1.התובעת הגישה התביעה שלפני, לביטול הענקת כספים וזכויות שנתנה אמה הנתבעת 2 (להלן "האם") לאחיה הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").
התובעת בחרה שלא לצרף את האם לכתב התביעה, למרות שהנה בעל דין נדרש.
האם צורפה בהחלטה מיום 6.12.22.
2.ביום 6.12.22 הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף.
תגובת התובעת הוגשה ביום 5.3.23, לאחר ארכה שניתנה לה לבקשתה.
ביום 30.3.23 הודיעה האם כי היא מצטרפת לבקשה לסילוק התביעה על הסף.
3.הליכים קודמים שהתנהלו ורלוונטיים להכרעה-
בפסק דין מיום 22.9.21 - נדחתה תביעת התובעת למינוי אפוטרופוס חיצוני לרכושה של האם. במסגרת ההליך שם מונה מומחה מטעם בימ"ש לבחינת כשרותה של האם ואף מונה אפוטרופוס לדין לאם.
נקבע בפסק כי האם אינה זקוקה לאפוטרופוס לרכושה וכי לא הונח בסיס משפטי ועובדתי לצורך בכל פתרון "מרוכך" אחר אשר לנוכח מצבה הקוגניטיבי של האם אז מהווה פגיעה בזכויותיה, שלא לצורך. התביעה כפי שהוגשה – נדחתה כאמור.
בפסק דין מיום 12.6.23 – נדחתה תביעת התובעת לביטול ייפוי כוח מתמשך, עליו חתמה האם ביום 18.3.19 ובו מינתה את הנתבע שיהיה מוסמך לפעול בשמה בעניינים אישיים רפואיים ורכושיים.
עילת התביעה שם, כפי שנוסחה, זיוף חתימת האם על ייפוי הכח המתמשך והשפעה בלתי הוגנת שהפעיל הנתבע על האם לחתימת ייפוי הכח המתמשך.
פסק הדין ניתן לאחר קיום הליך הוכחות.
מנימוקי פסק הדין, נדחתה טענת התובעת לזיוף חתימתה של האם על ייפוי הכוח המתמשך מיום 18.3.19 ונדחו טענות התובעת בדבר השפעה בלתי הוגנת של הנתבע על האם לחתום על ייפוי הכוח המתמשך.
וכך נקבע שם:
"לכל אורך הדרך, למעשה ממועד חתימת ייפוי הכוח המתמשך, הגשת תביעת האפוטרופסות והגשת תביעה זו לביטולו ייפוי הכוח המתמשך, משך שלוש שנים, האם, אשר הינה כשירה קוגניטיבית ויודעת ויכולה לקבל החלטות בעניין עצמה, חוזרת על רצונה הברור והמפורש כי הנתבע ידאג לענייניה בהתאם להסמכתו בייפוי הכוח עליו חתמה.
...
התרשמתי כי האם היתה צלולה, כשירה, ועצמאית בדעתה, יכולה ומסוגלת לקבל החלטות בענייניה במועד חתימתה על ייפוי הכוח המתמשך"
4.התביעה הנוכחית -
התובעת עותרת לביטול פעולות הענקה שביצעה האם לטובת הנתבע –
העברת זכויות במתנה בדירה בגבעתיים בשנת 2011;
העברת זכויות במתנה בדירה בת"א בשנת 2017;
העברת כספים מחשבון האם לחשבון הנתבע בשנת 2017.
עוד טוענת התובעת בהרחבה בתביעה כלפי צוואה מאוחרת של האם משנת 2014.
5.טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף, בתמצית –
טענות הנתבע – מדובר בתביעה לביטול פעולות ברכוש האם בקניינה הבלעדי בעודה בחיים, תוך כשירות קוגניטיבית מלאה והבהרה כי זה רצונה הבלעדי; לתובעת כיורשת פוטנציאלית אין כל זכות עמידה או זיקה משפטית לרכושה של האם בחייה; המדובר למעשה בהליך "קדם עיזבון" אלא שלא ניתן ליצור זכאות בעיזבון במועד מוקדם יותר מפטירת המצווה. גם אם נניח שטענת התובעת כיורשת פוטנציאלית נכונה, אין הדבר מקנה לה את הזכות למנוע כל פעולה בקניינה ורכושה הבלעדי של האם; התובעת מתייחסת לקניינה ורכושה הבלעדי של האם כאילו היה שלה חרף עמדתה הברורה של האם כפי שהובאה בדיון מיום 30.11.22.
טענות התובעת – טענת הנתבע להעדר זכות עמידה של יורשים פוטנציאליים כנגד תוקפם של מסמכי צוואה אינה רלוונטית לעניין דכאן. התביעה הנה כנגד פעולות שבוצעו והושלמו על ידי האם עוד בחייה ולמעשה לביטול העברות נכסים שביצעה האם נוכח קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבע כדי לנשל את התובעת בחוסר תום לב מזכויותיה כיורשת שנייה אחר האם; לתובעת עומדת הזכות לבירור השפעה בלתי הוגנת שנהג הנתבע באם; האם ראתה בעצמה ברת פלוגתא בהליך דנא ולפיכך עתרה לצירופה להליך ומשכך יש להמשיך ולברר את התביעה לגופה; לנתבע כמקבל הזכויות מעמד בהליך, הוא המביא והמוציא של פעולות האם להעברת נכסיה אליו. טענות אלו הן שאלות שבעובדה שיש לבררן טרם סילוק התביעה על הסף.
טענות האם המצטרפת לבקשה -האם מתקוממת על הגשת הליך נוסף נגדה ע"י התובעת בניסיון להפקיע ממנה את כשרותה המשפטית בניגוד לפסק דין חלוט שקבע כי היא מסוגלת לדאוג לענייניה; התובעת מתייחסת לקניינה ורכושה של האם כאילו היה שלה חרף רצונה הברור של האם כפי שהובא בדיון מיום 30.11.22, אשר היה ונותר, לתת אותן מתנות לנתבע; אין לתובעת זכות עמידה לצורך הגשת התביעה. תביעתה הוגשה על יסוד הנחת עבודה שגויה מהיסוד כאילו היא יורשת פוטנציאלית. התובעת הנה בבחינת צד ג' לפעולה משפטית שהתבצעה בין האם לנתבע ומתוך כך נעדרת כל זכות עמידה לעתור לסעדים בתביעה ואין בינה לבין האם כל יריבות משפטית בעניין ביצוע האם פעולות ברכושה; התובעת אינה "יורשת שנייה" מכח צוואה הדדית שערכה האם עם בעלה המנוח ביום 22.2.98. לאם הזכות, כפי שהוענקה לה במסגרת הצוואה, לבטל או לשנות את הצוואה; התביעה במהותה תביעת "קדם עיזבון". כך, נטען נגד תוקפם של מסמכי הצוואה המאוחרת של האם. הסכסוך האמתי הנו בעניין היקף עיזבון האם בעודה בחיים. האם מתנגדת בכל תוקף לנהל תיק עיזבון בחייה בנוגע לצוואתה.
דיון והכרעה
6.יאמר כבר כי אני מוצאת לקבל הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף.
מדובר בתביעה לביטול פעולות שעשתה האם, תבדל לחיים ארוכים, בחייה, שעה שהיתה כשירה לבצע את אותן פעולות, על כך אין מחלוקת ופסק דין בעניין כשרותה של האם ניתן כאמור ביום 22.9.21.
התביעה הוגשה לאחר שנדחתה בקשת התובעת למנות אפוטרופוס לרכושה של האם.
טענות התובעת כי הנתבע השפיע על האם באופן בלתי הוגן להעביר לו מרכושה במתנה, חוזרות על טענות שהעלתה התובעת בהליך קודם נוסף לביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה האם בחודש 3/2019 (כשנה וחצי לאחר ביצוע אותם פעולות), טענות אשר נדחו בפסק דין מנומק לאחר קיום הוכחות בכל הנוגע לחתימה על ייפוי כח מתמשך.
למעשה, טענות התובעת בעניין הענקת אותם נכסים מועלות על ידה ממועד פרוץ ההליכים בין הצדדים משנת 2020. לכל אורך ניהול ההליכים מזה כשלוש שנים האם כשירה, מיוצגת, ומתנגדת מכל וכל לטענות שמעלה התובעת. המשמעות היא כי האם חוזרת ומאשרת את אותן פעולות שביצעה והתובעת מבקשת לבטל. האם שבה וחוזרת בתשובתה הן בהליך שלפני והן בהליכים הקודמים על רצונה המפורש להעניק לנתבע את אותן זכויות.
דברים אלו מועלים למעלה מן הצורך, שכן כפי שינומק להלן, לתובעת אין מעמד לעתור לסעדים המבוקשים בתביעה.
7.השאלה היא, האם לתובעת, מכח היותה יורשת פוטנציאלית של האם, מעמד להגיש תביעה לביטול מתנות שהעניקה האם, בחייה של האם, בעילה של השפעה בלתי הוגנת שהופעלה על האם מצד מקבל המתנה.
בנסיבות הליך זה אני מוצאת לענות על כך בשלילה.
8.בבע"מ 2035-13 פלוני נ' חסויה ואח' (8.8.13) – נקבע על ידי כב' השופט נ. הנדל כי אין אפשרות על פי דין לדון בתוקף צוואת אדם בעודו בחיים, קביעה הנגזרת ממהות מוסד הצוואה וממדיניות משפטית ראויה. נקבע לאחר בחינת הדברים בהרחבה והפנייה לפסיקה - כי אין ליורשים אינטרס הסתמכות ראוי להגנה בעוד המוריש בחיים.
אינני מתעלמת מכך, כי פסק הדין דן ספציפית במעמד יורש פוטנציאלי לעתור לביטול צוואת אדם בחייו, בעוד בעניינו הסעדים להם עותרת התובעת ביטול מתנות שהעניקה האם בחייה.
אלא שבנסיבות הספציפיות של ההליך שלפני, בהינתן הליכים קודמים וקביעות קודמות להעדר השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבע על האם לחתום על ייפוי כח מתמשך במועד סמוך לאחר ביצוע ההענקות, העקרונות ובפרט בחינת המדיניות המשפטית הראויה, נכונות גם כאן.
בת"א (מחוזי י-ם) 48446-06-13 עו"ד רפאל מכתבי נ' דינה שרוני (26.11.14) – סולקה על הסף תביעה של יורש פוטנציאלי על פי צוואת המורישה, נגד בתה של המורישה והמורישה עצמה, להצהיר על כי עסקת מכר ללא תמורה שבוצעה בין המורישה לבת – בטלה, ונקבע:
"לתובע דנן – שלכל היותר יוכל להיות מוגדר לאחר פטירת הנתבעת 2 כ"יורש" – אין כל אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, המקנה לו זכות לתבוע את שהוא תובע עתה. מכאן שיש לסלק על הסף את שנותר מן התביעה הנוכחית".
התובע שם הגיש ערעור על פסק הדין, אך לא עמד על הערעור ובכך קיבל את המלצת בימ"ש (כב' השופט י. עמית, ע"א 184/15 פלוני נ' פלונית (23.6.15)), שלא לעמוד על הערעור, בנמקו:
במצב של מתנה בחיים, קיימת בעיה של "זכות עמידה", גם אילו המבקש היה בנה הביולוגי של החסויה. ככלל, בסיטואציות מעין אלה דומה כי הדרך הראויה לילך בה היא לאחר 120 תקיפת הצוואות, וככל שהצוואות יבוטלו והמבקש יוחזר למעמדו כיורש, אזי, ככזה, יתאפשר לו לתבוע בשם העיזבון לגבי היקף העיזבון. עזבון רשאי כמובן לתבוע ביטול מתנה שניתנה על ידי המצווה".
ניתן לראות בנסיבות שם ראיה בעניינינו. הגם ששם התובע לא היה יורש פוטנציאלי על פי דין, עמדת כב' השופט י. עמית מתייחסת במפורש גם למצב לו היה יורש על פי דין.
בבר"ע (חי) 657/06 ברוכאל נ' אלשייך (13.5.07) – נדונה שאלת זכותו של 'יורש פוטנציאלי' להצטרף כצד מעוניין לתביעה הנוגעת לרכושו של המוריש בטרם מותו.
צויין כי "לכאורה, היורש הפוטנציאלי נעדר כל זכות עמידה בכל הנוגע לרכוש שהוא עתיד לרשת, בין אם על פי צוואה קיימת ובין אם על פי דיני הירושה, שכן זכותו בירושה מתגבשת רק עם מותו של המוריש ואין הדין הישראלי מכיר בזכויות היורש הפוטנציאלי בנכסיו של המוריש בחייו".
בהפניה להמר' (ת"א) 4692/74 גניני נ' סלמאן פ"מ תשל"ד (3) 346 צוטט –
"לדעתי לא יכולה הבקשה הזו לעמוד מבחינת הפרוצדורה, ברור בעליל כי בשעת הגשת הבקשה ואפילו היום, אין עוד למי מהמבקשות שום זכות תביעה. האב לא העביר ולא הושפע להעביר רכושה של מי מהמבקשות. המבקשות והמשיבים כאחד עשויים להיות יורשים של האיש לאחר 120 שנה. עדיין לא הגענו ל-120 ואין הם יורשים".
אמנם שם, בסופו של יום, התקבלה ברוב דעות פסיקתה של כב' השופטת ש. שטמר להתיר צירופן של המבקשות היורשות הפוטנציאליות להליך לאחר שנמצא כי קיימת אפשרות ממשית לפגיעה באינטרס הלגיטימי שלהן בזכויותיו העתידיות בעיזבון שכן המוריש לא היה מסוגל לעמוד על דעתו. נקבע כי ככלל, ראוי שלא לשלול את זכות העמידה של 'היורש הפוטנציאלי' העלול להיפגע על ידי פסק הדין באותם מקרים בהם ירושתו העתידית של אותו יורש מוטלת בספק ממשי. תחולתו של אותו ספק - אם ניתן להניח בסבירות גבוה מאוד כי זכויות הירושה העתידיות של 'היורש הפוטנציאלי' יתממשו ויתגבשו עם פטירת המוריש.
שם למוריש מונה אפוטרופוס קבוע לרכוש. שלא כבעניינינו.
9.בנסיבות המקרה שלפני - לא נמצא כי לתובעת מעמד להגיש תביעתה לביטול הענקות האם לטובת הנתבע, במועד בו הוגשה בחיי האם.
לא נמצא כי בנסיבות העניין קיימת "אפשרות ממשית לפגיעה באינטרס הלגיטימי של התובעת בזכויות עתידיות בעיזבון".
גם לא ניתן לומר, בזהירות המתבקשת, שירושתה העתידית אינה מוטלת בספק ממשי.
טענות התובעת בדבר נסיבות חתימתה של האם על צוואה מאוחרת בשנת 2014 – ודאי שאין להן מקום להתברר בשלב זה.
לא נמצא כי נפגע אינטרס של התובעת בסילוק תביעתה על הסף כפי שהוגשה כיום. ככל שתקבע כיורשת של האם לאחר 120, וככל שיעלה צורך, תוכל לתבוע בשם העיזבון ביטול ההענקות וטענותיה ייבחנו אז לגופן.
10.על יסוד כל האמור –
הבקשה לסילוק התביעה על הסף – מתקבלת. התביעה נמחקת בזאת.
לאור התוצאה מתייתר הצורך לדון בבקשת התובעת לאחרונה להארכת מועד להגשת בקשה למינוי מומחה בתיק.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ כל אחד (סה"כ 6,000 ₪).
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ג, 09 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
