ם) 14700/97 פלונית נ' אלמוני נקבע, כי יש לצמצם את תחולת סעיף 5 לחוק יחסי ממון בהתייחס לנכסים שלא יכללו בנכסי האיזון, ולא להרחיבו. משכך, יש לבחון אם ההטבה הכלכלית הרלוונטית הינה בבחינת גמלה או פיצוי שנפסקו או מגיעים על פי חיקוק בשל נזק הגוף. הובהר, כי פיצוי מהותו סכום כסף הניתן לנפגע במטרה להשיב את המצב לקדמותו, במטרה להביאו למצב בו היה טרם האירוע שגרם לנכותו. לעומת זאת, גמלה הינה סכום מחזורי קבוע המשולם באופן שוטף לצורך הקיום היומיומי. עוד צוין בפסק הדין, כי ישנה הצדקה להכללת הכספים אותם מקבל הנכה בנכסי האיזון, שכן בת הזוג מתגייסת לעזור לנכה והנכות משפיעה על המשפחה בכללותה. במקרה דנן, החזר המס אינו בגדר גמלה חודשית לקיום שוטף, ואף אינה בגדר פיצוי המשיב את מצבו של האיש לקדמותו (להבדיל, למשל, מרכב רפואי הניתן לנכה שנפגע בגפיו ומוגבל בניידותו, שהוכר בפסיקה כנכס שאינו בר איזון, בנסיבות מסוימות).
51.בנוסף, המועד הרלוונטיי לעניינו אינו המועד בו שולם החזר המס בפועל לחשבון המשותף, אלא תקופת הזמן בגינה ניתן החזר המס. אין מחלוקת, כי בשנת 2020, הצדדים חיו יחד כמשפחה והפקידו הכנסותיהם לחשבון המשותף. יתרה מכך, האישה סעדה את האיש לאחר התאונה (אם כי הצדדים חלוקים אודות היקף הטיפול באיש, כאשר לטענת האישה, היא סעדה את האיש 24/7, ואילו לטענת האיש בכתב ההגנה, היא טיפלה בו באופן חלקי ולזמן קצר). האישה אף שימשה כאפוטרופוס של האיש, על פי צו מינוי זמני. מועד הקרע בין הצדדים חל, כאמור, רק בחודש נובמבר 2021. למעלה מן הצורך יצוין, כי הצדדים עדיין נשואים, ולטענת האישה, האיש מעכב את סידור הגט, בטענה ל"שלום בית" (ככל שהדבר נכון, הרי שהרצון הנטען של האיש ב"שלום בית" אינו מתיישב עם טענתו, כי החזר המס התקבל בגין תקופה בה הצדדים כבר הגיעו להחלטה משותפת להתגרש).
52.לטענת האיש, החזר המס אמור לשמש רק אותו שכן הוא ניתן לו עקב נכותו. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי זכאותה של האישה להחזר המס נשוא המחלוקת מתייחסת לתקופת החיים המשותפים, ולא ביחס להכנסות עתידיות של האיש, ככל שיהיו כאלו.
53.בתמ"ש (ת"א) 10710/97 מני יונה נ' מני שלום נקבע, ביחס לכספי פיצויים שקיבל הבעל בגין תאונת דרכים, יש לבחון את ראשי הנזק בגינם ניתן הפיצוי. ביחס לאובדן הכנסות, מדובר בהחזר כספים שהוצאו מתוך הרכוש המשותף ויש להחזירם לקופה המשותפת. גם במקרה דנן, המס שנוכה ביתר מהכנסותיו של האיש, בתקופה בה הצדדים ניהלו חיי שיתוף, הינו בגדר כספים שהוצאו מתוך הרכוש המשותף ויש להשיבם לקופה המשותפת.
54.לדידי, גם הפסיקה שאליה מפנה האיש אינה תומכת במסקנה שהחזר המס אינו בר איזון, כפי שיפורט להלן. כך, בתמ"ש (חיפה) 22632-08-10 ה.כ. נ' ר.כ. נקבע כי גמלת נכות משרד הבטחון אינה ברת איזון, אולם בד בבד צוינו החריגים שנקבעו בפסיקה: א. גמלה שהינה תמורת אבדן הכנסה – מהווה נכס משותף בר איזון. ב. הפקדת גמלה בחשבון משותף או בקופה רעיונית. ג. הוכחת כוונת שיתוף מיוחדת, כאשר יש משמעות גם לעיתוי קבלת הכספים ביחס למשבר.
במקרה דנן מתקיימים החריגים, הן בשל העובדה שמדובר בהחזר כספים בגין הכנסות שמוסו ביתר בתקופת החיים המשותפים, הן בשל הפקדת החזר המס לחשבון המשותף והן בשל העובדה שהחזר המס מתייחס לתקופת החיים המשותפים, טרם מועד הקרע.
55.האיש אף מפנה לפסק דינה של כב' השופטת אבירה אשקלוני, בתמ"ש (ק"ג) 1752/05, אלא שאני סבורה, כי הפיסקה המצוטטת על ידו מתוך פסק הדין הנ"ל מובילה דווקא למסקנה הפוכה, שכן במסגרתה נקבע, כי כאשר הפיצוי הינו תחליף להכנסה של הנפגע, שהיתה משתלמת לו גם אם לא היה נפגע וכתוצאה מיגיעה אישית, לא ייכלל במונח "פיצוי בשל נזק גוף|" כמשמעותו בסעיף 5 (א) צ(2) לחוק יחסי ממון.
56.גם בעמ"ש 9102-01-14 פלונית נ' פלוני, נקבע כי כספים שהתקבלו בעקבות מימוש פוליסת אי כושר העבודה לעתיד אינם ברי איזון במועד הנישואין, שכן אין להעניק כספים המיועדים כתחליף הכנסה לתקופה שלאחר התרת קשר הנישואין. במקרה דנן, לא מדובר בכספים המיועדים להוות תחליף הכנסה לאיש לתקופה שלאחר הגירושין, אלא להחזר מס בגין תקופת החיים המשותפים, טרם מועד הקרע.
57.בע"א 8958/07 פקיד שומה תל אביב יפו 5 נ' שרל שבטון, אכן צוין כי המחוקק מעודד נישומים לצבור הכנסות פטורות כדי לעודד נכים לצאת לעבודה ולשקם את עצמם. אלא, שמטרה זו צופה פני עתיד. ככל שהאיש יוכל בעתיד לשוב למעגל העבודה, הרי שיוכל להנות מפטור על הכנסותיו מיגיעה אישית. לעומת זאת, החזר המס נשוא המחלוקת הינו בגין העבר, ביחס לתקופה בה האיש היה במצב קשה לאחר התאונה, ונאלץ לקטוע, באחת, את עבודתו בתחום ה****, כאשר הכנסותיו מוסו ביתר, בטרם התעדכן הפטור ממס.
58.בעמ (י-ם) 14440-07-10 ציון כספי נ' פקיד שומה 2 ירושלים, נקבע כי אם בן הזוג הרשום הוא הנכה תהנה כל ההכנסה מהפטור (כאשר הוכיח הנכה יגיעה אישית). לעומת זאת, אם בן הזוג הרשום אינו הנכה, לא יהא בכך כדי לזכות את ההכנסה הכוללת בפטור. במקרה דנן, עיון במסמכים שצורפו מעלה כי האיש, קרי, הנכה, הינו בן הזוג הרשום, ומשכך חלה הפיקציה לפיה רואים את כל ההכנסה כהכנסתו של בן הזוג הרשום. באותו פסק דין אף מוסבר, כי תוספת העידוד לתא המשפחתי של הנכה (ובאמצעות הפיקציה) משתלבת ללא קושי עם הגישה הכוללת של עידוד הנכה במסגרת התא המשפחתי, מה גם שסבלו של הנכה נספג בדרך כלל ע"י בני משפחתו, ועידוד התא אינו מיותר. דברים אלו יפים גם לענייננו.
59.לא למותר לציין, כי גם היום, כאשר האישה אינה מטפלת עוד באיש, עדיין מונח על כתפיה עול גידול הילדים המשותפים של הצדדים, באופן כמעט בלעדי, שכן האיש אינו מסוגל לקיים עימם זמני שהות רחבים, בשל מצבו הרפואי.
60.על יסוד כל אלו, בקשת האישה לאיזון החזר המס שקיבל האיש בגין נכותו, מתקבלת.
61.יחד עם זאת, איני רואה הצדקה לכך שמלוא סכום החזר המס יועבר לידי האישה על חשבון חלקה באיזון המשאבים, או לחילופין, כי חלקו של האיש יוותר בחשבון להבטחת איזון עתידי, שכן יש לצדדים דירה משותפת ממנה ניתן יהיה להיפרע, בעוד שלגבי זכויות פנסיוניות וסוציאליות שאינן נזילות, ניתן יהיה לרשום הערות בגופים הרלוונטיים.
62.לפיכך, ניתן בזאת אישור לחלוקת החזר המס בין הצדדים, בחלקים שווים.
63.מאחר והחשבון מוגבל בשתי חתימות, ניתן להגיש פסיקתא לחתימה המופנית לבנק עם פרטי חשבונות הבנק של הצדדים לצורך ביצוע העברה כמפורט לעיל.
64.בנסיבות הרגישות של התיק דנן ולפנים משורת הדין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
65.החלטתי זו מותרת לפרסום, ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ג, 29 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
