|
תאריך פרסום : 07/06/2023
| גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
52103-10-22,52450-10-22
28/05/2023
|
בפני כבוד השופטים:
1. סגנית הנשיאה ורדה פלאוט - אב"ד 2. השופטת יעל מושקוביץ 3. השופטת צבייה גרדשטיין פפקין
|
- נגד - |
מערערים:
1. ש.א 2. ע.א
|
משיבים:
1. ל.ו 2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים - תל אביב
|
פסק דין |
שני ערעורים בפנינו על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון שניתן בתמ"ש 25459-07-19 ביום 17.8.22 (כב' השופטת ח. שירה), לפיו בוטל ייפוי כוח מתמשך (להלן: "ייפוי הכוח") שעליו חתם מר א.א (להלן: "א"), במסגרתו מינה את אשתו, הנתבעת, הגב' ל.ו (להלן: "ל") כאפוטרופא לגופו ורכושו, ואולם מינה את הגב' ל' כאפוטרופוס לגופו ורכושו על פי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") וחייב את בניו של א', התובעים (להלן: "הבנים"), בהוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.
רקע קצר ופסק דינו של בית משפט קמא
-
הבנים, בניו הבוגרים של א', הגישו תביעה לביטול ייפוי כוח מתמשך עליו חתם א' ביום 27.9.17 ובמסגרתו מינה את אשתו ל' להיות מיופת כוחו.
-
ל', אשת א' מנישואין שניים, שאינה אמם של הבנים, ניהלה עם א' מערכת יחסים משך כעשרים שנה ונישאה לו רק ביום 16.9.17, מספר ימים לפני עריכת ייפוי הכוח.
-
בחודש מרץ 2019 הגישו הבנים בקשה למינוי אפוטרופוס לא' אביהם (הליך שנסגר בחודש יולי 2019 נוכח קיומו של ייפוי הכוח המתמשך עליו חתם א'), ועם סגירת ההליך הוגשה התביעה לביטול ייפוי הכוח.
-
הדיון בתביעה נמשך כשלוש שנים, במהלכן, בין היתר, מינה בית המשפט קמא מומחה מטעמו, ד"ר איתן חבר, וביום 7.6.20 הוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט (להלן: "חוות הדעת"). חוות הדעת נסמכה על ממצאים רפואיים שונים ובין היתר, על מסמכים רפואיים שערכו מספר רופאים; פרופ' למפל, שטיפל ב -א' בין השנים 2015-2018, ד"ר ילנה רחמן, רופאת המשפחה של א', ד"ר סבטלנה גרישין, אשר ערכה חוו"ד לפיה א' כשיר לחתום על ייפוי הכוח ופרופ' קורצ'ין אשר בדק את א' בתאריכים 3.10.17 ו- 12.3.18.
-
על פי חוות הדעת, כבר בשנת 2014 החלו ליקויים קוגניטיביים אצל א' עם תנודות: לעיתים היה צלול ולעיתים מבולבל. עוד צוין בחוות הדעת כי פרופ' למפל מתאר ירידה קוגניטיבית כחודש לפני החתימה על ייפוי הכוח, ד"ר ברגמן מתארת תנודתיות באותו יום ממש, ד"ר גרישין מצאה אותו צלול ביום החתימה. מומחה בית המשפט מציין כי סתירות אלה נובעות מהעדר חומר רפואי ו/או מהתנודתיות במצבו של א'. מסקנתו של מומחה בית המשפט הייתה כי "קיימת סבירות גבוהה לכך ש-א' לא היה כשיר משפטית במועד החתימה על ייפוי הכוח".
-
ביום 19/7/20 נקבע כי ימונה אפוטרופוס לדין ל-א'. ביום 27/7/20 הוגש דו"ח מטעם האפוטרופוס לדין, עו"ד קרן זיו, ממנו עולה כי ל- א' אין עמדה קוהרנטית לשאלה האם ל' אחראית עליו. הוא סובל מקשיים קוגניטיביים, ובעיות בזיכרון. האפוטרופא לדין המליצה שלא למנות בשלב זה אפו' לגוף ורכוש, עד להכרעה בתביעה. כן הומלץ להפנייתו לפסיכוגריאטר לבחינת טיפולים נדרשים, וליתן צווים למניעת דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו, ושימוש בכספים להוצאות שוטפות בלבד.
-
ביום 4.10.20 נקבע כי ייפוי הכוח יותלה, ל' מונתה כאפוטרופא זמנית לגוף ולרכוש ועוד נקבע, כי כספים יוצאו לצרכיו של א' בלבד.
-
כן מונה מומחה נוסף, פסיכוגריאטר, פרופ' פניג, אשר התבקש לקבוע מה הם הטיפולים הנדרשים לא'. חוות דעתו הוגשה באוקטובר 2021 ממנה עלה, כי חלה התדרדרות מהותית במצבו של א', אך אין עדות להזנחה וכי היחסים בין ל' לבנים עכורים מאד.
-
אף העו"ס שחוות דעתה הוגשה לבית המשפט קמא, סברה, כי טיפולה של ל' ב-א' סביר. אמנם, ישנם תחומים בהם טיפולה בו אינו מיטבי (לדוגמה; לא שילבה אותו במרכז יום, לא דאגה לרמפה והיא מערימה קשיים בתיאום ביקורים של הבנים), אך בנסיבות העניין סברה העו"ס כי ככל שיפוי הכוח יבוטל, ל' תהא אפוטרופא לגוף, ואילו לרכוש ימונה אפוטרופוס חיצוני.
-
לאחר כל אלה נשמעו ראיות במסגרתן העידו, בין היתר, פרופ' למפל שטיפל ב-א' בין השנים 2015-2018, רופאת המשפחה ד"ר ילנה רחמן, ד"ר גרישין אשר בדקה אותו ביום עריכת ייפוי הכוח המתמשך ולדידה היה כשיר לחתום עליו, עו"ד חשמונאי שערכה את יפוי הכוח המתמשך, ופרופ' קורצ'ין שבדק אותו, כאמור לעיל, בשתי הזדמנויות, בתאריכים 3.10.17 ו- 12.3.18. כן העידו מכרים של א' וחברים, אשר העידו על התרשמותם הימנו במועדים הסמוכים לאחר החתימה על ייפוי הכוח. ל' ויתרה על חקירתו של מומחה בית המשפט.
-
בית המשפט בחן בהכרעתו, האם מתקיימים שלושת הפרמטרים שבחוק לביטולו של ייפוי הכוח, בהתאם לסע' 32כט(א) לחוק, ניתח את העדויות השונות, לרבות אלו של הרופאים, עורכי הדין וחבריו ומכריו של א', וקבע, כי א' היה כשיר להבין את פעולתו בחתימתו על ייפוי הכוח המתמשך. בית המשפט נתן דעתו לעובדה, שמומחה בית המשפט, ד"ר חבר, סבר אחרת (סעיפים 72,73 לפסק הדין), ונימק קביעתו בכך שד"ר חבר פגש את א' רק בחודש 5/20 כשנתיים וחצי לאחר החתימה, אז ברי כי מצבו לא היה טוב ומשכך העדיף ליתן משקל לעמדתם של שלושה רופאים אחרים שבדקו אותו בסמוך למועד עריכת ייפוי הכוח (פרופ' קורצין, ד"ר רחמן וד"ר גרישין). בית המשפט קמא העדיף ליתן משקל לכך שאף אחד מהם לא קבע כי א' אינו כשיר, והתרשמו כי לכל היותר הוא סבל מירידה קוגניטיבית כלשהי (שיתכן כי מושפעת מדיכאון), אך לא מדובר היה במצב שפגע בשיפוט או בשיקול הדעת ולא במידה שלא הבין את מעשיו.
-
כן נתן בית המשפט קמא משקל לעובדה, שאף הבנים החתימו את א' בחודש 9/17 על מסמכים משפטיים וכי יש בכך בכדי להעיד, כי אף הם סברו שא' היה כשיר באותה עת. אף פנייתם למינוי אפוטרופוס רק בשנת 2019, מעידה, כי קודם לכן לא סברו כי יש בכך צורך, זאת בשעה שהבן ע' העיד כי היה קרוב מאד לאביו, ומכאן כי אם המצב היה כה חמור, היה פועל למינוי אפוטרופוס כבר בשנת 2017. בית המשפט קמא התרשם, כי רק בשנת 2019 החלו הבנים לחשוב על הצורך במינוי אפוטרופוס, ואף זאת נעשה רק נוכח דרישת בימ"ש הדן בתביעה אחרת ולא על פי התרשמות ברורה שלהם. למעשה, כך נקבע, הם עצמם לא היו תמימי דעים בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס. מכאן כי עד לאותה תקופה לא היה כה ברור שא' מחוסר כשירות, ובפועל הוא אף המשיך וחתם על מסמכים שונים.
-
מכאן מסקנת בית משפט כי במועד החתימה על ייפוי הכוח המתמשך "היה זה רצונו המוצהר לעשות כך תוך שסמך על הנתבעת ולא על בניו (הוא הביע זאת מפורשות)". משכך לא מתקיים סעיף 32 כט (2) לחוק.
-
יחד עם זאת, קבע בית המשפט קמא, כי אין לפעול על פי ייפוי הכוח המתמשך ויש לבטלו, וזאת מקום בו מתקיימות הנסיבות הקבועות בסעיף 32כט(3) לחוק, ולפיו: "בית המשפט ראה כי לשם שמירת עניינו של הממנה אין די בייפוי הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לענייניו, כולם או חלקם".
-
בית משפט מנמק קביעתו זו בצורך בפיקוח על ל', וזאת על פי התסקירים שהוגשו לבית המשפט במסגרת ההליך. בית המשפט קבע, כי ביטול ייפוי הכוח המתמשך, ותחתיו מינוי ל' כאפוטרופא, יגשימו את רצונו של א' מחד, ומאידך, יטילו על ל' חובות דיווח וניתן יהיה לבחון את התנהלותה וזאת, לאור התרשמותו בדבר הצורך לעשות כן, נוכח שלל טענות הבנים ביחס להתנהלותה של ל' (שלטענתם מנוגדת לאינטרסים של א'), אשר קיבלו אישוש וחיזוק בתסקירים שהוגשו.
-
כך, בתסקיר מיום 18.12.19 צוין חוסר האמון העמוק בין הצדדים כאשר א' חשוף לקונפליקט ומושפע ממנו; התלות הפיזית והנפשית של א' בל', אל מול פגיעה במפגשים בין א' והבנים. אף בתסקיר מיום 13.4.21 צוין כי טיפולה של ל' ב-א' סביר, אולם צוין עוד כי "ניכר תפקודה החסר של ל' בכל הקשור לטובתו הרגשית של מר....... נראה כי ל' אינה מקיימת באופן מלא את חובתה כאפוט' לגוף לקיום הקשר על אף שזוהי טובתו הברורה...". וכן הומלץ כי ל' תמונה כאפוט' לגוף בלבד וימונה אפוט' חיצוני לרכוש.
-
בית משפט קמא נתן משקל אף לעמדת האפוטרופא לדין אשר המליצה על מתן צווים מגבילים כך שלא תעשה דיספוזיציה ע"י ל' ללא אישור בימ"ש, וכי בנסיבות העניין נדרש פיקוח מטעם האפוט' הכללי באופן שרמת העוינות בין הצדדים תפחת.
-
אף שייפוי הכוח בוטל, משמונתה ל' כאפוטרופא, חויבו הבנים בהוצאות בסך 25,000 ₪.
-
הן הבנים והן ל' ערערו על תוצאות פסק הדין.
טענות הצדדים בערעור
-
בתמצית טענו הבנים, כי שגה בית משפט קמא, כאשר נמנע מלבטל את ייפוי הכוח ע"פ סעיף 32כט(2) לחוק. שלא קבע כי א' היה חסר כשירות עת חתם על ייפוי הכוח המתמשך; שלא קבע כי הופעלה על א' השפעה בלתי הוגנת, תלות וניצול. בית המשפט התעלם מנסיבות היכרותם של א' ו-ל', ממועד הנישואין שנערך כחודש לפני החתימה, מפער הגילאים ביניהם (כעשרים שנה), מהשתלטותה של ל' עליו והרחקת ילדיו ממנו ומניצול חולשתו הקוגניטיבית. כן טוענים הם, כי שגה בימ"ש בכך שסטה מחוות דעת המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל כנדרש.
-
ל' טענה בתמצית, כי שגה בית המשפט קמא, כאשר הורה על ביטול ייפוי הכוח המתמשך תוך התעלמות מרצונו המפורש של א' והתעלמות מטובתו. נוכח מסקנת בימ"ש קמא כי ייפוי הכוח נחתם מתוך רצון חופשי של א', מנוע היה בית משפט מלבטל רצון זה, מה עוד שלא נמצא כל ממש בטענות הבנים. אין כל צורך בפיקוח שרק יטריח שלא לצורך את ל'. שגה בית משפט כאשר הורה על מתן צווים מגבילים בביצוע דיספוזיציות ברכושו של א' ללא אישור בית משפט. במצב שנוצר מוקפא כלל רכושו של א' אשר מחציתו שייך ל-ל' עצמה והיא נותרה חסרת כל. ההכרעה אינה מידתית ורומסת ברגל גסה את רצונו, כבודו וטובתו של א'.
-
בדיון בפנינו הדגיש בא כוחה של ל', כי מדובר בערעור עקרוני, שכן על בית המשפט להשמיע קולו בדבר הצורך לכבד את רצונם של אלו החותמים על ייפוי כוח מתמשך. בא כוחה של ל' ביקש שיצא תחת ידי בית המשפט פסק דין הקובע, כי לא ניתן להתעלם כלאחר יד, ולבטל, את רצונם של החותמים על ייפוי הכוח המתמשך, מקום בו, בדיעבד, סבורים בני משפחתו של החותם, כי בחירתו אינה מקובלת עליהם, או כי ניהול ענייניו אינו לרוחם. בא כוחם של האחים טען, מנגד, כי ככל שמתבקשת התייחסות עקרונית למהותו ותוכנו של ייפוי כוח מתמשך, יש לפרט דווקא את הצורך בבירור רצונו של החותם על ייפוי הכוח, לא רק בדבר זהות מיופה הכוח אלא אף בדבר תוכן הפעולות אותן מבקש הוא כי תבוצענה, פעולות שאין הוא רוצה שתבוצענה והנחיות שונות בכל תחום שתינתנה למיופה הכוח וזאת על מנת שמיופה הכוח לא יוכל לעשות שימוש לרעה בייפוי הכוח לאחר שמייפה הכוח כבר אינו יכול להביע עמדתו.
-
נוכח טענות הצדדים בערעור, התבקש תסקיר נוסף טרם הכרעה בערעור. בתסקיר מיום 30.4.2023 חזרו עורכות התסקיר על העמדה שהובאה בפני בית המשפט קמא, לפיה, טיפולה של ל' ב- א' סביר. הן חזרו על הטענה לפיה, המלצותיו של מומחה בית המשפט פרופ' פניג, לא ייושמו (התקנת רמפה למעבר קל מהבית החוצה). ואף ההמלצה להתקנת חדר שינה מותאם בקומת הכניסה לא יושמה ו-א' ישן בסלון, ללא פרטיות כשהוא חשוף להפרעות שאינן לטובתו.
-
כן המליצו עורכות התסקיר על מינוי אפוטרופוס ניטראלי לרכושו של א'. לטענתן, בהתנהלותה של ל' בענייניו הכלכליים של א' "רב הנסתר על הגלוי" ועוד לטענתן, מדיווח של האפוטרופא לדין של א', עוה"ד קרן זיו לבית המשפט לענייני משפחה, עלה, כי לא הוצגה לה מלוא התמונה בנוגע למצבת נכסיו.
דיון והכרעה
-
נקדים ונאמר, אנו סבורות כי יש לדחות את ערעורה של ל' ולקבל באופן חלקי את ערעור הבנים, כמפורט להלן.
-
מצאנו לדחות את ערעור הבנים בכל הנוגע לטענתם לפיה, יש לבטל את ייפוי הכוח המתמשך מכוח העילה המפורטת בסעיף 32כט(א)(2). נבאר עמדתנו.
-
סעיף 32כט(א)(2) קובע כדלקמן:
"32כט.(א)בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך או מינוי על פיו, בהתקיים אחד מאלה:
... (2)ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת על הממנה או שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה בעל כשירות;"
-
ע"פ סעיף זה, מוסמך בית משפט לבטל ייפוי כוח מתמשך אם מצא כי ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, ניצול או הפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת, או שהממנה לא היה בעל כשירות.
-
כאמור, בית משפט קמא קבע, עובדתית, כי הטענות בדבר מרמה, הפעלת לחץ, השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות לא התקיימו. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר ניתוח מפורט של העדויות הרלוונטיות, הן שלושה רופאים שהתרשמו מ-א' בזמן אמת והן ידידים ומכרים שהעידו בפניו.
-
כלל ידוע הוא, כי בית המשפט של ערעור אינו מתערב בממצאי עובדה שנקבעו על ידי בית המשפט ששמע והתרשם מעדויות הצדדים וכי בית המשפט של ערעור יבחן האם הממצאים שנקבעו בפסק דינה של הערכאה הדיונית מעוגנים בחומר הראיות, האם המסקנות שהוסקו עומדות במבחן ההיגיון ומכלול הנסיבות והאם התוצאה מתחייבת מבחינת הוראות הדין החלות על העניין. הגיונו של כלל זה נעוץ בכך שהערכאה הדיונית היא ששמעה את העדים, התרשמה מהם באופן ישיר ובלתי אמצעי ובחנה את כלל הראיות (ראו, בין רבים: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 11 (16.11.2010); ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3) 441, 451 (1995); ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ, פ"ד מז(2) 517, 524 (1993) ע"א 4673/21 ויזל נ סימון, (20.11.21)).
-
בנסיבות אלו, בהן קבע בית המשפט קמא ממצאי עובדה ומהימנות על יסוד התרשמות בלתי אמצעית, שאף נומקה והתבססה בראיות נוספות (כדוגמת פניית הבנים עצמם למינוי אפוטרופוס רק בשנת 2019), לא מצאנו כי מקרה זה הינו אחד מהמקרים החריגים המצדיקים התערבות בממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו.
-
אכן, לא נעלמה מעיננו טענת הבנים לפיה, קביעת בית המשפט הינה חריגה משהיא מנוגדת לחוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט, אשר הגיע למסקנה לפיה קיימת סבירות שא' לא היה כשיר לחתום על ייפוי הכוח. ואולם, בפני בית המשפט הובאו מספר בלתי מבוטל של עדויות, שעמדו בבסיס קביעתו; עדויות מכרים וחברים שעמדו בקשר עם א' במועדים הסמוכים למועד עריכת ייפוי הכוח;, העובדה כי א' מכר את עסקו בשנת 2017, הליך שדרש מו"מ מסחרי מורכב שאף אחד לא חלק על תקפותו, ועדות שלושה רופאים שהתרשמו מ- א' בזמן אמת. לאלה כאמור הוסיף בית המשפט במסגרת שיקוליו את העובדה כי הבנים עצמם לא סברו כי א' זקוק למינוי אפוטרופוס אלא שנתיים לאחר מכן, ואף אז פנו בבקשה למינוי אפוטרופוס מתוך היסוס.
-
לאור כל אלה, קביעת בית המשפט שהעדיף את העדויות המרובות שהובאו בפניו על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה חריגה או בלתי סבירה ולא מצאנו להתערב בה.
-
משכך, אין בסיס להתערב במסקנת בית משפט קמא לפיה אין מקום לביטול ייפוי הכוח בהתאם לסעיף 32כט(א)(2).
-
וכעת לערעורה של ל' לפיו, לא היה מקום לביטול ייפוי הכוח על פי סעיף 32 כט(א)(3). בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך אף באם:
"(3)בית המשפט ראה כי לשם שמירת ענייניו של הממנה אין די בייפוי הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לענייניו, כולם או חלקם."
-
כאמור, בית משפט קמא קבע, כי יש לבטל את ייפוי הכוח ולמנות את א' כאפוטרופא נוכח התרשמותו, כי יש צורך בפיקוח על פעולותיה של ל'. הצורך בכך התעורר, נוכח חוסר האמון העמוק בין ל' לבין הבנים כאשר א' חשוף לקונפליקט ומושפע ממנו, דבר שאינו לטובתו, ונוכח ליקויים מסוימים בטיפולה של ל' ב-א' כעולה מהתסקירים וכעולה מחוות דעתה של האפוטרופא לדין.
-
איננו סבורות כי יש להתערב במסקנת בית המשפט קמא לפיה, על בסיס הוראת סעיף 32 כט(א)(3) יש לבטל את ייפוי הכוח ותחתיו למנות את ל' כאפוטרופא. אלא שלאור התסקיר שהוגש לבית המשפט של ערעור כמו גם נתונים נוספים שהובאו בפנינו להלן, אנו סבורות כי בית המשפט קמא אף נהג בל' לקולא והלך לקראתה כברת דרך, וכי יש להורות בהתאם להמלצת עורכות התסקיר, כי ל' תמונה כאפוטרופא לגוף בלבד וימונה ל-א' אפוטרופוס אובייקטיבי לרכוש.
-
נפרט טעמנו.
-
כאמור לעיל, מהתסקיר שהוגש לתיק בית המשפט של ערעור, ביום 30.4.2023, עלה, כי בכל הנוגע לטיפולה של ל' ב- א', הטיפול סביר, אם כי ניכר כי חלק מההמלצות אינן מיושמות על ידה, וכי יש צורך במינוי אפוטרופוס אובייקטיבי לרכוש (שכן בהתנהלותה הכספית רב הנסתר על הנגלה וכי לא נמסרו לאפוטרופא לדין מלוא הנתונים אודות מצבת נכסיו של א'). בכל הנוגע למעמדו של תסקיר נפנה למעט מני רבים לע"א 3554/91 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.10.91), בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, (13.7.06) (בפסקה 32)).
-
עוד עלה, כי לטענת ל', ל- א' חובות משמעותיים המחייבים את מכירת בית המגורים בו הם מתגוררים בעוד שבמהלך הדיון בפנינו, הוגשה, בהסכמה, הודעת המומחית ד"ר אסתרי גילעז- רן אשר הוגשה לתיק המתנהל בבימ"ש קמא, לפיה, אין צורך במכירת הבית לצורך כיסוי החוב. נטען בפנינו כי ל' מאפשרת לבנה להשתמש ברכושו של א', וכי הוא נוהג במכוניתו של א' טענה זו לא הוכחשה ע"י ל'. יתרה מכך, לטענתה של ל' מחצית מנכסיו של א' שייכים לה, והיא הפכה לחסרת כל נוכח הקפאת רכושו של א'. טענה זו של ל' בדבר זכאותה למחצית מנכסיו כמו גם בדבר הצורך בשימוש בכספים לצרכיה, עשויה להקים ניגוד עניינים בין רצונותיה לבין צרכיו של א'. טענתה זו של ל' בדבר זכאותה למחצית מנכסיו לא עלתה קודם לחתימתו של א' על ייפוי הכוח ומכל מקום, לא בא לטענה זו ביטוי במסגרת ייפוי הכוח ואף לא פורט בייפוי הכוח האופן בו ביקש א' להסדיר את טיפולה של ל' בנכסיו מקום בו יתעורר ניגוד עניינים נוכח עמדתה זו.
-
נוכח כלל האמור והוראות סעיף 32 כט (א)(3) לחוק המקנה לבית המשפט סמכות במקרים המתאימים לבטל ייפוי כוח מתמשך, או מינוי על פיו, הרי שהשיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים הוא טובתו של א'. על בית המשפט לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו ולהכריע בהתייחס לטובת האדם הספציפי בעניינו הוא דן ולבחון מהי טובתו הקונקרטית במועד בו נבחן עניינו. לצורך כך יש ליתן משקל לנתונים המקצועיים המסייעים לבית המשפט לצקת תוכן בבחינת טובתו של אותו אדם. כאמור לעיל, לעניין זה תסקיר עו"ס לסדרי דין כמוהו כחוות דעת מומחה (ראו עוד בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית (26.10.10) סעיף 17 לחוות דעתו של כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז)).
-
בנוסף לאמור לעיל, אנו סבורות, כי יש ממש בקביעת עורכות התסקיר, כי מינוי אפוטרופוס נפרד לרכושו של א', תפחית את המתח בין הבנים לבין ל', דבר שיאפשר את קרבתם של הבנים ל-א' ואף בכך יש בכדי לשמור על ענייניו של א' באופן מיטבי.
-
לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את ערעורה של ל' בדבר ביטול ייפוי הכוח ולהותיר על כנו את מינויה כאפוטרופא לגוף. בנוסף, לאור התרשמות גורמי המקצוע ועל מנת לשמור על ענייניו הכספיים של א', יש לבטל את מינויה של ל' כאפוטרופא לרכושו של א', ולמנות אפוטרופוס אובייקטיבי חיצוני.
-
טרם סיום נבקש להתייחס לטענות בא כוחה של ל' לפיה, יש להוציא תחת ידו של בית המשפט פסק דין עקרוני בנוגע למעמדו ותכנו של ייפוי הכוח מתמשך, הצורך בכיבוד רצונו של מייפה הכוח ונקיטת עמדה מרוסנת בהתערבות ברצונו כפי שבא לידי ביטוי בעת החתימה על ייפוי הכוח. יכול כי אכן הגיעה העת לבחון את אופן יישום ייפויי כוח מתמשכים, ואת הקריטריונים למימושם או ביטולם, במידת הצורך, לרבות קביעת כללים ביחס לכל אחת מהאפשרויות האמורות, ובכלל אלו ההתייחסות לרצונו של מייפה הכוח, מקום בו רצונו מתנגש עם טובתו.
-
ואכן, יש ממש בעמדת ל' לפיה, יש ליתן משקל של ממש לרצונו של מייפה הכוח. אלא שלטעמנו, המקרה שבפנינו, על נסיבותיו הייחודיות, כפי שפורטו לעיל ונוכח עמדת עורכות התסקירים שהוגשו לבית המשפט, מצדיק את ביטול ייפוי הכוח.
-
רצונו של א' במועד החתימה על ייפוי הכוח, כמו גם כשירותו במועד החתימה על ייפוי הכוח נקבעו על ידי בית המשפט. אלא שבית המשפט התרשם, וכך אף אנו התרשמנו וזאת אף בהתאם למספר תסקירים שנערכו בעניינו של א', כי על אף רצונו של א' כפי שבא לידי ביטוי במועד החתימה על ייפוי הכוח, ולשם שמירה על ענייניו וטובתו, יש להורות על ביטול ייפוי הכוח, למנות לו אפוטרופוס וזאת לאור מצב הדברים כפי שהתברר במועד ניהול ההליכים בפני בית המשפט קמא ואף בפנינו. ואף זאת יש לזכור, א' חתם על ייפוי הכוח בשנת 2017 ובחינת בית המשפט את טובתו של א' לצורך שמירה על ענייניו נעשתה מספר שנים לאחר מכן (לרבות התסקיר שנערך והוגש אך עתה לתיק בית המשפט).
-
לא בכדי קבע המחוקק את הוראת סעיף כט(א)(3) לחוק ולפיה, על אף קיומו של ייפוי כוח מתמשך העומד בתוקפו, רשאי בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על ביטולו מקום בו הוא מתרשם כי הדבר דרוש לשם שמירה על ענייניו של מייפה הכוח. אכן, יכול שיש בכך בכדי לכרסם במידת מה בוודאות הנתונה למייפה הכוח בדבר זהות מי שיטפל בענייניו, ברם יש בכך בכדי ליתן לבית המשפט את האפשרות לוודא כי ענייניו של מייפה הכוח, כמו גם טובתו, נשמרים כראוי – הן לגוף והן לרכוש.
-
מילים אחרות, ככל שימצא בית המשפט כי טובתו של מייפה הכוח מתנגשת עם רצונו, יעדיף בית המשפט את טובתו, תוך שמירה ופיקוח על ענייניו.
-
בענייננו, בוטל אמנם ייפוי הכוח, אך רצונו של א' נשמר בכך של' ממשיכה להיות האפוטרופא לגוף, באופן הקרוב ביותר להגשמת רצונו של א' במסגרת ייפוי הכוח. הצורך במינוי אפוטרופוס חיצוני לרכוש עלה והתחוור על ידי עורכות התסקירים כמו גם על ידי האפוטרופא לדין ולא ניתן להורות לבית המשפט לעצום עיניו מצורך זה, שנועד, כאמור, לוודא כי ענייניו של א' נשמרים.
-
אף בנוגע לפסיקת הוצאות ההליך סבורות אנו כי שגה בית משפט קמא עת חייב את הבנים בהוצאות ההליך, מקום בו התקבלה עתירתם לביטול ייפוי הכוח.
סוף דבר
-
ערעורה של ל' נדחה.
-
ערעור הבנים מתקבל באופן חלקי, כדלקמן: קביעת בית המשפט קמא לפיה ייפוי הכוח המתמשך מבוטל מכוח סעיף 32כט(א)(3) לחוק עומדת בעינה. מינויה של ל' כאפוטרופא לגופו של א' עומד אף הוא בעינו.
-
מינויה של ל' כאפוטרופא לרכושו של א' מבוטל. יתמנה אפוטרופוס חיצוני לרכושו של א' בהתאם לקביעת בימ"ש קמא.
-
ההוצאות שנפסקו לזכות ל' בהליך קמא מבוטלות.
-
ל' תישא בהוצאות הבנים בערעור בסך כולל של 30,000 ₪. ההוצאות תשולמנה מתוך הערובה שהפקידה ל' במסגרת הליך הערעור מטעמה, והיתרה תשולם על ידה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.
-
הערובה שהופקדה ע"י הבנים במסגרת ערעורם, תושב להם באמצעות בא כוחם.
-
פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ח' סיוון תשפ"ג, 28 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
|
|
|
ורדה פלאוט, שופטת, סגנית הנשיאה – אב"ד
|
יעל מושקוביץ, שופטת
|
צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|