בית המשפט קיבל את תביעת האישה להעביר לידיה 50% מ-150,000 השקלים שקיבל בעלה בעקבות תאונת אופני השטח שעבר. הנימוק: לא מדובר ב"גמלה" או "פיצוי" שאינם ברי איזון
האם החזר מס הניתן בשל אובדן הכנסות על רקע תאונה קשה של הנישום שהפכה אותו לנכה שייך גם לאשתו? בפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נקבע לאחרונה שהתשובה חיובית. אישה שבעלה נפגע בתאונת אופני שטח והפך 100% נכה הגישה נגדו תביעה לקבלת מחצית מהחזר המס אותו קיבל לחשבונם המשותף, בסך 148,800 שקל. השופטת מורן ואלך-ניסן הכריעה שלא מדובר בכספים המוחרגים מאיזון המשאבים ולכן האישה זכאית למחציתם.
הצדדים נשואים מזה 18 שנה ויש להם שלושה ילדים. בקיץ 2020 עבר הבעל תאונת אופני שטח קשה. הוא נפגע בראשו ואושפז, ובהמשך הוכר כבעל מאה אחוזי נכות. מאוחר יותר יחסיהם של הצדדים התחילו להתערער והאישה פתחה בהליכי גירושים. בפברואר אשתקד היא ביקשה מבית המשפט להורות שהחזר המס שהתקבל לחשבון המשותף כתוצאה מהנכות של בעלה, יועבר לידיה, כאשר מחציתו תהא על חשבון חלקה באיזון המשאבים.
לטענתה, בעוד היא משתכרת בקושי 5,000 שקל בחודש בעלה עשה חיל בעבודתו לפני התאונה והגיע לסכומים של 50,000 בחודש. היא סיפרה כי בעקבות מצבו של בעלה היא קורסת תחת נטל הטיפול בילדים, שמאז התאונה מוטל במלואו עליה.
לטענת האישה העברת הסכום המבוקש יהיה עבורה אוויר לנשימה שיאפשר לה להיענות לצרכי ילדיה ולגדלם כראוי.
לעומתה טען האיש שהחזר המס אינו בר איזון. לשיטתו מדובר בגמלה שקיבל עקב נכותו, וככזו היא מוחרגת מאיזון המשאבים לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון.
נחשב להכנסה משותפת
"במקרה דנן סבורה אני כי הצדק עם האישה", כתבה השופטת ואלך-ניסן בפתח פסק דינה. לדבריה מדובר בכספים שניתנו כהחזר על הכנסות הבעל משנת 2020, אותן הרוויח במהלך החיים המשותפים.
השופטת חידדה כי בעוד גמלה המשולמת עקב נכות שייכת לנכה ולא לבן זוגו, גמלה המשולמת תמורת אובדן הכנסה – כמו החזר מס – היא חלק מהכנסות בני הזוג שהינן משותפות. היא כתבה כי החזר המס אינו משקף כאב וסבל של הנתבע אלא תשלום בגין אובדן הכנסות עקב התאונה.
השופטת הדגישה שמסקנתה מעוגנת היטב בפסיקות קודמות שניתנו בנושא. כך למשל, באחד מפסקי הדין שצוינו נכתב שישנה הצדקה לכלול את הכספים אותם מקבל הנכה בנכסי האיזון מתוך ההכרה שבת הזוג מתגייסת לעזור לנכה והנכות משפיעה על המשפחה בכללותה.
יתרה מכך, כתבה השופטת, החזר המס נוגע לתקופה בה הצדדים חיו יחד כמשפחה והפקידו הכנסותיהם לחשבון המשותף. כמו כן, אין מחלוקת שהתובעת סעדה את בעלה בתקופה שלאחר התאונה, וכי מלאכת גידול הילדים הוטלה במלואה עליה.
גם הפקדת הסכום לחשבון המשותף מלמדת לדברי השופטת על ראייתו כמשותף לצדדים.
היא הוסיפה שהחזר המס נשוא התביעה לא נועד להוות תחליף להכנסות הבעל עבור התקופה שלאחר הגירושים אלא מדובר בהשבת כספים המתייחסת לתקופת החיים המשותפים טרם מועד הקרע.
השופטת נימקה שאם הנתבע יחזור למעגל העבודה הוא יוכל ליהנות מפטור על הכנסותיו, אולם לדבריה מדובר בהטבה הצופה פני עתיד. בכל הנוגע להחזר המס שבמחלוקת הרי שמדובר בהטבה המתייחסת לעבר כך שהאישה זכאית ליהנות מפירותיה.
לפיכך השופטת קבעה שמחצית מהחזר המס, קרי 74,400 שקל, שייכת לתובעת.
- ב"כ הבעל: עו"ד מאיה אלפנדרי
- ב"כ האישה: עו"ד אור גל און
עו"ד חיה רודניצקי-דרורי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.