|
תאריך פרסום : 16/05/2023
| גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה אשדוד
|
55306-02-20,55266-02-20
04/05/2023
|
בפני השופטת:
עפרה גיא
|
- נגד - |
תובע:
א'. י'. א'
|
נתבעת:
א'. ד' עו"ד דפנה זאק ו/או פתחי שחאדה
|
פסק דין |
בפניי שתי תביעות שהוגשו על ידי התובע, האחת, תביעה להרחבת זמני השהות של הקטינים עם האב, התובע. השנייה, תביעתו להפחתת מזונות הקטינים עקב שינוי נסיבות מהותי.
-
רקע והליכים
-
הצדדים בני זוג לשעבר, נשאו - 2010 כדמו"י ומנישואיהם נולדו הקטינים. הקטינה ילידת 2012 והקטין יליד 2013.
-
הצדדים נפרדו וניהלו הליכים רבים בפניי. פסק דין בעניין מזונות הקטינים, ניתן על ידי במסגרת תמ"ש 6332-023-14 ביום 03/09/2015 אז נקבע לאחר ניהול הליך בין הצדדים כי האב יישא במזונות הקטינים בסך כולל של 2,600 ₪. עוד קבעתי כי ככל והאם תצא למדור שכור או מדור של קבע, יישא ב- 40% מסך כולל של 4,000 ₪ בחודש כפול 5/7 וזאת בהינתן הדעת לעובדה שהקטינים לנים אצל האב שני לילות בשבוע.
-
בתביעות משמורת הדדיות שהוגשו על ידי הצדדים קבעתי בפסק הדין מיום 25/10/2016 בתמ"ש 6401-303-14 ובתמ"ש 13695-03-14 בהקדמה כי:
"מצאתי לנכון לציין התנהלות הצדדים שלפניי; על רמת הקונפליקט הגבוהה מאד השוררת בין השניים ועל חוסר פניות הצדדים לנסות ולנהל תקשורת מכבדת מינימאלית ולו לטובת ילדיהם הקטינים. הצדדים שלפניי עסוקים במלחמות של כוח, בהתנגחויות והתנצחויות האחד כלפי השני, בביקורות על תפקוד הורי לקוי של האחר תחת ראיית טובתם של הקטינים ועל גבם..."
(ראו עמ' 2 לפסק הדין מיום 25/10/2016).
למרבה הצער, חלפו כשש וחצי שנים מעת מתן פסק הדין ורמת הקונפליקט בין הצדדים נותרה גבוהה וגם עתה יש בה בכדי לפגוע בקטינים.
-
במסגרת ההליך שהתנהל דאז, הוגשו תסקירים רבים והצדדים נשלחו לקבלת חוות דעת מסוגלות הורית.
-
בחוות הדעת שהוגשה על ידי מכון שלם התרשמו בודקי המכון כי האב:
בעל כוחות אישיותיים נאותים המסוגל לשמור על התנהלות עקבית ומעשית בתחומים אשר אינם נוגעים לקונפליקטים האישיותיים. עם זאת, במישור הרגש- אישיותי עלול תפקודו להיות בלתי עקבי ותלוי במידת העומס הרגשי המופעל עליו ובמידת הפגיעות שמתעוררת במצבים השונים.
הגם שיכולתו האינטלקטואלית גבוהה הרי ששימוש היתר בהכחשה עלול להביא לראיית מציאות סובייקטיבית מדי וכן לפגוע ביכולתו לראייה עצמית יותר ביקורתית.
ניכר כי הקשר עם הילדים חשוב ומשמעותי עבורו. עם זאת, עיסוקו העודף בנושא ה"שיוויון" של הסדרי הראייה משקף בעיקר את הפגיעה והעלבון שלו מול האם. מתוך עלבון זה מתקשה האב לראות את כלל התמונה, דהיינו, האופן בו המשך הדיונים וחוסר נכונות להתפשר, משמר את הקונפליקט ומאלץ את הילדים להימצא על קו האש בין הוריהם.
-
ביחס לזמני השהות נקבע כי אין מניעה לקיים זמני שהות פתוחים ונרחבים, כאשר בעניין זה צוין כי העיסוק בנושאים הפורמליים של השיוויון המוחלט בזמני השהות רק תורם להימשכות הקונפליקט ואינו משמש את טובת הקטינים.
-
ביחס לאם התרשמו בודקי המכון כי האם בעלת מאפייני חשיבה נוקשים המייצרים לא פעם שיפוט לא תקין של המציאות הרגעית או ביכולת קבלת ההחלטות לעתיד והיא נצמדת בנוקשות למוכר וחרדה מפני הלא ידוע.
-
לעניין המשמורת עלה כי האם בעלת תפקוד תקין ויציב. מתוך הסטורית חייה אין עוררין לגבי היכולת שלה לקחת אחריות ולדאוג לצרכי ילדיה. עם זאת, משאביה הרגשיים והמחשבתיים מקשים עליה להתנהל בצורה יעילה במצבי קונפליקט ומשבר.
-
במשא ומתן בין הצדדים, הונח כי היא מונעת מחשיבה חרדתית, נוקשה, מכלילה עם קושי לקחת אחריות על החלק המטרפד בתקשורת הזוגית ועם קושי לדמיין אפשרויות שונות מאלו שהיא מציגה. אפיונים אישיותיים אלו עלולים לזלוג גם אל תוך ההורות.
-
בסופו של יום, קבעתי כי הענקת התואר הורה "משמורן" תגביר החיכוכים בין בני הזוג והסתייגות ממנה תגדיל הסיכויים כי המאבק בין ההורים יגיע לסופו וימנעו חיכוכים מיותרים בין הצדדים.
-
משכך, קבעתי בסעיף 31 לפסק הדין כי תהא אחריות הורית משותפת לשני ההורים ולא תיקבע משמורת על הקטינים למי מהצדדים.
-
בהתייחס לחלוקת זמני השהות נקבע כי:
"חלוקת זמני שהות של הקטינים עם הוריהם תהא על פי המתכונת שלהלן, זאת לאחר ששוויתי לנגד עיני את מרקם היחסים העדין של המשפחה שלפניי, לרבות גילאי הקטינים:
(א)האב יפגוש בילדיו בימים ב' ו-ד' בשבוע, מתום יום הלימודים במוסד החינוכי (גן או צהרון, לשיקול דעת האב) ועד שישיבם למחרת היום ישירות למוסד החינוכי בתחילת יום הלימודים.
במקרה בו הקטינים לא ישובצו לצהרון איסוף הקטינים יעשה ישירות מבית אחות האם או ממקום אחר בו ישהו הקטינים לאחר תום יום הלימודים, כאשר על האם לעדכן את האב בכל שינוי כאמור שעתיים קודם האיסוף.
(ב)בכל סוף שבוע שני ישהו הקטינים עם האב החל מיום שישי כאשר האב יאסוף הקטינים ישירות מהמוסד החינוכי ועד ליום ראשון בבוקר עת ישיבם למוסד החינוכי.
(ג)חגי ומועדי ישראל יחולקו בין ההורים בחלוקה שווה ביניהם ולסירוגין, כאשר כל שנה החלוקה תהא במהופך לשנה הקודמת, כאשר האב ייקח הקטינים בערב החג עד השעה 07:00 מבית האם וישיבם עד השעה 21:00 בצאת שבת או חג.
ככלל חג גובר על שבת, ובמקרים כאלו יהיה על ההורים לתאם שינוי בשבתות כך שיתאפשר קשר רציף של הילדים עם שני ההורים.
(ד)בחופשת הקיץ ובחופשת סוכות ופסח זמני השהות שנקבעו לאב יחלו מהשעה 07:00 בבוקר.
הקטינים ישהו מחצית החגים אצל האם ומחצית אצל האב באופן שווה, כאשר ההורה שאצלו נחוג החג, הקטינים ישהו אצלו במחצית ראשונה של חופשת החג.
בהתייחס לחופשת הקיץ, אני קובעת שככל שהקטינים לא ישהו בקייטנה בחודש יולי, הרי שיהיו בשבועיים אחרונים של חודשים יולי ואוגוסט אצל האב. ככך שיהיו בקייטנה, ישהו אצל האב שבועיים אחרונים של חודש אוגוסט ושבוע אחרון של חודש יולי.
במועדים אלו וככל שהאב לא יצא לחופשה ארוכה, יתקיימו הסדרי הראייה במהופך לאם.
(ה)מקום בו הקטינים לא יפקדו את מוסד החינוך עקב מחלה, יאסוף האב את הקטינים ישירות ממקום הימצאם ויחזירם למחרת האם ישירות למוסד החינוכי או לבית האם בשעה 07:00 בבוקר, בהתאם למצבם הרפואי.
(ו)בתקופות מחלה של הקטינים תהא עדיפות להורים לשהות עם הקטינים קודם פנייה לגורם שלישי שיטפל בהם ועל ההורה בחזקתו מצויים הקטינים באותה העת לפנות להורה השני בהצעה לשהות עם מי מהקטינים בעת מחלתם.
(ז)לפני כל פעולה רפואית יעדכנו ההורים זה את זה על מנת שיבחרו האם לקחת חלק באותה הבדיקה.
(ח) הנני מסמיכה את פקידת הסעד לסדרי דין על פי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1965, לשנות, לצמצם, להרחיב את הסדרי הראיה ככל שיידרש. ההסמכה הינה למשך שלוש שנים מהיום.
(ט)כ"א מהצדדים יקח חלק בהדרכה הורית.
(י)הצדדים יסתייעו בתיאום הורי לצורך סיוע בפתרון המחלוקות וניהול הורות משותפת מיטיבה עבור הקטינים"
(עמודים 19-20, שורות 17-34).
-
על רקע טענות וחשש לפגיעה מינית בקטינה מצד האב והסב, הוגשה לבית משפט בקשה חסויה ביום 26/07/2017 כשלאחריה, הופסקו לאלתר זמני השהות של האב עם הקטינים.
-
האב הגיש תביעה חדשה לקבוע הסדרי ראייה במסגרת תיק 58107-11-17 ואף הכחיש את המיוחס לו.
-
בסופו של יום ולאחר קבלת מספר המלצות, חודשו המפגשים בין האב לקטינים כאמור בהחלטתי מיום 21/12/2017.
-
בדיון שהתקיים ביום 13/02/2018 הוריתי על מינויה של ד"ר ... לצורך בחינת הטענה על פגיעה מינית בבת הקטינה.
-
בחוות הדעת מיום 15/04/2018 ציינה ד"ר ... כי לעמדת המכון, הבת לא חוותה פגיעה מינית בבית אביה, לא ע"י האב ולא ע"י הסב.
-
הקשר בין האב לקטינים חודש על פי המלצות המכון ובתיווכו ופיקוחו וביום 17/05/2018 הוריתי כי המפגשים יחזרו להתקיים בהתאם להוראות פסק הדין מיום 25/10/2016, כאשר בין לבין מונה אפוטרופוס לדין לקטינה.
-
האם הגישה תובענה נוספת להמשך הטיפול לקטינה במסגרת הליך 5651-06-18 ובסופו של יום הוריתי על טיפול בקטינה באמצעות הפסיכולוג ... בהחלטתי מיום 12/05/2019. ביום 11/09/19 נסגר התיק שעה שמוצה הסעד.
-
האב הגיש תביעה נוספת בתיק 11846-10-18 ביום 07/10/2018 במסגרתה עתר לנקוט בהליכים כנגד הנתבעת בגין ביזיון בית משפט. פסק דין ניתן בהסכמה ביום 20/12/2018 ובמסגרתו הוסדרו זמני שהות בחגים, חופשים, ימי מחלה ועוד מחלוקות שהיו בין הצדדים.
-
ביום 23/02/2020 הגיש האב כתב תביעה להרחבת הסדרי השהות עם הקטינים בתלה"מ שמספרו 55266-02-20 ותביעה להפחתת מזונות בתלה"מ 55306-02-20.
תביעה 55266-02-20, הרחבת זמני שהות עם הקטינים
-
במסגרת תביעה זו עתר האב להרחבת זמני השהות שנקבעו לחלוקה שוויונית. דהיינו, עתר כי בית משפט יקבע כי הקטינים ישהו עמו באופן קבוע בימים א', ג', ה' וסופ"ש לסירוגין. לחילופין, עתר האב לקבוע כי ישהו עמו בימים ב', ד' ו-ה' בשבוע שאינם לנים עמו בסופשבוע ובשבוע שלאחר מכן, ילונו עמו בימים שני ורביעי ושישי שבת.
-
טענות האב
-
חל שינוי נסיבות המצדיק קבלת התובענה. לטענתו, האם בהתנהלותה הקיצונית, אובססיבית ואכזרית, המקצינה במהלך השנים כנגדו, מזיקה ופוגעת בקטינים עד כדי התעללות בהם. האם פוגעת בנפשם של הקטינים, גזלה את ילדותה של הבת, פגעה בקשר של האב עם הקטינים כולל תפירת תיקים פליליים לאב והסב.
-
האם גרמה לקטינים טלטלות רגשיות עזות, ניסתה לשבור את תפיסת הקטינים את הוריהם כהורים מיטיבים ואת ביתם כמקום הבטוח עבורם.
-
מומחית בית המשפט בהליך הקודם, הד"ר וישנה, המליצה על הרחבת זמני השהות ואף ציינה במענה לשאלות ההבהרה כי המגמות המומלצות הינן השוואת זמני השהות בין ההורים.
-
בהתאם לפסיקה וההלכה, המגמה היא אימוץ המלצות המומחה בהיעדר טעמים כבדי משקל כנגד ההמלצה.
-
פסק הדין ניתן כאשר הקטינים היו בני 4 ו-3 לערך. כיום הילדים גדולים וחלפו שנים. הקטינים זקוקים להורה שיקנה להם ערכים ובמקרים מסוימים די בגיל בכדי להוות שינוי נסיבות.
-
האב הפנה הן לבדיקת המסוגלות ההורית שנערכה במסגרת הליך 6401-03 -14 והן לבדיקה במכון של טלי על רקע החשד לפגיעה מינית במסגרת תלה"מ 46617-03-18, כאשר לטענתו חרף חלוף הזמן, הרי שממצאי שתי חוות הדעת דומים, בין היתר הפנה האב לכך שהאם אינה מסוגלת להביע רגשותיה בדרך נורמטיבית, קיים אצלה קושי בשיפוט חברתי ונטייה לראות דברים בדרך לא קונבנציונאלית ועוד. לאב בקורת רבה על דרך חינוכה של האם כפי שפרט בכתב תביעתו.
-
כיום חלוקת זמני השהות יוצרת ניתוק בלתי נסבל של חמישה ימים בין האב לקטינים ובמחזוריות של 14 יום, הוא לא פוגש אותם ארבעה ימים ברציפות ואילו האם יומיים בלבד.
-
בסופו של יום, חזר התובע על בקשתו ועתר כי בית משפט יורה על אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית.
-
בסיכומיו הוסיף וטען האב כי יש ליתן משקל לרצון הילדים בהתאם לאמנה לזכויות הילד והוראות תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א- 2020.
-
עוד הוסיף כי לא ניתן להתעלם מהאירועים הקשים שהמשפחה חוותה מאז מתן פסק הדין הקודם בעניינם של הצדדים לרבות האשמות מצד הנתבעת שהרחיקו אותו מהקטינים תקופה ארוכה.
-
הוא אב מעורב עד מאד בחיי הקטינים, אם בתחום הרפואה, שיניים, שיחות, דואג לקידומם בתחום בלימודים בתחומי חשבון, אנגלית ועוד. פירות השקעתו באים לידי ביטוי בתעודות ההצטיינות הרבות שקבלו הקטינים. בתקופת הקורונה כשנותרו ללא חוגים, דאג לרכוש להם פסנתר ושמורה תגיע לביתו על מנת שילמדו ואף רשם הקטינים לחוגם נוספים. עוד הוסיף כי גם לעמדת העו"ס הוא ממלא תפקידים רבים בטיפול בילדיו.
-
לאב טענות קשות כנגד העו"ס אשר התרשמה מהקטינים בעת מפגש אחד עמם ביום שבתון בבחירות וביקש להעדיף את עמדת הפסיכולוג שטיפל בקטינה במשך כשנתיים.
-
אשר על כן, עתר האב כאמור בתביעתו ואף ביקש לחלוק בנטל הנסיעות תוך שמבקש להותיר על כנם את יתר ההסדרים שנקבעו בהליכים קודמים בין הצדדים.
-
טענות האם
-
האם מתנגדת לעתירות התובע וטענה כי אין כל הצדקה להרחיב את זמני השהייה של האב עם הקטינים.
-
התובע הוא שנקט ברוב ההליכים כנגדה, הכפיש והשמיץ אותה.
-
לטענתה, יש לראות בחוות דעתה של ד"ר וישנה כחוות דעת שלוקה בחסר.
-
הנתבעת לא יזמה את התלונה ברווחה או במשטרה. הילדה היתה בטיפול רגשי ובמסגרת הטיפול העלתה טענות בנוגע לפגיעה שחשה.
-
העובדה שהתיק הפלילי כנגד האב נסגר אינה מצדיקה השתלחות באם ואין בה בכדי לקבוע כי הקטינה אינה דוברת אמת.
-
אין בשינוי גילם של הקטינים בכדי להוות נסיבה חדשה לשינוי זמני השהות.
-
לאב אישיות נרקיסיסטית והוא כהרגלו מעניק לעצמו ציון לשבח על היותו אב למופת.
-
האב טוען כי קשה לילדים במהלך סוף השבוע בו יש נתק של ארבעה ימים. עם זאת, בפועל במהלך הימים הללו אינו טורח להתקשר ולדרוש בשלומם ואינו עושה דבר על מנת להקל עליהם.
-
האב משתלח בילדה ופוגע בדימויה העצמי בכל מיני הערות פוגעניות.
-
האב עצמו לא טרח לקבל טיפול כפי שהומלץ על ידי המומחים על מנת שיוכל להכיל את הקטינים.
-
חרף הציונים שהאב מחלק לעצמו, הרי שהילדים חוששים להביע רגשות בעת שהותם אצלו.
-
התובע הפר צווי בית משפט, ערב הילדים בהליכים המשפטיים .
-
האב אינו מביא הבת לחוג בכלל תוך מתן תירוצים בלתי מתקבלים על הדעת, מקלל האם בפני הילדים ועוד.
-
האב אינו מחמיץ שום הזדמנות לריב איתה ומבצע מניפולציות על הקטינים.
-
בסיכומיה הוסיפה וטענה כי לא חל כל שיוני נסיבות מאז מתן פסק הדין ביום 25/10/2016 המצדיק הרחבת זמני השהות.
-
האב לא הפנים כי טובת הקטינים מחייבת אותו שלא להשמיצה בפני הקטינים ואף לתת לה הכבוד הראוי כאמם.
-
חרף האמור בפסק דינו הקודם של בית משפט, לא חל כל שינוי בהתנהגות האב ולעניין זה, הפנתה האם לקביעות הפסיכולוגית הקלינית מיום 24/03/2016.
-
אף מעדות הפסיכולוג הקליני של הקטינה, ניתן לראות כי שינוי בזמני השהות אותו מבקש האב, אינו משמעותי ונועד אך להשתיק או לרצות את התובע ויש להפנות את התובע לטיפול, שכן אחרת לא יסתיים הקונפליקט בין הצדדים.
-
העו"ס לא המליצה על שינוי זמני השהות או הרחבתם. וזאת חרף הטחת האשמות מצד האב כנגדה בחקירתה בדיון.
-
התובע עקשן, ממוקד מטרה ומתעלם מטובת הילדים, מהמלצות העו"ס ומהמלצות גורמי הטיפול, מסרב לקבל טיפול ומתעקש על הרחבת זמני השהות תוך שמצהיר כי אינו מסוגל להיות עם הנתבעת בחלל אחד.
-
האב אינו מאפשר לקטינים תקשורת עם האם בשעה שהם נמצאים אצלו ואין בעובדה שהם כעת בני 9 ו- 10.5 בכדי להצדיק הרחבת זמני השהות.
דיון והכרעה
-
כידוע, בהתאם להוראות החוק והפסיקה על בית המשפט לשקול את טובת הקטינים כאשר מושג זה נשקל ביחס לקטין הקונקרטי שעניינו נידון בפניו (ראו למשל בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני, פורסם ביום 02/10/2008 במאגרים משפטים) ומושג זה הוא מושג עמום שעל בית משפט לצקת בו תוכן. בין היתר ובהתאם לפסיקה, בית משפט נעזר בחוות דעת מומחים ותסקירי העו"ס ו"בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים ייטה בית-המשפט לאמץ את מימצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן" (ראו רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה (2) 321,331).
-
בתיק הוגש תסקיר ביום 18/05/2021 ממנו עולה כי אין חדש תחת השמש וגם כעת ניתן להתרשם מאינטראקציה זוגית ותקשורת שלילית ביותר בין שני ההורים כאשר להתרשמות העו"ס המפגש בין ההורים מעורר אצל האב רגשות של פגיעות, קורבנות, כעס, אשמה ותוקפנות המביאים אותו לחוסר ויסות ואי שליטה עצמית. האם הגיעה למפגש תוך רצון לשיתוף פעולה אולם משהחלו חילופי דברים בין הצדדים, הגמישות מצידה התחלפה בנוקשות ואמירות קשות כלפי האב ומשפחתו.
-
בסופו של יום המליצה העו"ס על הותרת המצב הקיים. לעמדתה חלוקת זמני שהות ללא שינוי משמעותי תשמר את היציבות והרצף שנוצרו לקטינים. עוד ציינה כי אינה מתרשמת שהקטינים זקוקים לשינוי בחייהם בעת הנוכחית ובמיוחד לאור עוצמת הסכסוך הקיימת גם כעת. לעמדתה, הפניות החוזרות בסוגית זמני השהות יש בה בכדי לפגוע בשקט, היציבות וברוטינת החיים של הקטינים והוספת יום צריכה להיות בתיאום ובשיתוף פעולה בין ההורים.
-
בחקירתה ביום 07/07/2022 ציינה העו"ס שמאז כתיבת התסקיר במאי 2021 לא היה לה קשר עם הצדדים, למעט פנייה של יועצת בית הספר ביחס להידרדרות במצבה הרגשי של הקטינה במרץ 2022 כאשר תקופה קצרה לאחר מכן הודיעה היועצת כי חל שיפור במצבה הנפשי. עוד השיבה כשנשאלה מדוע יום נוסף ייצור כאוס כי:
"אני לא התרשמתי כאוס. כן התרשמתי כי לא צריך לאתגר את הילדים ביום נוסף. כשכתבתי לאתגר, התכוונתי לומר שהילדים תארו מחלוקות על כל דבר ועניין, כשהם מגיעים להורה אחד, הדברים שנשמעים בבית כנגד ההורה האחר, נשמעים באופן קבוע, על כל דבר יש מחלוקת. סברתי שתוספת יום לא תסייע"
(עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 26-30).
ובהמשך:
"ש. בשיחה האחרונה שלנו שאמרתי לך שאני מוכן לפשרה להשוות את הזמנים את אמרת שאין מניעה להגיע לזה רק צריך תיאום בין ההורים?
ת. אמרתי שזה דורש הסכמה ושיתוף פעולה דרך תיאום הורי לא במצב הנוכחי שמתקיים בין ההורים"
(עמוד 8, שורות 28-31).
-
מנגד, במענה לשאלות הבהרה לחוות דעת המומחית מיום 24/05/2018 ציינה המומחית כי המגמות המומלצות בנוגע להסדרי שהות צריכות להיות לכיוון של השוואת הזמנים אצל האב והאם. בעניין זה יוער כי בשלב הראשוני של חידוש הקשר (לאחר הנתק בין הילדים לאב לאור ההאשמות שעלו, שבגינן מונתה המומחית) לא הומלצו שינויים מרחיקי לכת. עוד אוסיף כי מאז קבלת חוות דעת המומחית, חלפו כחמש שנים וזמני השהות חזרו לסדרם.
-
עוד נחקר במסגרת ההליך, הפסיכולוג אשר מונה על ידי בית המשפט לטפל בבת וטיפל בה לאחר תום הליכים קודמים כשנה ושלושה חודשים. מדברי הפסיכולוג עולה כי השהות אצל האב היתה טובה וכך גם השהות אצל האם. בעניין זה העיד כי:
"הבנתי שבשני המקומות היא מקבלת. אצל האב את נושא ההעשרה ואצל האמא נושא של המשפחה, גם אצל האב יש נושא המשפחה. היא דאגה להגיד שהכל שווה אצל שניהם. לא הרגשתי רצון או העדפה לכיוון אחד על פני האחר"
(עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 22-24).
עוד ציין כי:
"ש. האם לדעתך הרחבת הסדרי השהות עלולה לגרום לנזק לילדה או לערער את היציבות שלה?
ת. אני לא חושב ששינוי של 5% לפה או לשם יהיה משמעותי. אני כן חושב שזה יהיה משמעותי בשבילך. אם יהיה שוויון אולי זו תהיה הפעם האחרונה שתבקרו בבית המשפט. אני חושב שזה ירגיע אותך ויהפוך את המצב ללא עימות...
ש. האם לדעתך זה מטיב עם הילדים שמחמישי עד שני האב לא רואה את הילדה?
ת. אני חושב שבטוח לא יעשה לה רע, זה יעשה לה טוב כי תמיד טוב להיות עם אבא וגם טוב להיות עם אמא, אם זה יגרום לכם להפסיק לריב אז זה טוב...אני חוזר ואומר שאם תפסיקו להגיע לבית משפט זה יביא שלווה לילדה...כמו שאני אומר שאתם שווים כך הילדה אמרה אבא טוב וגם אמא טובה"
(עמודים 9-10 לפרוטוקול, שורות 30-13).
-
יצוין כי במסגרת הליכים קודמים בין הצדדים, עתר האב כי בית משפט יורה על מתן צו המאפשר לחסן את הקטינים לחיסון קורונה ושפעת. האם התנגדה למתן החיסון ואף בקשה כי הקטינים יישמעו על ידי בית המשפט ביחס לחיסון. משכך, עתר האב כי ככל שנשמעים הילדים, הרי שיש לשמוע עמדתם ביחס להרחבת זמני השהות.
-
הקטינים נשמעו ביחידת הסיוע ביום 30/01/2022 ולאחר עיון בדו"ח יחידת הסיוע, מצאתי כי חיסונם עולה בקנה אחד עם רצונם. בנסיבות אלו, ולאור המלצת משרד הבריאות באותה העת, נעתרתי לבקשה ביום 03/02/2022.
-
בין לבין נשמעה ביחידת הסיוע גם עמדת הילדים בנוגע להרחבת זמני השהות. מהדיווח החסוי עולה כי לקטינים קשר חם ואוהב עם כל אחד מההורים ואף עם הסבים והסבתות משני הצדדים ואלו מעורבים בחייהם. כן התרשמתי כי רצונם של הקטינים הוא לזמני שהות שוויוניים בין ההורים וכי הם מתגעגעים לאב כאשר נוצר פער אחת לשבועיים ולא רואים אותו מספר ימים.
-
אם כן, וכפי שציינתי לעיל, השיקול אותו על בית משפט לשקול בעת הכרעה בסוגיות הנוגעות לזמני שהות הוא טובת הקטין כאמור בהוראות סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962.
-
כפי שעולה מכל גורמי המקצוע, הרי שחרף התהפוכות הקשות שעברה המשפחה והנתק משל הקטינים מהאב לתקופה של כשבעה חודשים, הרי שמדובר באב מיטיב ומשמעותי ואף מתסקיר העו"ס שהתנגדה להרחבת זמני השהות ביום, עולה כי המניעה היחידה לכך, היא הקונפליקט בין ההורים והיעדר שינוי נסיבות.
-
אומר כבר עתה כי אין דעתי כדעת העו"ס. אכן, גם כיום כעשר שנים מאז תחילת ההליכים ביניהם, הצדדים עדיין אינם מצליחים לייצר ביניהם תקשורת תקינה וחבל. עם זאת, אין בכך בכדי למנוע קשר משמעותי לקטינים עם שני ההורים. זאת ועוד, העו"ס אף התנגדה להרחבת זמני השהות מהטעם שאין הצדקה לטלטלה ושינוי בחיי הקטינים. המדובר בהוספה של יום אחד בשבועיים ואיני רואה בכך שינוי משמעותי ובמיוחד לאור דברי הפסיכולוג שטיפל בילדה ואף הוא לא ראה בכך שינוי משמעותי.
-
בנוסף, זמני השהות נקבעו במסגרת פסק הדין שניתן על ידי ב- 25/10/2016, בעת שהילדים היו בני ארבע ושלוש לערך, מקטני קטינים. מאז חלפו כשש וחצי שנים.
-
עוד אוסיף כי בהמלצת מכון שלם שניתנה ביום 27/03/2016 נלקחה בחשבון עובדה זו ובמסגרת חוות הדעת שהוגשה בתיק דאז נרשם כי: "בשל גילם של הילדים לא מומלץ על מעברים רבים מדי בין בתי ההורים ורצוי לשמור על סדר קבוע בשבוע שלהם (עמוד 42 לחוות הדעת).
-
כיום הבת כבת 11 והבן בן 9.5 לערך. חזקת הגיל הרך אינה חלה. בנוסף, יש ליתן משקל משמעותי לרצון הילדים אשר אוהבים את שני הורים והרוצים לגדול בשקט, שלווה ובאופן שוויוני עם שני הוריהם המיטיבים. בעניין זה יוער כי בעבר ונוכח גיל הילדים דאז שהיו מקטני קטינים, לא נשמעה עמדתם. אשר על כן, די בכך בכדי להוות שינוי נסיבות משמעותי המצדיק קבלת תביעת האב.
-
בנסיבות אלו ושעה שמדובר בשני הורים מיטיבים, לא מצאתי מקום להעדיף את עמדת העו"ס דווקא ואני סבורה שיש ליתן משקל משמעותי לרצון הילדים, לעובדה שאין בהוספת יום נוסף אחת לשבועיים לזמני השהות בכדי להוות טלטלה בחייהם כדברי הפסיכולוג שטיפל בבית תקופה ארוכה ולרצון האב והקטינים לחלוקת זמני שהות שוויונית. יוער כי אף התסקיר אינו מצביע על חוסר נוחות של הקטינים עם האב. כך גם השוני בתפיסת עולמם של ההורים, אין בו בכדי להצדיק שינוי בזמני השהות ביניהם או העדפת הורה אחד על פני משנהו. הקטינים הסתגלו למעברים בין הבתים השונים ואיני סבורה כי תוספת של יום נוסף אחת לשבועיים עלולה לגרום לשינוי או טלטול של שגרת יומם. בנסיבות אלו, איני מוצאת כל הצדקה להותיר את זמני השהות הקיימים על כנם חרף המחלוקות הקשות בין ההורים.
-
בשולי הדברים אציין כי אין מקום לקבל טענות האם לפיה תכליתה של התביעה להביא להפחתת המזונות בלבד שכן האב אינו יוצר קשר בעת שהקטינים נמצאים עמה במשך ארבעה ימים ברצף. בית המשפט אכן מביע פליאה על כך שהאב אינו מוצא מקום ליצור קשר עם הקטינים במשך ארבעת הימים הללו. עם זאת, לא התרשמתי שמדובר במקרה כטענות האם.
כבר בהליכים הראשונים, לפני כתשע שנים, שהתקיימו בין הצדדים נאבק האב לחלוקת זמני שהות שוויונית, טען כי יש להורות על שינוי זמני השהות כך שיהיו זהים והתקשה להשלים עם תוצאות פסק הדין שניתן באוקטובר 2016.
-
סוף דבר
אני נעתרת למבוקש בכתב התביעה ומורה על הרחבת זמני השהות בין האב לקטינים כך שאחת לשבועיים בשבוע בו הקטינים אינם לנים בסוף שבוע אצל האב, הם ישהו אצלו גם ביום חמישי כך שהאב יאסוף את הקטינים מבית האם או המוסד החינוכי ביום חמישי וישיבם ביום שישי בבוקר. יתר זמני השהות שנקבעו יוותרו על כנם.
כן מצאתי מקום לקבל את עתירת האב בנוגע לנטל הנסיעות שעה שעליו עיקר נטל ההסעה של הקטינים במהלך כל השנים. משכך, אני קובעת כי בימי מחלה או שבית, באחריות ההורה שאינו שוהה עם הקטינים לאוספם בשעת סיום המסגרות המתוכננת של הקטינים. בנוסף, אני קובעת שבתקופת חגים וחופשות, באחריות ההורה שאליו אמורים להגיע הקטינים, לאסוף אותם מבית ההורה האחר.
אין שינוי ביתר סעיפי פסקי הדין הקודמים בעניינם של הצדדים והם יוותרו על כנם.
בנסיבות העניין ושעה שהתרשמתי שחרף חלוף השנים מאז פרידת הצדדים, עדיין התקשורת בין הצדדים שלילית ביותר, נגועה בעוינות וחוסר הערכה של הצד שכנגד, מצאתי מקום להפנות הצדדים לתיאום הורי.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין למחלקת הרווחה לצורך הפניית הצדדים לתיאום הורי כאמור. צד שלא ישתף פעולה עם התיאום ההורי, יישא בהוצאות של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.
התביעה להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות משמעותי- תלה"מ 55306-02-20
-
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
-
פסק הדין בעניין מזונות הקטינים ניתן על ידי ביום 03/09/2015.
-
במסגרת פסק הדין הועמד שכרה נטו של האם על סך של 12,350 ₪ והכנסתה הפנויה הועמדה על סך של 11,650 ₪.
-
ביחס לאב, הועמד שכרו מעבודתו כמורה על סך של 5,600 ₪ לחודש ממוצע, העברת שיעורים פרטיים כמורה על סך של 500 ₪, תקבולים מתחנת הדלק של המושב על סך של 1,000 ₪, השכרת שטחי חקלאות 250 ₪ לחודש, דמי שכירות בסך של 3,700 ₪. משכך הועמדה הכנסתו הפנויה על סך של 11,500 ₪.
-
במסגרת פסק הדין נקבע כי מזונות הבת יועמדו על סך של 1,350 ₪ ומזונות הבן על סך של 1,250 ₪. עוד נקבע שככל שהתובעת תצא למדור שכור או לדירה שתרכוש, מבית הוריה, יחויב הנתבע בהוצאות מדור ואחזקתו בסך של 40% מסך כולל של 4,000 ₪ *5/7 בשים לב לכך שהקטינים לנו יומיים בשבוע בבית האב.
-
כן נקבע כי האב יישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי או הביטוח המשלים ובמחצית הוצאות חינוך.
-
טענות האב
-
ביום 03/09/15 ניתן פסק דין ביחס למזונות הקטינים במסגרת תמ"ש 6332-03-14 וכשנה לאחר מכן ביום 25/10/16 ניתן פסק דין ביחס למשמורת הקטינים.
-
זמני השהות של האב עם הקטינים הופסקו נוכח מעשי האם ביום 25/10/2017 לאור הטענה בדבר פגיעה מינית בקטינה שלאחריה הופסקו זמני השהות בין האב לקטינים למשך שבעה חודשים. התיק נסגר במהירות לאחר שמומחה בית משפט שלל כל פגיעה מינית בקטינה והמליץ על הרחבת זמני השהות.
-
בית משפט הסתמך על כך שהילדים מתחת לגיל שש וחובת האב במזונותיהם הינה אבסולוטית. לבת נקבעו מזונות בסך של 1,250 ₪ ולבן מזונות בסך של 1,350 ₪.
-
הוצאות המדור והחזקתו הועמדו על סך של 40% מסך של 4,000 ₪ לכל היותר ומאחר ובעת מתן פסק הדין לנו הקטינים אצל האב פעמיים בשבוע, התחשב בכך בית משפט וקבע כי האב יישא ב-5/7 מהוצאות המדור ובסך הכל, יישא בסך של 1143 ₪ בגין המדור ואחזקתו.
-
מדי חודש נושא האב בסך כולל בגין מזונות הקטינים, מדורם ואחזקתו בסך כולל של 3,743 ₪ ובמחצית הוצאות חינוך ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות.
-
בפסק הדין מיום 25/10/2016 נקבע כי הקטינים שוהים אצל האב כ- 45% ואצל האם כ- 55%.
-
חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטול המזונות, שכן פסק הדין למזונות ניתן כשנה וחודש לפני שניתן פסק דין בעניין זמני השהות. יצוין כי האב לא מיהר להגיש תביעה להפחתת המזונות שכן המתין בסבלנות עד לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15.
-
אין לקבל הטענה לפיה שינוי הדין אינו מהווה שינוי נסיבות.
-
האב משמש כמורה ומשתכר בממוצע 6,217 ₪ לחודש.
-
האב מקבל מדי חודש 2,350 ש"ח בגין תמלוגים מתחנת הדלק ואיזור התעשייה אשר בבעלות המושב בו רכש ביתו.
-
האב מקבל 4,000 ₪ ברוטו בשנה מהשכרת שטחים חקלאיים כאשר מהכנסה זו, יש לנכות 700 ₪ בגין ארנונה המשולמת על השטחים הללו ולמעשה, מדובר בהכנסה חודשית בסך של 275 ₪.
-
האב משתכר משיעורים פרטיים שכר ממוצע של 1,000 ₪ לחודש.
-
הכנסת האב כ- 9,842 ₪ לחודש ולאחר תום למודי משפטים אמור להתחיל התמחות בבית משפט מחוזי וישתכר כ- 5,500 ₪ ולאור הירידה בשכרו, יעמוד השכר על סך של כ- 8,142 ₪.
-
האב רכש את חלקה של האם בבית המשותף במושב ונטל משכנתא של מליון ₪, נטל הלוואות מבני משפחתו ובסך הכל, מחזיר הלוואות בסך כולל של 6,285 ₪.
-
האב משכיר את הבית במושב בסך של 4,500 ₪, אולם לא ניתן לראות בהכנסה זו הכנסה קבועה, לאור מצבו הרעוע של הבית.
-
ביחס לאם, טען כי משתכרת מעבודתה כהנדסאית אלקטרוניקה סך של כ- 14,000 ₪ נטו לחודש; האם פתחה בביתה סטודיו לצילום ומשתכרת ממנו כ- 5,000 ₪ לחודש; מקבלת מזונות בסך של 3,750 ₪, קצבאות בסך של 343 ₪ וסך הכנסתה נטו, עומדת על כ- 22,843 ₪.
-
בסיכומיו הוסיף וטען כי בעת מתן פסק הדין למזונות לנו הקטינים בביתו יומיים בלבד במהלך השבוע ובימי חול בלבד. לאחר מתן פסק הדין הורחבו הזמנים כך שכוללים שבתות ובפסק דין נוסף שניתן, הורחבו זמני השהות בחגים ובחופש הגדול ובנוסף, הורחבו במסגרת פסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים ולפיכך, המדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק קבלת תביעתו.
-
בכל הנוגע לשכרו, טען האב כי כיום ביצע הסבה מקצועית והוא עורך דין, אולם בגיל 50 מתקשה להשתלב במעגל העבודה ומבקש להעמיד שכרו על הפער בין שכרו הקודם כמורה (כ- 6,217 ₪) לבין שכרו כעו"ד (כ- 10,000 ₪) ובממוצע על סך של 8,108 ₪. עוד העמיד שכר דירה אותו מקבל בגין השכרת הבית במושב על סך של 4,000 ₪.
-
האב הוסיף וטען כי נושא בהלוואות נוספות בסך כולל של 6,970 ש"ח, נטל משכנתא יחד עם אחותו הנושאת איתו בתשלומיו לאור מכירת המגרש לאחותו. בנוסף נשא בעבר במזונות בסך של 3,750 ₪ ואלו הופחתו בהחלטת בית משפט ביום 18/05/2020 לסך של 2,800 ₪.
-
לאור מצבו הכלכלי אין באפשרותו להחזיק במדור משלו ולכן וחרף אי הנעימות הוא נאלץ להתגורר עם הוריו בגיל 50 וסמוך לשולחנם..
-
האם עובדת כמהנדסת ומרוויחה כ- 12,500 ₪ נטו. בנוסף כאמור מצלמת אירועים ויש להעמיד פוטנציאל השתכרותה כצלמת על סך של 5,000 ₪. לאם יש דירה בבעלותה ורכב חדש, משכנתא בסך של 4,100 ₪ והלוואה ל- 10 שנים בסך של 950 ₪.
-
אשר על כן, טען כי יש לבטל המזונות.
-
טענות האם
-
האם מכחישה את טענות האב וטוענת כי היה אמור לקבל מהמושב סכומים בגובה של עשרות אלפי שקלים.
-
האב עבד כמורה 22 שעות שבועיות בלבד ולו היה עובד משרה מלאה היה משתכר כ- 11,000 ₪ נטו לחודש.
-
לטענתה הוא מעלים מבית משפט הכנסה חודשית בסך של 1,000 ₪ מהמושב בגין רכישה של מתחם ... השייך ליישוב.
-
בהתייחס לשיעורים פרטיים, טענה כי אין לקבל טענתו ויש להעמיד שכרו בדין שיעורים פרטיים על סך של 5,000 ₪ ולא כפי הנטען.
-
האב לא צרף כל אסמכתא ביחס למכירת מגרש לאחותו.
-
התובעת עובדת כשכירה ושכרה עומד על כ- 10,768 ₪ בממוצע.
-
שנים עסקה בצילום כתחביב וב- 2019 אף ניסתה להקים עסק כזה אולם הכנסתה הקטנה בשבוע שבועיים של צילומים לא הצדיקו העבודה וההוצאות והיא הפסיקה תוך פחות מחודש לצלם תמורת תשלום. כיום היא מצלמת בהתנדבות בבית הספר של הקטינים.
-
התובעת גררה את המשכנתא שהיתה מוטלת על דירת הצדדים, לקחה הלוואה נוספת ממקום עבודתה בסך של 100,000 ₪ ומחזירה בגינה 950 ₪ כל חודש.
-
היא משלמת החזרי משכנתא בסך של 4,050 ₪ וביטוחים.
-
לנתבעת רכב משנת 2006.
-
עוד טענה האם כי לאב רכוש רב ואף מפנה לטענת האב במסגרת הבקשה לפסיקת מזונות שם טען כי מכר לאחותו מגרש אולם לא פרט באיזה סכום ומה עשה עם הכספים שקיבל.
-
הילדים נמצאים אצל אחותה עד לסיום עבודתה והיא משלמת לה כל חודש 1,200 ₪ עבור הטיפול בהם.
-
הוצאות הבית כ- 1,350 ₪.
-
סך הוצאותיה החודשיות הקבועות עומדות על כ- 9,339 ₪ ובנוסף קיימות לה הוצאות נוספות ומשתנות מדי חודש.
-
בסיכומיה הוסיפה וטענה כי לא כל מקום להפחתה הזמנית של המזונות כפי שנקבעה ביום 18/05/2020 עת הופחתו המזונות מסך של 3,743 ₪ לסך של 2,800 ₪.
-
הכנסות האב כיום גבוהות מאלו שהיו בעת מתן פסק הדין ופוטנציאל השתכרותו גבוה יותר מאשר כמורה.
-
בפסק הדין הקודם שניתן נקבע כי הכנסתו עומדת על סך של 11,500 ₪ הכוללים גם את התגמולים מהשכרת תחנת הדלק של המושב, הכנסה משטחי שכירות, הכנסה כמורה פרטי והשכרת הבית. כיום טוען התובע כי יש להעמיד הכנסתו על סך של 11,108 ₪ ללא דמי השכירות ודי בכך בכדי לקבוע כי הכנסתו גבוהה יותר מעת מתן פסק הדין.
-
אין לקבל את טענתו לפיה שכרו עומד על 8,108 ₪, שעה שהשכר הממוצע עומד על 11,809 ₪ ולאור פוטנציאל ההשתכרות ושכרו ניתן להעמידו על סך של 15,000 ₪. לסכום זה יש לצרף דמי שכירות מהבית אשר נטען בחקירה נגדית כי שולמו לשנה מראש בסך של 50,000 ₪. הכנסתו מקרקע חקלאית עלה ועומדת כיום על סך של 4,000 ₪ לשנה בניגוד לסך של 3,000 ₪ בעבר. התובע מתעלם בסיכומיו מטענתו לפיה משתכר כ- 1,000 ₪ משיעורים פרטיים כמורה כמפורט בכתב התביעה. משכך, יש לקבוע כי לתובע הכנסות נוספות שלא משכר בסך של 8,000 ₪. התובע מתגורר בבית הוריו, הכנסתו הוכפלה ומטעם זה יש לדחות התביעה אף אם קיים שינוי נסיבות מהותי.
-
הכנסות הנתבעת עומדות על סך של כ- 11,650 ש"ח. הצילום הוא תחביב ואינו פרנסה. שכרה נטו לבנק עומד על סך של 10,386 ₪ לאחר הפחתת ניכויי חובה וכיום הכנסתה נמוכה מזו שנקבעה בפסק הדין.
-
המדור עלה מאז מתן פסק הדין המצדיק הגדלת המזונות ואף הוצאות הקטינים עלו ובנסיבות אלו, דין התביעה להידחות ויש להורות על ביטול ההפחתה שבוצעה במזונות ביום 18/05/2020.
-
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי פסקי דין למזונות הינם בגדר החריג לעיקרון סופיות הדיון ובמקרים בהם יוכח שינוי נסיבות מהותי ביחס למצב שהיה בעבר, תתאפשר התדיינות חוזרת בענייני המזונות.
בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים) (להלן: "הלכת פלונית") נקבע כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים בענייני מזונות ויש להותיר על כנו את המבחן המחמיר שהוחל ערב פסיקתו של בע"מ 919/15 ולפיו, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לשם דיון מחודש בענייני מזונות קטינים.
כן נקבע כי : "אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעה להפחתת מזונות שנקבעו...".
עוד נקבע בהלכת פלונית, שגם כאשר יוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש במזונות, הרי שעל בית משפט לשקול בזהירות את היקף הפתיחה של הרכיב בו חל שינוי נסיבות מהותי וביחס אליו בלבד, יש לפסוק בהתאם לתנאים שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15.
מה ייחשב אם כן כשינוי נסיבות מהותי?
-
בהתאם לפסיקה , הצורך "בשינוי נסיבות מהותי", חל הן כאשר מדובר בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי והן במקרה שמדובר בפסק דין שאישר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואין להבחין ביניהם, ראו הלכת פלונית לעיל.
משכך, על התובע הפחתת מזונות להוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש בעת שניתן פסק הדין למזונות. הנסיבות החדשות צריכות להצביע על שינוי מהותי היורד לשורשו של פסק הדין שניתן ואין די בשינוי כשלעצמו (ראו למשל: ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו (3) 179; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו (3) 187; בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ"ד סו (1) 369).
-
לסיכום הסוגיה אציין כי בית משפט יידרש לשינוי שיעור המזונות בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: אין זה צודק להותיר את פסק הדין על כנו לאור שינוי הנסיבות המהותי שחל; הצדדים הותירו מראש פתח לשנות את פסק הדין ככל שיחול שינוי נסיבות מהותי, אם במפורש ואם מכללא; על מבקש שינוי הנסיבות לפעול בתום לב ובניקיון כפיים (ראו ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח (1) 767.
-
מן הכלל אל הפרט
כאמור לעיל, לטענת האב, שינוי הנסיבות המהותי הוא זמני השהות של הקטינים עמו שלאחריהם המתין לפסיקת בית משפט עליון בבע"מ 919/15 .
כאמור לעיל, פסק הדין למזונות הקטינים בתיק 55306-02-20 ניתן על ידי ביום 03/09/2015.
עיון בתיקים בהם הוגשו תביעות המשמורת והחזקת הקטינים מלמד כי במועד מתן פסק הדין למזונות כללו זמני השהות של האב עם הקטינים בימי ב ו-ד בלבד ובסופי שבוע לסירוגין כך שהאב אסף את הקטינים מהמסגרת החינוכית בימי שישי והחזירם לבית האם לפני כניסת השבת וזאת כאמור בהחלטתי מיום 14/05/2015 בתיקים 6401-03-14 ו- 133695-03-14.
-
אם כן, עולה כי במועד מתן פסק הדין למזונות היו לאב זמני שהות מצומצמים שלא כללו סופי שבוע, חגים וחופשים נוכח התנגדות האם, המלצות העו"ס בעת הרלוונטית וגיל הקטינים.
-
זמני השהות של האב עם הקטינים הורחבו כך שיכללו סופי שבוע נקבעו לראשונה בדיון שהתקיים ביום 08/10/2015, דהיינו לאחר מתן פסק הדין למזונות, כאשר תחילה נקבע כי אלו יתקיימו אחת לשלושה שבועות.
-
כאמור, בסופו של יום ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ביחס לזמני השהות, נדרש בית משפט ליתן פסק דין אשר ניתן ביום 25/10/2016 ובמסגרתו נקבע כי לשני ההורים אחריות הורית משותפת על הקטינים. עוד נקבע כי האב יאסוף הקטינים ישירות מהמוסד החינוכי בימים שני ורביעי וישיבם למחרת למוסד החינוכי ובכל סוף שבוע שני. כן נקבע שהקטינים ישהו אצל האב במחצית חגי ישראל וחופשות.
-
בפסק דין נוסף שניתן על ידי במסגרת תיק 11846-10-18 ביום 20/12/2018 נדרשתי לדייק את זמני השהות עוד יותר כך שנקבעו תאריכים קבועים לזמני שהות בחופשת הקיץ והוסדרו בו מחלוקות נוספות בעניין הקטינים.
-
כיום ניתן על ידי פסק דין נוסף ובמסגרתו הוסדרה חלוקת זמני שהות שיווניות בין ההורים.
אשר על כן ובהתחשב בכך שבעת מתן פסק הדין הקודם למזונות הקטינים שהו אצל האב 28.5% מזמני השהות וכ- 71.5% אצל האם וכיום נקבעה חלוקת זמני שהות שוויונית כך שהקטינים ישהו אצל כל אחד מההורים 50% מזמני השהות ובנוסף נקבעו זמני שהות לחגי ישראל וחופשים, די בכך בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של המזונות שנקבעו וכך הינני מורה.
אומנם טענה הנתבעת בסיכומיה והצדק עמה לכך שבע"מ 919/15 אין בו כשלעצמו בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת פסק הדין שניתן, אולם לאור הפער המשמעותי בזמני השהות ממועד מתן פסק הדין הראשון ועד לאחרון (למעלה מ- 20%) מצאתי כי המדובר בפער משמעותי ובמצב דברים זה, די בכך בכדי להצדיק בחינת מזונות הקטינים וכלל טענות הצדדים וזאת תוך כדי יישום הפסיקה שנקבעה בבע"מ 919/15.
-
הכנסות האב
עיון בתלושי השכר של האב מלמד כי הכנסתו הממוצעת נטו בשנה האחרונה עומדת על כ- 9,718 ₪. אומנם טען האב כי יש להעמיד שכרו על סך ממוצע של 8,108 ₪, אלא שאין בדעתי להיעתר למבוקש, שכרו של האב עלה והוא מרוויח כיום כ- 10,000 ₪ בממוצע לחודש ונראה כי כעו"ד שכרו אף צפוי לגדול לאור שכרו בחודשים האחרונים ובוודאי שאין לקבל טענתו לפיה יש לחשב שכרו כשכר ממוצע בין השכר כמורה לבין השכר כעו"ד לאור קושי להשתלב כעו"ד בגילו.
אשר על כן, אני מעמידה שכרו בגין עבודתו על סך של 10,000 ₪. עוד אני קובעת כי לתובע הכנסה נוספת בסך של 1,000 ₪ משיעורים פרטיים כאמור בסעיף 27 לכתב תביעתו ואני מעמידה את שכרו של התובע על סך כולל של 11,000 ₪.
עוד מתברר כי האב מקבל תגמולים מהמושב בגין נכסים של המושב בו הוא בעל נחלה סך של כ- 3,300 ₪ לחודש כאשר בעבר קיבל כ- 1,000 ₪.
לאב הכנסה נוספת מהשכרת ביתו במושב בסך של 4,100 ₪. יוער כי לאחר שנדרשו הצדדים להגיש הרצאת פרטים עדכנית, צרפו הצדדים מסמכים ללא רשות בית המשפט. שעה שהמסמכים צורפו ללא רשות ומבלי שנחקרו עליהם ולא התבקשה השלמת חקירה, אין בדעתי ליתן משקל למסמכים הללו, כך ביחס להסכם השכירות בין התובע לשוכר ולפיו הסכום אותו מקבל כדמי שכירות נמוך מזה שטען לו בדיון, כך ביחס לתצהיר בת הזוג שצורף כעת וללא רשות וכך גם ביחס לטבלאות שצורפו על ידי האם ומסמכים נוספים וכאמור, בית משפט לא יידרש למסמכים הללו. כך גם אין לקבל הטענה לפיה לא מדובר בסכום קבוע נוכח מצבו של הבית, שעה שהאב הודה כי משכיר הבית. עוד לאב הכנסה נוספת באמצעות השכרת שטחי שלחין בעלות של 4,000 ₪ לשנה ובסך חודשי של 333 ₪ לחודש.
אכן האם טענה כי לאב הכנסות נוספות לא מוסברות, אלא ששעה שהתרשמתי שמדובר בהכנסות ישנות והן אינן קיימות כיום, שעה שהאב עובד כעו"ד במשרה מלאה ולא כמורה במשרה חלקית, לא מצאתי מקום לקבל הטענה ואני מעמידה את הכנסותיו החודשיות על סך כולל של 18,733 ₪.
האב טוען כפי שטען בהליך הקודם כי רכש את חלקה של האם בסך של 428,000 ₪ ואף נטל הלוואות לצורך זה. עוד טען כי סכום זה מומן באמצעות הלוואות שנטלו הוא ואחותו לאחר שמכר מגרש נוסף שאינו בנוי הנמצא בנחלה, לאחותו ולפיכך, אחותו נושאת במחצית תשלום המשכנתא. עוד טען שכיום רובצת על המשק משכנתא על סך של 789,623 ₪ אשר חלקו בה עומד על סך של 394,811 ₪ וחלקו בה עומד על סך של 3,737 ₪ כאשר אחותו נושאת ביתרה נוכח ההסכמות אליהן הגיעו ביחס למכירת המגרש המצוי בנחלה.
אומנם האב טען כי בבעלותו נחלה חלקית במושב הכוללת בית ישן שעבר אינספור שיפוצים, אולם לא ניתן להתעלם מטענות האם לפיהן שערכה עלה עד מאד מאז מתן פסק הדין ועד כה.
האב מתגורר בבית הוריו ולא התרשמתי כי נושא בהוצאות כלשהן בגין מדור ואחזקתו.
יוער כי אין לקבל את טענתו של האב שהוגשה ללא רשות בית המשפט ולאחר הגשת סיכומים לפיה מעביר לה 5,000 ₪ עבור שלושה חודשים החל מחודש ינואר 2023 וזאת נוכח נימוקי לעיל.
אשר על כן, אני מעמידה את הכנסתו הפנויה של האב על סך של כ-15,000 ₪.
יוער כי מדובר בעלייה משמעותית בהכנסות האב נוכח הכנסותיו בעבר המגיעה לכדי סך של כ- 3,500 ₪.
-
הכנסות האם
האם עובדת כהנדסאית אלקטרוניקה ולטענת האב מרוויחה כ- 12,500 ₪. עוד טען שמרוויחה כ- 5,000 ₪ כצלמת משפחה וביקש להעמיד פוטנציאל ההשתכרות שלה על סכום זה.
בנוסף טען כי יש לקחת בחשבון את קצבאות המל"ל, מענק הלימודים והמזונות ומשכך, עתר לקבוע כי הכנסותיה עומדות על סך של 20,821 ₪.
מנגד, טענה הנתבעת כי יש לדחות הטענה לפיה משתכרת מצילום. לטענתה בשנת 2019 נסתה הצילום כתחביב, מעולם לא צלמה אירוע פרט לפעם אחת שצלמה חברה בשכר. עוד הוסיפה כי יש להעמיד שכרה על סך של 11,386 שכן אין באפשרותה להתנגד להורדות משכרה כגון מיסי ועד ועוד.
אומר כבר עתה כי לא מצאתי מקום לקבל הטענה בדבר פוטנציאל הכנסתה של האם כצלמת, לא הוצגה כל תשתית ראייתית לכך ואין בפרסום חד פעמי משנת 2018 בפייסבוק בכדי לבסס תשתית כזו וגם אם נכונה טענת האב ונחסכו מהאם דמי שכפול במסגרת החינוכית לאחר שצלמה ילדים בגן, אין בכך בכדי להוות עסק. לא הוצגו בפניי כל תקבולים שקבלה מעסק זה ואני דוחה הטענה לפיה האם עובדת בנוסף לעבודתה הקבועה כצלמת.
עיון בתלושי השכר של האם מלמד כי הכנסתה הממוצעת נטו של האם עומדת על סך של כ- 13,892 ₪. בעניין זה מצאתי לקבל עמדת האם בכל הנוגע להורדות ועד, אולם ביחס להלוואות היורדות מהמשכורת, תשלום עבור הופעות, קייטנות ופעילויות חברתיות, ברי כי אין להפחיתם משכרה של הנתבעת.
האם משלמת משכנתא כעולה מתדפיס העו"ש העדכני בסך של כ- 3,300 ₪.
משכך, אני מעמידה את הכנסתה הפנויה של האם על סך של כ- 10,500 ₪.
אכן כטענת ב"כ האם, הפחתה הכנסתה הפנויה של האם ביחס לקבוע בפסק הדין עת קבעתי כי הכנסתה הפנויה עומדת על סך של כ- 11,650 ₪, אולם, אין מדובר בהפחתה מהותית המצדיקה הגדלת המזונות ובמיוחד כשלא הוגשה תביעה על כך, מה גם שממילא נדרשתי לכך במסגרת קביעת המזונות עצמם.
צרכי הקטינים
-
בכל הנוגע לצרכי הקטינים כבר נקבע בפסיקה שהגיעה העת להעלות את הרף המינימלי שאינו טעון הוכחה לסך של 1,600 ₪ (ראו עמ"ש 32385-11-18 א.ג נ' ר.ג).
ברמ"ש 59188-10-18 י.נ נ' א.נ (פורסם במאגרים משפטיים ביום 25/10/2018 קבע כבוד השופט וייצמן כי:
"לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא אשר אמד לעת עתה את צרכיו של קטין בשיעור של 1,800. לטעמי מדובר בהערכה זהירה שהיא על הצד הנמוך דווקא. יש לזכור כי קודם להלכת בע"מ 919/15 נהגו בתי משפט לאמוד צרכיו החודשיים של קטין בשיעור של כ- 1,400 ₪ ואולם הערכה זו נגעה אך ורק באשר לצרכיו ההכרחיים ואולם מאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינן הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2250 ₪ לחודש".
שני הצדדים טוענים כי מוציאים הוצאות משמעותיות על הקטינים. כך טען האב כי נושא בהוצאות ביגוד, משקפיים, צעצועים, סוניפלייסטיישן , תיקים לבית ספר ועוד ואף צין כי אינו מחסיר דבר מילדיו. מנגד, טענה האם כי הוצאותיה החודשיות על הקטינים גבוהות ומגיעה לסך ממוצע של הוצאות בסך שח כ- 15,665 ש"ח ממנו יש להפחית הוצאות המדור.
כך או כך ושעה שהכנסותיהם נטו של הצדדים עולות על השכר הממוצע במשק ואינן על הרף הנמוך והואיל וממילא הקטינים מתגוררים בשני הבתים, מצאתי מקום להעמיד צרכי כל אחד מהקטינים על סך של 2,250 ₪ נכון להיום.
-
האם חל שינוי נסיבות
כפי שקבעתי לעיל בהרחבה, הרי שזמני השהות של האב הורחבו עד לכדי 50% מזמני השהות עם הקטינים ואף נקבעו זמני שהות שווים בחופשות ומועדי ישראל וזאת מעת מתן פסק הדין למזונות בשנת 2015 אז נקבעו לאב זמני שהות מצומצמים המגיעים לכדי שני לילות בשבוע בלבד, דבר המהווה שינוי נסיבות המצדיק כאמור בחינה חדשה של המזונות שנקבעו.
-
בהתאם לפסיקה שעה שנקבע כי קיים שינוי נסיבות המצדיק בחינת מזונות הקטינים פעם נוספת, הרי שיש לבחון המזונות לאור פסק הדין שניתן בבע"מ 919/15 שם נקבע כי פסק הדין יחול במקרים בהם גיל הקטינים מעל גיל 6, ההורים חולקים משמורת פיזית משותפת והכנסתם זהה או דומה. משכך ולאור שינוי הנסיבות ושעה שהקטינים עברו את גיל שש ובהתאם לפסק הדין נקבעה חלוקת זמני שהות זהה לצדדים הרי שיש לקבוע מזונות מחדש.
-
ההכנסות הפנויות של הצדדים הן 25,500 ₪ ומתוכן סך של 15,000 ₪ בחודש לאב (59%) וסך של 10,500 ₪ בחודש (41%) לאם.
חלוקת זמני השהות של הקטינים, כאמור לעיל זהה והם שוהים על פי ההחלטה האחרונה 50% מזמנם בבית כל אחד מההורים.
סכום המזונות שנקבע לכל אחד מהקטינים עומד על סך של 2,250 ₪ ובסך הכל 4,500 ₪.
משכך ובהתאם ליחס הכנסות הצדדים על האב לשלם עבור מזונות הקטינים סך של 2,647 ₪ ובעוד שעל האם לשלם סך של 1,853 ש"ח. לפיכך, על האב להעביר לאם ההפרש ובסך של 2,647 ₪ פחות 2,250 ₪, צרכי הקטינים בביתו בהם נושא וסך הכל עליו להעביר לאם סך של 400 ₪ בגין רכיב המזונות.
-
עוד נתתי דעתי לכך שהאם היא הורה מרכז. אומנם האב טען כי רוכש דברים רבים לקטינים אולם לא ראיתי אסמכתאות לכך. מנגד, ראיתי אסמכתאות לרכישות שבוצעו על ידי האם לרבות השאלת ספרים, ביגוד, מנוי למגזין לקטינים (במסגרת תלוש השכר) ועוד. אומנם באחריות כל אחד מההורים לדאוג לציוד בסיסי לקטינים בביתו, אולם אין בכך בכדי להימנע מקביעת מנגנון הורה מרכז אשר נועד להבטיח את צרכי הקטינים שאינם תלויי שהות ואני מוצאת מקום להעמיד צרכים אלו על סך של כ- 1,300 ₪ לשני הקטינים כאשר על האב לשאת בסך של 600 ₪ ועל האם לשאת ביתרה בהתאם ליחס הכנסותיהם, כאשר בעניין זה לקחתי בחשבון העובדה שקצבת הילדים מועברת לאם ולא לאב הגם שזמני השהות שווים.
-
בכל הנוגע להוצאות המדור וכפי שציינתי לעיל, אין בדעתי להידרש לתצהירים שצורפו ללא רשות לאחר הגשת הסיכומים או לטבלאות שצורפו לאחר הסיכומים וללא רשות מבית המשפט, שעה שנדרשו שני הצדדים לצדדים נתונים עדכניים בלבד.
-
לאב אין כל הוצאות מדור או אחזקתו שעה שמתגורר בבית הוריו. מנגד, האם רכשה דירה, משלמת משכנתא בסך של 3,300 ₪ והוצאות אחזקת המדור עומדות על סך של כ- 1,000 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים במדור הוא 40% ובסך כולל של 1,720 ₪. על האב לשאת בסך של כ- 1,000 ₪ ממדור הקטינים והחזקתו ועל האם ביתרה.
-
החיוב
אם כן, על האב להעביר לאם עבור מזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינים סך כולל של 2,000 ₪ (1,000 ₪ לכל אחד מהקטינים) ואני מורה על הפחתת גובה המזונות שנפסקו, לסכום זה.
בכל הנוגע להחזר המזונות ממועד הגשת התביעה, הרי שמדובר בעניין שבשיקול דעת בית משפט (ראו השיקולים לעניין זה תמ"ש (י"ם) 16933/99 ל'. ש' נ' ל'. י', פורסם ביום 3012/2004 במאגרים משפטיים) והלכה פסוקה היא כי מזונות ששולמו כבר נאכלו. בעניין הנדון נתתי דעתי כי כבר ביום 18/05/2020 בוצעה הפחתה משמעותית של המזונות שנפסקו ביום 03/09/2015.
משכך, מצאתי מקום להורות לאם להשיב לאב סך של 5,000 ₪ בגין הפרשי המזונות, כאשר הסכום ישולם בשני חלקים שווים ורצופים על סך של 2,500 ₪ כל אחד, כאשר התשלום הראשון ישולם ב- 15/06/2023 והתשלום השני ישולם ב- 15/07/2023, שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד בכלל.
-
אשר על כן, נפסק כדלקמן
התובע ישלם למזונות הקטינים, לידי אמם, הנתבעת, דמי מזונות בסך של 2,000 ₪ בחודש החל מיום 10 ליוני 2023 כאשר עד למועד זה יעמדו בעינם החיובים הקודמים שנקבעו בפסק הדין מיום 03/09/2015 ובהחלטתי מיום 18/05/2020.
דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינים לגיל 18 ו/או סיום בית הספר התיכון, עפ"י המועד המאוחר מבין השניים.
-
ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם התובע שליש מסכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי. תנאי לחיוב על פי סעיף זה הינו שירות בצה"ל או שירות לאומי. ככל הילדים לא יתגוררו אצל הנתבעת, ישולם הסכום ישירות לידיהם.
-
הצדדים יישאו בחלוקה שווה ביניהם בהוצאות החינוך של הקטינים.
תשלום חלקו היחסי של התובע בהוצאות החינוך של הקטינים ישולם בתוך 15 יום ממועד הצגת קבלות התשלום בפועל ע"י הנתבעת או עם הצגת דרישת התשלום מהמוסד החינוכי ובקיזוז כל הטבה; הנחה או מענק לימודים לו יהיו זכאים שני הצדדים מכל גורם שהוא.
לחלופין, התובע רשאי להסדיר את חלקו היחסי בתשלום הוצאות החינוך של הקטינים ישירות מול המוסד החינוכי ובלבד שיעביר לנתבעת, בתוך 15 יום ממועד ביצוע התשלום, אסמכתה על פיה הסדיר חלקו בהוצאה זו.
יובהר כי הוצאות החינוך כוללות לרבות אך לא רק, את תשלומי בית ספר תשלומי צהרון (עד לסיום כיתה ד').
בנוסף, יישא התובע במחצית הוצאות חוג אחד, בהתאם לעלות חוגים במתנ"ס וכן במחצית עלות קייטנה אחת בחופשת הקיץ וחופשת הפסח, שיעורים פרטיים (עד לסך של 500 ₪ כולל, לכל קטין- בהמלצת המורה הרלוונטי) זאת בכפוף להצגת קבלות תשלום בפועל ע"י הנתבעת ובתוך 7 ימים ממועד הצגתן.
-
בנוסף ישא התובע בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, בכפוף להצגת קבלות התשלום בפועל ע"י הנתבעת ותוך 30 יום ממועד העברת דרישת הנתבעת בעניין זה. הרופא המטפל או איש מקצוע רלוונטי הוא שיכריע בדבר נחיצות הטיפול הרפואי כאמור במקרה של מחלוקת בין הצדדים.
הוצאות רפואיות חריגות, לרבות אך לא רק, טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים, עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 15/04/2023 ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.
כל תשלום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד התשלום בפועל.
קצבת הילדים של המל"ל וכן כל קצבה או הטבה אחרת המשתלמים עבור הקטינים ישולמו לידי הנתבעת ויתווספו לדמי המזונות שנפסקו לעיל.
על האם להשיב לאם עבור מזונות העבר שנגבו סך של 5,000 ₪ כאמור בסעיף 42 לפסק הדין.
בנסיבות העניין והואיל ותביעות התובע התקבלו באופן חלקי, איני עושה צו להוצאות.
תשומת לב המזכירות לאמור בסיפא של סעיף 22 לפסק הדין ומשכך מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין למחלקת הרווחה.
עוד תמציא המזכירות העתק פסק הדין לעיון הצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.
פסק הדין מותר לפרסום בשינויי הגהה ונוסח בלבד.
ניתן היום, י"ג אייר תשפ"ג, 04 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|