העובד, שכבר איבד את ביתו בגלל חובות, נלחץ מהסירוב ומהעתיד הכלכלי הקשה שמחכה לו. בהמשך הוא אובחן כמי שלקה באירוע מוחי. בית הדין הכיר ב'אירוע חריג בעבודה'
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה באי-היענות של מעסיק לבקשת העלאת שכר ומתן הלוואה של עובדו השקוע בחובות, כאירוע חריג בעבודה. השופט תומר סילורה התרשם שהעובד נלחץ על רקע חוסר האונים שחש כתוצאה מהסירוב של המעסיק, ומינה מומחה רפואי לבחינת הקשר בין האירוע בעבודה לבין השבץ בו לקה העובד שעות ספורות לאחר מכן.
התובע החל לעבוד בשנת 2000 בחברה שעוסקת בתחום התקשורת. במהלך השנים הוא נקלע לחובות כבדים, אשר אילצו אותו לטענתו למכור את דירת מגוריו. בנסיבות אלה הוא פנה מפעם לפעם למנהל החברה וביקש ממנו הלוואות. לטענת העובד, המנהל תמיד שעה לבקשותיו והוא מצדו דאג להחזיר את ההלוואות בהתאם ליכולתו.
במרץ 2019, על רקע מצבו הכלכלי הדחוק, פנה העובד למנהל בבקשה לקבל העלאת שכר. המנהל סירב להעלאה, ומשכך ביקש העובד לקבל לפחות הלוואה. לתדהמתו, המנהל סירב גם לבקשה זו. העובד סיפר שכתוצאה מכך הוא חש חוסר אונים ונבהל מהעתיד הכלכלי הקשה שמחכה לו.
בשעות הערב של אותו היום, כששהה בביתו, העובד החל להרגיש סחרחורות, התקשה לדבר ובהמשך קרס על הרצפה. הוא הובהל לבית החולים ושם התברר כי עבר אירוע מוחי שנוצר על ידי קריש דם גדול.
כשנה לאחר התקרית הגיש העובד לביטוח לאומי תביעה להכרה בשבץ כתאונת עבודה. תביעתו נדחתה ומכאן התביעה שהגיש לבית הדין לעבודה במרץ 2021. במסגרת התביעה הוא טען כי סמיכות הזמנים בין השיחה בעבודה לאוטם המוחי שהתפתח אצלו מלמדת בבירור על קשר ישיר בין השניים.
הביטוח הלאומי לעומתו התכחש לקשר המתואר וביקש לדחות את התביעה.
הסיוט הגדול בחייו התממש
בעקבות הידרדרות במצבו של התובע, אשר מנעה ממנו להגיע לבית הדין, העיד מטעמו בנו. בין היתר העיד הבן שאביו לקח קשה מאד את דחיית בקשותיו להעלאה שכר ולהלוואה מהמעסיק, והחל להיות חרד למצבו הכלכלי. לדברי הבן, אביו ראה בעזרה הכלכלית מהמעסיק חוף מבטחים, ובמצב זה סירובו לסייע לו היווה את הסיוט הגדול ביותר עבורו והכניס אותו ללחץ אדיר.
השופט תומר סילורה האמין לעדות הבן והכריע שהיא מאששת את גרסת התביעה לפיה סירוב המעסיק עולה כדי אירוע חריג בעבודה. לדבריו, האירוע החריג מתבטא בכך שבניגוד לפעמים קודמות, בשיחה מושא התביעה סירב המעסיק באופן יוצא דופן לבקשת התובע למתן הלוואה.
השופט שוכנע שהתובע נלחץ מכך וחש חוסר אונים נוכח המפלה הכלכלית שחשש שצפויה לו, ובהמשך התמוטט ואובחן כסובל מאירוע מוחי.
לפיכך הוא קבע שהתיק יועבר לעיונו של נוירולוג, שיחווה דעה בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין מצבו הרפואי של התובע.
ככל שיאשר המומחה קיומו של קשר סיבתי, סביר להניח שהאירוע יוכר כתאונת עבודה.
- ב"כ העובד: עו"ד עידן שטרית ועו"ד אלישר פיינגרש
- ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד נועם בן שלום
עו"ד דנית ברקול
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.