פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובע, להכיר באוטם מוחי שארע לו ביום 14.03.2019, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.ביום 5.4.2020 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 25.6.2020 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:

"אנו מאשרים את קבלת תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם מוחי שארע בתאריך 14.03.2019 אולם לצערנו עלינו לדחותה עפ"י הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים שיובאו להלן:

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ועקב העבודה במשלח ידו.

עפ"י המסמכים שבידנו ולאחר חקירות שבוצעו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 14.03.2019

מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי.

כמו כן מהתייעצות רפואית עולה כי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.

השפעת העבודה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה"

מכאן התביעה שלפנינו.

טענות הצדדים

טענות התובע

3.התובע, עבד בחברת XXX בין השנים 2000-2014. בשנת 2014 פוטר התובע מעבודתו, אולם מספר חודשים לאחר מכן הועסק חזרה ע"י החברה כעובד "פרילנסר", באותם ימי עבודה ושעות עבודה.

4.בנוסף, התובע ביצע את אותו תפקיד כ-"פרילנסר" ובין היתר עבודתו היה במשרדי החברה, או לחילופין עם יתר עובדי החברה בשטח. יתר על כן, התובע השתתף בכל אירועי החברה – לרבות השתלמויות, נופשים, אירועים, מתנות הרמת כוסית וכו'.

5.התובע הסכים לחזור לעבודה בתור פרילנסר עקב הסכם ראשוני עם בעל החברה, מר מ' ו'. יצוין כי העובד נקלע בעברו לחובות כלכליים כבדים אשר אילצו אותו למכור את דירת מגוריו, אירוע טראומטי עבור התובע ומשפחתו.

6.לטענת התובע ובניגוד לציפיותיו, הוא קיבל את שכרו באופן חודשי, כפי שהיה כשכיר, ובניגוד להסכם עם בעל החברה, אך ללא הזכויות הסוציאליות שהגיעו לו בתור שכיר, מה שגרם לבעיות כלכליות עבור התובע אשר פנה שוב לבעל החברה וביקש שדרוג בשכרו.

7.מפעם לפעם התובע היה מבקש הלוואה מבעל החברה, מר מ' ו', והיה מחזיר לפי יכולתו, דבר לו מ' לא סירב. התובע ראה בהלוואות ממש "חוף מבטחים" ופנה אליו רק כאשר היה במצוקה כלכלית של ממש.

8.ביום חמישי, ה-14.03.19 התובע ניגש למר מ' ו' ושאל אותו לגבי שכרו, מ' השיב שכרגע לא יעניק העלאה בשכר לתובע. בעקבות כך התובע ביקש ממ' הלוואה. לטענת התובע ובאופן חריג מ' סירב לתת לתובע את ההלוואה, סירובו של מ' גרם לתובע הלם ובהלה. התובע חש חסר אונים למול המפלה הכלכלית שידע שצפוייה לו.

9.בתום השיחה התובע סיים את עבודתו מוקדם ושב הביתה, באותו היום התובע חשב על הדברים, חש כעס על מ' ולחץ מפני בעיות כלכליות נוספות שקרבות ובאות, בשעות הערב התובע החל לחוש בסחרחורת, ניסה לדבר עם אשתו אך ללא הצלחה וקרס על הרצפה. עקב המצב הובהל התובע לבית החולים ושם אובחן כי סבל מאירוע מוחי שנוצר ע"י קריש דם.

10.לטענת התובע, סמיכות הזמנים בין האירוע החריג שקרה ב-14.03.2019 לבין האירוע המוחי בו לקה היא ברורה, ודבר זה מעיד על קשר ישיר בין האירוע החריג לאירוע המוחי.

טענות הנתבע

11.לטענת הנתבע לא ארע לתובע כל אירוע חריג ביום 14.03.2019 לו ניתן לייחס את האירוע המוחי הנטען. הנתבע טוען שאין קשר סיבתי בין האירוע המוחי הנטען לבין עבודתו של התובע. עוד טוען הנתבע, כי מתח נפשי מתמשך אינו בבחינת אירוע חריג בעבודה.

ההליכים בתיק

12.הפלוגתאות שנקבעו בתיק הם, כדלקמן: "התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומו של אירוע חריג מיום 14.03.19 בעבודת התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין אירוע כאמור אם יוכח והאירוע המוחי." (החלטת כב' השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט מיום 4.5.21).

13.דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 18.07.2022. במסגרת דיון ההוכחות בנו של התובע נחקר על תצהירו בחקירה נגדית (עקב מצבו הבריאותי של אביו) וכן שני עדים נוספים (אשתו של התובע ומעסיקו מר מ' ו').

הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

המסגרת המשפטית

14.הוראות סעיף 79 לחוק קובעת:

"'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

15.הלכה פסוקה היא, כי על התובע להוכיח שאירע בעבודתו אירוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי-המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד-אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

16.עוד נקבע לעניין אוטם מוחי, כי בדומה למבחן החל לגבי אוטם שריר הלב, האוטם פוקד את מי שמקנן בקרבו, באורח סמוי או גלוי, תהליך תחלואתי (לרוב מחלה טרשתית) המהווה בסיס ורקע לבוא האוטם. בשני המקרים, ללא מצב בריאות לקוי באופן בסיסי כמעט ולא תתרחש הפגיעה עצמה כאשר אירוע חריג יתרחש (דב"ע מו/0-139 דן יצחק - המוסד, פד"ע יח 315). מכאן, שעל מנת להכיר באוטם מוחי כ"תאונת עבודה" יש להוכיח כי התרחש "אירוע חריג" פיזי או נפשי בסמוך לקרות האוטם (בג"צ 1197/92 אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734).

17.בהתאם להלכה הפסוקה "תנאי מקדמי לקביעה כי אירוע מוחי היווה תאונה בעבודה הוא התרחשות אירוע חריג בעבודה בסמוך לקרות האירוע המוחי" (עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד, 25.8.13). אירוע חריג יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל, אשר יכול לשמש גורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד, 21.10.10, להלן: "פרשת סידה"; עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד, 13.12.11).

18.ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב"ל 1285/04 בנרויה בן ציון - המוסד 5.1.06). חריגות האירוע תבחן באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד, פד"ע לו 75). בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות, כל שעל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג (עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד, 11.2.14 ; עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד, 17.1.12).

19.בפרשת משה סידה חזר וקבע בית הדין הארצי את התנאים שבהם יוכר אוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה", כדלקמן:

א.על התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, כך שניתן יהיה לקבוע שביום מסוים בשעה מסוימת אירע אירוע מסוים.

ב.על התובע להוכיח כי האירוע מהווה אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן.

ג.על התובע להוכיח כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.

ד.על התובע להוכיח את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו בסבירות העולה על 50%.

דיון הכרעה

20.השאלה העומדת לפתחנו היא האם אירע אירוע חריג במהלך עבודת התובע. כאמור, נטל ההוכחה להביא "ראשית ראיה" לקיומו של אירוע חריג רובץ לפתחו של התובע אולם כפי שנפסק בפרשת נדב אושרי (עב"ל 306/03 נדב אושרי - המוסד, 6.4.06; להלן: "פרשת אושרי"):

"אין צורך בהוכחה גורפת אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג".

21.לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ולאחר ששקלנו את מכלול טענותיהם של הצדדים, שוכנענו כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה.

22.בהקשר לזה נציין, כי גרסתו של בנו של התובע לאירועים הייתה עקבית ואמינה, לא הופרכה בחקירתו הנגדית, ואף חוזקה בעדותו של מר ו'.

23.בנו של התובע הצהיר במקום התובע בשל מצבו הרפואי, כדלקמן:

"אני בנו של פלוני.

ידוע לי כי אבי היה עובד בחברת XXX בע"מ (להלן: "החברה") כ-10 שנים כאשר בתום תקופה זו פוטר בשל קיצוצים בחברה, לכן חזר לעבוד שם כעצמאי.

אבי שיתף איתי על הסיכום אליו הוא הגיע עם בעל החברה, מר מ' ו', כי משכורתו בתור עובד עצמאי בחברה תהיה לפי מספר הפרויקטים אשר יהיה שותף בהם כך שאבי ציפה למשכורות מספקות, אולם בפועל הוא היה מקבל מדי חודש שכר חודשי קבוע וזאת בניגוד לציפיותיו.

זכור לי כי בעבר, בשל חובות כבדים, הוריי נאלצו לקחת הלוואות לכסות את חובותיהם ואף למכור את דירת המגורים.

לאחר שאבי עבר אירוע מוחי הוא שיתף אותי עם השתלשלות האירועים, בין היתר כי אבי היה מבקש מדי פעם הלוואות ממר מ' ו'.

שמעתי מאבי כי במהלך סוף שנת 2018 הוא נקלע שוב למצב כלכלי ירוד ולכן פנה למר מ' ו' מספר פעמים כדי לבקש העלאה בשכרו – אך מ' התחמק שוב ושוב בתשובותיו ואבי לא קיבל העלאה.

באותו יום בו אבי התאשפז, יום 14.03.2019, בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע ומחשש לחזרה של שיקים והלוואות – דבר אשר יוביל לבעיות אשראי עתידיות מול בנקים וחברות אשראי – הוא פנה למ' בנושא ההעלאה אותה הבטיח לו.

מ' סיפק לאבי תשובות מתחמקות וכשלאבי לא נותרה ברירה הוא החליט לבקש ממ' הלוואה כפי שעשה בעבר, זאת על מנת לכסות את ההוצאות הצפויות.

באופן חריג למנהגו מ' סירב לבקשתו של אבי.

ידוע לי כי אבי לקח קשה מאוד את דחייתו של מ', נלחץ מאוד והחל להיות חרד למצבו הכלכלי שכן היו לו תשלומים והלוואות אשר מועד פירעונם כבר היה קרוב.

אבי שהרגיש חסר אונים יצא באותו היום בשעה מוקדמת ביותר במטרה לנסות למצוא פתרון למשבר הכלכלי החריף אליו נקלע, ממש הסיוט הגדול ביותר שלו בטח על רקע המשבר הכלכלי בעבר.

באותו היום כאמור, בשעות הערב, אבי התמוטט בבית הוריי והובהל לבית החולים, שם אובחן כי הוא סובל מאירוע מוחי.

ביום 25.03.2020 שוחחתי בטלפון עם מעסיקו של אבי, מר מ' ו'.

הקלטת השיחה עם מר מ' ו' בצירוף תמלולה הוגשו לבית הדין בתאריך 04.08.2021 וכן על גבי התקליטור ביום 16.11.2021.

במהלך השיחה שוחחתי עם מ' על היום בו אבי פנה אליו וביקש הלוואה. מ' סיפר לי כי במסגרת השיחה בינו לבין אבי ביום 14.03.19 הוא סירב לבקשתו של אבי לתת לו הלוואה באופן חריג, זאת אחרי פעמים רבות בהן מ' היה מסכים להלוות לאבי כספים.

לצערי הרב בשל התדרדרות במצבו הרפואי נוירולוגי, הנפשי והקוגניטיבי של אבי נבצר ממנו למסור את עדותו בפני כב' ביה"ד."

24.בחקירת הנגדית בבית הדין ציין בנו של התובע : "לאחר האירוע בעצם שקרה אתה מטבע הדברים מתחיל לשאול את עצמך, יש לך תמונה שחורה מלאה בחלקים חסרים ואתה מתחיל לנסות לחבר חלקים ולהבין מה קרה... ולשבת עם אנשים ולשבת עם האבא ותוך כדי שהוא גם מתאושש להבין מה קרה... אתה מבין שבאותו יום הייתה איזושהי סיטואציה, איזשהו טריגר שגרם לאבא באותו יום בשעת צהריים מוקדמת לקחת את הדברים, להסתלק מהבסיס עם סרבל עבודה שזה דבר שאבא שלי הוא ציוני נלהב וגאה בצבא, הוא לא היה לוקח טרמפ עם אנשים שהיו עולים הם חצי ב' או מרושלים... הוא פשוט הלך הביתה עם, כמו שאמרתי עם הסרבל והגיע באופן חריג למדי, פחות או יותר בשעה שהוא רק אמור להתחיל לעבוד וכבר חזר הביתה." (עמ' 3 לפ' ש' 29-36, עמ' 5 לפ' ש' 1-8).

25.בהמשך העיד מר בנו של התובע על טיב היחסים בין אביו (התובע), לבין מר מ' ו' (מעסיקו).

עו"ד בן שלום: "...איך היית מגדיר את הקשר בין אביך למר מ' ו'?"

העד, מר א' ד': "אני יודע להגדיר אותו כפי שאבא הגדיר אותו ואבא מגדיר את הקשר בינו לבין מ' ו' כחברים עוד מתקופת הצבא, קורא למ' ו' בשם חיבה."

בנו של התובע מוסיף ומפרט: "אבא שלי היה עוזר למ' ו', תחילת הקשר לפני שהם התחילו לעבוד בעצם מ' ו' היה באיזשהו פרויקט שהוא היה תקוע בו, שהוא לא הצליח להתקדם איתו והוא פנה לאבא שלי בתור חבר להתייעץ איתו על הבעיה ואבא שלי ללא שכר, ללא שום סיכום ביניהם או דברים פשוט פתר לו את הבעיה שבפרויקט והם התקדמו. בעקבות כך אחר כך הם גם עבדו ביחד אבל זה הדדי מצד אחד. הדדי מצד שני, כמו שיכול להיות שזה קשור פה לתקבולים, מ' ו' היה עוזר לאבא שלי בתור, גם בתור מעסיק וגם אחר כך בקשר העצמאי ביניהם עם עזרה. אבא שלי היה פונה, דיברנו קודם,ב-2005 שהוא היה בעצם במצב כלכלי קשה אז הוא רב עם אחיו היחיד, עד היום הוא אומר שהוא חייב לי כסף כי המשכורת שלי בתור קצין הלכה לאבא והוא איפשהו החליט שהוא לא מבקש יותר עזרה ממשפחה וחברים והמקור שלו לעזרה היה מ' ו' אז חוץ משכר, תקבולים, איך שלא תקראו לזה, מ' ו' העביר לו גם סכומי כסף שונים בתור עזרה והלוואות." (עמ' 6 לפ' ש' 18-35, עמ' 7 לפ' ש' 1-2)

26.אחר כך נשאל בנו של התובע על אותן הלוואות שאביו קיבל ממר ו'.

עו"ד בן שלום: "או-קיי. האם תמיד שהוא היה מבקש ממנו הלוואות הוא היה מקבל?"

העד, מר א' ד': "כן חוץ מפעם אחת" (עמ' 8 לפ' ש' 4-8)

עו"ד בן שלום: "עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה. מכל ההלוואות החבריות האלה או-קיי?"

העד, מר א' ד': "זה לא הלוואות חבריות כי הן כולם גם הוחזרו או ברובם הוחזרו יש, יכול להיות הלוואה פתוחה"

עו"ד בן שלום: "מר מ' ו' היה חייב לתת פה הלוואה?"

העד, מר א' ד': "הסיבה שאנחנו קוראים לזה חברי היא מכיוון שהוא לא היה חייב."

עו"ד בן שלום: "הבנתי ומה ההלוואה קשורה לעבודה? הלוואה חברית של בן אדם שיש לו חובות, מה זה קשור לעבודה?"

העד, מר א' ד': "בשיטת העבודה ביניהם, חלק ממה שאתה קורא הלוואות או אנחנו קוראים הלוואות, גם מ' ו' בעצמו קורא לזה מקדמות, הפרעות, חלק ממה שאבא קורא להם הלוואות זה היה פשוט הקדמה של שכר ב-10 ימים ואחרי זה להחזיר, משחקים כאלה של, זה לא הלוואה כעוד כסף אלא כהקדמה של תאריך או הזזה של דברים כדי, או לצורך העניין בחודש אחד לתת טיפה יותר, יכול להיות שזה משפיע עליך וגם על הטופס שדיברנו בזמנו ולהחזיר אחר כך ע"י קיזוז שעות, ז"א אבא עבד 180 שעות אז בואו נוריד 30 שעות מהחוב וככה נתקזז, אז, אתה שואל למה הלוואות קשורות לעבודה? השיטת פירעון שלהם הייתה קשורה לעבודה." (עמ' 10 לפ' ש' 22-36, עמ' 11 לפ' ש' 1-3)

27. בנוסף העיד בבית הדין גם מר מ' ו'. מר ו' נשאל על ההיכרות שלו עם התובע והשיב -

העד, מר ו': "אנחנו מכירים מעל 45 שנה אני חושב. הכרנו מהצבא בתל נוף התיידדנו, היינו חברים טובים רוב הזמן. במשך 40 שנה נפגשנו מספר פעמים. היינו בקשר של עבודה, קשר חברי וזהו. קיבלנו אחד את השני, בסוף הוא עבד בחברה אצלנו זמן מסוים עד שהוא עזב, חזר והיינו חברים טובים." (עמ' 21 לפ' ש' 5-9)

עו"ד שטרית: "...תאשר שידעת שהוא נאלץ למכור בית בעבר בשל הסתבכות."

העד, מר ו': "היו מספר בעיות במשך השנים." (עמ' 22 לפ' ש' 24-26)

28.כמו כן, התבקש מר ו' לאשר על כך שהתובע פנה אליו בבקשה להעלות את השכר, ושהתובע ביקש הקדמה בתשלומים יותר מפעם אחת והעד מאשר זאת.

העד, מר ו': "כן אני אסביר. אני ופלוני מכירים, כמו שאמרתי 40 שנה ובמשך השנים האלה יצא לי, זכיתי לעזור לו בכמה מקרים, לא דרך העבודה, לא קשור לעבודה גם כן. עזרתי לו כי היינו ידידים טובים בכל מיני דברים, לא רק בכסף גם בעצות, גם התייעץ איתי בכל מיני דברים בנושא של המשפחה, נושא של מסביב, היינו ידידים טובים. לכן ההלוואה או הביצוע של, המקדמות שאתה רואה כאן זה לא מטעם העבודה אלא מטעם דרך לעזור לו להקדים לו מקדמות כדי שיוכל לעזור בבית." (עמ' 23 לפ' ש' 10-16)

29.לבסוף נשאל ע"י ב"כ התובע: "במהלך השנים אמרנו שהענקת לפלוני אי אלו מקדמות, הלוואות, תאשר לנו שאת רובן המכריע הוא החזיר לך. כן או לא?"

העד, מר ו': "כן" (עמ' 28 לפ' ש' 1-3)

30.בסיכומו של דבר, עדויות הצדדים מעלים תמונה ברורה לפיה ארע לתובע ביום 14.3.19 אירוע חריג. האירוע החריג הוא שבאופן יוצא דופן סירב מר מ' ו' לבקשתו של התובע למתן הלוואה. התובע נלחץ מכך וחש חוסר אונים נוכח המפלה הכלכלית שחשש שצפוייה לו. נציין, כי אין חולק שהאירוע עצמו התרחש, קרי: ביום 14.3.19 התקיימה שיחה בין התובע למר ו' במהלכה סירב מר ו' לבקשת התובע לקבל הלוואה. כמו כן, הסירוב לתת את ההלוואה הייתה סיטואציה חריגה ביחס לשגרת העבודה של התובע.

31.העובדה שהתובע לא העיד בבית הדין (עקב מצבו הבריאותי) אין בה כדי לשנות את מסקנתנו. התובע נחקר בפני חוקר המל"ל וגרסתו היא עקבית וסדורה. כמו כן התובע הגיש תצהיר מפורט בנוגע להשתלשלות האירועים שהביאו לפגיעתו כאמור לעיל. בנוסף אנו לא מוצאים לתת משקל אפסי לעדותו של בנו של התובע (כפי שהנתבע ציין בסיכומים). עדותו של בנו של התובע הייתה מהימנה על בית הדין ואנו משוכנעים כי האמור בתצהירו נכתב מידיעה אישית לאור מעורבותו בכלכלת הבית ובפרטי הארוע.

32.מטעמים אלה ומאחר והגענו לכלל מסקנה כי התובע חווה אירוע חריג בעבודתו ביום 14.03.2019 - יש מקום למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מצבו הרפואי של התובע, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:

א.התובע, עבד בין השנים 2000-2014 כשכיר בחברת "XXX בע"מ", בשנת 2014 פוטר ולאחר מס' חודשים חזר לעבוד בחברה כ"פרילנסר".

ב.לתובע אירע אירוע חריג בעוצמתו ביום 14.03.2019 כפי שיתואר להלן.

ג.האירוע מיום 14.03.2019: בשעות הבוקר נפגש התובע עם המעסיק ושאל אותו בקשר להעלאה בשכר, זאת לאחר שחמק מלתת תשובה במשך זמן רב. עקב סירובו של המעסיק (שהוא גם חברו של התובע) להעלאה, ביקש התובע מקדמה/הלוואה בשל מצבו הכלכלי ממעסיקו, אך גם על זאת סירב מעסיקו. התובע לקח את הסירוב מאוד קשה וזאת מכיוון שבדרך כלל היה נענה בחיוב. לאחר מכן התובע חזר לביתו וחש ברע, בשעות הערב לא הצליח לדבר, חש בסחרחורת והתעלף. התובע הובהל לבית החולים ושם גילו לו קריש דם גדול מה שגרם לאירוע מוחי.

ד.יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי.

סוף דבר:

33.על יסוד מסקנתנו האמורה בדבר קיומו של אירוע חריג, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין בתחום הנוירולוגי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי בו לקה התובע בסמוך לאחר האירוע החריג.

34.החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"ג, (20 יולי 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.